דילוג לתוכן המרכזי

חום כמוס: חישוב חום במעבר מצב צבירה - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ט' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · אנרגיה תרמית בחישוב · 23 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

כמה חום צריך כדי להפוך 0.50.5 ק"ג קרח בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C} למים בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}? (חום כמוס של היתוך של קרח: 336,000336{,}000 ג'ול לק"ג.)

  1. א. 168,000168{,}000 ג'ול

  2. ב. 672,000672{,}000 ג'ול

  3. ג. 336,000336{,}000 ג'ול

  4. ד. 00 ג'ול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

במעבר מצב צבירה הטמפרטורה לא משתנה, ולכן משתמשים ב-Q=m⋅LQ=m\cdot L (ולא ב-Q=m⋅c⋅ΔTQ=m\cdot c\cdot\Delta T).

Q=0.5⋅336,000=168,000Q=0.5\cdot336{,}000=168{,}000 ג'ול.

- 672,000672{,}000: חילקו ב-0.50.5 במקום לכפול.

- 336,000336{,}000: שכחו את המסה. זה החום לק"ג אחד.

- 00: הציבו ΔT=0\Delta T=0 בנוסחה של חום סגולי. הטמפרטורה לא משתנה, אבל הקרח קולט הרבה חום כדי להימס.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

החום הכמוס של היתוך של עופרת הוא 25,00025{,}000 ג'ול לק"ג. מה פירוש הנתון?

  1. א. כדי לחמם 11 ק"ג עופרת במעלה אחת צריך 25,00025{,}000 ג'ול

  2. ב. כשעופרת נמסה, כל ק"ג ממנה פולט 25,00025{,}000 ג'ול

  3. ג. כדי להתיך 11 ק"ג עופרת שכבר נמצאת בטמפרטורת ההיתוך שלה צריך 25,00025{,}000 ג'ול, והטמפרטורה לא משתנה בזמן ההיתוך

  4. ד. כדי לחמם 11 ק"ג עופרת מטמפרטורת החדר ועד שתימס כולה צריך 25,00025{,}000 ג'ול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

חום כמוס של היתוך הוא כמות החום שצריך כדי להפוך 11 ק"ג מוצק לנוזל, כשהוא כבר בטמפרטורת ההיתוך. בזמן ההיתוך הטמפרטורה קבועה.

- "לחמם במעלה אחת": זה חום סגולי, לא חום כמוס.

- "פולטת": הכיוון הפוך. בהיתוך החומר קולט חום, ובקיפאון הוא פולט אותה כמות.

- "מטמפרטורת החדר": החימום עד טמפרטורת ההיתוך דורש חום נוסף, Q=m⋅c⋅ΔTQ=m\cdot c\cdot\Delta T, שאינו חלק מהחום הכמוס.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

מחממים מים בסיר פתוח על להבה קבועה. בגרף: טמפרטורת המים לפי הזמן.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬012345678910020406080100120

מה קורה למים בקטע שבו הגרף אופקי (מהדקה ה-44)?

  1. א. הלהבה כבתה, ולכן המים כבר לא מקבלים חום

  2. ב. המים רותחים: הם ממשיכים לקלוט חום, והחום משמש להפיכת מים לאדים בלי שינוי בטמפרטורה

  3. ג. המים ממשיכים להתחמם, אבל המדחום לא יכול להראות יותר מ-100∘C100^\circ\text{C}

  4. ד. המים פולטים לאוויר את כל החום שהם מקבלים, ולכן שום דבר במים לא משתנה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בקטע האופקי המים רותחים ב-100∘C100^\circ\text{C}. הלהבה ממשיכה להעביר חום, והחום משמש לשינוי מצב הצבירה (חום כמוס של רתיחה), ולא להעלאת הטמפרטורה.

- "הלהבה כבתה": נתון שהלהבה קבועה. אם הייתה כבה, המים היו מתקררים.

- "ממשיכים להתחמם": תפיסה שגויה. בזמן רתיחה הטמפרטורה באמת לא עולה, ומדחום יכול להראות יותר מ-100∘C100^\circ\text{C} (למשל בשמן חם).

- "שום דבר לא משתנה": משהו משתנה, וחשוב: כמות המים בסיר קטנה כי הם הופכים לאדים.

שאלה 4

קלה · פתוחה

מכניסים למקפיא תבנית קוביות ובה 0.30.3 ק"ג מים בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}. (חום כמוס של היתוך של קרח: 336,000336{,}000 ג'ול לק"ג.)

א. כמה חום צריך לצאת מהמים כדי שכולם יקפאו לקרח בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}?

תשובה ופתרון לסעיף א

100,800100{,}800 ג'ול.

1. בקיפאון החומר פולט את אותה כמות חום שהוא קולט בהיתוך.

2. Q=m⋅L=0.3⋅336,000=100,800Q=m\cdot L=0.3\cdot336{,}000=100{,}800 ג'ול.

ב. בזמן הקפיאה, האם המים קולטים חום או פולטים חום? לאן הוא עובר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

המים פולטים חום. החום עובר מהמים לאוויר הקר שבמקפיא, והמקרר מוציא אותו החוצה.

1. כדי לקפוא, המים צריכים לאבד חום.

2. חום עובר מגוף חם לגוף קר: מהמים (בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}) לאוויר שבמקפיא (קר יותר).

3. מערכת הקירור מעבירה את החום הזה אל מחוץ למקרר.

שאלה 5

קלה · פתוחה

בשתי כוסות זהות יש מיץ בטמפרטורה 25∘C25^\circ\text{C}. לכוס אחת מוסיפים 5050 גרם קרח בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}, ולשנייה 5050 גרם מים בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}.

