דילוג לתוכן המרכזי

מקורות אנרגיה מתכלים ומתחדשים - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ח' - פיזיקה · משאבי אנרגיה והפקת חשמל · 16 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

מהו מקור אנרגיה מתחדש?

  1. א. מקור שלא מזהם את הסביבה כשמפיקים ממנו חשמל

  2. ב. מקור שהטבע מחדש בזמן קצר, ולכן לא נגמר גם כשמשתמשים בו

  3. ג. מקור שיש ממנו כמות גדולה מאוד באדמה

  4. ד. מקור שאפשר לאגור ולהשתמש בו מתי שרוצים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

מקור מתחדש הוא מקור שהטבע ממלא מחדש בזמן קצר: השמש זורחת כל יום, הרוח נושבת שוב, הגשם ממלא את הנהרות. גם אם משתמשים בו, הוא לא נגמר.

- "לא מזהם": מקורות מתחדשים רבים אכן נקיים, אבל זו תכונה אחרת. אורניום כמעט לא מזהם את האוויר, ובכל זאת הוא מתכלה.

- "כמות גדולה באדמה": גם מאגר פחם ענק ייגמר יום אחד, כי הוא לא נוצר מחדש.

- "אפשר לאגור": דווקא דלקים מתכלים קל לאגור. את השמש ואת הרוח קשה לאגור.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

איזה מהמקורות הבאים הוא מקור אנרגיה מתכלה?

  1. א. רוח

  2. ב. חום מבטן האדמה (גיאותרמי)

  3. ג. מים זורמים

  4. ד. אורניום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

אורניום הוא הדלק של תחנות כוח גרעיניות. כורים אותו מהאדמה, ויש ממנו כמות מוגבלת שלא נוצרת מחדש. לכן הוא מתכלה, אף שאין בתחנה הגרעינית שריפה ועשן.

•רוח: נוצרת מחדש כל הזמן, כשהשמש מחממת את האוויר.

•חום גיאותרמי: החום שבבטן האדמה לא נגמר בזמן של בני אדם, ולכן נחשב מתחדש.

•מים זורמים: מחזור המים בטבע ממלא את הנהרות שוב ושוב.

שאלה 3

קלה · פתוחה

לפניכם שמונה מקורות אנרגיה שמשמשים להפקת חשמל: פחם, רוח, גז טבעי, שמש, מזוט, מים זורמים, אורניום, חום גיאותרמי.

א. מיינו את המקורות לשתי קבוצות: מתכלים ומתחדשים.

תשובה ופתרון לסעיף א

מתכלים: פחם, גז טבעי, מזוט, אורניום. מתחדשים: רוח, שמש, מים זורמים, חום גיאותרמי.

1. שואלים על כל מקור: האם הטבע מחדש אותו בזמן קצר?

2. פחם, גז טבעי ומזוט נוצרו במשך מיליוני שנים ולא נוצרים מחדש בזמן של בני אדם. אורניום נמצא באדמה בכמות מוגבלת. כולם מתכלים.

3. שמש ורוח חוזרות כל יום, מים זורמים מתחדשים בגשם, וחום האדמה לא נגמר. כולם מתחדשים.

ב. אילו מהמקורות המתכלים הם דלקים מחצביים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

פחם, גז טבעי ומזוט.

דלקים מחצביים הם דלקים שנוצרו משרידים של צמחים ובעלי חיים ומוציאים אותם מבטן האדמה: פחם, נפט ומה שמפיקים ממנו (כמו מזוט), וגז טבעי. אורניום הוא מתכלה, אבל הוא דלק גרעיני ולא דלק מחצבי.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

פחם, נפט וגז טבעי נקראים דלקים מחצביים. מה מאפיין אותם?

  1. א. הם נוצרו במשך מיליוני שנים משרידים של צמחים ובעלי חיים, ומוציאים אותם מבטן האדמה

  2. ב. הם נוצרים מחדש בכל שנה מצמחים שמתים ונרקבים

  3. ג. הם נוצרים בבטן האדמה מהחום שלה, כמו הקיטור בתחנה גיאותרמית

  4. ד. מייצרים אותם במפעלים, ולכן אפשר לייצר מהם כמה שרוצים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

דלקים מחצביים נוצרו לפני מיליוני שנים: צמחים ובעלי חיים מתו, נקברו בשכבות של אדמה, ובמשך זמן רב מאוד, בחום ובלחץ, הפכו לפחם, לנפט ולגז. היום כורים או קודחים כדי להוציא אותם.

