דילוג לתוכן המרכזי

המפץ הגדול ותהליכים ביקום - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ח' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · היקום ומרחקים בחלל · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

מהו "המפץ הגדול"?

  1. א. פיצוץ של כוכב ענק, שפיזר לחלל את כוכבי הלכת של מערכת השמש

  2. ב. ההתחלה של היקום לפני כ-13.813.8 מיליארד שנה, ממצב צפוף וחם מאוד, שממנו היקום מתפשט ומתקרר מאז

  3. ג. פיצוץ שקרה בנקודה אחת במרכז החלל, והעיף חומר לחלל הריק שמסביב

  4. ד. היווצרות השמש וכדור הארץ לפני כ-4.64.6 מיליארד שנה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

לפי המודל של המפץ הגדול, לפני כ-13.813.8 מיליארד שנה כל היקום היה צפוף וחם מאוד. מאז הוא מתפשט ומתקרר, ובמהלך הזמן נוצרו בו אטומים, כוכבים וגלקסיות.

- "פיצוץ של כוכב ענק": זה סופרנובה, פיצוץ בסוף חייו של כוכב גדול. סופרנובה קורית בתוך היקום, ולא יצרה אותו.

- "פיצוץ בנקודה במרכז החלל": תפיסה שגויה נפוצה. במפץ הגדול לא היה חלל ריק מסביב שאליו עף החומר. החלל עצמו התחיל להתפשט, ולכן אין ליקום מרכז.

- "היווצרות השמש וכדור הארץ": זה קרה הרבה אחרי המפץ הגדול, כשהיקום כבר היה בן כ-99 מיליארד שנה.

שאלה 2

קלה · פתוחה

לפניכם שישה אירועים, לא לפי הסדר:

•א. היווצרות מערכת השמש

•ב. היווצרות האטומים הראשונים (מימן והליום)

•ג. היווצרות הכוכבים והגלקסיות הראשונים

•ד. המפץ הגדול

•ה. הופעת הדינוזאורים על כדור הארץ

•ו. בניית הטלסקופ הראשון

א. סדרו את האירועים לפי הסדר שבו קרו, מהמוקדם למאוחר.

תשובה ופתרון לסעיף א

ד, ב, ג, א, ה, ו.

1. ד - המפץ הגדול, לפני כ-13.813.8 מיליארד שנה: ההתחלה.

2. ב - האטומים הראשונים: נוצרו כשהיקום הצעיר התקרר מספיק, כמה מאות אלפי שנים אחרי המפץ.

3. ג - הכוכבים והגלקסיות הראשונים: נוצרו מענני המימן וההליום, כמה מאות מיליוני שנים אחרי המפץ.

4. א - מערכת השמש: לפני כ-4.64.6 מיליארד שנה.

5. ה - הדינוזאורים: לפני כ-230230 מיליון שנה.

6. ו - הטלסקופ הראשון: לפני כ-400400 שנה.

ב. מדוע הכוכבים הראשונים לא יכלו להיווצר לפני האטומים הראשונים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כוכבים נוצרים מענני גז של אטומים (בעיקר מימן). בלי אטומים אין חומר שממנו הם ייווצרו.

כוכב נוצר כשענן גז, שעשוי בעיקר מאטומי מימן, מתכווץ בגלל כוח הכבידה ומתחמם. לכן קודם צריכים להיות אטומים, ורק אחר כך אפשר שייווצרו מהם כוכבים.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

מהו חור שחור?

  1. א. אזור בחלל שבו כוח הכבידה חזק כל כך, ששום דבר, אפילו אור, לא יכול לצאת ממנו

  2. ב. אזור ריק בחלל, שאין בו שום חומר ולכן הוא נראה שחור

  3. ג. כוכב שנגמר לו הדלק, נכבה והתקרר, ולכן הוא שחור

  4. ד. מנהרה בחלל ששואבת אליה כל גוף ביקום, גם גופים רחוקים מאוד

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

חור שחור נוצר כשכוכב גדול מאוד מסיים את חייו והליבה שלו קורסת לתוך עצמה. כל החומר נדחס לנפח זעיר, וכוח הכבידה סביבו חזק כל כך שגם אור לא יכול להימלט. לכן הוא שחור.

- "אזור ריק": הפוך. בחור שחור יש כמות עצומה של חומר, דחוסה מאוד.

