דילוג לתוכן המרכזי

חישוב כמות חום: חום סגולי - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ט' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · אנרגיה תרמית בחישוב · 24 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

בסיר יש 22 ק"ג מים בטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}. מחממים אותם עד 70∘C70^\circ\text{C}. כמה חום קלטו המים? (חום סגולי של מים: 42004200 ג'ול לק"ג למעלה.)

  1. א. 588,000588{,}000 ג'ול

  2. ב. 420,000420{,}000 ג'ול

  3. ג. 210,000210{,}000 ג'ול

  4. ד. 756,000756{,}000 ג'ול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. שינוי הטמפרטורה: ΔT=70−20=50\Delta T=70-20=50 מעלות.

2. Q=m⋅c⋅ΔT=2⋅4200⋅50=420,000Q=m\cdot c\cdot\Delta T=2\cdot4200\cdot50=420{,}000 ג'ול.

- 588,000588{,}000: הציבו את הטמפרטורה הסופית (7070) במקום את השינוי בטמפרטורה.

- 210,000210{,}000: שכחו את המסה, כלומר חישבו לק"ג אחד בלבד.

- 756,000756{,}000: חיברו את הטמפרטורות (20+70=9020+70=90) במקום לחסר.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

החום הסגולי של אלומיניום הוא 900900 ג'ול לק"ג למעלה. מה פירוש הנתון?

  1. א. כדי לחמם כל גוש אלומיניום, קטן או גדול, במעלה אחת, צריך 900900 ג'ול

  2. ב. בגוש אלומיניום שמסתו 11 ק"ג יש 900900 ג'ול של חום

  3. ג. אלומיניום נמס בטמפרטורה של 900900 מעלות

  4. ד. כדי לחמם 11 ק"ג אלומיניום במעלה אחת צריך להעביר אליו 900900 ג'ול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

חום סגולי הוא כמות החום שצריך להעביר ל-11 ק"ג מהחומר כדי שהטמפרטורה שלו תעלה במעלה אחת. לאלומיניום: 900900 ג'ול.

- "כל גוש, קטן או גדול": התעלמו מהמסה. לגוש של 22 ק"ג צריך פי 22, 18001800 ג'ול.

- "בגוש יש 900900 ג'ול של חום": חום הוא אנרגיה שעוברת מגוף לגוף, לא משהו שהגוף "מכיל". הנתון מתאר כמה צריך להעביר כדי לשנות טמפרטורה.

- "נמס ב-900900 מעלות": בלבול בין חום לטמפרטורה. נקודת ההיתוך היא תכונה אחרת (לאלומיניום כ-660∘C660^\circ\text{C}).

שאלה 3

קלה · פתוחה

יונתן מכין תה. בקומקום 0.50.5 ק"ג מים בטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}, והוא מחמם אותם עד 100∘C100^\circ\text{C}. נתונים: חום סגולי של מים: 42004200 ג'ול לק"ג למעלה, 11 קלוריה =4.2=4.2 ג'ול.

א. כמה חום קלטו המים, בג'ול?

תשובה ופתרון לסעיף א

168,000168{,}000 ג'ול.

1. ΔT=100−20=80\Delta T=100-20=80 מעלות.

2. Q=m⋅c⋅ΔT=0.5⋅4200⋅80=168,000Q=m\cdot c\cdot\Delta T=0.5\cdot4200\cdot80=168{,}000 ג'ול.

ב. כמה זה בקלוריות? ובקילו-קלוריות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

40,00040{,}000 קלוריות, שהן 4040 קילו-קלוריות.

1. קלוריה גדולה מג'ול, ולכן מג'ול לקלוריות מחלקים ב-4.24.2: 168,000:4.2=40,000168{,}000:4.2=40{,}000 קלוריות.

2. בקילו-קלוריה 10001000 קלוריות: 40,000:1000=4040{,}000:1000=40 קילו-קלוריות.

3. בדיקה: קלוריה אחת מחממת גרם מים אחד במעלה אחת. 500500 גרם כפול 8080 מעלות =40,000=40{,}000 קלוריות.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

מניחים בשמש 11 ק"ג מים ו-11 ק"ג חול, שניהם בטמפרטורה 25∘C25^\circ\text{C}. כל אחד מהם קולט מהשמש אותה כמות חום. החום הסגולי של חול כ-800800 ג'ול לק"ג למעלה, ושל מים 42004200. מה נכון?

  1. א. המים יתחממו יותר, כי מים מוליכים חום טוב יותר מחול

  2. ב. הטמפרטורות של שניהם יישארו שוות, כי שניהם קלטו אותה כמות חום

  3. ג. החול יתחמם יותר, כי החום הסגולי שלו קטן מזה של המים

  4. ד. אי אפשר לדעת בלי לדעת כמה זמן הם היו בשמש

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

מ-Q=m⋅c⋅ΔTQ=m\cdot c\cdot\Delta T: ΔT=Qm⋅c\Delta T=\frac{Q}{m\cdot c}. אותה כמות חום ואותה מסה, ולכן לחומר עם החום הסגולי הקטן יותר יש שינוי טמפרטורה גדול יותר. החול יתחמם פי 4200800≈5\frac{4200}{800}\approx5 יותר מהמים.

- "מים מוליכים טוב יותר": השאלה לא על קצב העברת החום. כמות החום שווה, וההבדל בא מהחום הסגולי.

- "אותה טמפרטורה כי אותו חום": בלבול בין חום לטמפרטורה. אותה כמות חום משנה טמפרטורה של חומרים שונים בשיעור שונה.

- "צריך לדעת את הזמן": הזמן לא נחוץ, כי כמות החום שכל אחד קלט כבר ידועה (שווה).

