דילוג לתוכן המרכזי

גדלים וקטוריים ומושג הווקטור - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ט' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · גדלים וקטוריים ותנועה במישור · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

איזה מהגדלים הבאים הוא גודל וקטורי?

  1. א. מסה

  2. ב. כוח

  3. ג. טמפרטורה

  4. ד. אנרגיה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

גודל וקטורי הוא גודל שיש לו גודל וכיוון. לכוח יש כיוון: דוחפים ימינה, מושכים למעלה, והתוצאה תלויה בכיוון. לכן כוח הוא וקטור.

•מסה: מספר עם יחידה (55 ק"ג), בלי כיוון. גודל סקלרי.

•טמפרטורה: גם כשהיא שלילית (−5∘C-5^\circ\text{C}) אין לה כיוון. הסימן מראה רק שהיא מתחת לאפס.

•אנרגיה: היא עוברת ממקום למקום, ולכן יש שחושבים שיש לה כיוון. אבל אנרגיה מתוארת במספר אחד בלבד, בג'ול. גודל סקלרי.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

רונית רצה הקפה אחת שלמה במסלול ריצה שאורכו 400400 מטר, ונעצרה בדיוק בנקודה שממנה התחילה. מה הדרך שעברה ומה גודל ההעתק שלה?

  1. א. דרך 400400 מטר, העתק 400400 מטר

  2. ב. דרך 00 מטר, העתק 400400 מטר

  3. ג. דרך 400400 מטר, העתק 00 מטר

  4. ד. דרך 200200 מטר, העתק 200200 מטר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הדרך היא אורך המסלול שעברה: 400400 מטר. ההעתק הוא החץ מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום. רונית חזרה לנקודת ההתחלה, ולכן ההעתק שלה אפס.

•דרך 400400, העתק 400400: לא הבחינו בין דרך להעתק.

•דרך 00, העתק 400400: הפכו בין שני המושגים.

- 200200 ו-200200: חילקו את ההקפה לשניים. אבל הדרך היא אורך כל המסלול, וההעתק נקבע רק לפי נקודת ההתחלה ונקודת הסיום, שהן כאן אותה נקודה.

שאלה 3

קלה · פתוחה

רובוט שואב אבק נע על רצפה משובצת. ארבעת החצים מתארים ארבעה העתקים שלו. כל משבצת מייצגת 11 מטר. ימינה זה מזרח, ולמעלה זה צפון.

‫מזרח‬‫צפון‬01234567891001234567ABCD

ההעתק A→\vec A כבר מתואר: גודלו 33 מטר, וכיוונו מזרחה.

א. מלאו טבלה עם גודל וכיוון לכל אחד מההעתקים B→\vec B, C→\vec C ו-D→\vec D.

תשובה ופתרון לסעיף א
וקטורגודלכיוון
B→\vec B55 מטרצפונה
C→\vec C44 מטרדרומה
D→\vec D66 מטרמערבה

1. גודל = מספר המשבצות לאורך החץ, כפול 11 מטר.

2. כיוון = לאן מצביע ראש החץ.

3. B→\vec B: מ-y=1y=1 עד y=6y=6, 55 משבצות למעלה: 55 מטר צפונה.

4. C→\vec C: מ-y=6y=6 עד y=2y=2, 44 משבצות למטה: 44 מטר דרומה.

5. D→\vec D: מ-x=7x=7 עד x=1x=1, 66 משבצות שמאלה: 66 מטר מערבה.

ב. לאיזה מארבעת ההעתקים הגודל הגדול ביותר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

ל-D→\vec D: 66 מטר.

משווים רק את הגדלים: 33, 55, 44, 66. הגדול הוא 66 מטר, של D→\vec D. הכיוון לא משפיע על ההשוואה בין גדלים.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

מד המהירות במכונית מראה 6060 קמ"ש. מה הוא מראה?

