דילוג לתוכן המרכזי

חיבור וחיסור וקטורים בשיטה גרפית - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ט' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · גדלים וקטוריים ותנועה במישור · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

שירה הולכת 3030 מטר מזרחה, ואחר כך 4040 מטר צפונה. מה גודל ההעתק הכולל שלה?

  1. א. 7070 מטר

  2. ב. 5050 מטר

  3. ג. 1010 מטר

  4. ד. 3535 מטר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

שני ההעתקים ניצבים זה לזה. בכלל המשולש ההעתק הכולל הוא היתר במשולש ישר זווית, ולפי פיתגורס: 302+402=900+1600=2500=50\sqrt{30^2+40^2}=\sqrt{900+1600}=\sqrt{2500}=50 מטר.

- 7070: חיברו את הגדלים כמו מספרים. זה נכון רק כששני ההעתקים באותו כיוון. 7070 מטר היא הדרך שעברה.

- 1010: חיסרו את הגדלים. זה נכון רק להעתקים בכיוונים הפוכים.

- 3535: חישבו ממוצע, ולממוצע אין משמעות בחיבור וקטורים.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

איך מחברים שני וקטורים A→+B→\vec A+\vec B לפי כלל המשולש?

  1. א. מציבים את הזנבות של A→\vec A ושל B→\vec B באותה נקודה, והסכום הוא החץ מהראש של B→\vec B אל הראש של A→\vec A

  2. ב. מציבים את הראש של B→\vec B על הראש של A→\vec A, והסכום מחבר בין שני הזנבות

  3. ג. מציבים את הזנב של B→\vec B בראש של A→\vec A, והסכום הוא החץ מהזנב של A→\vec A אל הראש של B→\vec B

  4. ד. מציבים את הזנב של B→\vec B בראש של A→\vec A, והסכום הוא החץ מהראש של B→\vec B אל הזנב של A→\vec A

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

בכלל המשולש מציבים את הווקטורים "זנב לראש": B→\vec B מתחיל איפה ש-A→\vec A נגמר. הסכום יוצא מנקודת ההתחלה (הזנב של A→\vec A) ומגיע לנקודת הסוף (הראש של B→\vec B), כמו העתק כולל: מאיפה יצאנו ולאן הגענו.

•זנבות באותה נקודה, ומראש B→\vec B לראש A→\vec A: זה וקטור ההפרש A→−B→\vec A-\vec B, לא הסכום.

•ראש על ראש: כך אחד הווקטורים נכנס בכיוון הפוך, ומקבלים הפרש ולא סכום.

•מהראש של B→\vec B אל הזנב של A→\vec A: הקו נכון, אבל החץ הפוך. זה −(A→+B→)-(\vec A+\vec B).

שאלה 3

קלה · פתוחה

שומר מסייר סביב מחסן. הוא הולך 2525 מטר דרומה, אחר כך 2525 מטר מערבה, אחר כך 2525 מטר צפונה, ובסוף 2525 מטר מזרחה.

א. סרטטו את ארבעת ההעתקים זה אחרי זה, זנב לראש. מה מקבלים?

תשובה ופתרון לסעיף א

ריבוע סגור: הראש של ההעתק הרביעי נמצא בדיוק בזנב של הראשון.

1. מתחילים בנקודה OO. חץ של 2525 מטר למטה (דרומה).

2. מהראש שלו חץ של 2525 מטר שמאלה (מערבה), אחריו 2525 מטר למעלה (צפונה), ואחריו 2525 מטר ימינה (מזרחה).

3. ארבעת החצים יוצרים ריבוע, והחץ האחרון חוזר ל-OO.

ב. מה ההעתק הכולל של השומר, ומה הדרך שעבר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

העתק 00, דרך 100100 מטר.

1. ההעתק הכולל הוא החץ מנקודת ההתחלה לנקודת הסוף. השומר חזר ל-OO, ולכן ההעתק אפס.

