דילוג לתוכן המרכזי

מרחקים וזמנים בחלל: יחידה אסטרונומית ושנת אור - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ח' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · היקום ומרחקים בחלל · 28 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

מהי שנת אור?

  1. א. הזמן שלוקח לאור של כוכב להגיע אלינו

  2. ב. שנה על כוכב לכת רחוק, שנמדדת לפי ההקפה שלו סביב הכוכב שלו

  3. ג. המרחק שהאור עובר בשנה אחת

  4. ד. המרחק שהאור עובר בשנייה אחת, 300,000300{,}000 ק"מ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

שנת אור היא יחידת מרחק: המרחק שהאור עובר בשנה אחת, כ-9.59.5 טריליון ק"מ. משתמשים בה למרחקים בין כוכבים ובין גלקסיות.

- "הזמן שלוקח לאור להגיע": הטעות הנפוצה ביותר. המילה "שנה" מבלבלת, אבל שנת אור מודדת מרחק, לא זמן.

- "שנה על כוכב לכת רחוק": זה זמן הקפה, ואין לו קשר לאור.

- "300,000300{,}000 ק"מ": זו הדרך שהאור עובר בשנייה ("שניית אור"), לא בשנה.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

כמה היא יחידה אסטרונומית אחת?

  1. א. כ-150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ, המרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש

  2. ב. 300,000300{,}000 ק"מ, הדרך שהאור עובר בשנייה

  3. ג. כ-9.59.5 טריליון ק"מ, הדרך שהאור עובר בשנה

  4. ד. כ-384,000384{,}000 ק"מ, המרחק בין כדור הארץ לירח

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

יחידה אסטרונומית היא המרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש, כ-150150 מיליון ק"מ. היא נוחה למרחקים בתוך מערכת השמש.

- 300,000300{,}000 ק"מ: זו מהירות האור (הדרך בשנייה), לא יחידה אסטרונומית.

- 9.59.5 טריליון ק"מ: זו שנת אור, יחידה גדולה בהרבה, למרחקים בין כוכבים.

- 384,000384{,}000 ק"מ: המרחק לירח. הוא קטן פי כ-400400 מהמרחק לשמש.

שאלה 3

קלה · פתוחה

יחידה אסטרונומית אחת היא 150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ. כוכב הלכת מאדים נמצא בממוצע במרחק 1.51.5 יחידות אסטרונומיות מהשמש, ונפטון במרחק 3030 יחידות אסטרונומיות.

א. מה המרחק הממוצע בין מאדים לשמש, בק"מ?

תשובה ופתרון לסעיף א

225,000,000225{,}000{,}000 ק"מ (מאתיים עשרים וחמישה מיליון).

כל יחידה אסטרונומית היא 150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ, ולכן כופלים:

1.5⋅150,000,000=225,000,0001.5\cdot150{,}000{,}000=225{,}000{,}000 ק"מ.

ב. פי כמה נפטון רחוק מהשמש יותר מכדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף ב

פי 3030.

כדור הארץ נמצא במרחק 11 יחידה אסטרונומית מהשמש, ונפטון במרחק 3030. לכן 30:1=3030:1=30. זה היתרון של היחידה: המספר אומר מיד פי כמה הגוף רחוק מהשמש יותר מכדור הארץ.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

באיזו יחידה הכי נוח לכתוב את המרחק בין השמש לכוכב אחר בגלקסיה שלנו?

  1. א. קילומטר

  2. ב. מטר

  3. ג. יחידה אסטרונומית

  4. ד. שנת אור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

המרחקים לכוכבים אחרים עצומים: הכוכב הקרוב ביותר לשמש נמצא כ-4.24.2 שנות אור ממנה. בשנות אור המספרים קטנים ונוחים.

•קילומטר: אפשר, אבל יוצאים מספרים ענקיים (עשרות טריליוני ק"מ) שקשה לקרוא ולהשוות.

•מטר: עוד יותר גרוע, המספרים גדולים פי 10001000.

•יחידה אסטרונומית: מתאימה למרחקים בתוך מערכת השמש. המרחק לכוכב הקרוב ביותר הוא יותר מ-250,000250{,}000 יחידות אסטרונומיות.

שאלה 5

קלה · פתוחה

הקוטר של כוכב הלכת צדק הוא 0.000950.00095 יחידות אסטרונומיות. יחידה אסטרונומית אחת היא 150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ.

א. מהו הקוטר של צדק בק"מ?

תשובה ופתרון לסעיף א

142,500142{,}500 ק"מ.

0.00095⋅150,000,000=142,5000.00095\cdot150{,}000{,}000=142{,}500 ק"מ.

בדיקה: 0.0010.001 יחידה אסטרונומית הם 150,000150{,}000 ק"מ, ו-0.000950.00095 קצת פחות. מתאים.

ב. מהו הקוטר של צדק במטרים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

142,500,000142{,}500{,}000 מטר.

בכל ק"מ 10001000 מטר: 142,500⋅1000=142,500,000142{,}500\cdot1000=142{,}500{,}000 מטר.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

צדק נמצא במרחק ממוצע של 5.25.2 יחידות אסטרונומיות מהשמש. הניחו שהמסלולים של כדור הארץ ושל צדק הם מעגלים סביב השמש, באותו מישור. המרחק בין שני כוכבי הלכת משתנה, כי כל אחד מהם מקיף את השמש בזמן אחר.

א. מה המרחק הקטן ביותר בין כדור הארץ לצדק, ביחידות אסטרונומיות?

