דילוג לתוכן המרכזי

כוח העילוי: ציפה ושקיעה - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ח' - פיזיקה · כוחות · 30 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

מהו כוח העילוי?

  1. א. כוח שהנוזל מפעיל כלפי מעלה על גוף הטבול בו

  2. ב. כוח שהנוזל מפעיל כלפי מטה על גוף שנמצא בתוכו

  3. ג. כוח שפועל רק על גופים שצפים על פני המים

  4. ד. המשקל של הגוף כשהוא נמצא בתוך המים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

כוח העילוי הוא כוח שנוזל, וגם גז כמו אוויר, מפעיל על גוף שטבול בו. הוא פועל כלפי מעלה.

- "כלפי מטה": כלפי מטה פועל המשקל, המשיכה של כדור הארץ. העילוי פועל נגדו.

- "רק על גופים שצפים": תפיסה שגויה נפוצה. גם על אבן ששוקעת פועל כוח עילוי, הוא פשוט קטן ממשקלה.

- "המשקל בתוך המים": המשקל של גוף לא משתנה כשהוא נכנס למים. העילוי הוא כוח נוסף, ובגללו הגוף מרגיש קל יותר.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

אבן תלויה על מד כוח. באוויר מד הכוח מראה 66 ניוטון. כשמטבילים את האבן כולה במים, הוא מראה 44 ניוטון. מדוע הקריאה ירדה?

  1. א. המסה של האבן קטנה כשהיא במים

  2. ב. המים מפעילים על האבן כוח כלפי מעלה, כוח עילוי

  3. ג. כדור הארץ מושך את האבן פחות כשהיא במים

  4. ד. המים לוחצים על האבן כלפי מטה ומשחררים את הקפיץ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

במים המשקל של האבן לא משתנה, אבל נוסף כוח כלפי מעלה: כוח העילוי. העילוי נושא חלק מהמשקל, ולכן הקפיץ של מד הכוח צריך למשוך פחות, והקריאה יורדת. ההפרש בין שתי הקריאות, 22 ניוטון, הוא גודל כוח העילוי.

- "המסה קטנה": כמות החומר באבן לא השתנתה.

- "כדור הארץ מושך פחות": המשקל לא תלוי בכך שהאבן במים. זה בלבול בין המשקל לבין מה שמד הכוח מראה.

- "לוחצים כלפי מטה": כוח נוסף כלפי מטה היה מגדיל את הקריאה, לא מקטין אותה.

שאלה 3

קלה · פתוחה

ילדה קטנה לומדת לשחות עם מצופים מלאי אוויר על הזרועות. המצופים גדולים, אבל כמעט אין להם משקל.

א. איזה כוח המים מפעילים על המצופים, ובאיזה כיוון?

תשובה ופתרון לסעיף א

כוח עילוי, כלפי מעלה.

המצופים טבולים בחלקם במים, והמים מפעילים על כל גוף טבול כוח עילוי כלפי מעלה.

ב. הסבירו כיצד המצופים עוזרים לילדה לצוף.

תשובה ופתרון לסעיף ב

המצופים גדולים ודוחים הרבה מים, ולכן פועל עליהם כוח עילוי גדול, אבל משקלם קטן מאוד. כך הם מוסיפים הרבה כוח כלפי מעלה וכמעט לא מוסיפים משקל, והילדה צפה בקלות.

1. כוח העילוי גדול יותר ככל שהגוף דוחה יותר מים.

2. המצופים גדולים, ולכן כשהם במים הם דוחים הרבה מים, ופועל עליהם עילוי גדול.

3. המשקל של המצופים קטן מאוד, כי הם מלאים אוויר.

4. יחד, הילדה והמצופים מקבלים הרבה עילוי נוסף וכמעט בלי משקל נוסף, ולכן הם צפים גם כשהראש של הילדה מעל המים.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

אבן שוקעת לקרקעית של בריכה. איזה משפט נכון?

  1. א. על האבן לא פועל כוח עילוי, ולכן היא שוקעת

  2. ב. על האבן פועל כוח עילוי גדול ממשקלה

  3. ג. על האבן פועל כוח עילוי, אבל הוא קטן ממשקלה

  4. ד. כוח העילוי על האבן פועל כלפי מטה ומושך אותה לקרקעית

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

כוח עילוי פועל על כל גוף שטבול בנוזל, גם על גוף ששוקע. האבן שוקעת כי כוח העילוי עליה קטן ממשקלה: הכוחות לא מאוזנים, והיא נעה כלפי מטה.

- "לא פועל כוח עילוי": תפיסה שגויה. קל יותר להרים אבן בתוך המים מאשר באוויר, כי העילוי עוזר.

- "גדול ממשקלה": אז האבן הייתה עולה למעלה, ולא שוקעת.

- "כלפי מטה": כוח העילוי תמיד פועל כלפי מעלה. כלפי מטה פועל המשקל.

שאלה 5

קלה · פתוחה

בלון מלא בגז הליום משתחרר מהיד של ילד ועולה לשמיים.

א. אילו שני כוחות פועלים על הבלון? ציינו את הכיוון של כל אחד מהם.

תשובה ופתרון לסעיף א

המשקל של הבלון, כלפי מטה. כוח העילוי שהאוויר מפעיל עליו, כלפי מעלה.

1. כדור הארץ מושך את הבלון: המשקל, כלפי מטה.

2. הבלון נמצא בתוך האוויר, והאוויר מפעיל עליו כוח עילוי כלפי מעלה, כמו שמים מפעילים על גוף טבול.

ב. מדוע הבלון עולה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כוח העילוי שהאוויר מפעיל על הבלון גדול ממשקלו. הבלון עם ההליום "קל מן האוויר": צפיפותו הממוצעת קטנה מצפיפות האוויר.

1. הליום הוא גז קל מאוד, ולכן הבלון כולו קל מאוד ביחס לגודלו.

2. העילוי של האוויר גדול ממשקל הבלון.

3. הכוחות לא מאוזנים, והכוח הגדול יותר פועל כלפי מעלה, ולכן הבלון עולה.

ג. מה הבלון מלמד על כוח העילוי?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כוח עילוי פועל לא רק בנוזלים, אלא גם בגזים כמו אוויר. כך גם ספינות אוויר מרחפות באוויר.

העילוי שהעלה את הבלון הופעל על ידי האוויר, שהוא גז. לכן כוח עילוי פועל על גופים גם בנוזלים וגם בגזים.

