דילוג לתוכן המרכזי

לחץ במוצקים, בנוזלים ובאוויר - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ח' - פיזיקה · כוחות · 30 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

מה פירוש המושג לחץ בפיזיקה?

  1. א. הכוח שגוף מפעיל על משטח, בלי קשר לשטח המגע

  2. ב. הכוח שפועל על כל יחידת שטח של המשטח

  3. ג. גודל שטח המגע בין הגוף למשטח

  4. ד. המשקל של הגוף שמונח על המשטח

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

לחץ אומר כמה כוח פועל על כל יחידת שטח. לכן הוא תלוי בשני דברים: בגודל הכוח ובגודל שטח המגע. אותו כוח על שטח קטן יוצר לחץ גדול, ועל שטח גדול יוצר לחץ קטן.

- "הכוח, בלי קשר לשטח המגע": זו הטעות הנפוצה ביותר, לחשוב שלחץ וכוח הם אותו דבר. הם שני גדלים שונים.

- "גודל שטח המגע": השטח הוא רק אחד משני הגורמים שקובעים את הלחץ, והוא עצמו אינו הלחץ.

- "המשקל של הגוף": משקל הוא כוח. הוא יכול להיות הכוח שיוצר את הלחץ, אבל אותו משקל יוצר לחצים שונים על שטחים שונים.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

עומר חותך עגבנייה פעם בסכין חדה ופעם בסכין קהה, ולוחץ על שתיהן באותו כוח. בסכין החדה החיתוך קל הרבה יותר. מדוע?

  1. א. הסכין החדה מפעילה על העגבנייה כוח גדול יותר

  2. ב. שטח המגע של הלהב החד עם העגבנייה גדול יותר, ולכן הלחץ גדול יותר

  3. ג. הסכין הקהה כבדה יותר, ולכן היא מועכת את העגבנייה במקום לחתוך אותה

  4. ד. שטח המגע של הלהב החד קטן יותר, ולכן אותו כוח יוצר לחץ גדול יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הכוח זהה בשני המקרים, כי עומר לוחץ באותו כוח. ההבדל הוא בשטח המגע: הלהב החד דק מאוד, ולכן הכוח מתרכז בשטח קטן והלחץ גדול. לחץ גדול חודר דרך הקליפה.

- "כוח גדול יותר": נתון שהכוח שווה. זה הבלבול בין לחץ לכוח.

- "שטח המגע של הלהב החד גדול יותר": הפוך. להב חד הוא דק, ושטח המגע שלו קטן. וגם הקשר הפוך: שטח גדול יותר נותן לחץ קטן יותר.

- "הסכין הקהה כבדה יותר": משקל הסכין לא נתון, והוא לא העניין. הכוח שפועל על העגבנייה הוא הלחיצה של עומר, והיא שווה.

שאלה 3

קלה · פתוחה

יעל הולכת בשלג רך בנעליים רגילות, ורגליה שוקעות עמוק בשלג. אחר כך היא נועלת מגלשי סקי, ארוכים ורחבים הרבה יותר מהנעליים, ועומדת על השלג כמעט בלי לשקוע.

א. האם הכוח שיעל מפעילה על השלג קטן כשנעלה את המגלשיים? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. הכוח שיעל מפעילה על השלג שווה בערך למשקלה, והמשקל שלה לא השתנה (המגלשיים אפילו מוסיפים מעט משקל).

1. יעל עומדת במנוחה, ולכן היא לוחצת על השלג בכוח ששווה למשקלה, יחד עם מה שהיא נועלת.

2. המשקל של יעל לא תלוי במה שהיא נועלת. המגלשיים רק מוסיפים מעט משקל.

3. לכן הכוח על השלג לא קטן. משהו אחר השתנה.

ב. הסבירו מדוע עם המגלשיים יעל כמעט לא שוקעת.

תשובה ופתרון לסעיף ב

שטח המגע של המגלשיים עם השלג גדול הרבה יותר. אותו כוח מתחלק על שטח גדול, ולכן הלחץ על השלג קטן, והשלג כמעט לא נמעך.

1. כמה השלג נמעך תלוי בלחץ, ולא רק בכוח.

2. הכוח כמעט שווה בשני המקרים (סעיף א).

3. שטח המגע של המגלשיים גדול בהרבה משטח הסוליות של הנעליים.

4. אותו כוח על שטח גדול יותר יוצר לחץ קטן יותר.

5. השלג נמעך פחות, ויעל כמעט לא שוקעת.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

בבקבוק פלסטיק מלא מים נקבו שלושה חורים קטנים זה מעל זה, באותו צד של הבקבוק: חור עליון, חור אמצעי וחור תחתון. מאיזה חור המים פורצים בעוצמה הגדולה ביותר?

  1. א. מהחור התחתון

  2. ב. מהחור העליון

  3. ג. מהחור האמצעי

  4. ד. מכל החורים באותה עוצמה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הלחץ בנוזל גדל עם העומק: ככל שנקודה עמוקה יותר, עמוד המים שמעליה גבוה יותר. החור התחתון הוא העמוק ביותר, ולכן הלחץ שם הגדול ביותר, והמים פורצים ממנו בעוצמה הגדולה ביותר.

- "מהחור העליון": אולי חשבו שהמים שלמעלה "יוצאים ראשונים". דווקא מעל החור העליון יש הכי מעט מים, ושם הלחץ הקטן ביותר.

- "מהחור האמצעי": הלחץ שם גדול יותר מבחור העליון, אבל קטן יותר מבחור התחתון.

- "באותה עוצמה": הלחץ בנוזל שווה בכל הכיוונים באותו עומק, אבל הוא משתנה מעומק לעומק.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

באיזה מהמקומות האלה לחץ האוויר הוא הקטן ביותר?

  1. א. על חוף ים המלח, המקום הנמוך ביותר בארץ

  2. ב. על חוף הים בתל אביב

  3. ג. על פסגת החרמון

  4. ד. לחץ האוויר שווה בכל המקומות האלה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

לחץ האוויר נוצר מהאוויר שמעלינו. ככל שעולים גבוה יותר, יש מעלינו פחות אוויר, ולכן הלחץ קטן יותר. פסגת החרמון היא המקום הגבוה ביותר מבין המקומות.

- "ים המלח": שם לחץ האוויר דווקא הגדול ביותר מבין המקומות, כי הוא נמוך מפני הים ויש מעליו הכי הרבה אוויר. בחרו את ההפך.

- "תל אביב": בגובה פני הים הלחץ גדול יותר מאשר על פסגת הר.

