דילוג לתוכן המרכזי

קפיץ וחוק הוק - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · דינמיקה: תנועה בהשפעת כוחות · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · גוש על קפיץ נמשך בכוח קבוע: נקודת שיווי המשקלקצרה · קלה

גוש שמסתו 2 kg2\,\text{kg} מונח על משטח חלק ומחובר לקיר בקפיץ אופקי שקבוע הקפיץ שלו k=250 N/mk=250\,\text{N/m}. על הגוש פועל כוח אופקי קבוע F=20 NF=20\,\text{N} הרחק מהקיר. ראשית הציר xx היא מקום הגוש כשהקפיץ רפוי, והכיוון החיובי - הרחק מהקיר.

א.

באיזה מקום xx הגוש יכול להיות בשיווי משקל?

ב.

מגדילים את הכוח ל-30 N30\,\text{N}. בכמה סנטימטרים זזה נקודת שיווי המשקל, ולאיזה כיוון?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x=0.08 m=8 cmx=0.08\,\text{m}=8\,\text{cm}

בשיווי משקל הכוח השקול האופקי על הגוש הוא אפס: כוח הקפיץ (לכיוון הקיר) מאזן את FF:

kx=F  ⇒  x=Fk=20250=0.08 m=8 cmkx=F\;\Rightarrow\;x=\frac{F}{k}=\frac{20}{250}=0.08\,\text{m}=8\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

4 cm4\,\text{cm} הרחק מהקיר (אל x=12 cmx=12\,\text{cm})

x′=30250=0.12 m=12 cmx'=\frac{30}{250}=0.12\,\text{m}=12\,\text{cm}

נקודת שיווי המשקל זזה ב-12−8=4 cm12-8=4\,\text{cm} הרחק מהקיר. ההתארכות בשיווי משקל יחסית לכוח: פי 1.51.5 בכוח - פי 1.51.5 בהתארכות.

שאלה 2 · גרף כוח-התארכות של שני קפיציםקצרה · קלה

בגרף מתואר הכוח שצריך להפעיל על שני קפיצים, A ו-B, כפונקציה של התארכותם.

Δx (cm)F (N)051015202501234567AB
א.

מה קבוע הקפיץ של כל אחד מהקפיצים? איזה מהם קשיח יותר?

ב.

תולים על כל קפיץ, בנפרד, משקולת שמסתה 300 g300\,\text{g}. מה התארכות כל קפיץ כשהמשקולת במנוחה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

kA=40 N/mk_A=40\,\text{N/m}, kB=20 N/mk_B=20\,\text{N/m}; A קשיח יותר

קבוע הקפיץ הוא שיפוע הגרף, k=F/Δxk=F/\Delta x. ההתארכות בגרף בסנטימטרים, ולכן ממירים למטרים:

kA=6 N0.15 m=40 N/m,kB=5 N0.25 m=20 N/mk_A=\frac{6\,\text{N}}{0.15\,\text{m}}=40\,\text{N/m},\qquad k_B=\frac{5\,\text{N}}{0.25\,\text{m}}=20\,\text{N/m}

A קשיח יותר: כדי למתוח אותו באותה כמות צריך כוח כפול.

טעות נפוצה: לחלק בסנטימטרים ולקבל 0.40.4 ו-0.20.2 - אלה ערכים ב-N/cm\text{N/cm}.

סעיף ב

תשובה:

A: 7.5 cm7.5\,\text{cm}; B: 15 cm15\,\text{cm}

במנוחה כוח הקפיץ שווה למשקל: F=mg=0.3⋅10=3 NF=mg=0.3\cdot10=3\,\text{N}.

ΔxA=340=0.075 m=7.5 cm,ΔxB=320=0.15 m=15 cm\Delta x_A=\frac{3}{40}=0.075\,\text{m}=7.5\,\text{cm},\qquad\Delta x_B=\frac{3}{20}=0.15\,\text{m}=15\,\text{cm}

אפשר לבדוק בגרף: בגובה 3 N3\,\text{N} קו A ב-7.5 cm7.5\,\text{cm} וקו B ב-15 cm15\,\text{cm}.

שאלה 3 · מדידת קבוע קפיץ בעזרת משקולתקצרה · בינונית

תלמידה רוצה למדוד את קבוע הקפיץ של קפיץ קל. היא תולה את הקפיץ מוו, מודדת את אורכו הרפוי l0l_0, מחברת לקצהו התחתון משקולת שמסתה mm ומורידה אותה לאט, ביד, עד שהמשקולת נשארת תלויה במנוחה בלי עזרה. במצב זה היא מודדת את אורך הקפיץ LL.

א.

מה מיוחד במצב שבו המשקולת תלויה במנוחה? בטאו באמצעותו את קבוע הקפיץ kk באמצעות mm, gg, l0l_0 ו-LL.

ב.

