דילוג לתוכן המרכזי

חיכוך סטטי וקינטי - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · דינמיקה: תנועה בהשפעת כוחות · 14 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · אבן קרלינג מחליקה על הקרח: מקדם החיכוךקצרה · קלה

שחקנית קרלינג משחררת אבן על הקרח במהירות 3 m/s3\,\text{m/s}. האבן מחליקה בקו ישר ונעצרת אחרי 30 m30\,\text{m}. הניחו שהכוח האופקי היחיד שפועל על האבן הוא חיכוך קינטי קבוע.

א.

מה גודל התאוצה של האבן, ומה מקדם החיכוך הקינטי בין האבן לקרח?

ב.

שחקנית אחרת משחררת אבן כבדה פי 2, באותה מהירות. כמה מטרים תעבור האבן הזו עד שתיעצר?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

a=0.15 m/s2a=0.15\,\text{m/s}^2, μk=0.015\mu_k=0.015

נבחר את כיוון התנועה כחיובי:

v2=v02+2aΔx  ⇒  0=9+2a⋅30  ⇒  a=−0.15 m/s2v^2=v_0^2+2a\Delta x\;\Rightarrow\;0=9+2a\cdot30\;\Rightarrow\;a=-0.15\,\text{m/s}^2

גודל התאוצה 0.15 m/s20.15\,\text{m/s}^2. החיכוך הוא הכוח השקול, ו-N=mgN=mg:

μkmg=m∣a∣  ⇒  μk=∣a∣g=0.1510=0.015\mu_kmg=m|a|\;\Rightarrow\;\mu_k=\frac{|a|}{g}=\frac{0.15}{10}=0.015

סעיף ב

תשובה:

30 m30\,\text{m}

התאוצה a=μkga=\mu_kg לא תלויה במסה: לאבן הכבדה כוח חיכוך כפול, אבל גם מסה כפולה. באותה מהירות התחלתית ובאותה תאוצה היא עוברת אותו מרחק, 30 m30\,\text{m}.

שאלה 2 · גרף כוח החיכוך כפונקציה של כוח המשיכהקצרה · קלה

גוש שמסתו 4 kg4\,\text{kg} מונח על שולחן אופקי. מושכים אותו בכוח אופקי FF שגדל לאט מאפס, ומודדים את כוח החיכוך ff שפועל עליו. הגרף מתאר את התוצאות:

F (N)f (N)0246810121416182002468101214
א.

באיזה תחום של FF הגוש במנוחה? הסבירו לפי הגרף.

ב.

מה מקדם החיכוך הסטטי ומה מקדם החיכוך הקינטי בין הגוש לשולחן?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

0≤F≤12 N0\le F\le12\,\text{N}

כשהגוש במנוחה החיכוך הסטטי שווה לכוח המשיכה, ולכן הגרף הוא הישר f=Ff=F. זה המצב עד F=12 NF=12\,\text{N}. מעבר לזה החיכוך יורד ונשאר קבוע, f=8 Nf=8\,\text{N}, למרות ש-FF גדל: הגוש זז, והחיכוך קינטי.

סעיף ב

תשובה:

μs=0.3\mu_s=0.3, μk=0.2\mu_k=0.2

N=mg=40 NN=mg=40\,\text{N}.

μs=fs,max⁡N=1240=0.3,μk=fkN=840=0.2\mu_s=\frac{f_{s,\max}}{N}=\frac{12}{40}=0.3,\qquad\mu_k=\frac{f_k}{N}=\frac{8}{40}=0.2

שאלה 3 · ארגז במנוחה: חיכוך סטטי עם דחיפה ועם לחיצה מלמעלהקצרה · בינונית

ארגז קרטון שמסתו 6 kg6\,\text{kg} מונח במנוחה על רצפה אופקית. מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז לרצפה הוא μs=0.5\mu_s=0.5.

א.

ילד דוחף את הארגז שמאלה בכוח אופקי של 18 N18\,\text{N}. מה הכוח האופקי הגדול ביותר שאפשר להפעיל על הארגז כך שיישאר במנוחה? מה גודלו וכיוונו של כוח החיכוך שפועל על הארגז כשהילד דוחף ב-18 N18\,\text{N}?

ב.

עכשיו הילד נשען על הארגז ולוחץ עליו כלפי מטה בכוח אנכי P=20 NP=20\,\text{N}, ובאותו זמן דוחף אותו שמאלה בכוח אופקי F=36 NF=36\,\text{N} (ראו איור). האם הארגז זז? אם לא, מה גודלו וכיוונו של כוח החיכוך?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

fs,max⁡=30 Nf_{s,\max}=30\,\text{N}; fs=18 Nf_s=18\,\text{N} ימינה

על הארגז פועלים כובד mg=60 Nmg=60\,\text{N} כלפי מטה וכוח נורמלי מהרצפה כלפי מעלה. אין תאוצה אנכית, ולכן N=mg=60 NN=mg=60\,\text{N}.

כוח החיכוך הסטטי המרבי:

fs,max⁡=μsN=0.5⋅60=30 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.5\cdot 60=30\,\text{N}

כל עוד הכוח האופקי קטן מ-30 N30\,\text{N} (או שווה לו) הארגז נשאר במנוחה.