תשובה ופתרון לסעיף א

4.24.2 יחידות אסטרונומיות.

1. המרחק קטן ביותר כששניהם באותו צד של השמש, על קו ישר אחד: שמש, כדור הארץ, צדק.

2. אז המרחק ביניהם הוא ההפרש בין המרחקים שלהם מהשמש: 5.2−1=4.25.2-1=4.2 יחידות אסטרונומיות.

ב. מה המרחק הגדול ביותר ביניהם?

תשובה ופתרון לסעיף ב

6.26.2 יחידות אסטרונומיות.

1. המרחק גדול ביותר כשהם משני צדי השמש, על קו ישר: כדור הארץ, שמש, צדק.

2. אז מחברים את המרחקים: 5.2+1=6.25.2+1=6.2 יחידות אסטרונומיות.

ג. כתבו את המרחק הקטן ביותר בק"מ.

תשובה ופתרון לסעיף ג

630,000,000630{,}000{,}000 ק"מ.

4.2⋅150,000,000=630,000,0004.2\cdot150{,}000{,}000=630{,}000{,}000 ק"מ (שש מאות שלושים מיליון).

שאלה 7

בינונית · פתוחה

כוכב הלכת נוגה נמצא במרחק ממוצע של 0.720.72 יחידות אסטרונומיות מהשמש. מהירות האור היא 300,000300{,}000 ק"מ בשנייה, ויחידה אסטרונומית אחת היא 150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ.

א. כמה זמן לוקח לאור שיוצא מהשמש להגיע לנוגה? כתבו בשניות ובדקות.

תשובה ופתרון לסעיף א

360360 שניות, שהן 66 דקות.

1. המרחק בק"מ: 0.72⋅150,000,000=108,000,0000.72\cdot150{,}000{,}000=108{,}000{,}000 ק"מ.

2. זמן = דרך חלקי מהירות: t=108,000,000300,000=360t=\frac{108{,}000{,}000}{300{,}000}=360 שניות.

3. 360:60=6360:60=6 דקות.

ב. כמה זמן לוקח לאור שיוצא מהשמש להגיע לכדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף ב

500500 שניות, שהן 88 דקות ו-2020 שניות.

1. המרחק לכדור הארץ הוא 11 יחידה אסטרונומית, 150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ.

2. t=150,000,000300,000=500t=\frac{150{,}000{,}000}{300{,}000}=500 שניות.

3. 500=8⋅60+20500=8\cdot60+20, כלומר 88 דקות ו-2020 שניות.

ג. מה המרחק הקטן ביותר בין נוגה לכדור הארץ, בק"מ? (הניחו מסלולים מעגליים באותו מישור.)

תשובה ופתרון לסעיף ג

42,000,00042{,}000{,}000 ק"מ.

1. המרחק קטן ביותר כשנוגה בדיוק בין השמש לכדור הארץ: 1−0.72=0.281-0.72=0.28 יחידות אסטרונומיות.

2. 0.28⋅150,000,000=42,000,0000.28\cdot150{,}000{,}000=42{,}000{,}000 ק"מ.

דרך אחרת: 150,000,000−108,000,000=42,000,000150{,}000{,}000-108{,}000{,}000=42{,}000{,}000 ק"מ.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

רכב רובוטי על מאדים שלח אות רדיו לכדור הארץ. אותות רדיו נעים במהירות האור, 300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. האות הגיע לתחנה הקולטת 1010 דקות אחרי שנשלח.

א. מה היה המרחק בין מאדים לכדור הארץ באותו רגע, בק"מ?

תשובה ופתרון לסעיף א

180,000,000180{,}000{,}000 ק"מ.

1. מהירות האות בק"מ לשנייה, ולכן הזמן צריך להיות בשניות: 10⋅60=60010\cdot60=600 שניות.

2. דרך = מהירות כפול זמן: s=300,000⋅600=180,000,000s=300{,}000\cdot600=180{,}000{,}000 ק"מ.

ב. כתבו את המרחק ביחידות אסטרונומיות (11 יחידה אסטרונומית =150,000,000=150{,}000{,}000 ק"מ).

תשובה ופתרון לסעיף ב

1.21.2 יחידות אסטרונומיות.

180,000,000150,000,000=1.2\frac{180{,}000{,}000}{150{,}000{,}000}=1.2 יחידות אסטרונומיות.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

הקוטר של צדק הוא 0.000950.00095 יחידות אסטרונומיות (11 יחידה אסטרונומית =150,000,000=150{,}000{,}000 ק"מ). הקוטר של הירח שלנו הוא 3,5003{,}500 ק"מ. פי כמה הרדיוס של צדק גדול מהקוטר של הירח?

  1. א. כ-40.740.7

  2. ב. כ-20.420.4

  3. ג. כ-81.481.4

  4. ד. כ-0.050.05

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. קוטר צדק בק"מ: 0.00095⋅150,000,000=142,5000.00095\cdot150{,}000{,}000=142{,}500 ק"מ.

2. הרדיוס הוא חצי מהקוטר: 142,500:2=71,250142{,}500:2=71{,}250 ק"מ.

3. היחס: 71,2503,500≈20.4\frac{71{,}250}{3{,}500}\approx20.4.

- 40.740.7: חילקו את הקוטר של צדק בקוטר הירח, ושכחו לחלק ב-22.

- 81.481.4: חילקו את קוטר צדק ברדיוס הירח. הפכו את התפקידים של רדיוס וקוטר.