  1. א. את וקטור המהירות: גודל וכיוון

  2. ב. את ההעתק של המכונית מתחילת הנסיעה

  3. ג. את הדרך שהמכונית עברה בשעה האחרונה

  4. ד. את גודל המהירות בלבד, בלי הכיוון

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

מד המהירות מראה מספר אחד: כמה מהר המכונית נוסעת. הוא מראה 6060 קמ"ש גם בנסיעה צפונה וגם בנסיעה דרומה. כלומר הוא מראה את גודל המהירות, ולא את וקטור המהירות. כדי לתאר את וקטור המהירות צריך להוסיף כיוון: "6060 קמ"ש צפונה".

•וקטור המהירות: אין במד המהירות שום מידע על הכיוון.

•ההעתק: נמדד במטרים או בק"מ, לא בקמ"ש. מד המהירות לא יודע מאיפה יצאנו.

•הדרך בשעה האחרונה: 6060 קמ"ש היא המהירות ברגע זה. בשעה האחרונה המכונית אולי עצרה ברמזורים.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

מסתו של אסטרונאוט עם החליפה 6060 ק"ג. הוא נוחת על הירח, ושם תאוצת הכובד 1.61.6 מ'/ש"ש. מה מסתו ומה משקלו על הירח?

  1. א. מסה 6060 ק"ג, משקל 9696 ניוטון

  2. ב. מסה 9.69.6 ק"ג, משקל 9696 ניוטון

  3. ג. מסה 6060 ק"ג, משקל 600600 ניוטון

  4. ד. מסה 6060 ק"ג, משקל 6060 ניוטון

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

מסה היא כמות החומר בגוף. היא לא תלויה במקום, ולכן גם על הירח היא 6060 ק"ג. משקל הוא הכוח שבו גרם השמים מושך את הגוף: W=m⋅g=60⋅1.6=96W=m\cdot g=60\cdot1.6=96 ניוטון, וכיוונו אל מרכז הירח. המשקל הוא וקטור, והמסה היא סקלר.

•מסה 9.69.6 ק"ג: חשבו שגם המסה קטנה על הירח. רק המשקל משתנה.

•משקל 600600 ניוטון: השתמשו ב-g=10g=10 של כדור הארץ.

•משקל 6060 ניוטון: בלבלו בין ק"ג לניוטון, כאילו מסה ומשקל הם אותו דבר.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

מאיה ועומר יצאו מכיכר העיר. כל אחד מהם הגיע לנקודה שנמצאת 33 ק"מ מהכיכר בקו ישר.

א. האם מאיה ועומר נמצאים בהכרח באותו מקום? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא בהכרח. ידוע רק גודל ההעתק (33 ק"מ). בלי הכיוון, כל נקודה במעגל של 33 ק"מ סביב הכיכר אפשרית.

1. כדי לדעת איפה גוף נמצא ביחס לנקודת היציאה צריך את ההעתק שלו.

2. ההעתק הוא וקטור: יש לו גודל וכיוון.

3. נתון רק הגודל, 33 ק"מ. מאיה יכולה להיות 33 ק"מ צפונה, ועומר 33 ק"מ מזרחה. אז הם רחוקים זה מזה.

4. כל הנקודות שרחוקות 33 ק"מ מהכיכר יוצרות מעגל, וכל אחת מהן אפשרית.

ב. איזה נתון נוסף צריך כדי לדעת בדיוק איפה מאיה נמצאת?

תשובה ופתרון לסעיף ב

את כיוון ההעתק שלה, למשל "צפון-מזרח".

וקטור במישור מתואר בשני נתונים: גודל וכיוון. הגודל נתון, ולכן חסר רק הכיוון.

ג. מאיה הלכה בשביל מתפתל שאורכו 4.54.5 ק"מ. מה הדרך שעברה ומה גודל ההעתק שלה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

דרך 4.54.5 ק"מ, גודל ההעתק 33 ק"מ.

1. הדרך היא אורך השביל: 4.54.5 ק"מ.

2. ההעתק תלוי רק בנקודת ההתחלה ובנקודת הסוף, ולא בשביל: 33 ק"מ.