2. אפשר לראות זאת גם כך: 2525 דרומה ו-2525 צפונה מבטלים זה את זה, וכך גם 2525 מערבה ו-2525 מזרחה.

3. הדרך: 4⋅25=1004\cdot25=100 מטר.

ג. למחרת הוא הולך את אותם ארבעה קטעים בסדר אחר: מערבה, דרומה, מזרחה, צפונה. מה יהיה ההעתק הכולל?

תשובה ופתרון לסעיף ג

שוב 00. סדר החיבור לא משנה את הסכום.

גם בסדר החדש יש 2525 מטר בכל אחד מארבעת הכיוונים, והם מבטלים זה את זה בזוגות. בחיבור וקטורים הסדר לא משנה את התוצאה, ולכן ההעתק הכולל שוב אפס.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

הווקטור A→\vec A גודלו 77 יחידות, וכיוונו צפונה. מהו הווקטור −A→-\vec A?

  1. א. 77 יחידות דרומה

  2. ב. 77 יחידות צפונה, כי לגודל אין סימן

  3. ג. −7-7 יחידות דרומה

  4. ד. וקטור שגודלו אפס

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

−A→-\vec A הוא הווקטור ההפוך: אותו גודל (77 יחידות) והכיוון ההפוך (דרומה). משתמשים בו בחיסור: B→−A→=B→+(−A→)\vec B-\vec A=\vec B+(-\vec A).

- 77 צפונה: זה A→\vec A עצמו. המינוס הופך את הכיוון.

- −7-7 דרומה: שני היפוכים, של הסימן ושל הכיוון, מבטלים זה את זה, ומקבלים שוב 77 צפונה.

•אפס: זה A→+(−A→)\vec A+(-\vec A), ולא −A→-\vec A.

שאלה 5

קלה · פתוחה

שני הווקטורים A→\vec A ו-B→\vec B יוצאים מאותה נקודה, ראשית הצירים. כל משבצת היא יחידה אחת.

-1123456-112345AB

א. השלימו מקבילית על שני הווקטורים, וסרטטו את הסכום S→=A→+B→\vec S=\vec A+\vec B. באיזו נקודה נמצא הראש של S→\vec S?

תשובה ופתרון לסעיף א

בנקודה (5,4)(5,4).

1. מהראש של A→\vec A, בנקודה (4,1)(4,1), מעבירים קו מקביל ל-B→\vec B: 11 ימינה ו-33 למעלה. מגיעים ל-(5,4)(5,4).

2. מהראש של B→\vec B, בנקודה (1,3)(1,3), מעבירים קו מקביל ל-A→\vec A: 44 ימינה ו-11 למעלה. מגיעים שוב ל-(5,4)(5,4).

3. הסכום הוא האלכסון של המקבילית, מראשית הצירים עד (5,4)(5,4):

-1123456-112345ABS

ב. כמה יחידות ימינה וכמה יחידות למעלה מתקדם S→\vec S?

תשובה ופתרון לסעיף ב

55 ימינה ו-44 למעלה.

A→\vec A מתקדם 44 ימינה ו-11 למעלה, B→\vec B מתקדם 11 ימינה ו-33 למעלה. יחד: 4+1=54+1=5 ימינה, 1+3=41+3=4 למעלה.

ג. האם בכלל המשולש, כשמציבים את הזנב של B→\vec B בראש של A→\vec A, מקבלים את אותו סכום? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כן. הראש של B→\vec B יגיע שוב ל-(5,4)(5,4).

1. בכלל המשולש מעבירים את B→\vec B כך שיתחיל ב-(4,1)(4,1). הוא נגמר ב-(4+1, 1+3)=(5,4)(4+1,\,1+3)=(5,4).

2. זו בדיוק הצלע של המקבילית. שני הכללים נותנים אותו סכום.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

רובוט על רצפה משובצת עובר שני העתקים, קודם A→\vec A ואחר כך B→\vec B. כל משבצת מייצגת 11 מטר.

‫מזרח‬‫צפון‬012345678901234567AB

א. הראו שההעתקים A→\vec A ו-B→\vec B ניצבים זה לזה.

