דילוג לתוכן המרכזי

תועלת ומחיר סביבתי, חיסכון וחשבון החשמל - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ח' - פיזיקה · משאבי אנרגיה והפקת חשמל · 16 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

באיזו יחידה רשומה בחשבון החשמל כמות החשמל שהבית צרך?

  1. א. אמפר

  2. ב. ש"ח

  3. ג. קמ"ש

  4. ד. קוט"ש (קילוואט-שעה)

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

כמות האנרגיה החשמלית שהבית צרך נמדדת בקוט"ש, קילוואט-שעה. זו יחידה של אנרגיה, והמונה החשמלי סופר אותה.

•אמפר: יחידה של עוצמת זרם. משלמים על האנרגיה שהומרה במכשירים, לא על הזרם.

•ש"ח: זה התשלום על הצריכה, לא הצריכה עצמה.

•קמ"ש: קילומטר לשעה, יחידה של מהירות. מתבלבלים בגלל הקיצור הדומה.

שאלה 2

קלה · פתוחה

משפחת אבוטבול צרכה בחודשיים 500500 קוט"ש. המחיר של כל קוט"ש הוא 0.60.6 ש"ח.

א. כמה תשלם המשפחה על הצריכה הזאת?

תשובה ופתרון לסעיף א

300300 ש"ח.

התשלום = הצריכה כפול המחיר לקוט"ש: 500⋅0.6=300500\cdot0.6=300 ש"ח.

ב. בחודשיים הבאים המשפחה צרכה 400400 קוט"ש, באותו מחיר. בכמה ש"ח ירד התשלום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

ב-6060 ש"ח.

1. הצריכה ירדה ב-500−400=100500-400=100 קוט"ש.

2. כל קוט"ש עולה 0.60.6 ש"ח: 100⋅0.6=60100\cdot0.6=60 ש"ח.

3. בדיקה: 400⋅0.6=240400\cdot0.6=240 ש"ח, ו-300−240=60300-240=60.

שאלה 3

קלה · אמריקאית

איזה נזק סביבתי נגרם בעיקר משריפת פחם בתחנת כוח?

  1. א. פסולת רדיואקטיבית שצריך לשמור אלפי שנים

  2. ב. זיהום האוויר בעשן ובגזים, ותרומה להתחממות הגלובלית

  3. ג. הצפה של עמק שלם במים מאחורי סכר

  4. ד. רעש של להבים מסתובבים ופגיעה בציפורים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בשריפת פחם נפלטים מהארובה עשן, חלקיקים וגזים מזהמים, ובהם פחמן דו-חמצני שמגביר את ההתחממות הגלובלית.

•פסולת רדיואקטיבית: זה המחיר הסביבתי של תחנה גרעינית.

•הצפה מאחורי סכר: המחיר של תחנה הידרואלקטרית.

•רעש ופגיעה בציפורים: מחיר של טורבינות רוח.

לכל דרך הפקה יש מחיר סביבתי, אבל המחיר שונה.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

איזה צעד יחסוך חשמל בבית?

  1. א. להשאיר את המזגן פועל כל היממה, כדי שלא יצטרך "להתאמץ" בכל הדלקה

  2. ב. לטעון את הטלפון רק בלילה, כשהחשמל "פנוי"

  3. ג. להחליף נורות ישנות בנורות לד שמאירות אותו דבר וצורכות פחות חשמל

  4. ד. להפעיל את הדוד החשמלי ביום שמשי, גם כשיש דוד שמש

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

נורת לד ממירה את רוב האנרגיה החשמלית לאור, ונורה ישנה ממירה את רובה לחום. לכן נורת לד נותנת אותו אור בפחות קוט"ש.

•מזגן כל היממה: הוא צורך חשמל גם כשאין איש בבית. כיבוי וחימום או קירור מחדש צורכים פחות.

•טעינה בלילה: הטלפון צורך אותה כמות אנרגיה בכל שעה שבה טוענים אותו.

•דוד חשמלי ביום שמשי: דוד השמש כבר מחמם את המים בחינם. הפעלת הדוד החשמלי היא בזבוז.

שאלה 5

קלה · פתוחה

דמיינו שבוע שלם בלי חשמל בכל הארץ.

א. כתבו שתי דוגמאות לתועלת שהחשמל נותן לאדם, בבית.

תשובה ופתרון לסעיף א

למשל: תאורה בלילה, מקרר ששומר על המזון, מזגן בימים חמים, טעינת טלפון.

