דילוג לתוכן המרכזי

אנרגיה כימית - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · אנרגיה ומערכות טכנולוגיות · 17 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

סירת דייגים מונעת במנוע ששורף סולר. איזו אנרגיה משמשת את המנוע כדי להניע את הסירה?

  1. א. אנרגיה גרעינית

  2. ב. אנרגיית קרינה

  3. ג. אנרגיה כימית

  4. ד. אנרגיית גובה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

במנוע הסולר בוער: הוא מגיב עם החמצן שבאוויר. בתהליך כימי זה משתחררת אנרגיה כימית, והמנוע ממיר חלק ממנה לאנרגיית תנועה של הסירה (והשאר לחום).

•גרעינית: משתחררת משינויים בגרעין האטום, למשל בכור גרעיני, לא בבעירה.

•קרינה: אור וחום מהלהבה הם תוצרים של הבעירה, לא מקור האנרגיה.

•גובה: הסירה לא יורדת מגובה. הדלק לא אוגר אנרגיה בגלל מיקומו.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

באיזה מהתהליכים הבאים נקלטת אנרגיה (תהליך קולט אנרגיה)?

  1. א. פוטוסינתזה בעלה ירוק

  2. ב. בעירת גז בכיריים

  3. ג. נשימה תאית בתאי השריר

  4. ד. בעירה של נר שעווה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

בפוטוסינתזה הצמח קולט אנרגיית אור ויוצר ממים ומפחמן דו-חמצני גלוקוז, שבו אגורה אנרגיה כימית. זה תהליך קולט אנרגיה.

•בעירת גז ובעירת נר: תהליכי בעירה פולטים אנרגיה, כחום וכאור.

•נשימה תאית: התא מפרק גלוקוז בעזרת חמצן ומשחרר אנרגיה. זה תהליך פולט אנרגיה, ההפוך לפוטוסינתזה.

שאלה 3

קלה · פתוחה

על אריזה של חטיף דגנים כתוב בטבלת הערכים התזונתיים: "אנרגיה (קלוריות) ב-100100 גרם: 380380". הכוונה ל-380380 קילו-קלוריות. קילו-קלוריה אחת שווה 4.24.2 קילו-ג'ול.

א. איזה סוג אנרגיה אגור בחטיף?

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיה כימית.

האנרגיה אגורה בחומרים שבמזון (פחמימות, שומנים, חלבונים), והיא משתחררת רק בתהליך כימי. לכן זו אנרגיה כימית.

ב. כמה קילו-ג'ול יש ב-100100 גרם חטיף?

תשובה ופתרון לסעיף ב

15961596 קילו-ג'ול.

1. בכל קילו-קלוריה 4.24.2 קילו-ג'ול.

2. 380⋅4.2=1596380\cdot4.2=1596 קילו-ג'ול.

ג. באיזה תהליך בגוף משתחררת האנרגיה של החטיף? האם הוא קולט אנרגיה או פולט אנרגיה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

בנשימה תאית. זה תהליך פולט אנרגיה.

1. בתאי הגוף רכיבי המזון מתפרקים בעזרת חמצן לפחמן דו-חמצני ולמים.

2. בתהליך משתחררת אנרגיה, שמשמשת את התא לתנועה, לבנייה ולשמירה על חום הגוף. לכן הוא פולט אנרגיה.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

מדליקים פנס שפועל על סוללות. איזו שרשרת מתארת את המרות האנרגיה העיקריות בפנס?

  1. א. אנרגיה חשמלית ← אנרגיה כימית ← אנרגיית קרינה (אור)

  2. ב. אנרגיית קרינה (אור) ← אנרגיה חשמלית ← אנרגיה כימית

  3. ג. אנרגיה כימית ← אנרגיית קרינה (אור), בלי אנרגיה חשמלית

  4. ד. אנרגיה כימית ← אנרגיה חשמלית ← אנרגיית קרינה (אור) וחום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בסוללה מתרחש תהליך כימי, שבו אנרגיה כימית מומרת לאנרגיה חשמלית. הזרם החשמלי עובר בנורה, שם האנרגיה החשמלית מומרת לאור ולחום.

- "חשמלית ← כימית ← אור": זו טעינה של סוללה (חשמל נאגר כאנרגיה כימית), לא הפעלת פנס.