תשובה ופתרון לסעיף א

A→\vec A הולך באלכסון המשבצות לצפון-מזרח, ו-B→\vec B באלכסון לצפון-מערב. ביניהם 90∘90^\circ.

1. A→\vec A: 22 ימינה ו-22 למעלה, באלכסון של המשבצות: 45∘45^\circ מהמזרח לכיוון צפון.

2. B→\vec B: 44 שמאלה ו-44 למעלה, באלכסון השני של המשבצות: 45∘45^\circ מהמערב לכיוון צפון.

3. בין צפון-מזרח לצפון-מערב יש 45∘+45∘=90∘45^\circ+45^\circ=90^\circ.

ב. סרטטו את ההעתק הכולל S→=A→+B→\vec S=\vec A+\vec B בכלל המשולש. כמה מטרים מזרחה או מערבה, וכמה מטרים צפונה, הוא מתקדם?

תשובה ופתרון לסעיף ב

22 מטר מערבה ו-66 מטר צפונה.

1. מציבים את הזנב של B→\vec B בראש של A→\vec A.

2. ימינה-שמאלה: 22 ימינה ואחר כך 44 שמאלה, בסך הכול 22 שמאלה (מערבה).

3. למעלה: 2+4=62+4=6 (צפונה).

‫מזרח‬‫צפון‬012345678901234567ABS

ג. מה גודל ההעתק הכולל?

תשובה ופתרון לסעיף ג

40≈6.3\sqrt{40}\approx6.3 מטר.

לפי פיתגורס על הרכיבים: S=22+62=4+36=40≈6.3S=\sqrt{2^2+6^2}=\sqrt{4+36}=\sqrt{40}\approx6.3 מטר.

ד. בדקו את התשובה בדרך אחרת: חשבו את הגדלים של A→\vec A ושל B→\vec B, והשתמשו בכך שהם ניצבים.

תשובה ופתרון לסעיף ד

A=8A=\sqrt8, B=32B=\sqrt{32}, ו-S=8+32=40S=\sqrt{8+32}=\sqrt{40}. אותה תוצאה.

1. A=22+22=8≈2.8A=\sqrt{2^2+2^2}=\sqrt8\approx2.8 מטר. B=42+42=32≈5.7B=\sqrt{4^2+4^2}=\sqrt{32}\approx5.7 מטר.

2. A→\vec A ו-B→\vec B הם הניצבים במשולש, ו-S→\vec S הוא היתר: S=A2+B2=8+32=40≈6.3S=\sqrt{A^2+B^2}=\sqrt{8+32}=\sqrt{40}\approx6.3 מטר.

3. שימו לב: 2.8+5.7=8.52.8+5.7=8.5, וזה יותר מ-6.36.3. גודל הסכום קטן מסכום הגדלים.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

בטבלה חמישה וקטורים. כל משבצת במחברת היא יחידה אחת.

וקטורגודל (יחידות)כיוון
A→\vec A88צפונה
B→\vec B22דרומה
C→\vec C88מזרחה
D→\vec D22מערבה
E→\vec E?צפון-מזרח: 33 משבצות מזרחה ו-33 משבצות צפונה

א. מה הגודל של E→\vec E?

תשובה ופתרון לסעיף א

18≈4.2\sqrt{18}\approx4.2 יחידות.

E→\vec E הוא היתר במשולש שניצביו 33 ו-33: E=32+32=18≈4.2E=\sqrt{3^2+3^2}=\sqrt{18}\approx4.2 יחידות.

ב. מצאו את הסכום A→+B→+C→\vec A+\vec B+\vec C: גודל וכיוון.

תשובה ופתרון לסעיף ב

גודל 1010 יחידות. 88 מזרחה ו-66 צפונה: בין מזרח לצפון, קרוב יותר למזרח.

1. מציבים את שלושת הווקטורים זנב לראש. הסדר לא משנה את הסכום, ולכן בציור הם מסודרים A→\vec A, C→\vec C, B→\vec B, כדי שהחצים לא יעלו זה על זה.