שאלה 6

בינונית · אמריקאית

בול עץ גדול וכבד צף על פני אגם, ומסמר ברזל קטן וקל שוקע לקרקעית. איך מסבירים את זה?

  1. א. בול העץ בעצם קל יותר מהמסמר, כי עץ הוא חומר קל

  2. ב. הציפה תלויה רק בגודל: גופים גדולים צפים וגופים קטנים שוקעים

  3. ג. גופים כבדים תמיד שוקעים, ובול העץ צף רק כי הזרם נושא אותו

  4. ד. הציפה לא תלויה במשקל לבדו: צפיפות העץ קטנה מצפיפות המים, וצפיפות הברזל גדולה ממנה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

גוף צף או שוקע לפי היחס בין משקלו לבין כוח העילוי עליו, וזה נקבע לפי הצפיפות שלו לעומת צפיפות המים. העץ פחות צפוף מהמים: בול העץ מגיע לעילוי ששווה למשקלו כשרק חלק ממנו במים, והוא צף. הברזל צפוף יותר מהמים: גם כשהמסמר כולו במים, העילוי עליו קטן ממשקלו, והוא שוקע.

- "קל יותר מהמסמר": נתון שבול העץ כבד בהרבה.

- "רק בגודל": אבן גדולה שוקעת וגרגר קלקר קטן צף. הגודל לבדו לא קובע.

- "גופים כבדים תמיד שוקעים": זו התפיסה השגויה שהשאלה בודקת. גם אוניות כבדות מאוד צפות, וגם בול עץ צף במים עומדים, בלי זרם.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

לפניכם הצפיפויות של כמה חומרים. צפיפות המים היא 11 גרם לסמ"ק. מכל חומר הכינו קובייה מלאה (לא חלולה) והניחו אותה בגיגית מים.

חומרצפיפות (גרם לסמ"ק)
קלקר0.020.02
עץ בלזה0.150.15
שעווה0.90.9
ברזל7.97.9
עופרת11.311.3

א. מיינו את הקוביות לצפות ולשוקעות.

תשובה ופתרון לסעיף א

צפות: קלקר, עץ בלזה, שעווה. שוקעות: ברזל, עופרת.

1. קובייה מלאה צפה אם צפיפות החומר שלה קטנה מצפיפות המים, 11 גרם לסמ"ק, ושוקעת אם היא גדולה ממנה.

2. קלקר, בלזה ושעווה: צפיפות קטנה מ-11, ולכן צפות.

3. ברזל ועופרת: צפיפות גדולה מ-11, ולכן שוקעות.

ב. מחזיקים את קוביית הברזל כולה בתוך המים ומשחררים אותה. השוו בין כוח העילוי עליה לבין משקלה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כוח העילוי קטן ממשקל הקובייה, ולכן היא שוקעת.

1. הברזל צפוף יותר מהמים.

2. לכן גם כשהקובייה כולה במים, העילוי עליה קטן ממשקלה.

3. הכוח כלפי מטה גדול יותר, והקובייה שוקעת.

ג. מחזיקים את קוביית השעווה כולה בתוך המים ומשחררים אותה. מה יקרה לה? השוו בין העילוי למשקל כשהיא כולה במים, וכשהיא כבר צפה במנוחה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כשהיא כולה במים העילוי גדול ממשקלה, והיא עולה. בסוף היא צפה כשרובה בתוך המים, ואז העילוי שווה למשקלה.

1. השעווה פחות צפופה מהמים, ולכן כשהקובייה כולה במים העילוי עליה גדול ממשקלה, והיא עולה.

2. כשהיא מגיעה לפני המים, חלק ממנה יוצא מהמים. היא דוחה פחות מים, והעילוי קטן.

3. היא נעצרת כשהעילוי קטן עד שהוא שווה למשקלה. אז הכוחות מאוזנים, והיא צפה במנוחה.

4. צפיפות השעווה קרובה לצפיפות המים, ולכן רוב הקובייה נשאר בתוך המים.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

אוניית ברזל ענקית צפה על פני הים, אבל כדור ברזל קטן שוקע מיד. מה ההסבר?

  1. א. האונייה עשויה מסוג ברזל קל יותר, שצף במים

  2. ב. האונייה חלולה ומלאה אוויר, ולכן צפיפותה הממוצעת קטנה מזו של המים

  3. ג. המנועים של האונייה דוחפים אותה כל הזמן כלפי מעלה

  4. ד. האונייה קלה יותר מכדור הברזל, ולכן העילוי מספיק כדי להחזיק אותה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

האונייה בנויה כמו קליפת ברזל דקה סביב חלל גדול מלא אוויר. בגלל הצורה הזאת היא דוחה הרבה מים, וכוח העילוי עליה מגיע למשקלה כשרק החלק התחתון שלה במים. במילים אחרות: הצפיפות הממוצעת של האונייה, ברזל ואוויר יחד, קטנה מצפיפות המים. הכדור מלא ברזל, והצפיפות שלו היא צפיפות הברזל, גדולה מצפיפות המים.

- "ברזל קל יותר": זה אותו חומר. מה ששונה הוא הצורה.

- "המנועים דוחפים למעלה": המנועים דוחפים את האונייה קדימה. גם אונייה עם מנוע כבוי צפה.

- "קלה יותר מהכדור": האונייה כבדה פי אלפים מהכדור. זו התפיסה "כבד שוקע, קל צף".

שאלה 9

בינונית · פתוחה

רוני קיפלה יריעת אלומיניום לצורת סירה קטנה והניחה אותה במים. הסירה צפה. אחר כך היא מעכה את אותה יריעה לכדור קטן ודחוס, והכדור שקע.

א. מה נשאר זהה בין הסירה לבין הכדור, ומה השתנה?

תשובה ופתרון לסעיף א

זהה: החומר והמשקל, כי זו אותה יריעה. השתנתה הצורה, ובעקבותיה כמות המים שהגוף דוחה.

1. רוני לא הוסיפה ולא הורידה אלומיניום, ולכן המשקל לא השתנה.

2. השתנתה הצורה: סירה רחבה וחלולה לעומת כדור קטן ודחוס.

3. הסירה דוחה הרבה מים, והכדור דוחה מעט מים.

ב. הסבירו בעזרת המושג כוח עילוי מדוע הסירה צפה והכדור שקע.