- 0.050.05: חילקו הפוך, את קוטר הירח ברדיוס צדק.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

הכוכב וגה נמצא במרחק של כ-2525 שנות אור מכדור הארץ. שנת אור היא כ-9.59.5 טריליון ק"מ.

א. נניח שהכוכב וגה היה מתפוצץ היום. כעבור כמה שנים היה אפשר לראות את הפיצוץ מכדור הארץ? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

כעבור כ-2525 שנה. האור עובר שנת אור אחת בכל שנה, ולכן ל-2525 שנות אור הוא צריך 2525 שנה.

1. אנחנו רואים אירוע רק כשהאור ממנו מגיע אלינו.

2. שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה.

3. המרחק הוא 2525 שנות אור, ולכן האור צריך 2525 שנה כדי לעבור אותו.

4. עד אז נמשיך לראות את וגה מאיר כרגיל.

ב. חשבו את המרחק בין וגה לכדור הארץ בק"מ.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כ-237.5237.5 טריליון ק"מ.

25⋅9.5=237.525\cdot9.5=237.5, ולכן המרחק הוא כ-237.5237.5 טריליון ק"מ.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

גלקסיית אנדרומדה נמצאת במרחק של כ-2.52.5 מיליון שנות אור מאיתנו. כשמסתכלים עליה היום בטלסקופ, מה רואים?

  1. א. את הגלקסיה כפי שהייתה לפני כ-2.52.5 מיליון שנה

  2. ב. את הגלקסיה כפי שהיא עכשיו, כי האור מגיע מיד

  3. ג. את הגלקסיה כפי שתהיה בעוד 2.52.5 מיליון שנה

  4. ד. את הגלקסיה כפי שהייתה לפני 2.52.5 מיליון שנות אור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

האור שנכנס לטלסקופ היום יצא מאנדרומדה לפני כ-2.52.5 מיליון שנה, ועבר את כל הדרך. לכן אנחנו רואים אותה כפי שהייתה כשהאור יצא ממנה. ככל שמסתכלים רחוק יותר, רואים עבר רחוק יותר.

- "כפי שהיא עכשיו": האור מהיר מאוד, אבל לא מגיע מיד. במרחקים כאלה הוא צריך מיליוני שנים.

- "כפי שתהיה": אי אפשר לראות את העתיד. האור מביא מידע מהעבר.

- "לפני 2.52.5 מיליון שנות אור": שנת אור היא יחידת מרחק, ולא אומרים "לפני" עם יחידת מרחק.

שאלה 12

בינונית · פתוחה

שתי תחנות מדידה, AA ו-BB, נמצאות על קרקע ישרה, במרחק 88 ק"מ זו מזו. בלון מזג אוויר CC נמצא בדיוק מעל הנקודה MM, באמצע הדרך בין התחנות. משתי התחנות רואים את הבלון בזווית של 45∘45^\circ מעל הקרקע.

45°45°ABCM

א. מהי הזווית ACBACB במשולש?

תשובה ופתרון לסעיף א

90∘90^\circ.

סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ: 180−45−45=90∘180-45-45=90^\circ.

ב. באיזה גובה מעל הקרקע נמצא הבלון?

תשובה ופתרון לסעיף ב

44 ק"מ.

1. הבלון מעל אמצע הדרך, ולכן AM=8:2=4AM=8:2=4 ק"מ, והקטע CMCM מאונך לקרקע.

2. במשולש AMCAMC: הזווית ב-MM היא 90∘90^\circ והזווית ב-AA היא 45∘45^\circ. לכן גם הזווית ACMACM היא 180−90−45=45∘180-90-45=45^\circ.

3. במשולש עם שתי זוויות שוות, הצלעות שמולן שוות: CM=AM=4CM=AM=4 ק"מ.

ג. הבלון עלה בקו ישר למעלה, עד שמשתי התחנות רואים אותו בזווית של 60∘60^\circ. מה עכשיו המרחק מהתחנה AA לבלון?

תשובה ופתרון לסעיף ג

88 ק"מ.

1. במשולש ABCABC החדש שתי זוויות של 60∘60^\circ, ולכן גם השלישית: 180−60−60=60∘180-60-60=60^\circ.

2. משולש שכל זוויותיו שוות הוא משולש שווה צלעות.

3. לכן AC=AB=8AC=AB=8 ק"מ.

כך מודדים מרחק בלי להגיע לגוף: מודדים את הבסיס ואת שתי הזוויות, ומשרטטים או מחשבים. זו שיטת הפרלקסה.

שאלה 13

קשה · פתוחה

אסטרונומית רוצה למדוד את המרחק לגוף שמימי רחוק (דמיוני) שאינו זז. היא מודדת את הכיוון אל הגוף מכדור הארץ, ואחרי חצי שנה מודדת שוב. בשתי המדידות הזווית בין הבסיס (הקו שבין שני המקומות של כדור הארץ) לבין הכיוון אל הגוף יצאה כ-72∘72^\circ. הזוויות שוות, ולכן הגוף נמצא בדיוק "מעל" השמש, על האנך מאמצע הבסיס. יחידה אסטרונומית אחת היא 150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ.

א. מדוע כדאי לחכות חצי שנה בין שתי המדידות? מה אורך הבסיס של המשולש בק"מ?

תשובה ופתרון לסעיף א

אחרי חצי שנה כדור הארץ בצד השני של השמש, והבסיס הוא קוטר המסלול: 22 יחידות אסטרונומיות, 300,000,000300{,}000{,}000 ק"מ. זה הבסיס הגדול ביותר שאפשר לקבל.