בדחיפה של 18 N18\,\text{N} הארגז במנוחה, ולכן הכוח השקול האופקי אפס: החיכוך שווה לכוח הדחיפה בגודלו ומנוגד לו בכיוונו, fs=18 Nf_s=18\,\text{N} ימינה.

טעות נפוצה: לכתוב fs=μsN=30 Nf_s=\mu_sN=30\,\text{N}. הנוסחה μsN\mu_sN נותנת רק את הערך המרבי של החיכוך הסטטי; החיכוך בפועל הוא מה שדרוש כדי לשמור על מנוחה.

סעיף ב

תשובה:

הארגז לא זז; fs=36 Nf_s=36\,\text{N} ימינה

בכיוון האנכי פועלים כלפי מטה הכובד והלחיצה, וכלפי מעלה הנורמל:

N=mg+P=60+20=80 NN=mg+P=60+20=80\,\text{N}

החיכוך הסטטי המרבי גדל:

fs,max⁡=μsN=0.5⋅80=40 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.5\cdot 80=40\,\text{N}

הכוח האופקי 36 N36\,\text{N} קטן מ-40 N40\,\text{N}, ולכן הארגז נשאר במנוחה, והחיכוך מאזן את הדחיפה: fs=36 Nf_s=36\,\text{N} ימינה.

שימו לב: בלי הלחיצה מלמעלה דחיפה של 36 N36\,\text{N} הייתה מזיזה את הארגז (36>3036>30). הלחיצה מגדילה את הנורמל, ואיתו את החיכוך המרבי.

שאלה 4 · כוח שגדל עם הזמן: מתי המזחלת מתחילה לזוז?קצרה · בינונית

מזחלת שמסתה 6 kg6\,\text{kg} עומדת על משטח אופקי. מנוע קטן מושך אותה בחבל אופקי בכוח שגדל עם הזמן: F=0.5t2F=0.5t^2 (FF בניוטון, tt בשניות, ו-t=0t=0 הוא רגע הפעלת המנוע). מקדם החיכוך הסטטי בין המזחלת למשטח הוא μs=0.3\mu_s=0.3, ומקדם החיכוך הקינטי μk=0.2\mu_k=0.2.

א.

באיזה רגע המזחלת מתחילה לזוז?

ב.

מה גודל כוח החיכוך ברגע t=3 st=3\,\text{s} וברגע t=8 st=8\,\text{s}? תארו במילים איך משתנה כוח החיכוך מ-t=0t=0 עד t=8 st=8\,\text{s}.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

t=6 st=6\,\text{s}

הנורמל שווה לכובד: N=mg=60 NN=mg=60\,\text{N}. החיכוך הסטטי המרבי:

fs,max⁡=μsN=0.3⋅60=18 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.3\cdot 60=18\,\text{N}

המזחלת מתחילה לזוז כשכוח המשיכה מגיע לערך הזה:

0.5t2=18  ⇒  t2=36  ⇒  t=6 s0.5t^2=18\;\Rightarrow\;t^2=36\;\Rightarrow\;t=6\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

f(3)=4.5 Nf(3)=4.5\,\text{N} (סטטי), f(8)=12 Nf(8)=12\,\text{N} (קינטי); עד t=6 st=6\,\text{s} החיכוך גדל כמו 0.5t20.5t^2 עד 18 N18\,\text{N}, ואז יורד בבת אחת ל-12 N12\,\text{N} ונשאר קבוע

ב-t=3 st=3\,\text{s} המזחלת עדיין במנוחה, והחיכוך הסטטי שווה לכוח המשיכה:

f=F(3)=0.5⋅9=4.5 Nf=F(3)=0.5\cdot 9=4.5\,\text{N}

ב-t=8 st=8\,\text{s} המזחלת כבר בתנועה, והחיכוך קינטי - הוא לא תלוי בכוח המשיכה:

fk=μkN=0.2⋅60=12 Nf_k=\mu_kN=0.2\cdot 60=12\,\text{N}

התיאור: מ-t=0t=0 עד t=6 st=6\,\text{s} החיכוך גדל כמו 0.5t20.5t^2 (פרבולה) מ-0 עד 18 N18\,\text{N}; ברגע שהמזחלת מתחילה לזוז הוא יורד בבת אחת ל-12 N12\,\text{N} ונשאר קבוע:

t (s)f (N)01234567802468101214161820

טעות נפוצה: להמשיך את הפרבולה גם אחרי t=6 st=6\,\text{s}. אחרי תחילת התנועה החיכוך קינטי וקבוע.

שאלה 5 · מזוודה ורצועה נטויה: הכוח הגדול ביותר בלי תזוזהקצרה · בינונית

מזוודה שמסתה 5 kg5\,\text{kg} עומדת על רצפה אופקית. מושכים אותה ברצועה שיוצרת זווית של 53∘53^\circ מעל האופק (ראו איור). מקדם החיכוך הסטטי בין המזוודה לרצפה הוא μs=0.5\mu_s=0.5. נתון: sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8, cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6.

א.

מה הכוח הגדול ביותר שאפשר להפעיל ברצועה כך שהמזוודה תישאר במנוחה?

ב.