תשובה ופתרון לסעיף ב

הסירה דוחה הרבה מים, וכוח העילוי עליה מגיע למשקלה כשרק חלק ממנה במים, ולכן היא צפה. הכדור הדחוס דוחה מעט מים, והעילוי עליו קטן ממשקלו, ולכן הוא שוקע.

1. כוח העילוי גדול יותר ככל שהגוף דוחה יותר מים.

2. הסירה רחבה וחלולה: כשהיא שוקעת קצת, היא כבר דוחה הרבה מים, והעילוי משתווה למשקל. היא צפה.

3. הכדור קטן ודחוס: גם כשהוא כולו במים, הוא דוחה מעט מים, והעילוי קטן ממשקלו. הוא שוקע.

4. המשקל זהה בשני המקרים. ההבדל הוא רק בעילוי, שנקבע לפי הצורה.

ג. רוני רוצה לבנות מאותה כמות אלומיניום סירה שתוכל לשאת כמה שיותר גולות בלי לשקוע. איך כדאי לה לבנות אותה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

רחבה ככל האפשר ועם דפנות גבוהות מספיק. כך הסירה יכולה לדחות הרבה מים לפני שמים נכנסים לתוכה, והעילוי המרבי עליה גדול.

1. כל גולה מוסיפה משקל, והסירה שוקעת עמוק יותר ודוחה יותר מים, עד שהעילוי משתווה למשקל החדש.

2. הסירה תשקע כשהמים יגיעו לשפת הדפנות ויתחילו להיכנס.

3. סירה רחבה עם דפנות גבוהות יכולה לדחות הרבה מים לפני שזה קורה.

4. לכן העילוי המרבי שלה גדול, והיא נושאת יותר גולות.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

תלמידים מדדו במד כוח שלוש פיסות חומר בנפח זהה: מאלומיניום, מברזל ומנחושת. כל פיסה נמדדה באוויר, ואחר כך כשהיא טבולה כולה במים.

חומרקריאה באווירקריאה במים
אלומיניום2.72.7 נ'1.71.7 נ'
ברזל7.97.9 נ'6.96.9 נ'
נחושת8.98.9 נ'7.97.9 נ'

א. בכמה ירדה הקריאה של כל פיסה במים? מה גודל כוח העילוי על כל פיסה?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכל שלוש הפיסות הקריאה ירדה ב-11 ניוטון, ולכן כוח העילוי על כל פיסה הוא 11 ניוטון.

1. אלומיניום: 2.7−1.7=12.7-1.7=1 נ'. ברזל: 7.9−6.9=17.9-6.9=1 נ'. נחושת: 8.9−7.9=18.9-7.9=1 נ'.

2. הקריאה במים קטנה יותר כי כוח העילוי נושא חלק מהמשקל.

3. ההפרש בין הקריאות הוא כוח העילוי: 11 נ' בכל אחת.

ב. האם כוח העילוי תלוי בחומר שממנו עשוי הגוף ובמשקלו? נמקו לפי הנתונים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. על פיסות בנפח זהה פועל אותו עילוי, אף שמשקליהן שונים מאוד. העילוי תלוי בכמות המים שהגוף דוחה, ולא בחומר או במשקל של הגוף.

1. המשקלים שונים מאוד: מ-2.72.7 נ' עד 8.98.9 נ'.

2. כוח העילוי זהה בכולן: 11 נ' (סעיף א).

3. מה שמשותף לפיסות הוא הנפח: כל אחת דוחה אותה כמות מים.

4. לכן העילוי תלוי בכמות המים שנדחו, ולא בחומר או במשקל.

ג. מדוע היה חשוב שלכל הפיסות יהיה אותו נפח?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כדי לשנות רק גורם אחד, את החומר. אילו הנפחים היו שונים, הפיסות היו דוחות כמויות מים שונות, ולא היה אפשר לדעת אם הבדל בעילוי נגרם מהחומר או מהנפח.

1. בניסוי משנים גורם אחד בלבד, ומשאירים את השאר קבועים.

2. הנפח קובע כמה מים הפיסה דוחה, ולכן הוא משפיע על העילוי.

3. נפח זהה מבטיח שאם יימצא הבדל, הוא יבוא מהחומר בלבד.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

מחזיקים קובייה כולה בתוך המים, ומשחררים אותה. באיור: הכוחות שפועלים עליה ברגע השחרור. החץ כלפי מעלה הוא כוח העילוי, 88 ניוטון, והחץ כלפי מטה הוא המשקל שלה, 55 ניוטון.

מה יקרה לקובייה?

  1. א. תשקע לקרקעית, כי המשקל מושך אותה למטה

  2. ב. תישאר במקומה, כי פועלים עליה שני כוחות שמבטלים זה את זה

  3. ג. תעלה, וגם כשתצוף על פני המים העילוי עליה יישאר גדול ממשקלה

  4. ד. תעלה אל פני המים ותצוף שם, כשחלק ממנה מעל המים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

ברגע השחרור כוח העילוי (88 נ') גדול מהמשקל (55 נ'). הכוחות לא מאוזנים, והקובייה עולה. כשהיא מגיעה לפני המים, חלק ממנה יוצא מהמים, היא דוחה פחות מים, והעילוי קטן. היא צפה במנוחה כשהעילוי שווה למשקלה, 55 נ'.

- "תשקע": המשקל אכן פועל כלפי מטה, אבל הכוח כלפי מעלה גדול ממנו.

- "תישאר במקומה": שני כוחות מבטלים זה את זה רק כשהם שווים בגודלם. כאן 88 נ' לעומת 55 נ'.

- "העילוי יישאר גדול": אילו העילוי היה נשאר גדול מהמשקל, הקובייה הייתה ממשיכה לעלות. גוף שצף במנוחה נמצא באיזון כוחות: העילוי שווה למשקל.

שאלה 12

קשה · אמריקאית

רז צף על גבו בבריכה של מים מתוקים, ורוב גופו בתוך המים. בים המלח, שמימיו מלוחים וצפופים הרבה יותר, הוא צף כשחלק גדול יותר מגופו מעל המים. איזה משפט מסביר זאת?