התועלת לאדם היא שיפור איכות החיים: כל מכשיר בבית ממיר אנרגיה חשמלית לסוג אנרגיה שאנחנו צריכים: אור, קירור, חימום, קול.

ב. כתבו שתי דוגמאות לתועלת שהחשמל נותן לחברה כולה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

למשל: מפעלים שמייצרים מוצרים, רכבות חשמליות, בתי חולים, רמזורים, מערכות מים.

התועלת לחברה: מפעלים מייצרים מוצרים, תחבורה פועלת, ומערכות ציבוריות (בתי חולים, רמזורים, שאיבת מים) עובדות. בלי חשמל כל אלה נעצרים.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

לפניכם הנתונים מחשבון החשמל של משפחת חדד לחודשיים. המונה החשמלי סופר קוט"ש, כמו מד-מרחק במכונית שסופר קילומטרים.

פרט בחשבוןנתון
קריאת המונה בתחילת התקופה18,35018{,}350
קריאת המונה בסוף התקופה18,93018{,}930
מחיר לקוט"ש0.60.6 ש"ח
תשלום קבוע לתקופה3030 ש"ח

א. כמה קוט"ש צרכה המשפחה בתקופה?

תשובה ופתרון לסעיף א

580580 קוט"ש.

המונה רק עולה. הצריכה היא ההפרש בין שתי הקריאות: 18,930−18,350=58018{,}930-18{,}350=580 קוט"ש.

ב. כמה עולה הצריכה הזאת?

תשובה ופתרון לסעיף ב

348348 ש"ח.

580⋅0.6=348580\cdot0.6=348 ש"ח.

ג. מה הסכום הכולל לתשלום?

תשובה ופתרון לסעיף ג

378378 ש"ח.

לתשלום על הצריכה מוסיפים את התשלום הקבוע, שמשלמים גם בלי לצרוך: 348+30=378348+30=378 ש"ח.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

אלעד טוען: "הזרם החשמלי נכנס לבית שלי, עובר במכשירים וחוזר בכבלים לחברת החשמל. הם מקבלים בחזרה את כל הזרם, אז למה אני צריך לשלם?" מה נכון?

  1. א. הזרם אכן חוזר, אבל משלמים על האנרגיה החשמלית שהמכשירים המירו לאור, לחום ולתנועה, והיא לא חוזרת

  2. ב. אלעד צודק: צריך לשלם רק על הזרם שלא חזר לחברת החשמל

  3. ג. הזרם לא חוזר: הוא נצרך במכשירים, ולכן משלמים על הזרם שנגמר

  4. ד. משלמים רק על הכבלים ועל המונה, לא על החשמל עצמו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. במעגל סגור הזרם אכן עובר במכשיר וחוזר, ועוצמת הזרם בכניסה וביציאה שווה.

2. מה שמשתנה הוא האנרגיה: במכשירים האנרגיה החשמלית מומרת לאור, לחום, לקול ולתנועה. האנרגיה הזאת נשארת בבית ולא חוזרת לתחנה.

3. את האנרגיה הזאת סופר המונה בקוט"ש, ועליה משלמים.

- "רק על הזרם שלא חזר": כל הזרם חוזר, אז לפי זה לא היו משלמים כלום. הטענה מבלבלת בין זרם לאנרגיה.

- "הזרם נצרך": זו תפיסה שגויה. הזרם לא "נגמר" במכשיר.

- "רק על הכבלים": בחשבון יש תשלום קבוע, אבל רוב התשלום הוא לפי הקוט"ש שנצרכו.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

בתרשים צריכת החשמל של משפחה אחת בכל תקופת חשבון (חודשיים) במשך שנה.

‫צריכת החשמל של משפחה בשנה אחת‬01002003004005006007008009001000700450550900600650‫ינו'-פבר'‬‫מרץ-אפר'‬‫מאי-יוני‬‫יולי-אוג'‬‫ספט'-אוק'‬‫נוב'-דצמ'‬‫צריכה (קוט"ש)‬

א. באיזו תקופה הצריכה הייתה הגדולה ביותר, ובאיזו הקטנה ביותר?

תשובה ופתרון לסעיף א

הגדולה ביותר: יולי-אוגוסט (900900 קוט"ש). הקטנה ביותר: מרץ-אפריל (450450 קוט"ש).

קוראים בתרשים את העמודה הגבוהה ביותר ואת הנמוכה ביותר.

ב. הציעו הסבר להבדלים בין עונות השנה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

בקיץ מפעילים מזגנים לקירור, ובחורף מזגנים ותנורים לחימום ודוד חשמלי. באביב מזג האוויר נוח, וכמעט לא מקררים או מחממים.