מושכים ברצועה בכוח של 20 N20\,\text{N}. מה גודלו וכיוונו של כוח החיכוך?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Fmax⁡=25 NF_{\max}=25\,\text{N}

נפרק את FF: רכיב אופקי 0.6F0.6F ורכיב אנכי כלפי מעלה 0.8F0.8F.

אנכי: הרכיב האנכי "מרים" חלק מהמזוודה, ולכן הנורמל קטן:

N+0.8F=mg  ⇒  N=50−0.8FN+0.8F=mg\;\Rightarrow\;N=50-0.8F

אופקי, על סף תזוזה: החיכוך הסטטי מרבי ומאזן את הרכיב האופקי:

0.6F=μsN=0.5(50−0.8F)=25−0.4F0.6F=\mu_sN=0.5(50-0.8F)=25-0.4F
F=25 NF=25\,\text{N}

בדיקה: N=50−20=30 N>0N=50-20=30\,\text{N}>0, המזוודה לא מתרוממת.

טעות נפוצה: להציב N=mgN=mg. כשהכוח נטוי כלפי מעלה הנורמל קטן מהכובד.

סעיף ב

תשובה:

fs=12 Nf_s=12\,\text{N}, אופקי, בכיוון ההפוך לרכיב האופקי של המשיכה

20 N<25 N20\,\text{N}<25\,\text{N}, ולכן המזוודה במנוחה, והחיכוך מאזן את הרכיב האופקי של הכוח:

fs=Fcos⁡53∘=20⋅0.6=12 Nf_s=F\cos53^\circ=20\cdot0.6=12\,\text{N}

כיוונו אופקי, נגד הרכיב האופקי של המשיכה.

(החיכוך המרבי במצב הזה: N=50−16=34 NN=50-16=34\,\text{N}, fs,max⁡=17 Nf_{s,\max}=17\,\text{N}, יותר מ-12 N12\,\text{N}, כמצופה.)

שאלה 6 · ארגז במהירות קבועה: משיכה אופקית לעומת משיכה בזוויתקצרה · בינונית

דנה גוררת על מדרכה ארגז עם ציוד קמפינג שמסתו הכוללת 26 kg26\,\text{kg}, במהירות קבועה. מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז למדרכה הוא μk=0.4\mu_k=0.4. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מה גודל הכוח שדנה מפעילה כשהחבל אופקי?

ב.

דנה מרימה את החבל כך שהוא יוצר זווית של 37∘37^\circ מעל האופק (ראו איור), והארגז ממשיך לנוע במהירות קבועה. מה גודל הכוח עכשיו? האם קל לדנה יותר או פחות?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

F=104 NF=104\,\text{N}

הנורמל שווה לכובד: N=mg=260 NN=mg=260\,\text{N}. במהירות קבועה הכוח השקול אפס, ולכן המשיכה שווה לחיכוך הקינטי:

F=fk=μkN=0.4⋅260=104 NF=f_k=\mu_kN=0.4\cdot 260=104\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

F=100 NF=100\,\text{N} - קצת פחות מבמשיכה אופקית

אנכי: N=mg−Fsin⁡37∘=260−0.6FN=mg-F\sin37^\circ=260-0.6F.

אופקי (מהירות קבועה):

Fcos⁡37∘=μkN  ⇒  0.8F=0.4(260−0.6F)=104−0.24FF\cos37^\circ=\mu_kN\;\Rightarrow\;0.8F=0.4(260-0.6F)=104-0.24F
1.04F=104  ⇒  F=100 N1.04F=104\;\Rightarrow\;F=100\,\text{N}

קל לדנה מעט יותר: הרכיב האנכי של המשיכה מקטין את הנורמל ולכן את החיכוך (N=200 NN=200\,\text{N}, fk=80 Nf_k=80\,\text{N}), וזה מפצה על כך שרק רכיב של הכוח מושך קדימה.

טעות נפוצה: לחשוב שמשיכה בזווית תמיד קשה יותר כי "רק cos⁡\cos מהכוח עובד". צריך לזכור שגם החיכוך משתנה.

שאלה 7 · קופסה שמוצמדת לקיר: כוח אופקי וכוח נטויקצרה · בינונית

קופסה שמסתה 3 kg3\,\text{kg} מוצמדת לקיר אנכי בכוח FF ונשארת במנוחה. מקדם החיכוך הסטטי בין הקופסה לקיר הוא μs=0.5\mu_s=0.5. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

הכוח FF אופקי (מצב 1 באיור). מה הגודל הקטן ביותר של FF שבו הקופסה לא מחליקה?

ב.

עכשיו FF פועל בזווית של 37∘37^\circ מעל האופק, כלומר דוחף את הקופסה אל הקיר וגם כלפי מעלה (מצב 2 באיור). מה הגודל הקטן ביותר של FF שבו הקופסה לא מחליקה?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Fmin⁡=60 NF_{\min}=60\,\text{N}

הכוח FF לוחץ את הקופסה אל הקיר, והקיר מפעיל נורמל אופקי N=FN=F. החיכוך הסטטי פועל לאורך הקיר, כלפי מעלה, ומחזיק את הקופסה מול הכובד:

fs=mg=30 Nf_s=mg=30\,\text{N}

כדי שזה יהיה אפשרי: fs≤μsNf_s\le\mu_sN, כלומר

30≤0.5F  ⇒  F≥60 N30\le0.5F\;\Rightarrow\;F\ge60\,\text{N}

טעות נפוצה: לחשוב שהכוח האופקי "מחזיק" את הקופסה ישירות. הוא רק יוצר את הנורמל; את הקופסה מחזיק החיכוך.