בניסוי l0=12 cml_0=12\,\text{cm}, m=150 gm=150\,\text{g} ו-L=18 cmL=18\,\text{cm}. מה קבוע הקפיץ?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

המשקולת בשיווי משקל (k(L−l0)=mgk(L-l_0)=mg), ולכן k=mgL−l0k=\dfrac{mg}{L-l_0}

במצב זה המשקולת בשיווי משקל: הכוח השקול עליה אפס. פועלים עליה רק הכובד mgmg (מטה) וכוח הקפיץ (מעלה), ולכן הם שווים בגודלם. ההתארכות היא Δx=L−l0\Delta x=L-l_0:

k(L−l0)=mg  ⇒  k=mgL−l0k(L-l_0)=mg\;\Rightarrow\;k=\frac{mg}{L-l_0}

את המשקולת מורידים לאט כדי שלא תתנודד סביב נקודת שיווי המשקל - אם פשוט עוזבים אותה כשהקפיץ רפוי, היא יורדת מתחת לנקודה זו וחוזרת, וקשה למדוד.

סעיף ב

תשובה:

k=25 N/mk=25\,\text{N/m}

k=0.15⋅100.18−0.12=1.50.06=25 N/mk=\frac{0.15\cdot10}{0.18-0.12}=\frac{1.5}{0.06}=25\,\text{N/m}

טעות נפוצה: לחלק ב-L=0.18 mL=0.18\,\text{m} במקום בהתארכות 0.06 m0.06\,\text{m}.

שאלה 4 · קפיץ אופקי, גלגלת ומשקולת תלויהקצרה · בינונית

קפיץ קל שקבועו k=40 N/mk=40\,\text{N/m} מחובר בקצה אחד לקיר, במצב אופקי. לקצהו השני קשור חוט שעובר מעל גלגלת אידאלית בקצה שולחן, ובקצה החוט תלויה משקולת שמסתה 200 g200\,\text{g} (ראו איור).

א.

המערכת במנוחה. בכמה סנטימטרים מתוח הקפיץ?

ב.

מורידים את המשקולת ביד 2 cm2\,\text{cm} מתחת למקום המנוחה שלה, ועוזבים אותה. מה תאוצת המשקולת ברגע השחרור (גודל וכיוון)?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

5 cm5\,\text{cm}

המשקולת במנוחה, ולכן מתיחות החוט שווה למשקלה: T=mg=0.2⋅10=2 NT=mg=0.2\cdot10=2\,\text{N}. החוט והגלגלת אידאליים, ולכן אותה מתיחות מושכת את קצה הקפיץ:

kx=T  ⇒  x=240=0.05 m=5 cmkx=T\;\Rightarrow\;x=\frac{2}{40}=0.05\,\text{m}=5\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

4 m/s24\,\text{m/s}^2 כלפי מעלה

עכשיו הקפיץ מתוח ב-0.07 m0.07\,\text{m}, וכוח הקפיץ, שהוא מתיחות החוט, הוא T=40⋅0.07=2.8 NT=40\cdot0.07=2.8\,\text{N}. על המשקולת (כיוון חיובי מעלה):

a=T−mgm=2.8−20.2=4 m/s2a=\frac{T-mg}{m}=\frac{2.8-2}{0.2}=4\,\text{m/s}^2

התאוצה כלפי מעלה. אפשר גם לראות זאת ישר: הכוח השקול הוא רק התוספת לכוח הקפיץ, k⋅0.02=0.8 Nk\cdot0.02=0.8\,\text{N}.

שאלה 5 · גוש על מישור משופע חלק תלוי בקפיץקצרה · בינונית

גוש שמסתו 0.8 kg0.8\,\text{kg} מונח על מישור משופע חלק שזווית השיפוע שלו α=30∘\alpha=30^\circ. הגוש מחובר בקפיץ שקבועו k=20 N/mk=20\,\text{N/m} לדופן בראש המישור, והקפיץ מקביל למישור (ראו איור). הגוש במנוחה.

א.

בכמה מתארך הקפיץ?

ב.

כתבו ביטוי כללי להתארכות באמצעות mm, gg, kk ו-α\alpha. מה מקבלים כש-α=90∘\alpha=90^\circ וכש-α=0\alpha=0? האם התוצאות הגיוניות?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

0.2 m=20 cm0.2\,\text{m}=20\,\text{cm}

נפרק את הכובד לרכיב לאורך המישור mgsin⁡αmg\sin\alpha (במורד) ולרכיב שניצב למישור, שמאוזן על ידי הכוח הנורמלי. אין חיכוך, ולכן לאורך המישור רק כוח הקפיץ (במעלה) מאזן את רכיב הכובד:

kΔx=mgsin⁡α  ⇒  Δx=0.8⋅10⋅0.520=420=0.2 mk\Delta x=mg\sin\alpha\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{0.8\cdot10\cdot0.5}{20}=\frac{4}{20}=0.2\,\text{m}

הקפיץ מתוח: הגוש נמצא מתחתיו ו"תלוי" עליו.

סעיף ב

תשובה:

Δx=mgsin⁡αk\Delta x=\dfrac{mg\sin\alpha}{k}; ב-90∘90^\circ: mgk\dfrac{mg}{k}; ב-00: אפס

מהסעיף הקודם: Δx=mgsin⁡αk\Delta x=\dfrac{mg\sin\alpha}{k}.

