דילוג לתוכן המרכזי

חום, טמפרטורה, חום סגולי וחום כמוס - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · אנרגיה ומערכות טכנולוגיות · 35 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

איזה משפט מתאר נכון את ההבדל בין חום לבין טמפרטורה?

  1. א. חום וטמפרטורה הם שני שמות לאותו גודל, ושניהם נמדדים במעלות צלזיוס

  2. ב. טמפרטורה מתארת עד כמה גוף חם או קר, וחום הוא אנרגיה שעוברת מגוף חם יותר לגוף קר יותר

  3. ג. חום נמדד במעלות צלזיוס, וטמפרטורה נמדדת בג'ול

  4. ד. לגוף גדול יש תמיד טמפרטורה גבוהה יותר מלגוף קטן, כי יש בו יותר חום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

טמפרטורה (במעלות צלזיוס) מתארת את מצבו של הגוף: עד כמה הוא חם. חום הוא אנרגיה שעוברת מגוף לגוף בגלל הפרש טמפרטורות, ונמדד בג'ול (או בקלוריות).

- "אותו גודל": זו בדיוק התפיסה השגויה שההבחנה באה לתקן. לגדלים יחידות שונות.

- "חום במעלות, טמפרטורה בג'ול": היחידות הוחלפו.

- "גוף גדול חם יותר": טמפרטורה לא תלויה בגודל הגוף. דלי מים וכוס מים מאותו ברז הם באותה טמפרטורה, אף שבדלי צריך הרבה יותר חום כדי לחמם אותו.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

כוס תה חם עומדת על השולחן ומתקררת לאט. מה קורה בזמן הזה לחלקיקים של התה?

  1. א. הם נעים מהר יותר, כי התה מתכווץ

  2. ב. הם נעצרים לגמרי ברגע שהתה מגיע לטמפרטורת החדר

  3. ג. הם נעים לאט יותר בממוצע, ואנרגיית התנועה הממוצעת שלהם קטנה

  4. ד. תנועתם לא משתנה, כי משתנה רק כמות החום בתה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

טמפרטורה גבוהה יותר פירושה שהחלקיקים נעים מהר יותר בממוצע. כשהתה מתקרר, מהירות החלקיקים הממוצעת ואנרגיית התנועה הממוצעת שלהם קטנות.

- "נעים מהר יותר": הפוך. ירידה בטמפרטורה היא האטה של החלקיקים.

- "נעצרים לגמרי": בטמפרטורת החדר החלקיקים עדיין נעים מהר. הם לא נעצרים בשום טמפרטורה רגילה.

- "תנועתם לא משתנה": הטמפרטורה של התה ירדה, והיא בדיוק המדד לתנועת החלקיקים.

שאלה 3

קלה · פתוחה

בחדר ממוזג הטמפרטורה קבועה, 22∘C22^\circ\text{C}. מניחים על השולחן ארבעה פריטים:

פריטבקבוק מיץספל קפהתפוזמספריים ממתכת
טמפרטורה בהתחלה6∘C6^\circ\text{C}70∘C70^\circ\text{C}15∘C15^\circ\text{C}22∘C22^\circ\text{C}

הפריטים נשארים בחדר כמה שעות.

א. מה תהיה הטמפרטורה של כל פריט אחרי כמה שעות?

תשובה ופתרון לסעיף א

לכל הפריטים 22∘C22^\circ\text{C}, הטמפרטורה של החדר.

1. חום עובר מגוף חם יותר לגוף קר יותר, כל עוד יש ביניהם הפרש טמפרטורות.

2. המעבר נמשך עד שכל פריט מגיע לטמפרטורה של החדר, ואז אין עוד הפרש.

3. לכן אחרי זמן רב כולם ב-22∘C22^\circ\text{C}.

ב. אילו פריטים קלטו חום מהאוויר בחדר, ואילו מסרו לו חום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

קלטו: בקבוק המיץ והתפוז. מסר: ספל הקפה. המספריים לא קלטו ולא מסרו.

1. המיץ והתפוז קרים מהחדר, ולכן חום עובר אליהם והם מתחממים.

2. הקפה חם מהחדר, ולכן חום עובר ממנו לאוויר והוא מתקרר.

3. המספריים כבר בטמפרטורת החדר, ואין הפרש טמפרטורות שיגרום למעבר חום.

שאלה 4

קלה · פתוחה

בטבלה החום הסגולי של כמה חומרים:

חומרמיםשמןאלומיניוםנחושתעופרת
חום סגולי (ג'ול לק"ג למעלה)4200420020002000900900390390130130

יש לנו ק"ג אחד מכל חומר.

א. איזה חומר צריך את כמות החום הגדולה ביותר כדי להתחמם במעלה אחת?

תשובה ופתרון לסעיף א

מים.

1. חום סגולי הוא כמות החום הדרושה לחימום ק"ג אחד מהחומר במעלה אחת.

2. לכן מחפשים את החום הסגולי הגדול ביותר: מים, 42004200 ג'ול לק"ג למעלה.

ב. עכשיו מחממים את כל החומרים ב-55 מעלות. איזה חומר צריך את כמות החום הקטנה ביותר? האם התשובה הייתה משתנה אילו חיממו במעלה אחת בלבד?

תשובה ופתרון לסעיף ב

עופרת. התשובה לא משתנה: כל החומרים מתחממים באותו מספר מעלות, ולכן הסדר נקבע רק לפי החום הסגולי.

1. כל החומרים באותה מסה ומתחממים באותו מספר מעלות.

2. לכן החומר שצריך הכי מעט חום לכל מעלה צריך הכי מעט חום גם ל-55 מעלות.

3. החום הסגולי הקטן ביותר הוא של העופרת, 130130 ג'ול לק"ג למעלה.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

סיר מים רותח על להבה דולקת, בלחץ אוויר רגיל. מה קורה לטמפרטורת המים כל זמן שהם רותחים?

  1. א. היא ממשיכה לעלות לאט, כי הלהבה ממשיכה לתת חום

  2. ב. היא יורדת, כי האדים לוקחים איתם חום

  3. ג. היא עולה רק אם מגבירים את הלהבה

  4. ד. היא נשארת 100∘C100^\circ\text{C}: החום מושקע בהפיכת המים לאדים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בזמן רתיחה הטמפרטורה נשארת קבועה, 100∘C100^\circ\text{C}. הלהבה ממשיכה לתת חום, אבל החום הזה מושקע בשינוי מצב הצבירה, מנוזל לגז (חום כמוס), ולא בהעלאת הטמפרטורה.