א. באיזו כוס המיץ יתקרר יותר?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכוס שהוסיפו לה קרח.

שני התוספים באותה טמפרטורה ובאותה מסה. ההבדל: הקרח צריך גם להימס.

ב. הסבירו מדוע.

תשובה ופתרון לסעיף ב

הקרח נמס וקולט מהמיץ חום כמוס בלי שהטמפרטורה שלו עולה, ורק אחר כך מתחמם כמו המים. לכן הוא לוקח מהמיץ יותר חום.

1. המים הקרים קולטים מהמיץ חום רק כדי להתחמם.

2. הקרח קולט חום קודם כדי להימס (חום כמוס של היתוך), ובזמן הזה הוא נשאר 0∘C0^\circ\text{C}.

3. אחר כך הקרח שנמס מתחמם כמו המים.

4. סך החום שהקרח לוקח מהמיץ גדול יותר, ולכן המיץ מתקרר יותר.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

גל מכניס גוש קרח שמסתו 22 ק"ג, בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}, לסיר גדול, ומדליק מתחתיו להבה חזקה. גל מערבב כל הזמן. (חום כמוס של היתוך של קרח: 336,000336{,}000 ג'ול לק"ג.)

א. מה יקרה לגוש הקרח אחרי כמה דקות? מדוע?

תשובה ופתרון לסעיף א

הקרח יתחיל להימס ולהפוך למים. הוא קולט חום מהלהבה דרך הסיר, והחום משמש לשינוי מצב הצבירה.

1. הלהבה חמה מהסיר, והסיר חם מהקרח, ולכן חום עובר אל הקרח.

2. הקרח כבר בטמפרטורת ההיתוך (0∘C0^\circ\text{C}), ולכן החום שהוא קולט משמש להיתוך: מוצק הופך לנוזל.

ב. מה קורה לטמפרטורה בסיר כל עוד יש בו גם קרח וגם מים: עולה, יורדת או לא משתנה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא משתנה: נשארת 0∘C0^\circ\text{C} עד שכל הקרח נמס. רק אחר כך היא מתחילה לעלות.

1. כל החום שנכנס משמש להמסת הקרח, ולא להעלאת הטמפרטורה.

2. לכן התערובת של קרח ומים נשארת בטמפרטורת ההיתוך.

3. רק כשלא נשאר קרח, החום מעלה את טמפרטורת המים.

ג. כמה חום צריך הקרח לקלוט כדי להימס כולו?

תשובה ופתרון לסעיף ג

672,000672{,}000 ג'ול.

Q=m⋅L=2⋅336,000=672,000Q=m\cdot L=2\cdot336{,}000=672{,}000 ג'ול.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

בסיר יש 0.20.2 ק"ג מים בטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}. מחממים אותם עד שכל המים הופכים לאדים. (חום סגולי של מים: 42004200 ג'ול לק"ג למעלה, חום כמוס של רתיחה של מים: 2,260,0002{,}260{,}000 ג'ול לק"ג, טמפרטורת הרתיחה 100∘C100^\circ\text{C}.)

א. כמה חום צריך כדי לחמם את המים עד הרתיחה?

תשובה ופתרון לסעיף א

67,20067{,}200 ג'ול.

1. ΔT=100−20=80\Delta T=100-20=80 מעלות.

2. Q=m⋅c⋅ΔT=0.2⋅4200⋅80=67,200Q=m\cdot c\cdot\Delta T=0.2\cdot4200\cdot80=67{,}200 ג'ול.

ב. כמה חום צריך אחר כך כדי להפוך את כל המים לאדים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

452,000452{,}000 ג'ול.

בזמן הרתיחה הטמפרטורה קבועה, ולכן Q=m⋅L=0.2⋅2,260,000=452,000Q=m\cdot L=0.2\cdot2{,}260{,}000=452{,}000 ג'ול.

ג. איזה שלב דורש יותר חום, ופי כמה בערך?

תשובה ופתרון לסעיף ג

האידוי, פי 6.76.7 בערך.

452,00067,200≈6.7\frac{452{,}000}{67{,}200}\approx6.7. להפוך מים רותחים לאדים דורש הרבה יותר חום מאשר לחמם אותם עד הרתיחה.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

כוויה מאדים בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C} קשה יותר מכוויה מאותה מסה של מים בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}. מה ההסבר?

  1. א. אדים תמיד חמים יותר מ-100∘C100^\circ\text{C}

  2. ב. האדים נעים מהר ופוגעים בעור בעוצמה רבה יותר

  3. ג. המים הרותחים קרים יותר מהאדים, כי הם נוזל

  4. ד. כשהאדים מתעבים על העור הם פולטים חום כמוס, ורק אחר כך מתקררים כמו המים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

כשאדים פוגעים בעור הם מתעבים למים, ופולטים את החום הכמוס של רתיחה: 2,2602{,}260 ג'ול לכל גרם. אחר כך המים שנוצרו מתקררים ופולטים עוד חום, בדיוק כמו המים הרותחים. מים רותחים שמתקררים מ-100∘C100^\circ\text{C} ל-37∘C37^\circ\text{C} פולטים רק כ-265265 ג'ול לגרם (4.2⋅634.2\cdot63). לכן האדים מעבירים לעור הרבה יותר חום.

- "אדים תמיד חמים יותר": נתון ששניהם בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}.

- "פוגעים בעוצמה": כוויה נגרמת מחום שעובר לעור, לא ממכה.

- "המים קרים יותר כי הם נוזל": הטמפרטורות שוות. ההבדל הוא בכמות החום שנפלטת, לא בטמפרטורה.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

סיר מים רותח בלי מכסה על להבה בינונית. מגבירים את הלהבה. מה קורה?