- "שווה": לחץ האוויר שווה בכל הכיוונים בגובה נתון, אבל הוא משתנה עם הגובה.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

לנגה יש שני תיקים, שווים במשקלם יחד עם התכולה. לתיק אחד יש רצועת כתף רחבה, ולשני רצועה צרה. בכל פעם היא נושאת תיק אחד על הכתף.

א. באיזה מקרה הכוח שהרצועה מפעילה על הכתף גדול יותר?

תשובה ופתרון לסעיף א

הכוח שווה בשני המקרים, כי הוא שווה בערך למשקל התיק, והתיקים שווים במשקלם.

1. הרצועה מחזיקה את התיק, ולכן היא לוחצת על הכתף בכוח ששווה בערך למשקל התיק.

2. משקלי התיקים שווים, ולכן גם הכוחות על הכתף שווים.

3. רוחב הרצועה לא משנה את הכוח.

ב. הסבירו מדוע הרצועה הרחבה נוחה יותר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

הרצועה הרחבה נוגעת בכתף בשטח גדול יותר. אותו כוח על שטח גדול יותר יוצר לחץ קטן יותר, ולכן היא לוחצת פחות על כל נקודה בכתף.

1. מה שמרגישים בכתף תלוי בלחץ: כמה כוח פועל על כל יחידת שטח של העור.

2. הכוח שווה בשני המקרים (סעיף א).

3. שטח המגע של הרצועה הרחבה גדול יותר.

4. לכן הלחץ שלה על הכתף קטן יותר, והיא נוחה יותר.

ג. דנה אומרת: "הרצועה הצרה כואבת יותר כי היא מפעילה על הכתף כוח גדול יותר." מה הטעות שלה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

דנה מבלבלת בין כוח ללחץ. הכוח שווה בשני המקרים. ברצועה הצרה גדול הלחץ, בגלל שטח המגע הקטן.

1. לפי סעיף א, הכוח שתי הרצועות מפעילות שווה.

2. מה שגדול יותר ברצועה הצרה הוא הלחץ, כי אותו כוח מתרכז בשטח קטן.

3. דנה ייחסה לכוח את מה שנגרם מהלחץ.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

פקיר יכול לשכב על מיטת מסמרים בלי להיפצע, אבל אם יעמוד עליה ברגליים יחפות הוא ייפצע. מה ההסבר?

  1. א. כשהוא שוכב, המשקל שלו קטן יותר, ולכן המסמרים לוחצים עליו פחות

  2. ב. כשהוא שוכב, הכוח מתחלק על הרבה מסמרים, ולכן הלחץ קטן

  3. ג. כשהוא שוכב, המסמרים מפעילים עליו כוח כולל גדול יותר, שמחזיק אותו

  4. ד. כשהוא עומד, שטח המגע שלו עם המסמרים גדול יותר, ולכן הלחץ גדול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בשני המצבים הפקיר במנוחה, ולכן הכוח הכולל שהמסמרים מפעילים עליו שווה למשקלו. בשכיבה הגוף נוגע בהרבה מסמרים, שטח המגע גדול, והכוח מתחלק ביניהם. הלחץ קטן ואינו חודר לעור. בעמידה רק כפות הרגליים נוגעות במעט מסמרים, שטח המגע קטן, והלחץ גדול.

- "המשקל קטן יותר": המשקל לא תלוי בתנוחה.

- "כוח כולל גדול יותר": בשני המצבים הכוח הכולל שווה למשקל. ההבדל הוא בשטח, לא בכוח.

- "כשהוא עומד, שטח המגע גדול יותר": הפוך. בעמידה רק כפות הרגליים נוגעות במסמרים, והשטח קטן. וגם הקשר הפוך: שטח גדול יותר היה נותן לחץ קטן יותר.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

תלמידים הניחו תיבת ברזל על שכבה חלקה של קמח, בכל פעם על פאה אחרת, ומדדו את עומק השקע שנוצר. לפני כל מדידה החליקו את הקמח מחדש.

פאהשטח הפאהעומק השקע
א2020 סמ"ר1.21.2 ס"מ
ב4040 סמ"ר0.60.6 ס"מ
ג8080 סמ"ר0.30.3 ס"מ

א. מה הגורם שהתלמידים שינו, מה הגורם שהם מדדו, ומה נשאר קבוע?

תשובה ופתרון לסעיף א

שינו: שטח המגע (הפאה). מדדו: עומק השקע. קבוע: הכוח על הקמח, כלומר משקל התיבה, וגם הקמח ואופן ההחלקה.

1. בכל מדידה הונחה התיבה על פאה אחרת, כלומר השתנה שטח המגע. זה הגורם המשפיע.

2. בכל מדידה נמדד עומק השקע. זה הגורם המושפע, והוא מראה כמה גדול הלחץ.

3. התיבה לא השתנתה, ולכן הכוח שהיא מפעילה על הקמח, משקלה, נשאר קבוע. גם הקמח וההחלקה היו זהים.

ב. מה המסקנה מהניסוי?

תשובה ופתרון לסעיף ב

באותו כוח, ככל ששטח המגע גדול יותר, השקע רדוד יותר, כלומר הלחץ קטן יותר.

1. בטבלה: השטח גדל מפאה א לפאה ג, ועומק השקע קטן.

2. השקע עמוק יותר כשהלחץ גדול יותר.

3. לכן: כשהכוח קבוע, הגדלת שטח המגע מקטינה את הלחץ.

ג. מדוע היה חשוב להשתמש באותה תיבה בכל המדידות, ולא בשלוש תיבות שונות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כדי שהכוח יישאר קבוע. כך ההבדל בשקע נגרם רק משינוי השטח. בתיבות שונות גם המשקל היה משתנה, ולא היה אפשר לדעת מה גרם להבדל.

1. הלחץ תלוי בשני גורמים: בכוח ובשטח.

2. בניסוי בודקים השפעה של גורם אחד, ולכן משאירים את השני קבוע.

3. אותה תיבה פירושה אותו משקל, כלומר אותו כוח על הקמח.

4. אילו השתמשו בתיבות שונות, גם הכוח וגם השטח היו משתנים, ואי אפשר היה לדעת מה מהם גרם להבדל בעומק.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

דנה תוקעת נעצים בלוח שעם. באיזה מהמקרים הלחץ שהנעץ מפעיל על הלוח הוא הגדול ביותר?