- "כוכב שנכבה והתקרר": מי שבחר בה חשב ש"שחור" פירושו "כבוי". הוא שחור כי האור לא יכול לצאת ממנו, לא כי הוא קר.

- "שואב כל גוף ביקום": תפיסה שגויה. רחוק מהחור השחור הכבידה שלו כמו של כל גוף אחר בעל אותה מסה. רק מי שמתקרב מאוד נלכד.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

איזה משפט מתאר נכון את הגילים של היקום ושל כדור הארץ?

  1. א. היקום וכדור הארץ נוצרו יחד במפץ הגדול, לפני כ-13.813.8 מיליארד שנה

  2. ב. כדור הארץ בן כ-13.813.8 מיליארד שנה, והיקום בן כ-4.64.6 מיליארד שנה

  3. ג. היקום בן כ-13.813.8 מיליון שנה, וכדור הארץ בן כ-4.64.6 מיליון שנה

  4. ד. היקום בן כ-13.813.8 מיליארד שנה, וכדור הארץ נוצר הרבה אחרי זה, לפני כ-4.64.6 מיליארד שנה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

היקום התחיל במפץ הגדול לפני כ-13.813.8 מיליארד שנה. השמש וכוכבי הלכת שלה, וכדור הארץ ביניהם, נוצרו מענן גז ואבק לפני כ-4.64.6 מיליארד שנה, כשליקום כבר היו מיליארדי שנים.

- "נוצרו יחד": במפץ הגדול לא נוצרו כוכבי לכת. בהתחלה לא היו אפילו אטומים.

•הגילים הפוכים: היקום חייב להיות מבוגר מכל מה שנמצא בתוכו.

- "מיליון שנה": בלבול בין מיליון למיליארד. מיליארד הוא אלף מיליונים, ולכן הגילים האמיתיים גדולים פי 10001000.

שאלה 5

קלה · פתוחה

מיד אחרי המפץ הגדול היקום היה צפוף וחם מאוד, ולא היו בו אטומים. היו בו רק חלקיקים קטנים מאוד שנעו במהירות עצומה.

א. מה קרה לטמפרטורה של היקום כשהוא התפשט?

תשובה ופתרון לסעיף א

היא ירדה: היקום התקרר.

כשהיקום התפשט, אותה אנרגיה התפזרה על נפח גדול יותר, והחלקיקים נעו לאט יותר. לכן הוא התקרר, וממשיך להתקרר עד היום.

ב. אילו אטומים נוצרו ראשונים, כשהיקום התקרר מספיק?

תשובה ופתרון לסעיף ב

מימן והליום, האטומים הקלים והפשוטים ביותר.

כשהחלקיקים האטו, הם יכלו להתחבר זה לזה. כך נוצרו קודם האטומים הפשוטים ביותר: מימן, ומעט הליום. עד היום רוב החומר הרגיל ביקום הוא מימן והליום.

ג. מה נוצר מהאטומים האלה אחר כך, בזכות כוח הכבידה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

עננים של גז, ומהם כוכבים וגלקסיות.

כוח הכבידה משך את האטומים זה לזה, ונוצרו עננים של גז. עננים שהתכווצו ונדחסו התחממו, ומהם נוצרו הכוכבים הראשונים. כוכבים רבים יחד יצרו גלקסיות.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

בדיון בכיתה אמרה ליה: "לפני המפץ הגדול היה חלל ריק וחשוך. בתוך החלל הזה התפוצצה פצצה ענקית, ומהפיצוץ התפזר החומר לכל הכיוונים."

א. מה לא נכון בתיאור של ליה, לפי המודל של המפץ הגדול?

תשובה ופתרון לסעיף א

לפי המודל, החלל עצמו (וגם הזמן) התחיל במפץ הגדול. לא היה חלל ריק שבו משהו התפוצץ, ואין נקודה שהיא מרכז הפיצוץ.

1. ליה מתארת פיצוץ בתוך חלל שכבר קיים, כמו פיצוץ של פצצה בחדר.

2. לפי המודל, המפץ הגדול הוא ההתחלה של החלל עצמו. החלל התחיל להתפשט, והחומר נע יחד איתו.

3. לכן אין "מבחוץ" שאליו עף החומר, ואין ליקום מרכז שממנו הכול התחיל.

ב. אם כך, מה עונה המדע לשאלה "מה היה לפני המפץ הגדול?"