סעיף ב

תשובה:

Fmin⁡=30 NF_{\min}=30\,\text{N}

רכיב אופקי 0.8F0.8F אל הקיר, ולכן N=0.8FN=0.8F; רכיב אנכי 0.6F0.6F כלפי מעלה.

בכוח המזערי הקופסה על סף החלקה כלפי מטה, ולכן החיכוך מרבי וכלפי מעלה:

0.6F+μs⋅0.8F=mg  ⇒  0.6F+0.4F=30  ⇒  F=30 N0.6F+\mu_s\cdot0.8F=mg\;\Rightarrow\;0.6F+0.4F=30\;\Rightarrow\;F=30\,\text{N}

הכוח הנטוי חוסך חצי: הוא גם עוזר להרים את הקופסה וגם לוחץ אותה לקיר.

שאלה 8 · כוח נטוי לאחור על ארגז שנע במהירות קבועהקצרה · בינונית

ארגז שמסתו 8 kg8\,\text{kg} נע ימינה על משטח אופקי. כוח אופקי של 40 N40\,\text{N} מושך אותו ימינה, וכוח נוסף FF מושך אותו שמאלה וכלפי מעלה, בזווית של 53∘53^\circ מעל האופק (ראו איור). מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז למשטח הוא μk=0.25\mu_k=0.25. נתון: sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8, cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6.

א.

ידוע שהארגז נע במהירות קבועה. מה גודל הכוח FF?

ב.

מה גודל הכוח הנורמלי ומה גודל כוח החיכוך?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

F=50 NF=50\,\text{N}

אנכי: N=mg−Fsin⁡53∘=80−0.8FN=mg-F\sin53^\circ=80-0.8F.

אופקי: הארגז נע ימינה, ולכן החיכוך הקינטי שמאלה. במהירות קבועה הכוח השקול אפס:

40−Fcos⁡53∘−μkN=040-F\cos53^\circ-\mu_kN=0
40−0.6F−0.25(80−0.8F)=0  ⇒  40−0.6F−20+0.2F=040-0.6F-0.25(80-0.8F)=0\;\Rightarrow\;40-0.6F-20+0.2F=0
0.4F=20  ⇒  F=50 N0.4F=20\;\Rightarrow\;F=50\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

N=40 NN=40\,\text{N}, fk=10 Nf_k=10\,\text{N}

N=80−0.8⋅50=40 N,fk=0.25⋅40=10 NN=80-0.8\cdot50=40\,\text{N},\qquad f_k=0.25\cdot40=10\,\text{N}

בדיקה: ימינה 40 N40\,\text{N}; שמאלה 0.6⋅50+10=40 N0.6\cdot50+10=40\,\text{N}. מאוזן.

טעות נפוצה: להציב N=mgN=mg. הרכיב האנכי של FF מקטין את הנורמל בחצי.

שאלה 9 · חוט נטוי לקיר מקל על הזזת הגוף התחתוןקצרה · קשה

גוש שמסתו m=5 kgm=5\,\text{kg} מונח על גוש שמסתו M=10 kgM=10\,\text{kg}, שמונח על רצפה אופקית. הגוש העליון קשור לקיר בחוט מתוח שיוצר זווית של 53∘53^\circ עם האופק, ונקודת הקשירה בקיר גבוהה מהגוש (ראו איור). מקדם החיכוך הסטטי בין הגושים ובין הגוש התחתון לרצפה הוא μs=0.5\mu_s=0.5. מפעילים על הגוש התחתון כוח אופקי FF הרחק מהקיר. נתון: sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8, cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6.

א.

מה המתיחות בחוט כאשר FF הוא הכוח הגדול ביותר שבו הגושים עדיין במנוחה?

ב.

מה הכוח FF הגדול ביותר שבו הגושים נשארים במנוחה?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

T=25 NT=25\,\text{N}

על סף תזוזה של הגוש התחתון, החיכוך בין הגושים מרבי.

הגוש העליון: החוט מושך אותו שמאלה ולמעלה. רכיב אנכי 0.8T0.8T מקטין את הנורמל:

N1=mg−0.8T=50−0.8TN_1=mg-0.8T=50-0.8T

בכיוון האופקי, החיכוך מהגוש התחתון (בכיוון FF) מאזן את הרכיב האופקי של המתיחות:

0.6T=μsN1=0.5(50−0.8T)=25−0.4T  ⇒  T=25 N0.6T=\mu_sN_1=0.5(50-0.8T)=25-0.4T\;\Rightarrow\;T=25\,\text{N}

ומכאן N1=50−20=30 NN_1=50-20=30\,\text{N} ו-f1=15 Nf_1=15\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

Fmax⁡=80 NF_{\max}=80\,\text{N}

הגוש התחתון: הרצפה מפעילה נורמל שתומך בגוש התחתון ובלחיצה של העליון עליו:

N2=Mg+N1=100+30=130 NN_2=Mg+N_1=100+30=130\,\text{N}

על הגוש התחתון פועלים בניגוד ל-FF: החיכוך מהעליון (15 N15\,\text{N}, חוק שלישי) והחיכוך המרבי מהרצפה:

f2,max⁡=0.5⋅130=65 Nf_{2,\max}=0.5\cdot130=65\,\text{N}
Fmax⁡=15+65=80 NF_{\max}=15+65=80\,\text{N}

להשוואה: עם חוט אופקי היה יוצא 0.5⋅50+0.5⋅150=100 N0.5\cdot50+0.5\cdot150=100\,\text{N}. החוט הנטוי מרים חלק מהגוש העליון, ולכן שני הנורמלים ושני החיכוכים קטנים.

טעות נפוצה: להציב N2=(m+M)gN_2=(m+M)g. החוט נושא חלק מהמשקל של הגוש העליון.

שאלה 10 · הזזת ארון במהירות קבועה: משיכה ודחיפה בכיוונים שוניםביניים · בינונית

מזיזים ארון שמסתו 55 kg55\,\text{kg} על רצפה אופקית במהירות קבועה. מקדם החיכוך הקינטי בין הארון לרצפה הוא μk=0.5\mu_k=0.5. בודקים שלוש דרכים להפעיל את הכוח FF (ראו איור):

1. משיכה אופקית;

2. משיכה בזווית θ\theta מעל האופק;

3. דחיפה בזווית של 37∘37^\circ מתחת לאופק.

נתון: sin⁡37∘=cos⁡53∘=0.6\sin37^\circ=\cos53^\circ=0.6, cos⁡37∘=sin⁡53∘=0.8\cos37^\circ=\sin53^\circ=0.8.

א.

מה גודל הכוח הדרוש במקרה 1?

ב.

מה גודל הכוח הדרוש במקרה 2, כאשר θ=37∘\theta=37^\circ, וכאשר θ=53∘\theta=53^\circ?

ג.

מה גודל הכוח הדרוש במקרה 3? מה הכוח הנורמלי במקרה זה?

ד.

הסבירו במילים למה בדחיפה כלפי מטה צריך כוח גדול בהרבה, ולמה במשיכה בזווית 53∘53^\circ אין חיסכון לעומת משיכה אופקית.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

F=275 NF=275\,\text{N}

N=mg=550 NN=mg=550\,\text{N}, ובמהירות קבועה:

F=fk=μkN=0.5⋅550=275 NF=f_k=\mu_kN=0.5\cdot 550=275\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

θ=37∘\theta=37^\circ: F=250 NF=250\,\text{N}; θ=53∘\theta=53^\circ: F=275 NF=275\,\text{N}

באופן כללי, כשהכוח מושך בזווית θ\theta מעל האופק:

N=mg−Fsin⁡θ,Fcos⁡θ=μk(mg−Fsin⁡θ)N=mg-F\sin\theta,\qquad F\cos\theta=\mu_k(mg-F\sin\theta)
F=μkmgcos⁡θ+μksin⁡θ=275cos⁡θ+0.5sin⁡θF=\frac{\mu_kmg}{\cos\theta+\mu_k\sin\theta}=\frac{275}{\cos\theta+0.5\sin\theta}

- θ=37∘\theta=37^\circ: cos⁡θ+0.5sin⁡θ=0.8+0.3=1.1\cos\theta+0.5\sin\theta=0.8+0.3=1.1, ולכן F=2751.1=250 NF=\dfrac{275}{1.1}=250\,\text{N}.

- θ=53∘\theta=53^\circ: cos⁡θ+0.5sin⁡θ=0.6+0.4=1\cos\theta+0.5\sin\theta=0.6+0.4=1, ולכן F=275 NF=275\,\text{N} - בדיוק כמו במשיכה אופקית.

סעיף ג

תשובה:

F=550 NF=550\,\text{N}; N=880 NN=880\,\text{N}

כשהכוח דוחף בזווית 37∘37^\circ מתחת לאופק, הרכיב האנכי שלו לוחץ את הארון לרצפה:

N=mg+Fsin⁡37∘=550+0.6FN=mg+F\sin37^\circ=550+0.6F
Fcos⁡37∘=μkN  ⇒  0.8F=0.5(550+0.6F)=275+0.3FF\cos37^\circ=\mu_kN\;\Rightarrow\;0.8F=0.5(550+0.6F)=275+0.3F
0.5F=275  ⇒  F=550 N0.5F=275\;\Rightarrow\;F=550\,\text{N}
N=550+0.6⋅550=880 NN=550+0.6\cdot550=880\,\text{N}

סעיף ד

תשובה:

בדחיפה כלפי מטה הנורמל והחיכוך גדלים; ב-53∘53^\circ החיסכון בחיכוך מתקזז בדיוק עם ההפסד ברכיב האופקי

- דחיפה כלפי מטה: הרכיב האנכי של הכוח מוסיף ללחיצה על הרצפה, הנורמל גדל (880 N880\,\text{N} במקום 550 N550\,\text{N}) ואיתו החיכוך. בנוסף, רק רכיב של הכוח פועל קדימה. שני הגורמים פועלים לרעתנו.

