דילוג לתוכן המרכזי

מבנה היקום ומרכיביו - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ח' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · היקום ומרחקים בחלל · 17 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

איזה מהמבנים הבאים הוא הגדול ביותר?

  1. א. מערכת השמש

  2. ב. גלקסיית שביל החלב

  3. ג. צביר גלקסיות

  4. ד. צביר כוכבים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

צביר גלקסיות הוא קבוצה של גלקסיות רבות שקשורות זו לזו בכוח הכבידה. כל גלקסיה בו מכילה מיליארדי כוכבים. הסדר מהקטן לגדול: מערכת השמש (כוכב אחד וכוכבי הלכת שלו), צביר כוכבים (קבוצה של כוכבים בתוך גלקסיה), גלקסיה, צביר גלקסיות.

•מערכת השמש: היא רק כוכב אחד, השמש, עם מה שמקיף אותו. היא קרובה אלינו ולכן נראית "גדולה".

•שביל החלב: גלקסיה אחת, שהיא רק אחת הגלקסיות בצביר שלנו.

•צביר כוכבים: קבוצת כוכבים שנמצאת בתוך גלקסיה, ולכן קטנה ממנה. מי שבחר בו בלבל בין "צביר כוכבים" ל"צביר גלקסיות".

שאלה 2

קלה · אמריקאית

גוף סלעי קטן, בלי אטמוספרה, מקיף את השמש. רוב הגופים כמוהו נמצאים בחגורה שבין מסלול מאדים למסלול צדק. מהו הגוף?

  1. א. שביט

  2. ב. מטאור

  3. ג. ירח

  4. ד. אסטרואיד

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

אסטרואיד הוא גוף סלעי או מתכתי קטן שמקיף את השמש. רוב האסטרואידים נמצאים בחגורת האסטרואידים, בין מאדים לצדק.

•שביט: גוף של קרח, אבק וסלע. כשהוא מתקרב לשמש הקרח מתאדה ונוצר לו זנב. מסלולו מוארך מאוד, ובדרך כלל הוא מגיע מקצות מערכת השמש.

•מטאור: זה לא גוף שמקיף את השמש, אלא פס האור שנראה בשמים כשגרגר מהחלל נשרף באטמוספרה של כדור הארץ.

•ירח: ירח מקיף כוכב לכת, ולא את השמש ישירות.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

באיזו רשימה כוכבי הלכת מסודרים לפי גודלם, מהקטן לגדול?

  1. א. כוכב חמה, כדור הארץ, מאדים, צדק, אורנוס

  2. ב. כוכב חמה, מאדים, כדור הארץ, אורנוס, צדק

  3. ג. מאדים, כוכב חמה, כדור הארץ, אורנוס, צדק

  4. ד. כוכב חמה, מאדים, כדור הארץ, צדק, אורנוס

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הקטן ביותר מבין כוכבי הלכת הוא כוכב חמה. אחריו מאדים, שקטן מכדור הארץ (קוטרו כמחצית מקוטר כדור הארץ). אורנוס הוא ענק גזים, גדול בהרבה מכדור הארץ. צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש.

- "כוכב חמה, כדור הארץ, מאדים, צדק, אורנוס": זה הסדר לפי המרחק מהשמש, לא לפי הגודל. מאדים רחוק יותר מכדור הארץ, אבל קטן ממנו.

- "מאדים, כוכב חמה...": החליפו בין שני הקטנים. כוכב חמה קטן ממאדים.

- "...צדק, אורנוס": מי שבחר בה חשב שכוכב לכת רחוק יותר הוא גם גדול יותר. אורנוס רחוק מצדק, אבל קטן ממנו.

שאלה 4

קלה · פתוחה

ענו על השאלות על התנועות במערכת השמש.

א. הירח נע במסלול סביב כדור הארץ ואינו מתרחק ממנו לחלל. איזה כוח שומר עליו במסלול?

תשובה ופתרון לסעיף א

כוח הכבידה (המשיכה) של כדור הארץ.

כדור הארץ מושך את הירח בכוח הכבידה. בלי המשיכה הזאת הירח היה ממשיך לנוע בקו ישר ומתרחק. באותו אופן כוח הכבידה של השמש שומר על כדור הארץ ועל שאר כוכבי הלכת במסלולם סביבה.