1. בשיטת הפרלקסה, ככל שהבסיס ארוך יותר המדידה מדויקת יותר.

2. כדור הארץ מקיף את השמש. אחרי חצי שנה הוא בצד השני של המסלול.

3. המרחק בין שתי הנקודות הוא קוטר המסלול: פעמיים המרחק לשמש, 2⋅150,000,000=300,000,0002\cdot150{,}000{,}000=300{,}000{,}000 ק"מ.

ב. היא משרטטת את המשולש בקנה מידה: 11 ס"מ בשרטוט מייצג 50,000,00050{,}000{,}000 ק"מ. כמה ס"מ אורך הבסיס בשרטוט?

תשובה ופתרון לסעיף ב

66 ס"מ.

300,000,00050,000,000=6\frac{300{,}000{,}000}{50{,}000{,}000}=6 ס"מ.

ג. היא משרטטת בקנה המידה הזה את הבסיס, ובשני קצותיו זוויות של 72∘72^\circ. שני הקווים נפגשים בגובה של כ-99 ס"מ מעל אמצע הבסיס (השמש). מה המרחק האמיתי מהשמש לגוף, בק"מ וביחידות אסטרונומיות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כ-450,000,000450{,}000{,}000 ק"מ, שהם כ-33 יחידות אסטרונומיות.

1. כל ס"מ בשרטוט הוא 50,000,00050{,}000{,}000 ק"מ: 9⋅50,000,000=450,000,0009\cdot50{,}000{,}000=450{,}000{,}000 ק"מ.

2. 450,000,000150,000,000=3\frac{450{,}000{,}000}{150{,}000{,}000}=3 יחידות אסטרונומיות.

ד. כוכבים אמיתיים רחוקים מאיתנו פי עשרות אלפים ויותר מהגוף הזה. איך ייראה המשולש עבור כוכב כזה, ומדוע קשה למדוד את המרחק אליו בשיטה הזאת?

תשובה ופתרון לסעיף ד

המשולש יהיה צר וארוך מאוד, ושתי הזוויות יהיו כמעט 90∘90^\circ. טעות זעירה במדידת זווית תגרום לטעות גדולה מאוד במרחק.

1. הבסיס נשאר אותו בסיס, אבל הגובה ארוך פי עשרות אלפים. המשולש כמעט שני קווים מקבילים.

2. לכן שתי הזוויות בבסיס קרובות מאוד ל-90∘90^\circ, וההבדל בין כוכב קרוב לכוכב רחוק הוא חלק זעיר של מעלה.

3. טעות קטנה במדידת הזווית משנה את נקודת המפגש של הקווים בהרבה, ולכן המרחק המחושב יכול לצאת שגוי מאוד.

4. לכן משתמשים בבסיס הגדול ביותר האפשרי, ובמכשירים מדויקים מאוד.

שאלה 14

קשה · פתוחה

בעתיד, אסטרונאוטית נמצאת על מאדים. באותו זמן המרחק בין מאדים לכדור הארץ הוא 1.81.8 יחידות אסטרונומיות. היא מדברת עם מרכז הבקרה בכדור הארץ באותות רדיו, שנעים במהירות האור, 300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. (11 יחידה אסטרונומית =150,000,000=150{,}000{,}000 ק"מ.)

א. כמה זמן לוקח לאות להגיע ממאדים לכדור הארץ? כתבו בדקות.

תשובה ופתרון לסעיף א

1515 דקות.

1. המרחק: 1.8⋅150,000,000=270,000,0001.8\cdot150{,}000{,}000=270{,}000{,}000 ק"מ.

2. t=270,000,000300,000=900t=\frac{270{,}000{,}000}{300{,}000}=900 שניות.

3. 900:60=15900:60=15 דקות.

ב. האסטרונאוטית שואלת: "האם אתם שומעים אותי?" מרכז הבקרה עונה מיד כשהשאלה מגיעה. כמה זמן אחרי ששאלה היא תשמע את התשובה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אחרי 3030 דקות לפחות.

1. השאלה צריכה 1515 דקות כדי להגיע לכדור הארץ.

2. התשובה צריכה עוד 1515 דקות כדי לחזור למאדים.

3. סך הכול: 15+15=3015+15=30 דקות.

ג. מהנדס מציע לנהוג ברכב רובוטי על מאדים מכדור הארץ בעזרת ג'ויסטיק, כמו במשחק מחשב. הסבירו מדוע זה לא יעבוד, ומה עושים במקום זה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כל פקודה מגיעה לרכב רק אחרי רבע שעה, והתמונה מהרכב מגיעה אלינו באיחור דומה. כשנראה מכשול, יהיה מאוחר מדי. לכן שולחים לרכב תוכנית נסיעה מראש, והוא נוהג בעצמו ונמנע ממכשולים.

1. המידע לא עובר מיד: גם התמונה מהרכב וגם הפקודה אליו צריכות 1515 דקות כל אחת.

2. כשהנהג רואה מכשול, הרכב כבר נמצא שם 1515 דקות, והפקודה "עצור" תגיע אחרי עוד 1515 דקות.

3. לכן שולחים פקודות לטווח ארוך ("סע 2020 מטר צפונה"), והרכב מצויד במחשב ובמצלמות שמזהים מכשולים בעצמם.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

כמה יחידות אסטרונומיות יש בשנת אור אחת? (שנת אור היא כ-9.59.5 טריליון ק"מ, כלומר 9,500,000,000,0009{,}500{,}000{,}000{,}000 ק"מ. יחידה אסטרונומית היא 150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ.)