  1. א. היא לוחצת חלש על נעץ עם חוד חד

  2. ב. היא לוחצת חזק על נעץ שהחוד שלו שבור ורחב

  3. ג. היא לוחצת חלש על נעץ שהחוד שלו שבור ורחב

  4. ד. היא לוחצת חזק על נעץ עם חוד חד

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הלחץ גדל כשהכוח גדל, וגדל גם כששטח המגע קטן. הלחץ הגדול ביותר מתקבל כששני הדברים יחד: כוח גדול (לחיצה חזקה) ושטח מגע קטן (חוד חד).

- "חלש, חוד חד": השטח קטן, אבל הכוח קטן. חשבו רק על השטח.

- "חזק, חוד רחב": הכוח גדול, אבל השטח גדול. חשבו רק על הכוח, כאילו לחץ הוא כוח.

- "חלש, חוד רחב": כאן הלחץ דווקא הקטן ביותר: כוח קטן על שטח גדול.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

בבית חולים מחברים למטופל עירוי: שקית נוזל שמחוברת בצינור דק למחט שבווריד של היד. האחות תולה את השקית על עמוד, הרבה מעל היד של המטופל.

א. הסבירו מדוע תולים את השקית גבוה.

תשובה ופתרון לסעיף א

ככל שהשקית גבוהה יותר, עמוד הנוזל מעל המחט גבוה יותר, ולכן לחץ הנוזל במחט גדול יותר. הלחץ הזה דוחף את הנוזל לתוך הווריד.

1. הנוזל בשקית ובצינור יוצר עמוד נוזל מעל המחט.

2. הלחץ בנוזל תלוי בגובה עמוד הנוזל: עמוד גבוה, לחץ גדול.

3. גם הדם בווריד לוחץ, ולכן הנוזל ייכנס לווריד רק אם הלחץ שלו גדול מספיק.

4. תליית השקית גבוה מגדילה את הלחץ, והנוזל זורם פנימה.

ב. מה יקרה לזרימה אם יורידו את השקית לגובה היד?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הזרימה תיחלש ותיפסק, כי כמעט לא יהיה עמוד נוזל מעל המחט, והלחץ של הנוזל לא יספיק כדי להיכנס לווריד.

1. כשהשקית בגובה היד, גובה עמוד הנוזל מעל המחט כמעט אפס.

2. לכן גם הלחץ של הנוזל במחט קטן מאוד.

3. הלחץ הזה לא מתגבר על לחץ הדם בווריד, והנוזל מפסיק לזרום.

ג. מגדל מים של שכונה בנוי על גבעה, גבוה מכל הבתים. הסבירו בעזרת אותו רעיון מדוע.

תשובה ופתרון לסעיף ג

המים במגדל יוצרים עמוד מים גבוה מעל הבתים, ולכן הלחץ בצינורות גדול מספיק כדי שהמים יגיעו לברזים, גם בקומות העליונות.

1. המים זורמים מהמגדל לבתים בצינורות.

2. הלחץ בצינור ליד הבית תלוי בגובה פני המים במגדל מעל אותו בית.

3. מגדל גבוה על גבעה יוצר עמוד מים גבוה, ולכן לחץ גדול בברזים.

4. בקומה עליונה עמוד המים מעל הברז קצר יותר, ולכן חשוב שהמגדל יהיה גבוה מכל הבתים.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

המורה חיברה פחית מתכת סגורה למשאבה, ושאבה ממנה את רוב האוויר. הפחית נמעכה פנימה מכל הצדדים. מה גרם למעיכה?

  1. א. האוויר שמחוץ לפחית לוחץ על הדפנות מכל הכיוונים, ומבפנים כמעט אין אוויר שילחץ בחזרה

  2. ב. המשאבה משכה את הדפנות פנימה בכוח היניקה שלה, דרך הפתח של הפחית

  3. ג. הפחית הריקה נעשתה כבדה יותר וקרסה תחת משקלה

  4. ד. האוויר שמחוץ לפחית לוחץ רק כלפי מטה, על המכסה, ומעך אותה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

לפני השאיבה האוויר לחץ על הדפנות גם מבחוץ וגם מבפנים, והלחצים איזנו זה את זה. אחרי השאיבה כמעט אין אוויר בפנים, ולחץ האוויר שבחוץ, שפועל בכל הכיוונים, מועך את הדפנות פנימה.

- "המשאבה משכה": המשאבה רק הוציאה אוויר. אין "כוח יניקה" שמושך את הדפנות. מי שדוחף אותן פנימה הוא האוויר שבחוץ.

- "כבדה יותר": הוצאת אוויר רק מקטינה את משקל הפחית, ובמעט מאוד.

- "רק כלפי מטה": לחץ האוויר פועל בכל הכיוונים, ולכן הפחית נמעכה מכל הצדדים ולא רק מלמעלה.

שאלה 12

קשה · אמריקאית

בשני כלים יש מים. כלי AA צר וגבוה, והמים בו בגובה 4040 ס"מ. כלי BB רחב, ויש בו יותר מים, אבל הם בגובה 2020 ס"מ בלבד.

AB

באיזה כלי לחץ המים על הקרקעית גדול יותר?

  1. א. בכלי BB, כי יש בו יותר מים

  2. ב. הלחץ שווה, כי בשני הכלים יש מים

  3. ג. בכלי AA, כי עמוד המים בו גבוה יותר

  4. ד. בכלי BB, כי הקרקעית שלו רחבה יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הלחץ בנוזל תלוי בגובה עמוד הנוזל מעל הנקודה, ולא בכמות הנוזל או ברוחב הכלי. בכלי AA עמוד המים גבוה יותר, ולכן הלחץ על הקרקעית שלו גדול יותר.

- "יותר מים": המים בכלי BB כבדים יותר, ולכן הכוח הכולל שלהם על הקרקעית יכול להיות גדול יותר. אבל הכוח הזה מתחלק על קרקעית רחבה. זה הבלבול בין כוח ללחץ.

- "שווה": הלחץ תלוי בעומק. מים בעומק 4040 ס"מ לוחצים יותר ממים בעומק 2020 ס"מ.

- "קרקעית רחבה": רוחב הקרקעית לא משנה את הלחץ בנוזל, הוא משנה רק את הכוח הכולל על הקרקעית.

שאלה 13

קשה · פתוחה

סכר הוא קיר ענק שעוצר את המים של אגם. מהנדסים בונים את קיר הסכר עבה הרבה יותר בתחתיתו מאשר בחלקו העליון.

א. הסבירו מדוע הקיר עבה יותר בתחתית.