ב. כמה זמן לוקח לכדור הארץ להקיף את השמש פעם אחת? איך נקרא פרק הזמן הזה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כ-365365 ימים (ליתר דיוק כ-36514365\frac14). זו שנה.

הקפה אחת שלמה של כדור הארץ סביב השמש נמשכת כ-365365 ימים, וזו ההגדרה של שנה. רבע היום העודף מצטבר, ולכן אחת לארבע שנים מוסיפים יום (שנה מעוברת, 366366 ימים).

ג. כמה זמן לוקח לכדור הארץ להשלים סיבוב אחד סביב עצמו? איזו תופעה נגרמת מהסיבוב הזה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כ-2424 שעות. הסיבוב גורם ליום ולילה.

כדור הארץ מסתובב סביב צירו פעם אחת בכ-2424 שעות. בכל רגע חצי ממנו פונה לשמש (שם יום) והחצי השני פונה ממנה (שם לילה). לא לבלבל: סיבוב סביב עצמו = יממה, הקפה סביב השמש = שנה.

ד. בערך כמה זמן לוקח לירח להקיף את כדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף ד

כחודש: כ-2727 ימים (המופעים של הירח חוזרים כל כ-29.529.5 ימים).

הירח משלים הקפה סביב כדור הארץ בכ-2727 ימים. בזמן הזה כדור הארץ עצמו התקדם במסלולו סביב השמש, ולכן המופעים של הירח (מירח מלא לירח מלא) חוזרים כל כ-29.529.5 ימים. מכאן המילה "חודש".

שאלה 5

קלה · פתוחה

בלילה בהיר במדבר ראתה תמר פס אור קצר שחצה את השמים ונעלם בתוך שנייה. אחיה אמר: "ראית כוכב נופל!"

א. האם מה שראתה תמר הוא באמת כוכב? מה ראתה?

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. היא ראתה מטאור: גרגר קטן מהחלל שנכנס לאטמוספרה ונשרף בה.

1. כוכב הוא כדור גז ענק ומאיר כמו השמש. כוכב לא "נופל" לכדור הארץ.

2. מה שנראה הוא גרגר אבק או סלע קטן מהחלל, שנכנס לאטמוספרה במהירות גדולה מאוד.

3. החיכוך עם האוויר מחמם אותו עד שהוא זוהר ונשרף. פס האור הזה נקרא מטאור.

ב. מה ההבדל בין מטאור למטאוריט?

תשובה ופתרון לסעיף ב

מטאור הוא פס האור של גוף שנשרף באטמוספרה. מטאוריט הוא שארית של גוף כזה שלא נשרפה כולה והגיעה עד הקרקע.

1. רוב הגופים שנכנסים לאטמוספרה קטנים, ונשרפים בה עד הסוף. רואים רק את פס האור: מטאור.

2. גוף גדול יותר לא תמיד נשרף כולו. החלק שנשאר ופוגע בקרקע נקרא מטאוריט, ואפשר להחזיק אותו ביד.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

גשושית שוגרה מכדור הארץ אל קצה מערכת השמש. היא נעה בכיוון מהשמש החוצה, עד שעברה את מסלול כוכב הלכת הרחוק ביותר.

א. את המסלולים של אילו כוכבי לכת חצתה הגשושית? כתבו אותם לפי הסדר שבו חצתה אותם.

תשובה ופתרון לסעיף א

מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון.

1. הסדר של כוכבי הלכת מהשמש החוצה: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון.

2. הגשושית יצאה מכדור הארץ והתרחקה מהשמש, ולכן חצתה רק את המסלולים שמעבר לכדור הארץ, לפי הסדר: מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון.

ב. את המסלולים של אילו כוכבי לכת הגשושית לא חצתה? מדוע?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כוכב חמה ונוגה, כי המסלולים שלהם קרובים יותר לשמש מכדור הארץ.

כוכב חמה ונוגה נמצאים בין השמש לכדור הארץ. גשושית שיוצאת מכדור הארץ ומתרחקת מהשמש לא עוברת דרכם.