  1. א. כ-6363

  2. ב. כ-31,700,00031{,}700{,}000

  3. ג. כ-63,000,00063{,}000{,}000

  4. ד. כ-63,00063{,}000

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. מחלקים את שנת האור ביחידה האסטרונומית: 9,500,000,000,000150,000,000\frac{9{,}500{,}000{,}000{,}000}{150{,}000{,}000}.

2. מצמצמים שישה אפסים מכל צד: 9,500,000150≈63,333\frac{9{,}500{,}000}{150}\approx63{,}333.

3. כלומר כ-63,00063{,}000 יחידות אסטרונומיות. כוכב במרחק שנת אור אחת רחוק מאיתנו פי 63,00063{,}000 בערך מהשמש.

- 6363: התייחסו ל"טריליון" כאילו הוא "מיליארד" (9,500,000,0009{,}500{,}000{,}000). טריליון הוא אלף מיליארדים.

- 31,700,00031{,}700{,}000: חילקו במהירות האור (300,000300{,}000) במקום ביחידה האסטרונומית. התוצאה היא מספר השניות בשנה, לא מספר היחידות האסטרונומיות.

- 63,000,00063{,}000{,}000: טעות באפסים: חילקו ב-150,000150{,}000 במקום ב-150,000,000150{,}000{,}000.

שאלה 16

קשה · אמריקאית

אור השמש מגיע לכדור הארץ, שנמצא במרחק 11 יחידה אסטרונומית ממנה, בכ-500500 שניות. נפטון נמצא במרחק 3030 יחידות אסטרונומיות מהשמש. כמה זמן לוקח לאור השמש להגיע לנפטון?

  1. א. כ-88 דקות

  2. ב. כ-44 שעות

  3. ג. 3030 שניות

  4. ד. כ-44 דקות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. האור נע במהירות קבועה, ולכן הזמן גדל באותו יחס כמו המרחק. המרחק גדול פי 3030, ולכן גם הזמן: 30⋅500=15,00030\cdot500=15{,}000 שניות.

2. 15,000:60=25015{,}000:60=250 דקות.

3. 250250 דקות הן 44 שעות ו-1010 דקות, כלומר כ-44 שעות.

- "כ-88 דקות": זה הזמן עד כדור הארץ. האור לא מגיע לכל מקום באותו זמן.

- "3030 שניות": חשבו שכל יחידה אסטרונומית לוקחת שנייה אחת. שנייה היא רק 300,000300{,}000 ק"מ.

- "כ-44 דקות": חילקו את 15,00015{,}000 ב-36003600 וקיבלו 4.24.2, אבל כתבו דקות במקום שעות.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 17

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

המרחק מהשמש לכדור הארץ הוא כ-150150 מיליון ק"מ, כלומר 150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ. מהירות האור היא כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה.

א. כמה שניות לוקח לאור להגיע מהשמש לכדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף א

500500 שניות.

1. נתון: s=150,000,000s=150{,}000{,}000 ק"מ, v=300,000v=300{,}000 ק"מ בשנייה. מחפשים זמן.

2. t=sv=150,000,000300,000=500t=\frac{s}{v}=\frac{150{,}000{,}000}{300{,}000}=500 שניות.

(אפשר לחשב בקלות: מוחקים חמישה אפסים מלמעלה ומלמטה ומקבלים 15003=500\frac{1500}{3}=500.)

ב. כמה דקות ושניות זה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

88 דקות ו-2020 שניות.

500=8⋅60+20500=8\cdot60+20, כלומר 88 דקות (480480 שניות) ועוד 2020 שניות.

שאלה 18

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

תלמידים העריכו כמה שניות יש בשנה. איזו הערכה הכי קרובה לאמת?

  1. א. 365365

  2. ב. כ-500,000500{,}000

  3. ג. כ-3030 מיליון

  4. ד. כ-22 מיליארד

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. ביממה 24⋅60⋅60=86,40024\cdot60\cdot60=86{,}400 שניות.

2. בשנה 365⋅86,400=31,536,000365\cdot86{,}400=31{,}536{,}000, כלומר כ-3030 מיליון.

בדיקת סדר גודל מהירה: כ-100,000100{,}000 שניות ביממה (86,40086{,}400 מעוגל), כפול כ-300300 ימים, נותן כ-3030 מיליון.

- 365365: זה מספר הימים בשנה, לא השניות.

•כ-500,000500{,}000: כפלו רק ב-6060 וב-2424, כלומר חישבו דקות בשנה (525,600525{,}600), ולא כפלו שוב ב-6060.

•כ-22 מיליארד: גדול פי כ-6060 מהאמת, כאילו כפלו ב-6060 פעם נוספת.

שאלה 19

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

מדענים שולחים מכדור הארץ הבזק קצר של אור לייזר אל מראות שהוצבו על הירח. האור פוגע במראות, חוזר, ונקלט על כדור הארץ 2.62.6 שניות אחרי שנשלח. מהירות האור היא כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. מה בערך המרחק לירח?

  1. א. 780,000780{,}000 ק"מ

  2. ב. 390,000390{,}000 ק"מ

  3. ג. 115,000115{,}000 ק"מ

  4. ד. 150,000150{,}000 ק"מ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. ב-2.62.6 שניות האור עבר את הדרך הלוך וחזור: 300,000⋅2.6=780,000300{,}000\cdot2.6=780{,}000 ק"מ.