תשובה ופתרון לסעיף א

לחץ המים גדל עם העומק. ליד תחתית הקיר עמוד המים מעל הוא הגבוה ביותר, ולכן שם המים לוחצים על הקיר הכי חזק, והקיר צריך להיות שם חזק ועבה יותר.

1. המים לוחצים על דופן הקיר, כמו על דופן של כלי.

2. הלחץ בנוזל תלוי בגובה עמוד הנוזל מעל הנקודה.

3. ליד פני המים העומק קטן והלחץ קטן. ליד התחתית העומק הגדול ביותר והלחץ הגדול ביותר.

4. לכן החלק התחתון של הקיר צריך לעמוד בלחץ הגדול ביותר, ובונים אותו עבה יותר.

ב. צוללן שוחה באגם בעומק 55 מטר. איתי טוען: "המים לוחצים על הצוללן רק מלמעלה, כי המים שמעליו כבדים." האם איתי צודק? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. בנוזל, באותו עומק, הלחץ שווה בכל הכיוונים. המים לוחצים על הצוללן גם מהצדדים וגם מלמטה, לא רק מלמעלה.

1. נכון שהלחץ נוצר בגלל עמוד המים שמעל.

2. אבל לחץ בנוזל פועל באותו עומק בכל הכיוונים: למטה, לצדדים ולמעלה.

3. ראיה: בבקבוק מלא מים עם חורים באותו גובה, אבל בצדדים שונים, המים פורצים מכולם באותה עוצמה.

4. לכן המים לוחצים על הצוללן מכל הכיוונים, למשל על מסכת הצלילה מהצד.

ג. הצוללן ממשיך לצלול לעומק 1515 מטר. מה יקרה ללחץ המים עליו, ומדוע?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הלחץ יגדל, כי עמוד המים מעליו גבוה יותר. הוא ירגיש למשל לחץ חזק יותר באוזניים.

1. בעומק 1515 מטר עמוד המים מעל הצוללן גבוה יותר מאשר בעומק 55 מטר.

2. הלחץ בנוזל גדל עם גובה עמוד הנוזל.

3. לכן הלחץ על הצוללן גדל, והוא פועל עליו עדיין מכל הכיוונים.

שאלה 14

קשה · פתוחה

משפחת לוי קנתה שקית חטיף סגורה בחוף ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם, ונסעה לירושלים, שגבוהה ממנו בכ-1,2001{,}200 מטר. כשהגיעו לירושלים השקית הייתה תפוחה ומתוחה.

א. הסבירו מדוע השקית התנפחה. השתמשו במושג לחץ אוויר.

תשובה ופתרון לסעיף א

בירושלים לחץ האוויר בחוץ קטן יותר מאשר בים המלח. האוויר הכלוא בשקית דוחף את הדפנות החוצה חזק יותר ממה שהאוויר שבחוץ דוחף אותן פנימה, ולכן השקית מתנפחת.

1. בים המלח האוויר בתוך השקית לחץ על הדפנות החוצה כמו שהאוויר בחוץ לחץ עליהן פנימה. הלחצים היו מאוזנים.

2. לחץ האוויר קטן ככל שעולים לגובה, כי יש מעלינו פחות אוויר.

3. בירושלים האוויר בחוץ לוחץ על השקית פחות.

4. האוויר בתוך השקית דוחף את הדפנות החוצה, והשקית מתנפחת עד שהלחצים מתאזנים שוב.

ב. בטיול בהרים גבוהים מאוד המשפחה הרתיחה מים, והמים רתחו בטמפרטורה נמוכה מ-100∘C100^\circ\text{C}. מה אפשר להסיק על הקשר בין לחץ האוויר לבין טמפרטורת הרתיחה של מים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

ככל שלחץ האוויר קטן יותר, המים רותחים בטמפרטורה נמוכה יותר.

1. במקום גבוה מאוד לחץ האוויר קטן יותר מאשר בגובה פני הים.

2. שם המים רתחו בפחות מ-100∘C100^\circ\text{C}.

3. מכאן: ירידה בלחץ האוויר מורידה את טמפרטורת הרתיחה.

ג. מדוע בהרים הגבוהים לוקח יותר זמן לבשל ביצה קשה במים רותחים?

תשובה ופתרון לסעיף ג

המים הרותחים שם חמים פחות מ-100∘C100^\circ\text{C}, ולכן הביצה מתבשלת לאט יותר.

1. מים רותחים לא מתחממים מעל טמפרטורת הרתיחה, גם אם ממשיכים לחמם.

2. בהרים הגבוהים טמפרטורת הרתיחה נמוכה מ-100∘C100^\circ\text{C} (סעיף ב).

3. במים פחות חמים הביצה מתבשלת לאט יותר, ולכן צריך יותר זמן.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

דוד, איש כבד, הולך בנעלי ספורט על רצפת עץ רכה ולא משאיר בה סימנים. אחותו מיכל, קלה ממנו בהרבה, עוברת על אותה רצפה בנעלי עקב דקים ומשאירה בה גומות קטנות. מה ההסבר?

  1. א. מיכל מפעילה על הרצפה כוח גדול יותר מדוד, כי העקב דוחף חזק

  2. ב. מיכל מפעילה כוח קטן יותר, אבל על שטח קטן מאוד, ולכן הלחץ שלה על הרצפה גדול יותר

  3. ג. דוד מפעיל לחץ גדול יותר כי הוא כבד יותר, ומיכל משאירה גומות רק כי העקב עשוי מחומר קשה

  4. ד. הלחץ תלוי רק בשטח המגע ולא בכוח, ולכן כל מי שהולך בעקבים דקים משאיר גומות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

דוד כבד יותר, ולכן הכוח שהוא מפעיל על הרצפה גדול יותר. אבל הכוח שלו מתחלק על סוליה רחבה, והלחץ קטן. כשמיכל דורכת על העקב, הכוח שלה מתרכז בשטח קטן מאוד, והלחץ שם גדול מהלחץ של דוד, מספיק כדי למעוך את העץ.

- "כוח גדול יותר": מיכל קלה יותר, ולכן הכוח שלה קטן יותר. זה הבלבול בין לחץ לכוח.

- "דוד מפעיל לחץ גדול יותר": אילו כך, הוא היה משאיר סימנים. מי שכבד יותר מפעיל כוח גדול יותר, אבל לא בהכרח לחץ גדול יותר.

- "תלוי רק בשטח": הלחץ תלוי גם בכוח וגם בשטח. ילד קל מאוד בעקבים דקים לוחץ פחות ממבוגר כבד בעקבים דקים כאלה.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

לפעמים משנים בכוונה את שטח המגע בין גופים כדי לשנות את הלחץ.