2. A→\vec A ו-B→\vec B על אותו ישר, בכיוונים הפוכים: 8−2=68-2=6 יחידות צפונה.

3. C→\vec C: 88 מזרחה. הסכום הוא החץ מההתחלה עד הסוף: 88 מזרחה ו-66 צפונה.

4. גודל: 82+62=100=10\sqrt{8^2+6^2}=\sqrt{100}=10 יחידות.

‫מזרח‬‫צפון‬012345678910012345678910ACBS

ג. מצאו את הסכום B→+D→+C→\vec B+\vec D+\vec C: גודל וכיוון.

תשובה ופתרון לסעיף ג

גודל 40≈6.3\sqrt{40}\approx6.3 יחידות. 66 מזרחה ו-22 דרומה: בעיקר מזרחה, מעט דרומה.

1. D→\vec D ו-C→\vec C על אותו ישר, בכיוונים הפוכים: 8−2=68-2=6 יחידות מזרחה.

2. B→\vec B: 22 יחידות דרומה.

3. גודל: 62+22=40≈6.3\sqrt{6^2+2^2}=\sqrt{40}\approx6.3 יחידות.

4. הרכיב המזרחי גדול פי 33 מהרכיב הדרומי, ולכן הסכום קרוב יותר לכיוון מזרח.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

לווקטור A→\vec A גודל 66 יחידות, ולווקטור B→\vec B גודל 88 יחידות. הכיוונים שלהם לא ידועים. איזה מהערכים הבאים לא יכול להיות הגודל של A→+B→\vec A+\vec B?

  1. א. 22

  2. ב. 1010

  3. ג. 1414

  4. ד. 1515

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. הסכום הגדול ביותר מתקבל כששני הווקטורים באותו כיוון: 6+8=146+8=14.

2. הסכום הקטן ביותר מתקבל כשהם בכיוונים הפוכים: 8−6=28-6=2.

3. בכל כיוון אחר הגודל בין 22 ל-1414. לכן 1515 אי אפשרי.

- 22: אפשרי, כשהווקטורים הפוכים.

- 1010: אפשרי, כשהם ניצבים: 62+82=10\sqrt{6^2+8^2}=10.

- 1414: אפשרי, כשהם באותו כיוון.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

בציור שני וקטורים שיוצאים מראשית הצירים. כל משבצת היא יחידה אחת.

-1123456789-4-3-2-112345AB

א. סרטטו את ההפרש D→=A→−B→\vec D=\vec A-\vec B, בעזרת הווקטור −B→-\vec B וכלל המשולש. כמה יחידות ימינה וכמה למטה מתקדם D→\vec D?

תשובה ופתרון לסעיף א

33 ימינה ו-33 למטה.

1. A→−B→=A→+(−B→)\vec A-\vec B=\vec A+(-\vec B).

2. B→\vec B: 22 ימינה ו-44 למעלה, ולכן −B→-\vec B: 22 שמאלה ו-44 למטה.

3. מציבים את הזנב של −B→-\vec B בראש של A→\vec A, בנקודה (5,1)(5,1). הראש מגיע ל-(3,−3)(3,-3).

4. D→\vec D הוא החץ מראשית הצירים עד (3,−3)(3,-3): 33 ימינה ו-33 למטה.

-1123456789-4-3-2-112345A-BD

ב. מה הגודל של D→\vec D?

תשובה ופתרון לסעיף ב

18≈4.2\sqrt{18}\approx4.2 יחידות.

D=32+32=18≈4.2D=\sqrt{3^2+3^2}=\sqrt{18}\approx4.2 יחידות.

ג. מה ההבדל בין B→−A→\vec B-\vec A לבין A→−B→\vec A-\vec B?

תשובה ופתרון לסעיף ג

אותו גודל, כיוון הפוך: B→−A→\vec B-\vec A הוא 33 שמאלה ו-33 למעלה.