2. המרחק לירח הוא חצי מזה: 780,000:2=390,000780{,}000:2=390{,}000 ק"מ.

- 780,000780{,}000: שכחו לחלק ב-22, כלומר לקחו את הדרך הלוך וחזור כאילו היא המרחק.

- 115,000115{,}000: חילקו את המהירות בזמן (300,000:2.6300{,}000:2.6) במקום לכפול.

- 150,000150{,}000: חילקו את המהירות ב-22 ושכחו את הזמן.

שאלה 20

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

המרחק מכדור הארץ לירח הוא כ-384,000384{,}000 ק"מ, והמרחק מכדור הארץ לשמש הוא כ-150150 מיליון ק"מ. פי כמה בערך השמש רחוקה יותר מהירח?

  1. א. פי כ-4040

  2. ב. פי כ-400400

  3. ג. פי כ-4,0004{,}000

  4. ד. פי כ-400,000400{,}000

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. 150150 מיליון =150,000,000=150{,}000{,}000.

2. 150,000,000384,000≈390\frac{150{,}000{,}000}{384{,}000}\approx390, כלומר פי כ-400400.

בדיקה מהירה: 400⋅400,000=160,000,000400\cdot400{,}000=160{,}000{,}000, קרוב ל-150150 מיליון.

•פי כ-4040 ופי כ-4,0004{,}000: טעות של אפס אחד בהעתקת המספרים (למשל 1515 מיליון או 1,5001{,}500 מיליון).

•פי כ-400,000400{,}000: חילקו ב-384384 במקום ב-384,000384{,}000, כלומר שכחו את האלפים.

שאלה 21

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

האור מהשמש מגיע לכדור הארץ אחרי כ-88 דקות. נניח שהשמש הייתה כבה פתאום ברגע מסוים. מתי היינו רואים את זה בכדור הארץ?

  1. א. באותו רגע, כי האור מהיר מאוד

  2. ב. אחרי כ-88 שניות

  3. ג. אף פעם, כי האור שכבר יצא היה ממשיך להאיר עלינו לתמיד

  4. ד. אחרי כ-88 דקות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

האור שיצא מהשמש לפני שכבתה כבר בדרך, והוא ימשיך להגיע אלינו עוד כ-88 דקות. רק אחר כך יפסיק להגיע אור, ונראה שהשמש כבתה. כלומר, את השמש אנחנו תמיד רואים כפי שהייתה לפני כ-88 דקות.

•באותו רגע: האור מהיר מאוד, אבל המרחק עצום, ולוקח לו זמן לעבור אותו.

- 88 שניות: בלבול ביחידות, דקות במקום שניות.

•אף פעם: האור שבדרך מגיע פעם אחת ונקלט. אחרי שהוא עבר, לא מגיע אור חדש.

שאלה 22

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

הכוכב הקרוב ביותר אלינו אחרי השמש רחוק כל כך, שהאור שלו נמצא בדרך קצת יותר מ-44 שנים עד שהוא מגיע לכדור הארץ. איזו טענה נכונה?

  1. א. כשמסתכלים על הכוכב, רואים אותו כפי שהיה לפני יותר מ-44 שנים

  2. ב. הכוכב נוצר לפני קצת יותר מ-44 שנים

  3. ג. חללית שתצא אליו היום תגיע בעוד כ-44 שנים

  4. ד. אור מהכוכב מגיע אלינו רק פעם בכ-44 שנים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

האור שנכנס לעין הלילה יצא מהכוכב לפני יותר מ-44 שנים. לכן אנחנו רואים את הכוכב כפי שהיה כשהאור הזה יצא ממנו, ולא כפי שהוא עכשיו.

•נוצר לפני 44 שנים: 44 השנים הן זמן הנסיעה של האור, ולא הגיל של הכוכב.

•חללית בעוד 44 שנים: רק האור עובר את המרחק בזמן הזה, כי הוא המהיר ביותר. חללית איטית מהאור פי אלפים רבים, וצריכה עשרות אלפי שנים.

•פעם ב-44 שנים: הכוכב מאיר כל הזמן, ולכן האור שלו מגיע אלינו ברצף. כל אור שמגיע היה בדרך 44 שנים.

שאלה 23

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

בטבלה: הזמן (בערך) שלוקח לאור השמש להגיע לכל אחד מכוכבי הלכת.

כוכב הלכתחמהנוגהכדור הארץמאדיםצדקשבתאי
זמן ההגעה (דקות)336688131343437979

בערך פי כמה שבתאי רחוק מהשמש יותר מכדור הארץ?

  1. א. פי 7171

  2. ב. פי 8787

  3. ג. פי 1010

  4. ד. פי 0.10.1

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

האור מתקדם במהירות קבועה. לכן, אם לאור לוקח פי כמה יותר זמן להגיע, המרחק גדול פי אותו מספר. 79:8≈1079:8\approx10, כלומר שבתאי רחוק מהשמש בערך פי 1010 מכדור הארץ.

•פי 7171: חיסרו 79−879-8. זה הפרש של 7171 דקות, ולא "פי כמה".

•פי 8787: חיברו 79+879+8.

•פי 0.10.1: חילקו הפוך (8:798:79). זה אומר שכדור הארץ קרוב פי 1010, ולא ששבתאי רחוק פי 1010.