שאלה 5

קלה · פתוחה

גוש מתכת שמסתו 0.50.5 ק"ג קלט 90009000 ג'ול, והטמפרטורה שלו עלתה מ-20∘C20^\circ\text{C} ל-60∘C60^\circ\text{C}. בטבלה: החום הסגולי של כמה מתכות.

מתכתחום סגולי (ג'ול לק"ג למעלה)
אלומיניום900900
ברזל450450
נחושת390390
עופרת130130

א. מהו החום הסגולי של המתכת?

תשובה ופתרון לסעיף א

450450 ג'ול לק"ג למעלה.

1. ΔT=60−20=40\Delta T=60-20=40 מעלות.

2. מ-Q=m⋅c⋅ΔTQ=m\cdot c\cdot\Delta T מבודדים את cc: c=Qm⋅ΔT=90000.5⋅40=900020=450c=\frac{Q}{m\cdot\Delta T}=\frac{9000}{0.5\cdot40}=\frac{9000}{20}=450 ג'ול לק"ג למעלה.

ב. מאיזו מתכת עשוי הגוש?

תשובה ופתרון לסעיף ב

מברזל.

בטבלה, החום הסגולי 450450 ג'ול לק"ג למעלה שייך לברזל.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

מיכל מחממת 33 ק"ג שמן זית בסיר עמוק. טמפרטורת השמן בהתחלה 15∘C15^\circ\text{C}, והשמן קולט 240,000240{,}000 ג'ול. החום הסגולי של שמן זית 20002000 ג'ול לק"ג למעלה.

א. בכמה מעלות עלתה טמפרטורת השמן?

תשובה ופתרון לסעיף א

ב-4040 מעלות.

1. מ-Q=m⋅c⋅ΔTQ=m\cdot c\cdot\Delta T: ΔT=Qm⋅c\Delta T=\frac{Q}{m\cdot c}.

2. ΔT=240,0003⋅2000=240,0006000=40\Delta T=\frac{240{,}000}{3\cdot2000}=\frac{240{,}000}{6000}=40 מעלות.

ב. מהי הטמפרטורה הסופית של השמן?

תשובה ופתרון לסעיף ב

55∘C55^\circ\text{C}.

ΔT\Delta T הוא השינוי בטמפרטורה, ולכן מוסיפים אותו לטמפרטורה ההתחלתית: 15+40=55∘C15+40=55^\circ\text{C}.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

מחממים שני חומרים, AA ו-BB, בעלי מסה שווה, בשני מחממים זהים. כל מחמם מעביר לחומר אותה כמות חום בכל דקה. בגרף: הטמפרטורה של כל חומר לפי הזמן.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬012345678910110102030405060708090100AB

א. מהי הטמפרטורה ההתחלתית של כל חומר?

תשובה ופתרון לסעיף א

AA: 30∘C30^\circ\text{C}, BB: 10∘C10^\circ\text{C}.

קוראים את הגרף בזמן 00: הקו של AA מתחיל ב-3030, והקו של BB ב-1010.

ב. בכמה מעלות עלתה הטמפרטורה של כל חומר ב-55 הדקות הראשונות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

AA: ב-6060 מעלות. BB: ב-3030 מעלות.

1. AA: אחרי 55 דקות 90∘C90^\circ\text{C}, ולכן ΔT=90−30=60\Delta T=90-30=60 מעלות.

2. BB: אחרי 55 דקות 40∘C40^\circ\text{C}, ולכן ΔT=40−10=30\Delta T=40-10=30 מעלות.

ג. לאיזה חומר חום סגולי גדול יותר? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

ל-BB. באותו זמן הוא קלט אותה כמות חום, והטמפרטורה שלו עלתה פי 22 פחות, ולכן החום הסגולי שלו גדול פי 22.

1. המחממים זהים, ולכן באותו זמן שני החומרים קלטו אותה כמות חום QQ.

2. המסות שוות.

3. c=Qm⋅ΔTc=\frac{Q}{m\cdot\Delta T}: כש-QQ ו-mm שווים, ל-ΔT\Delta T קטן יותר מתאים cc גדול יותר.

4. השינוי של BB (3030) קטן פי 22 מזה של AA (6060), ולכן החום הסגולי של BB גדול פי 22.

ד. כמה זמן צריך לחמם את BB כדי שהטמפרטורה שלו תעלה ב-4545 מעלות?

תשובה ופתרון לסעיף ד

7.57.5 דקות.

1. BB מתחמם ב-3030 מעלות ב-55 דקות, כלומר 66 מעלות בדקה.

2. 45:6=7.545:6=7.5 דקות. בדיקה בגרף: אחרי 7.57.5 דקות BB בטמפרטורה 10+45=55∘C10+45=55^\circ\text{C}.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

כמה חום, בקילו-קלוריות, צריך כדי לחמם 1.51.5 ק"ג מים ב-4040 מעלות? (חום סגולי של מים: 42004200 ג'ול לק"ג למעלה, 11 קלוריה =4.2=4.2 ג'ול.)

  1. א. 6060 קילו-קלוריות

  2. ב. 252252 קילו-קלוריות

  3. ג. 1058.41058.4 קילו-קלוריות

  4. ד. 60,00060{,}000 קילו-קלוריות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. Q=m⋅c⋅ΔT=1.5⋅4200⋅40=252,000Q=m\cdot c\cdot\Delta T=1.5\cdot4200\cdot40=252{,}000 ג'ול.

2. לקלוריות מחלקים ב-4.24.2: 252,000:4.2=60,000252{,}000:4.2=60{,}000 קלוריות.

3. לקילו-קלוריות מחלקים ב-10001000: 6060 קילו-קלוריות.

דרך קצרה: קילו-קלוריה אחת מחממת 11 ק"ג מים במעלה אחת, ולכן 1.5⋅40=601.5\cdot40=60 קילו-קלוריות.