  1. א. בים המלח כוח העילוי על רז גדול ממשקלו, ובבריכה הוא שווה למשקלו

  2. ב. בים המלח המשקל של רז קטן יותר מאשר בבריכה

  3. ג. בשניהם העילוי שווה למשקלו, אבל במים צפופים מספיק שפחות מגופו יהיה במים

  4. ד. ים המלח עמוק יותר מהבריכה, ומים עמוקים דוחפים חזק יותר כלפי מעלה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

בשני המקומות רז צף במנוחה, ולכן הכוחות עליו מאוזנים: העילוי שווה למשקלו. ההבדל הוא כמה מגופו צריך להיות בתוך המים כדי לקבל את העילוי הזה. מים מלוחים צפופים יותר, ולכן כל כמות מים שהגוף דוחה כבדה יותר, ומספיק שפחות מגופו יהיה במים.

- "העילוי גדול ממשקלו": אילו כך, רז היה ממשיך לעלות. גוף שצף במנוחה נמצא באיזון.

- "המשקל קטן יותר": המשקל של רז הוא המשיכה של כדור הארץ, והוא לא תלוי בסוג המים.

- "עמוק יותר": רז צף על פני המים, ועומק המים מתחתיו לא משנה את העילוי עליו. הלחץ גדל עם העומק, אבל העילוי על גוף צף לא תלוי בעומק הים.

שאלה 13

קשה · פתוחה

אבן תלויה על מד כוח. מורידים אותה לאט לתוך מיכל מים גבוה, ורושמים את הקריאה של מד הכוח.

מצב האבןקריאת מד הכוח
באוויר6.06.0 נ'
חציה בתוך המים5.45.4 נ'
כולה במים, בעומק 1010 ס"מ4.84.8 נ'
כולה במים, בעומק 3030 ס"מ4.84.8 נ'
כולה במים, בעומק 5050 ס"מ4.84.8 נ'

א. מה קורה לכוח העילוי בזמן שהאבן נכנסת למים, עד שהיא כולה במים? נמקו לפי הנתונים.

תשובה ופתרון לסעיף א

הוא גדל: הקריאה יורדת מ-6.06.0 ל-5.45.4 ואז ל-4.84.8 נ'. ככל שחלק גדול יותר מהאבן במים, היא דוחה יותר מים, והעילוי גדל.

1. ככל שהקריאה קטנה יותר, העילוי שנושא חלק מהמשקל גדול יותר.

2. כשחצי מהאבן במים הקריאה ירדה ל-5.45.4 נ', וכשהאבן כולה במים ל-4.84.8 נ'.

3. לכן העילוי גדל ככל שהאבן נכנסת למים: היא דוחה יותר ויותר מים.

ב. נועם טוען: "ככל שהאבן עמוקה יותר, כוח העילוי עליה גדול יותר, כי הלחץ גדל עם העומק." האם הנתונים מתאימים לטענה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. כשהאבן כולה במים, הקריאה נשארת 4.84.8 נ' בכל עומק, ולכן העילוי לא משתנה. העילוי שווה למשקל המים שהאבן דוחה, וכשהיא כולה במים הכמות הזאת לא משתנה עם העומק.

1. בעומקים 1010, 3030 ו-5050 ס"מ הקריאה זהה: 4.84.8 נ'.

2. המשקל של האבן לא משתנה, והקריאה לא משתנה. לכן גם ההפרש ביניהם, כוח העילוי, לא משתנה: 6.0−4.8=1.26.0-4.8=1.2 נ' בכל עומק.

3. כוח העילוי שווה למשקל המים שהגוף דוחה. אבן שכולה במים דוחה אותה כמות מים בכל עומק.

4. נכון שהלחץ גדל עם העומק, אבל הוא גדל גם מעל האבן וגם מתחתיה, וההבדל בין הלחיצה מלמטה ללחיצה מלמעלה לא משתנה.

ג. האם האבן תשקע אם ישחררו אותה בתוך המים? נמקו בעזרת הנתונים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כן. משקל האבן 66 נ', והעילוי הגדול ביותר עליה, כשהיא כולה במים, הוא רק 1.21.2 נ', קטן ממשקלה.

1. משקל האבן הוא הקריאה באוויר: 6.06.0 נ'.

2. העילוי כשהיא כולה במים: 6.0−4.8=1.26.0-4.8=1.2 נ'.

3. העילוי קטן מהמשקל, ולכן האבן תשקע.

שאלה 14

קשה · פתוחה

ביצה טרייה הונחה בכוס מים מתוקים ושקעה לקרקעית. אחר כך המיסו בכוס הרבה מלח, כף אחר כף, ובחשו. בשלב מסוים הביצה עלתה וצפה.

א. השוו בין כוח העילוי לבין משקל הביצה כשהיא מונחת בקרקעית הכוס במים המתוקים.

תשובה ופתרון לסעיף א

כוח העילוי על הביצה קטן ממשקלה.

1. הביצה שקעה, ולכן הכוח כלפי מטה, המשקל, גדול מהכוח כלפי מעלה, העילוי.

2. כלומר יש עילוי, אבל הוא קטן ממשקל הביצה.

ב. משקל הביצה לא השתנה. הסבירו מדוע אחרי הוספת המלח היא עלתה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

מי המלח צפופים יותר מהמים המתוקים. הביצה דוחה אותו נפח נוזל, אבל עכשיו הנוזל הזה כבד יותר, ולכן העילוי גדל. כשהעילוי נעשה גדול ממשקל הביצה, היא עולה.

1. כוח העילוי שווה למשקל הנוזל שהגוף דוחה.

2. הביצה כולה בנוזל ודוחה אותו נפח, לפני המלח ואחריו.

3. המלח הגדיל את הצפיפות של הנוזל, ולכן אותו נפח נוזל כבד יותר.

4. העילוי גדל, ומשקל הביצה לא השתנה. כשהעילוי עבר את המשקל, הביצה עלתה.

ג. תלמידה רוצה לבדוק בניסוי איך כמות המלח משפיעה על הציפה של הביצה. מה הגורם שהיא משנה, מה היא בודקת, ומה עליה להשאיר קבוע?

תשובה ופתרון לסעיף ג

משנה: כמות המלח בכוס. בודקת: אם הביצה שוקעת או צפה, וכמה ממנה מעל פני המים. קבוע: אותה ביצה, אותה כמות מים, אותה כוס ואותה טמפרטורה.

1. הגורם המשפיע הוא מה שהיא בוחרת לשנות: כמות המלח, למשל במספר כפות.

2. הגורם המושפע הוא מה שהיא מודדת: שקיעה או ציפה, וכמה מהביצה בולט מעל המים.