3. הדרך גדולה מגודל ההעתק, כי השביל אינו קו ישר.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

בציור ארבעה וקטורים. כל משבצת היא יחידה אחת. לאיזה זוג וקטורים יש אותו גודל ואותו כיוון, כלומר הם וקטורים שווים?

0123456789101112130123456789PQRS
  1. א. P→\vec P ו-R→\vec R

  2. ב. P→\vec P ו-S→\vec S

  3. ג. R→\vec R ו-S→\vec S

  4. ד. P→\vec P ו-Q→\vec Q

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. רכיבי כל וקטור (כמה משבצות ימינה ולמעלה, מהזנב לראש): P→\vec P: 33 ימינה ו-44 למעלה. Q→\vec Q: 33 ימינה ו-44 למעלה. R→\vec R: 55 ימינה. S→\vec S: 33 שמאלה ו-44 למטה.

2. הגדלים (פיתגורס): 32+42=5\sqrt{3^2+4^2}=5 לכל האלכסונים, ו-55 גם ל-R→\vec R. לכל ארבעת הווקטורים אותו גודל.

3. רק ל-P→\vec P ול-Q→\vec Q גם אותו כיוון. הם מתחילים בנקודות שונות, אבל זה לא משנה: וקטור נקבע רק לפי גודל וכיוון.

- P→\vec P ו-R→\vec R: אותו גודל, אבל כיוון שונה.

- P→\vec P ו-S→\vec S: מקבילים ובאותו גודל, אבל בכיוונים הפוכים. S→=−P→\vec S=-\vec P.

- R→\vec R ו-S→\vec S: אותו גודל בלבד.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

החץ מתאר את ההעתק d→\vec d של רחפן, מנקודת ההמראה אל הנקודה שבה נחת. כל משבצת מייצגת 1010 מטר.

‫מזרח‬‫צפון‬-112345678-1123456789d

א. כמה מטרים מזרחה וכמה מטרים צפונה נמצאת נקודת הנחיתה ביחס לנקודת ההמראה?

תשובה ופתרון לסעיף א

6060 מטר מזרחה ו-8080 מטר צפונה.

1. ראש החץ נמצא 66 משבצות ימינה ו-88 משבצות למעלה מהזנב.

2. 6⋅10=606\cdot10=60 מטר מזרחה, 8⋅10=808\cdot10=80 מטר צפונה.

ב. מה גודל ההעתק של הרחפן?

תשובה ופתרון לסעיף ב

100100 מטר.

1. שני הרכיבים ניצבים זה לזה, והחץ הוא היתר במשולש ישר זווית.

2. לפי פיתגורס: d=602+802=3600+6400=10000=100d=\sqrt{60^2+80^2}=\sqrt{3600+6400}=\sqrt{10000}=100 מטר.

ג. הרחפן טס בפועל 6060 מטר מזרחה, ואחר כך 8080 מטר צפונה. מה הדרך שעבר? הסבירו מדוע היא שונה מגודל ההעתק.

תשובה ופתרון לסעיף ג

140140 מטר. הדרך היא אורך המסלול, וההעתק הוא הקו הישר מההתחלה לסוף.

1. הדרך: 60+80=14060+80=140 מטר.

2. ההעתק נמדד בקו ישר מנקודת ההמראה לנקודת הנחיתה: 100100 מטר.

3. המסלול עשה פנייה, ולכן הוא ארוך מהקו הישר.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

לפניכם רשימה של מדידות:

1. מהירות של 2020 מ'/ש' מזרחה

2. מסה של 55 ק"ג

3. אנרגיה של 300300 ג'ול

4. כוח של 4040 ניוטון כלפי מטה

5. זמן של 1515 שניות

6. העתק של 33 מטר צפונה

7. טמפרטורה של −5∘C-5^\circ\text{C}

א. מיינו את המדידות לגדלים וקטוריים ולגדלים סקלריים.

תשובה ופתרון לסעיף א

וקטוריים: 1, 4, 6. סקלריים: 2, 3, 5, 7.

1. גודל וקטורי צריך גודל וכיוון כדי לתאר אותו במלואו.