ג. בין המסלולים של שני כוכבי לכת סמוכים הגשושית חצתה את חגורת האסטרואידים. בין אילו שניים?

תשובה ופתרון לסעיף ג

בין מאדים לצדק.

חגורת האסטרואידים נמצאת בין מסלול מאדים, האחרון מכוכבי הלכת הסלעיים, למסלול צדק, הראשון מענקי הגזים.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

איזה זוג תשובות נכון?

•כוכב הלכת שמסלולו הכי קרוב לשמש.

•כוכב הלכת שיכול להגיע הכי קרוב לכדור הארץ.

  1. א. נוגה; מאדים

  2. ב. כוכב חמה; מאדים

  3. ג. כוכב חמה; נוגה

  4. ד. נוגה; כוכב חמה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

כוכב חמה הוא כוכב הלכת הראשון מהשמש (כ-5858 מיליון ק"מ ממנה). נוגה הוא השכן של כדור הארץ מצד השמש: המסלול שלו (כ-108108 מיליון ק"מ מהשמש) קרוב יותר למסלול שלנו (כ-150150 מיליון ק"מ) מכל מסלול אחר. כשנוגה וכדור הארץ באותו צד של השמש, המרחק ביניהם רק כ-4242 מיליון ק"מ.

•נוגה כקרוב ביותר לשמש: נוגה הוא השני, לא הראשון.

•מאדים כקרוב ביותר לכדור הארץ: מאדים אכן שכן שלנו, אבל מסלולו (כ-228228 מיליון ק"מ מהשמש) רחוק יותר ממסלולנו מזה של נוגה. במקרה הכי קרוב הוא במרחק כ-7878 מיליון ק"מ מאיתנו.

•כוכב חמה כקרוב ביותר לכדור הארץ: הוא הכי קרוב לשמש, לא אלינו. במקרה הכי קרוב הוא במרחק כ-9292 מיליון ק"מ מאיתנו.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

כוכבי הלכת הקרובים לשמש (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים) נקראים כוכבי הלכת הארציים. מהי התכונה שמתאימה להם?

  1. א. קוטר גדול בהשוואה לקוטר הממוצע של כוכבי הלכת במערכת השמש

  2. ב. יש להם ירחים רבים בהשוואה לכוכבי הלכת הגזיים

  3. ג. זמן ההקפה שלהם סביב השמש ארוך מאוד בהשוואה לכוכבי הלכת הגזיים

  4. ד. צפיפות גדולה בהשוואה לצפיפות הממוצעת של כוכבי הלכת במערכת השמש

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

כוכבי הלכת הארציים בנויים מסלע וממתכת, ולכן הצפיפות שלהם גדולה. כוכבי הלכת הגזיים (צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון) בנויים בעיקר מגזים ומנוזלים קלים, והצפיפות שלהם קטנה (שבתאי פחות צפוף ממים).

•קוטר גדול: הפוך. כוכבי הלכת הארציים הם הקטנים. אפילו כדור הארץ, הגדול שבהם, קטן בהרבה מצדק.

•ירחים רבים: הפוך. לכוכב חמה ולנוגה אין ירחים בכלל, לכדור הארץ אחד ולמאדים שניים. לענקי הגזים יש עשרות.

•זמן הקפה ארוך: הפוך. הם קרובים לשמש, המסלול שלהם קצר, ולכן הם משלימים הקפה מהר (כוכב חמה בכ-8888 ימים).

שאלה 9

בינונית · פתוחה

בטלפון של מאיה הופיעה הודעה: "בעוד שלושה חודשים יתרחש ליקוי ירח מלא, שייראה מכל ישראל".

א. מה הסדר של השמש, כדור הארץ והירח בזמן ליקוי ירח? מה קורה לירח?

תשובה ופתרון לסעיף א

שמש, כדור הארץ, ירח, על קו אחד. הירח נכנס לצל של כדור הארץ ומחשיך.

1. הירח לא מאיר בעצמו. הוא מחזיר את אור השמש.

2. בליקוי ירח כדור הארץ נמצא בין השמש לירח, שלושתם על קו ישר.

3. כדור הארץ חוסם את אור השמש, והירח נמצא בצל שלו. לכן הוא מחשיך (ולרוב נראה אדמדם).