  1. א. טמפרטורת המים עולה מעל 100∘C100^\circ\text{C}, ולכן האורז יתבשל מהר יותר

  2. ב. שום דבר לא משתנה, כי המים כבר רותחים

  3. ג. המים מתקררים קצת, כי יותר אדים יוצאים מהם

  4. ד. הטמפרטורה נשארת 100∘C100^\circ\text{C}, אבל בכל דקה יותר מים הופכים לאדים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

להבה חזקה יותר מעבירה יותר חום בכל דקה. המים כבר בטמפרטורת הרתיחה, ולכן החום הנוסף הופך יותר מים לאדים (Q=m⋅LQ=m\cdot L: יותר QQ, יותר mm בכל דקה). הטמפרטורה נשארת 100∘C100^\circ\text{C}.

- "עולה מעל 100∘C100^\circ\text{C}": התפיסה השגויה "בזמן רתיחה המים ממשיכים להתחמם". הגברת הלהבה רק מבזבזת גז ומאדה מים מהר יותר.

- "שום דבר לא משתנה": קצב האידוי גדל, והמים בסיר נגמרים מהר יותר.

- "מתקררים": כל עוד מחממים, המים נשארים בטמפרטורת הרתיחה.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

תלמידים חיממו קרח כתוש במבחנה, על להבה קבועה, וערבבו כל הזמן. הם מדדו את הטמפרטורה (בהתחלה ובסוף בכל דקה, ובאמצע כל 1010 דקות):

זמן (דקות)001122121222223232424243434444
טמפרטורה (מעלות צלזיוס)−8-8−4-400000000002244

א. באילו דקות היו במבחנה גם קרח וגם מים?

תשובה ופתרון לסעיף א

מהדקה ה-22 עד הדקה ה-4242, כשהטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}.

1. ההיתוך מתחיל כשהקרח מגיע ל-0∘C0^\circ\text{C} (דקה 22).

2. כל זמן שיש קרח ומים יחד הטמפרטורה נשארת 0∘C0^\circ\text{C}.

3. כשהטמפרטורה מתחילה לעלות שוב (אחרי דקה 4242), כל הקרח כבר נמס.

ב. בדקות האלה הלהבה המשיכה לחמם, והטמפרטורה לא עלתה. לאן הלך החום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

להיתוך הקרח: החום שימש לשינוי מצב הצבירה (חום כמוס), ולא להעלאת הטמפרטורה.

1. הלהבה קבועה, ולכן בכל דקה נכנס למבחנה חום.

2. החום הזה הופך קרח למים. כל עוד ההיתוך נמשך, הוא לא מעלה את הטמפרטורה.

ג. לפני ההיתוך הטמפרטורה עלתה ב-44 מעלות בכל דקה, ואחריו רק ב-22 מעלות בכל דקה. מה אפשר להסיק על החום הסגולי של מים לעומת קרח?

תשובה ופתרון לסעיף ג

החום הסגולי של מים גדול פי 22 בערך מזה של קרח.

1. הלהבה קבועה, ולכן בכל דקה נכנסת אותה כמות חום.

2. המסה לא השתנתה: אותו חומר, רק במצב צבירה אחר.

3. c=Qm⋅ΔTc=\frac{Q}{m\cdot\Delta T}: אותו QQ ואותו mm, ו-ΔT\Delta T קטן פי 22, ולכן cc של המים גדול פי 22.

ד. מדוע חשוב לערבב, ומדוע חשוב שהלהבה תהיה קבועה לאורך כל הניסוי?

תשובה ופתרון לסעיף ד

ערבוב: כדי שכל התכולה תהיה באותה טמפרטורה, והמדחום ימדוד אותה. להבה קבועה: כדי שבכל דקה ייכנס אותו חום, ואז אפשר להשוות בין קטעי הזמן.

1. בלי ערבוב, ליד הדופן החמה הטמפרטורה גבוהה יותר, והמדחום עלול להראות טמפרטורה שאינה של כל התכולה.

2. השוואת קצבי ההתחממות (סעיף ג) והסקה על החום (סעיף ב) נכונות רק אם בכל דקה נכנסת אותה כמות חום.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

בלילות של קרה, כשהטמפרטורה בחוץ יורדת מתחת ל-0∘C0^\circ\text{C}, חקלאים מרססים מים על עצי פרי. המים קופאים על הפירות, והפירות לא נפגעים מהקור. מה ההסבר?

  1. א. שכבת הקרח קרה, והיא קולטת חום מהפירות

  2. ב. כשהמים קופאים הם פולטים חום כמוס, והחום הזה שומר על הפירות בטמפרטורה קרובה ל-0∘C0^\circ\text{C}

  3. ג. המים חמים יותר מהאוויר, וזה כל החום שהפירות מקבלים

  4. ד. בזמן הקפיאה המים קולטים חום מהאוויר הקר ומחממים אותו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בקפיאה המים פולטים חום כמוס: 336,000336{,}000 ג'ול לכל ק"ג. כל עוד יש מים שקופאים, הטמפרטורה על הפרי נשארת 0∘C0^\circ\text{C} ולא יורדת לטמפרטורת האוויר הקרה יותר.

- "הקרח קולט חום מהפירות": אז הפירות היו מתקררים, לא מוגנים. כאן החום עובר מהמים הקופאים אל הפירות והסביבה.

- "המים חמים יותר מהאוויר": זה עוזר מעט. ק"ג מים שמתקרר ב-1010 מעלות פולט 42,00042{,}000 ג'ול, פחות בהרבה מ-336,000336{,}000 ג'ול שהוא פולט כשהוא קופא.