- 252252: המירו לקילו-ג'ול (252252 קילו-ג'ול) וקראו להם קילו-קלוריות.

- 1058.41058.4: כפלו ב-4.24.2 במקום לחלק.

- 60,00060{,}000: אלה קלוריות, לא קילו-קלוריות.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

נועה רוצה לבדוק לאיזה נוזל חום סגולי גדול יותר: למים או לשמן. היא שמה 0.20.2 ק"ג מים בכוס אחת ו-0.20.2 ק"ג שמן בכוס זהה, שניהם בטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}, ומחממת כל כוס על פלטה חשמלית זהה. בכל דקה היא מודדת את הטמפרטורה:

זמן (דקות)00112233
מים (מעלות צלזיוס)2020242428283232
שמן (מעלות צלזיוס)2020292938384747

א. מה נועה משנה בניסוי, ומה היא מודדת?

תשובה ופתרון לסעיף א

משנה: את סוג הנוזל. מודדת: את הטמפרטורה בכל דקה, ומזה את שינוי הטמפרטורה.

1. המשתנה שבודקים את השפעתו: סוג הנוזל (מים או שמן).

2. מה שמודדים: הטמפרטורה של הנוזל לאורך הזמן, וממנה מחשבים את שינוי הטמפרטורה.

ב. ציינו שלושה דברים שנועה משאירה קבועים, והסבירו למה זה חשוב.

תשובה ופתרון לסעיף ב

מסת הנוזל, הטמפרטורה ההתחלתית, והפלטה וזמן החימום (כלומר אותה כמות חום). כך ההבדל בשינוי הטמפרטורה נובע רק מסוג הנוזל.

1. מסה שווה (0.20.2 ק"ג): שינוי הטמפרטורה תלוי גם במסה.

2. פלטות זהות ואותו זמן: שני הנוזלים קולטים אותה כמות חום.

3. אותה טמפרטורה התחלתית וכוסות זהות.

4. אם רק סוג הנוזל שונה, ההבדל בשינוי הטמפרטורה מראה את ההבדל בחום הסגולי.

ג. לאיזה נוזל חום סגולי גדול יותר? נמקו לפי הטבלה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

למים. ב-33 דקות המים התחממו ב-1212 מעלות והשמן ב-2727 מעלות, עם אותה כמות חום ואותה מסה.

1. אחרי 33 דקות: מים ΔT=32−20=12\Delta T=32-20=12, שמן ΔT=47−20=27\Delta T=47-20=27 מעלות.

2. אותה כמות חום ואותה מסה, ולכן ל-ΔT\Delta T הקטן יותר מתאים החום הסגולי הגדול יותר: למים.

ד. חשבו את החום הסגולי של השמן. החום הסגולי של מים 42004200 ג'ול לק"ג למעלה. הניחו שכל החום מהפלטה עובר לנוזל.

תשובה ופתרון לסעיף ד

כ-18701870 ג'ול לק"ג למעלה.

1. החום שקלטו המים ב-33 דקות: Q=0.2⋅4200⋅12=10,080Q=0.2\cdot4200\cdot12=10{,}080 ג'ול.

2. השמן קלט באותו זמן אותה כמות חום.

3. c=Qm⋅ΔT=10,0800.2⋅27=10,0805.4≈1867c=\frac{Q}{m\cdot\Delta T}=\frac{10{,}080}{0.2\cdot27}=\frac{10{,}080}{5.4}\approx1867, כלומר כ-18701870 ג'ול לק"ג למעלה.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

בדלי יש 22 ק"ג מים בטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}. מוסיפים לדלי 11 ק"ג מים בטמפרטורה 80∘C80^\circ\text{C} ומערבבים. מה תהיה הטמפרטורה של התערובת? (הזניחו את החום שעובר לדלי ולאוויר.)

  1. א. 50∘C50^\circ\text{C}

  2. ב. 60∘C60^\circ\text{C}

  3. ג. 40∘C40^\circ\text{C}

  4. ד. 100∘C100^\circ\text{C}

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

המים החמים פולטים חום, והמים הקרים קולטים אותה כמות חום, עד שהטמפרטורות משתוות. נסמן את הטמפרטורה הסופית ב-TT:

1. 1⋅4200⋅(80−T)=2⋅4200⋅(T−20)1\cdot4200\cdot(80-T)=2\cdot4200\cdot(T-20).

2. מחלקים ב-42004200: 80−T=2T−4080-T=2T-40, ולכן 3T=1203T=120, T=40∘CT=40^\circ\text{C}.

3. בדיקה: הק"ג החם התקרר ב-4040 מעלות, ושני הק"ג הקרים התחממו ב-2020 מעלות. 1⋅40=2⋅201\cdot40=2\cdot20.

- 5050: ממוצע פשוט של הטמפרטורות, בלי להתחשב בכך שיש יותר מים קרים.

- 6060: חישבו ממוצע משוקלל, אבל החליפו בין המסות (2⋅80+1⋅203\frac{2\cdot80+1\cdot20}{3}).

- 100100: חיברו טמפרטורות. טמפרטורה לא מתחברת כמו כמות.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

ביום קיץ, בצהריים, החול בחוף הים לוהט, ומי הים נעימים. כל ק"ג חול וכל ק"ג מים קלטו מהשמש אותה כמות חום. (חום סגולי: מים 42004200 ג'ול לק"ג למעלה, חול כ-800800 ג'ול לק"ג למעלה.)

א. כל ק"ג חול וכל ק"ג מים קלטו 16,80016{,}800 ג'ול. בכמה מעלות התחמם כל אחד?

תשובה ופתרון לסעיף א

מים: ב-44 מעלות. חול: ב-2121 מעלות.

1. מים: ΔT=Qm⋅c=16,8001⋅4200=4\Delta T=\frac{Q}{m\cdot c}=\frac{16{,}800}{1\cdot4200}=4 מעלות.