- α=90∘\alpha=90^\circ: sin⁡α=1\sin\alpha=1 ו-Δx=mg/k\Delta x=mg/k - זה גוש שתלוי אנכית על קפיץ, כצפוי.

- α=0\alpha=0: sin⁡α=0\sin\alpha=0 ו-Δx=0\Delta x=0 - על משטח אופקי חלק שום כוח לא מותח את הקפיץ, ולכן הגוש נח כשהקפיץ רפוי.

טעות נפוצה: להשתמש ב-cos⁡α\cos\alpha. בדיקת המקרים הקיצוניים מראה מיד איזו פונקציה נכונה.

שאלה 6 · גוש בין שלושה קפיצים: שניים מצד אחד ואחד מהצד השניקצרה · בינונית

גוש שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} מונח על רצפה חלקה בין שני קירות. שני קפיצים, k1=10 N/mk_1=10\,\text{N/m} ו-k2=15 N/mk_2=15\,\text{N/m}, מחברים אותו לקיר השמאלי, וקפיץ שלישי, k3=25 N/mk_3=25\,\text{N/m}, מחבר אותו לקיר הימני (ראו איור). כשהגוש בנקודת שיווי המשקל שלו, שלושת הקפיצים רפויים.

א.

מזיזים את הגוש 4 cm4\,\text{cm} ימינה ומשחררים. מה תאוצת הגוש ברגע השחרור (גודל וכיוון)?

ב.

מה קבוע הקפיץ של קפיץ יחיד שיכול להחליף את שלושת הקפיצים (כך שהגוש ירגיש אותו כוח בכל הזזה)?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

4 m/s24\,\text{m/s}^2 שמאלה

כשהגוש זז ימינה, שני הקפיצים השמאליים נמתחים ומושכים אותו שמאלה, והקפיץ הימני מתכווץ ודוחף אותו שמאלה. שלושת הכוחות שמאלה:

F=(k1+k2+k3)Δx=(10+15+25)⋅0.04=2 NF=(k_1+k_2+k_3)\Delta x=(10+15+25)\cdot0.04=2\,\text{N}
a=Fm=20.5=4 m/s2a=\frac{F}{m}=\frac{2}{0.5}=4\,\text{m/s}^2

שמאלה - לעבר נקודת שיווי המשקל.

סעיף ב

תשובה:

k=50 N/mk=50\,\text{N/m}

בכל הזזה Δx\Delta x כל קפיץ מתארך או מתכווץ באותה כמות, ושלושת הכוחות באותו כיוון. לכן הם מתנהגים כקפיצים במקביל:

k=k1+k2+k3=50 N/mk=k_1+k_2+k_3=50\,\text{N/m}

טעות נפוצה: לחשוב שהקפיץ הימני "מבטל" את השמאליים כי הוא בצד השני. הוא דוחף כשהשמאליים מושכים - כולם פועלים לאותו כיוון.

שאלה 7 · שני קפיצים זהים: בטור ובמקבילקצרה · בינונית

לרשותכם שני קפיצים זהים, קבוע כל אחד k=60 N/mk=60\,\text{N/m}, ומשקולת שמסתה 1.2 kg1.2\,\text{kg}. במערכת (1) הקפיצים מחוברים זה לזה בטור והמשקולת תלויה מהתחתון. במערכת (2) שני הקפיצים תלויים זה לצד זה, ומוט קל מחבר את קצותיהם התחתונים; המשקולת תלויה מאמצע המוט, והמוט נשאר אופקי (ראו איור). המשקולת במנוחה בשתי המערכות.

א.

בכמה יורדת המשקולת (ביחס למצב שבו הקפיצים רפויים) בכל אחת מהמערכות?

ב.

מה קבוע הקפיץ השקול בכל מערכת?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

מערכת (1): 0.4 m0.4\,\text{m}; מערכת (2): 0.1 m0.1\,\text{m}

משקל המשקולת mg=12 Nmg=12\,\text{N}.

בטור: כל קפיץ נושא את כל המשקל (הקפיץ העליון מחזיק את התחתון ואת המשקולת, והקפיצים קלים). כל אחד מתארך ב-1260=0.2 m\frac{12}{60}=0.2\,\text{m}, והמשקולת יורדת בסכום: 0.4 m0.4\,\text{m}.

במקביל: המוט אופקי והקפיצים זהים, ולכן כל קפיץ נושא חצי מהמשקל, 6 N6\,\text{N}, ומתארך ב-660=0.1 m\frac{6}{60}=0.1\,\text{m}. המשקולת יורדת 0.1 m0.1\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

בטור: 30 N/m30\,\text{N/m}; במקביל: 120 N/m120\,\text{N/m}

קבוע שקול = הכוח חלקי הירידה הכוללת:

k(1)=120.4=30 N/m=k2,k(2)=120.1=120 N/m=2kk_{(1)}=\frac{12}{0.4}=30\,\text{N/m}=\frac k2,\qquad k_{(2)}=\frac{12}{0.1}=120\,\text{N/m}=2k

בטור הקפיצים "מוסיפים אורך" והמערכת רכה יותר; במקביל הם מתחלקים בעומס והמערכת קשיחה יותר. היחס בין הירידות הוא פי 4.