תשובה ופתרון לסעיף ב

המדע לא יודע. לפי המודל, גם הזמן התחיל במפץ הגדול, ולכן ייתכן שלשאלה "מה היה לפני" אין בכלל משמעות. זו שאלה פתוחה.

1. מדע מסיק מסקנות ממה שאפשר לצפות בו ולמדוד.

2. אין לנו שום תצפית ממה שלפני המפץ הגדול.

3. במודל, הזמן עצמו מתחיל במפץ, ולכן "לפני" אולי לא קיים, כמו שאין מקום "צפונית לקוטב הצפוני".

4. תשובה מדעית כנה: זו שאלה שעדיין אין לה תשובה.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

כוכבים לא קיימים לנצח. הם נוצרים, חיים מיליוני ומיליארדי שנים, ומתים. לפניכם השלבים בחיים של כוכב גדול מאוד (שהמסה שלו גדולה פי 2020 ויותר ממסת השמש), לא לפי הסדר:

•א. התפוצצות (סופרנובה)

•ב. ענן של גז ואבק (ערפילית)

•ג. חור שחור

•ד. כוכב מאיר שמפיק אור וחום

•ה. התכווצות הענן בגלל כוח הכבידה

א. סדרו את השלבים לפי הסדר.

תשובה ופתרון לסעיף א

ב, ה, ד, א, ג.

1. ב - הכול מתחיל בערפילית: ענן של גז ואבק.

2. ה - כוח הכבידה מכווץ את הענן. הוא נדחס ומתחמם.

3. ד - כשהמרכז חם מספיק מתחילה בו הפקת אנרגיה, והכוכב מאיר.

4. א - כשהדלק נגמר, כוכב גדול מאוד מתפוצץ בסופרנובה.

5. ג - הליבה שנשארת קורסת לתוך עצמה ויוצרת חור שחור.

ב. בפיצוץ הסופרנובה הכוכב מפזר לחלל את רוב החומר שלו. הסבירו מדוע אומרים שזה גם סוף וגם התחלה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

זה סוף חייו של הכוכב, אבל החומר שהתפזר מתערבב בענני גז, ומהם יכולים להיווצר כוכבים חדשים וכוכבי לכת. זו קריסה והתחדשות.

1. סוף: הכוכב מפסיק להאיר, והליבה שלו קורסת.

2. התחלה: הגז והאבק שהתפזרו מצטרפים לערפיליות בגלקסיה.

3. מהערפיליות האלה, בעזרת כוח הכבידה, נוצרים כוכבים חדשים ומערכות שמש חדשות.

4. כך החומר ביקום עובר "מחזור": קריסה, ואחריה התחדשות.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

אסטרונומית בדקה את האור שמגיע משתי גלקסיות. הצבעים באור של גלקסיה AA מוסטים לכיוון האדום. הצבעים באור של גלקסיה BB מוסטים לכיוון הכחול. מה אפשר להסיק?

  1. א. גלקסיה AA חמה מאוד, וגלקסיה BB קרה

  2. ב. גלקסיה AA מתקרבת אלינו, וגלקסיה BB מתרחקת מאיתנו

  3. ג. גלקסיה AA מתרחקת מאיתנו, וגלקסיה BB מתקרבת אלינו

  4. ד. שתי הגלקסיות מתרחקות מאיתנו, ו-BB מתרחקת מהר יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

כשמקור אור מתרחק מאיתנו, האור שמגיע ממנו "נמתח" והצבעים בו מוסטים לכיוון האדום. כשמקור אור מתקרב, הצבעים מוסטים לכיוון הכחול. לכן AA מתרחקת ו-BB מתקרבת. (כך באמת: רוב הגלקסיות מוסטות לאדום, אבל גלקסיית אנדרומדה, השכנה הקרובה שלנו, מוסטת לכחול ומתקרבת אלינו.)

- "AA חמה, BB קרה": ההסטה לא נובעת מהטמפרטורה של הגלקסיה, אלא מהתנועה שלה ביחס אלינו.

- "AA מתקרבת, BB מתרחקת": הפוך. אדום = מתרחק, כחול = מתקרב.

- "שתיהן מתרחקות": הסטה לכחול מראה התקרבות, לא התרחקות מהירה.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

איזו תצפית תומכת ברעיון שהיקום מתפשט, ושבעבר הוא היה צפוף יותר?