- "נוצרים מחדש בכל שנה": התהליך לוקח מיליוני שנים, ולכן הם מתכלים.

- "נוצרים מהחום של האדמה": מחום האדמה מפיקים קיטור בתחנה גיאותרמית, אבל הוא לא יוצר דלק.

- "מייצרים במפעלים": במפעל (בית זיקוק) רק מעבדים נפט שהוצא מהאדמה. את הנפט עצמו אי אפשר לייצר.

שאלה 5

קלה · פתוחה

תלמידים הציבו מנורה במרחק קבוע מלוח קטן של תאי שמש, וחיברו את הלוח לאמפרמטר. הם סובבו את הלוח, כך שהזווית בין קרני האור למשטח הלוח השתנתה, ומדדו את עוצמת הזרם.

זווית בין קרני האור ללוח0∘0^\circ30∘30^\circ45∘45^\circ60∘60^\circ90∘90^\circ
עוצמת הזרם (אמפר)0.010.010.060.060.080.080.100.100.120.12

א. מה הגורם שהתלמידים שינו, ומה הגורם שמדדו?

תשובה ופתרון לסעיף א

שינו: את הזווית בין קרני האור ללוח. מדדו: את עוצמת הזרם.

הגורם שמשנים בכוונה הוא הזווית. הגורם שמודדים כדי לראות את ההשפעה הוא עוצמת הזרם באמפרמטר.

ב. באיזו זווית התקבל הזרם החזק ביותר? מה המסקנה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

ב-90∘90^\circ, כשהאור פוגע בלוח במאונך. ככל שהזווית קרובה יותר ל-90∘90^\circ, הזרם חזק יותר.

1. בטבלה הזרם הגדול ביותר, 0.120.12 אמפר, נמדד ב-90∘90^\circ.

2. הזרם עולה כל הזמן מ-0∘0^\circ ל-90∘90^\circ.

3. מסקנה: כדאי להציב לוח שמש כך שקרני השמש יפגעו בו כמה שיותר במאונך.

שאלה 6

בינונית · אמריקאית

עיר מתלבטת בין שדה תאי שמש לבין תחנת כוח גזית. איזה משפט מתאר נכון יתרון וחיסרון של שדה תאי השמש לעומת התחנה הגזית?

  1. א. יתרון: הוא מפיק חשמל גם בלילה, כי הלוחות אוגרים את אור השמש. חיסרון: הוא מזהם את האוויר

  2. ב. יתרון: השמש היא מקור מתכלה שיספיק עוד הרבה זמן. חיסרון: הוא צריך הרבה דלק

  3. ג. יתרון: לא שורפים בו דלק ולא נפלטים גזי שריפה. חיסרון: הוא מפיק חשמל רק כשיש אור שמש, ובלילה הוא לא מפיק

  4. ד. יתרון: הוא מפיק חשמל באותה כמות בכל שעה ובכל עונה. חיסרון: הוא תופס שטח גדול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. בתא שמש הקרינה מומרת ישירות לחשמל, בלי שריפה, ולכן אין גזי שריפה ואין עשן.

2. אבל הוא תלוי באור: בלילה הוא לא מפיק דבר, וביום מעונן הוא מפיק פחות. תחנה גזית מפיקה חשמל בכל שעה שרוצים.

- "אוגרים את אור השמש": לוח שמש לא אוגר אור. כדי להשתמש בחשמל בלילה צריך סוללות נפרדות או מקור אחר.

- "השמש מתכלה": השמש היא מקור מתחדש, ושדה תאי שמש לא צורך דלק כלל.

- "אותה כמות בכל שעה ובכל עונה": הכמות משתנה עם השעה, העננים והעונה. (נכון שהוא תופס שטח גדול, אבל חצי המשפט הראשון שגוי.)

