תזכורת: סוגי אנרגיה
אנרגיה היא מה שמאפשר לדברים לקרות: לנוע, להתחמם, להאיר, להשמיע קול. היא מופיעה בצורות רבות, ואפשר להמיר צורה אחת לאחרת.
במדויק: אנרגיה מופיעה בצורות שונות, עוברת מגוף לגוף, ויכולה להיות מומרת מסוג אחד לסוג אחר. סוגי האנרגיה שנפגוש בנושא:
תזכורת: חוק שימור האנרגיה
כשמנורה דולקת, האנרגיה החשמלית לא נעלמת: היא הופכת לאור ולחום. אנרגיה לא נוצרת יש מאין ולא נעלמת, היא רק משנה צורה.
במדויק: חוק שימור האנרגיה: בכל המרה, כמות האנרגיה שהומרה שווה לסכום כל סוגי האנרגיה שהתקבלו. בכל המרה חלק מהאנרגיה הופך לחום שמתפזר לסביבה, ואת החלק הזה כבר קשה לנצל.
תזכורת: זרם חשמלי ומקור חשמל
סוללה או שקע בקיר הם "מקור" של אנרגיה חשמלית. כשסוגרים את המעגל, המטענים נעים בו ומעבירים אנרגיה למכשירים.
במדויק: זרם חשמלי הוא תנועה של מטענים במעגל חשמלי סגור. מקור החשמל ממיר אנרגיה מסוג אחר לאנרגיה חשמלית של המטענים: בסוללה מאנרגיה כימית, ובתחנת כוח מהמקורות שנלמד עליהם בנושא הזה. המטענים לא נגמרים במעגל: הם חוזרים אל המקור, ומה שנמסר למכשירים הוא אנרגיה.
1. תחנות להפקת חשמל
תחנת כוח
כשמדליקים מנורה בבית, האנרגיה החשמלית מגיעה מתחנת כוח רחוקה. בתחנה לא "מייצרים" אנרגיה: לוקחים אנרגיה ממקור טבעי, כמו דלק, רוח או אור השמש, וממירים אותה לאנרגיה חשמלית.
במדויק: תחנת כוח (תחנה להפקת חשמל) היא מתקן שממיר אנרגיה ממקור טבעי לאנרגיה חשמלית. האנרגיה החשמלית עוברת בקווי החשמל אל הבתים והמפעלים.
אותו עיקרון פועל גם בקטן: דינמו של פנס אופניים הוא גנרטור קטן. הגלגל מסובב אותו, ואנרגיית התנועה של הרוכב הופכת לאנרגיה חשמלית שמדליקה את הפנס. גנרטור המונע בבנזין ממיר את האנרגיה הכימית של הבנזין: הבנזין נשרף במנוע, המנוע מסובב את הגנרטור, והגנרטור מפיק אנרגיה חשמלית.
הטורבינה והגנרטור
ברוב תחנות הכוח יש שני חלקים מרכזיים:
- טורבינה: גלגל עם להבים. משהו שזורם, קיטור, מים או רוח, דוחף את הלהבים ומסובב אותה.
- גנרטור: מחובר לציר של הטורבינה. בתוכו מגנטים מסתובבים ליד סלילים של תיל, ונוצר זרם חשמלי. הגנרטור ממיר אנרגיית תנועה לאנרגיה חשמלית.
ההבדל בין התחנות הוא בעיקר מה מסובב את הטורבינה.
סוגי תחנות ושרשרת המרות האנרגיה
בניית תרשים המרות אנרגיה בתחנה
1. מזהים את המקור ואת סוג האנרגיה שבו: דלק (כימית), אורניום (גרעינית), מים בגובה (גובה), רוח (תנועה), שמש (קרינה), בטן האדמה (חום).
2. בודקים מה עושים במקור: שורפים, מחממים, נותנים למים ליפול, או קולטים את האור.
3. שואלים מה מסובב את הטורבינה. אם זה קיטור, יש בשרשרת שלב של חום.
4. הטורבינה מסובבת את הגנרטור, והוא ממיר תנועה לחשמלית. בתא שמש מדלגים על שלבים 3-4: הקרינה הופכת לחשמל ישירות.