2. חול: ΔT=16,8001⋅800=21\Delta T=\frac{16{,}800}{1\cdot800}=21 מעלות.

ב. הסבירו מדוע החול מתחמם הרבה יותר מהמים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לחול חום סגולי קטן בהרבה מזה של המים. אותה כמות חום לכל ק"ג מעלה את הטמפרטורה שלו בהרבה יותר מעלות.

1. החום הסגולי הוא החום שצריך כדי לחמם 11 ק"ג במעלה אחת.

2. לחול צריך כ-800800 ג'ול לכל מעלה, ולמים 42004200.

3. לכן אותה כמות חום מספיקה לחול לעוד הרבה מעלות, ולמים רק למעלות מעטות.

ג. בלילה החול מתקרר מהר, ומי הים נשארים חמימים. הסבירו בעזרת אותו מושג.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כדי להתקרר במעלה אחת, כל ק"ג מים צריך לפלוט 42004200 ג'ול, פי 55 בערך מחול. לכן באותו לילה המים מתקררים במעט מעלות.

1. בהתקררות הגוף פולט חום, Q=m⋅c⋅ΔTQ=m\cdot c\cdot\Delta T.

2. כשהמים והחול פולטים כמויות חום דומות, ΔT\Delta T של המים קטן בהרבה, כי cc שלהם גדול.

3. לכן מי הים משנים טמפרטורה מעט, ביום ובלילה.

שאלה 12

קשה · פתוחה

מחמם חשמלי מעביר למים כמות חום קבועה בכל דקה. בעזרתו חיממו 11 ק"ג מים מ-20∘C20^\circ\text{C} ל-50∘C50^\circ\text{C} ב-33 דקות. הניחו שכל החום עובר למים. (חום סגולי של מים: 42004200 ג'ול לק"ג למעלה.)

א. כמה חום מעביר המחמם בכל דקה?

תשובה ופתרון לסעיף א

42,00042{,}000 ג'ול.

1. Q=1⋅4200⋅30=126,000Q=1\cdot4200\cdot30=126{,}000 ג'ול ב-33 דקות.

2. בכל דקה: 126,000:3=42,000126{,}000:3=42{,}000 ג'ול.

ב. כמה זמן ייקח לחמם באותו מחמם 22 ק"ג מים מ-20∘C20^\circ\text{C} ל-80∘C80^\circ\text{C}?

תשובה ופתרון לסעיף ב

1212 דקות.

1. Q=2⋅4200⋅60=504,000Q=2\cdot4200\cdot60=504{,}000 ג'ול.

2. 504,000:42,000=12504{,}000:42{,}000=12 דקות.

3. בדיקה: המסה גדלה פי 22 והשינוי בטמפרטורה פי 22, ולכן החום (והזמן) פי 44: 3⋅4=123\cdot4=12.

ג. ומה אם במקום מים מחממים 22 ק"ג שמן (חום סגולי 21002100 ג'ול לק"ג למעלה) מ-20∘C20^\circ\text{C} ל-80∘C80^\circ\text{C}?

תשובה ופתרון לסעיף ג

66 דקות.

1. Q=2⋅2100⋅60=252,000Q=2\cdot2100\cdot60=252{,}000 ג'ול.

2. 252,000:42,000=6252{,}000:42{,}000=6 דקות. החום הסגולי של השמן חצי מזה של המים, ולכן הזמן חצי.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

לפניכם 0.20.2 ק"ג מים בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}, וגוש נחושת שמסתו 0.20.2 ק"ג, גם הוא בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}. שופכים את המים החמים לכוס AA, ומכניסים את גוש הנחושת לכוס BB. בכל כוס יש 0.50.5 ק"ג מים בטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}. באיזו כוס הטמפרטורה הסופית תהיה גבוהה יותר? (חום סגולי של נחושת: 390390 ג'ול לק"ג למעלה.)

  1. א. בכוס BB, כי נחושת היא מתכת ומעבירה חום טוב יותר

  2. ב. בכוס AA, כי מים חמים פולטים הרבה יותר חום כשהם מתקררים

  3. ג. בשתי הכוסות אותה טמפרטורה, כי הגופים החמים היו באותה טמפרטורה

  4. ד. בכוס BB, כי נחושת כבדה יותר ממים באותו נפח

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

אותה טמפרטורה לא אומרת אותה כמות חום. כשמתקררים במעלה אחת, 0.20.2 ק"ג מים פולטים 0.2⋅4200=8400.2\cdot4200=840 ג'ול, ו-0.20.2 ק"ג נחושת רק 0.2⋅390=780.2\cdot390=78 ג'ול, פי 1010 בערך פחות. לכן המים החמים מחממים את הכוס הרבה יותר. (בחישוב: בכוס AA כ-43∘C43^\circ\text{C}, ובכוס BB כ-23∘C23^\circ\text{C}.)

- "נחושת מעבירה חום טוב יותר": זה משפיע על מהירות המעבר, לא על כמות החום שהגוש יכול לפלוט.

- "אותה טמפרטורה": בלבול בין חום לטמפרטורה. כמות החום תלויה גם במסה ובחום הסגולי.

- "נחושת כבדה יותר באותו נפח": המסות כאן שוות. הצפיפות לא משנה את החישוב.

שאלה 14

קשה · פתוחה

בשני סירים, AA ו-BB, יש מים בטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}. מחממים אותם על שתי פלטות זהות, שכל אחת מעבירה למים אותה כמות חום בכל דקה. בסיר AA יש 11 ק"ג מים. בגרף: הטמפרטורה של המים בכל סיר לפי הזמן. (חום סגולי של מים: 42004200 ג'ול לק"ג למעלה. הניחו שכל החום עובר למים.)