שאלה 8 · מה מותח את הקפיץ: גלגלת לרצפה ושתי משקולות שוותקצרה · קשה

באיור שתי מערכות. החוטים, הקפיצים והגלגלות אידאליים, וכל המערכות במנוחה. בשתיהן קבוע הקפיץ kk ומסת כל משקולת mm.

מערכת (1): הקפיץ מחובר לרצפה. החוט שבקצהו העליון עובר מעל גלגלת שתלויה מהתקרה, ובקצהו השני תלויה משקולת.

מערכת (2): חוט אופקי עובר מעל שולחן ובאמצעו קפיץ. בשני קצות החוט, משני צדי השולחן, תלויות שתי משקולות שוות דרך שתי גלגלות.

א.

מה התארכות הקפיץ במערכת (1)? בטאו באמצעות mm, gg ו-kk.

ב.

מה התארכות הקפיץ במערכת (2)? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Δx=mgk\Delta x=\dfrac{mg}{k}

המשקולת במנוחה, ולכן מתיחות החוט T=mgT=mg. בחוט אידאלי שעובר על גלגלת אידאלית המתיחות זהה לכל אורכו, ולכן הקפיץ נמתח בכוח mgmg:

kΔx=mg  ⇒  Δx=mgkk\Delta x=mg\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{mg}{k}

הקפיץ מתוח (לא מכווץ): החוט מושך את קצהו העליון כלפי מעלה, והרצפה מחזיקה את קצהו התחתון.

סעיף ב

תשובה:

Δx=mgk\Delta x=\dfrac{mg}{k} (לא 2mgk\dfrac{2mg}{k})

כל משקולת במנוחה, ולכן מתיחות החוט בכל צד היא T=mgT=mg. הקפיץ הוא חלק מהחוט: הוא נמשך בכוח mgmg ימינה מקצה אחד ובכוח mgmg שמאלה מהקצה השני. זה בדיוק המצב של קפיץ שקצהו האחד קשור לקיר והשני נמשך בכוח mgmg: הקיר מפעיל mgmg, וכאן המשקולת השנייה מחליפה את הקיר. ולכן

Δx=Tk=mgk\Delta x=\frac{T}{k}=\frac{mg}{k}

טעות נפוצה: לחבר את שני הכוחות ולקבל 2mg/k2mg/k. ההתארכות נקבעת לפי הכוח שמושך כל קצה (שהוא גם המתיחות בתוך הקפיץ), ולא לפי סכום הכוחות.

שאלה 9 · גוש בין קפיץ אחד לזוג קפיצים בטורקצרה · קשה

גוש שמסתו 1 kg1\,\text{kg} מונח על רצפה חלקה. משמאלו קפיץ k1=8 N/mk_1=8\,\text{N/m} שמחבר אותו לקיר, ומימינו שני קפיצים מחוברים זה לזה בטור, k2=12 N/mk_2=12\,\text{N/m} ו-k3=6 N/mk_3=6\,\text{N/m}, שמחברים אותו לקיר השני (ראו איור). כשהגוש במקום x=0x=0 כל הקפיצים רפויים. מזיזים את הגוש 25 cm25\,\text{cm} שמאלה ומשחררים.

א.

מה תאוצת הגוש ברגע השחרור (גודל וכיוון)?

ב.

באותו רגע, בכמה מתארך כל אחד מהקפיצים k2k_2 ו-k3k_3?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

3 m/s23\,\text{m/s}^2 ימינה

הזוג בטור: בשני קפיצים בטור עובר אותו כוח, וההתארכויות מתחברות:

1k23=112+16=312  ⇒  k23=4 N/m\frac{1}{k_{23}}=\frac{1}{12}+\frac16=\frac{3}{12}\;\Rightarrow\;k_{23}=4\,\text{N/m}

כל המערכת: כשהגוש זז שמאלה, k1k_1 מתכווץ ודוחף ימינה, והזוג בטור נמתח ומושך ימינה. כמו בקפיצים במקביל:

k=k1+k23=8+4=12 N/mk=k_1+k_{23}=8+4=12\,\text{N/m}
F=12⋅0.25=3 N  ⇒  a=31=3 m/s2F=12\cdot0.25=3\,\text{N}\;\Rightarrow\;a=\frac31=3\,\text{m/s}^2

ימינה, לעבר x=0x=0.

סעיף ב

תשובה:

k2k_2: כ-8.3 cm8.3\,\text{cm} (112 m\tfrac1{12}\,\text{m}); k3k_3: כ-16.7 cm16.7\,\text{cm} (16 m\tfrac16\,\text{m})

הכוח בזוג בטור: F23=k23⋅0.25=4⋅0.25=1 NF_{23}=k_{23}\cdot0.25=4\cdot0.25=1\,\text{N}. אותו כוח עובר בשני הקפיצים:

Δx2=112 m≈8.3 cm,Δx3=16 m≈16.7 cm\Delta x_2=\frac{1}{12}\,\text{m}\approx8.3\,\text{cm},\qquad \Delta x_3=\frac16\,\text{m}\approx16.7\,\text{cm}

בדיקה: 112+16=14 m=25 cm\tfrac1{12}+\tfrac16=\tfrac14\,\text{m}=25\,\text{cm} ✓. הקפיץ הרך יותר מתארך יותר.