1. ביולי-אוגוסט חם מאוד: המזגנים פועלים שעות רבות.

2. בינואר-פברואר קר: מחממים את הבית, ובימים מעוננים מפעילים את הדוד החשמלי.

3. במרץ-אפריל לא חם ולא קר, ולכן הצריכה הנמוכה ביותר.

ג. המחיר הוא 0.60.6 ש"ח לקוט"ש. בכמה ש"ח גדול התשלום על הצריכה בתקופה היקרה ביותר מהתשלום בתקופה הזולה ביותר?

תשובה ופתרון לסעיף ג

ב-270270 ש"ח.

1. ההפרש בצריכה: 900−450=450900-450=450 קוט"ש.

2. 450⋅0.6=270450\cdot0.6=270 ש"ח.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

בתרשים מתואר איזה חלק מצריכת החשמל של בית אחד הולך לכל שימוש.

‫התפלגות צריכת החשמל בבית‬35%25%15%10%15%‫מיזוג אוויר ⁦(35)⁩‬‫חימום מים ⁦(25)⁩‬‫מקרר ⁦(15)⁩‬‫תאורה ⁦(10)⁩‬‫שאר המכשירים ⁦(15)⁩‬

בתקופת חשבון אחת הבית צרך 600600 קוט"ש. כמה קוט"ש מהם הלכו לחימום מים?

  1. א. 2525 קוט"ש

  2. ב. 210210 קוט"ש

  3. ג. 24002400 קוט"ש

  4. ד. 150150 קוט"ש

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

לחימום מים הולכים 25%25\% מהצריכה: 600⋅25100=150600\cdot\frac{25}{100}=150 קוט"ש.

- 2525: לקחו את האחוז כאילו הוא מספר הקוט"ש.

- 210210: חישבו את הנתח של מיזוג האוויר, 35%35\% (600⋅0.35600\cdot0.35).

- 24002400: חילקו ב-0.250.25 במקום לכפול (600:0.25600:0.25). חלק מהצריכה לא יכול להיות גדול מכל הצריכה.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

במשפחת שגיא יש מקרר ישן מאוד. המנוע שלו פועל שעות רבות ביממה, והוא צורך 33 קוט"ש בכל יממה. מקרר חדש באותו גודל צורך 1.51.5 קוט"ש ביממה. המחיר הוא 0.60.6 ש"ח לקוט"ש.

א. כמה קוט"ש תחסוך המשפחה בחודש של 3030 יום, אם תחליף את המקרר?

תשובה ופתרון לסעיף א

4545 קוט"ש.

1. החיסכון ביממה: 3−1.5=1.53-1.5=1.5 קוט"ש.

2. בחודש: 1.5⋅30=451.5\cdot30=45 קוט"ש.

ב. כמה ש"ח זה בחודש?

תשובה ופתרון לסעיף ב

2727 ש"ח.

45⋅0.6=2745\cdot0.6=27 ש"ח.

ג. מלבד הכסף, מה התועלת לסביבה מהחלפת המקרר? הסבירו את שרשרת הקשרים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

פחות צריכת חשמל ← תחנות הכוח שורפות פחות דלק ← פחות זיהום אוויר ופחות גזים שמגבירים את ההתחממות הגלובלית.

1. כל קוט"ש שהבית לא צורך הוא קוט"ש שתחנת הכוח לא צריכה להפיק.

2. רוב החשמל מופק משריפת גז ופחם, ולכן פחות הפקה פירושה פחות שריפה.

3. פחות שריפה: פחות זיהום אוויר, פחות פחמן דו-חמצני, ופחות דלק מתכלה שנגמר. זו התייעלות אנרגטית: אותו קירור בפחות אנרגיה.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

בעיר שבה רוב החשמל מופק בתחנה פחמית, משפחה מפעילה מזגן שעות רבות. איפה נוצר זיהום האוויר שנגרם מהשימוש במזגן?

  1. א. במזגן עצמו, ששורף את החשמל ופולט גזים לחדר

  2. ב. בתחנת הכוח, שבה שורפים יותר פחם כדי להפיק את החשמל שהמזגן צורך

  3. ג. בשום מקום: חשמל הוא אנרגיה נקייה, ולכן מזגן לא מזהם

  4. ד. בכבלי החשמל, שמתחממים ופולטים עשן לאורך הדרך

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

המזגן לא שורף שום דבר ולא פולט עשן. אבל החשמל שהוא צורך מופק בתחנת כוח, וכשהביקוש עולה, התחנה שורפת יותר פחם. הזיהום נוצר שם, רחוק מהבית.