  1. א. הכוכבים נראים מנצנצים בלילה

  2. ב. כוכבי הלכת מקיפים את השמש במסלולים קבועים

  3. ג. השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב

  4. ד. האור מכמעט כל הגלקסיות הרחוקות מוסט לאדום, וככל שגלקסיה רחוקה יותר, ההסטה גדולה יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הסטה לאדום מראה שגלקסיה מתרחקת מאיתנו. אם כמעט כל הגלקסיות מתרחקות, והרחוקות מתרחקות מהר יותר, המרחקים ביקום גדלים: היקום מתפשט. אם "מריצים את הסרט אחורה", כל הגלקסיות היו פעם קרובות זו לזו, ביקום צפוף. זו אחת העדויות העיקריות למפץ הגדול.

•נצנוץ הכוכבים: נגרם מתנועת האוויר באטמוספרה של כדור הארץ, ואין לו קשר להתפשטות היקום.

•מסלולי כוכבי הלכת: מראים את כוח הכבידה של השמש, לא את התפשטות היקום.

•זריחה ושקיעה: נגרמות מסיבוב כדור הארץ סביב עצמו.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

בחלל, רחוק מכל כוכב, הטמפרטורה היא בערך −270∘C-270^\circ\text{C}.

א. מהי הטמפרטורה הנמוכה ביותר שיכולה להיות? מה קורה לחלקיקים של חומר בטמפרטורה הזאת?

תשובה ופתרון לסעיף א

כ-−273∘C-273^\circ\text{C} ("האפס המוחלט"). בטמפרטורה הזאת החלקיקים כמעט מפסיקים לנוע.

1. ככל שחומר קר יותר, החלקיקים שלו נעים לאט יותר.

2. יש גבול: הטמפרטורה שבה החלקיקים כמעט לא נעים בכלל. זו הטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית, כ-−273∘C-273^\circ\text{C}, והיא נקראת האפס המוחלט.

3. אי אפשר לקרר מתחת לה.

ב. בהתחלה היקום היה חם מאוד. הסבירו בעזרת המפץ הגדול מדוע היום החלל קר כל כך, קרוב מאוד לטמפרטורה הנמוכה ביותר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

מאז המפץ הגדול היקום מתפשט כבר כ-13.813.8 מיליארד שנה. בהתפשטות הוא מתקרר, ולכן הוא הגיע לטמפרטורה נמוכה כל כך.

1. ביקום הצעיר האנרגיה הייתה דחוסה בנפח קטן, ולכן הוא היה חם מאוד.

2. היקום התפשט, והאנרגיה התפזרה על נפח גדל והולך. לכן הוא התקרר.

3. ההתפשטות נמשכת מיליארדי שנים, ולכן היום החלל קר מאוד: כ-−270∘C-270^\circ\text{C}, רק כ-33 מעלות מעל האפס המוחלט.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

בעצמות שלכם יש סידן, ובדם שלכם יש ברזל. מאין הגיעו האטומים האלה?

  1. א. הם נוצרו ישירות במפץ הגדול, יחד עם כל שאר האטומים

  2. ב. הם נוצרו בתוך כוכבים שחיו ומתו לפני שנוצרה השמש, והתפזרו לחלל בפיצוצים שלהם

  3. ג. הם נוצרים כל הזמן בתוך הגוף שלנו, מהמזון

  4. ד. הם נוצרים היום בתוך השמש, ומגיעים אלינו עם אור השמש

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

במפץ הגדול נוצרו כמעט רק מימן והליום. אטומים כבדים יותר, כמו פחמן, חמצן, סידן וברזל, נוצרו בתוך כוכבים, ובפיצוצים של כוכבים גדולים. כוכבים כאלה מתו לפני שהשמש נוצרה, פיזרו את החומר לחלל, ומהענן הזה נוצרו השמש, כדור הארץ, וגם אנחנו.

- "ישירות במפץ הגדול": במפץ נוצרו רק האטומים הקלים ביותר.

- "נוצרים בגוף מהמזון": הגוף לוקח את הסידן והברזל מהמזון, אבל לא יוצר אטומים חדשים. בתהליכים בגוף האטומים רק עוברים ממקום למקום ומתחברים בצורות שונות.

- "נוצרים בשמש ומגיעים עם האור": אור לא מעביר אטומים. החומר של כדור הארץ היה בענן שממנו נוצרה מערכת השמש.