- "קולטים חום בזמן הקפיאה": טעות בכיוון. בהיתוך קולטים, בקפיאה פולטים.

שאלה 12

קשה · פתוחה

מחממים 0.50.5 ק"ג קרח בטמפרטורה −20∘C-20^\circ\text{C} במחמם שמעביר 21,00021{,}000 ג'ול בכל דקה. הניחו שכל החום עובר לתכולה. בגרף: הטמפרטורה לפי הזמן.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬01234567891011121314-30-20-101020304050

א. מה מצב הצבירה בכל אחד משלושת הקטעים של הגרף?

תשובה ופתרון לסעיף א

קטע ראשון: קרח (מוצק). קטע אופקי: קרח ומים יחד, היתוך. קטע אחרון: מים (נוזל).

1. עד 0∘C0^\circ\text{C} הקרח מתחמם כמוצק.

2. בקטע האופקי ב-0∘C0^\circ\text{C} הקרח נמס, והטמפרטורה קבועה.

3. אחרי שכל הקרח נמס, המים הנוזליים מתחממים.

ב. כמה זמן נמשך ההיתוך, וכמה חום קלט הקרח בזמן הזה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

88 דקות, 168,000168{,}000 ג'ול.

1. הקטע האופקי נמשך מהדקה ה-11 עד הדקה ה-99: 88 דקות.

2. 8⋅21,000=168,0008\cdot21{,}000=168{,}000 ג'ול.

ג. חשבו מהנתונים את החום הכמוס של היתוך של קרח.

תשובה ופתרון לסעיף ג

336,000336{,}000 ג'ול לק"ג.

L=Qm=168,0000.5=336,000L=\frac{Q}{m}=\frac{168{,}000}{0.5}=336{,}000 ג'ול לק"ג.

ד. הקטע הראשון תלול יותר מהקטע האחרון. מה זה אומר על החום הסגולי של קרח לעומת מים? חשבו את החום הסגולי של קרח.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לקרח חום סגולי קטן מזה של מים. החום הסגולי של קרח: 21002100 ג'ול לק"ג למעלה.

1. בכל דקה נכנסת אותה כמות חום, והמסה זהה. גרף תלול יותר = יותר מעלות לאותו חום = חום סגולי קטן יותר.

2. קרח: בדקה אחת Q=21,000Q=21{,}000 ג'ול, ΔT=20\Delta T=20 מעלות. c=21,0000.5⋅20=2100c=\frac{21{,}000}{0.5\cdot20}=2100 ג'ול לק"ג למעלה.

3. בדיקה למים: ב-44 דקות 84,00084{,}000 ג'ול, ΔT=40\Delta T=40. c=84,0000.5⋅40=4200c=\frac{84{,}000}{0.5\cdot40}=4200 ג'ול לק"ג למעלה.

שאלה 13

קשה · פתוחה

מכניסים למקפיא 22 ק"ג מים בטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}. המקפיא מוציא מהמים 140140 ג'ול בכל שנייה. (חום סגולי של מים: 42004200 ג'ול לק"ג למעלה, חום כמוס של היתוך של קרח: 336,000336{,}000 ג'ול לק"ג.)

א. כמה חום צריך להוציא מהמים כדי לקרר אותם ל-0∘C0^\circ\text{C}?

תשובה ופתרון לסעיף א

168,000168{,}000 ג'ול.

Q=m⋅c⋅ΔT=2⋅4200⋅20=168,000Q=m\cdot c\cdot\Delta T=2\cdot4200\cdot20=168{,}000 ג'ול.

ב. כמה חום צריך להוציא אחר כך כדי שכל המים יקפאו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

672,000672{,}000 ג'ול.

Q=m⋅L=2⋅336,000=672,000Q=m\cdot L=2\cdot336{,}000=672{,}000 ג'ול.

ג. כמה זמן יימשך כל התהליך, מ-20∘C20^\circ\text{C} ועד קרח בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}? איזה שלב ארוך יותר?

תשובה ופתרון לסעיף ג

60006000 שניות, שהן 100100 דקות. הקפיאה (8080 דקות) ארוכה פי 44 מהקירור (2020 דקות).

1. סך החום: 168,000+672,000=840,000168{,}000+672{,}000=840{,}000 ג'ול.

2. t=840,000140=6000t=\frac{840{,}000}{140}=6000 שניות =100=100 דקות.

3. קירור: 168,000140=1200\frac{168{,}000}{140}=1200 שניות =20=20 דקות. קפיאה: 672,000140=4800\frac{672{,}000}{140}=4800 שניות =80=80 דקות.

שאלה 14

קשה · אמריקאית

Q1Q_1: החום שצריך כדי להפוך 11 ק"ג קרח בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C} למים בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}.

Q2Q_2: החום שצריך כדי להפוך 11 ק"ג מים בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C} לאדים בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}.

(חום כמוס של היתוך של קרח: 336,000336{,}000 ג'ול לק"ג, חום כמוס של רתיחה של מים: 2,260,0002{,}260{,}000 ג'ול לק"ג, חום סגולי של מים: 42004200 ג'ול לק"ג למעלה.) מה נכון?

  1. א. Q1Q_1 גדול יותר, כי יש בו גם היתוך וגם חימום

  2. ב. Q1=Q2Q_1=Q_2, כי בכל אחד מהם יש מעבר מצב צבירה אחד

  3. ג. Q2Q_2 גדול פי 33 בערך מ-Q1Q_1

  4. ד. Q2Q_2 גדול פי 6.76.7 בערך מ-Q1Q_1

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. Q1Q_1 = היתוך + חימום: 1⋅336,000+1⋅4200⋅100=336,000+420,000=756,0001\cdot336{,}000+1\cdot4200\cdot100=336{,}000+420{,}000=756{,}000 ג'ול.