3. כל השאר חייב להישאר קבוע, כדי שההבדלים ייגרמו רק מהמלח: אותה ביצה (אותו משקל ואותו נפח), אותה כמות מים ואותה טמפרטורה.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

שני כדורים בגודל זהה, אחד מעץ ואחד מברזל, נמצאים בבריכה. כדור העץ צף, וחלק ממנו מעל המים. כדור הברזל מונח על הקרקעית. על איזה כדור פועל כוח עילוי גדול יותר?

  1. א. על כדור הברזל, כי הוא כולו במים ודוחה יותר מים

  2. ב. על כדור העץ, כי הוא צף

  3. ג. על שניהם אותו כוח עילוי, כי הם בגודל זהה

  4. ד. על כדור הברזל לא פועל כוח עילוי, כי הוא מונח על הקרקעית

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

כוח העילוי שווה למשקל המים שהגוף דוחה. כדור הברזל כולו במים, ודוחה מים בנפח של כל הכדור. כדור העץ צף וחלק ממנו מחוץ למים, ולכן הוא דוחה פחות מים. לכן על כדור הברזל פועל עילוי גדול יותר. הוא שוקע בכל זאת, כי משקלו גדול עוד יותר.

- "כי הוא צף": ציפה לא אומרת שהעילוי גדול. היא אומרת שהעילוי שווה למשקל, ומשקל כדור העץ קטן.

- "אותו כוח, כי בגודל זהה": זה היה נכון אילו שני הכדורים היו כולם במים. כדור העץ רק חלקו במים.

- "לא פועל עילוי": עילוי פועל על כל גוף טבול, גם על גוף שמונח על הקרקעית.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

רפסודה בנויה מבולי עץ אורן שצפיפותו 500500 ק"ג/מ"ק. צפיפות המים 10001000 ק"ג/מ"ק. מדוע הרפסודה לא שוקעת?

  1. א. כי הרפסודה קלה, וגופים קלים צפים

  2. ב. כי צפיפות העץ קטנה מצפיפות המים

  3. ג. כי בזמן שהרפסודה צפה במנוחה, כוח העילוי עליה גדול ממשקלה

  4. ד. כי העץ סופג מים, והמים מחזיקים אותו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

גוף שצפיפותו קטנה מצפיפות הנוזל צף. אילו היו מחזיקים את הרפסודה כולה מתחת למים, העילוי היה גדול ממשקלה, והיא הייתה עולה עד שחלק ממנה בולט מעל המים.

- "קלה": רפסודה גדולה יכולה לשקול מאות ק"ג ועדיין לצוף, ומסמר קל שוקע. מכריעה הצפיפות, לא המשקל.

- "העילוי גדול מהמשקל": כשהרפסודה צפה במנוחה, העילוי שווה למשקלה. אילו היה גדול יותר, היא הייתה ממשיכה לעלות.

- "סופג מים": עץ שסופג מים נעשה כבד יותר, לא קל יותר.

שאלה 17

קלה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

דנה תולה משקולת על מד כוח. באוויר מד הכוח מראה 1212 ניוטון. כשהמשקולת טבולה כולה במים, בלי לגעת בקרקעית, מד הכוח מראה 88 ניוטון.

א. אילו כוחות פועלים על המשקולת כשהיא טבולה במים? כתבו את הכיוון של כל כוח.

תשובה ופתרון לסעיף א

שלושה כוחות: המשקל (1212 ניוטון) כלפי מטה, הכוח של מד הכוח כלפי מעלה, וכוח העילוי של המים כלפי מעלה.

1. כדור הארץ מושך את המשקולת כלפי מטה: המשקל, 1212 ניוטון. המשקל לא משתנה כשהמשקולת נכנסת למים.

2. מד הכוח מושך אותה כלפי מעלה: 88 ניוטון.

3. המים דוחפים אותה כלפי מעלה: כוח העילוי.

ב. מה כוח העילוי על המשקולת?

תשובה ופתרון לסעיף ב

44 ניוטון.

1. המשקולת במנוחה, ולכן הכוחות כלפי מעלה שווים לכוח כלפי מטה: Fd+FB=WF_d+F_B=W.

2. FB=W−Fd=12−8=4F_B=W-F_d=12-8=4 ניוטון.

שאלה 18

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

קובייה תלויה על חוט וטבולה כולה במים. במה תלוי כוח העילוי שהמים מפעילים עליה?

  1. א. במשקל של הקובייה

  2. ב. בעומק שבו נמצאת הקובייה

  3. ג. בנפח של הקובייה

  4. ד. בחומר שממנו עשויה הקובייה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

לפי חוק ארכימדס FB=ρ⋅g⋅VF_B=\rho\cdot g\cdot V: כוח העילוי תלוי בצפיפות הנוזל ובנפח השקוע. הקובייה טבולה כולה, ולכן הנפח השקוע הוא הנפח שלה.

•משקל הקובייה: תפיסה שגויה נפוצה. המשקל לא מופיע בנוסחה. קובייה כבדה וקובייה קלה באותו נפח מקבלות אותו עילוי.

•העומק: הלחץ גדל עם העומק, אבל על גוף שטבול כולו הוא גדל באותה מידה על הפאה העליונה ועל התחתונה, וההפרש ביניהן לא משתנה.

•החומר: החומר קובע את המשקל, לא את העילוי.

שאלה 19

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

מכלית נפט עשויה פלדה שצפיפותה 78007800 ק"ג/מ"ק. ברג פלדה קטן שוקע מיד במים (10001000 ק"ג/מ"ק), ובכל זאת המכלית, שמסתה אלפי טונות, צפה.

א. הסבירו מדוע המכלית צפה.

תשובה ופתרון לסעיף א

המכלית חלולה ומלאה אוויר. הצפיפות הממוצעת שלה, המסה הכוללת חלקי הנפח הכולל, קטנה מצפיפות המים.

1. מה שקובע אם גוף צף הוא הצפיפות הממוצעת שלו: המסה הכוללת חלקי הנפח הכולל.

2. דפנות הפלדה דקות, ורוב הנפח של המכלית הוא חללים מלאי אוויר.

3. לכן המכלית תופסת נפח גדול מאוד ביחס למסה שלה, והצפיפות הממוצעת שלה קטנה מ-10001000 ק"ג/מ"ק.

4. הברג הוא פלדה מלאה, וצפיפותו 78007800 ק"ג/מ"ק, ולכן הוא שוקע.