- "אור ← חשמלית ← כימית": זה תא שמש שטוען סוללה, הכיוון ההפוך.

- "כימית ← אור, בלי חשמלית": הסוללה לא מאירה בעצמה. בלי זרם חשמלי במעגל הנורה לא נדלקת.

שאלה 5

קלה · פתוחה

לפניכם שלוש שרשראות של המרות אנרגיה. תנו לכל אחת דוגמה מחיי היום-יום.

א. אנרגיה כימית ← אנרגיית תנועה (וחום)

תשובה ופתרון לסעיף א

למשל: ילדה רוכבת על אופניים, או מכונית שנוסעת על בנזין.

1. צריך מקור של אנרגיה כימית: מזון בגוף או דלק במנוע.

2. ואחריו תנועה: שרירי הרגליים מסובבים את הדוושות, או המנוע מסובב את הגלגלים.

3. בשני המקרים חלק מהאנרגיה הופך לחום: הגוף מזיע, המנוע מתחמם.

ב. אנרגיה כימית ← אנרגיה חשמלית ← אנרגיית קול

תשובה ופתרון לסעיף ב

למשל: רמקול נייד או צעצוע מדבר שפועלים על סוללה.

הסוללה ממירה אנרגיה כימית לחשמלית, והרמקול ממיר את האנרגיה החשמלית לקול.

ג. אנרגיה כימית ← חום ואור

תשובה ופתרון לסעיף ג

למשל: מדורה, נר דולק או להבה בכיריים.

בכל בעירה הדלק (עץ, שעווה, גז) מגיב עם חמצן, ומשתחררים חום ואור.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

בתחנת כוח פחמית שורפים פחם. החום מהבעירה מרתיח מים בדוד ענק, והאדים בלחץ גבוה מסובבים טורבינה. הטורבינה מסובבת גנרטור, והגנרטור מפיק חשמל. האדים מתקררים, הופכים שוב למים, וחוזרים לדוד.

א. כתבו את שרשרת המרות האנרגיה בתחנה, מהפחם ועד החשמל.

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיה כימית (פחם וחמצן) ← חום (מים ואדים) ← אנרגיית תנועה (טורבינה וגנרטור) ← אנרגיה חשמלית.

1. בבעירת הפחם אנרגיה כימית מומרת לחום.

2. החום מרתיח את המים, והאדים הלוחצים מניעים את הטורבינה: חום ← תנועה.

3. הגנרטור ממיר את תנועת הסיבוב לאנרגיה חשמלית.

ב. עובד בתחנה אומר: "כל האנרגיה הכימית של הפחם הופכת לחשמל." האם הוא צודק? לאן הולכת שאר האנרגיה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. רק חלק מהאנרגיה הופך לחשמל. הרוב הופך לחום שיוצא לסביבה: עם גזי הארובה, במים שמקררים את האדים, ובחלקי המכונות שמתחממים.

1. לפי חוק שימור האנרגיה האנרגיה לא נעלמת, אבל היא לא חייבת להפוך כולה לצורה שאנחנו רוצים.

2. גזי הבעירה יוצאים חמים מהארובה, האדים מוסרים חום כשהם מתקררים, ויש חיכוך בחלקים הנעים.

3. כל אלה הם חום שיוצא לסביבה ולא הופך לחשמל.

ג. ציינו בעיה סביבתית אחת שנגרמת משריפת פחם.

תשובה ופתרון לסעיף ג

פליטת פחמן דו-חמצני, גז חממה שתורם להתחממות כדור הארץ. וגם: פליטת מזהמים לאוויר, כמו עשן וגופרית.

בבעירת פחם נוצר פחמן דו-חמצני, ומשתחררים גם חלקיקים וגזים מזהמים. נוסף על כך, הפחם הוא משאב שמתכלה.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

תלמידים שרפו אגוז מתחת למבחנה עם מים, והמים התחממו. בבעירה מתנתקים קשרים כימיים בחומרים שבאגוז ובחמצן (המגיבים), ונוצרים קשרים חדשים בפחמן הדו-חמצני ובמים (התוצרים). מה נכון לגבי הבעירה?