2. Q2=1⋅2,260,000=2,260,000Q_2=1\cdot2{,}260{,}000=2{,}260{,}000 ג'ול.

3. 2,260,000756,000≈3\frac{2{,}260{,}000}{756{,}000}\approx3.

- "Q1Q_1 גדול כי יש בו שני שלבים": מספר השלבים לא קובע. החום הכמוס של רתיחה גדול מאוד.

- "Q1=Q2Q_1=Q_2": לכל מעבר מצב צבירה חום כמוס אחר, ולמעבר לאדים הוא גדול פי 6.76.7 מזה של היתוך.

- "פי 6.76.7": שכחו את שלב החימום מ-00 ל-100100 (2,260,000336,000≈6.7\frac{2{,}260{,}000}{336{,}000}\approx6.7).

שאלה 15

קשה · פתוחה

נועם צפה בגוש קרח שנמס בכוס, ומדד טמפרטורה של 0∘C0^\circ\text{C} כל זמן ההיתוך. הוא טוען: "הטמפרטורה לא השתנתה, ולכן הקרח לא קלט שום אנרגיה בזמן ההיתוך." (חום כמוס של היתוך של קרח: 336,000336{,}000 ג'ול לק"ג.)

א. האם נועם צודק? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. בזמן ההיתוך הקרח קולט חום מהסביבה כל הזמן. אם הוא יפסיק לקלוט חום, ההיתוך ייפסק.

1. הסביבה (המים והאוויר) חמה מהקרח, ולכן חום עובר אל הקרח.

2. ראיה: אם מכניסים את הכוס לסביבה בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C} בדיוק, שבה לא עובר אליה חום, הקרח מפסיק להימס.

3. שינוי טמפרטורה הוא רק דרך אחת שבה קליטת חום מתבטאת.

ב. אם הטמפרטורה לא עולה, מה משתנה בחומר בזמן שהוא קולט חום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

מצב הצבירה: החלקיקים משתחררים מהמבנה הקבוע של המוצק ונעשים חופשיים לנוע זה ליד זה. מהירות התנועה הממוצעת שלהם, שקובעת את הטמפרטורה, לא משתנה.

1. הטמפרטורה קשורה לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים, והיא לא משתנה.

2. החום משמש לפירוק המבנה המסודר של המוצק: החלקיקים כבר לא קשורים במקומות קבועים.

3. לכן האנרגיה של החומר גדלה, אף שהטמפרטורה קבועה.

ג. מסת הגוש 0.150.15 ק"ג. כמה חום קלט מתחילת ההיתוך ועד סופו?

תשובה ופתרון לסעיף ג

50,40050{,}400 ג'ול.

Q=m⋅L=0.15⋅336,000=50,400Q=m\cdot L=0.15\cdot336{,}000=50{,}400 ג'ול.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

סיר מים רותח על הכיריים כבר 55 דקות, והאש ממשיכה לחמם אותו. מה קורה לטמפרטורת המים בזמן הרתיחה?

  1. א. היא ממשיכה לעלות, כי האש ממשיכה להעביר חום

  2. ב. היא נשארת קבועה, 100∘C100^\circ\text{C}, כל עוד יש מים בסיר

  3. ג. היא עולה רק אם מגבירים את האש

  4. ד. היא יורדת, כי חלק מהמים הופך לאדים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בזמן הרתיחה הטמפרטורה של המים קבועה: בגובה פני הים היא 100∘C100^\circ\text{C}. החום שהאש ממשיכה להעביר לא מעלה את הטמפרטורה, אלא משמש להפיכת מים נוזליים לאדים.

•ממשיכה לעלות: זה נכון לפני הרתיחה. כשהמים רותחים, הטמפרטורה נעצרת.

•עולה אם מגבירים את האש: אש חזקה יותר גורמת למים להפוך לאדים מהר יותר, אבל לא להיות חמים יותר.

•יורדת: חלק מהמים הופך לאדים, אבל האש ממשיכה לחמם, והטמפרטורה של המים שנשארו לא יורדת.

שאלה 17

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ט'

מחממים מים בסיר פתוח על להבה קבועה, ומודדים את טמפרטורת המים כל דקה. הלהבה דולקת כל הזמן, מההתחלה ועד הדקה ה-1414. הגרף מראה את התוצאות:

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬0123456789101112131415020406080100120

א. מה הייתה טמפרטורת המים בהתחלה, ובאיזו דקה התחילו המים לרתוח?

תשובה ופתרון לסעיף א

בהתחלה 20∘C20^\circ\text{C}. הרתיחה התחילה בדקה ה-88.

1. בזמן 00 הגרף מתחיל ב-20∘C20^\circ\text{C}.

2. מהדקה ה-88 הגרף אופקי ב-100∘C100^\circ\text{C}: המים הגיעו לטמפרטורת הרתיחה, והטמפרטורה מפסיקה לעלות.

ב. דן אומר: "בין הדקה ה-88 לדקה ה-1414 המים ממשיכים להתחמם, כי הלהבה עדיין דולקת." מה נכון ומה שגוי בדבריו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

נכון שהמים ממשיכים לקבל חום מהלהבה. שגוי שהם מתחממים: הטמפרטורה לא עולה, כי החום מושקע בהפיכת המים לאדים (חום כמוס).

1. הלהבה דולקת, ולכן המים ממשיכים לקבל אנרגיה.

2. לפי הגרף הטמפרטורה קבועה, 100∘C100^\circ\text{C}, ולכן המים לא "מתחממים".