שאלה 24

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

האור מכוכב XX נמצא בדרך 5050 שנה עד שהוא מגיע לכדור הארץ. האור מכוכב YY נמצא בדרך 20002000 שנה. נניח ששני הכוכבים מתפוצצים היום, באותו רגע.

א. בעוד כמה שנים נראה בכדור הארץ את הפיצוץ של כל כוכב?

תשובה ופתרון לסעיף א

את XX בעוד 5050 שנה, ואת YY בעוד 20002000 שנה.

1. את הפיצוץ רואים כשהאור שיצא ממנו מגיע לעין.

2. האור של הפיצוץ צריך לעבור את אותה דרך כמו כל אור אחר מהכוכב. לכן מ-XX הוא יגיע אחרי 5050 שנה, ומ-YY אחרי 20002000 שנה.

ב. במשך כמה שנים, מהיום, עוד נראה את YY בשמיים כרגיל, אף שכבר אינו קיים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

במשך 20002000 שנה.

האור שיצא מ-YY לפני הפיצוץ כבר בדרך, וימשיך להגיע אלינו עד שיגיע האור של הפיצוץ עצמו, אחרי 20002000 שנה.

ג. איזה כוכב רחוק יותר מכדור הארץ, ופי כמה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

YY, רחוק פי 4040 מ-XX.

1. האור נע תמיד באותה מהירות. לכן אם הוא בדרך פי כמה יותר זמן, הדרך ארוכה פי אותו מספר.

2. 2000:50=402000:50=40, כלומר YY רחוק פי 4040 מ-XX.

שאלה 25

בינונית · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

בונים מודל של השמש, כדור הארץ והירח בקנה מידה: 11 ס"מ במודל מייצג 10,00010{,}000 ק"מ אמיתיים. נתונים: קוטר השמש כ-1,400,0001{,}400{,}000 ק"מ, קוטר כדור הארץ כ-12,70012{,}700 ק"מ, המרחק מכדור הארץ לשמש כ-150150 מיליון ק"מ, והמרחק מכדור הארץ לירח כ-384,000384{,}000 ק"מ.

א. מה יהיה קוטר השמש במודל? ומה קוטר כדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף א

שמש: 140140 ס"מ. כדור הארץ: כ-1.31.3 ס"מ, כמו גולה.

1. שמש: 1,400,00010,000=140\frac{1{,}400{,}000}{10{,}000}=140 ס"מ.

2. כדור הארץ: 12,70010,000=1.27\frac{12{,}700}{10{,}000}=1.27 ס"מ.

ב. באיזה מרחק מהשמש יש להניח את כדור הארץ במודל? כתבו במטרים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

150150 מטר.

1. 150,000,00010,000=15,000\frac{150{,}000{,}000}{10{,}000}=15{,}000 ס"מ.

2. 15,00015{,}000 ס"מ =150=150 מטר. יותר ממגרש כדורגל.

ג. באיזה מרחק מכדור הארץ יהיה הירח?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כ-3838 ס"מ.

384,00010,000=38.4\frac{384{,}000}{10{,}000}=38.4 ס"מ.

ד. בספרים מציירים את השמש ואת כדור הארץ באותו עמוד, קרובים זה לזה. הסבירו בעזרת המודל מדוע אי אפשר לצייר אותם באותו עמוד בקנה מידה נכון.

תשובה ופתרון לסעיף ד

אם השמש בציור בגודל סביר, המרחק לכדור הארץ יוצא גדול פי יותר מ-100100 מקוטר השמש. אם המרחק נכנס בעמוד, כדור הארץ יוצא קטן מנקודה.

1. במודל: שמש 140140 ס"מ, מרחק 150150 מטר. המרחק גדול פי כ-100100 מקוטר השמש.

2. אם מציירים את השמש בקוטר 11 ס"מ, כדור הארץ צריך להיות במרחק של יותר ממטר, וקוטרו פחות מעשירית מילימטר.

3. לכן בספרים מקטינים את המרחקים ומגדילים את כדור הארץ. בציור כזה הגדלים לא בקנה מידה. רוב מערכת השמש היא חלל ריק.

שאלה 26

בינונית · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

רכב רובוטי נוסע על מאדים, והמהנדסים שולטים בו מכדור הארץ בעזרת אותות שמתקדמים במהירות האור, כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. ביום מסוים המרחק בין כדור הארץ למאדים הוא 9090 מיליון ק"מ, כלומר 90,000,00090{,}000{,}000 ק"מ.

א. כמה זמן לוקח לאות להגיע מכדור הארץ אל הרכב? כתבו בשניות ובדקות.

תשובה ופתרון לסעיף א

300300 שניות, שהן 55 דקות.

1. t=sv=90,000,000300,000=300t=\frac{s}{v}=\frac{90{,}000{,}000}{300{,}000}=300 שניות.

2. 300:60=5300:60=5 דקות.

ב. המהנדסים שולחים פקודה "עצור", והרכב שולח מיד אישור. אחרי כמה זמן מהשליחה יקבלו המהנדסים את האישור?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אחרי 1010 דקות.

הפקודה עוברת את הדרך לרכב (55 דקות), והאישור עובר אותה בחזרה (55 דקות נוספות): 5+5=105+5=10 דקות.

ג. הסבירו מדוע אי אפשר לנהוג ברכב בעזרת הגה, כמו במשחק מחשב, ולכן מתכנתים אותו לעצור לבד לפני מכשול.