שאלה 12

קשה · פתוחה

כדי להבין את התפשטות היקום, ציירה רוני שלוש נקודות AA, BB ו-CC על בלון חצי מנופח, ומדדה את המרחקים ביניהן בעזרת סרט מידה. אחר כך ניפחה את הבלון עוד, ומדדה שוב.

מרחקלפני הניפוח (ס"מ)אחרי הניפוח (ס"מ)
מ-AA ל-BB2244
מ-AA ל-CC551010

א. בכמה ס"מ גדל כל אחד מהמרחקים? איזו נקודה התרחקה מ-AA מהר יותר?

תשובה ופתרון לסעיף א

המרחק ABAB גדל ב-22 ס"מ, והמרחק ACAC גדל ב-55 ס"מ. הנקודה CC, הרחוקה יותר, התרחקה מהר יותר.

1. ABAB: 4−2=24-2=2 ס"מ. ACAC: 10−5=510-5=5 ס"מ.

2. שני השינויים קרו באותו זמן, בזמן הניפוח.

3. CC התרחקה מ-AA יותר ס"מ באותו זמן, ולכן מהר יותר.

4. כך גם ביקום: ככל שגלקסיה רחוקה מאיתנו יותר, היא מתרחקת מהר יותר.

ב. נניח שנמלה יושבת על הנקודה BB ומסתכלת על שתי הנקודות האחרות. מה היא תראה בזמן הניפוח? מה זה מלמד על "המרכז" של היקום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

גם היא תראה שכל הנקודות מתרחקות ממנה. לכן כל צופה בכל גלקסיה רואה את האחרות מתרחקות, ואין גלקסיה שהיא מרכז היקום.

1. הבלון מתנפח בכל מקום באותו אופן, ולכן כל המרחקים על פניו גדלים.

2. מכל נקודה, כל הנקודות האחרות נראות מתרחקות ממנה.

3. כך ביקום: העובדה שכל הגלקסיות מתרחקות מאיתנו לא אומרת שאנחנו במרכז. צופה בכל גלקסיה היה רואה בדיוק אותו דבר.

ג. במודל של הבלון גם הנקודות עצמן גדלו בזמן הניפוח. האם גם הגלקסיות ביקום גדלות בגלל ההתפשטות? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. כוח הכבידה מחזיק את הכוכבים בגלקסיה יחד, ולכן הגלקסיה לא גדלה. רק המרחקים בין הגלקסיות הרחוקות גדלים. זו מגבלה של המודל.

1. כל מודל דומה למציאות רק בחלק מהדברים.

2. בתוך גלקסיה כוח הכבידה מחזיק את הכוכבים קרובים זה לזה, והגלקסיה לא "מתנפחת".

3. ההתפשטות ניכרת רק במרחקים הגדולים מאוד, בין גלקסיות וצבירי גלקסיות.

4. כדי לשפר את המודל אפשר להדביק על הבלון מדבקות קטנות במקום לצייר: הן לא יגדלו, רק יתרחקו זו מזו.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

נניח (באופן דמיוני) שהשמש הייתה מוחלפת ברגע אחד בחור שחור בעל אותה מסה בדיוק. מה היה קורה לכדור הארץ?

  1. א. כדור הארץ היה נשאב לתוך החור השחור

  2. ב. כדור הארץ היה ממשיך להקיף באותו מסלול, אבל היה נעשה חשוך וקר

  3. ג. כדור הארץ היה עף מהמסלול ומתרחק בקו ישר, כי לחור שחור אין כבידה

  4. ד. כדור הארץ היה עובר למסלול קטן יותר, קרוב יותר לחור השחור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. כוח הכבידה שגוף מפעיל על גוף רחוק תלוי במסה שלו ובמרחק, ולא בשאלה אם הוא כוכב מאיר או חור שחור.

2. המסה לא השתנתה וגם המרחק לא, ולכן כוח המשיכה על כדור הארץ נשאר אותו כוח, והמסלול לא משתנה.

3. אבל חור שחור לא מאיר ולא מחמם, ולכן כדור הארץ היה נעשה חשוך וקר מאוד.

- "נשאב": תפיסה שגויה, שלפיה חור שחור "שואב" הכול. רק גוף שמתקרב אליו מאוד נלכד.

- "אין כבידה": הפוך. לחור שחור יש כבידה, ובסביבתו הקרובה היא חזקה מאוד.

- "מסלול קטן יותר": היה נכון רק אם המסה הייתה גדלה. כאן היא נשארה אותה מסה.