2. מהירות, כוח והעתק: יש להם כיוון (מזרחה, כלפי מטה, צפונה). וקטוריים.

3. מסה, אנרגיה, זמן וטמפרטורה מתוארים במספר אחד עם יחידה. סקלריים.

ב. תלמיד טוען: "לטמפרטורה −5∘C-5^\circ\text{C} יש סימן מינוס, ולכן יש לה כיוון והיא וקטור." הסבירו מדוע הוא טועה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

המינוס בטמפרטורה מראה שהיא מתחת לאפס של הסולם, ולא כיוון במרחב. אי אפשר לשאול "לאן" מצביעה טמפרטורה.

1. בגודל וקטורי לאורך ישר, הסימן מראה כיוון: −20-20 מ'/ש' פירושו מערבה, אם בחרנו שמזרח הוא החיובי.

2. בטמפרטורה, −5∘C-5^\circ\text{C} פירושו 55 מעלות מתחת לנקודת הקיפאון של מים. זה מקום בסולם, לא כיוון במרחב.

3. אם נסובב את המדחום, הטמפרטורה לא תשתנה. לכן היא סקלר.

ג. מדוע לא מספיק לכתוב "כוח של 4040 ניוטון"?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כי תוצאת הכוח תלויה בכיוון שלו. 4040 ניוטון למעלה ו-4040 ניוטון למטה פועלים בצורה הפוכה.

כוח הוא וקטור. אותו כוח בגודל 4040 ניוטון יכול להרים גוף או ללחוץ אותו לרצפה, לפי הכיוון. לכן מתארים כוח תמיד בגודל ובכיוון.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

שקית אורז נשקלת על כדור הארץ בשני מכשירים: מאזני כפות (משווים את השקית למשקולות שעל הכף השנייה) ומאזני קפיץ (מודדים כמה הקפיץ נמתח). אחר כך שוקלים את אותה שקית באותם מכשירים על הירח. מה ישתנה?

  1. א. שני המכשירים יראו פחות, כי על הירח השקית קלה יותר

  2. ב. מאזני הכפות יראו אותה תוצאה, ומאזני הקפיץ יראו פחות

  3. ג. מאזני הקפיץ יראו אותה תוצאה, ומאזני הכפות יראו פחות

  4. ד. שום מכשיר לא ישתנה, כי השקית לא השתנתה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. מאזני הקפיץ מודדים את המשקל: הכוח שבו גרם השמים מושך את השקית. על הירח gg קטן יותר, הקפיץ נמתח פחות, והקריאה קטנה.

2. מאזני הכפות משווים בין השקית למשקולות. על הירח גם השקית וגם המשקולות נמשכות פחות, באותו יחס. האיזון נשמר, והם מראים אותה מסה.

•שני המכשירים יראו פחות: בלבול בין מסה למשקל. המסה לא משתנה, ומאזני הכפות מודדים מסה.

•מאזני הקפיץ לא ישתנו: הפוך. הקפיץ מגיב לכוח, והכוח קטן.

•שום דבר לא ישתנה: נכון שהשקית לא השתנתה, ולכן המסה שלה זהה. אבל המשקל תלוי גם במקום.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

מכונית נוסעת במסלול מעגלי, נגד כיוון השעון, במהירות שגודלה קבוע: 1515 מ'/ש'. בציור המסלול במבט מלמעלה, ושלוש נקודות עליו.

‫מזרח‬‫צפון‬ABC

א. מה כיוון המהירות של המכונית בנקודה AA? ובנקודה BB?

תשובה ופתרון לסעיף א

ב-AA: מערבה. ב-BB: דרומה.

1. וקטור המהירות מכוון תמיד לכיוון התנועה, כלומר משיק למסלול.

2. ב-AA (הנקודה הצפונית), בתנועה נגד כיוון השעון, המכונית נעה שמאלה: מערבה.

3. ב-BB (הנקודה המערבית) היא נעה למטה: דרומה.