- "ממשיכה לעלות לאט": התפיסה השגויה "בזמן רתיחה המים ממשיכים להתחמם". קבלת חום לא אומרת עלייה בטמפרטורה כשיש מעבר מצב צבירה.

- "יורדת": האדים אכן יוצאים, אבל הלהבה ממשיכה לספק חום, והמים הנותרים נשארים בטמפרטורת הרתיחה.

- "עולה אם מגבירים": להבה חזקה יותר גורמת לרתיחה מהירה יותר (יותר אדים בכל דקה), לא לטמפרטורה גבוהה יותר.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

מיכל מכינה פונדו שוקולד. היא מניחה קוביות שוקולד מוצקות בסיר נירוסטה שעומד על אש קטנה. אחרי כמה דקות השוקולד הופך לרוטב נוזלי.

א. באיזה מצב צבירה השוקולד בהתחלה ובאיזה בסוף? איך נקרא המעבר?

תשובה ופתרון לסעיף א

בהתחלה מוצק, בסוף נוזל. המעבר נקרא התכה (היתוך).

1. קוביות השוקולד שומרות על צורתן: מוצק.

2. הרוטב זורם ומקבל את צורת הסיר: נוזל.

3. מעבר ממוצק לנוזל הוא התכה.

ב. תארו איך עובר חום מהלהבה אל השוקולד.

תשובה ופתרון לסעיף ב

חום עובר מהלהבה החמה לתחתית הסיר, ומשם, במגע, מהסיר החם יותר אל השוקולד הקר יותר.

1. הלהבה חמה מאוד, ולכן חום עובר ממנה לסיר והסיר מתחמם.

2. הסיר חם יותר מהשוקולד שנוגע בו, ולכן חום עובר מהסיר לשוקולד.

3. החום שהשוקולד קולט מחמם אותו ואחר כך מתיך אותו.

ג. מדוע סירים עשויים ממתכת, ולמה הידיות שלהם עשויות לעיתים מפלסטיק או מעץ?

תשובה ופתרון לסעיף ג

מתכת מעבירה חום טוב, ולכן החום מהלהבה מגיע מהר למזון. פלסטיק ועץ מעבירים חום רע (מבודדים), ולכן הידית נשארת קרה ואפשר לאחוז בה.

1. מטרת הסיר היא להעביר חום מהלהבה למזון: צריך חומר שמעביר חום היטב, כמו נירוסטה, אלומיניום או ברזל.

2. מטרת הידית הפוכה: שהחום לא יגיע ליד. לכן משתמשים בחומר מבודד.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

הטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית בטבע היא בערך −273∘C-273^\circ\text{C}, והיא נקראת "האפס המוחלט". בתחנת מחקר באנטארקטיקה נמדדה פעם טמפרטורת אוויר של כ-−89∘C-89^\circ\text{C}, מהנמוכות שנמדדו אי פעם על פני כדור הארץ.

א. בכמה מעלות הייתה הטמפרטורה שנמדדה באנטארקטיקה גבוהה מהאפס המוחלט?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכ-184184 מעלות.

−89−(−273)=−89+273=184-89-(-273)=-89+273=184 מעלות.

ב. מה קורה לתנועת החלקיקים של חומר כשמקררים אותו יותר ויותר, לקראת האפס המוחלט? מדוע אי אפשר להגיע לטמפרטורה נמוכה ממנו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

החלקיקים נעים לאט יותר ויותר, ובאפס המוחלט תנועתם מינימלית. אי אפשר לקרר מעבר לזה, כי אין תנועה איטית יותר.

1. טמפרטורה היא מדד לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים.

2. ככל שמקררים, החלקיקים מאטים.

3. באפס המוחלט אנרגיית התנועה שלהם הקטנה ביותר האפשרית, ואין עוד מה להוציא מהם. לכן אין טמפרטורה נמוכה יותר.

ג. נעם אומר: "בקוביית קרח בטמפרטורה −10∘C-10^\circ\text{C} החלקיקים לא זזים בכלל, כי היא קפואה." האם הוא צודק? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. הקרח רחוק מאוד מהאפס המוחלט, וחלקיקיו רוטטים סביב מקומם. במוצק החלקיקים לא נודדים ממקום למקום, אבל הם נעים.

1. −10∘C-10^\circ\text{C} גבוהה מהאפס המוחלט בכ-263263 מעלות.

2. בכל טמפרטורה מעל האפס המוחלט החלקיקים נעים.

3. במוצק החלקיקים קשורים זה לזה ולכן רק רוטטים במקומם, אבל זו עדיין תנועה.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

מחממים מים בסיר פתוח על להבה קבועה, ומודדים את טמפרטורת המים כל דקה. הלהבה דולקת כל הזמן, מההתחלה ועד הדקה ה-1414. הגרף מראה את התוצאות:

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬0123456789101112131415020406080100120

א. מה הייתה טמפרטורת המים בהתחלה, ובאיזו דקה התחילו המים לרתוח?

תשובה ופתרון לסעיף א

בהתחלה 20∘C20^\circ\text{C}. הרתיחה התחילה בדקה ה-88.

1. בזמן 00 הגרף מתחיל ב-20∘C20^\circ\text{C}.

2. מהדקה ה-88 הגרף אופקי ב-100∘C100^\circ\text{C}: המים הגיעו לטמפרטורת הרתיחה, והטמפרטורה מפסיקה לעלות.

ב. דן אומר: "בין הדקה ה-88 לדקה ה-1414 המים ממשיכים להתחמם, כי הלהבה עדיין דולקת." מה נכון ומה שגוי בדבריו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

נכון שהמים ממשיכים לקבל חום מהלהבה. שגוי שהם מתחממים: הטמפרטורה לא עולה, כי החום מושקע בהפיכת המים לאדים (חום כמוס).

1. הלהבה דולקת, ולכן המים ממשיכים לקבל אנרגיה.

2. לפי הגרף הטמפרטורה קבועה, 100∘C100^\circ\text{C}, ולכן המים לא "מתחממים".

3. האנרגיה מושקעת בשינוי מצב הצבירה, מנוזל לגז, ולא בהעלאת הטמפרטורה. זה החום הכמוס של הרתיחה.