- משיכה בזווית: יש שני אפקטים מנוגדים. הרכיב האנכי מקטין את הנורמל ואת החיכוך (טוב), אבל הרכיב האופקי קטן מהכוח כולו (רע). ב-37∘37^\circ האפקט הטוב גובר; ב-53∘53^\circ שניהם מתקזזים בדיוק (cos⁡θ+μksin⁡θ=1\cos\theta+\mu_k\sin\theta=1), ובזווית גדולה עוד יותר המשיכה כבר קשה יותר מהמשיכה האופקית.

שאלה 11 · קרש מתחת לגוש שקשור לקירביניים · בינונית

גוש שמסתו m=4 kgm=4\,\text{kg} מונח על קרש שמסתו M=6 kgM=6\,\text{kg}, והקרש מונח על רצפה אופקית. הגוש העליון קשור לקיר בחוט אופקי מתוח. מפעילים על הקרש כוח אופקי FF ימינה, הרחק מהקיר (ראו איור).

בין הגוש לקרש: μs=0.5\mu_s=0.5, μk=0.3\mu_k=0.3. בין הקרש לרצפה: μs=0.3\mu_s=0.3, μk=0.2\mu_k=0.2.

א.

מה הכוח FF הגדול ביותר שאפשר להפעיל כך שהקרש יישאר במנוחה?

ב.

מה המתיחות בחוט כאשר F=50 NF=50\,\text{N}?

ג.

הקרש כבר נע. מה הכוח שצריך להפעיל עליו כדי שינוע במהירות קבועה, ומה המתיחות בחוט אז?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

Fmax⁡=50 NF_{\max}=50\,\text{N}

הנורמלים: בין הגוש לקרש N1=mg=40 NN_1=mg=40\,\text{N}. הרצפה תומכת בשני הגופים: N2=(m+M)g=100 NN_2=(m+M)g=100\,\text{N}.

על הקרש פועלים בכיוון האופקי: FF ימינה, חיכוך מהגוש העליון שמאלה (הגוש קשור לקיר ו"מעכב" את הקרש), וחיכוך מהרצפה שמאלה. על סף תזוזה שני החיכוכים מרביים:

f1,max⁡=0.5⋅40=20 N,f2,max⁡=0.3⋅100=30 Nf_{1,\max}=0.5\cdot40=20\,\text{N},\qquad f_{2,\max}=0.3\cdot100=30\,\text{N}
Fmax⁡=20+30=50 NF_{\max}=20+30=50\,\text{N}

טעות נפוצה: להציב N2=MgN_2=Mg. הרצפה נושאת גם את הגוש העליון.

סעיף ב

תשובה:

T=20 NT=20\,\text{N}

לפי החוק השלישי, הקרש מפעיל על הגוש העליון חיכוך של 20 N20\,\text{N} ימינה. הגוש במנוחה, ולכן החוט מושך אותו שמאלה באותו גודל:

T=f1=20 NT=f_1=20\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

F=32 NF=32\,\text{N}, T=12 NT=12\,\text{N}

כשהקרש נע, שני החיכוכים קינטיים (הגוש העליון נשאר במקומו, והקרש מחליק מתחתיו):

f1,k=0.3⋅40=12 N,f2,k=0.2⋅100=20 Nf_{1,k}=0.3\cdot40=12\,\text{N},\qquad f_{2,k}=0.2\cdot100=20\,\text{N}

במהירות קבועה:

F=12+20=32 NF=12+20=32\,\text{N}

והמתיחות מאזנת את החיכוך על הגוש העליון: T=12 NT=12\,\text{N}.

הכוח הדרוש כדי להמשיך בתנועה קטן מהכוח הדרוש כדי להתחיל אותה, כי המקדמים הקינטיים קטנים מהסטטיים.

שאלה 12 · אוטובוס בולם לפני מכשול: זמן תגובה ומרחק עצירהביניים · בינונית

אוטובוס נוסע בכביש ישר במהירות של 72 km/h72\,\text{km/h}. הנהג מבחין במכשול על הכביש במרחק 60 m60\,\text{m} לפניו ובולם בכל הכוח. בבלימה הגלגלים ננעלים ומחליקים על הכביש, ומקדם החיכוך הקינטי בין הצמיגים לכביש הוא μk=0.4\mu_k=0.4.

א.

מה תאוצת האוטובוס בזמן הבלימה? האם התשובה תלויה במסת האוטובוס?

ב.

אם הנהג מתחיל לבלום ברגע שהוא מבחין במכשול, האם האוטובוס ייעצר לפניו?

ג.

בפועל עובר זמן תגובה מרגע שהנהג מבחין במכשול ועד שהוא לוחץ על הבלם, ובזמן הזה האוטובוס ממשיך במהירות קבועה. האם האוטובוס ייעצר לפני המכשול אם זמן התגובה הוא 0.8 s0.8\,\text{s}? מה זמן התגובה הגדול ביותר שבו האוטובוס עוד נעצר בזמן?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

4 m/s24\,\text{m/s}^2 נגד כיוון התנועה; לא תלויה במסה

הכוח האופקי היחיד בזמן הבלימה הוא החיכוך הקינטי, ו-N=mgN=mg:

fk=μkmg=ma  ⇒  a=μkg=0.4⋅10=4 m/s2f_k=\mu_kmg=ma\;\Rightarrow\;a=\mu_kg=0.4\cdot10=4\,\text{m/s}^2

כיוונה נגד כיוון התנועה. המסה מצטמצמת: לאוטובוס כבד יש כוח חיכוך גדול יותר, אבל גם מסה גדולה יותר, באותו יחס.

