תזכורת: חום וטמפרטורה
כוס תה רותחת וסיר מים פושרים: לתה טמפרטורה גבוהה יותר, אבל הסיר יכול להמיס יותר קרח, כי יש בו הרבה יותר חלקיקים שיכולים למסור אנרגיה.
במדויק: טמפרטורה מתארת עד כמה גוף חם, והיא קשורה לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים שלו. מודדים אותה במעלות צלזיוס (). חום () הוא אנרגיה תרמית שעוברת מגוף חם לגוף קר בגלל הפרש הטמפרטורות ביניהם. מודדים אותו ביחידות אנרגיה: ג'ול או קלוריה.
תזכורת: חום סגולי וחום כמוס
מים מתחממים לאט וחול מתחמם מהר. קרח ב- קולט חום ונמס, אבל הטמפרטורה שלו לא עולה עד שכולו נמס. שתי התופעות מתוארות בשתי תכונות של החומר.
במדויק: חום סגולי () הוא כמות החום הדרושה כדי להעלות ב- את הטמפרטורה של ק"ג מהחומר. יחידה: ג'ול לק"ג למעלת צלזיוס. חום כמוס () הוא כמות החום הדרושה כדי לשנות את מצב הצבירה של ק"ג מהחומר, בלי שינוי בטמפרטורה. יחידה: ג'ול לק"ג.
תזכורת: ג'ול וקלוריה
אותה כמות אנרגיה אפשר לכתוב בכמה יחידות, כמו שאותו מרחק אפשר לכתוב במטרים או בקילומטרים. בחום משתמשים בעיקר בשתיים.
במדויק: ג'ול היא יחידת האנרגיה התקנית. קלוריה היא כמות החום שמעלה ב- את הטמפרטורה של גרם מים.
1. חישוב כמות חום: חום סגולי
כמות החום שגוף קולט או פולט
כדי לחמם ק"ג מים במעלה אחת צריך ג'ול. כדי לחמם ק"ג צריך פי , וכדי לחמם אותם ב- מעלות צריך עוד פי : ג'ול. כך מחשבים כל כמות חום.
במדויק: כמות החום שגוף קולט כשהטמפרטורה שלו עולה, או פולט כשהיא יורדת, שווה למסה כפול החום הסגולי כפול השינוי בטמפרטורה:
הוא ההפרש בין הטמפרטורה הגבוהה לנמוכה. הנוסחה נכונה רק כשאין שינוי במצב הצבירה.
כמות החום גדלה פי כשהמסה גדלה פי , וגם כשהשינוי בטמפרטורה גדל פי . לכן לאותה כמות חום, גוף עם חום סגולי קטן מתחמם יותר: אותה אנרגיה שמחממת ק"ג מים ב- תחמם ק"ג ברזל (חום סגולי ) בכ-. זו הסיבה שהידית המתכתית של סיר מתחממת מהר, ושמים טובים לאגירת חום בדוד ובמערכות הסקה.
הנוסחה והיחידות
•חימום: , והגוף קולט חום.
•קירור: , והגוף פולט חום לסביבה.
- היא הטמפרטורה בהתחלה ו- הטמפרטורה בסוף.
•צורות נוספות: , , .
חום סגולי של חומרים נפוצים
הערכים מעוגלים. בשאלה משתמשים בערך שהיא נותנת. את הערך של המים זוכרים בעל פה.
כמות חום בקלוריות
קלוריה מחממת גרם מים במעלה אחת. לכן במים קל לחשב בקלוריות: מספר הגרמים כפול מספר המעלות.
- גרם מים שמתחממים ב- קולטים קלוריות.
•מקלוריות לג'ול: כופלים ב-. מג'ול לקלוריות: מחלקים ב-.
•כך מקבלים גם את החום הסגולי של מים: קלוריה לגרם למעלה ג'ול לגרם למעלה ג'ול לק"ג למעלה.
חישוב בעזרת
1. רושמים את הנתונים עם היחידות, ומה מחפשים.
2. ממירים מסה לק"ג: גרם ק"ג. ליטר מים שוקל ק"ג.
3. מחשבים את : ההפרש בין שתי הטמפרטורות, תמיד מספר חיובי.
4. בוחרים את הצורה של הנוסחה שבה הגודל המבוקש לבד, מציבים ומחשבים.
5. אם מחפשים טמפרטורה סופית: בחימום מוסיפים את לטמפרטורה ההתחלתית, בקירור מחסירים.
6. בודקים: האם מים נשארו נוזל (בין ל-)? אם לא, צריך גם חום כמוס.
הוא השינוי, לא הטמפרטורה הסופית. מים שהתחממו מ- ל-: מציבים , ולא .
בגוף שמתקרר אותה נוסחה נותנת את כמות החום שהוא פולט. מגהץ ברזל שמתקרר מ- ל- מוסר לאוויר חום, ו-.