תשובה ופתרון לסעיף ג

המהנדס רואה מה שקרה לפני 55 דקות, והפקודה שלו מגיעה רק אחרי 55 דקות נוספות. עד שהתגובה מגיעה, הרכב כבר יכול להתנגש.

1. התמונה מהמצלמה של הרכב מגיעה לכדור הארץ אחרי 55 דקות, כלומר המהנדס רואה מצב ישן.

2. התגובה שלו מגיעה לרכב אחרי עוד 55 דקות.

3. בסך הכול עוברות 1010 דקות בין מה שקורה לבין התגובה. לכן הרכב צריך לזהות מכשולים ולעצור בעצמו.

שאלה 27

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

שני גדלים הם מאותו סדר גודל אם אחד מהם גדול מהשני פחות מפי 1010. באיזה זוג שני הגדלים הם מאותו סדר גודל?

  1. א. גובה של אדם (1.71.7 מטר) וגובה של בניין בן 1010 קומות (3030 מטר)

  2. ב. קוטר כדור הארץ (12,70012{,}700 ק"מ) והמרחק מכדור הארץ לירח (384,000384{,}000 ק"מ)

  3. ג. עובי של דף (0.10.1 מ"מ) ועובי של ספר בן 300300 דפים (3030 מ"מ)

  4. ד. קוטר השמש (1,400,0001{,}400{,}000 ק"מ) והמרחק מכדור הארץ לירח (384,000384{,}000 ק"מ)

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בודקים בכל זוג פי כמה הגדול גדול מהקטן, כלומר מחלקים:

•שמש וירח: 1,400,000:384,000≈3.61{,}400{,}000:384{,}000\approx3.6. פחות מפי 1010, ולכן מאותו סדר גודל. מפתיע: השמש כל כך גדולה, שהקוטר שלה ארוך פי כ-3.63.6 מכל המרחק מאיתנו לירח.

•אדם ובניין: 30:1.7≈1830:1.7\approx18. יותר מפי 1010. שניהם נמדדים במטרים, אבל יחידה משותפת לא אומרת סדר גודל משותף.

•כדור הארץ והמרחק לירח: 384,000:12,700≈30384{,}000:12{,}700\approx30. שניהם בק"מ ושניהם "גדולים", אבל ההפרש פי 3030.

•דף וספר: 30:0.1=30030:0.1=300. שניהם "דקים" ובמילימטרים, אבל הספר עבה פי 300300.

שאלה 28

בינונית · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

נגה שטה בסירה בלילה, רחוק מהחוף ומאורות העיר, ומעליה מאות כוכבים. כל כוכב מאיר לכל הכיוונים, ורק חלק זעיר מהאור שלו מגיע לכדור הארץ. כשהאור הזה מגיע לים או ליבשה, הוא נבלע ומפסיק להתקדם.

א. קרן אור של כוכב חולפת ליד כדור הארץ ולא פוגעת בו, וגם לא בשום גוף אחר. לאן היא ממשיכה, ועד מתי?

תשובה ופתרון לסעיף א

היא ממשיכה להתקדם בקו ישר בחלל, בלי לעצור, עד שתפגע בחומר כלשהו.

1. בחלל הריק אין חומר שיבלע את האור או יחזיר אותו.

2. לכן האור ממשיך בקו ישר, באותה מהירות, למרחקים עצומים.

ב. מה צריך לקרות כדי שנגה תראה כוכב מסוים? מדוע המרחק העצום לא מונע זאת?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אור מהכוכב צריך להיכנס לעין שלה. האור עבר את החלל הריק בקו ישר, בלי להיעצר, ולכן הגיע אליה גם ממרחק עצום.

1. כדי לראות כוכב, אור ממנו צריך להיכנס לעין.

2. האור לא נעצר בחלל הריק, ולכן גם אחרי מרחק עצום הוא מגיע אלינו.

3. מכל כוכב מגיע אור מועט, ולכן רואים כוכבים רק בלילה חשוך, כשאור השמש ואור העיר לא מסתירים אותם.

ג. אחיה של נגה אומר: "הכוכבים הם נקודות קטנות, הרבה יותר קטנים מהירח". האם הוא צודק? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. כל כוכב הוא שמש, כדור ענק שגדול פי הרבה מהירח ומכדור הארץ, ורבים מהכוכבים שרואים בעין גדולים אפילו מהשמש שלנו. הם נראים כנקודות כי הם רחוקים מאוד.

1. ככל שגוף רחוק יותר, הוא נראה קטן יותר.

2. הירח קרוב מאוד אלינו, והכוכבים רחוקים הרבה יותר אפילו מהשמש. לכן גם כוכב ענק נראה כנקודה.

ד. נגה טוענת: "כל כוכב שאני רואה קיים עכשיו". האם היא בהכרח צודקת? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לא. האור מכוכבים רחוקים יצא מהם לפני שנים רבות, לפעמים אלפי שנים. ייתכן שכוכב כזה כבר כבה, ואנחנו רואים אור שיצא ממנו לפני כן.

1. גם במהירות של 300,000300{,}000 ק"מ בשנייה, האור צריך זמן רב כדי לעבור את המרחק מהכוכבים: שנים, ולפעמים אלפי שנים.

2. מה שנגה רואה הוא אור שיצא מהכוכב לפני כל הזמן הזה. היא רואה את הכוכב כפי שהיה אז.

3. אם בינתיים הכוכב כבה, האור שכבר בדרך ימשיך להגיע, ונגה עדיין תראה אותו.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.