סעיף ב

תשובה:

כן: מרחק הבלימה 50 m<60 m50\,\text{m}<60\,\text{m}

v0=72 km/h=20 m/sv_0=72\,\text{km/h}=20\,\text{m/s}. נבחר את כיוון הנסיעה כחיובי, a=−4 m/s2a=-4\,\text{m/s}^2, ובעצירה v=0v=0:

v2=v02+2aΔx  ⇒  0=400−8Δx  ⇒  Δx=50 mv^2=v_0^2+2a\Delta x\;\Rightarrow\;0=400-8\Delta x\;\Rightarrow\;\Delta x=50\,\text{m}

האוטובוס נעצר 10 m10\,\text{m} לפני המכשול.

סעיף ג

תשובה:

לא (66 m>60 m66\,\text{m}>60\,\text{m}); זמן התגובה המרבי 0.5 s0.5\,\text{s}

בזמן התגובה האוטובוס עובר

Δx1=v0tr=20⋅0.8=16 m\Delta x_1=v_0t_r=20\cdot0.8=16\,\text{m}

ואחר כך עוד 50 m50\,\text{m} בבלימה: בסך הכול 66 m>60 m66\,\text{m}>60\,\text{m} - האוטובוס פוגע במכשול.

כדי לעצור בזמן, המרחק בזמן התגובה יכול להיות לכל היותר 60−50=10 m60-50=10\,\text{m}:

20 tr≤10  ⇒  tr≤0.5 s20\,t_r\le10\;\Rightarrow\;t_r\le0.5\,\text{s}

טעות נפוצה: להפעיל את התאוצה גם בזמן התגובה. עד שהבלם נלחץ אין בלימה.

שאלה 13 · גרירת צמיג באימון: באיזו זווית התאוצה הגדולה ביותר?ביניים · קשה

באימון כושר גוררים צמיג ישן שמסתו m=10 kgm=10\,\text{kg} על משטח אספלט אופקי בחבל שיוצר זווית θ\theta מעל האופק (ראו איור). הכוח בחבל קבוע: F=80 NF=80\,\text{N}. מקדם החיכוך הקינטי בין הצמיג לאספלט הוא μk=0.75\mu_k=0.75. הצמיג כבר בתנועה.

נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8, sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8, cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6.

א.

בטאו את תאוצת הצמיג באמצעות FF, mm, gg, μk\mu_k ו-θ\theta.

ב.

חשבו את התאוצה כאשר θ=0∘\theta=0^\circ, θ=37∘\theta=37^\circ ו-θ=53∘\theta=53^\circ.

ג.

אפשר להראות שהביטוי cos⁡θ+μksin⁡θ\cos\theta+\mu_k\sin\theta מקבל את ערכו הגדול ביותר כאשר tan⁡θ=μk\tan\theta=\mu_k. באיזו זווית התאוצה של הצמיג גדולה ביותר, ומה התאוצה הזו? באיזו זווית כדאי למשוך גוש שמחליק על קרח כמעט חלק (μk≈0\mu_k\approx0)? הסבירו.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

a=F(cos⁡θ+μksin⁡θ)−μkmgma=\dfrac{F(\cos\theta+\mu_k\sin\theta)-\mu_kmg}{m}

אנכי: N+Fsin⁡θ=mg  ⇒  N=mg−Fsin⁡θN+F\sin\theta=mg\;\Rightarrow\;N=mg-F\sin\theta.

אופקי (החוק השני):

Fcos⁡θ−μk(mg−Fsin⁡θ)=maF\cos\theta-\mu_k(mg-F\sin\theta)=ma
a=F(cos⁡θ+μksin⁡θ)−μkmgma=\frac{F(\cos\theta+\mu_k\sin\theta)-\mu_kmg}{m}

(הביטוי נכון כל עוד Fsin⁡θ<mgF\sin\theta<mg, כלומר הצמיג לא מתרומם.)

סעיף ב

תשובה:

0.5 m/s20.5\,\text{m/s}^2, 2.5 m/s22.5\,\text{m/s}^2, 2.1 m/s22.1\,\text{m/s}^2

μkmg=0.75⋅100=75 N\mu_kmg=0.75\cdot100=75\,\text{N}, ולכן a=80(cos⁡θ+0.75sin⁡θ)−7510a=\dfrac{80(\cos\theta+0.75\sin\theta)-75}{10}:

זוויתcos⁡θ+0.75sin⁡θ\cos\theta+0.75\sin\thetaa (m/s2)a\ (\text{m/s}^2)
0∘0^\circ1180−7510=0.5\dfrac{80-75}{10}=0.5
37∘37^\circ0.8+0.45=1.250.8+0.45=1.25100−7510=2.5\dfrac{100-75}{10}=2.5
53∘53^\circ0.6+0.6=1.20.6+0.6=1.296−7510=2.1\dfrac{96-75}{10}=2.1

בכל המקרים Fsin⁡θ≤64 N<100 NF\sin\theta\le64\,\text{N}<100\,\text{N}, כך שהצמיג נשאר על הקרקע.