א. תנו דוגמה מחיי היום-יום שבה מגדילים את שטח המגע כדי להקטין את הלחץ, והסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

למשל נעלי שלג, מגלשיים או זחלים של טרקטור: אותו משקל מתחלק על שטח גדול, הלחץ קטן, ולכן לא שוקעים.

1. הכוח הלוחץ הוא המשקל, והוא לא משתנה.

2. מגדילים את שטח המגע.

3. לפי P=FAP=\frac{F}{A}, אותו כוח על שטח גדול יותר נותן לחץ קטן יותר.

4. לחץ קטן פירושו שהשלג או הבוץ פחות נמעכים, ולכן שוקעים פחות.

ב. תנו דוגמה שבה מקטינים את שטח המגע כדי להגדיל את הלחץ, והסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

למשל חוד של מסמר, מחט או להב של סכין: הכוח מתרכז בשטח זעיר, הלחץ גדול, והם חודרים.

1. בחוד או בלהב שטח המגע קטן מאוד.

2. לכן גם כוח קטן של היד יוצר לחץ גדול.

3. לחץ גדול מבקיע את החומר, והמסמר חודר או הסכין חותכת.

ג. כשיושבים על חבל דק ונוקשה אחד, זה מכאיב. כששוכבים על ערסל שקלוע מהרבה חבלים כאלה, זה נוח. הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בערסל המשקל מתחלק על הרבה חבלים, ולכן שטח המגע הכולל גדול והלחץ על כל נקודה בגוף קטן.

1. על חבל אחד כל המשקל מתרכז בשטח קטן, והלחץ גדול ומכאיב.

2. בערסל הגוף נוגע בהרבה חבלים, ושטח המגע הכולל גדול בהרבה.

3. אותו משקל על שטח גדול נותן לחץ קטן, ולכן לא כואב.

שאלה 17

קלה · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

עדי שותה מיץ בקשית. מה גורם למיץ לעלות בקשית?

  1. א. הפה מושך את המיץ כלפי מעלה בכוח היניקה

  2. ב. הריק שנוצר בקשית מושך את המיץ אליו

  3. ג. הטבע "מפחד מהריק", ולכן המיץ ממהר למלא את הקשית

  4. ד. הפה מקטין את הלחץ בקשית, ולחץ האוויר על פני המיץ בכוס דוחף אותו למעלה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

כשעדי שואפת, הלחץ בתוך הקשית קטן. על פני המיץ בכוס לוחץ לחץ האוויר המלא. הפרש הלחצים דוחף את המיץ אל המקום שבו הלחץ קטן, כלומר במעלה הקשית.

- "הפה מושך": יניקה לא מושכת. הפה רק מקטין את הלחץ, ומי שדוחף הוא האוויר שבחוץ.

- "הריק מושך": ריק אינו חומר ואינו יכול להפעיל כוח.

- "הטבע מפחד מהריק": זה ההסבר הישן, שהניסויים של טוריצ'לי ופסקל הפריכו. הוא לא מסביר למשל למה מים לא עולים בצינור יותר מכ-1010 מ'.

שאלה 18

קלה · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

חיישן לחץ קטן נמצא בעומק 22 מטר בבריכה. מסובבים אותו כך שהוא פונה פעם כלפי מעלה, פעם הצידה ופעם כלפי מטה. מה מראה החיישן?

  1. א. את הלחץ הגדול ביותר כשהוא פונה כלפי מעלה, כי המים שמעליו לוחצים למטה

  2. ב. לחץ אפס כשהוא פונה הצידה, כי משקל המים פועל רק כלפי מטה

  3. ג. את הלחץ הגדול ביותר כשהוא פונה כלפי מטה

  4. ד. אותו לחץ בשלושת הכיוונים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בנקודה מסוימת בנוזל במנוחה הלחץ שווה בכל הכיוונים. הלחץ תלוי בעומק הנקודה, ולא בכיוון שהמשטח פונה אליו. בעומק 22 מטר במים הלחץ שהמים יוצרים הוא 1000⋅10⋅2=20,0001000\cdot10\cdot2=20{,}000 פסקל, בכל כיוון.

- "גדול ביותר כלפי מעלה": התפיסה שנוזל לוחץ רק כלפי מטה, כמו מוצק. נוזל לוחץ לכל הכיוונים.

- "אפס הצידה": מים פורצים הצידה מנקב בדופן, ולכן הם לוחצים גם הצידה.

- "גדול ביותר כלפי מטה": אין הבדל בין הכיוונים באותה נקודה.

שאלה 19

קלה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

סכר הוא קיר גבוה שעוצר את מי האגם. בדרך כלל הסכר עבה הרבה יותר בתחתיתו מאשר בראשו.

א. הסבירו מדוע בונים את הסכר עבה יותר בתחתיתו.

תשובה ופתרון לסעיף א

הלחץ של המים גדל עם העומק. בתחתית הסכר הלחץ על הקיר הגדול ביותר, ולכן שם הוא צריך להיות החזק ביותר.

1. המים לוחצים על הקיר של הסכר.

2. הלחץ בנוזל גדל עם העומק: P=ρ⋅g⋅hP=\rho\cdot g\cdot h.

3. בתחתית הסכר העומק הגדול ביותר, ולכן גם הלחץ.

4. לכן הקיר צריך להיות עבה וחזק ביותר בתחתית, ולמעלה אפשר לחסוך בחומר.

ב. בבקבוק מלא מים יש שלושה נקבים בדופן, זה מעל זה. מאיזה נקב המים פורצים במהירות הגדולה ביותר? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

מהנקב התחתון, כי הוא העמוק ביותר, ושם לחץ המים הגדול ביותר.

1. הנקב התחתון נמצא בעומק הגדול ביותר מתחת לפני המים.

2. שם לחץ המים הגדול ביותר, והוא דוחף את המים החוצה בחוזקה.

3. לכן מהנקב התחתון המים פורצים במהירות הגדולה ביותר, ומהעליון הם יוצאים לאט.

4. שימו לב: הסילון המהיר ביותר לא תמיד נוחת הכי רחוק מהבקבוק. הנקב התחתון קרוב לשולחן, ולסילון שלו יש פחות זמן ליפול עד שהוא פוגע בו.

שאלה 20

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

מנפחים כדורסל במשאבה. הנפח של הכדור כמעט לא משתנה, אבל הלחץ בתוכו גדל. איך המודל החלקיקי מסביר את זה?