ב. ממלאים את המכלית בנפט. מה קורה לעומק שבו היא שקועה במים? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

היא שוקעת עמוק יותר. המשקל גדל, וכדי שהעילוי יגדל באותה מידה היא צריכה לדחות יותר מים.

1. כשהמכלית צפה במנוחה, העילוי שווה למשקל הכולל.

2. הנפט מגדיל את המשקל, ולכן צריך עילוי גדול יותר.

3. העילוי גדל רק אם הנפח השקוע גדל. לכן המכלית שוקעת עמוק יותר, עד שמשקל המים שהיא דוחה שווה למשקל המכלית עם הנפט.

שאלה 20

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

גיל ממלא כלי במים עד שפתו, ומוריד לתוכו לאט גוף שתלוי על חוט, עד שהגוף טבול כולו. המים שגלשו נאספים בכוס, ומשקלם 66 ניוטון. מה כוח העילוי על הגוף?

  1. א. כמו משקל הגוף, כי על כל גוף טבול פועל עילוי השווה למשקלו

  2. ב. אי אפשר לדעת בלי לדעת את מסת הגוף

  3. ג. משקל הגוף פחות 66 ניוטון

  4. ד. 66 ניוטון

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

לפי חוק ארכימדס, כוח העילוי שווה למשקל הנוזל שהגוף דחה. הגוף דחה בדיוק את המים שגלשו, ומשקלם 66 ניוטון. זו הדרך שבה בודקים את החוק בניסוי.

- "כמו משקל הגוף": העילוי שווה למשקל הנוזל שנדחה, לא למשקל הגוף. הם שווים רק כשהגוף צף או מרחף.

- "אי אפשר לדעת": מסת הגוף לא נחוצה. העילוי תלוי רק בנוזל שנדחה.

- "משקל הגוף פחות 66": זו הקריאה של מד כוח שהגוף תלוי עליו, לא כוח העילוי.

שאלה 21

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

גוף שמשקלו 3030 ניוטון מוחזק טבול כולו במים, וכוח העילוי עליו 3030 ניוטון. משחררים אותו. מה יקרה לגוף?

  1. א. ישקע לקרקעית

  2. ב. יעלה לפני המים ויצוף

  3. ג. יישאר במקום שבו שחררו אותו: ירחף

  4. ד. ירד לאט ויעצור בעומק מסוים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

המשקל והעילוי שווים, ולכן הכוחות על הגוף מאוזנים. גוף שהיה במנוחה נשאר במנוחה: הוא מרחף.

- "ישקע": גוף שוקע רק כשמשקלו גדול מהעילוי.

- "יעלה": גוף עולה רק כשהעילוי גדול ממשקלו.

- "ירד ויעצור": כדי לרדת הוא צריך כוח שקול כלפי מטה, ואין כזה. העילוי על גוף שטבול כולו גם לא משתנה עם העומק.

שאלה 22

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

כדור ברזל וכדור עץ, באותו נפח בדיוק, מוחזקים טבולים כולם במים. את כדור העץ מחזיקים מתחת למים בעזרת מוט דק. על איזה כדור כוח העילוי גדול יותר?

  1. א. על כדור הברזל, כי הוא כבד יותר

  2. ב. כוח העילוי על שני הכדורים שווה

  3. ג. על כדור העץ, כי עץ צף

  4. ד. תלוי באיזה עומק מחזיקים כל כדור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

FB=ρ⋅g⋅VF_B=\rho\cdot g\cdot V. לשני הכדורים אותו נפח שקוע ואותו נוזל, ולכן אותו עילוי. כדור הברזל שוקע כי המשקל שלו גדול מהעילוי, ולא כי העילוי עליו שונה.

- "הברזל כבד יותר": תפיסה שגויה. משקל הגוף לא קובע את העילוי.

- "עץ צף": העץ צף כי משקלו קטן מהעילוי כשהוא טבול כולו, לא כי העילוי עליו גדול יותר.

- "תלוי בעומק": אחרי שגוף טבול כולו, העילוי לא תלוי בעומק.

שאלה 23

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

צוללת שטה על פני הים, ורוצים שתצלול מתחת למים. מה עושים?

  1. א. ממלאים את מכלי הצלילה שלה במים, ומשקלה גדל בלי שנפחה משתנה

  2. ב. מרוקנים את מכלי הצלילה מהמים, כדי שהצוללת תהיה קלה יותר

  3. ג. מגדילים את הנפח של הצוללת, כדי שתדחה יותר מים

  4. ד. לא עושים דבר: ככל שהצוללת עמוקה יותר, העילוי עליה קטן

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

כשממלאים את המכלים במים, המשקל של הצוללת גדל והנפח החיצוני שלה לא משתנה. הצפיפות הממוצעת גדלה, המשקל נעשה גדול מהעילוי, והצוללת שוקעת.

- "מרוקנים": כך עושים כדי לעלות. המשקל קטן, והעילוי גובר.

- "מגדילים את הנפח": זה מגדיל את העילוי, והצוללת הייתה עולה.

- "העילוי קטן בעומק": על גוף שטבול כולו העילוי לא תלוי בעומק.

שאלה 24

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

עומר משחרר מפתח מתכת מגובה 1.51.5 מטר מעל הרצפה, והמפתח מגיע לרצפה תוך פחות משנייה. אחר כך הוא משחרר את אותו מפתח בבריכה, 1.51.5 מטר מעל הקרקעית, כשהמפתח כבר כולו מתחת לפני המים. הפעם המפתח יורד לקרקעית לאט הרבה יותר.

צפיפות המים 10001000 ק"ג/מ"ק, וצפיפות האוויר כ-1.31.3 ק"ג/מ"ק.

א. אילו כוחות פועלים על המפתח בזמן שהוא יורד במים? כתבו את הכיוון של כל כוח.

תשובה ופתרון לסעיף א

המשקל כלפי מטה, כוח העילוי של המים כלפי מעלה, והתנגדות המים לתנועה, גם היא כלפי מעלה.

1. כדור הארץ מושך את המפתח כלפי מטה: המשקל.

2. המים דוחפים אותו כלפי מעלה: כוח העילוי.

3. המפתח נע כלפי מטה, והמים מתנגדים לתנועה: כוח התנגדות כלפי מעלה.