דוגמה א - חימום מים בג'ול ובקלוריות
מחממים ליטר מים מ- ל-. כמה חום קולטים המים, בג'ול ובקילו-קלוריות?
1. נתון: ק"ג (ליטר מים שוקל ק"ג), ג'ול לק"ג למעלה, , .
2. .
3. ג'ול.
4. בקלוריות: קלוריות קילו-קלוריות.
5. בדיקה בדרך הקלוריות: גרם כפול מעלות קלוריות. אותה תוצאה.
ג'ול, שהם קילו-קלוריות.
דוגמה ב - מציאת החום הסגולי מגרף חימום
נוי חיממה ק"ג שמן בכלי מבודד. גוף החימום מסר לשמן ג'ול בכל שנייה. הגרף מראה את טמפרטורת השמן.
מהו החום הסגולי של השמן?
1. מהגרף: ב- שניות הטמפרטורה עלתה מ- ל-, ולכן .
2. כמות החום שהשמן קלט: ג'ול.
3. מחפשים את : .
4. ג'ול לק"ג למעלה.
5. בדיקה: קטן מ-, כמו שמצופה, כי שמן מתחמם מהר ממים.
ג'ול לק"ג למעלה.
2. חום כמוס: חישוב חום במעבר מצב צבירה
כמות החום במעבר מצב צבירה
קרח ב- שמונח בשמש קולט חום כל הזמן, אבל נשאר ב- עד שכולו נמס. כל החום הולך לפירוק המבנה המסודר של הקרח, ולא להעלאת הטמפרטורה.
במדויק: כמות החום שחומר קולט כשהוא נמס או רותח, או פולט כשהוא קופא או מתעבה, שווה למסה כפול החום הכמוס:
הוא החום הכמוס של המעבר, ביחידות ג'ול לק"ג. במשך כל המעבר הטמפרטורה קבועה.
לכל חומר שני ערכים: חום כמוס של היתוך (מוצק לנוזל) וחום כמוס של רתיחה (נוזל לגז). ברתיחה צריך להרחיק את החלקיקים זה מזה לגמרי, ולכן החום הכמוס של רתיחה גדול הרבה יותר: במים פי בערך מזה של היתוך. במעבר ההפוך החומר מחזיר בדיוק את אותה כמות חום. לכן אדים של כוויה קשה יותר ממים של : כשהם מתעבים על העור הם מוסרים לו גם את החום הכמוס.
החום הכמוס של מים
את הערכים האלה השאלה נותנת כנתון. הם אומרים, למשל, שכדי להמיס ק"ג קרח צריך ג'ול, בדיוק כמו כדי לחמם את המים שנוצרו מ- ל-.
עקומת החימום
מחממים ק"ג קרח מ- במקור חום שמוסר ג'ול בכל דקה:
•בקטעים העולים: חום סגולי קטן נותן קו תלול. הקרח () מתחמם פי מהר יותר מהמים ().
•בקטעים האופקיים: חום כמוס גדול נותן קטע ארוך. ההיתוך נמשך דקות, והרתיחה נמשכת כמעט דקות, הרבה אחרי קצה הגרף.
חישוב חום בכמה שלבים
1. רושמים את מצב ההתחלה ואת מצב הסוף: מצב צבירה וטמפרטורה.
2. מחלקים את הדרך לשלבים, ועוצרים בכל טמפרטורה של מעבר מצב ( ו- במים).
3. בשלב שבו הטמפרטורה משתנה: , עם החום הסגולי של מצב הצבירה באותו שלב (קרח , מים ).
4. בשלב של מעבר מצב: , עם החום הכמוס של אותו מעבר.
5. מחברים את כמויות החום של כל השלבים.
6. בודקים: השלב של הרתיחה הוא בדרך כלל הגדול ביותר.
בזמן רתיחה המים לא ממשיכים להתחמם. הטמפרטורה נשארת , וכל החום הולך להפיכת מים לאדים. להבה חזקה יותר רק מקצרת את זמן הרתיחה.
לא מציבים ב- שינוי טמפרטורה שעובר דרך מעבר מצב. חימום קרח מ- למים ב- הוא שלושה שלבים, לא אחד.
דוגמה א - מקרח קר למים פושרים
מוציאים מהמקפיא ק"ג קרח בטמפרטורה . כמה חום צריך כדי להפוך אותו למים בטמפרטורה ? נתון: החום הסגולי של קרח ג'ול לק"ג למעלה, של מים ג'ול לק"ג למעלה, והחום הכמוס של היתוך קרח ג'ול לק"ג.
1. התחלה: קרח ב-. סוף: מים ב-. יש מעבר מצב ב-, ולכן שלושה שלבים.
2. חימום הקרח מ- ל-: ג'ול.
3. היתוך ב-: ג'ול.