שאלה 7

בינונית · פתוחה

הגרף מתאר את עוצמת הזרם שהפיק לוח שמש על גג בית במשך שני ימים: יום בהיר ויום מעונן.

‫הזרם מלוח שמש על גג בית‬‫יום בהיר‬‫יום מעונן‬00.20.40.60.811.26:008:0010:0012:0014:0016:0018:00‫שעה‬‫עוצמת הזרם (אמפר)‬

א. באיזו שעה הפיק הלוח את הזרם החזק ביותר ביום הבהיר? הסבירו למה דווקא אז.

תשובה ופתרון לסעיף א

ב-12:00, בצהריים. אז השמש גבוהה בשמים, והאור שמגיע ללוח חזק ביותר.

1. קוראים בגרף: הנקודה הגבוהה ביותר של הקו של היום הבהיר היא ב-12:00, כ-1.11.1 אמפר.

2. בצהריים השמש בנקודה הגבוהה ביותר שלה, הקרינה פוגעת בלוח הכי ישר, והיא חזקה ביותר.

ב. למה ב-6:00 וב-18:00 הזרם הוא אפס?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כי אז כמעט אין אור שמש: השמש רק זורחת או שוקעת. בלי קרינה, תא השמש לא מפיק חשמל.

תא שמש ממיר קרינה לאנרגיה חשמלית. כשאין קרינה, אין מה להמיר, והזרם אפס.

ג. השוו בין שני הימים. מה גרם להבדל?

תשובה ופתרון לסעיף ג

ביום המעונן הזרם קטן יותר בכל שעה, ובצהריים הוא פחות מחצי מהזרם ביום הבהיר. העננים חוסמים חלק מקרינת השמש.

1. בצהריים: 1.11.1 אמפר ביום הבהיר לעומת 0.50.5 אמפר ביום המעונן.

2. העננים בולעים ומחזירים חלק מהקרינה, ולכן פחות קרינה מגיעה ללוח, והוא מפיק פחות.

ד. משפחה רוצה להפעיל מזגן בערב. האם הלוח לבדו יכול לספק את החשמל? מה אפשר לעשות?

תשובה ופתרון לסעיף ד

לא, בערב הלוח לא מפיק. אפשר לאגור ביום אנרגיה בסוללות, או לקבל חשמל מהרשת.

1. לפי הגרף, אחרי 18:00 הלוח לא מפיק זרם.

2. לכן צריך מקור אחר בערב: סוללות שנטענו ביום מהלוח, או חשמל מהרשת הארצית, שמגיע מתחנות שפועלות גם בלילה.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

בטבלה מהירות הרוח הממוצעת בכל יום, ליד טורבינת רוח, והאנרגיה החשמלית שהטורבינה הפיקה באותו יום.

יוםמהירות הרוח (מ'/ש')האנרגיה החשמלית שהופקה (קוט"ש)
ראשון2200
שני553030
שלישי889090
רביעי3355
חמישי1010150150

איזו מסקנה נתמכת בנתונים?

  1. א. הטורבינה מפיקה כל יום אותה כמות, כי הרוח היא מקור מתחדש

  2. ב. ככל שהרוח חזקה יותר, הטורבינה מפיקה פחות, כי הלהבים מסתובבים מהר מדי

  3. ג. ביום ראשון הטורבינה הפיקה חשמל ואגרה אותו לימים אחרים, ולכן נמדד אפס

  4. ד. הטורבינה מפיקה יותר ככל שהרוח חזקה יותר, והכמות משתנה מאוד מיום ליום, ולכן אי אפשר לסמוך רק עליה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. הנתונים: ככל שמהירות הרוח גדלה (2,3,5,8,102, 3, 5, 8, 10 מ'/ש'), האנרגיה גדלה (0,5,30,90,1500, 5, 30, 90, 150 קוט"ש).

2. בימים חלשים כמעט אין הפקה, ובימים סוערים יש הרבה. לכן רוח היא מקור שזמינותו משתנה, וצריך לצידה מקורות אחרים או אגירה.

- "כל יום אותה כמות": הטבלה מראה בדיוק את ההפך. מתחדש פירושו שלא נגמר, לא שזמין באותה מידה תמיד.