  1. א. האנרגיה שמושקעת בניתוק הקשרים במגיבים גדולה מהאנרגיה שמשתחררת ביצירת הקשרים בתוצרים

  2. ב. האנרגיה שמושקעת בניתוק הקשרים במגיבים קטנה מהאנרגיה שמשתחררת ביצירת הקשרים בתוצרים

  3. ג. האנרגיה שמושקעת בניתוק הקשרים שווה בדיוק לאנרגיה שמשתחררת ביצירת הקשרים

  4. ד. בבעירה לא מתנתקים קשרים, רק נוצרים קשרים חדשים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

המים התחממו, כלומר הבעירה פולטת אנרגיה. בתהליך פולט אנרגיה, האנרגיה שמשתחררת ביצירת הקשרים בתוצרים גדולה מהאנרגיה שמושקעת בניתוק הקשרים במגיבים, וההפרש יוצא לסביבה כחום וכאור.

- "מושקעת גדולה ממשתחררת": כך נראה תהליך קולט אנרגיה, שבו הסביבה מתקררת. כאן המים התחממו.

- "שווה בדיוק": אז לא הייתה משתחררת אנרגיה, והמים לא היו מתחממים. שימור האנרגיה לא אומר שאין הפרש בין המגיבים לתוצרים, אלא שההפרש עובר לסביבה.

- "לא מתנתקים קשרים": כדי שייווצרו חומרים חדשים, האטומים של המגיבים חייבים להיפרד זה מזה.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

נגה רוצה לבדוק באיזה חטיף אגורה יותר אנרגיה כימית לכל גרם: בשקדים או בפופקורן. היא שורפת דגימה מכל חטיף מתחת למבחנה עם מים, ומודדת בכמה מעלות עלתה טמפרטורת המים.

א. מהו הגורם המשפיע בניסוי, ומהו הגורם המושפע?

תשובה ופתרון לסעיף א

גורם משפיע: סוג החטיף. גורם מושפע: העלייה בטמפרטורת המים.

1. מה שנגה משנה בכוונה: סוג החטיף שנשרף.

2. מה שהיא מודדת: בכמה מעלות התחממו המים. ככל שהם מתחממים יותר, השתחררה יותר אנרגיה.

ב. ציינו שלושה דברים שנגה צריכה להשאיר קבועים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

מסת הדגימה (למשל 11 גרם מכל חטיף), כמות המים במבחנה, המרחק בין הלהבה למבחנה, אותה מבחנה, וטמפרטורת המים בהתחלה.

1. מסת הדגימה: בודקים אנרגיה לכל גרם, ולכן שורפים אותה מסה.

2. כמות המים: אותה כמות חום מעלה פחות את הטמפרטורה של יותר מים.

3. המרחק והמבחנה: כדי שאותו חלק מהחום יגיע למים בשני המקרים.

ג. נגה מצאה שהמים קלטו הרבה פחות אנרגיה ממה שכתוב על אריזת השקדים. הציעו שתי סיבות.

תשובה ופתרון לסעיף ג

חלק גדול מהחום הלך לאוויר שמסביב ולמבחנה, ולא למים. וייתכן שהשקד לא נשרף עד הסוף.

1. הלהבה פתוחה, ורוב החום עולה לאוויר שסביב המבחנה.

2. חלק מהחום מחמם את זכוכית המבחנה.

3. אם נשאר מהשקד שארית שחורה, לא כל האנרגיה הכימית שלו השתחררה.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

על חטיף א כתוב: "250250 קילו-קלוריות ב-100100 גרם". על חטיף ב כתוב: "10001000 קילו-ג'ול ב-100100 גרם". קילו-קלוריה אחת שווה 4.24.2 קילו-ג'ול. באיזה חטיף יותר אנרגיה ב-100100 גרם?

  1. א. בחטיף ב, כי 10001000 גדול מ-250250

  2. ב. בשניהם אותה אנרגיה

  3. ג. אי אפשר להשוות, כי האנרגיה כתובה ביחידות שונות

  4. ד. בחטיף א: 10501050 קילו-ג'ול לעומת 10001000 קילו-ג'ול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

ממירים ליחידה אחת: 250⋅4.2=1050250\cdot4.2=1050 קילו-ג'ול. 1050>10001050>1000, ולכן בחטיף א יותר אנרגיה. (גם בדרך ההפוכה: 1000:4.2≈2381000:4.2\approx238 קילו-קלוריות, פחות מ-250250.)