1. B→−A→=−(A→−B→)\vec B-\vec A=-(\vec A-\vec B).

2. לכן הגודל שווה, ≈4.2\approx4.2 יחידות, והכיוון הפוך.

3. בחיסור, בניגוד לחיבור, הסדר משנה.

ד. בציור המקורי, הראו שהחץ מהראש של B→\vec B אל הראש של A→\vec A הוא בדיוק A→−B→\vec A-\vec B.

תשובה ופתרון לסעיף ד

מ-(2,4)(2,4) אל (5,1)(5,1): 33 ימינה ו-33 למטה, כמו D→\vec D.

1. מ-(2,4)(2,4) ל-(5,1)(5,1) מתקדמים 33 ימינה ו-33 למטה. זה D→\vec D.

2. זה הגיוני: B→+D→=A→\vec B+\vec D=\vec A. כלומר D→\vec D הוא מה שצריך להוסיף ל-B→\vec B כדי להגיע ל-A→\vec A.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

בציור שלושה וקטורים שיוצרים משולש. שימו לב לכיוון של כל חץ. איזה קשר ביניהם נכון?

-1123456-112345ABC
  1. א. C→=A→+B→\vec C=\vec A+\vec B

  2. ב. C→=A→−B→\vec C=\vec A-\vec B

  3. ג. C→=B→−A→\vec C=\vec B-\vec A

  4. ד. B→=A→+C→\vec B=\vec A+\vec C

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. רכיבים (ימינה, למעלה): A→=(4,1)\vec A=(4,1), B→=(−1,−3)\vec B=(-1,-3) (מ-(5,4)(5,4) אל (4,1)(4,1)), C→=(5,4)\vec C=(5,4).

2. A→−B→=(4−(−1), 1−(−3))=(5,4)=C→\vec A-\vec B=(4-(-1),\,1-(-3))=(5,4)=\vec C. נכון.

3. בציור: B→\vec B מצביע אל הראש של A→\vec A, ולכן −B→-\vec B יוצא מהראש של A→\vec A ומגיע לראש של C→\vec C. כלומר A→+(−B→)=C→\vec A+(-\vec B)=\vec C.

- C→=A→+B→\vec C=\vec A+\vec B: התעלמו מכיוון החץ של B→\vec B. A→+B→=(3,−2)\vec A+\vec B=(3,-2).

- C→=B→−A→\vec C=\vec B-\vec A: הפכו את סדר החיסור. B→−A→=(−5,−4)=−C→\vec B-\vec A=(-5,-4)=-\vec C.

- B→=A→+C→\vec B=\vec A+\vec C: A→+C→=(9,5)\vec A+\vec C=(9,5), וזה לא B→\vec B.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

תלמידי כיתה ט' בודקים בחצר בית הספר אם סדר החיבור של העתקים משנה את התוצאה. החצר מרוצפת במרצפות ריבועיות שצלען 0.50.5 מטר. קבוצה א' צועדת 1212 מרצפות מזרחה ואחר כך 1616 מרצפות צפונה. קבוצה ב' יוצאת מאותה נקודה, וצועדת 1616 מרצפות צפונה ואחר כך 1212 מרצפות מזרחה.

א. מה בודקים בניסוי, מה משנים ומה משאירים קבוע?

תשובה ופתרון לסעיף א

בודקים אם הסדר משפיע על ההעתק הכולל. משנים את הסדר. משאירים קבועים את נקודת היציאה ואת שני ההעתקים (גודל וכיוון).

1. השאלה: האם A→+B→=B→+A→\vec A+\vec B=\vec B+\vec A?

2. משתנה: סדר ההעתקים.

3. קבועים: נקודת היציאה, הגודל והכיוון של כל העתק.

4. מודדים: היכן כל קבוצה מסיימת, והמרחק בקו ישר מנקודת היציאה.

ב. מה המרחק בקו ישר מנקודת היציאה לנקודת הסיום של קבוצה א', במטרים? ומה הדרך שעברה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

גודל ההעתק 1010 מטר, הדרך 1414 מטר.