ב. מה הסדר שלהם בזמן ליקוי חמה? מי מסתיר את מי?

תשובה ופתרון לסעיף ב

שמש, ירח, כדור הארץ. הירח מסתיר את השמש מצופים על כדור הארץ.

1. בליקוי חמה הירח עובר בין השמש לכדור הארץ.

2. הירח חוסם את אור השמש, והצל שלו נופל על חלק מכדור הארץ.

3. מי שעומד באזור הצל רואה את השמש מוסתרת, כולה או חלקה.

ג. איך מדענים יודעים מראש, אפילו שנים קודם, מתי יהיה ליקוי?

תשובה ופתרון לסעיף ג

התנועות של כדור הארץ סביב השמש ושל הירח סביב כדור הארץ קבועות ומחזוריות, ולכן אפשר לחשב מתי שלושתם יעמדו על קו אחד.

1. ליקוי קורה רק כשהשמש, כדור הארץ והירח נמצאים על קו ישר אחד.

2. המסלולים וזמני ההקפה של כדור הארץ ושל הירח ידועים בדיוק רב, והם חוזרים על עצמם.

3. לכן אפשר לחשב קדימה איפה כל גוף יהיה בכל רגע, ולמצוא מתי הם יסתדרו בקו ישר.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

בערב, אחרי השקיעה, ראה עומר במערב נקודה בהירה מאוד, בהירה יותר מכל הכוכבים. אחותו אמרה לו שזה כוכב הלכת נוגה.

א. מה ההבדל בין הדרך שבה השמש מאירה לבין הדרך שבה נוגה "מאיר"?

תשובה ופתרון לסעיף א

השמש היא כוכב: היא מפיקה אור בעצמה. נוגה הוא כוכב לכת: הוא לא מפיק אור, אלא מחזיר את אור השמש.

1. כוכב הוא כדור גז ענק וחם מאוד, שמפיק אור וחום בעצמו. השמש היא כוכב.

2. כוכב לכת מקיף כוכב ואינו מפיק אור. רואים אותו רק מפני שאור השמש פוגע בו ומוחזר ממנו אל עינינו.

ב. הכוכבים מפיקים אור בעצמם, ונוגה רק מחזיר אור. הסבירו מדוע בכל זאת נוגה נראה בהיר יותר מכל הכוכבים בשמים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

נוגה קרוב אלינו מאוד, והכוכבים רחוקים מאוד. האור מהם שמגיע אלינו חלש בהרבה.

1. נוגה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ, והוא קרוב גם לשמש, ולכן מואר חזק.

2. העננים העבים של נוגה מחזירים את רוב האור שפוגע בהם.

3. הכוכבים מאירים בעצמם, אבל הם רחוקים מאיתנו פי מאות אלפים ויותר מנוגה. ככל שמקור אור רחוק יותר, מגיע ממנו אלינו פחות אור.

4. לכן הבהירות שאנחנו רואים תלויה גם במרחק, ולא רק בכמה אור הגוף מפיק.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

עידו כתב "כתובת קוסמית" לחדר שלו, אבל ערבב את השורות:

•גלקסיית שביל החלב

•כדור הארץ

•החבורה המקומית (צביר של כמה עשרות גלקסיות)

•מערכת השמש

א. סדרו את השורות מהקטן לגדול, כך שכל מבנה נמצא בתוך המבנה שאחריו.

תשובה ופתרון לסעיף א

כדור הארץ, מערכת השמש, גלקסיית שביל החלב, החבורה המקומית.

1. כדור הארץ הוא כוכב לכת אחד מתוך מערכת השמש.

2. מערכת השמש היא כוכב אחד, השמש, עם מה שמקיף אותו. השמש היא אחד ממאות מיליארדי הכוכבים בגלקסיית שביל החלב.

3. שביל החלב היא אחת מכמה עשרות גלקסיות בחבורה המקומית.

ב. חברו של עידו טען: "גלקסיה ומערכת שמש זה אותו דבר, רק שם אחר." הסבירו מדוע הוא טועה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

מערכת שמש היא כוכב אחד וכוכבי הלכת שמקיפים אותו. גלקסיה היא אוסף של מיליארדי כוכבים, ולרבים מהם מערכות שמש משלהם.