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬01234567890102030405060708090100AB

א. בכמה מעלות התחממו המים בכל סיר ב-44 הדקות הראשונות?

תשובה ופתרון לסעיף א

AA: ב-6060 מעלות. BB: ב-3030 מעלות.

1. AA: מ-2020 ל-8080, ΔT=60\Delta T=60 מעלות.

2. BB: מ-2020 ל-5050, ΔT=30\Delta T=30 מעלות.

ב. כמה חום עבר למים בסיר AA בכל דקה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

63,00063{,}000 ג'ול.

1. ב-44 דקות: Q=1⋅4200⋅60=252,000Q=1\cdot4200\cdot60=252{,}000 ג'ול.

2. בכל דקה: 252,000:4=63,000252{,}000:4=63{,}000 ג'ול.

ג. מהי מסת המים בסיר BB?

תשובה ופתרון לסעיף ג

22 ק"ג.

1. הפלטות זהות, ולכן גם המים ב-BB קלטו 252,000252{,}000 ג'ול ב-44 דקות.

2. m=Qc⋅ΔT=252,0004200⋅30=2m=\frac{Q}{c\cdot\Delta T}=\frac{252{,}000}{4200\cdot30}=2 ק"ג.

3. בדיקה: אותו חום, שינוי טמפרטורה חצי, ולכן מסה כפולה.

ד. תמר אומרת: "בסוף הגרף המים בשני הסירים באותה טמפרטורה, ולכן הם קלטו אותה כמות חום." האם היא צודקת? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לא. המים ב-BB קלטו פי 22: 504,000504{,}000 ג'ול לעומת 252,000252{,}000 ג'ול.

1. AA התחמם 44 דקות ו-BB 88 דקות על פלטות זהות, ולכן BB קלט פי 22 חום.

2. בחישוב: BB: Q=2⋅4200⋅60=504,000Q=2\cdot4200\cdot60=504{,}000 ג'ול. AA: 252,000252{,}000 ג'ול.

3. טמפרטורה שווה לא אומרת שהגופים קלטו אותה כמות חום: כמות החום תלויה גם במסה.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

דן מחמם 22 ק"ג מים מ-20∘C20^\circ\text{C} ל-30∘C30^\circ\text{C}. רות מחממת 11 ק"ג מים מ-60∘C60^\circ\text{C} ל-80∘C80^\circ\text{C}. מה נכון לגבי כמות החום שכל אחד מהם צריך?

  1. א. רות צריכה יותר חום, כי המים שלה מגיעים לטמפרטורה גבוהה יותר

  2. ב. דן צריך פי 22 חום, כי המסה שלו כפולה

  3. ג. רות צריכה פי 2.72.7 בערך, כי 8030≈2.7\frac{80}{30}\approx2.7

  4. ד. שניהם צריכים אותה כמות חום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

כמות החום תלויה בשינוי הטמפרטורה, לא בטמפרטורה עצמה.

1. דן: Q=2⋅4200⋅10=84,000Q=2\cdot4200\cdot10=84{,}000 ג'ול.

2. רות: Q=1⋅4200⋅20=84,000Q=1\cdot4200\cdot20=84{,}000 ג'ול.

3. המסה של דן כפולה, אבל השינוי בטמפרטורה אצל רות כפול. שתי ההשפעות מתקזזות.

- "טמפרטורה גבוהה יותר": מה שקובע הוא ΔT\Delta T, לא הטמפרטורה הסופית.

- "פי 22 כי המסה כפולה": שכחו שגם ΔT\Delta T שונה.

- "פי 2.72.7": השוו טמפרטורות סופיות במקום שינויים בטמפרטורה.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

מניחים פחית שתייה קרה בתוך קערה עם מים חמים. הקערה מבודדת, כך שלא עובר חום לאוויר. מתי ייפסק מעבר החום בין המים לפחית?

  1. א. כשייגמר כל החום שבמים החמים

  2. ב. כשהפחית תגיע לטמפרטורה שהייתה למים החמים בהתחלה

  3. ג. כשהאנרגיה התרמית של הפחית תהיה שווה לאנרגיה התרמית של המים

  4. ד. כשהטמפרטורה של הפחית ושל המים תהיה שווה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

חום עובר כל עוד יש הבדל בטמפרטורות. כשהטמפרטורות משתוות, מעבר החום נפסק. הטמפרטורה המשותפת נמצאת בין הטמפרטורה ההתחלתית של הפחית לזו של המים.

- "ייגמר כל החום": אין "חום" שנמצא במים. למים יש אנרגיה תרמית, והיא לא נגמרת. מעבר החום נעצר הרבה לפני כן.

- "הטמפרטורה ההתחלתית של המים": בזמן שהפחית מתחממת, המים מתקררים. הם נפגשים בטמפרטורה שנמצאת בין שתי הטמפרטורות ההתחלתיות.

- "אנרגיה תרמית שווה": מה שקובע הוא הטמפרטורה, לא האנרגיה התרמית. לגוף גדול יכולה להיות יותר אנרגיה תרמית באותה טמפרטורה.

שאלה 17

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

נועם ותמר רצו לבדוק אם כמות המים משפיעה על עליית הטמפרטורה בחימום. הם לקחו שתי כוסות זהות: בכוס א שמו 100100 גרם מים ובכוס ב 200200 גרם מים, שתיהן ב-22∘C22^\circ\text{C}. כל כוס חוממה על נר זהה, באותו מרחק מהלהבה, במשך 55 דקות, ואז מדדו את הטמפרטורה.

א. מה הגורם המשפיע בניסוי (מה שינו) ומה הגורם המושפע (מה מדדו)?

תשובה ופתרון לסעיף א

הגורם המשפיע: כמות (מסת) המים. הגורם המושפע: הטמפרטורה של המים בסוף החימום.