1. 1212 מרצפות =12⋅0.5=6=12\cdot0.5=6 מטר מזרחה. 1616 מרצפות =8=8 מטר צפונה.

2. גודל ההעתק: 62+82=100=10\sqrt{6^2+8^2}=\sqrt{100}=10 מטר.

3. הדרך: 6+8=146+8=14 מטר.

ג. מה צפוי שתמצא קבוצה ב'? איזו מסקנה אפשר להסיק?

תשובה ופתרון לסעיף ג

קבוצה ב' תסיים באותה נקודה, 1010 מטר מנקודת היציאה. סדר החיבור לא משנה את הסכום.

1. גם קבוצה ב' עוברת בסך הכול 66 מטר מזרחה ו-88 מטר צפונה.

2. לכן היא מגיעה לאותה נקודה.

3. שני המסלולים הם שתי צלעות של אותו מלבן, וההעתק הכולל הוא האלכסון המשותף: A→+B→=B→+A→\vec A+\vec B=\vec B+\vec A.

ד. תלמיד מציע לבדוק את התוצאה כך: לספור כמה צעדים הלכה כל קבוצה. האם זו דרך טובה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לא. מספר הצעדים מודד את הדרך, ולא את ההעתק. צריך למדוד בסרט מדידה את הקו הישר מנקודת היציאה.

1. שתי הקבוצות עוברות אותה דרך, 1414 מטר, בכל סדר. ספירת צעדים לא תגלה דבר על ההעתק.

2. ההעתק הוא הקו הישר מנקודת היציאה לנקודת הסיום. מודדים אותו ישירות, או בודקים אם שתי הקבוצות עומדות באותה מרצפת.

שאלה 12

קשה · פתוחה

צב ים זוחל על החוף ארבעה קטעים, זה אחרי זה: A→\vec A, אחר כך B→\vec B, אחר כך C→\vec C ואחר כך D→\vec D. כל משבצת מייצגת 11 מטר.

‫מזרח‬‫צפון‬0123456789101112012345678ABCD

א. מה הגדלים של C→\vec C ושל D→\vec D?

תשובה ופתרון לסעיף א

C=8≈2.8C=\sqrt8\approx2.8 מטר, D=18≈4.2D=\sqrt{18}\approx4.2 מטר.

1. C→\vec C: 22 מזרחה ו-22 צפונה. C=22+22=8≈2.8C=\sqrt{2^2+2^2}=\sqrt8\approx2.8 מטר.

2. D→\vec D: 33 מזרחה ו-33 דרומה. D=32+32=18≈4.2D=\sqrt{3^2+3^2}=\sqrt{18}\approx4.2 מטר.

ב. חברו את ארבעת ההעתקים בשיטה גרפית ומצאו את ההעתק הכולל של הצב: גודל וכיוון.

תשובה ופתרון לסעיף ב

44 מטר דרומה.

1. מציבים את הקטעים זנב לראש, לפי הסדר. ההעתק הכולל הוא החץ מנקודת ההתחלה עד הראש של D→\vec D.

2. מזרח-מערב: 55 מערבה, 22 מזרחה, 33 מזרחה. בסך הכול −5+2+3=0-5+2+3=0.

3. צפון-דרום: 33 דרומה, 22 צפונה, 33 דרומה. בסך הכול −3+2−3=−4-3+2-3=-4, כלומר 44 דרומה.

4. ההעתק הכולל: 44 מטר דרומה.

‫מזרח‬‫צפון‬012345670123456ABCDS

ג. מה הדרך שעבר הצב? השוו לגודל ההעתק הכולל.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כ-15.115.1 מטר, כמעט פי 44 מגודל ההעתק.

1. הדרך: 5+3+2.8+4.2≈15.15+3+2.8+4.2\approx15.1 מטר (בדיוק רב יותר: 5+3+2.83+4.24=15.075+3+2.83+4.24=15.07).