טעות נפוצה: לחלק את ההזזה שווה בשווה בין שני הקפיצים בטור. מה שמשותף להם הוא הכוח, לא ההתארכות.

שאלה 10 · גוש על קפיץ אופקי: תאוצה ברגע השחרור ומנוחה עם חיכוךביניים · בינונית

גוש שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} מחובר לקיר באמצעות קפיץ אופקי שקבוע הקפיץ שלו k=80 N/mk=80\,\text{N/m}. ראשית הציר xx היא מקום הגוש כשהקפיץ רפוי, והכיוון החיובי - הרחק מהקיר (ראו איור). בסעיפים א ו-ב אין חיכוך בין הגוש לרצפה.

א.

מושכים את הגוש עד x=+5 cmx=+5\,\text{cm} ומשחררים אותו. מה תאוצת הגוש ברגע השחרור (גודל וכיוון)?

ב.

עכשיו דוחפים את הגוש עד x=−3 cmx=-3\,\text{cm} ומשחררים. מה תאוצת הגוש ברגע השחרור (גודל וכיוון)?

ג.

מחליפים את הרצפה ברצפה מחוספסת. מקדם החיכוך הסטטי בין הגוש לרצפה הוא μs=0.4\mu_s=0.4. מה המרחק הגדול ביותר מ-x=0x=0 שבו אפשר להניח את הגוש (בלי מהירות) כך שיישאר במנוחה?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

a=−8 m/s2a=-8\,\text{m/s}^2, כלומר 8 m/s28\,\text{m/s}^2 לכיוון הקיר

ברגע השחרור הקפיץ מתוח ב-0.05 m0.05\,\text{m}, והוא מושך את הגוש חזרה לכיוון הקיר (הכיוון השלילי). זה הכוח האופקי היחיד על הגוש (הכובד והכוח הנורמלי מאזנים זה את זה):

F=−kx=−80⋅0.05=−4 NF=-kx=-80\cdot0.05=-4\,\text{N}

לפי החוק השני:

a=Fm=−40.5=−8 m/s2a=\frac{F}{m}=\frac{-4}{0.5}=-8\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב x=5x=5 בסנטימטרים. בנוסחה F=kxF=kx עם kk ב-N/m\text{N/m} ההתארכות במטרים.

סעיף ב

תשובה:

a=+4.8 m/s2a=+4.8\,\text{m/s}^2, כלומר 4.8 m/s24.8\,\text{m/s}^2 הרחק מהקיר

הקפיץ מכווץ ב-0.03 m0.03\,\text{m} ודוחף את הגוש הרחק מהקיר (הכיוון החיובי):

F=−kx=−80⋅(−0.03)=+2.4 NF=-kx=-80\cdot(-0.03)=+2.4\,\text{N}
a=2.40.5=+4.8 m/s2a=\frac{2.4}{0.5}=+4.8\,\text{m/s}^2

הסימן של F=−kxF=-kx תמיד הפוך לסימן של xx: הקפיץ תמיד מחזיר את הגוש לעבר נקודת הרפיון.

סעיף ג

תשובה:

2.5 cm2.5\,\text{cm} (מכל צד של x=0x=0)

כדי שהגוש יישאר במנוחה, החיכוך הסטטי צריך לאזן את כוח הקפיץ: fs=k∣x∣f_s=k|x|. החיכוך הסטטי לא יכול לעבור את ערכו המרבי:

k∣x∣≤μsN=μsmg=0.4⋅0.5⋅10=2 Nk|x|\le\mu_s N=\mu_s mg=0.4\cdot0.5\cdot10=2\,\text{N}
∣x∣≤280=0.025 m=2.5 cm|x|\le\frac{2}{80}=0.025\,\text{m}=2.5\,\text{cm}

בכל נקודה בין x=−2.5 cmx=-2.5\,\text{cm} ל-x=+2.5 cmx=+2.5\,\text{cm} הגוש יישאר במנוחה, ומחוץ לתחום הזה הוא יתחיל לנוע.

שאלה 11 · גוש קשור לקיר בקפיץ: כוח הקפיץ לפי המרחק מהקירביניים · בינונית

גוש שמסתו 2 kg2\,\text{kg} מחובר לקיר בקפיץ אופקי. קבוע הקפיץ k=40 N/mk=40\,\text{N/m} ואורכו הרפוי 25 cm25\,\text{cm}. אין חיכוך בין הגוש לרצפה. dd הוא המרחק מהקיר לדופן הגוש שאליה מחובר הקפיץ (ראו איור). נבחר כיוון חיובי הרחק מהקיר.

א.

מה הכוח (גודל וכיוון) שהקפיץ מפעיל על הגוש כאשר d=30 cmd=30\,\text{cm}?

ב.

מה הכוח (גודל וכיוון) שהקפיץ מפעיל על הגוש כאשר d=18 cmd=18\,\text{cm}?

ג.