- "10001000 גדול מ-250250": השוו מספרים ביחידות שונות, בלי להמיר.

- "אותה אנרגיה": ניחוש שהערכים "בערך" שווים. אחרי ההמרה יש הפרש.

- "אי אפשר להשוות": אפשר, אחרי שממירים לאותה יחידה. שתיהן יחידות של אנרגיה.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

תלמידים ביצעו שני תהליכים כימיים בכוסות, ומדדו את הטמפרטורה בכל כוס לפני התהליך ואחריו:

תהליךטמפרטורה בהתחלהטמפרטורה בסוף
חומץ עם סודה לשתייה24∘C24^\circ\text{C}19∘C19^\circ\text{C}
צמר פלדה בתמיסת נחושת גופרתית24∘C24^\circ\text{C}35∘C35^\circ\text{C}

א. איזה תהליך פולט אנרגיה ואיזה קולט אנרגיה? נמקו לפי המדידות.

תשובה ופתרון לסעיף א

צמר פלדה בנחושת גופרתית פולט אנרגיה: הטמפרטורה עלתה. חומץ עם סודה קולט אנרגיה: הטמפרטורה ירדה.

1. כשתהליך פולט אנרגיה, היא עוברת לתמיסה ולכוס, והן מתחממות.

2. כשתהליך קולט אנרגיה, הוא לוקח אותה מהתמיסה ומהכוס, והן מתקררות.

3. לכן עלייה בטמפרטורה מראה תהליך פולט, וירידה מראה תהליך קולט.

ב. מאיפה הגיעה האנרגיה שנקלטה בתהליך של החומץ והסודה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

מהסביבה: מהתמיסה עצמה, מהכוס ומהאוויר. לכן הם התקררו.

1. אנרגיה לא נוצרת מאין.

2. התהליך קלט אנרגיה, והיא נלקחה מהחומרים שסביבו, ולכן הטמפרטורה שלהם ירדה.

ג. אילו היו מכניסים לכוס הראשונה כמות כפולה של חומץ ושל סודה, האם הייתה נקלטת יותר אנרגיה? האם הטמפרטורה הייתה יורדת יותר? (שערו ונמקו)

תשובה ופתרון לסעיף ג

הייתה נקלטת בערך פי 22 אנרגיה. אבל גם כמות הנוזל שמתקרר כפולה, ולכן הטמפרטורה הייתה יורדת בערך באותה מידה כמו קודם.

1. ככל שכמות החומרים המגיבים גדולה יותר, מתנתקים ונוצרים יותר קשרים.

2. לכן האנרגיה הכוללת שנקלטת גדולה בערך פי 22.

3. את האנרגיה הזאת התהליך לוקח מהנוזל שבכוס, ועכשיו יש בכוס פי 22 נוזל.

4. פי 22 אנרגיה שנלקחת מפי 22 נוזל: הטמפרטורה יורדת בערך באותו מספר מעלות כמו קודם (כמו שסיר גדול על להבה גדולה פי 22 מתחמם כמו סיר קטן על להבה קטנה).

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

פחם, נפט וגז טבעי נוצרו לפני מיליוני שנים משרידים של צמחים ויצורים ימיים זעירים. מהו המקור הראשוני של האנרגיה שמשתחררת היום כששורפים אותם?

  1. א. החום של פנים כדור הארץ, שחימם את השרידים במשך מיליוני שנים

  2. ב. האש עצמה: בשריפה נוצרת אנרגיה חדשה

  3. ג. קרינת השמש, שצמחים קלטו בפוטוסינתזה והמירו לאנרגיה כימית

  4. ד. החמצן שבאוויר, כי בלי חמצן אין בעירה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הצמחים קלטו אור שמש ובפוטוסינתזה המירו אותו לאנרגיה כימית האגורה בחומרים שבנו. השרידים שלהם הפכו לפחם, נפט וגז, והאנרגיה נשארה אגורה בהם. בשריפה היא משתחררת.

- "חום פנים כדור הארץ": הלחץ והחום שינו את השרידים לדלק, אבל אינם המקור של רוב האנרגיה הכימית שבו.

- "נוצרת אנרגיה חדשה": אנרגיה לא נוצרת מאין. הבעירה רק משחררת אנרגיה שהייתה אגורה.