2. ההעתק: 44 מטר בלבד, כי חלק מהתנועות ביטלו זו את זו.

ד. אילו הצב היה זוחל את אותם ארבעה קטעים בסדר הפוך, D→\vec D, C→\vec C, B→\vec B, A→\vec A, היכן היה מסיים ביחס לנקודת ההתחלה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

באותה נקודה: 44 מטר דרומה מנקודת ההתחלה.

המסלול היה שונה, אבל סכום הרכיבים לא תלוי בסדר: עדיין 00 במזרח-מערב ו-44 דרומה. בחיבור וקטורים הסדר לא משנה את הסכום.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

ספינה יוצאת מנמל ושטה 66 ק"מ מזרחה, ואחר כך 88 ק"מ צפונה. איזה העתק שלישי יחזיר אותה בדיוק לנמל?

  1. א. העתק של 1010 ק"מ: 66 ק"מ מערבה ו-88 ק"מ דרומה

  2. ב. העתק של 1010 ק"מ: 66 ק"מ מזרחה ו-88 ק"מ צפונה

  3. ג. העתק של 1414 ק"מ: 66 ק"מ מערבה ו-88 ק"מ דרומה

  4. ד. העתק של 22 ק"מ דרומה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. אחרי שני ההעתקים הספינה נמצאת בהעתק S→\vec S: 66 מזרחה ו-88 צפונה, שגודלו 36+64=10\sqrt{36+64}=10 ק"מ.

2. כדי לחזור, ההעתק השלישי צריך לסגור את המשולש: C→=−S→\vec C=-\vec S, באותו גודל ובכיוון הפוך.

3. C→\vec C: 66 מערבה ו-88 דרומה, 1010 ק"מ. הסכום של שלושת ההעתקים אפס.

- 66 מזרחה ו-88 צפונה: זה S→\vec S עצמו. הוא ירחיק את הספינה עוד 1010 ק"מ.

- 1414 ק"מ: חיברו את הגדלים. אבל ההעתק 66 מערבה ו-88 דרומה גודלו 1010, ולא 1414. 1414 ק"מ היא הדרך שהספינה עברה.

- 22 ק"מ דרומה: חיסרו 8−68-6, כאילו שני ההעתקים על אותו ישר.

שאלה 14

קשה · פתוחה

דסקית הוקי מחליקה על הקרח במהירות v→1\vec v_1: 66 מ'/ש' מזרחה. שחקנית מכה בה במקל, ואחרי המכה מהירות הדסקית v→2\vec v_2: 88 מ'/ש' צפונה. השינוי במהירות Δv→\Delta\vec v הוא הווקטור שצריך להוסיף ל-v→1\vec v_1 כדי לקבל את v→2\vec v_2, כלומר Δv→=v→2−v→1\Delta\vec v=\vec v_2-\vec v_1.

‫מזרח‬‫צפון‬v1v2

א. תלמיד אומר: "השינוי במהירות הוא 8−6=28-6=2 מ'/ש'". הסבירו מה הטעות שלו.

תשובה ופתרון לסעיף א

הוא חיסר גדלים כמו מספרים. המהירות היא וקטור, והמהירויות בכיוונים שונים, ולכן צריך חיסור וקטורי.

1. חיסור של גדלים מתאים רק לווקטורים באותו כיוון.

2. כאן הכיוון השתנה ב-90∘90^\circ: גם אם הגודל לא היה משתנה, היה שינוי במהירות.

3. לכן מחשבים v→2+(−v→1)\vec v_2+(-\vec v_1) בשיטה גרפית.

ב. מצאו את הגודל של Δv→\Delta\vec v.

תשובה ופתרון לסעיף ב

1010 מ'/ש'.

1. −v→1-\vec v_1: 66 מ'/ש' מערבה.

2. מציבים את הזנב של −v→1-\vec v_1 בראש של v→2\vec v_2. Δv→\Delta\vec v הוא החץ מהזנב של v→2\vec v_2 אל הראש של −v→1-\vec v_1.