- "המזגן שורף חשמל": חשמל לא "נשרף". במזגן אנרגיה חשמלית מומרת לתנועה של המדחס והמאוורר ולחום, בלי בעירה.

- "חשמל הוא אנרגיה נקייה": השימוש בבית נקי, אבל ההפקה לא תמיד. זה תלוי במקור האנרגיה בתחנה.

- "הכבלים פולטים עשן": הכבלים מתחממים מעט, אבל לא שורפים דלק ולא פולטים עשן.

שאלה 12

קשה · פתוחה

שתי משפחות גרות בבתים דומים ומשתמשות באותה כמות מים חמים. אצל משפחת כהן יש רק דוד חשמלי, והחימום שלו צורך 1,0001{,}000 קוט"ש בשנה. אצל משפחת לוי יש דוד שמש על הגג, ואת הגיבוי החשמלי שלו מפעילים רק בימי חורף מעוננים: 150150 קוט"ש בשנה. המחיר הוא 0.60.6 ש"ח לקוט"ש.

א. כמה ש"ח בשנה חוסכת משפחת לוי על חימום מים לעומת משפחת כהן?

תשובה ופתרון לסעיף א

510510 ש"ח.

1. ההפרש בצריכה: 1000−150=8501000-150=850 קוט"ש בשנה.

2. 850⋅0.6=510850\cdot0.6=510 ש"ח בשנה.

ב. התקנת דוד שמש עולה 1,0201{,}020 ש"ח יותר מהתקנת דוד חשמלי בלבד. אחרי כמה שנים החיסכון יכסה את ההפרש?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אחרי 22 שנים.

1020:510=21020:510=2 שנים. מאז, כל שנה היא חיסכון נקי של 510510 ש"ח.

ג. ציינו שיקול נוסף, שאינו כספי, בעד התקנת דוד שמש. הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

דוד השמש משתמש באנרגיית השמש, מקור מתחדש ונקי. כך תחנות הכוח מפיקות פחות חשמל ושורפות פחות דלק, ויש פחות זיהום ופחות התחממות גלובלית.

1. דוד השמש ממיר קרינת שמש לחום ישירות, בלי שריפה.

2. כל קוט"ש שלא נצרך מהרשת חוסך שריפת דלק בתחנה.

3. לכן יש פחות זיהום אוויר, פחות פחמן דו-חמצני, ופחות דלדול של דלקים מתכלים.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

משפחה צמצמה את צריכת החשמל שלה ב-20%20\% לעומת התקופה הקודמת, והמחיר לקוט"ש לא השתנה. אבל הסכום הכולל בחשבון ירד בפחות מ-20%20\%. מה ההסבר?

  1. א. כשצורכים פחות, המחיר לכל קוט"ש עולה

  2. ב. משלמים לפי עוצמת הזרם, ולא לפי מספר הקוט"ש

  3. ג. בחשבון יש תשלום קבוע שלא תלוי בצריכה, והוא לא ירד

  4. ד. המשפחה חסכה בזרם, אבל לא באנרגיה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הסכום הכולל = התשלום על הצריכה + התשלום הקבוע. התשלום על הצריכה ירד ב-20%20\%, כי הוא צריכה כפול מחיר קבוע. התשלום הקבוע נשאר כמו שהיה. לכן הסכום כולו ירד בפחות מ-20%20\%.

למשל: 500500 קוט"ש במחיר 0.60.6 ש"ח ותשלום קבוע 3030 ש"ח: 300+30=330300+30=330 ש"ח. אחרי צמצום: 400400 קוט"ש, 240+30=270240+30=270 ש"ח. ירידה של 6060 מתוך 330330, פחות מ-20%20\%.

- "המחיר לקוט"ש עולה": נתון שהמחיר לא השתנה.

- "לפי עוצמת הזרם": המונה סופר אנרגיה בקוט"ש, לא זרם.

- "חסכה בזרם ולא באנרגיה": הקוט"ש הם האנרגיה. אם הצריכה בקוט"ש ירדה, המשפחה חסכה באנרגיה.

שאלה 14

קשה · פתוחה

בית ספר רוצה לצמצם את השימוש בדלקים מחצביים. מועצת התלמידים קיבלה שלוש הצעות:

- הצעה א: להתקין תאי שמש על גג בית הספר.

- הצעה ב: מבצע הסברה: לכבות מזגנים ואורות בסוף כל שיעור ובסוף היום.

- הצעה ג: לקנות גנרטור שמונע בסולר, כדי שבית הספר לא יהיה תלוי ברשת החשמל.