5. כותבים את השרשרת בחצים, מהמקור ועד האנרגיה החשמלית, ומוסיפים שבכל שלב חלק מהאנרגיה הופך לחום שמתפזר לסביבה.
תחנת כוח לא יוצרת אנרגיה. לפי חוק שימור האנרגיה היא רק ממירה אותה. חלק גדול מהאנרגיה שנכנסת לתחנה קיטורית לא הופך לחשמל, אלא לחום שנפלט לסביבה דרך הארובות ומגדלי הקירור.
תא שמש מפיק זרם חזק יותר ככל שהאור פוגע בו ישר יותר. לכן מציבים את הלוחות כשהם מוטים לכיוון השמש, ולא שוכבים סתם על הגג.
דוגמה - תחנה גזית מול תחנה הידרואלקטרית
מה משותף לתחנת כוח שפועלת בגז טבעי ולתחנה הידרואלקטרית, ומה שונה ביניהן? תארו את שרשרת המרות האנרגיה בכל אחת.
1. המקור: בתחנה הגזית - גז טבעי, שיש בו אנרגיה כימית. בתחנה ההידרואלקטרית - מים שנמצאים גבוה מאחורי סכר, ויש להם אנרגיית גובה.
2. מה עושים במקור: את הגז שורפים, והחום מרתיח מים לקיטור. את המים פותחים, והם נופלים ונעים מהר.
3. מה מסובב את הטורבינה: בתחנה הגזית - הקיטור. בתחנה ההידרואלקטרית - המים הזורמים.
4. בשתיהן הטורבינה מסובבת גנרטור, שממיר אנרגיית תנועה לאנרגיה חשמלית.
5. השרשראות: גזית: כימית ← חום ← תנועה ← חשמלית. הידרואלקטרית: גובה ← תנועה ← חשמלית.
משותף: בשתיהן טורבינה מסתובבת מסובבת גנרטור, שממיר תנועה לחשמל. שונה: המקור (כימית מול גובה), ובתחנה הגזית יש שלב של חום וקיטור, שאין בתחנה ההידרואלקטרית.
2. מקורות אנרגיה מתכלים ומתחדשים
מקור מתכלה ומקור מתחדש
פחם שנשרף בתחנת כוח לא חוזר. הרוח, לעומת זאת, נושבת שוב מחר, והשמש זורחת שוב בבוקר. זה ההבדל בין מקור שנגמר למקור שלא נגמר.
במדויק: מקור אנרגיה מתכלה נמצא בטבע בכמות מוגבלת, ולא נוצר מחדש בזמן של חיי אדם (פחם, נפט וגז נוצרו במשך מיליוני שנים). מה שמשתמשים בו לא חוזר, ובסוף המקור ייגמר. מקור אנרגיה מתחדש מתחדש בטבע כל הזמן או בזמן קצר, ולכן השימוש בו לא מכלה אותו.
רוב מקורות האנרגיה מגיעים בסופו של דבר מהשמש. הפחם, הנפט והגז נוצרו מצמחים ומיצורים שחיו לפני מיליוני שנים וקלטו את אנרגיית השמש. הרוח נוצרת כי השמש מחממת את האוויר באופן לא שווה, והמים זורמים בנהרות כי השמש מאדה אותם והם יורדים כגשם. מקורות שלא באים מהשמש הם האורניום והחום של בטן האדמה.
מקורות האנרגיה להפקת חשמל
השוואה בין מקורות מתכלים למתחדשים
קביעה אם מקור מתכלה או מתחדש
1. מזהים מהו המקור עצמו, כלומר מאיפה מגיעה האנרגיה. לא התחנה ולא הטורבינה: בטורבינת רוח המקור הוא הרוח.
2. שואלים: איך המקור נוצר וכמה זמן זה לקח?
3. שואלים: כשמשתמשים בו, האם הוא נגמר (נשרף, מתכלה), או שהטבע מחדש אותו?