3. האנרגיה מושקעת בשינוי מצב הצבירה, מנוזל לגז, ולא בהעלאת הטמפרטורה. זה החום הכמוס של הרתיחה.

4. סימן לכך: כמות המים בסיר הולכת וקטנה.

ג. מה יקרה לכמות המים בסיר אם ימשיכו לחמם עוד זמן רב?

תשובה ופתרון לסעיף ג

היא תמשיך לקטון, עד שכל המים יהפכו לאדים.

כל עוד הלהבה נותנת חום והטמפרטורה ב-100∘C100^\circ\text{C}, עוד ועוד מים הופכים לאדים ויוצאים מהסיר.

שאלה 18

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

בטיול על חוף הים חימם נדב סיר עם מים על כירת גז קטנה. מד טמפרטורה דיגיטלי שבתוך המים רשם את הטמפרטורה בכל דקה. הגרף מראה את התוצאות במשך 1212 דקות.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬01234567891011120102030405060708090100110

א. מה הייתה טמפרטורת המים בהתחלה, ובכמה מעלות היא עלתה ב-44 הדקות הראשונות?

תשובה ופתרון לסעיף א

בהתחלה 20∘C20^\circ\text{C}. ב-44 הדקות הראשונות היא עלתה ב-4040 מעלות, עד 60∘C60^\circ\text{C}.

1. ב-t=0t=0 הגרף מתחיל ב-20∘C20^\circ\text{C}.

2. ב-t=4t=4 דקות הגרף נמצא ב-60∘C60^\circ\text{C}.

3. העלייה: 60−20=4060-20=40 מעלות.

ב. מה הפרש הטמפרטורות בין הרגע שעברה דקה אחת מתחילת החימום לבין הרגע שעברו 66 דקות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

5050 מעלות.

1. אחרי דקה אחת (t=1t=1): 30∘C30^\circ\text{C}.

2. אחרי 66 דקות (t=6t=6): 80∘C80^\circ\text{C}.

3. ההפרש: 80−30=5080-30=50 מעלות.

ג. מדוע מהדקה השמינית הגרף הופך לקו אופקי, אף שהאש ממשיכה לחמם? הסבירו בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בדקה השמינית המים מגיעים ל-100∘C100^\circ\text{C} ומתחילים לרתוח. החום שנכנס משמש לניתוק חלקיקים מהנוזל והפיכתם לאדים, ולא להגברת המהירות שלהם, ולכן הטמפרטורה לא עולה.

1. הקו האופקי פירושו שהטמפרטורה לא משתנה: 100∘C100^\circ\text{C}, נקודת הרתיחה של מים.

2. האש ממשיכה להעביר חום למים.

3. האנרגיה הזאת משמשת להתגבר על כוחות המשיכה בין החלקיקים בנוזל, וכך חלקיקים מתנתקים והופכים לגז.

4. המהירות הממוצעת של החלקיקים לא גדלה, ולכן הטמפרטורה נשארת קבועה.

ד. נדב שכח את הסיר על האש עוד חצי שעה. מה תהיה טמפרטורת המים, ומה עוד ישתנה בסיר?

תשובה ופתרון לסעיף ד

100∘C100^\circ\text{C}, כל עוד נשארו מים בסיר. כמות המים תקטן, כי כל הזמן מים הופכים לאדים.

1. בזמן הרתיחה הטמפרטורה קבועה, ולכן גם אחרי חצי שעה היא 100∘C100^\circ\text{C}.

2. הטמפרטורה לא תעלה יותר, גם אם יחממו עוד.

3. מה שמשתנה הוא כמות המים: חלק מהם הפך לאדים ויצא מהסיר.

שאלה 19

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

עדי הכניסה למקפיא כוס פלסטיק עם מים, ושמה בתוכה מד טמפרטורה. היא רשמה את טמפרטורת המים כל 1010 דקות:

זמן (דקות)טמפרטורה (∘C^\circ\text{C})
002626
10101919
20201313
303088
404044
505000
606000
707000
808000
9090−5-5
100100−9-9

א. שרטטו גרף של הטמפרטורה לפי הזמן: סמנו את הנקודות וחברו אותן בקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

הגרף יורד עד 0∘C0^\circ\text{C} בדקה ה-5050, נשאר אופקי ב-0∘C0^\circ\text{C} עד הדקה ה-8080, ואחר כך שוב יורד.

1. על הציר האופקי: זמן בדקות, מ-00 עד 100100. על הציר האנכי: טמפרטורה.

2. מסמנים את 1111 הנקודות מהטבלה ומחברים בקו:

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬020406080100-15-10-551015202530

3. בהתחלה הירידה מהירה, ואחר כך היא נעשית איטית יותר, כי הפרש הטמפרטורות בין המים למקפיא קטן.

ב. מה הייתה בערך הטמפרטורה אחרי 2525 דקות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בערך 10.5∘C10.5^\circ\text{C}.

1. אחרי 2020 דקות: 13∘C13^\circ\text{C}. אחרי 3030 דקות: 8∘C8^\circ\text{C}.

2. 2525 דקות נמצא באמצע, ולכן הטמפרטורה בערך באמצע בין 1313 ל-88: 13+82=10.5\frac{13+8}{2}=10.5.

3. בגרף רואים את אותו ערך בקירוב.

ג. מה קרה למים בין הדקה ה-5050 לדקה ה-8080? למה הטמפרטורה לא ירדה באותו זמן, אף שהמקפיא המשיך לקרר?

תשובה ופתרון לסעיף ג

המים קפאו. בזמן הקיפאון הטמפרטורה קבועה, 0∘C0^\circ\text{C}: המים ממשיכים למסור חום למקפיא, אבל האנרגיה שיוצאת מהם מגיעה מכך שהחלקיקים נקשרים למקומות קבועים, ולא מהאטה של החלקיקים.