ב. הסבירו מדוע המפתח יורד במים לאט יותר מאשר באוויר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

צפיפות המים גדולה פי כ-770770 מצפיפות האוויר, ולכן העילוי במים גדול בהרבה. הכוח השקול כלפי מטה קטן יותר, וגם התנגדות המים גדולה. לכן המפתח מאיץ פחות ויורד לאט.

1. כוח העילוי FB=ρ⋅g⋅VF_B=\rho\cdot g\cdot V תלוי בצפיפות התווך. לאותו מפתח, הנפח ו-gg זהים באוויר ובמים.

2. 10001.3≈770\frac{1000}{1.3}\approx770: העילוי במים גדול פי כ-770770 מהעילוי באוויר. באוויר העילוי זניח.

3. המשקל זהה בשני המקרים. במים העילוי מקזז חלק ממנו, ולכן הכוח השקול כלפי מטה קטן יותר.

4. כוח שקול קטן יותר נותן תאוצה קטנה יותר (a=Fma=\frac{F}{m}), והתנגדות המים, שגדולה מהתנגדות האוויר, מקטינה אותו עוד. לכן המפתח יורד לאט.

שאלה 25

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

מיכל רוצה לבדוק אם כוח העילוי על גוף שטבול כולו בנוזל תלוי בעומק שבו הגוף נמצא. יש לה מד כוח, גליל מתכת על חוט, מכל מים גבוה וסרגל.

א. מה מיכל צריכה לשנות בניסוי, ומה היא צריכה למדוד?

תשובה ופתרון לסעיף א

משנים את העומק של הגליל. מודדים את הקריאה של מד הכוח, ומחשבים ממנה את העילוי.

1. המשתנה שמשנים: העומק של הגליל מתחת לפני המים (בכל פעם הגליל טבול כולו).

2. מה מודדים: הקריאה של מד הכוח בכל עומק. בנוסף מודדים פעם אחת את המשקל באוויר.

3. העילוי בכל עומק: FB=W−FdF_B=W-F_d.

ב. כתבו שני דברים שמיכל צריכה להשאיר קבועים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

למשל: אותו גליל, אותו נוזל, והגליל טבול כולו ולא נוגע בקרקעית או בדפנות.

1. אותו גליל, כדי שהנפח יהיה זהה.

2. אותו נוזל, כדי שהצפיפות תהיה זהה.

3. הגליל טבול כולו בכל המדידות, ולא נוגע בקרקעית או בדפנות. אחרת הקרקעית או הדופן מפעילות עליו כוח נוסף.

ג. משקל הגליל באוויר 99 ניוטון. אלה התוצאות שמיכל קיבלה:

עומק הגליל (ס"מ)226610101414
קריאת מד הכוח (ניוטון)77777777

מה כוח העילוי בכל עומק, ומה המסקנה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

העילוי 22 ניוטון בכל העומקים. מסקנה: על גוף שטבול כולו, כוח העילוי לא תלוי בעומק.

1. בכל עומק: FB=9−7=2F_B=9-7=2 ניוטון.

2. העילוי לא השתנה כשהעומק השתנה.

3. המסקנה מתאימה לחוק ארכימדס: FB=ρ⋅g⋅VF_B=\rho\cdot g\cdot V, והעומק לא מופיע בו.

שאלה 26

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

ספינה מפליגה מנהר של מים מתוקים (10001000 ק"ג/מ"ק) אל הים (10301030 ק"ג/מ"ק). מה קורה לספינה כשהיא מגיעה לים?

  1. א. היא שוקעת מעט עמוק יותר, כי מי הים כבדים יותר

  2. ב. היא עולה מעט, וכוח העילוי עליה נשאר כמו שהיה

  3. ג. היא עולה מעט, כי כוח העילוי עליה גדל

  4. ד. היא נשארת באותו עומק, כי גם בים היא צפה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. בנהר ובים הספינה צפה במנוחה, ולכן בשני המקומות FB=WF_B=W. המשקל לא השתנה, ולכן גם העילוי לא השתנה.

2. מי הים צפופים יותר, ולכן כדי לקבל את אותו עילוי מספיק נפח שקוע קטן יותר: Vs=Wρ⋅gV_s=\frac{W}{\rho\cdot g}. הספינה עולה מעט.

- "שוקעת עמוק יותר": הפוך. נוזל צפוף יותר נותן יותר עילוי על כל מ"ק שקוע, ולכן צריך פחות נפח שקוע.

- "העילוי גדל": אילו העילוי היה גדול מהמשקל, הספינה הייתה ממשיכה לעלות. במנוחה הם שווים.

- "אותו עומק": העומק תלוי בצפיפות המים.

שאלה 27

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

מדוע כדור פורח עולה כשמחממים את האוויר שבתוכו?

  1. א. כי האש דוחפת אוויר חם כלפי מטה, והכדור נדחף כלפי מעלה כמו רקטה

  2. ב. כי האוויר החם שבתוך הכדור מפעיל עליו כוח עילוי

  3. ג. כי האוויר החם דליל מהאוויר הקר שבחוץ, ולכן המשקל הכולל של הכדור קטן מכוח העילוי

  4. ד. כי החום מקטין את המשיכה של כדור הארץ לכדור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

האוויר הקר שבחוץ מפעיל על הכדור כוח עילוי, FB=ρ⋅g⋅VF_B=\rho\cdot g\cdot V, עם צפיפות האוויר שבחוץ. כשמחממים את האוויר שבפנים, חלק ממנו יוצא מהפתח, ונשאר בפנים אוויר דליל וקל יותר. המשקל הכולל של הכדור, הסל והאוויר שבתוכו נעשה קטן מהעילוי, והכדור עולה.

- "כמו רקטה": האש לא דוחפת את הכדור. היא מחממת את האוויר שבתוכו.

- "האוויר החם מפעיל עילוי": העילוי בא מהאוויר שמסביב לכדור. האוויר שבפנים הוא חלק מהמשקל.

- "החום מקטין את המשיכה": המשיכה של כדור הארץ לא תלויה בטמפרטורה.

שאלה 28

קשה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

תמר משחררת כדור נחושת קטן מעל כלי מלא כספית. צפיפות הנחושת 89008900 ק"ג/מ"ק, וצפיפות הכספית 13,60013{,}600 ק"ג/מ"ק. הזניחו את השפעת האוויר.

א. אילו כוחות פועלים על הכדור בזמן שהוא נופל באוויר, לפני שהגיע לכספית?

תשובה ופתרון לסעיף א

רק המשקל, כלפי מטה.