4. סימן לכך: כמות המים בסיר הולכת וקטנה.

ג. מה יקרה לכמות המים בסיר אם ימשיכו לחמם עוד זמן רב?

תשובה ופתרון לסעיף ג

היא תמשיך לקטון, עד שכל המים יהפכו לאדים.

כל עוד הלהבה נותנת חום והטמפרטורה ב-100∘C100^\circ\text{C}, עוד ועוד מים הופכים לאדים ויוצאים מהסיר.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

בניסוי מחממים במשך 55 דקות, על שתי להבות זהות, סיר גדול מלא מים וסיר קטן מלא מים. בהתחלה המים בשני הסירים באותה טמפרטורה. מה נכון לגבי הסירים בסוף הניסוי?

  1. א. שני הסירים קיבלו בערך אותה כמות חום, אבל הטמפרטורה בסיר הקטן עלתה יותר, כי יש בו פחות מים

  2. ב. הסיר הגדול קיבל יותר חום, ולכן המים בו חמים יותר

  3. ג. המים בשני הסירים באותה טמפרטורה, כי הלהבות זהות

  4. ד. הסיר הקטן קיבל יותר חום, ולכן המים בו חמים יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הלהבות זהות ופועלות אותו זמן, ולכן כל סיר קיבל בערך אותה כמות חום. בסיר הקטן הכמות הזאת מתחלקת בין פחות מים, ולכן הטמפרטורה שלהם עולה יותר.

- "הסיר הגדול קיבל יותר חום": כמות החום נקבעת לפי הלהבה והזמן, לא לפי גודל הסיר. ובכל מקרה הוא לא יהיה חם יותר.

- "אותה טמפרטורה": בלבול בין חום לטמפרטורה. אותה כמות חום לא מעלה את הטמפרטורה באותה מידה כשהמסות שונות.

- "הסיר הקטן קיבל יותר חום": התוצאה (מים חמים יותר) נכונה, אבל הסיבה שגויה. הוא לא קיבל יותר חום, הוא צריך פחות חום לכל מעלה.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

תמר רצתה לבדוק אם סוג הנוזל משפיע על מידת ההתחממות שלו. היא שמה 200200 גרם מים בכוס אחת ו-200200 גרם שמן בכוס זהה, וחיממה את שתיהן על שני גופי חימום זהים. התוצאות:

זמן (דקות)00112233
מים20∘C20^\circ\text{C}24∘C24^\circ\text{C}28∘C28^\circ\text{C}32∘C32^\circ\text{C}
שמן20∘C20^\circ\text{C}28∘C28^\circ\text{C}36∘C36^\circ\text{C}44∘C44^\circ\text{C}

א. מהו הגורם המשפיע בניסוי, ומהו הגורם המושפע (מה מודדים)?

תשובה ופתרון לסעיף א

גורם משפיע: סוג הנוזל (מים או שמן). גורם מושפע: הטמפרטורה של הנוזל, כלומר השינוי בטמפרטורה לאורך הזמן.

1. הדבר היחיד שתמר שינתה בכוונה בין הכוסות הוא סוג הנוזל.

2. מה שהיא מדדה כל דקה הוא הטמפרטורה.

ב. ציינו שלושה דברים שתמר השאירה קבועים, והסבירו למה זה חשוב.

תשובה ופתרון לסעיף ב

מסת הנוזל (200200 גרם), גוף החימום (זהה, ולכן אותה כמות חום בכל דקה), הכוס, וטמפרטורת ההתחלה. כך ההבדל בתוצאות נובע רק מסוג הנוזל.

1. אילו המסות היו שונות, ההבדל בהתחממות היה יכול לנבוע מהמסה.

2. אילו גופי החימום היו שונים, נוזל אחד היה מקבל יותר חום.

3. רק כשכל השאר זהה אפשר לייחס את ההבדל לסוג הנוזל.

ג. לאיזה נוזל חום סגולי גדול יותר? נמקו לפי הנתונים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

למים. הם קיבלו אותה כמות חום כמו השמן ובאותה מסה, אבל הטמפרטורה שלהם עלתה פחות.

1. בכל דקה המים עלו ב-44 מעלות והשמן ב-88 מעלות.

2. שני הנוזלים קיבלו אותה כמות חום ויש להם אותה מסה.

3. הנוזל שמתחמם פחות מאותה כמות חום הוא זה שצריך יותר חום לכל מעלה, כלומר בעל חום סגולי גדול יותר: המים.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

תלמידים הדביקו ארבעה פסי נייר זהים בצבעים שונים על לוח קלקר, ומתחת לכל פס הכניסו מדחום. מעל הפסים, באותו מרחק מכולם, הדליקו מנורה. בהתחלה כל המדחומים הראו 23∘C23^\circ\text{C}. אחרי 55 דקות:

צבע הניירשחורכחולאדוםלבן
טמפרטורה אחרי 55 דקות31∘C31^\circ\text{C}29∘C29^\circ\text{C}27∘C27^\circ\text{C}25∘C25^\circ\text{C}

איזו מסקנה נובעת מהניסוי?

  1. א. הנייר הלבן מתחמם הכי פחות, כי הוא מחזיר את החום אל המנורה ומחמם אותה

  2. ב. צבע הנייר לא משפיע, כי כל הפסים קיבלו אור מאותה מנורה

  3. ג. ככל שהנייר כהה יותר, הוא בולע יותר מהאור, וכך יותר מאנרגיית הקרינה הופכת לחום

  4. ד. הנייר השחור מייצר חום בעצמו, ולכן הוא החם ביותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

כל הפסים קיבלו אותו אור. הנייר השחור התחמם הכי הרבה והלבן הכי מעט. נייר כהה בולע יותר מהאור שפוגע בו, ואנרגיית הקרינה שנבלעה הופכת לחום. נייר בהיר מחזיר את רוב האור.

- "מחזיר את החום אל המנורה ומחמם אותה": הלבן אכן מחזיר את רוב האור, אבל הוא מתחמם מעט כי הוא בולע מעט. בניסוי לא נמדד דבר על המנורה, והאור המוחזר מתפזר לכל הכיוונים.

- "הצבע לא משפיע": הנתונים מראים הבדל של 66 מעלות בין השחור ללבן, כשכל השאר זהה.