4. כמותו מוגבלת, הוא נגמר בשימוש ולא נוצר מחדש בזמן של חיי אדם (דלקים מחצביים, אורניום) - מתכלה. מתחדש כל הזמן בטבע (שמש, רוח, גשם, חום האדמה) - מתחדש.
"מתכלה" ו"מתחדש" מתארים אם המקור נגמר, ולא אם הוא מזהם. אורניום מתכלה, אבל תחנה גרעינית לא פולטת עשן. גם למקור מתחדש יש מחיר: הקמת לוחות סולריים וטורבינות דורשת חומרים, אנרגיה ושטח.
"האנרגיה בעולם נגמרת" - לא נכון. לפי חוק שימור האנרגיה האנרגיה לא נעלמת. מה שנגמר הוא המקורות שקל להפיק מהם אנרגיה: אחרי השריפה, האנרגיה של הפחם מתפזרת כחום בסביבה, ואי אפשר לנצל אותה שוב.
דוגמה - שתי תחנות קיטוריות עם מקורות שונים
תחנה פחמית ותחנה גיאותרמית הן שתיהן תחנות קיטוריות: בשתיהן קיטור מסובב טורבינה. נועה אומרת: "אם שתיהן עובדות עם קיטור, אז שתיהן משתמשות במקור מתכלה." האם היא צודקת? הסבירו.
1. המקור בתחנה הפחמית הוא הפחם. בתחנה הגיאותרמית המקור הוא החום של בטן האדמה. הקיטור הוא רק שלב בדרך, ולא המקור.
2. הפחם נוצר במשך מיליוני שנים מצמחים קדומים. בתחנה הוא נשרף ולא חוזר.
3. החום של בטן האדמה מתחדש כל הזמן, והשימוש בו לא מכלה אותו.
4. מסקנה: הפחם מקור מתכלה, וחום האדמה מקור מתחדש. נועה טעתה כי סיווגה לפי הדרך שבה מפיקים את החשמל, ולא לפי המקור.
לא. הקיטור הוא רק שלב בהפקה. המקור של התחנה הפחמית (פחם) מתכלה, והמקור של התחנה הגיאותרמית (חום האדמה) מתחדש.
3. תועלת ומחיר סביבתי, חיסכון וחשבון החשמל
תועלת ומחיר סביבתי
החשמל משפר מאוד את החיים: אור בלילה, מקרר ששומר על המזון, מכשירים בבית החולים, מפעלים ותחבורה. אבל להפקת החשמל יש מחיר, שהסביבה משלמת.
במדויק: התועלת של השימוש באנרגיה היא שיפור איכות החיים של האדם, ולחברה: ייצור מוצרים, תחבורה ועוד. המחיר הסביבתי הוא הנזק לסביבה מהפקת האנרגיה ומהשימוש בה: זיהום אוויר, קרקע ומים, פגיעה בצמחים ובבעלי חיים, התחממות כדור הארץ ודלדול המשאבים.
המחיר הסביבתי של מקורות האנרגיה
דרכים להקטין את הנזק
קילוואט-שעה (קוט"ש)
חברת החשמל מוכרת לנו אנרגיה. מונה החשמל בבית סופר כמה אנרגיה עברה ממנו אל המכשירים, ובסוף התקופה משלמים לפי הכמות.
במדויק: קילוואט-שעה (קוט"ש) היא יחידה של אנרגיה, ובה מודדים את צריכת החשמל. מונה החשמל סופר קוט"ש. מכשיר מוסיף לספירה יותר קוט"ש ככל שהוא צורך יותר אנרגיה בזמן הפעולה, וככל שהוא פועל יותר זמן.
קוט"ש היא יחידה נוחה לחשבון החשמל: הצריכה של בית בחודשיים היא כמה מאות קוט"ש, מספר שקל לקרוא ולהשוות. המונה מראה מספר שרק עולה. הצריכה בתקופה היא ההפרש בין הקריאה בסוף התקופה לקריאה בתחילתה.