כשמזניחים את האוויר, הכוח היחיד הוא המשיכה של כדור הארץ: המשקל, כלפי מטה.

ב. אילו כוחות פועלים על הכדור כשחלק ממנו כבר בתוך הכספית?

תשובה ופתרון לסעיף ב

המשקל כלפי מטה, וכוח העילוי של הכספית כלפי מעלה.

1. המשקל ממשיך לפעול כלפי מטה.

2. הכספית מפעילה כוח עילוי כלפי מעלה, השווה למשקל הכספית שהכדור דחה.

ג. האם הכדור ישקע בכספית? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. צפיפות הנחושת קטנה מצפיפות הכספית, ולכן הכדור צף, וחלק ממנו בולט מעל הכספית.

1. משווים צפיפויות: 8900<13,6008900<13{,}600.

2. אילו הכדור היה טבול כולו, העילוי היה גדול ממשקלו. לכן הוא נעצר כשרק חלק ממנו שקוע, והעילוי על החלק הזה שווה למשקל.

3. החלק השקוע: 890013600\frac{8900}{13600}, כלומר כ-65%65\% מהכדור.

ד. מחליפים את הכדור בכדור נחושת שנפחו פי 22. אילו תשובות בסעיפים הקודמים ישתנו?

תשובה ופתרון לסעיף ד

אף אחת. הכוחות אותם כוחות, והכדור עדיין צף, כי צפיפות הנחושת לא השתנתה.

1. המשקל גדל פי 22, אבל הכוחות שפועלים הם אותם כוחות.

2. הצפיפות לא תלויה בגודל הכדור: גם המסה וגם הנפח גדלו פי 22.

3. 8900<13,6008900<13{,}600 עדיין, ולכן הכדור צף, ואותו חלק ממנו שקוע. העילוי על הכדור הגדול גדל פי 22, בדיוק כמו המשקל.

שאלה 29

קשה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

בצנצנת גבוהה שלוש שכבות של נוזלים: למטה כספית (13,60013{,}600 ק"ג/מ"ק), מעליה מים (10001000 ק"ג/מ"ק) ולמעלה שמן (920920 ק"ג/מ"ק). דן משחרר מעל הצנצנת כדור אלומיניום קטן (27002700 ק"ג/מ"ק).

א. דן אומר: "אם נשתמש בצנצנת רחבה יותר, עם שכבות באותו עובי, כל נוזל יפעיל על הכדור כוח עילוי גדול יותר." האם הוא צודק? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. העילוי תלוי רק בצפיפות הנוזל ובנפח השקוע של הכדור, ולא ברוחב הכלי או בכמות הנוזל.

1. FB=ρ⋅g⋅VF_B=\rho\cdot g\cdot V, כאשר ρ\rho צפיפות הנוזל ו-VV הנפח השקוע של הכדור.

2. בצנצנת רחבה הנוזלים זהים והכדור זהה, ולכן העילוי זהה. רוחב הכלי לא מופיע בחוק.

ב. גם האוויר מפעיל על הכדור כוח עילוי. צפיפות האוויר כ-1.31.3 ק"ג/מ"ק. מדוע בדרך כלל לא מחשבים אותו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כי הוא זניח: קטן פי כ-20002000 ממשקל הכדור.

1. העילוי של האוויר: 1.3⋅g⋅V1.3\cdot g\cdot V. משקל הכדור: 2700⋅g⋅V2700\cdot g\cdot V.

2. היחס: 27001.3≈2000\frac{2700}{1.3}\approx2000. העילוי של האוויר קטן פי כ-20002000 מהמשקל, ולכן כמעט לא משפיע על תנועת הכדור.

ג. היכן ייעצר הכדור? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הכדור עובר דרך השמן ודרך המים, וצף על הכספית, כשרק חלק קטן ממנו בתוכה.

1. 2700>9202700>920 ו-2700>10002700>1000: הכדור צפוף מהשמן ומהמים, ולכן שוקע בהם.

2. 2700<13,6002700<13{,}600: הכדור דליל מהכספית, ולכן לא שוקע בה.

3. הוא נעצר על פני הכספית, כשחלק קטן ממנו בתוך הכספית, והשאר במים.

ד. מאיזה חומר צריך להיות כדור כדי שיגיע לקרקעית הצנצנת? כתבו את התנאי על הצפיפות ותנו דוגמה.

תשובה ופתרון לסעיף ד

חומר שצפיפותו גדולה מ-13,60013{,}600 ק"ג/מ"ק, למשל זהב (כ-19,30019{,}300 ק"ג/מ"ק).

1. כדי לשקוע דרך כל השכבות, הכדור צריך להיות צפוף מכל הנוזלים, כולל הכספית.

2. התנאי: צפיפות גדולה מ-13,60013{,}600 ק"ג/מ"ק.

3. דוגמאות: זהב (כ-19,30019{,}300), פלטינה (כ-21,40021{,}400). ברזל (78007800) ועופרת (כ-11,30011{,}300) לא מתאימים: הם צפים על כספית.

שאלה 30

קשה · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

קוביית קרח צפה בכוס שמלאה מים עד שפתה, וחלק מהקובייה בולט מעל פני המים. מה יקרה כשהקרח יימס כולו?

  1. א. גובה המים לא ישתנה, ושום מים לא יגלשו

  2. ב. מים יגלשו, כי החלק של הקרח שבולט מעל המים יהפוך למים

  3. ג. גובה המים ירד, כי קרח תופס יותר מקום ממים

  4. ד. מים יגלשו, כי לכוס נוספים מים מהקרח שנמס

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. הקרח צף, ולכן משקל המים שהוא דוחה שווה למשקלו.

2. כשהקרח נמס, הוא הופך למים באותו משקל בדיוק. כמות כזאת של מים תופסת בדיוק את הנפח שהקרח דחה, כלומר את הנפח של החלק השקוע.

3. לכן המים מהקרח ממלאים בדיוק את "החור" שהחלק השקוע השאיר, וגובה המים לא משתנה.

- "החלק הבולט יהפוך למים": הקרח מתכווץ כשהוא נמס. גם החלק הבולט נכנס לנפח של החלק השקוע.

- "הגובה ירד": נכון שקרח תופס יותר מקום, אבל העודף נמצא מעל פני המים.

- "נוספים מים": המים שנוספים באים במקום הקרח השקוע, ולא בנוסף אליו.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.