  1. א. חלקיקי האוויר שבכדור גדלים, ולכן לוחצים חזק יותר על הדופן

  2. ב. יש בכדור יותר חלקיקים, ולכן בכל שנייה יש יותר התנגשויות בדופן

  3. ג. משקל האוויר הנוסף לוחץ על החלק התחתון של הכדור בלבד

  4. ד. החלקיקים נעים לאט יותר, ולכן נצמדים לדופן ודוחפים אותה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

לחץ הגז נוצר מהתנגשויות החלקיקים בדופן. המשאבה מכניסה עוד חלקיקים לאותו נפח, ולכן בכל שנייה יותר חלקיקים פוגעים בכל סמ"ר של הדופן, והלחץ גדל.

- "החלקיקים גדלים": החלקיקים עצמם לא משנים את גודלם. משתנה מספרם.

- "משקל האוויר לוחץ למטה בלבד": לחץ הגז פועל על כל הדופן, לכל הכיוונים. לכן הכדור נשאר עגול.

- "נעים לאט ונצמדים": אם החלקיקים היו נעים לאט יותר, הלחץ היה קטן. חלקיקי גז לא נצמדים לדופן, הם פוגעים בה ונרתעים.

שאלה 21

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

שלושה כלים בצורות שונות, צר, רחב ומשפך, מחוברים בתחתיתם בצינור, כך שהמים עוברים ביניהם בחופשיות. שופכים מים לכלי הרחב ומחכים שהמים יירגעו. איפה יהיו פני המים?

  1. א. באותו גובה בשלושת הכלים

  2. ב. הכי גבוה בכלי הרחב, כי יש בו הכי הרבה מים

  3. ג. הכי גבוה בכלי הצר, כי המים נדחקים בו כלפי מעלה

  4. ד. הכי נמוך במשפך, כי הוא מתרחב כלפי מעלה והמים מתפזרים בו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

לפי חוק הכלים השלובים, כשיש נוזל אחד במנוחה, פני הנוזל בכל הכלים באותו גובה, בלי קשר לצורה ולרוחב. אילו בכלי אחד המים היו גבוהים יותר, הלחץ בתחתית שלו היה גדול יותר, והמים היו זורמים ממנו לאחרים עד שהגבהים מתיישרים.

- "יותר מים": הלחץ בתחתית תלוי בעומק, לא בכמות המים.

- "נדחקים בכלי הצר": אין סיבה. בכלי הצר יש פחות מים, אבל באותו גובה.

- "נמוך במשפך": צורת הכלי לא משנה את הגובה. אילו פני המים במשפך היו נמוכים יותר, הלחץ בתחתיתו היה קטן יותר, ומים היו זורמים אליו עד שהגבהים מתיישרים.

שאלה 22

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

גביע יוגורט סגור מונח על משקל מטבח, על התחתית הצרה שלו. הופכים את הגביע, כך שהוא עומד על המכסה, שרחב יותר מהתחתית. מה קורה לקריאת המשקל ולַלחץ שהגביע מפעיל על המשקל?

  1. א. הקריאה קטנה, כי הכוח מתחלק על שטח גדול יותר

  2. ב. הקריאה והלחץ לא משתנים, כי המסה של הגביע לא השתנתה

  3. ג. הקריאה לא משתנה, והלחץ גדל

  4. ד. הקריאה לא משתנה, והלחץ קטן

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

משקל המטבח מודד את הכוח שבו הגביע לוחץ עליו, וזה המשקל של הגביע. הוא לא תלוי באיזה צד הגביע עומד, ולכן הקריאה לא משתנה. הלחץ הוא הכוח חלקי השטח: אותו כוח על המכסה הרחב מתחלק על שטח גדול יותר, ולכן הלחץ קטן.

- "הקריאה קטנה": מבלבל בין כוח ללחץ. השטח משנה את הלחץ, לא את הכוח.

- "גם הלחץ לא משתנה": הלחץ תלוי גם בשטח המגע, לא רק במשקל.

- "הלחץ גדל": הפוך. שטח גדול יותר נותן לחץ קטן יותר.

שאלה 23

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

יעל סוגרת באצבע את הפתח של מזרק שיש בו אוויר, ודוחפת את הבוכנה פנימה.

א. מה קורה ללחץ האוויר בתוך המזרק? הסבירו בעזרת המודל החלקיקי.

תשובה ופתרון לסעיף א

הלחץ גדל: אותם חלקיקים בנפח קטן יותר פוגעים בדפנות לעתים קרובות יותר.

1. מספר החלקיקים לא השתנה, כי הפתח סגור.

2. הנפח קטן, ולכן החלקיקים צפופים יותר.

3. בכל שנייה יותר חלקיקים פוגעים בכל סמ"ר של הדופן ושל הבוכנה, ולכן הלחץ גדל.

ב. יעל משחררת את הבוכנה. הבוכנה זזה החוצה. למה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הלחץ בפנים גדול מלחץ האוויר בחוץ, ולכן האוויר שבפנים דוחף את הבוכנה החוצה.

1. על הבוכנה לוחץ מבפנים האוויר הדחוס, ומבחוץ לחץ האוויר הרגיל.

2. הלחץ בפנים גדול יותר, ולכן הכוח מבפנים גדול יותר, והבוכנה זזה החוצה עד שהלחצים משתווים.

ג. יעל ממלאת את המזרק במים במקום אוויר. כמעט אי אפשר לדחוף את הבוכנה. הסבירו את ההבדל.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בגז יש הרבה מקום ריק בין החלקיקים, ולכן הוא נדחס. בנוזל החלקיקים צמודים זה לזה, והוא כמעט לא נדחס.

1. בגז רוב הנפח ריק, ולכן אפשר לקרב את החלקיקים זה לזה.

2. בנוזל החלקיקים כמעט נוגעים זה בזה, ואין לאן לדחוס אותם.

שאלה 24

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

בברומטר של טוריצ'לי צינור מלא בכספית הופך לתוך קערת כספית. הכספית יורדת מעט ונעצרת בגובה של כ-7676 ס"מ מעל פני הכספית בקערה. מה מחזיק את עמוד הכספית בגובה הזה?

  1. א. לחץ האוויר על פני הכספית שבקערה

  2. ב. הריק שבראש הצינור מושך את הכספית למעלה

  3. ג. דופנות הצינור מחזיקות את הכספית בחיכוך

  4. ד. הטבע מונע היווצרות של ריק גדול מדי

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

האוויר לוחץ על פני הכספית בקערה. בראש הצינור יש ריק, ואין מה שילחץ מלמעלה. הכספית יורדת עד שהלחץ שעמוד הכספית יוצר בתחתיתו שווה ללחץ האוויר.