- "החמצן": החמצן הכרחי לבעירה, כי הוא אחד המגיבים, אבל הוא לא מסביר מאיפה הגיעה האנרגיה. גם החמצן שבאוויר נוצר ברובו בפוטוסינתזה.

שאלה 12

קשה · פתוחה

מימן יכול לשמש דלק: כשהוא מגיב עם חמצן נוצרים מים ומשתחררת אנרגיה. כדי להשיג מימן, מפרקים מים למימן ולחמצן, וזה תהליך שדורש אנרגיה.

ערן טוען: "משקיעים אנרגיה כדי לפרק מים, ואחר כך מקבלים אותה בחזרה כששורפים את המימן. לפי חוק שימור האנרגיה, לא מרוויחים כלום, ולכן אין טעם בזה."

א. איזה חלק בטענה של ערן נכון?

תשובה ופתרון לסעיף א

נכון שבפירוק המים צריך להשקיע לפחות את כל האנרגיה שתשתחרר אחר כך בבעירת המימן. האנרגיה לא נוצרת מאין.

1. פירוק מים ובעירת מימן הם תהליכים הפוכים.

2. לפי חוק שימור האנרגיה, האנרגיה שמשתחררת בבעירה לא יכולה להיות גדולה מזו שהושקעה בפירוק.

3. בפועל אפילו מקבלים פחות, כי בכל המרה חלק מהאנרגיה הופך לחום שהולך לסביבה.

ב. הסבירו למה בכל זאת יש טעם להפיק מימן, למשל בעזרת אנרגיית השמש במדבר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

המימן משמש מחסן של אנרגיה: אנרגיית שמש שקשה לאגור ולהוביל הופכת לאנרגיה כימית שאפשר לאגור, להוביל ולהשתמש בה בזמן ובמקום שצריך. ובבעירתו נוצרים רק מים, בלי פחמן דו-חמצני.

1. המטרה היא לא "להרוויח" אנרגיה, אלא להעביר אותה לצורה נוחה.

2. אור השמש זמין ביום ובמקום מסוים. במימן אפשר למלא מיכל ולהשתמש בו בלילה, במכונית או בעיר רחוקה.

3. בבעירת מימן התוצר הוא מים, ולכן אין פליטת גזי חממה כמו בשריפת בנזין או פחם.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

בבעירת גז בישול, הגז ומולקולות החמצן (המגיבים) הופכים לפחמן דו-חמצני ולמים (התוצרים), ומשתחררים חום ואור. מה נכון לגבי האנרגיה הכימית של התוצרים בהשוואה לזו של המגיבים?

  1. א. האנרגיה הכימית של התוצרים גדולה יותר, כי בבעירה נוצרה אנרגיה

  2. ב. האנרגיה הכימית של התוצרים קטנה יותר, וההפרש יצא לסביבה כחום וכאור

  3. ג. האנרגיה הכימית של התוצרים שווה לזו של המגיבים, כי לפי חוק שימור האנרגיה היא לא משתנה

  4. ד. לתוצרים אין אנרגיה כימית כלל, כי כל האנרגיה הכימית הפכה לחום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הבעירה פולטת אנרגיה: חום ואור יוצאים לסביבה. האנרגיה הזאת באה מהאנרגיה הכימית של החומרים, ולכן לתוצרים אנרגיה כימית קטנה יותר משל המגיבים.

- "התוצרים גדולה יותר": אז הבעירה הייתה צריכה לקלוט אנרגיה מהסביבה ולקרר אותה, ולא לחמם.

- "שווה, לפי חוק שימור האנרגיה": החוק אומר שהאנרגיה הכוללת נשמרת: של החומרים יחד עם הסביבה. האנרגיה הכימית של החומרים קטנה בדיוק בכמות שהסביבה קיבלה.

- "לתוצרים אין אנרגיה כימית": גם לפחמן דו-חמצני ולמים יש קשרים כימיים. רק ההפרש בין המגיבים לתוצרים השתחרר.

שאלה 14

קשה · פתוחה

יואב טוען את הטלפון הנייד שלו בלילה, ובבוקר משתמש בו: מדבר, שומע מוזיקה ומצלם. בזמן הטעינה הטלפון מתחמם מעט.