- "השחור מייצר חום": לנייר אין מקור אנרגיה משלו. הוא רק ממיר את האור שבלע לחום.

שאלה 12

קשה · פתוחה

חום כמוס הוא האנרגיה שחומר קולט כשהוא משנה מצב צבירה בלי שהטמפרטורה שלו משתנה, למשל כשמים הופכים לאדים. במעבר ההפוך, מאדים למים, החומר מוסר את אותה אנרגיה.

א. כוויה מאדים של 100∘C100^\circ\text{C} קשה בדרך כלל מכוויה ממים רותחים של 100∘C100^\circ\text{C}. הסבירו מדוע.

תשובה ופתרון לסעיף א

האדים מתעבים על העור והופכים למים, ובמעבר הזה הם מוסרים לעור את החום הכמוס. לכן העור מקבל יותר חום מאשר ממים באותה טמפרטורה.

1. מים ב-100∘C100^\circ\text{C} מוסרים לעור חום רק כשהם מתקררים.

2. אדים ב-100∘C100^\circ\text{C} קודם מתעבים על העור הקר. בעיבוי הם מוסרים את החום הכמוס, בלי שהטמפרטורה שלהם יורדת.

3. רק אחר כך הם מתקררים כמו מים רגילים.

4. לכן מאדים העור מקבל יותר חום, והכוויה קשה יותר.

ב. מורן רוצה לקרר לימונדה. יש לה קוביית קרח של 0∘C0^\circ\text{C} ומים קרים של 0∘C0^\circ\text{C}, באותה מסה. מה יקרר את הלימונדה יותר? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

קוביית הקרח. כדי להינמס היא קולטת מהלימונדה חום כמוס, ורק אחר כך מתחממת כמו המים הקרים.

1. שניהם באותה טמפרטורה, 0∘C0^\circ\text{C}, אבל במצבי צבירה שונים.

2. המים הקרים קולטים חום מהלימונדה רק בזמן שהם מתחממים.

3. הקרח צריך קודם להיתך. בזמן ההתכה הוא קולט חום מהלימונדה בלי שהטמפרטורה שלו עולה, וזה חום שהמים לא צריכים לקלוט.

4. אחר כך הקרח שנמס מתחמם כמו המים. בסך הכול הקרח לוקח מהלימונדה יותר חום.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

מחממים שני נוזלים, א ו-ב, על שני גופי חימום זהים, שנותנים לכל נוזל אותה כמות חום בכל דקה. המסה של נוזל ב גדולה פי 22 מהמסה של נוזל א. הגרף מראה את הטמפרטורה של כל נוזל:

אב
‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬012345670102030405060708090100‫א‬‫ב‬

מה אפשר להסיק על החום הסגולי של הנוזלים?

  1. א. לשני הנוזלים אותו חום סגולי

  2. ב. לנוזל ב חום סגולי גדול יותר, כי הוא מתחמם לאט יותר

  3. ג. לנוזל א חום סגולי גדול יותר, כי הוא הגיע לטמפרטורה גבוהה יותר ולכן יש בו יותר חום

  4. ד. לנוזל ב חום סגולי קטן פי 22, כי המסה שלו גדולה פי 22

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. בכל דקה נוזל א עולה ב-1010 מעלות ונוזל ב ב-55 מעלות: ב מתחמם לאט פי 22.

2. אבל ב כבד פי 22. כדי לחמם מסה כפולה באותו מספר מעלות צריך פי 22 חום. לכן גם נוזל בעל אותו חום סגולי, במסה כפולה, היה מתחמם לאט פי 22 מאותו גוף חימום.

3. כל ההבדל בין הגרפים מוסבר על ידי המסה. אם נשווה ק"ג אחד מכל נוזל, שניהם צריכים אותה כמות חום לכל מעלה: החום הסגולי שווה.

- "ב מתחמם לאט יותר": התעלמות מהמסה. ההשוואה הזאת נכונה רק כשהמסות שוות.

- "א הגיע לטמפרטורה גבוהה יותר ולכן יש בו יותר חום": בלבול בין חום לטמפרטורה. שני הנוזלים קיבלו אותה כמות חום.

- "קטן פי 22": המסה הכפולה כבר מסבירה לבדה את ההתחממות האיטית. אילו לנוזל ב היה חום סגולי קטן פי 22, המסה הכפולה והחום הסגולי הקטן היו מקזזים זה את זה, וב היה מתחמם באותו קצב כמו א, ולא לאט פי 22.

שאלה 14

קשה · פתוחה

ביום קיץ בהיר עומד אסף בחוף הים. בצהריים החול כל כך חם שקשה ללכת עליו יחף, אבל מי הים נעימים וקרירים. בלילה המצב מתהפך: החול קר, והמים מרגישים חמימים יותר.

א. השמש מאירה באותה מידה על החול ועל המים. הסבירו בעזרת המושג חום סגולי מדוע בצהריים החול חם הרבה יותר מהמים.

תשובה ופתרון לסעיף א

לחול חום סגולי קטן בהרבה משל המים. מאותה כמות חום מהשמש, הטמפרטורה של החול עולה הרבה, ושל המים מעט.

1. ק"ג חול וק"ג מים מקבלים מהשמש כמויות חום דומות.

2. למים חום סגולי גדול: צריך הרבה חום כדי להעלות את הטמפרטורה שלהם במעלה אחת.

3. לחול חום סגולי קטן, ולכן אותה כמות חום מעלה את הטמפרטורה שלו במעלות רבות יותר.

ב. מדוע בלילה המים חמים מהחול?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בלילה שניהם מוסרים חום לאוויר. החול, בעל החום הסגולי הקטן, מתקרר מהר. המים, בעלי החום הסגולי הגדול, מוסרים הרבה חום ובכל זאת הטמפרטורה שלהם יורדת מעט.

1. חום סגולי גדול פועל בשני הכיוונים: גם בחימום וגם בקירור.

2. כשהמים מוסרים כמות חום, הטמפרטורה שלהם יורדת מעט. בחול אותה כמות חום מורידה את הטמפרטורה הרבה.

3. לכן בבוקר המים "שמרו" על החום של היום, והחול כבר התקרר.