4. חימום המים מ- ל-: ג'ול.
5. סכום: ג'ול.
6. בדיקה: ההיתוך הוא השלב הגדול, כצפוי.
ג'ול.
דוגמה ב - מציאת חום כמוס מגרף חימום
מחממים ק"ג של חומר מוצק בגוף חימום שמוסר לו ג'ול בכל שנייה. הגרף מראה את הטמפרטורה של החומר.
א. באיזו טמפרטורה החומר נמס?
ב. מהו החום הכמוס של ההיתוך שלו?
ג. מהו החום הסגולי שלו במצב מוצק?
1. א: הקטע האופקי הוא ההיתוך. הוא ב-.
2. ב: ההיתוך נמשך מ- עד שניות, כלומר שניות. החום שנקלט: ג'ול.
3. ג'ול לק"ג.
4. ג: בקטע הראשון, שניות, הטמפרטורה עלתה מ- ל-: , ו- ג'ול.
5. ג'ול לק"ג למעלה.
א. . ב. ג'ול לק"ג. ג. ג'ול לק"ג למעלה.
3. אנרגיה תרמית במערכות טכנולוגיות
מכשיר חשמלי שמחמם
קומקום חשמלי לוקח אנרגיה חשמלית מהשקע והופך אותה לחום בגוף החימום. רוב החום עובר למים, אבל חלק מחמם את גוף הקומקום ואת האוויר. לכן חשבון החשמל תמיד גדול מהחום שהמים קלטו.
במדויק: במכשיר חימום משווים שני גדלים: האנרגיה החשמלית שהמכשיר צרך, , והחום השימושי שהמים קלטו, (ועוד אם יש מעבר מצב). הנצילות (מסמנים אותה באות היוונית , "אטא") היא החלק השימושי מתוך האנרגיה שנכנסה:
בגוף החימום עצמו כל האנרגיה החשמלית הופכת לחום, כמו בכל נגד. ה"הפסד" הוא חום שהגיע למקום הלא נכון: לדפנות הקומקום, לאוויר, לאדים שבורחים. האנרגיה לא נעלמה, היא רק לא שימשה למטרה. קומקום מפלסטיק עם גוף חימום בתוך המים מגיע לנצילות גבוהה יותר מקומקום מתכת על כיריים, כי פחות חום יוצא החוצה בדרך.
מערכות שמחממות ומקררות
מזגן לא "מייצר קור". הוא מוציא חום מהחדר בעזרת אנרגיה חשמלית. במזגן מחשבים בעיקר את האנרגיה החשמלית שהוא צורך: מזגן של קילו-ואט שפועל שעות צורך קוט"ש.
שלוש הנוסחאות של מכשיר חימום
אם המכשיר אידיאלי (בלי איבוד חום), .
חישוב נצילות או זמן חימום
1. מחשבים את החום השימושי לפי השלבים: , ועוד אם יש היתוך או רתיחה.
2. מחשבים את האנרגיה החשמלית: או . הזמן בשניות, ההספק בוואט.
3. מחפשים נצילות: .
4. מחפשים זמן: קודם האנרגיה החשמלית הדרושה, (הנצילות כשבר, למשל ), ואחר כך .
5. בודקים: הנצילות קטנה מ-, והזמן במכשיר אמיתי ארוך מהזמן במכשיר אידיאלי.
הספק בקילו-ואט וזמן בדקות לא נכנסים ככה לנוסחה. לג'ול: ואט כפול שניות ( קילו-ואט ואט, דקות שניות). לקוט"ש: קילו-ואט כפול שעות.
נצילות של יותר מ- במכשיר חימום היא סימן לטעות בחישוב: בדרך כלל הזמן לא הומר לשניות, או שההספק הוצב בקילו-ואט במקום בוואט.
דוגמה א - נצילות של קומקום לפי מתח וזרם
קומקום מחובר למתח וולט, ועובר בו זרם של אמפר. הוא מחמם ליטר מים מ- ל- בתוך שניות. מה הנצילות שלו?
1. חום שימושי: ק"ג, . ג'ול.
2. אנרגיה חשמלית: ג'ול.
3. נצילות: .
4. בדיקה: פחות מ-. ג'ול חיממו את הקומקום ואת האוויר.
.
דוגמה ב - זמן החימום בדוד חשמלי
בדוד חשמלי ליטר מים בטמפרטורה . ההספק של גוף החימום קילו-ואט, והנצילות של הדוד . כמה זמן צריך להפעיל אותו כדי שהמים יגיעו ל-, וכמה קוט"ש הוא יצרוך?
1. חום שימושי: ג'ול.
2. אנרגיה חשמלית דרושה: רק ממנה מגיעים למים, ולכן ג'ול.
3. זמן: שניות דקות שעות.
4. בקוט"ש: קוט"ש. בדיקה: .
דקות, ו- קוט"ש.