1. ההבדל היחיד בין הכוסות הוא כמות המים: 100100 גרם מול 200200 גרם.

2. מה שמודדים בסוף, כדי לראות את ההשפעה, הוא הטמפרטורה (או בכמה מעלות היא עלתה).

ב. מדוע הקפידו על נרות זהים ועל אותו זמן חימום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כדי שלשתי הכוסות תעבור אותה כמות אנרגיה (חום), ושההבדל היחיד יהיה כמות המים.

1. נר חזק יותר או חימום ארוך יותר מעבירים יותר אנרגיה למים.

2. אם גם זה היה שונה, לא היינו יודעים אם ההבדל בתוצאה נגרם מכמות המים או מכמות האנרגיה.

ג. באיזו כוס הטמפרטורה תעלה יותר? הסבירו בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בכוס א. אותה אנרגיה מתחלקת בין פחות חלקיקים, ולכן כל חלקיק מקבל בממוצע יותר, והחלקיקים מאיצים יותר.

1. לשתי הכוסות עברה אותה כמות אנרגיה.

2. בכוס א יש חצי ממספר החלקיקים שבכוס ב.

3. לכן התוספת לכל חלקיק, בממוצע, גדולה יותר בכוס א: המהירות הממוצעת עולה יותר.

4. מהירות ממוצעת גבוהה יותר פירושה טמפרטורה גבוהה יותר.

ד. ציינו עוד גורם אחד, שלא נזכר בשאלה, שצריך להשאיר זהה בשתי הכוסות.

תשובה ופתרון לסעיף ד

למשל: מדי-טמפרטורה מאותו סוג, ערבוב המים באותה צורה לפני המדידה, אותו מקום בחדר (בלי רוח או חלון פתוח ליד אחת הכוסות).

כל דבר שיכול להשפיע על הטמפרטורה בסוף, חוץ מכמות המים, צריך להיות זהה. הכוסות, הטמפרטורה ההתחלתית, סוג הנר, המרחק מהלהבה וזמן החימום כבר נזכרו.

שאלה 18

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ט'

בטבלה החום הסגולי של כמה חומרים:

חומרמיםשמןאלומיניוםנחושתעופרת
חום סגולי (ג'ול לק"ג למעלה)4200420020002000900900390390130130

יש לנו ק"ג אחד מכל חומר.

א. איזה חומר צריך את כמות החום הגדולה ביותר כדי להתחמם במעלה אחת?

תשובה ופתרון לסעיף א

מים.

1. חום סגולי הוא כמות החום הדרושה לחימום ק"ג אחד מהחומר במעלה אחת.

2. לכן מחפשים את החום הסגולי הגדול ביותר: מים, 42004200 ג'ול לק"ג למעלה.

ב. עכשיו מחממים את כל החומרים ב-55 מעלות. איזה חומר צריך את כמות החום הקטנה ביותר? האם התשובה הייתה משתנה אילו חיממו במעלה אחת בלבד?

תשובה ופתרון לסעיף ב

עופרת. התשובה לא משתנה: כל החומרים מתחממים באותו מספר מעלות, ולכן הסדר נקבע רק לפי החום הסגולי.

1. כל החומרים באותה מסה ומתחממים באותו מספר מעלות.

2. לכן החומר שצריך הכי מעט חום לכל מעלה צריך הכי מעט חום גם ל-55 מעלות.

3. החום הסגולי הקטן ביותר הוא של העופרת, 130130 ג'ול לק"ג למעלה.

שאלה 19

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

בכוס חד-פעמית עבה שמו 150150 מ"ל מים חמים. לתוכה הכניסו כוס דקה ובה 150150 מ"ל מים קרים. בכל כוס יש מד-טמפרטורה. הכוס העבה מבודדת, ואפשר להתעלם מחום שעובר לאוויר או לכוסות עצמן. הגרף מתאר את הטמפרטורה בשתי הכוסות: הקו שמתחיל למעלה הוא המים החמים, והקו שמתחיל למטה הוא המים הקרים.

מים חמיםמים קרים
‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬01234560102030405060708090100

א. מה הייתה הטמפרטורה בכל כוס בהתחלה, ומה הטמפרטורה בסוף?

תשובה ופתרון לסעיף א

בהתחלה: מים חמים 80∘C80^\circ\text{C}, מים קרים 30∘C30^\circ\text{C}. בסוף שתיהן ב-55∘C55^\circ\text{C}.

1. בזמן 00: הקו העליון מתחיל ב-8080 והקו התחתון ב-3030.

2. בסוף שני הקווים מתאחדים בגובה 5555.

ב. בכמה מעלות ירדה הטמפרטורה של המים החמים, ובכמה עלתה הטמפרטורה של המים הקרים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

המים החמים ירדו ב-2525 מעלות, והמים הקרים עלו ב-2525 מעלות.

1. מים חמים: 80−55=2580-55=25 מעלות.

2. מים קרים: 55−30=2555-30=25 מעלות.

ג. הסבירו מדוע השינוי בשתי הכוסות שווה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כל האנרגיה שיצאה מהמים החמים נכנסה למים הקרים. בשתי הכוסות אותה כמות של אותו חומר, ולכן אותה אנרגיה משנה את הטמפרטורה של שתיהן באותו מספר מעלות.

1. לא עובר חום לאוויר או לכוסות, ולכן האנרגיה שהמים החמים איבדו שווה לאנרגיה שהמים הקרים קיבלו.

2. בשתי הכוסות 150150 מ"ל מים, כלומר אותו מספר חלקיקים.

3. לכן הירידה בצד אחד שווה לעלייה בצד השני, והטמפרטורה הסופית נמצאת בדיוק באמצע: 80+302=55\frac{80+30}{2}=55.