ג. בערים ליד הים ההבדל בין טמפרטורת היום לטמפרטורת הלילה קטן יותר מאשר בערים במדבר. הציעו הסבר.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הים מתחמם ומתקרר לאט בגלל החום הסגולי הגדול של המים, והוא מקרר את האוויר ביום ומחמם אותו בלילה. במדבר, האדמה והחול מתחממים ומתקררים מהר.

1. מסת המים בים עצומה, והחום הסגולי שלהם גדול, ולכן הטמפרטורה של הים כמעט לא משתנה בין יום ללילה.

2. ביום האוויר ליד הים מוסר חום למים הקרירים יותר, ובלילה מקבל חום מהם.

3. במדבר אין מאגר כזה: החול מתחמם מאוד ביום ומתקרר מאוד בלילה, וכך גם האוויר.

שאלה 15

קשה · פתוחה

מכניסים כוס מים למקפיא ומודדים את הטמפרטורה שלהם. הגרף מראה את התוצאות:

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬0510152025303540455055-15-10-5510152025

א. מה קורה למים בין הדקה ה-1010 לדקה ה-5050?

תשובה ופתרון לסעיף א

המים קופאים: הופכים מנוזל למוצק, בטמפרטורה קבועה של 0∘C0^\circ\text{C}.

1. בקטע הזה הגרף אופקי ב-0∘C0^\circ\text{C}, טמפרטורת הקפיאה של מים.

2. טמפרטורה קבועה בזמן שהמקפיא ממשיך לקרר פירושה מעבר מצב צבירה: מנוזל למוצק.

ב. שירה אומרת: "בקטע האופקי הטמפרטורה לא משתנה, אז המים לא מוסרים חום למקפיא." האם היא צודקת? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. המים מוסרים חום למקפיא כל הזמן. בקטע האופקי זה החום הכמוס שהמים מוסרים כשהם קופאים, ולכן הטמפרטורה לא יורדת.

1. המקפיא קר מהמים, ולכן חום עובר מהמים אליו כל הזמן.

2. בזמן הקפיאה החום שיוצא מגיע מהמעבר מנוזל למוצק (חום כמוס), ולא מירידה בטמפרטורה.

3. זו התופעה ההפוכה לרתיחה: גם שם מקבלים חום בלי עלייה בטמפרטורה.

ג. חוזרים על הניסוי עם כמות מים כפולה, באותו מקפיא. מה ישתנה בגרף ומה יישאר כמו שהוא?

תשובה ופתרון לסעיף ג

יישאר: הקטע האופקי עדיין ב-0∘C0^\circ\text{C}. ישתנה: הירידה עד 0∘C0^\circ\text{C} תהיה איטית יותר, והקטע האופקי יהיה ארוך יותר.

1. טמפרטורת הקפיאה היא תכונה של המים, ולא תלויה בכמות: הקטע האופקי ב-0∘C0^\circ\text{C}.

2. כדי לקרר מסה כפולה באותו מספר מעלות צריך להוציא ממנה יותר חום, ולכן הקירור עד 0∘C0^\circ\text{C} לוקח יותר זמן.

3. כדי להקפיא מסה כפולה צריך להוציא כמות כפולה של חום כמוס, ולכן הקפיאה נמשכת יותר זמן.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

מניחים פחית שתייה קרה בתוך קערה עם מים חמים. הקערה מבודדת, כך שלא עובר חום לאוויר. מתי ייפסק מעבר החום בין המים לפחית?

  1. א. כשייגמר כל החום שבמים החמים

  2. ב. כשהפחית תגיע לטמפרטורה שהייתה למים החמים בהתחלה

  3. ג. כשהאנרגיה התרמית של הפחית תהיה שווה לאנרגיה התרמית של המים

  4. ד. כשהטמפרטורה של הפחית ושל המים תהיה שווה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

חום עובר כל עוד יש הבדל בטמפרטורות. כשהטמפרטורות משתוות, מעבר החום נפסק. הטמפרטורה המשותפת נמצאת בין הטמפרטורה ההתחלתית של הפחית לזו של המים.

- "ייגמר כל החום": אין "חום" שנמצא במים. למים יש אנרגיה תרמית, והיא לא נגמרת. מעבר החום נעצר הרבה לפני כן.

- "הטמפרטורה ההתחלתית של המים": בזמן שהפחית מתחממת, המים מתקררים. הם נפגשים בטמפרטורה שנמצאת בין שתי הטמפרטורות ההתחלתיות.

- "אנרגיה תרמית שווה": מה שקובע הוא הטמפרטורה, לא האנרגיה התרמית. לגוף גדול יכולה להיות יותר אנרגיה תרמית באותה טמפרטורה.

שאלה 17

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

מהו חום במובן המדעי?

  1. א. אנרגיה שעוברת מגוף אחד לגוף אחר בגלל הבדל בטמפרטורות שלהם

  2. ב. האנרגיה שנמצאת בתוך גוף חם

  3. ג. מספר שמראה עד כמה גוף חם או קר

  4. ד. חומר בלתי נראה שזורם מגוף חם לגוף קר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

חום הוא אנרגיה שעוברת: האנרגיה שעוברת מגוף שהטמפרטורה שלו גבוהה לגוף שהטמפרטורה שלו נמוכה.

- "האנרגיה שנמצאת בתוך גוף חם": זו אנרגיה תרמית, ויש אותה לכל גוף, גם לקר.

- "מספר שמראה עד כמה גוף חם": זו טמפרטורה.

- "חומר בלתי נראה": חום אינו חומר. הוא אנרגיה, ואין לו מסה.

שאלה 18

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

בטיול על חוף הים חימם נדב סיר עם מים על כירת גז קטנה. מד טמפרטורה דיגיטלי שבתוך המים רשם את הטמפרטורה בכל דקה. הגרף מראה את התוצאות במשך 1212 דקות.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬01234567891011120102030405060708090100110

א. מה הייתה טמפרטורת המים בהתחלה, ובכמה מעלות היא עלתה ב-44 הדקות הראשונות?

תשובה ופתרון לסעיף א

בהתחלה 20∘C20^\circ\text{C}. ב-44 הדקות הראשונות היא עלתה ב-4040 מעלות, עד 60∘C60^\circ\text{C}.

1. ב-t=0t=0 הגרף מתחיל ב-20∘C20^\circ\text{C}.

2. ב-t=4t=4 דקות הגרף נמצא ב-60∘C60^\circ\text{C}.

3. העלייה: 60−20=4060-20=40 מעלות.