1. מערכת שמש: כוכב אחד (אצלנו השמש), וכוכבי הלכת, הירחים, האסטרואידים והשביטים שמקיפים אותו.

2. גלקסיה: אוסף ענק של מיליארדי כוכבים, גז ואבק, שמוחזקים יחד בכוח הכבידה.

3. לכן גלקסיה מכילה מערכות שמש רבות, ומערכת השמש שלנו היא רק חלק זעיר משביל החלב.

שאלה 12

קשה · פתוחה

בטבלה הטמפרטורה הממוצעת על פני כמה כוכבי לכת, לפי הסדר שלהם מהשמש:

כוכב לכתטמפרטורה ממוצעת
כוכב חמה167∘C167^\circ\text{C}
נוגה464∘C464^\circ\text{C}
כדור הארץ15∘C15^\circ\text{C}
מאדים−65∘C-65^\circ\text{C}
צדק−110∘C-110^\circ\text{C}

א. מה המגמה הכללית בטבלה? הסבירו אותה.

תשובה ופתרון לסעיף א

ככל שכוכב הלכת רחוק יותר מהשמש, הוא קר יותר. רחוק מהשמש מגיע אליו פחות אור וחום ממנה.

1. מכוכב חמה ועד צדק (חוץ מנוגה) הטמפרטורה יורדת.

2. השמש היא המקור של האור והחום במערכת השמש.

3. ככל שכוכב לכת רחוק יותר ממנה, כל שטח על פניו מקבל פחות אור וחום, ולכן הוא קר יותר.

ב. איזה כוכב לכת לא מתאים למגמה? הסבירו מה גורם לכך.

תשובה ופתרון לסעיף ב

נוגה: הוא רחוק מהשמש יותר מכוכב חמה, ובכל זאת חם יותר. לנוגה אטמוספרה עבה מאוד של פחמן דו-חמצני, שכולאת את החום (אפקט החממה). לכוכב חמה כמעט אין אטמוספרה.

1. לפי המגמה, נוגה היה צריך להיות קר מכוכב חמה. בפועל הוא חם יותר: 464464 לעומת 167167 מעלות.

2. לנוגה יש אטמוספרה עבה מאוד, ובעיקר פחמן דו-חמצני.

3. האטמוספרה מכניסה את אור השמש אבל לא נותנת לחום לצאת חזרה לחלל. החום מצטבר: זה אפקט החממה.

4. לכוכב חמה כמעט אין אטמוספרה, והחום בורח ממנו לחלל.

5. מסקנה: הטמפרטורה של כוכב לכת תלויה במרחק מהשמש, אבל גם באטמוספרה שלו.

ג. מדוע רק על כדור הארץ, מבין כוכבי הלכת שבטבלה, יש מים נוזליים על פני השטח?

תשובה ופתרון לסעיף ג

רק בכדור הארץ הטמפרטורה בין 0∘C0^\circ\text{C} ל-100∘C100^\circ\text{C}, כך שמים לא קופאים ולא רותחים.

1. מים נוזליים קיימים (בלחץ הרגיל) בין 0∘C0^\circ\text{C} ל-100∘C100^\circ\text{C}.

2. בכוכב חמה ובנוגה חם מדי: המים היו מתאדים.

3. במאדים ובצדק קר מדי: המים היו קופאים.

4. כדור הארץ נמצא במרחק מתאים מהשמש, ויש לו אטמוספרה מתאימה, ולכן הטמפרטורה עליו (15∘C15^\circ\text{C} בממוצע) מאפשרת מים נוזליים.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

נניח שכדור הארץ היה מקיף את השמש במסלול של מאדים, רחוק יותר מהשמש. מה היה משתנה?

  1. א. השנה הייתה ארוכה יותר, והאקלים קר יותר

  2. ב. השנה הייתה קצרה יותר, והאקלים קר יותר

  3. ג. היממה הייתה ארוכה יותר, והאקלים חם יותר

  4. ד. השנה הייתה ארוכה יותר, והטמפרטורה לא הייתה משתנה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. שנה היא זמן הקפה אחת סביב השמש. מסלול רחוק יותר הוא ארוך יותר, וכוכבי לכת רחוקים גם נעים לאט יותר. לכן ההקפה הייתה נמשכת יותר זמן (במסלול של מאדים כמעט שנתיים).