מפעילים על הגוש כוח קבוע של 4 N4\,\text{N} הרחק מהקיר. מה תאוצת הגוש כשהוא עובר ב-d=30 cmd=30\,\text{cm}, ומה תאוצתו כשהוא עובר ב-d=18 cmd=18\,\text{cm}?

ד.

באיזה מרחק dd מהקיר הגוש יכול להיות בשיווי משקל תחת הכוח של סעיף ג?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

2 N2\,\text{N} לכיוון הקיר (F=−2 NF=-2\,\text{N})

אורך הקפיץ שווה ל-dd. הקפיץ מתוח ב-Δx=0.30−0.25=0.05 m\Delta x=0.30-0.25=0.05\,\text{m}, ולכן הוא מושך את הגוש לכיוון הקיר:

F=kΔx=40⋅0.05=2 NF=k\Delta x=40\cdot0.05=2\,\text{N}

בכיוון השלילי: F=−2 NF=-2\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

2.8 N2.8\,\text{N} הרחק מהקיר (F=+2.8 NF=+2.8\,\text{N})

הקפיץ קצר מאורכו הרפוי - הוא מכווץ ב-Δx=0.25−0.18=0.07 m\Delta x=0.25-0.18=0.07\,\text{m} ודוחף את הגוש הרחק מהקיר:

F=40⋅0.07=2.8 NF=40\cdot0.07=2.8\,\text{N}

טעות נפוצה: להציב את אורך הקפיץ (0.18 m0.18\,\text{m}) במקום השינוי באורך. בחוק הוק מציבים את ההתארכות או ההתכווצות, לא את האורך.

סעיף ג

תשובה:

ב-d=30 cmd=30\,\text{cm}: a=+1 m/s2a=+1\,\text{m/s}^2; ב-d=18 cmd=18\,\text{cm}: a=+3.4 m/s2a=+3.4\,\text{m/s}^2 (שתיהן הרחק מהקיר)

הכוח השקול הוא סכום כוח הקפיץ (מסעיפים א, ב) והכוח החיצוני +4 N+4\,\text{N}:

d=30 cm:a=−2+42=+1 m/s2d=30\,\text{cm}:\quad a=\frac{-2+4}{2}=+1\,\text{m/s}^2
d=18 cm:a=2.8+42=+3.4 m/s2d=18\,\text{cm}:\quad a=\frac{2.8+4}{2}=+3.4\,\text{m/s}^2

בשני המקומות התאוצה הרחק מהקיר, אבל ב-d=18 cmd=18\,\text{cm} הקפיץ "עוזר" לכוח החיצוני וב-d=30 cmd=30\,\text{cm} הוא פועל נגדו.

סעיף ד

תשובה:

d=35 cmd=35\,\text{cm}

בשיווי משקל הקפיץ מתוח ומאזן את הכוח: kΔx=4  ⇒  Δx=440=0.1 mk\Delta x=4\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{4}{40}=0.1\,\text{m}. לכן

d=0.25+0.10=0.35 m=35 cmd=0.25+0.10=0.35\,\text{m}=35\,\text{cm}

שאלה 12 · שתי משקולות משני צדי שולחן וקפיץ בחוט: מערכת מאיצהביניים · בינונית

חוט קל עובר מעל שולחן, דרך שתי גלגלות אידאליות בשני קצותיו, ובאמצע החוט קפיץ קל שקבועו k=150 N/mk=150\,\text{N/m}. החוט לא נוגע בשולחן. משני צדי השולחן תלויות משקולות: m1=5 kgm_1=5\,\text{kg} ו-m2=3 kgm_2=3\,\text{kg} (ראו איור). משחררים את המערכת. הניחו שאורך הקפיץ לא משתנה בזמן התנועה.

א.

מה גודל התאוצה של המשקולות?

ב.

מה מתיחות החוט, ומה התארכות הקפיץ?

ג.

תלמיד טוען: "הקפיץ מתוח בגלל ההפרש בין המשקלים, ולכן Δx=(m1−m2)gk\Delta x=\dfrac{(m_1-m_2)g}{k}". הסבירו מדוע הוא טועה, ובין אילו שני ערכים חייבת להיות מתיחות החוט.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

2.5 m/s22.5\,\text{m/s}^2

אורך הקפיץ קבוע, ולכן שתי המשקולות נעות כגוף אחד באותה תאוצה: m1m_1 יורדת ו-m2m_2 עולה. הכוח המניע את המערכת הוא הפרש המשקלים, והוא מאיץ את שתי המסות:

a=(m1−m2)gm1+m2=(5−3)⋅108=2.5 m/s2a=\frac{(m_1-m_2)g}{m_1+m_2}=\frac{(5-3)\cdot10}{8}=2.5\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

T=37.5 NT=37.5\,\text{N}, Δx=0.25 m\Delta x=0.25\,\text{m}

נכתוב את החוק השני עבור m2m_2, שעולה (כיוון חיובי מעלה):

T−m2g=m2a  ⇒  T=3⋅(10+2.5)=37.5 NT-m_2g=m_2a\;\Rightarrow\;T=3\cdot(10+2.5)=37.5\,\text{N}

בדיקה עם m1m_1: m1g−T=50−37.5=12.5=5⋅2.5m_1g-T=50-37.5=12.5=5\cdot2.5 ✓.