סעיף ג

תשובה:

θ=37∘\theta=37^\circ, amax⁡=2.5 m/s2a_{\max}=2.5\,\text{m/s}^2; על קרח - משיכה אופקית

כאשר FF, mm ו-μk\mu_k קבועים, התאוצה גדולה ביותר כשהביטוי cos⁡θ+μksin⁡θ\cos\theta+\mu_k\sin\theta גדול ביותר, כלומר כאשר

tan⁡θ=μk=0.75  ⇒  θ=37∘\tan\theta=\mu_k=0.75\;\Rightarrow\;\theta=37^\circ

(כי tan⁡37∘=0.60.8=0.75\tan37^\circ=\frac{0.6}{0.8}=0.75). התאוצה המרבית היא זו שחישבנו: amax⁡=2.5 m/s2a_{\max}=2.5\,\text{m/s}^2.

על קרח μk≈0\mu_k\approx0, ולכן tan⁡θ≈0\tan\theta\approx0 ו-θ≈0∘\theta\approx0^\circ: כדאי למשוך אופקית. כשאין כמעט חיכוך, אין מה להרוויח מהקטנת הנורמל, וכל הטיה של החבל רק מקטינה את הרכיב שמושך קדימה. ככל שהחיכוך גדול יותר, כדאי להטות את החבל יותר.

שאלה 14 · ארגז על שולחן ומשקולת תלויה: מקדם מזערי וכוחות על השולחןביניים · קשה

ארגז שמסתו M=5 kgM=5\,\text{kg} מונח על שולחן אופקי. הוא קשור בחוט אופקי שעובר דרך גלגלת קלה בקצה השולחן למשקולת שמסתה m=2 kgm=2\,\text{kg} התלויה באוויר (ראו איור). הגלגלת מחוברת לשולחן במוט קצר וקשיח. מסת השולחן 20 kg20\,\text{kg}, והמערכת כולה במנוחה.

א.

מה הערך הקטן ביותר האפשרי של מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז לשולחן?

ב.

מה גודלו וכיוונו של הכוח שהמוט מפעיל על הגלגלת?

ג.

מה הכוח הנורמלי ומה כוח החיכוך שהרצפה מפעילה על השולחן?

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

μs,min⁡=0.4\mu_{s,\min}=0.4

המשקולת במנוחה: T=mg=20 NT=mg=20\,\text{N}.

הארגז במנוחה: החיכוך הסטטי מאזן את המתיחות, fs=T=20 Nf_s=T=20\,\text{N}, והנורמל N=Mg=50 NN=Mg=50\,\text{N}. החיכוך לא יכול לעבור את הערך המרבי:

fs≤μsN  ⇒  20≤μs⋅50  ⇒  μs≥0.4f_s\le\mu_sN\;\Rightarrow\;20\le\mu_s\cdot50\;\Rightarrow\;\mu_s\ge0.4

סעיף ב

תשובה:

202≈28.3 N20\sqrt2\approx28.3\,\text{N}, בזווית 45∘45^\circ מעל האופק, בכיוון הרחק מהארגז

על הגלגלת (שמסתה זניחה) פועלים שני קטעי החוט ושום דבר מלבד המוט:

•הקטע האופקי מושך אותה לכיוון הארגז ב-T=20 NT=20\,\text{N};

•הקטע האנכי מושך אותה כלפי מטה ב-T=20 NT=20\,\text{N}.

הגלגלת במנוחה, ולכן המוט מאזן את הסכום:

Frod=202+202=202≈28.3 NF_{\text{rod}}=\sqrt{20^2+20^2}=20\sqrt2\approx28.3\,\text{N}

כיוונו הפוך לסכום: 20 N20\,\text{N} הרחק מהארגז ו-20 N20\,\text{N} כלפי מעלה, כלומר 45∘45^\circ מעל האופק.

סעיף ג

תשובה:

N=270 NN=270\,\text{N}, חיכוך אפס

נסתכל על כל המערכת: שולחן, גלגלת, ארגז ומשקולת. החוט, המוט והחיכוך בין הארגז לשולחן הם כוחות פנימיים. הכוחות החיצוניים: הכובד של כל הגופים, ומהרצפה נורמל וחיכוך. המערכת במנוחה:

- אנכי: N=(20+5+2)⋅10=270 NN=(20+5+2)\cdot10=270\,\text{N}.

- אופקי: אין שום כוח חיצוני אופקי אחר, ולכן החיכוך מהרצפה אפס.

בדיקה בדרך אחרת: על השולחן עצמו פועלים אופקית החיכוך מהארגז (20 N20\,\text{N}, לכיוון הגלגלת) והמוט (שדוחף את השולחן ב-20 N20\,\text{N} לכיוון הארגז). הם מתקזזים.

טעות נפוצה: לשכוח את המשקולת התלויה. היא לא נוגעת בשולחן, אבל המשקל שלה עובר אליו דרך החוט והגלגלת.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.