2. רחוק יותר מהשמש מגיע פחות אור וחום, ולכן היה קר יותר.

- "שנה קצרה יותר": מי שבחר בה חשב שרחוק יותר נע מהר יותר. בפועל ככל שכוכב לכת רחוק יותר, השנה שלו ארוכה יותר.

- "היממה ארוכה יותר": בלבול בין יממה (סיבוב סביב עצמו) לשנה (הקפה סביב השמש). והאקלים לא היה חם יותר.

- "הטמפרטורה לא משתנה": המרחק מהשמש קובע כמה חום מגיע אלינו.

שאלה 14

קשה · פתוחה

אסטרונומים גילו כוכב שדומה לשמש, ושלושה כוכבי לכת מקיפים אותו:

כוכב לכתמרחק מהכוכב (מיליוני ק"מ)זמן הקפה (ימים)
ב7.57.544
ג15151111
ד30303333

א. מה הקשר בין המרחק של כוכב לכת מהכוכב לבין זמן ההקפה שלו?

תשובה ופתרון לסעיף א

ככל שכוכב הלכת רחוק יותר מהכוכב, זמן ההקפה שלו ארוך יותר.

מ-ב ל-ג ל-ד המרחק גדל (7.57.5, 1515, 3030 מיליון ק"מ), וגם זמן ההקפה גדל (44, 1111, 3333 ימים). אותו קשר קיים במערכת השמש שלנו: כוכב חמה מקיף בכ-8888 ימים, כדור הארץ בשנה, נפטון בכ-165165 שנה.

ב. נמצא כוכב לכת רביעי, ה, במרחק 22.522.5 מיליון ק"מ מהכוכב. בין אילו ערכים יהיה זמן ההקפה שלו? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

בין 1111 ל-3333 ימים.

1. המרחק של ה (22.522.5 מיליון ק"מ) גדול מזה של ג (1515) וקטן מזה של ד (3030).

2. לפי הקשר מסעיף א, גם זמן ההקפה שלו יהיה בין זמני ההקפה שלהם: בין 1111 ל-3333 ימים.

ג. נועם טוען: "כל כוכבי הלכת האלה קרובים לכוכב שלהם יותר מכוכב חמה לשמש, ולכן אין סיכוי שיש עליהם מים נוזליים." האם יש בטענה היגיון? על מה היא מבוססת?

תשובה ופתרון לסעיף ג

יש בה היגיון: כוכב לכת שקרוב מאוד לכוכב דומה לשמש מקבל הרבה חום, ולכן כנראה חם מדי למים נוזליים.

1. כוכב חמה נמצא כ-5858 מיליון ק"מ מהשמש, וחם מאוד.

2. כל כוכבי הלכת בטבלה קרובים לכוכב שלהם עוד יותר (3030 מיליון ק"מ ופחות), והכוכב דומה לשמש. לכן הם מקבלים יותר חום מכוכב חמה.

3. סביר שהם חמים מכדי שמים יישארו נוזליים. (כמו בנוגה, גם האטמוספרה משפיעה, ולכן זו הערכה ולא ודאות.)

שאלה 15

קשה · אמריקאית

שביט חלף ליד השמש, ועכשיו הוא מתרחק ממנה בחזרה אל קצה מערכת השמש. לאן פונה הזנב שלו?

  1. א. אחורה, אל הכיוון שממנו הגיע, כמו עשן מאחורי מכונית

  2. ב. אל השמש, כי השמש מושכת אותו

  3. ג. קדימה, בכיוון התנועה, כי הזנב תמיד פונה הרחק מהשמש

  4. ד. אין לו זנב בכלל כשהוא מתרחק מהשמש

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. הזנב נוצר כשחום השמש מאדה את הקרח שבשביט, וגז ואבק משתחררים ממנו.

2. הקרינה והחלקיקים שזורמים מהשמש ("רוח השמש") דוחפים את הגז והאבק הרחק מהשמש.

3. לכן הזנב תמיד פונה הרחק מהשמש, בלי קשר לכיוון התנועה. כשהשביט מתרחק מהשמש, "הרחק מהשמש" הוא קדימה, והזנב מקדים את השביט.