א. כתבו את המרת האנרגיה העיקרית בסוללה בזמן הטעינה.

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיה חשמלית ← אנרגיה כימית (שנאגרת בסוללה).

1. הזרם מהשקע גורם לתהליך כימי בסוללה.

2. בתהליך הזה אנרגיה חשמלית נאגרת כאנרגיה כימית בחומרים שבסוללה.

ב. כתבו את שרשרת המרות האנרגיה כשיואב משתמש בטלפון.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיה כימית ← אנרגיה חשמלית ← אור (מסך), קול (רמקול), תנועה (רטט) וחום.

1. בסוללה מתרחש התהליך הכימי ההפוך לטעינה: אנרגיה כימית מומרת לחשמלית.

2. הזרם מפעיל את המסך (אור), את הרמקול (קול) ואת מנוע הרטט (תנועה).

3. בכל הרכיבים חלק מהאנרגיה החשמלית הופך לחום.

ג. למה הטלפון מתחמם בזמן הטעינה? מה זה אומר על האנרגיה שנאגרת בסוללה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

חלק מהאנרגיה החשמלית הופך לחום ולא נאגר. לכן האנרגיה שנאגרת בסוללה קטנה מהאנרגיה החשמלית שנלקחה מהשקע.

1. ההתחממות היא סימן שחלק מהאנרגיה החשמלית הומר לחום ויצא לסביבה.

2. לפי חוק שימור האנרגיה: אנרגיה מהשקע = אנרגיה כימית שנאגרה + חום.

3. לכן הסוללה אוגרת רק חלק מהאנרגיה שנכנסה.

ד. יואב אומר: "הסוללה היא מקור של אנרגיה: היא מייצרת חשמל מכלום." מה שגוי בדבריו?

תשובה ופתרון לסעיף ד

הסוללה לא מייצרת אנרגיה, היא רק אוגרת אותה. היא ממירה בחזרה לחשמל את האנרגיה הכימית שנאגרה בה בזמן הטעינה.

1. אנרגיה לא נוצרת מאין.

2. האנרגיה הכימית שבסוללה הגיעה מהחשמל שנטען לתוכה, והחשמל הגיע מתחנת כוח.

3. לכן הסוללה הנטענת היא מחסן של אנרגיה, לא מקור שמייצר אותה.

שאלה 15

קשה · פתוחה

קבוצת מטיילים מתכננת טיול של שבוע ברגל, ותבשל ארוחות על להבה. הם משווים שלושה דלקים:

דלקאנרגיה שמשתחררת בשריפת 11 גרם
עצים יבשיםבערך 1616 קילו-ג'ול
כוהל (אתנול)בערך 3030 קילו-ג'ול
גז בישול במיכלבערך 4949 קילו-ג'ול

א. מאיזה דלק משתחררת הכי הרבה אנרגיה לכל גרם?

תשובה ופתרון לסעיף א

מגז הבישול.

בטבלה: 4949 קילו-ג'ול לגרם, יותר מכוהל (3030) ומעצים (1616).

ב. המטיילים סוחבים את הכול על הגב. איזה דלק כדאי להם לקחת מהבית? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

גז בישול: כדי לקבל אותה אנרגיה צריך לסחוב ממנו את המשקל הקטן ביותר.

1. כשהמשקל חשוב, משווים אנרגיה לכל גרם.

2. לגז הבישול הערך הגבוה ביותר, ולכן לאותה כמות בישול צריך לקחת ממנו הכי מעט גרמים.

3. (צריך גם לסחוב את המיכל, אבל לטיול של שבוע גז הבישול עדיין הקל ביותר.)

ג. מטיילת אחת מציעה: "בכלל לא נסחוב דלק. נאסוף עצים בדרך." ציינו יתרון אחד וחיסרון אחד של ההצעה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

יתרון: לא סוחבים משקל, והעצים הם משאב מתחדש. חיסרון: לא תמיד יש עצים יבשים (גשם, מדבר), האש מעשנת וקשה לשליטה, ויש סכנת שריפה.

1. היתרון: אין משקל, ועצים צומחים מחדש, בניגוד לגז שמקורו בנפט.

2. החיסרונות: עצים רטובים כמעט לא בוערים, בכל גרם מעט אנרגיה, יש עשן, ובמקומות רבים אסור להדליק מדורה.