צריכה ותשלום
צריכת חשמל בתקופה:
צריכה (קוט"ש) = קריאה נוכחית קריאה קודמת
כשידוע כמה מכשיר צורך ביום: צריכה בתקופה (קוט"ש) = צריכה ביום (קוט"ש) מספר הימים
חשבון החשמל:
חישוב צריכה, תשלום וחיסכון
1. מוצאים את הצריכה בקוט"ש: מהחשבון - קריאה נוכחית פחות קריאה קודמת; או ממכשיר - הצריכה ביום כפול מספר הימים.
2. תשלום על הצריכה: הצריכה בקוט"ש כפול המחיר לקוט"ש.
3. אם יש תשלום קבוע, מוסיפים אותו לתשלום על הצריכה.
4. חיסכון: מחשבים את התשלום לפני השינוי ואחריו, ומחסרים. (אפשר גם: ההפרש בקוט"ש כפול המחיר לקוט"ש.)
5. בודקים: היחידה של הצריכה קוט"ש, של התשלום שקלים, והמספר סביר.
משלמים על אנרגיה, לא על זרם. המטענים חוזרים בחוטים אל המקור, אבל האנרגיה שהם הביאו כבר הומרה במכשירים לאור, לחום ולתנועה.
המכשיר ה"חזק" ביותר לא תמיד צורך הכי הרבה בחודש: גם מספר שעות הפעולה קובע. קומקום חשמלי פועל רק כמה דקות ביום, ומקרר פועל כל היממה. לכן בדרך כלל המקרר צורך בחודש יותר קוט"ש מהקומקום.
דוגמה א - צריכת מזגן וחיסכון בשימוש מבוקר
המזגן בחדר של עומר פועל שעות בכל יום, וצורך קוט"ש ביום. מחיר קוט"ש הוא ש"ח.
א. כמה קוט"ש צורך המזגן בחודש של ימים, וכמה עולה הצריכה?
ב. עומר מכבה את המזגן כשהוא יוצא מהחדר ומכוון אותו לטמפרטורה סבירה. עכשיו המזגן צורך קוט"ש ביום. כמה כסף ייחסך בחודש?
1. א: צריכה בחודש: הצריכה ביום כפול מספר הימים, קוט"ש.
2. תשלום: ש"ח.
3. ב: צריכה בחודש אחרי השינוי: קוט"ש. תשלום: ש"ח.
4. החיסכון: ש"ח.
5. בדיקה בדרך אחרת: עומר חוסך קוט"ש ביום, כלומר קוט"ש בחודש, ו- ש"ח.
א. קוט"ש, ש"ח. ב. ש"ח בחודש.
דוגמה ב - קריאת התפלגות הצריכה לאורך השנה
התרשים מראה את צריכת החשמל של משפחה בכל תקופה של חודשיים במשך שנה.
א. באיזו תקופה הצריכה הגדולה ביותר, ובאיזו הקטנה ביותר?
ב. הסבירו ממה נובע ההבדל.
ג. הציעו שני צעדים שיקטינו את הצריכה, והסבירו איך הם מקטינים גם את הנזק לסביבה.
1. א: קוראים את גובה העמודות. הגבוהה ביותר היא יולי-אוגוסט ( קוט"ש), והנמוכה ביותר היא מרץ-אפריל ( קוט"ש).
2. ב: מחפשים מה משתנה בין התקופות. בקיץ החם מפעילים מזגנים שעות רבות, ובחורף מפעילים חימום. באביב מזג האוויר נוח, ולא צריך לא קירור ולא חימום.
3. ג: בוחרים צעדים שמקטינים את מספר שעות הפעולה של המזגן ושל החימום: לכוון את המזגן לטמפרטורה סבירה ולכבות אותו ביציאה מהחדר; לבודד חלונות ודלתות כדי שהחדר יישאר קריר או חם זמן רב יותר.
4. מקשרים לסביבה: פחות קוט"ש פירושו שתחנות הכוח שורפות פחות דלק, ולכן נפלטים פחות זיהום אוויר ופחות גזי חממה.
א. הגדולה: יולי-אוגוסט, הקטנה: מרץ-אפריל. ב. בקיץ מזגנים ובחורף חימום. ג. למשל שימוש מבוקר במזגן ובידוד: פחות צריכה, פחות שריפת דלק, פחות זיהום וגזי חממה.