הקפיץ קל, ולכן אותה מתיחות מושכת את שני קצותיו:

Δx=Tk=37.5150=0.25 m\Delta x=\frac{T}{k}=\frac{37.5}{150}=0.25\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

טועה: המתיחות 37.5 N37.5\,\text{N}, בין m2g=30 Nm_2g=30\,\text{N} ל-m1g=50 Nm_1g=50\,\text{N}

הפרש המשקלים הוא הכוח השקול על המערכת, ולא הכוח שמותח את הקפיץ. הקפיץ נמתח במתיחות החוט. m2m_2 מאיצה כלפי מעלה, ולכן T>m2g=30 NT>m_2g=30\,\text{N}; m1m_1 מאיצה כלפי מטה, ולכן T<m1g=50 NT<m_1g=50\,\text{N}. ההפרש 20 N20\,\text{N} קטן משני המשקלים, ולכן לא יכול להיות המתיחות. (ההצעה של התלמיד הייתה נותנת Δx≈0.13 m\Delta x\approx0.13\,\text{m} - קצת יותר מחצי מהערך הנכון.)

שאלה 13 · מכונת אטווד עם קפיץ מעל אחת המשקולותביניים · בינונית

חוט קל עובר מעל גלגלת אידאלית שתלויה מהתקרה. בצד אחד תלויה משקולת m1=2 kgm_1=2\,\text{kg}, וביניה לבין החוט מחובר קפיץ קל שקבועו k=80 N/mk=80\,\text{N/m}. בצד השני תלויה ישירות משקולת m2=3 kgm_2=3\,\text{kg} (ראו איור). משחררים את המערכת. הניחו שאורך הקפיץ לא משתנה בזמן התנועה.

א.

מה גודל התאוצה של המשקולות?

ב.

מה התארכות הקפיץ?

ג.

מעבירים את הקפיץ לצד השני: עכשיו הוא בין החוט ל-m2m_2, ו-m1m_1 תלויה ישירות על החוט. האם התאוצה משתנה? האם התארכות הקפיץ משתנה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

2 m/s22\,\text{m/s}^2

אורך הקפיץ קבוע, ולכן שתי המשקולות נעות באותה תאוצה: m2m_2 יורדת ו-m1m_1 עולה.

a=(m2−m1)gm1+m2=(3−2)⋅105=2 m/s2a=\frac{(m_2-m_1)g}{m_1+m_2}=\frac{(3-2)\cdot10}{5}=2\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

0.3 m=30 cm0.3\,\text{m}=30\,\text{cm}

הקפיץ הוא שמושך את m1m_1 כלפי מעלה. החוק השני על m1m_1 (כיוון חיובי מעלה):

Fk−m1g=m1a  ⇒  Fk=2⋅(10+2)=24 NF_k-m_1g=m_1a\;\Rightarrow\;F_k=2\cdot(10+2)=24\,\text{N}
Δx=2480=0.3 m\Delta x=\frac{24}{80}=0.3\,\text{m}

בדיקה עם m2m_2, שעליה מושך החוט במתיחות T=FkT=F_k: m2g−T=30−24=6=3⋅2m_2g-T=30-24=6=3\cdot2 ✓ - הקפיץ הקל והחוט מעבירים אותו כוח.

סעיף ג

תשובה:

שתיהן לא משתנות: a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, Δx=0.3 m\Delta x=0.3\,\text{m}

הקפיץ קל, ולכן הוא פשוט חלק מהחוט: הוא לא משנה את המסות ואת הכוחות החיצוניים, והתאוצה נשארת 2 m/s22\,\text{m/s}^2. בחוט קל על גלגלת אידאלית המתיחות זהה בכל מקום, גם בתוך הקפיץ, ולכן הקפיץ נמתח באותו כוח 24 N24\,\text{N} ובאותה התארכות 0.3 m0.3\,\text{m}.

טעות נפוצה: לחשוב שקפיץ מעל המשקולת הכבדה "נושא" אותה ולכן נמתח יותר (30 N30\,\text{N}). המשקולת הכבדה מאיצה כלפי מטה, ולכן הכוח שמחזיק אותה קטן ממשקלה.

שאלה 14 · ארגז קשור בקפיץ בתוך משאית נוסעתביניים · בינונית

ארגז שמסתו 3 kg3\,\text{kg} מונח על רצפה חלקה בתא המטען של משאית. הארגז מחובר בקפיץ קל, שקבועו k=60 N/mk=60\,\text{N/m}, לדופן הקדמית של התא, והקפיץ אופקי ומקביל לכיוון הנסיעה (ראו איור; המשאית נוסעת ימינה). בכל סעיף הארגז במנוחה ביחס למשאית ואורך הקפיץ קבוע.

א.

מה התארכות הקפיץ כשהמשאית נוסעת במהירות קבועה בכביש ישר?

ב.

המשאית מאיצה קדימה בתאוצה 2 m/s22\,\text{m/s}^2. האם הקפיץ מתוח או מכווץ, ובכמה?