1. 0∘C0^\circ\text{C} היא נקודת הקיפאון של מים. בקטע הזה המים הופכים לקרח.

2. המים ממשיכים למסור חום למקפיא הקר.

3. בזמן הקיפאון החלקיקים מתקרבים ונקשרים למקומות קבועים, וכך משתחררת אנרגיה בלי שהמהירות הממוצעת שלהם תקטן.

4. לכן הטמפרטורה נשארת 0∘C0^\circ\text{C} עד שכל המים קופאים.

ד. האם הטמפרטורה בכוס יכולה לרדת מתחת ל-00 מעלות? עד איזו טמפרטורה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

כן. אחרי שכל המים קפאו, הקרח ממשיך להתקרר עד שהטמפרטורה שלו שווה לטמפרטורת המקפיא (בדרך כלל כ-−18∘C-18^\circ\text{C}). אז מעבר החום נפסק.

1. אחרי הדקה ה-8080 כל המים הפכו לקרח, והטבלה מראה טמפרטורות שליליות.

2. הקרח עדיין חם מהאוויר במקפיא, ולכן ממשיך למסור לו חום ולהתקרר.

3. מעבר החום נפסק כשהטמפרטורות משתוות: הקרח מגיע לטמפרטורת המקפיא.

שאלה 20

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

לפני בדיקת דם האחות ניגבה את היד של מורן בכוהל (אלכוהול). הכוהל התאדה תוך כמה שניות, והיד הרגישה קרה, אף שהכוהל היה בטמפרטורת החדר.

א. איזה שינוי מצב צבירה עבר הכוהל? האם בתהליך הזה הוא קולט אנרגיה או פולט אנרגיה?

תשובה ופתרון לסעיף א

התאדות: מנוזל לגז. הכוהל קולט אנרגיה.

1. הכוהל הנוזלי נעלם מהעור והפך לאדים: זו התאדות.

2. כדי שחלקיק יתנתק מהנוזל, הוא צריך אנרגיה כדי להתגבר על כוחות המשיכה של החלקיקים שסביבו. לכן התאדות קולטת אנרגיה.

ב. הסבירו מדוע היד מתקררת.

תשובה ופתרון לסעיף ב

החלקיקים המהירים ביותר בורחים מהנוזל, והכוהל שנשאר מתקרר. חום עובר מהעור החם אל הכוהל הקר יותר, וכך העור מוסר אנרגיה ומתקרר.

1. מפני השטח של הכוהל מתנתקים בעיקר החלקיקים המהירים.

2. החלקיקים שנשארים איטיים יותר בממוצע, ולכן הטמפרטורה של הכוהל יורדת.

3. עכשיו הכוהל קר מהעור, וחום עובר מהעור אל הכוהל.

4. העור מוסר חום, ולכן הוא מתקרר ואנחנו מרגישים קור.

ג. איפה היד תתקרר מהר יותר: ליד מאוורר פועל או בחדר בלי רוח? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

ליד המאוורר. הרוח מרחיקה את האדים מעל העור, הכוהל מתאדה מהר יותר, ולכן בכל שנייה נלקח יותר חום מהיד.

1. ליד פני הנוזל מצטברים אדים, וחלק מהחלקיקים חוזרים לנוזל.

2. הרוח מרחיקה את האדים, ולכן פחות חלקיקים חוזרים, וקצב ההתאדות גדל.

3. התאדות מהירה יותר קולטת יותר אנרגיה בכל שנייה, והיד מתקררת מהר יותר.

שאלה 21

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ט'

חום כמוס הוא האנרגיה שחומר קולט כשהוא משנה מצב צבירה בלי שהטמפרטורה שלו משתנה, למשל כשמים הופכים לאדים. במעבר ההפוך, מאדים למים, החומר מוסר את אותה אנרגיה.

א. כוויה מאדים של 100∘C100^\circ\text{C} קשה בדרך כלל מכוויה ממים רותחים של 100∘C100^\circ\text{C}. הסבירו מדוע.

תשובה ופתרון לסעיף א

האדים מתעבים על העור והופכים למים, ובמעבר הזה הם מוסרים לעור את החום הכמוס. לכן העור מקבל יותר חום מאשר ממים באותה טמפרטורה.

1. מים ב-100∘C100^\circ\text{C} מוסרים לעור חום רק כשהם מתקררים.

2. אדים ב-100∘C100^\circ\text{C} קודם מתעבים על העור הקר. בעיבוי הם מוסרים את החום הכמוס, בלי שהטמפרטורה שלהם יורדת.

3. רק אחר כך הם מתקררים כמו מים רגילים.

4. לכן מאדים העור מקבל יותר חום, והכוויה קשה יותר.

ב. מורן רוצה לקרר לימונדה. יש לה קוביית קרח של 0∘C0^\circ\text{C} ומים קרים של 0∘C0^\circ\text{C}, באותה מסה. מה יקרר את הלימונדה יותר? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

קוביית הקרח. כדי להינמס היא קולטת מהלימונדה חום כמוס, ורק אחר כך מתחממת כמו המים הקרים.

1. שניהם באותה טמפרטורה, 0∘C0^\circ\text{C}, אבל במצבי צבירה שונים.

2. המים הקרים קולטים חום מהלימונדה רק בזמן שהם מתחממים.

3. הקרח צריך קודם להיתך. בזמן ההתכה הוא קולט חום מהלימונדה בלי שהטמפרטורה שלו עולה, וזה חום שהמים לא צריכים לקלוט.

4. אחר כך הקרח שנמס מתחמם כמו המים. בסך הכול הקרח לוקח מהלימונדה יותר חום.