ב. מה הפרש הטמפרטורות בין הרגע שעברה דקה אחת מתחילת החימום לבין הרגע שעברו 66 דקות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

5050 מעלות.

1. אחרי דקה אחת (t=1t=1): 30∘C30^\circ\text{C}.

2. אחרי 66 דקות (t=6t=6): 80∘C80^\circ\text{C}.

3. ההפרש: 80−30=5080-30=50 מעלות.

ג. מדוע מהדקה השמינית הגרף הופך לקו אופקי, אף שהאש ממשיכה לחמם? הסבירו בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בדקה השמינית המים מגיעים ל-100∘C100^\circ\text{C} ומתחילים לרתוח. החום שנכנס משמש לניתוק חלקיקים מהנוזל והפיכתם לאדים, ולא להגברת המהירות שלהם, ולכן הטמפרטורה לא עולה.

1. הקו האופקי פירושו שהטמפרטורה לא משתנה: 100∘C100^\circ\text{C}, נקודת הרתיחה של מים.

2. האש ממשיכה להעביר חום למים.

3. האנרגיה הזאת משמשת להתגבר על כוחות המשיכה בין החלקיקים בנוזל, וכך חלקיקים מתנתקים והופכים לגז.

4. המהירות הממוצעת של החלקיקים לא גדלה, ולכן הטמפרטורה נשארת קבועה.

ד. נדב שכח את הסיר על האש עוד חצי שעה. מה תהיה טמפרטורת המים, ומה עוד ישתנה בסיר?

תשובה ופתרון לסעיף ד

100∘C100^\circ\text{C}, כל עוד נשארו מים בסיר. כמות המים תקטן, כי כל הזמן מים הופכים לאדים.

1. בזמן הרתיחה הטמפרטורה קבועה, ולכן גם אחרי חצי שעה היא 100∘C100^\circ\text{C}.

2. הטמפרטורה לא תעלה יותר, גם אם יחממו עוד.

3. מה שמשתנה הוא כמות המים: חלק מהם הפך לאדים ויצא מהסיר.

שאלה 19

קלה · אמריקאית · פיזיקה ט' (מצוינות)

מחממים מים בסיר פתוח על להבה קבועה. בגרף: טמפרטורת המים לפי הזמן.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬012345678910020406080100120

מה קורה למים בקטע שבו הגרף אופקי (מהדקה ה-44)?

  1. א. הלהבה כבתה, ולכן המים כבר לא מקבלים חום

  2. ב. המים רותחים: הם ממשיכים לקלוט חום, והחום משמש להפיכת מים לאדים בלי שינוי בטמפרטורה

  3. ג. המים ממשיכים להתחמם, אבל המדחום לא יכול להראות יותר מ-100∘C100^\circ\text{C}

  4. ד. המים פולטים לאוויר את כל החום שהם מקבלים, ולכן שום דבר במים לא משתנה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בקטע האופקי המים רותחים ב-100∘C100^\circ\text{C}. הלהבה ממשיכה להעביר חום, והחום משמש לשינוי מצב הצבירה (חום כמוס של רתיחה), ולא להעלאת הטמפרטורה.

- "הלהבה כבתה": נתון שהלהבה קבועה. אם הייתה כבה, המים היו מתקררים.

- "ממשיכים להתחמם": תפיסה שגויה. בזמן רתיחה הטמפרטורה באמת לא עולה, ומדחום יכול להראות יותר מ-100∘C100^\circ\text{C} (למשל בשמן חם).

- "שום דבר לא משתנה": משהו משתנה, וחשוב: כמות המים בסיר קטנה כי הם הופכים לאדים.

שאלה 20

קלה · אמריקאית · פיזיקה ט' (מצוינות)

מניחים בשמש 11 ק"ג מים ו-11 ק"ג חול, שניהם בטמפרטורה 25∘C25^\circ\text{C}. כל אחד מהם קולט מהשמש אותה כמות חום. החום הסגולי של חול כ-800800 ג'ול לק"ג למעלה, ושל מים 42004200. מה נכון?

  1. א. המים יתחממו יותר, כי מים מוליכים חום טוב יותר מחול

  2. ב. הטמפרטורות של שניהם יישארו שוות, כי שניהם קלטו אותה כמות חום

  3. ג. החול יתחמם יותר, כי החום הסגולי שלו קטן מזה של המים

  4. ד. אי אפשר לדעת בלי לדעת כמה זמן הם היו בשמש

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

מ-Q=m⋅c⋅ΔTQ=m\cdot c\cdot\Delta T: ΔT=Qm⋅c\Delta T=\frac{Q}{m\cdot c}. אותה כמות חום ואותה מסה, ולכן לחומר עם החום הסגולי הקטן יותר יש שינוי טמפרטורה גדול יותר. החול יתחמם פי 4200800≈5\frac{4200}{800}\approx5 יותר מהמים.

- "מים מוליכים טוב יותר": השאלה לא על קצב העברת החום. כמות החום שווה, וההבדל בא מהחום הסגולי.

- "אותה טמפרטורה כי אותו חום": בלבול בין חום לטמפרטורה. אותה כמות חום משנה טמפרטורה של חומרים שונים בשיעור שונה.

- "צריך לדעת את הזמן": הזמן לא נחוץ, כי כמות החום שכל אחד קלט כבר ידועה (שווה).

שאלה 21

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

המיץ והכוס היו בטמפרטורת החדר. שמים במיץ קוביות קרח, והמיץ מתקרר. מה ההסבר הנכון?

  1. א. חום עובר מהמיץ אל הקרח, ולכן האנרגיה התרמית של המיץ קטנה

  2. ב. קור עובר מהקרח אל המיץ

  3. ג. קור עובר מהקרח אל המיץ, ובאותו זמן חום עובר מהמיץ אל הקרח

  4. ד. המיץ מתקרר כי הוא נוגע בכוס, ולא בגלל הקרח

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

המיץ חם מהקרח, ולכן חום עובר מהמיץ אל הקרח. המיץ מאבד אנרגיה, ולכן הטמפרטורה שלו יורדת. הקרח לא "נותן קור": הוא רק מקבל אנרגיה.

- "קור עובר": תפיסה שגויה. "קור" אינו אנרגיה ואינו עובר. מה שנראה כמו "קור שעבר" הוא בעצם חום שיצא מהמיץ.