א. איזו הצעה לא עומדת במטרה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

הצעה ג: סולר הוא דלק מחצבי, והגנרטור ישרוף אותו כדי להפיק את כל החשמל של בית הספר.

1. סולר מופק מנפט, ונפט הוא דלק מחצבי.

2. הגנרטור רק מחליף את התחנות שברשת במנוע ששורף דלק מחצבי בעצמו, ולכן השימוש בדלקים מחצביים לא יורד.

ב. גם הצעה א וגם הצעה ב מצמצמות את השימוש בדלקים מחצביים, אבל בשתי דרכים שונות. מה ההבדל?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הצעה א מחליפה את המקור: חלק מהחשמל יבוא מהשמש, מקור מתחדש. הצעה ב חוסכת: צורכים פחות חשמל, ולכן צריך להפיק פחות.

1. בהצעה א בית הספר צורך אותה כמות חשמל, אבל חלק ממנה מופק מקרינת השמש במקום משריפת דלק.

2. בהצעה ב בית הספר צורך פחות חשמל. את מה שלא צורכים לא צריך להפיק כלל.

3. שתי הדרכים מופיעות בין הפתרונות להקטנת הנזק: מעבר למקורות מתחדשים, וחיסכון באנרגיה.

ג. האם תאי השמש של הצעה א יכולים לספק את כל החשמל של בית הספר בכל שעה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. בלילה ובימים מעוננים הם מפיקים מעט או כלום, ולכן בית הספר יצטרך גם חשמל מהרשת או סוללות לאגירה.

1. תאי שמש מפיקים חשמל רק כשיש קרינה, והכמות תלויה בשעה ובעננים.

2. בבוקר מוקדם, בימי חורף מעוננים ובערב (חוגים, אירועים) ההפקה קטנה.

3. לכן צריך מקור משלים: הרשת, או סוללות שנטענות מהתאים כשיש עודף.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

בפרסומת נכתב: "מכונית חשמלית: אפס זיהום!" מה התיקון המדויק ביותר לטענה?

  1. א. המכונית לא פולטת גזים בכביש, אבל החשמל שטוען אותה מופק בתחנות כוח. אם הן שורפות גז או פחם, הזיהום נוצר שם

  2. ב. הטענה נכונה לגמרי, כי המכונית לא שורפת שום דלק

  3. ג. מכונית חשמלית תמיד מזהמת יותר ממכונית בנזין, כי כל החשמל מופק מפחם

  4. ד. המצבר של המכונית פולט פחמן דו-חמצני בכל פעם שטוענים אותו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. במכונית החשמלית אין שריפה, ולכן אין פליטה מהמכונית עצמה. זה נכון.

2. אבל החשמל לא מגיע "מהשקע" בחינם: הוא מופק בתחנות כוח. כמה זיהום נוצר תלוי במקור: מתחנה פחמית או גזית יש זיהום, ומתאי שמש או מרוח כמעט אין.

3. לכן "אפס זיהום" הוא אי-דיוק: הזיהום לא נעלם, הוא עבר מהכביש לתחנת הכוח, ותלוי בדרך ההפקה.

- "נכונה לגמרי": מתעלמת מהמקום שבו מופק החשמל.

- "תמיד מזהמת יותר": הכללה שגויה. לא כל החשמל מופק מפחם, ולכן אין "תמיד".

- "המצבר פולט": בטעינה אנרגיה חשמלית נאגרת כאנרגיה כימית במצבר, בלי שריפה ובלי פליטת גזים.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ט'

מונה החשמל בבית של משפחת חדאד הראה 12,35012{,}350 קוט"ש בתחילת החודש ו-12,75012{,}750 קוט"ש בסוף החודש. המחיר של 11 קוט"ש הוא 0.60.6 ₪. כמה שילמה המשפחה על החשמל באותו חודש?

  1. א. 240240 ₪

  2. ב. 7,6507{,}650 ₪

  3. ג. 400400 ₪

  4. ד. 666.7666.7 ₪

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. המונה סופר את האנרגיה מאז שהותקן. הצריכה בחודש היא ההפרש: 12,750−12,350=40012{,}750-12{,}350=400 קוט"ש.

2. התשלום: 400⋅0.6=240400\cdot0.6=240 ₪.

- 7,6507{,}650: כפלו את קריאת המונה בסוף החודש, במקום את ההפרש.

- 400400: זו כמות האנרגיה בקוט"ש, לא המחיר.

- 666.7666.7: חילקו ב-0.60.6 במקום לכפול.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.