שאלה 22

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ט'

מכניסים כוס מים למקפיא ומודדים את הטמפרטורה שלהם. הגרף מראה את התוצאות:

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬0510152025303540455055-15-10-5510152025

א. מה קורה למים בין הדקה ה-1010 לדקה ה-5050?

תשובה ופתרון לסעיף א

המים קופאים: הופכים מנוזל למוצק, בטמפרטורה קבועה של 0∘C0^\circ\text{C}.

1. בקטע הזה הגרף אופקי ב-0∘C0^\circ\text{C}, טמפרטורת הקפיאה של מים.

2. טמפרטורה קבועה בזמן שהמקפיא ממשיך לקרר פירושה מעבר מצב צבירה: מנוזל למוצק.

ב. שירה אומרת: "בקטע האופקי הטמפרטורה לא משתנה, אז המים לא מוסרים חום למקפיא." האם היא צודקת? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. המים מוסרים חום למקפיא כל הזמן. בקטע האופקי זה החום הכמוס שהמים מוסרים כשהם קופאים, ולכן הטמפרטורה לא יורדת.

1. המקפיא קר מהמים, ולכן חום עובר מהמים אליו כל הזמן.

2. בזמן הקפיאה החום שיוצא מגיע מהמעבר מנוזל למוצק (חום כמוס), ולא מירידה בטמפרטורה.

3. זו התופעה ההפוכה לרתיחה: גם שם מקבלים חום בלי עלייה בטמפרטורה.

ג. חוזרים על הניסוי עם כמות מים כפולה, באותו מקפיא. מה ישתנה בגרף ומה יישאר כמו שהוא?

תשובה ופתרון לסעיף ג

יישאר: הקטע האופקי עדיין ב-0∘C0^\circ\text{C}. ישתנה: הירידה עד 0∘C0^\circ\text{C} תהיה איטית יותר, והקטע האופקי יהיה ארוך יותר.

1. טמפרטורת הקפיאה היא תכונה של המים, ולא תלויה בכמות: הקטע האופקי ב-0∘C0^\circ\text{C}.

2. כדי לקרר מסה כפולה באותו מספר מעלות צריך להוציא ממנה יותר חום, ולכן הקירור עד 0∘C0^\circ\text{C} לוקח יותר זמן.

3. כדי להקפיא מסה כפולה צריך להוציא כמות כפולה של חום כמוס, ולכן הקפיאה נמשכת יותר זמן.

שאלה 23

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

שירן קיבלה גוש של חומר מוצק לא מוכר. היא חיממה אותו בכלי על להבה קבועה, ומדדה את הטמפרטורה שלו בכל דקה. בדקה ה-1010 כל החומר היה נוזל.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬0123456789100102030405060708090100110120

בטבלה נקודות ההתכה של כמה חומרים:

חומרנקודת התכה (∘C^\circ\text{C})
פרפיןכ-5555
נפתלין8080
גופריתכ-115115

א. מהי נקודת ההתכה של החומר, ואיזה חומר מהטבלה הוא כנראה?

תשובה ופתרון לסעיף א

80∘C80^\circ\text{C}. כנראה נפתלין.

1. בזמן היתוך הטמפרטורה קבועה, ולכן מחפשים קטע אופקי בגרף.

2. בין הדקה ה-33 לדקה ה-77 הטמפרטורה קבועה: 80∘C80^\circ\text{C}.

3. נקודת ההתכה היא תכונה של החומר. בטבלה, החומר שנקודת ההתכה שלו 80∘C80^\circ\text{C} הוא נפתלין.

ב. באיזה מצב צבירה היה החומר בדקה ה-11, בדקה ה-55 ובדקה ה-99?

תשובה ופתרון לסעיף ב

דקה 11: מוצק. דקה 55: חלק מוצק וחלק נוזל. דקה 99: נוזל.

1. דקה 11: לפני הקטע האופקי, הטמפרטורה מתחת ל-80∘C80^\circ\text{C}: מוצק שמתחמם.

2. דקה 55: באמצע הקטע האופקי. ההיתוך באמצע, ובכלי יש גם מוצק וגם נוזל.

3. דקה 99: אחרי הקטע האופקי, כל החומר כבר נמס, והנוזל מתחמם.

ג. השוו את המהירות הממוצעת של החלקיקים בדקה ה-44 ובדקה ה-66. נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

שווה. בשתי הדקות הטמפרטורה זהה, והטמפרטורה מעידה על אנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים.

1. בדקה ה-44 ובדקה ה-66 הטמפרטורה היא 80∘C80^\circ\text{C}.

2. הטמפרטורה היא מדד לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים.

3. לכן המהירות הממוצעת של החלקיקים זהה, אף שבדקה ה-66 החומר קיבל יותר חום. החום הזה לא האיץ את החלקיקים.

ד. בין הדקה ה-33 לדקה ה-77 שירן המשיכה לחמם, אבל הטמפרטורה לא עלתה. לאן הלך החום? הסבירו בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף ד

החום שימש לשינוי מצב הצבירה: לשחרור החלקיקים מהמקומות הקבועים שלהם במוצק, נגד כוחות המשיכה ביניהם, ולא להגברת המהירות שלהם.

1. במוצק כל חלקיק קשור למקום קבוע בכוחות משיכה חזקים.

2. כדי שהחלקיקים יוכלו להחליק זה על זה, כמו בנוזל, צריך להשקיע אנרגיה.

3. בזמן ההיתוך כל החום שנכנס הולך לשחרור הזה, ולא להגברת מהירות החלקיקים.

4. לכן הטמפרטורה לא עולה עד שכל החומר נמס.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.