ד. בכל אחד מהדלקים, רק חלק מהאנרגיה שמשתחררת מגיע למים בסיר. לאן הולכת השאר? הציעו דרך אחת לשפר את זה.

תשובה ופתרון לסעיף ד

רוב השאר הולך לאוויר שמסביב כחום (וחלק כאור), וחלק מחמם את הסיר. אפשר לשפר עם מגן רוח סביב הלהבה, או עם מכסה על הסיר.

1. הלהבה מחממת את האוויר שסביבה, והאוויר החם עולה ובורח מהצדדים של הסיר.

2. גם הסיר עצמו מתחמם, והמים מוסרים חום דרך פני השטח שלהם.

3. מגן רוח מרכז את הלהבה מתחת לסיר, ומכסה מקטין את בריחת החום מהמים.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

מה משותף לאנרגיה שאגורה בפרוסת לחם, בבנזין שבמכל של מכונית ובסוללה חדשה?

  1. א. בכולם אגורה אנרגיה תרמית, כי הם מחממים את מי שמשתמש בהם

  2. ב. בכולם אגורה אנרגיה חשמלית, כי גם סוללה נותנת חשמל

  3. ג. אין בהם אנרגיה, כי הם לא זזים ולא חמים

  4. ד. בכולם אגורה אנרגיה כימית, שמשתחררת כשהחומרים משתנים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הלחם מתעכל בגוף, הבנזין נשרף במנוע, והחומרים בסוללה מגיבים זה עם זה. בכל המקרים החומרים משתנים, וזה הסימן לאנרגיה כימית.

•תרמית: לחם ובנזין יכולים לגרום לחימום, אבל רק אחרי שהחומרים משתנים. לפני כן הם בטמפרטורת החדר.

•חשמלית: הסוללה ממירה אנרגיה כימית לחשמלית רק כשהיא חלק ממעגל חשמלי סגור. בסוללה שמונחת במגירה אגורה אנרגיה כימית.

- "אין בהם אנרגיה": הטעות היא לחשוב שיש אנרגיה רק לגוף שזז או חם. אנרגיה כימית אגורה גם בגוף שנראה "שקט".

שאלה 17

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

בעבודה על אנרגיה כתב עידו: "בטורבינת רוח יש אנרגיית רוח, בתחנת כוח פחמית יש אנרגיית פחם, ובסכר יש אנרגיית מים." המורה הסבירה שרוח, פחם ומים הם מקורות של אנרגיה, ולא סוגים של אנרגיה.

א. איזה סוג אנרגיה יש לרוח? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיית תנועה, של האוויר הזורם.

1. רוח היא אוויר שנע ממקום למקום.

2. לכל גוף שנע יש אנרגיית תנועה, גם לאוויר.

3. ככל שהרוח חזקה (מהירה) יותר, יש לאוויר יותר אנרגיית תנועה.

ב. איזה סוג אנרגיה אגור בפחם? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיה כימית.

כשפחם נשרף הוא הופך לחומרים אחרים: גזים ואפר. שינוי בחומרים הוא הסימן לאנרגיה כימית.

ג. לפני שהמים בסכר זורמים אל הטורבינה, הם עומדים במאגר גבוה. איזה סוג אנרגיה יש להם?

תשובה ופתרון לסעיף ג

אנרגיית גובה, ביחס למקום הנמוך של הטורבינה.

המים נמצאים גבוה מעל הטורבינה. כשהם יזרמו מטה, הגובה שלהם יקטן והמהירות שלהם תגדל. לכן יש להם אנרגיית גובה.

ד. כתבו מחדש את המשפט של עידו, עם שמות נכונים של סוגי האנרגיה.

תשובה ופתרון לסעיף ד

בטורבינת רוח מנצלים את אנרגיית התנועה של האוויר, בתחנה פחמית את האנרגיה הכימית של הפחם, ובסכר את אנרגיית הגובה של המים.

1. מחליפים כל מקור בסוג האנרגיה שיש לו: רוח ← אנרגיית תנועה, פחם ← אנרגיה כימית, מים במאגר גבוה ← אנרגיית גובה.

2. שם הסוג אומר איך האנרגיה מתגלה (תנועה, גובה, שינוי בחומר), ושם המקור אומר מאיפה לוקחים אותה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.