- "רוח חזקה, פחות חשמל": הפוך לנתונים. ביום החזק ביותר ההפקה הגדולה ביותר.

- "אגרה לימים אחרים": הטורבינה לא אוגרת. אפס פירושו שהרוח הייתה חלשה מכדי לסובב את הלהבים.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

גם היום צמחים גדלים, מתים ונקברים באדמה. ובכל זאת אומרים שפחם הוא מקור מתכלה.

א. הסבירו למה פחם נחשב מקור מתכלה.

תשובה ופתרון לסעיף א

פחם נוצר במשך מיליוני שנים, ואנחנו שורפים אותו מהר הרבה יותר. בזמן של בני אדם הכמות שלו רק הולכת וקטנה.

1. כדי שצמחים יהפכו לפחם צריך מיליוני שנים של לחץ וחום מתחת לאדמה.

2. בני האדם שורפים בכל שנה כמות פחם שהטבע יצר במשך זמן עצום.

3. לכן מבחינתנו הכמות מוגבלת: מה ששורפים לא חוזר. זו ההגדרה של מקור מתכלה.

ב. מה ההבדל בין פחם לבין עצים שגדלים ביער ונכרתים לשריפה, מבחינת זמן ההתחדשות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

עץ חדש גדל תוך עשרות שנים, וזה זמן קצר יחסית. אם שותלים במקום מה שכורתים, העצים מתחדשים. הפחם צריך מיליוני שנים.

ההבחנה בין מתכלה למתחדש היא לפי הזמן שלוקח לטבע ליצור מחדש את מה שצרכנו: עשרות שנים (עצים) נחשבות זמן קצר, מיליוני שנים (פחם) לא.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

איזה זוג תכונות מתאים לגז טבעי כמקור להפקת חשמל?

  1. א. מתחדש, וזמין בכל שעה שרוצים

  2. ב. מתכלה, וזמין בכל שעה שרוצים

  3. ג. מתכלה, וזמין רק ביום

  4. ד. מתחדש, ותלוי במזג האוויר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. גז טבעי הוא דלק מחצבי: נוצר במשך מיליוני שנים ולא מתחדש, ולכן מתכלה.

2. אפשר לאגור אותו במכלים ובצינורות ולשרוף אותו מתי שצריך, ביום ובלילה, ולכן הוא זמין בכל שעה.

- "מתחדש": הגז נמצא במאגרים מתחת לים, אבל המאגרים לא מתמלאים מחדש.

- "זמין רק ביום": זו תכונה של השמש, לא של הגז.

- "מתחדש ותלוי במזג האוויר": מתאים לשמש או לרוח.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

בטבלה ארבעה מקורות אנרגיה ושלושה מאפיינים.

מקורמתכלה או מתחדש?תלוי במזג האוויר?נפלטים גזי שריפה בהפקת החשמל?
פחם???
רוח???
שמש???
אורניום???

א. השלימו את הטבלה.

תשובה ופתרון לסעיף א

פחם: מתכלה, לא תלוי, כן. רוח: מתחדש, תלוי, לא. שמש: מתחדש, תלוי, לא. אורניום: מתכלה, לא תלוי, לא.

1. פחם: דלק מחצבי ולכן מתכלה. שורפים אותו מתי שרוצים, ובשריפה נפלטים גזים ועשן.

2. רוח ושמש: מתחדשים. ההפקה תלויה ברוח ובעננים. אין שריפה.

3. אורניום: מתכלה. התחנה פועלת בכל מזג אוויר. בכור הגרעיני אין שריפה, ולכן אין גזי שריפה (אבל נשארת פסולת גרעינית מסוכנת).

ב. לפי הטבלה, איזה מקור דומה לפחם בזמינות שלו ושונה ממנו בזיהום האוויר? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אורניום: גם הוא מתכלה וזמין בכל מזג אוויר, אבל לא נפלטים ממנו גזי שריפה.

1. מחפשים שורה שבה שתי העמודות הראשונות זהות לפחם: רק אורניום.

2. בעמודה השלישית אורניום שונה: הוא לא נשרף.