3. v→2\vec v_2 ו-−v→1-\vec v_1 ניצבים: Δv=82+62=100=10\Delta v=\sqrt{8^2+6^2}=\sqrt{100}=10 מ'/ש'.

ג. מה הכיוון של Δv→\Delta\vec v?

תשובה ופתרון לסעיף ג

66 מ'/ש' מערבה ו-88 מ'/ש' צפונה: בין צפון למערב, קרוב יותר לצפון.

1. הרכיבים של Δv→\Delta\vec v: 88 צפונה (מ-v→2\vec v_2) ו-66 מערבה (מ-−v→1-\vec v_1).

2. הרכיב הצפוני גדול יותר, ולכן הכיוון קרוב יותר לצפון.

3. בדיקה: מוסיפים ל-v→1\vec v_1 (66 מ'/ש' מזרחה) את Δv→\Delta\vec v (66 מ'/ש' מערבה ו-88 מ'/ש' צפונה). הרכיבים מזרחה ומערבה מבטלים זה את זה, ונשארים 88 מ'/ש' צפונה, כלומר v→2\vec v_2.

שאלה 15

קשה · פתוחה

הווקטור A→\vec A: 55 יחידות מזרחה. הווקטור B→\vec B: 1212 יחידות צפונה.

א. מצאו את הגדלים של A→+B→\vec A+\vec B ושל A→−B→\vec A-\vec B.

תשובה ופתרון לסעיף א

שניהם 1313 יחידות.

1. A→+B→\vec A+\vec B: 55 מזרחה ו-1212 צפונה. גודל: 25+144=169=13\sqrt{25+144}=\sqrt{169}=13.

2. A→−B→=A→+(−B→)\vec A-\vec B=\vec A+(-\vec B): 55 מזרחה ו-1212 דרומה. גודל: גם 169=13\sqrt{169}=13.

ב. האם A→+B→=A→−B→\vec A+\vec B=\vec A-\vec B? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. הגדלים שווים, אבל הכיוונים שונים: אחד מזרחה-צפונה, השני מזרחה-דרומה.

וקטורים שווים רק כשגם הגודל וגם הכיוון שווים. כאן הרכיב הצפוני של הסכום (1212 צפונה) הפוך לזה של ההפרש (1212 דרומה).

ג. הסבירו בעזרת המקבילית שבנויה על A→\vec A ועל B→\vec B מדוע הגדלים יצאו שווים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

A→⊥B→\vec A\perp\vec B, ולכן המקבילית היא מלבן. הסכום וההפרש הם שני האלכסונים שלה, ובמלבן האלכסונים שווים.

1. כששני הווקטורים יוצאים מאותה נקודה, האלכסון היוצא מנקודה זו הוא A→+B→\vec A+\vec B, והאלכסון השני מחבר את הראשים ושווה בגודלו ל-A→−B→\vec A-\vec B.

2. A→\vec A ו-B→\vec B ניצבים, ולכן המקבילית היא מלבן.

3. במלבן שני האלכסונים שווים באורכם.

ד. תלמידה טוענת: "גודל הסכום תמיד גדול מגודל ההפרש". הראו דוגמה שבה היא טועה.

תשובה ופתרון לסעיף ד

למשל A→\vec A: 55 מזרחה, B→\vec B: 1212 מערבה. אז גודל הסכום 77 יחידות, וגודל ההפרש 1717 יחידות.

1. כשהווקטורים בכיוונים הפוכים, הסכום מקטין: 12−5=712-5=7 יחידות מערבה.

2. ההפרש: A→−B→=A→+(−B→)\vec A-\vec B=\vec A+(-\vec B), ו-−B→-\vec B הוא 1212 מזרחה, באותו כיוון של A→\vec A: 5+12=175+12=17 יחידות מזרחה.

3. 17>717>7, ולכן הטענה לא נכונה תמיד. גודל הסכום גדול מגודל ההפרש רק כשהזווית בין הווקטורים קטנה מ-90∘90^\circ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.