- "אחורה, כמו עשן": תפיסה שגויה מהחיים על כדור הארץ, שם האוויר מסיט את העשן לאחור. בחלל אין אוויר.

- "אל השמש": הזנב נדחף מהשמש ולא נמשך אליה.

- "אין לו זנב": כשהוא עדיין קרוב יחסית לשמש הזנב קיים. הוא מתקצר ונעלם רק רחוק מהשמש, כשהקרח מפסיק להתאדות.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

המרחק מכדור הארץ לירח הוא כ-384,000384{,}000 ק"מ, והמרחק מכדור הארץ לשמש הוא כ-150150 מיליון ק"מ. פי כמה בערך השמש רחוקה יותר מהירח?

  1. א. פי כ-4040

  2. ב. פי כ-400400

  3. ג. פי כ-4,0004{,}000

  4. ד. פי כ-400,000400{,}000

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. 150150 מיליון =150,000,000=150{,}000{,}000.

2. 150,000,000384,000≈390\frac{150{,}000{,}000}{384{,}000}\approx390, כלומר פי כ-400400.

בדיקה מהירה: 400⋅400,000=160,000,000400\cdot400{,}000=160{,}000{,}000, קרוב ל-150150 מיליון.

•פי כ-4040 ופי כ-4,0004{,}000: טעות של אפס אחד בהעתקת המספרים (למשל 1515 מיליון או 1,5001{,}500 מיליון).

•פי כ-400,000400{,}000: חילקו ב-384384 במקום ב-384,000384{,}000, כלומר שכחו את האלפים.

שאלה 17

בינונית · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

בונים מודל של השמש, כדור הארץ והירח בקנה מידה: 11 ס"מ במודל מייצג 10,00010{,}000 ק"מ אמיתיים. נתונים: קוטר השמש כ-1,400,0001{,}400{,}000 ק"מ, קוטר כדור הארץ כ-12,70012{,}700 ק"מ, המרחק מכדור הארץ לשמש כ-150150 מיליון ק"מ, והמרחק מכדור הארץ לירח כ-384,000384{,}000 ק"מ.

א. מה יהיה קוטר השמש במודל? ומה קוטר כדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף א

שמש: 140140 ס"מ. כדור הארץ: כ-1.31.3 ס"מ, כמו גולה.

1. שמש: 1,400,00010,000=140\frac{1{,}400{,}000}{10{,}000}=140 ס"מ.

2. כדור הארץ: 12,70010,000=1.27\frac{12{,}700}{10{,}000}=1.27 ס"מ.

ב. באיזה מרחק מהשמש יש להניח את כדור הארץ במודל? כתבו במטרים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

150150 מטר.

1. 150,000,00010,000=15,000\frac{150{,}000{,}000}{10{,}000}=15{,}000 ס"מ.

2. 15,00015{,}000 ס"מ =150=150 מטר. יותר ממגרש כדורגל.

ג. באיזה מרחק מכדור הארץ יהיה הירח?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כ-3838 ס"מ.

384,00010,000=38.4\frac{384{,}000}{10{,}000}=38.4 ס"מ.

ד. בספרים מציירים את השמש ואת כדור הארץ באותו עמוד, קרובים זה לזה. הסבירו בעזרת המודל מדוע אי אפשר לצייר אותם באותו עמוד בקנה מידה נכון.

תשובה ופתרון לסעיף ד

אם השמש בציור בגודל סביר, המרחק לכדור הארץ יוצא גדול פי יותר מ-100100 מקוטר השמש. אם המרחק נכנס בעמוד, כדור הארץ יוצא קטן מנקודה.

1. במודל: שמש 140140 ס"מ, מרחק 150150 מטר. המרחק גדול פי כ-100100 מקוטר השמש.

2. אם מציירים את השמש בקוטר 11 ס"מ, כדור הארץ צריך להיות במרחק של יותר ממטר, וקוטרו פחות מעשירית מילימטר.

3. לכן בספרים מקטינים את המרחקים ומגדילים את כדור הארץ. בציור כזה הגדלים לא בקנה מידה. רוב מערכת השמש היא חלל ריק.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.