3. מכאן ש"מתכלה" ו"מזהם את האוויר" הן שתי תכונות שונות, ואסור לבלבל ביניהן.

שאלה 12

קשה · אמריקאית

אנרגיית השמש היא המקור הראשוני של מקורות אנרגיה רבים, גם כשלא רואים את זה. באיזו קבוצה כל המקורות שואבים את האנרגיה שלהם מהשמש?

  1. א. רוח, מים זורמים ודלקים מחצביים

  2. ב. רוח, מים זורמים וחום גיאותרמי

  3. ג. רק תאי שמש ותחנות סולריות תרמיות

  4. ד. כל מקורות האנרגיה, כולל אורניום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. רוח: השמש מחממת חלקים שונים של כדור הארץ באופן שונה, והאוויר זז מהמקום החם לקר.

2. מים זורמים: השמש מאדה מים, הם יורדים כגשם במקומות גבוהים וזורמים בנהרות.

3. דלקים מחצביים: הצמחים שמהם נוצרו קלטו פעם אנרגיית שמש בפוטוסינתזה. האנרגיה הכימית בפחם היא "שמש ישנה".

- "חום גיאותרמי": החום של בטן האדמה לא בא מהשמש. הוא נמצא בכדור הארץ עצמו.

- "רק תאי שמש": זה מה שרואים בעין, אבל השמש היא גם המקור של הרוח, של המים ושל הדלקים.

- "כולל אורניום": האנרגיה באורניום היא אנרגיה גרעינית שהייתה בו מאז שנוצר, ולא באה מהשמש.

שאלה 13

קשה · פתוחה

רותם אומרת: "למדנו שהאנרגיה נשמרת ולא נעלמת. אז אין סיבה לחסוך בפחם ובגז: האנרגיה לא תיגמר אף פעם."

א. מה נכון בדברים של רותם?

תשובה ופתרון לסעיף א

נכון שהאנרגיה נשמרת: כששורפים פחם, האנרגיה שבו לא נעלמת, אלא מומרת לסוגים אחרים.

לפי חוק שימור האנרגיה, סך כל האנרגיה לפני השריפה ואחריה שווה. בזה רותם צודקת.

ב. נסחו טיעון נגדי: למה בכל זאת יש סיבה לחסוך בפחם ובגז?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אחרי השריפה האנרגיה הופכת לחום מפוזר באוויר ובמים, ואי אפשר להשתמש בו שוב כדי להפעיל תחנת כוח. הפחם עצמו נגמר, וזה מה שמתכלה.

1. בפחם האנרגיה מרוכזת ונוחה לשימוש: שורפים מעט פחם ומקבלים הרבה חום במקום אחד.

2. אחרי השריפה והפקת החשמל, האנרגיה מגיעה בסוף לחום שמתפזר בסביבה. את החום המפוזר הזה אי אפשר לאסוף בחזרה ולהרתיח בו קיטור.

3. לכן מה שנגמר הוא לא האנרגיה, אלא מקור האנרגיה: הפחם והגז.

4. בנוסף, שריפה מזהמת את האוויר ותורמת להתחממות הגלובלית. זו סיבה נוספת לחסוך.

שאלה 14

קשה · פתוחה

נגה רוצה לבדוק בניסוי איך המרחק בין מנורה ללוח קטן של תאי שמש משפיע על הזרם שהלוח מפיק. יש לה מנורה, לוח שמש, אמפרמטר, תילים וסרגל.

א. כתבו את שאלת החקר.

תשובה ופתרון לסעיף א

איך המרחק בין המנורה ללוח השמש משפיע על עוצמת הזרם שהלוח מפיק?

שאלת חקר מקשרת בין הגורם שמשנים (המרחק) לבין הגורם שמודדים (עוצמת הזרם).

ב. תארו איך תבצע נגה את הניסוי: מה היא משנה, מה היא מודדת, ומה היא משאירה קבוע.

תשובה ופתרון לסעיף ב

משנה את המרחק (למשל 10,20,30,4010, 20, 30, 40 ס"מ) ומודדת את הזרם באמפרמטר בכל מרחק. קבועים: אותה מנורה, אותו לוח, אותה זווית (אור במאונך ללוח), חדר חשוך.