ב. האם המהירות של המכונית בנקודה AA שווה למהירות שלה בנקודה CC? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. הגודל שווה (1515 מ'/ש'), אבל הכיוונים הפוכים: ב-AA מערבה וב-CC מזרחה.

1. ב-CC (הנקודה הדרומית) המכונית נעה ימינה: מזרחה.

2. שני וקטורים שווים רק כשגם הגודל וגם הכיוון שווים.

3. כאן הכיוונים הפוכים, ולכן v→C=−v→A\vec v_C=-\vec v_A.

ג. תלמידה אומרת: "המכונית נוסעת במהירות קבועה". מה נכון במשפט שלה, ומה צריך לתקן?

תשובה ופתרון לסעיף ג

גודל המהירות קבוע, אבל וקטור המהירות משתנה כל הזמן, כי הכיוון משתנה.

1. מד המהירות מראה כל הזמן 1515 מ'/ש', ולכן גודל המהירות קבוע.

2. המהירות היא וקטור. במסלול מעגלי הכיוון משתנה בכל רגע.

3. לכן צריך לומר: "גודל המהירות קבוע", ולא "המהירות קבועה".

שאלה 12

קשה · אמריקאית

אלון רץ 600600 מטר צפונה ב-100100 שניות, ומיד אחר כך 800800 מטר מזרחה ב-100100 שניות נוספות. מה גודל המהירות הממוצעת שלו כווקטור, כלומר ההעתק הכולל חלקי הזמן הכולל?

  1. א. 55 מ'/ש'

  2. ב. 77 מ'/ש'

  3. ג. 1010 מ'/ש'

  4. ד. 1414 מ'/ש'

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. ההעתק הכולל: 600600 מטר צפונה ו-800800 מטר מזרחה, ניצבים זה לזה. לפי פיתגורס: 6002+8002=1000\sqrt{600^2+800^2}=1000 מטר.

2. הזמן הכולל: 100+100=200100+100=200 שניות.

3. 1000200=5\frac{1000}{200}=5 מ'/ש'.

- 77: חילקו את הדרך (600+800=1400600+800=1400 מטר) בזמן. זה הקצב הממוצע לאורך המסלול, ולא גודל וקטור המהירות הממוצעת.

- 1010: חילקו את ההעתק בזמן של קטע אחד בלבד (100100 שניות).

- 1414: חילקו את הדרך בזמן של קטע אחד.

שאלה 13

קשה · פתוחה

שתי קבוצות מטיילים יצאו מאותו חניון והגיעו לאותו מעיין. קבוצה א' הלכה בקו ישר 55 ק"מ. קבוצה ב' הלכה בשביל מתפתל שאורכו 88 ק"מ.

א. השוו בין ההעתקים של שתי הקבוצות ובין הדרכים שעברו.

תשובה ופתרון לסעיף א

ההעתקים שווים: 55 ק"מ, באותו כיוון. הדרכים שונות: 55 ק"מ לעומת 88 ק"מ.

1. ההעתק תלוי רק בנקודת ההתחלה ובנקודת הסוף. הן זהות לשתי הקבוצות, ולכן גם ההעתק זהה, בגודל ובכיוון.

2. הדרך היא אורך המסלול, והיא תלויה בשביל שבחרו.

ב. האם ייתכן שגודל ההעתק של גוף יהיה גדול מהדרך שעבר? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. הקו הישר הוא הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות, ולכן גודל ההעתק קטן מהדרך או שווה לה.

1. גודל ההעתק הוא אורך הקו הישר בין נקודת ההתחלה לנקודת הסוף.

2. כל מסלול אחר בין שתי הנקודות ארוך יותר מהקו הישר.

3. לכן תמיד: גודל ההעתק ≤\le הדרך.

ג. מתי גודל ההעתק שווה לדרך?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כשהגוף נע בקו ישר, בכיוון אחד, בלי לחזור לאחור.

1. אם המסלול מתעקל, הוא ארוך מהקו הישר.

2. אם הגוף נע על ישר אבל חוזר לאחור, הדרך גדלה וההעתק קטן (למשל 33 ק"מ הלוך ו-11 ק"מ חזור: דרך 44, העתק 22).