ג.

הנהג בולם, והמשאית מאטה בתאוצה שגודלה 1.5 m/s21.5\,\text{m/s}^2 (עדיין נוסעת קדימה). האם הקפיץ מתוח או מכווץ, ובכמה?

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

אפס - הקפיץ רפוי

הארגז נע יחד עם המשאית במהירות קבועה, ולכן תאוצתו אפס והכוח השקול עליו אפס. הכובד והכוח הנורמלי מתאזנים, אין חיכוך, ולכן גם כוח הקפיץ חייב להיות אפס.

סעיף ב

תשובה:

מתוח ב-0.1 m=10 cm0.1\,\text{m}=10\,\text{cm}

הארגז מאיץ יחד עם המשאית קדימה, ולכן נדרש עליו כוח שקול קדימה. הכוח האופקי היחיד הוא כוח הקפיץ:

F=ma=3⋅2=6 NF=ma=3\cdot2=6\,\text{N}

הקפיץ נמצא לפני הארגז (בינו לבין הדופן הקדמית). כדי למשוך את הארגז קדימה, אל הדופן, הקפיץ צריך להיות מתוח:

Δx=660=0.1 m\Delta x=\frac{6}{60}=0.1\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

מכווץ ב-0.075 m=7.5 cm0.075\,\text{m}=7.5\,\text{cm}

המשאית מאטה, ולכן תאוצתה (ותאוצת הארגז) אחורה. נדרש על הארגז כוח שקול אחורה:

F=3⋅1.5=4.5 NF=3\cdot1.5=4.5\,\text{N}

הקפיץ לפני הארגז, ולכן כדי לדחוף את הארגז אחורה, הרחק מהדופן, הוא חייב להיות מכווץ:

Δx=4.560=0.075 m\Delta x=\frac{4.5}{60}=0.075\,\text{m}

טעות נפוצה: לקבוע את מצב הקפיץ לפי כיוון המהירות. כיוון הכוח נקבע לפי כיוון התאוצה, והמשאית עדיין נוסעת קדימה.

שאלה 15 · שתי עגלות וקפיץ ביניהן: מושכים מקדימה או מאחורביניים · קשה

שתי עגלות על מסילה אופקית חלקה מחוברות בקפיץ קל שקבועו k=100 N/mk=100\,\text{N/m}: עגלה קדמית m1=2 kgm_1=2\,\text{kg} ועגלה אחורית m2=3 kgm_2=3\,\text{kg}. מושכים את העגלה הקדמית בכוח אופקי קבוע F=15 NF=15\,\text{N} (ראו איור). אחרי זמן קצר אורך הקפיץ מפסיק להשתנות ושתי העגלות נעות באותה תאוצה.

א.

מה תאוצת העגלות?

ב.

האם הקפיץ מתוח או מכווץ, ובכמה?

ג.

עכשיו דוחפים את העגלה האחורית קדימה באותו כוח 15 N15\,\text{N} (ושוב מחכים שאורך הקפיץ יתייצב). מה התאוצה, והאם הקפיץ מתוח או מכווץ, ובכמה?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

3 m/s23\,\text{m/s}^2

כשאורך הקפיץ קבוע, שתי העגלות נעות כגוף אחד. כוח הקפיץ הוא כוח פנימי, והכוח החיצוני האופקי היחיד הוא FF:

a=Fm1+m2=155=3 m/s2a=\frac{F}{m_1+m_2}=\frac{15}{5}=3\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

מתוח ב-0.09 m=9 cm0.09\,\text{m}=9\,\text{cm}

על העגלה האחורית פועל רק כוח הקפיץ, והוא חייב להאיץ אותה קדימה, ולכן הקפיץ מושך אותה - הוא מתוח:

Fk=m2a=3⋅3=9 N  ⇒  Δx=9100=0.09 mF_k=m_2a=3\cdot3=9\,\text{N}\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{9}{100}=0.09\,\text{m}

בדיקה עם העגלה הקדמית: F−Fk=15−9=6=2⋅3F-F_k=15-9=6=2\cdot3 ✓.

סעיף ג

תשובה:

a=3 m/s2a=3\,\text{m/s}^2; הקפיץ מכווץ ב-0.06 m=6 cm0.06\,\text{m}=6\,\text{cm}

התאוצה לא משתנה: אותו כוח חיצוני על אותה מסה כוללת, a=3 m/s2a=3\,\text{m/s}^2.

עכשיו העגלה הקדמית היא זו שעליה פועל רק כוח הקפיץ, והקפיץ צריך לדחוף אותה קדימה - הוא מכווץ:

Fk=m1a=2⋅3=6 N  ⇒  Δx=6100=0.06 mF_k=m_1a=2\cdot3=6\,\text{N}\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{6}{100}=0.06\,\text{m}

הכוח בקפיץ תלוי במסה שהקפיץ צריך להאיץ לבדו - המסה שבצד השני של הקפיץ מהמקום שבו מפעילים את הכוח.

טעות נפוצה: לחשוב שכוח הקפיץ שווה ל-FF, או לחצי ממנו.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.