- "גם קור וגם חום": יש רק מעבר אחד, של אנרגיה, מהחם אל הקר.

- "בגלל הכוס": הכוס הייתה בטמפרטורת החדר כמו המיץ, ולא קיררה אותו. בלי הקרח המיץ לא היה מתקרר.

שאלה 22

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

מחממים מים בסיר. מה קורה לחלקיקי המים כשהטמפרטורה של המים עולה?

  1. א. כל חלקיק גדל ומתנפח

  2. ב. מספר החלקיקים במים גדל

  3. ג. נכנסים בין חלקיקי המים חלקיקים של חום

  4. ד. החלקיקים נעים, בממוצע, מהר יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הטמפרטורה היא מדד לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים. טמפרטורה גבוהה יותר פירושה שהחלקיקים נעים, בממוצע, מהר יותר.

- "כל חלקיק גדל": החלקיקים עצמם לא משתנים בחימום. המרחקים ביניהם יכולים לגדול, אבל לא הם.

- "מספר החלקיקים גדל": לא נוספו מים, ולכן מספר החלקיקים לא השתנה.

- "חלקיקים של חום": חום הוא אנרגיה, לא חלקיקים.

שאלה 23

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

עדי הכניסה למקפיא כוס פלסטיק עם מים, ושמה בתוכה מד טמפרטורה. היא רשמה את טמפרטורת המים כל 1010 דקות:

זמן (דקות)טמפרטורה (∘C^\circ\text{C})
002626
10101919
20201313
303088
404044
505000
606000
707000
808000
9090−5-5
100100−9-9

א. שרטטו גרף של הטמפרטורה לפי הזמן: סמנו את הנקודות וחברו אותן בקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

הגרף יורד עד 0∘C0^\circ\text{C} בדקה ה-5050, נשאר אופקי ב-0∘C0^\circ\text{C} עד הדקה ה-8080, ואחר כך שוב יורד.

1. על הציר האופקי: זמן בדקות, מ-00 עד 100100. על הציר האנכי: טמפרטורה.

2. מסמנים את 1111 הנקודות מהטבלה ומחברים בקו:

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬020406080100-15-10-551015202530

3. בהתחלה הירידה מהירה, ואחר כך היא נעשית איטית יותר, כי הפרש הטמפרטורות בין המים למקפיא קטן.

ב. מה הייתה בערך הטמפרטורה אחרי 2525 דקות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בערך 10.5∘C10.5^\circ\text{C}.

1. אחרי 2020 דקות: 13∘C13^\circ\text{C}. אחרי 3030 דקות: 8∘C8^\circ\text{C}.

2. 2525 דקות נמצא באמצע, ולכן הטמפרטורה בערך באמצע בין 1313 ל-88: 13+82=10.5\frac{13+8}{2}=10.5.

3. בגרף רואים את אותו ערך בקירוב.

ג. מה קרה למים בין הדקה ה-5050 לדקה ה-8080? למה הטמפרטורה לא ירדה באותו זמן, אף שהמקפיא המשיך לקרר?

תשובה ופתרון לסעיף ג

המים קפאו. בזמן הקיפאון הטמפרטורה קבועה, 0∘C0^\circ\text{C}: המים ממשיכים למסור חום למקפיא, אבל האנרגיה שיוצאת מהם מגיעה מכך שהחלקיקים נקשרים למקומות קבועים, ולא מהאטה של החלקיקים.

1. 0∘C0^\circ\text{C} היא נקודת הקיפאון של מים. בקטע הזה המים הופכים לקרח.

2. המים ממשיכים למסור חום למקפיא הקר.

3. בזמן הקיפאון החלקיקים מתקרבים ונקשרים למקומות קבועים, וכך משתחררת אנרגיה בלי שהמהירות הממוצעת שלהם תקטן.

4. לכן הטמפרטורה נשארת 0∘C0^\circ\text{C} עד שכל המים קופאים.

ד. האם הטמפרטורה בכוס יכולה לרדת מתחת ל-00 מעלות? עד איזו טמפרטורה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

כן. אחרי שכל המים קפאו, הקרח ממשיך להתקרר עד שהטמפרטורה שלו שווה לטמפרטורת המקפיא (בדרך כלל כ-−18∘C-18^\circ\text{C}). אז מעבר החום נפסק.

1. אחרי הדקה ה-8080 כל המים הפכו לקרח, והטבלה מראה טמפרטורות שליליות.

2. הקרח עדיין חם מהאוויר במקפיא, ולכן ממשיך למסור לו חום ולהתקרר.

3. מעבר החום נפסק כשהטמפרטורות משתוות: הקרח מגיע לטמפרטורת המקפיא.

שאלה 24

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

איך מסביר מודל החלקיקים את ההתחממות של כפית קרה שמכניסים לתה חם?

  1. א. חלקיקים של חום עוברים מהתה אל תוך הכפית

  2. ב. חלקיקי התה נכנסים לתוך הכפית ומחממים אותה

  3. ג. חלקיקי התה, שנעים מהר יותר בממוצע, מתנגשים בחלקיקי הכפית ומעבירים להם אנרגיה, ולכן חלקיקי הכפית מתנודדים מהר יותר

  4. ד. חלקיקי הכפית מאטים, ולכן הם מושכים אליהם אנרגיה מהתה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

בתה החם החלקיקים מהירים יותר בממוצע. בהתנגשויות עם חלקיקי הכפית הם מעבירים להם אנרגיה: חלקיקי התה מאטים (התה מתקרר) וחלקיקי הכפית מתנודדים מהר יותר (הכפית מתחממת). זה ממשיך עד שהמהירות הממוצעת, כלומר הטמפרטורה, משתווה.

- "חלקיקים של חום": חום אינו חלקיקים. הוא האנרגיה שעוברת בהתנגשויות.

- "חלקיקי התה נכנסים לכפית": שום חומר לא עובר. המסה של הכפית לא משתנה.

- "חלקיקי הכפית מאטים": הפוך. כשגוף מתחמם, החלקיקים שלו מאיצים.

שאלה 25

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

השלימו כל משפט באחת המילים: חום, טמפרטורה, אנרגיה תרמית.

א. מד-טמפרטורה בכיתה מראה 24∘C24^\circ\text{C}. המספר 2424 הוא ה______ של האוויר בכיתה.