(במציאות השמש לא תהפוך לחור שחור: היא קטנה מדי לכך. בסוף חייה היא תהפוך לננס לבן.)

שאלה 14

קשה · פתוחה

אסטרונומים אומרים שהשמש היא כוכב "מהדור השני" (או השלישי): לפניה כבר חיו ומתו כוכבים אחרים, והחומר שלהם הגיע אליה.

א. בכדור הארץ יש הרבה אטומים כבדים: ברזל, סיליקון, חמצן, זהב. מה זה מלמד על הענן שממנו נוצרו השמש וכוכבי הלכת?

תשובה ופתרון לסעיף א

הענן הכיל אטומים כבדים, שנוצרים רק בתוך כוכבים ובפיצוצים שלהם. לכן היו בו שאריות של כוכבים קודמים שהתפוצצו.

1. במפץ הגדול נוצרו כמעט רק מימן והליום.

2. אטומים כבדים נוצרים בתוך כוכבים, ומתפזרים לחלל כשכוכבים גדולים מתפוצצים.

3. מערכת השמש מלאה באטומים כבדים, ולכן הענן שממנו נוצרה כבר הכיל חומר מכוכבים קודמים.

ב. איך זה מדגים את התהליך של "קריסה והתחדשות" ביקום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כוכבים קודמים קרסו והתפוצצו (קריסה). החומר שלהם התערבב בענני גז, ומהם נוצרו כוכבים חדשים, ביניהם השמש (התחדשות).

1. קריסה: כוכב גדול שנגמר לו הדלק קורס ומתפוצץ.

2. החומר מתפזר ומצטרף לערפיליות.

3. התחדשות: כוח הכבידה מכווץ את הערפילית, ונוצרים ממנה כוכב חדש וכוכבי לכת.

4. כך אותו חומר עובר ביקום מדור לדור של כוכבים, ובכל דור יש בו יותר אטומים כבדים.

ג. הכוכבים הראשונים ביקום נוצרו כמעט רק ממימן והליום. האם סביב הכוכבים הראשונים יכלו להיווצר כוכבי לכת סלעיים כמו כדור הארץ? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כנראה שלא. כוכבי לכת סלעיים בנויים מאטומים כבדים (סיליקון, ברזל, חמצן), ובזמן הכוכבים הראשונים עוד כמעט לא היו כאלה.

1. כוכב לכת סלעי בנוי מסלע וממתכת, כלומר מאטומים כבדים.

2. אטומים כבדים נוצרו רק בתוך כוכבים, ולכן לפני הדור הראשון של הכוכבים כמעט לא היו כאלה.

3. לכן סביב הכוכבים הראשונים לא היה חומר לבנות ממנו כוכבי לכת סלעיים.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

המסה של כוכב XX גדולה פי 2020 ממסת השמש. המסה של כוכב YY היא חצי ממסת השמש. מה נכון לגביהם?

  1. א. XX יחיה זמן רב יותר, כי יש בו יותר דלק

  2. ב. שניהם יחיו אותו זמן ויסיימו את חייהם באותה צורה

  3. ג. YY יחיה זמן רב יותר, ו-XX יסיים את חייו בפיצוץ (סופרנובה)

  4. ד. YY יחיה זמן רב יותר, וגם הוא יסיים את חייו בסופרנובה ויהפוך לחור שחור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. בכוכב בעל מסה גדולה יש יותר דלק, אבל הוא "שורף" אותו מהר בהרבה: הוא חם יותר ומאיר הרבה יותר. לכן הדלק נגמר מהר יותר.

2. כוכב שמסתו פי 2020 ממסת השמש חי רק מיליוני שנים. כוכב קטן מהשמש חי עשרות מיליארדי שנים.

3. כוכב בעל מסה גדולה מאוד מסיים את חייו בסופרנובה, והליבה שלו קורסת לכוכב נייטרונים או לחור שחור. כוכב קטן מתכווץ בשקט לננס לבן.

- "XX יחיה יותר, יש לו יותר דלק": מלכודת. הדלק גדול יותר, אבל קצב הצריכה גדל הרבה יותר.

- "אותו זמן ואותה צורה": המסה קובעת גם את אורך החיים וגם את הסוף.

- "גם YY יהפוך לחור שחור": רק כוכבים בעלי מסה גדולה מאוד מתפוצצים והופכים לחורים שחורים. YY קטן מדי.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.