ד. בערך אחרי כמה דקות הפסיק מעבר החום בין הכוסות? איך רואים זאת בגרף?

תשובה ופתרון לסעיף ד

בערך אחרי 44 דקות (תשובה בין 33 ל-55 דקות נכונה): מהרגע הזה שני הקווים מתאחדים לקו אופקי אחד.

1. מעבר החום נפסק כשהטמפרטורות שוות.

2. בגרף זה הרגע שבו שני הקווים נפגשים, בערך בדקה 44. אחריו הטמפרטורה של שתי הכוסות לא משתנה.

שאלה 20

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

בכוס א יש 100100 מ"ל מים ב-70∘C70^\circ\text{C}. בכוס ב יש 300300 מ"ל מים ב-40∘C40^\circ\text{C}. איזה משפט נכון בוודאות?

  1. א. חלקיקי המים בכוס א נעים, בממוצע, מהר יותר מחלקיקי המים בכוס ב

  2. ב. בכוס א יש יותר אנרגיה תרמית, כי הטמפרטורה שלה גבוהה יותר

  3. ג. בכוס ב יש יותר חום, כי יש בה יותר מים

  4. ד. אם נשפוך את שתי הכוסות לקנקן אחד, הטמפרטורה בו תהיה 110∘C110^\circ\text{C}

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הטמפרטורה היא מדד לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים. בכוס א הטמפרטורה גבוהה יותר, ולכן החלקיקים בה מהירים יותר בממוצע. זה נכון בלי קשר לכמות המים.

- "בכוס א יותר אנרגיה תרמית": אי אפשר לקבוע לפי הטמפרטורה בלבד. בכוס ב יש פי 33 יותר חלקיקים, והאנרגיה התרמית היא הסכום של כולם.

- "בכוס ב יותר חום": בגוף אין "חום". חום הוא רק אנרגיה שעוברת. יש לגוף אנרגיה תרמית.

- 110∘C110^\circ\text{C}: חיברו טמפרטורות. כשמערבבים מים חמים וקרים, הטמפרטורה מתקבלת בין 4040 ל-7070, כי חום עובר מהחמים לקרים.

שאלה 21

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ט'

בניסוי מחממים במשך 55 דקות, על שתי להבות זהות, סיר גדול מלא מים וסיר קטן מלא מים. בהתחלה המים בשני הסירים באותה טמפרטורה. מה נכון לגבי הסירים בסוף הניסוי?

  1. א. שני הסירים קיבלו בערך אותה כמות חום, אבל הטמפרטורה בסיר הקטן עלתה יותר, כי יש בו פחות מים

  2. ב. הסיר הגדול קיבל יותר חום, ולכן המים בו חמים יותר

  3. ג. המים בשני הסירים באותה טמפרטורה, כי הלהבות זהות

  4. ד. הסיר הקטן קיבל יותר חום, ולכן המים בו חמים יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הלהבות זהות ופועלות אותו זמן, ולכן כל סיר קיבל בערך אותה כמות חום. בסיר הקטן הכמות הזאת מתחלקת בין פחות מים, ולכן הטמפרטורה שלהם עולה יותר.

- "הסיר הגדול קיבל יותר חום": כמות החום נקבעת לפי הלהבה והזמן, לא לפי גודל הסיר. ובכל מקרה הוא לא יהיה חם יותר.

- "אותה טמפרטורה": בלבול בין חום לטמפרטורה. אותה כמות חום לא מעלה את הטמפרטורה באותה מידה כשהמסות שונות.

- "הסיר הקטן קיבל יותר חום": התוצאה (מים חמים יותר) נכונה, אבל הסיבה שגויה. הוא לא קיבל יותר חום, הוא צריך פחות חום לכל מעלה.

שאלה 22

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

שירן מילאה סיר במים חמים, והכניסה לתוכו בקבוק סגור עם דופן דקה מאוד ובו מים קרים. הסיר עטוף בבידוד, ואפשר להתעלם מחום שעובר לאוויר או לכלים. הגרף מתאר את הטמפרטורה של המים בסיר (הקו שמתחיל למעלה) ושל המים בבקבוק (הקו שמתחיל למטה).

מים בסירמים בבקבוק
‫זמן‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬0102030405060708090100

א. מה הטמפרטורה של המים בסיר ובבקבוק אחרי שמעבר החום נפסק?

תשובה ופתרון לסעיף א

60∘C60^\circ\text{C} בשניהם.

בסוף שני הקווים נפגשים ומתאחדים בגובה 6060. כשהטמפרטורות שוות, מעבר החום נפסק.

ב. בכמה מעלות השתנתה הטמפרטורה של המים בסיר, ובכמה של המים בבקבוק? כתבו אם היא עלתה או ירדה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

המים בסיר: ירדה ב-2020 מעלות. המים בבקבוק: עלתה ב-5050 מעלות.

1. סיר: התחיל ב-8080, הגיע ל-6060. 80−60=2080-60=20 מעלות, ירידה.

2. בקבוק: התחיל ב-1010, הגיע ל-6060. 60−10=5060-10=50 מעלות, עלייה.

ג. באיזה כלי יש יותר מים, בסיר או בבקבוק? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בסיר. אותה אנרגיה יצאה מהמים בסיר ונכנסה למים בבקבוק, והטמפרטורה בסיר השתנתה פחות. אותה אנרגיה משנה פחות את הטמפרטורה של כמות גדולה יותר של מים.

1. אין מעבר חום לאוויר, ולכן כל האנרגיה שהמים בסיר איבדו עברה למים בבקבוק.

2. כלומר, לשני הצדדים עברה אותה כמות אנרגיה.

3. אם הכמויות היו שוות, השינויים היו שווים. כאן השינוי בסיר (2020 מעלות) קטן מהשינוי בבקבוק (5050 מעלות).