- "הריק מושך": ריק אינו חומר ואינו מפעיל כוח.

- "החיכוך עם הדפנות": אז הגובה היה תלוי ברוחב הצינור. בפועל הגובה זהה בצינור צר וברחב.

- "הטבע מונע ריק": אבל בניסוי נוצר ריק מעל הכספית. ובראש הר העמוד נמוך יותר, וזה מוסבר רק בשינוי של לחץ האוויר.

שאלה 25

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

מכל סגור מלא כולו בשמן. בראש המכל יש בוכנה. לוחצים על הבוכנה, והיא מוסיפה לשמן לחץ של 30003000 פסקל.

א. בכמה גדל הלחץ בקרקעית המכל? ובכמה על הדופן הצדדית?

תשובה ופתרון לסעיף א

בשני המקומות הלחץ גדל ב-30003000 פסקל.

לפי חוק פסקל, לחץ שמוסיפים לנוזל סגור במנוחה עובר במלואו לכל נקודה בנוזל ולכל הדפנות. לכן הלחץ גדל ב-30003000 פסקל בקרקעית, בדפנות ובכל עומק.

ב. שי אומר: "הבוכנה דוחפת רק כלפי מטה, ולכן הלחץ גדל רק בקרקעית". מה הטעות שלו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

נוזל מעביר את תוספת הלחץ לכל הכיוונים, לא רק בכיוון הדחיפה.

1. שי חושב על הנוזל כמו על מוצק, שמעביר דחיפה רק בכיוון שלה.

2. בנוזל הלחץ בכל נקודה שווה בכל הכיוונים, ותוספת לחץ מתפשטת לכל הנוזל.

3. לכן גם הדפנות, וגם החלק העליון של המכל, נלחצים יותר.

שאלה 26

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

נועם שקל כדורגל במשקל מטבח מדויק: 420.0420.0 גרם. אחר כך הכניס לכדור עוד אוויר במשאבה, בלי להוציא את הכדור מהחדר, ושקל שוב: 422.4422.4 גרם.

א. מה מלמדת התוצאה על האוויר?

תשובה ופתרון לסעיף א

לאוויר יש מסה (ולכן גם משקל): האוויר שנוסף לכדור הוא בעל מסה של 2.42.4 גרם.

1. ההבדל בין השקילות: 422.4−420.0=2.4422.4-420.0=2.4 גרם.

2. הכדור לא השתנה, רק נוסף בו אוויר. לכן ל-2.42.4 גרם האלה אחראי האוויר שנוסף.

ב. חבר של נועם אומר: "לאוויר אין משקל, הוא הרי עף למעלה". השתמשו בתוצאה כדי לענות לו, והסבירו מה הקשר בין משקל האוויר ללחץ האוויר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לאוויר יש משקל, כמו שהשקילה מראה. משקל שכבת האוויר שמעלינו הוא שיוצר את לחץ האוויר.

1. האוויר שנוסף הגדיל את הקריאה של משקל המטבח, ולכן לאוויר יש משקל.

2. שכבת אוויר בעובי של עשרות קילומטרים נמשכת לכדור הארץ ולוחצת על כל מה שמתחתיה. זה לחץ האוויר.

ג. מה היה חשוב לשמור קבוע בין שתי השקילות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

אותו כדור, אותו משקל מטבח, ושקילה באותו מקום.

כדי שההבדל יבוא רק מהאוויר שנוסף, כל השאר צריך להישאר זהה: הכדור (בלי שום דבר שנוסף עליו), המשקל, והמקום.

שאלה 27

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

בכיתה מודדים בעזרת חיישן לחץ את הלחץ שהמים יוצרים בעומקים שונים. המדידות נעשות בשני כלים: גליל צר ודלי רחב, ושניהם מלאים מים.

עומק (ס"מ)001010202030304040
לחץ בגליל הצר (פסקל)0010001000200020003000300040004000
לחץ בדלי הרחב (פסקל)0010001000200020003000300040004000

א. מה משנים בניסוי, ומה מודדים? מה צריך להשאיר זהה כדי שההשוואה בין הכלים תהיה הוגנת?

תשובה ופתרון לסעיף א

משנים: את העומק ואת רוחב הכלי. מודדים: את הלחץ. זהה: אותו נוזל (מים) ואותו חיישן.

1. משנים את עומק החיישן, וגם את הכלי, צר או רחב.

2. מודדים את הלחץ שהחיישן מראה.

3. כדי שרק רוחב הכלי ישפיע, משתמשים באותו נוזל ובאותו חיישן, ומשווים מדידות באותו עומק.

ב. מה מלמדות המדידות על הקשר בין רוחב הכלי ללחץ?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הלחץ לא תלוי ברוחב הכלי ובכמות המים, אלא רק בעומק.

באותו עומק הלחץ זהה בגליל הצר ובדלי הרחב, אף שבדלי יש הרבה יותר מים.

ג. איך הלחץ תלוי בעומק? מה יהיה הלחץ בעומק 5050 ס"מ?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הלחץ גדל ביחס ישר לעומק: פי 22 עומק, פי 22 לחץ. בעומק 5050 ס"מ: 50005000 פסקל.

1. בכל 1010 ס"מ הלחץ גדל ב-10001000 פסקל, ובעומק 00 הוא 00. זה יחס ישר.

2. בעומק 5050 ס"מ: 5⋅1000=50005\cdot1000=5000 פסקל.

3. בדיקה בנוסחה: 1000⋅10⋅0.5=50001000\cdot10\cdot0.5=5000 פסקל.

שאלה 28

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ח' (מצוינות)

בשנת 16481648 טיפסה קבוצה על הר בצרפת עם ברומטר כספית, ומדדה את גובה עמוד הכספית בגבהים שונים. באותו זמן נשאר ברומטר נוסף למרגלות ההר, ועמוד הכספית בו לא השתנה כל היום. התוצאות בטבלה:

גובה מעל המנזר שלמרגלות ההר (מ')גובה עמוד הכספית (מ"מ)
00711.7711.7
1414710.6710.6
5353706.1706.1
292292676.7676.7
974974627.1627.1

איזו מסקנה נכונה?