3. רק בתנועה בקו ישר ובכיוון אחד הם שווים.

ד. חברי קבוצה ב' הגיעו מהמעיין בחזרה לחניון באותו שביל. מה ההעתק שלהם בכל הטיול, ומה הדרך?

תשובה ופתרון לסעיף ד

העתק 00, דרך 1616 ק"מ.

1. הם סיימו בנקודה שממנה יצאו, ולכן ההעתק הכולל אפס.

2. הדרך: 88 ק"מ הלוך ו-88 ק"מ חזור, 1616 ק"מ.

שאלה 14

קשה · פתוחה

מאזני קפיץ ביתיים מכוילים על כדור הארץ כך שהם מראים קילוגרמים: הקפיץ מודד את הכוח בניוטון, והמכשיר מחלק אותו ב-1010 ומציג את התוצאה. אסטרונאוטית לוקחת את המאזניים לירח, שם g=1.6g=1.6 מ'/ש"ש, ושוקלת שקית שמסתה 66 ק"ג.

א. מה משקל השקית על הירח?

תשובה ופתרון לסעיף א

9.69.6 ניוטון, כלפי מרכז הירח.

W=m⋅g=6⋅1.6=9.6W=m\cdot g=6\cdot1.6=9.6 ניוטון. המשקל הוא כוח, ולכן יש לו כיוון: אל מרכז הירח.

ב. מה יציגו המאזניים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

0.960.96 ק"ג.

1. הקפיץ מגיב לכוח שפועל עליו: 9.69.6 ניוטון.

2. המכשיר מחלק ב-1010: 9.610=0.96\frac{9.6}{10}=0.96.

3. המסך יציג 0.960.96 ק"ג.

ג. האם מסת השקית על הירח היא 0.960.96 ק"ג? הסבירו את ההבדל בין מה שהמאזניים מציגים לבין המסה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. המסה נשארה 66 ק"ג. המאזניים מודדים משקל, והם "מתרגמים" אותו למסה לפי g=10g=10, שנכון רק על כדור הארץ.

1. המסה היא כמות החומר בשקית, והיא לא משתנה כשמעבירים את השקית למקום אחר.

2. מאזני קפיץ מודדים כוח, כלומר משקל. המשקל תלוי ב-gg של המקום.

3. הכיול (חלוקה ב-1010) מתאים רק למקום שבו g=10g=10. על הירח הוא נותן מספר שגוי.

4. כדי למצוא את המסה על הירח צריך לחלק ב-1.61.6: 9.61.6=6\frac{9.6}{1.6}=6 ק"ג.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

מכונית נוסעת על כביש ישר שעובר ממזרח למערב. בוחרים את כיוון מזרח כחיובי. בהתחלה מהירות המכונית −25-25 מ'/ש', וכעבור כמה שניות −10-10 מ'/ש'. איזה משפט נכון?

  1. א. המכונית האיצה, כי −10-10 גדול מ-−25-25

  2. ב. המכונית הסתובבה והתחילה לנסוע מזרחה

  3. ג. המכונית האטה, וכל הזמן נסעה מערבה

  4. ד. גודל המהירות גדל ב-1515 מ'/ש'

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. בתנועה על ישר הסימן מראה את הכיוון, והמספר בלי הסימן הוא גודל המהירות.

2. שני הערכים שליליים, ולכן המכונית נסעה מערבה כל הזמן.

3. הגודל ירד מ-2525 ל-1010 מ'/ש', ולכן המכונית האטה.

- "האיצה, כי −10>−25-10>-25": השוו את המספרים כמו על ציר מספרים, במקום להשוות גדלים.

- "הסתובבה מזרחה": המהירות עדיין שלילית, ולכן הכיוון לא השתנה.

- "הגודל גדל ב-1515": −10−(−25)=15-10-(-25)=15 הוא השינוי במהירות כמספר עם סימן, ולא השינוי בגודל. הגודל דווקא קטן ב-1515.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.