4. בסיר האנרגיה התחלקה בין יותר חלקיקים, ולכן כל אחד מהם הואט פחות. לכן בסיר יש יותר מים.

ד. עכשיו מוציאים את הסיר מהבידוד ומשאירים אותו, עם הבקבוק בתוכו, במטבח שהטמפרטורה בו 25∘C25^\circ\text{C}. מה יקרה לטמפרטורה של המים בסיר ושל המים בבקבוק בשעות הבאות?

תשובה ופתרון לסעיף ד

שתיהן ירדו יחד, ובסוף שתיהן יגיעו ל-25∘C25^\circ\text{C}.

1. המים בסיר חמים מהאוויר, ולכן חום עובר מהם לאוויר.

2. כשהמים בסיר מתקררים מעט, הבקבוק חם מהם, וחום עובר ממנו אל המים בסיר. לכן שתי הטמפרטורות יורדות כמעט יחד.

3. מעבר החום נפסק רק כשהכול בטמפרטורת המטבח: 25∘C25^\circ\text{C}.

שאלה 23

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ט'

ביום קיץ בהיר עומד אסף בחוף הים. בצהריים החול כל כך חם שקשה ללכת עליו יחף, אבל מי הים נעימים וקרירים. בלילה המצב מתהפך: החול קר, והמים מרגישים חמימים יותר.

א. השמש מאירה באותה מידה על החול ועל המים. הסבירו בעזרת המושג חום סגולי מדוע בצהריים החול חם הרבה יותר מהמים.

תשובה ופתרון לסעיף א

לחול חום סגולי קטן בהרבה משל המים. מאותה כמות חום מהשמש, הטמפרטורה של החול עולה הרבה, ושל המים מעט.

1. ק"ג חול וק"ג מים מקבלים מהשמש כמויות חום דומות.

2. למים חום סגולי גדול: צריך הרבה חום כדי להעלות את הטמפרטורה שלהם במעלה אחת.

3. לחול חום סגולי קטן, ולכן אותה כמות חום מעלה את הטמפרטורה שלו במעלות רבות יותר.

ב. מדוע בלילה המים חמים מהחול?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בלילה שניהם מוסרים חום לאוויר. החול, בעל החום הסגולי הקטן, מתקרר מהר. המים, בעלי החום הסגולי הגדול, מוסרים הרבה חום ובכל זאת הטמפרטורה שלהם יורדת מעט.

1. חום סגולי גדול פועל בשני הכיוונים: גם בחימום וגם בקירור.

2. כשהמים מוסרים כמות חום, הטמפרטורה שלהם יורדת מעט. בחול אותה כמות חום מורידה את הטמפרטורה הרבה.

3. לכן בבוקר המים "שמרו" על החום של היום, והחול כבר התקרר.

ג. בערים ליד הים ההבדל בין טמפרטורת היום לטמפרטורת הלילה קטן יותר מאשר בערים במדבר. הציעו הסבר.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הים מתחמם ומתקרר לאט בגלל החום הסגולי הגדול של המים, והוא מקרר את האוויר ביום ומחמם אותו בלילה. במדבר, האדמה והחול מתחממים ומתקררים מהר.

1. מסת המים בים עצומה, והחום הסגולי שלהם גדול, ולכן הטמפרטורה של הים כמעט לא משתנה בין יום ללילה.

2. ביום האוויר ליד הים מוסר חום למים הקרירים יותר, ובלילה מקבל חום מהם.

3. במדבר אין מאגר כזה: החול מתחמם מאוד ביום ומתקרר מאוד בלילה, וכך גם האוויר.

שאלה 24

בינונית · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ט'

מחממים שני נוזלים, א ו-ב, על שני גופי חימום זהים, שנותנים לכל נוזל אותה כמות חום בכל דקה. המסה של נוזל ב גדולה פי 22 מהמסה של נוזל א. הגרף מראה את הטמפרטורה של כל נוזל:

אב
‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬012345670102030405060708090100‫א‬‫ב‬

מה אפשר להסיק על החום הסגולי של הנוזלים?

  1. א. לשני הנוזלים אותו חום סגולי

  2. ב. לנוזל ב חום סגולי גדול יותר, כי הוא מתחמם לאט יותר

  3. ג. לנוזל א חום סגולי גדול יותר, כי הוא הגיע לטמפרטורה גבוהה יותר ולכן יש בו יותר חום

  4. ד. לנוזל ב חום סגולי קטן פי 22, כי המסה שלו גדולה פי 22

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. בכל דקה נוזל א עולה ב-1010 מעלות ונוזל ב ב-55 מעלות: ב מתחמם לאט פי 22.

2. אבל ב כבד פי 22. כדי לחמם מסה כפולה באותו מספר מעלות צריך פי 22 חום. לכן גם נוזל בעל אותו חום סגולי, במסה כפולה, היה מתחמם לאט פי 22 מאותו גוף חימום.

3. כל ההבדל בין הגרפים מוסבר על ידי המסה. אם נשווה ק"ג אחד מכל נוזל, שניהם צריכים אותה כמות חום לכל מעלה: החום הסגולי שווה.

- "ב מתחמם לאט יותר": התעלמות מהמסה. ההשוואה הזאת נכונה רק כשהמסות שוות.

- "א הגיע לטמפרטורה גבוהה יותר ולכן יש בו יותר חום": בלבול בין חום לטמפרטורה. שני הנוזלים קיבלו אותה כמות חום.

- "קטן פי 22": המסה הכפולה כבר מסבירה לבדה את ההתחממות האיטית. אילו לנוזל ב היה חום סגולי קטן פי 22, המסה הכפולה והחום הסגולי הקטן היו מקזזים זה את זה, וב היה מתחמם באותו קצב כמו א, ולא לאט פי 22.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.