1. מחברים את הלוח לאמפרמטר.

2. מציבים את המנורה במרחק 1010 ס"מ, מדליקים ורושמים את הזרם.

3. חוזרים בכמה מרחקים נוספים, ורושמים בטבלה.

4. כל השאר קבוע: אותה מנורה, אותו לוח, הלוח פונה ישר אל המנורה, ואין אור אחר בחדר שישנה את התוצאה.

ג. מה התוצאה הצפויה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

ככל שהמנורה רחוקה יותר, הזרם קטן יותר, כי פחות אור מגיע ללוח.

1. האור מהמנורה מתפזר לכל הכיוונים.

2. ככל שהלוח רחוק יותר, חלק קטן יותר מהאור פוגע בו.

3. פחות קרינה פירושה פחות אנרגיה שהתאים ממירים לחשמל, ולכן הזרם קטן.

ד. למה חשוב שאין בחדר אור נוסף, למשל מחלון?

תשובה ופתרון לסעיף ד

אור מהחלון יגיע ללוח ויגדיל את הזרם, ואז לא נדע כמה מהזרם נגרם מהמנורה ומהמרחק שלה.

אור נוסף הוא גורם שמשפיע על הזרם ואינו קבוע (השמש זזה, עננים). הוא היה מערבב את ההשפעה של המרחק עם השפעה אחרת, והמסקנה לא הייתה אמינה.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

בית ספר מקבל היום את החשמל שלו מהרשת, ורוב החשמל ברשת מופק מגז טבעי ומפחם. הנהלת בית הספר רוצה שכל החשמל שלו יבוא ממקורות מתחדשים. איזו תוכנית עומדת בדרישה?

  1. א. לקבל חשמל רק מתחנה גרעינית, כי היא לא פולטת עשן

  2. ב. לקנות גנרטור פרטי שמונע בגז טבעי, כדי לא להיות תלויים ברשת

  3. ג. תאי שמש וטורבינת רוח קטנה על הגג, עם סוללות שנטענות מהם ומספקות חשמל כשאין שמש ורוח

  4. ד. תאי שמש לשעות היום, ובלילה גנרטור שמונע בסולר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

התוכנית צריכה להשתמש רק במקורות מתחדשים. שמש ורוח מתחדשות, והסוללות רק אוגרות אנרגיה שהופקה מהן, ולכן גם בלילה החשמל בא ממקור מתחדש.

•תחנה גרעינית: אין עשן, אבל אורניום מתכלה. מבלבלים בין "לא מזהם את האוויר" לבין "מתחדש".

•גנרטור בגז טבעי: לא תלוי ברשת, אבל גז טבעי הוא דלק מחצבי מתכלה, בדיוק כמו בתחנות שברשת.

•גנרטור בסולר: סולר מופק מנפט, דלק מחצבי. התוכנית עומדת בדרישה רק ביום.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

בינונית · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ט'

מהו יתרון אמיתי של תחנת כוח גרעינית על פני תחנת כוח פחמית?

  1. א. בזמן הפעולה היא כמעט לא פולטת פחמן דו-חמצני וגזי חממה

  2. ב. אין לה פסולת בכלל

  3. ג. הדלק שלה מתחדש ולא ייגמר לעולם

  4. ד. בתחנה גרעינית לא יכולה לקרות תאונה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

בכור לא שורפים דלק, ולכן בזמן הפעולה אין פליטה של פחמן דו-חמצני כמו בשריפת פחם. זה יתרון חשוב בהקשר של שינוי האקלים.

- "אין לה פסולת": יש לה פסולת רדיואקטיבית. הכמות קטנה, אבל היא מסוכנת ונשארת רדיואקטיבית הרבה מאוד שנים, וצריך לשמור אותה בבטחה.

- "הדלק מתחדש": אורניום נכרה מהאדמה, והכמות שלו מוגבלת. זה לא מקור מתחדש כמו שמש או רוח.

- "לא יכולה לקרות תאונה": היו תאונות קשות, למשל בצ'רנוביל (1986) ובפוקושימה (2011), שבהן דלף חומר רדיואקטיבי לסביבה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.