  1. א. ככל שעולים, לחץ האוויר גדל, ולכן הכספית נדחפת למטה

  2. ב. ככל שעולים, יש פחות אוויר מעל הברומטר, לחץ האוויר קטן, ולכן עמוד הכספית נמוך יותר

  3. ג. עמוד הכספית יורד באותה מידה על כל 100100 מ' של עלייה

  4. ד. הטבע "מפחד מהריק" פחות בגובה, ולכן הריק בראש הצינור גדל

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

עמוד הכספית מאזן את לחץ האוויר. בטבלה הוא יורד מ-711.7711.7 ל-627.1627.1 מ"מ, כלומר לחץ האוויר בראש ההר קטן יותר. ההסבר: מעל ראש ההר שכבת אוויר דקה יותר. הברומטר שלמרגלות ההר מראה שהשינוי לא נבע ממזג האוויר באותו יום.

- "לחץ האוויר גדל": אם הלחץ היה גדל, הוא היה דוחף את הכספית גבוה יותר בצינור.

- "באותה מידה על כל 100100 מ'": בין 00 ל-292292 מ' העמוד ירד ב-3535 מ"מ, כ-1212 מ"מ לכל 100100 מ'. בין 292292 ל-974974 מ' הוא ירד בכ-5050 מ"מ, כ-77 מ"מ לכל 100100 מ'. הירידה לא אחידה.

- "הפחד מהריק": להסבר הזה אין סיבה להשתנות עם הגובה. זו בדיוק הסיבה שהניסוי הזה הכריע לטובת לחץ האוויר.

שאלה 29

בינונית · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

ממלאים כוס במים עד הסוף, מניחים עליה כרטיס קרטון והופכים אותה, כשהיד מחזיקה את הכרטיס. מסירים את היד. הכרטיס לא נופל, והמים נשארים בכוס.

א. הסבירו מדוע הכרטיס לא נופל.

תשובה ופתרון לסעיף א

לחץ האוויר מלמטה דוחף את הכרטיס כלפי מעלה בכוח גדול ממשקל המים והכרטיס. מלמעלה, בתוך הכוס, אין אוויר שלוחץ עליו.

1. על הכרטיס מלמטה פועל לחץ האוויר, כ-100,000100{,}000 פסקל.

2. מלמעלה לוחצים רק המים שבכוס, ועמוד מים של כ-1010 ס"מ יוצר לחץ קטן בהרבה: 1000⋅10⋅0.1=10001000\cdot10\cdot0.1=1000 פסקל.

3. הכוח של האוויר כלפי מעלה גדול בהרבה, ולכן הכרטיס נשאר צמוד.

ב. עמית טוען: "הכרטיס לא נופל כי הטבע מפחד מהריק. אם הכרטיס ייפול, ייווצר ריק בכוס". חוזרים על הניסוי כשהכוס מלאה רק עד חציה, ויש בה גם אוויר. גם הפעם הכרטיס לא נופל. מה זה אומר על הטענה של עמית?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הטענה נחלשת: יש בכוס אוויר, כך שנפילת הכרטיס לא הייתה יוצרת ריק, ובכל זאת הכרטיס לא נופל. מה שמחזיק אותו הוא לחץ האוויר מבחוץ.

1. לפי עמית, הכרטיס נשאר כדי למנוע ריק.

2. כשיש אוויר בכוס, אין ריק למנוע, ובכל זאת הכרטיס נשאר.

3. לכן הסבר "הפחד מהריק" לא מתאים לתוצאה. (כשהופכים, מעט מים דולפים, האוויר בכוס מתפשט, והלחץ שלו נעשה קטן מעט מלחץ האוויר בחוץ.)

ג. מה יקרה אם ינקבו חור קטן בתחתית הכוס (שנמצאת עכשיו למעלה)? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הכרטיס ייפול והמים יישפכו, כי אוויר ייכנס מלמעלה וילחץ על המים כלפי מטה.

1. דרך החור נכנס אוויר, ועכשיו לחץ האוויר פועל גם מלמעלה.

2. הלחצים של האוויר מלמעלה ומלמטה מתקזזים, ונשאר רק משקל המים והכרטיס, שמפיל אותם.

שאלה 30

קשה · פתוחה · פיזיקה ח' (מצוינות)

בויל רצה להכריע בין שני הסברים לעמוד הכספית בברומטר: "הפחד מהריק" ולחץ האוויר. הוא הכניס ברומטר לתוך כלי זכוכית סגור, שאפשר לשאוב ממנו אוויר.

א. מה משנים בניסוי הזה, מה מודדים, ומה צריך להשאיר קבוע?

תשובה ופתרון לסעיף א

משנים: כמות האוויר בכלי, כלומר את לחץ האוויר על הכספית. מודדים: גובה עמוד הכספית. קבוע: אותו ברומטר, אותה כספית, אותו מקום וטמפרטורה.

1. הגורם שבודקים את השפעתו: לחץ האוויר סביב הברומטר, ומשנים אותו בשאיבה.

2. התוצאה שמודדים: גובה העמוד מעל פני הכספית בקערה.

3. כל השאר נשאר זהה, כדי שהשינוי בעמוד ינבע רק מהשינוי בלחץ.

ב. מה צופה כל אחד מההסברים שיקרה לעמוד הכספית כששואבים אוויר מהכלי?

תשובה ופתרון לסעיף ב

"הפחד מהריק": העמוד לא ישתנה, כי הריק בראש הצינור לא השתנה. לחץ האוויר: העמוד יתקצר, כי פחות אוויר לוחץ על הכספית בקערה.

1. לפי "הפחד מהריק", מה שמחזיק את הכספית הוא הריק שבראש הצינור. השאיבה לא נוגעת בו, ולכן אין סיבה שהעמוד ישתנה.

2. לפי לחץ האוויר, העמוד מאזן את לחץ האוויר שעל הכספית בקערה. כששואבים, הלחץ קטן, ולכן העמוד יורד.

ג. בניסוי, כששאבו אוויר העמוד ירד, וכשהכניסו אוויר בחזרה הוא עלה לגובהו הקודם. איזה הסבר נתמך? ולמה חשוב שהעמוד חזר לגובהו?

תשובה ופתרון לסעיף ג

נתמך ההסבר של לחץ האוויר. החזרה מראה שהעמוד עוקב אחרי לחץ האוויר, ושהשינוי לא נבע מתקלה כמו דליפה של כספית.

1. התוצאה מתאימה לתחזית של לחץ האוויר וסותרת את התחזית של "הפחד מהריק".

2. כשהאוויר חזר, העמוד חזר. כלומר הגובה תלוי בלחץ האוויר, ולא נגרם מנזק לברומטר או מאובדן של כספית.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.