תשובה ופתרון לסעיף א

טמפרטורה.

מספר שמד-טמפרטורה מראה הוא תמיד טמפרטורה: עד כמה האוויר חם או קר.

ב. כשמניחים יד קרה על מצח חם, ______ עובר מהמצח אל היד.

תשובה ופתרון לסעיף ב

חום.

האנרגיה שעוברת מגוף חם (המצח) לגוף קר (היד) נקראת חום.

ג. בבריכת שחייה יש הרבה יותר ______ מאשר בכוס מים באותה טמפרטורה, כי בבריכה יש הרבה יותר חלקיקים שנעים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

אנרגיה תרמית.

האנרגיה התרמית היא הסכום של אנרגיות התנועה של כל החלקיקים. באותה טמפרטורה, ביותר מים יש יותר חלקיקים, ולכן הסכום גדול יותר.

שאלה 26

קלה · אמריקאית · פיזיקה ט' (מצוינות)

כוויה מאדים בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C} קשה יותר מכוויה מאותה מסה של מים בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}. מה ההסבר?

  1. א. אדים תמיד חמים יותר מ-100∘C100^\circ\text{C}

  2. ב. האדים נעים מהר ופוגעים בעור בעוצמה רבה יותר

  3. ג. המים הרותחים קרים יותר מהאדים, כי הם נוזל

  4. ד. כשהאדים מתעבים על העור הם פולטים חום כמוס, ורק אחר כך מתקררים כמו המים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

כשאדים פוגעים בעור הם מתעבים למים, ופולטים את החום הכמוס של רתיחה: 2,2602{,}260 ג'ול לכל גרם. אחר כך המים שנוצרו מתקררים ופולטים עוד חום, בדיוק כמו המים הרותחים. מים רותחים שמתקררים מ-100∘C100^\circ\text{C} ל-37∘C37^\circ\text{C} פולטים רק כ-265265 ג'ול לגרם (4.2⋅634.2\cdot63). לכן האדים מעבירים לעור הרבה יותר חום.

- "אדים תמיד חמים יותר": נתון ששניהם בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}.

- "פוגעים בעוצמה": כוויה נגרמת מחום שעובר לעור, לא ממכה.

- "המים קרים יותר כי הם נוזל": הטמפרטורות שוות. ההבדל הוא בכמות החום שנפלטת, לא בטמפרטורה.

שאלה 27

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

על השולחן עומדת כוס מים רותחים, בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}. באמבטיה יש 150150 ליטר מים פושרים, בטמפרטורה 35∘C35^\circ\text{C}.

א. באיזו מהן הטמפרטורה גבוהה יותר?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכוס: 100∘C100^\circ\text{C} לעומת 35∘C35^\circ\text{C}.

משווים את המספרים שמד-הטמפרטורה מראה: 100>35100>35.

ב. באיזו מהן יש יותר אנרגיה תרמית? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

באמבטיה. בכל חלקיק יש פחות אנרגיית תנועה, אבל יש בה הרבה מאוד חלקיקים יותר מאשר בכוס.

1. אנרגיה תרמית היא סכום אנרגיות התנועה של כל החלקיקים.

2. בכוס החלקיקים מהירים יותר בממוצע, אבל יש בה מעט מים (בערך רבע ליטר).

3. באמבטיה החלקיקים איטיים יותר בממוצע, אבל יש בה פי מאות יותר חלקיקים.

4. הסכום באמבטיה גדול בהרבה, ולכן יש בה יותר אנרגיה תרמית.

ג. דנה אומרת: "במים הרותחים יש יותר חום מאשר באמבטיה." מה לא מדויק במשפט שלה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

חום הוא אנרגיה שעוברת בין גופים, ואין "חום בתוך" גוף. מה שגבוה יותר בכוס הוא הטמפרטורה, ואילו האנרגיה התרמית גדולה יותר דווקא באמבטיה.

1. דנה משתמשת במילה "חום" במשמעות של יום-יום.

2. בפיזיקה חום הוא רק האנרגיה שעוברת מגוף חם לגוף קר.

3. אם היא התכוונה לטמפרטורה, היא צריכה לומר: "הטמפרטורה של המים הרותחים גבוהה יותר". זה נכון.

4. אם היא התכוונה לאנרגיה שיש במים, היא טועה: לפי סעיף ב, באמבטיה יש יותר אנרגיה תרמית.

שאלה 28

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ט' (מצוינות)

החום הכמוס של היתוך של עופרת הוא 25,00025{,}000 ג'ול לק"ג. מה פירוש הנתון?

  1. א. כדי לחמם 11 ק"ג עופרת במעלה אחת צריך 25,00025{,}000 ג'ול

  2. ב. כשעופרת נמסה, כל ק"ג ממנה פולט 25,00025{,}000 ג'ול

  3. ג. כדי להתיך 11 ק"ג עופרת שכבר נמצאת בטמפרטורת ההיתוך שלה צריך 25,00025{,}000 ג'ול, והטמפרטורה לא משתנה בזמן ההיתוך

  4. ד. כדי לחמם 11 ק"ג עופרת מטמפרטורת החדר ועד שתימס כולה צריך 25,00025{,}000 ג'ול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

חום כמוס של היתוך הוא כמות החום שצריך כדי להפוך 11 ק"ג מוצק לנוזל, כשהוא כבר בטמפרטורת ההיתוך. בזמן ההיתוך הטמפרטורה קבועה.

- "לחמם במעלה אחת": זה חום סגולי, לא חום כמוס.

- "פולטת": הכיוון הפוך. בהיתוך החומר קולט חום, ובקיפאון הוא פולט אותה כמות.

- "מטמפרטורת החדר": החימום עד טמפרטורת ההיתוך דורש חום נוסף, Q=m⋅c⋅ΔTQ=m\cdot c\cdot\Delta T, שאינו חלק מהחום הכמוס.

שאלה 29

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ט' (מצוינות)

החום הסגולי של אלומיניום הוא 900900 ג'ול לק"ג למעלה. מה פירוש הנתון?

  1. א. כדי לחמם כל גוש אלומיניום, קטן או גדול, במעלה אחת, צריך 900900 ג'ול

  2. ב. בגוש אלומיניום שמסתו 11 ק"ג יש 900900 ג'ול של חום

  3. ג. אלומיניום נמס בטמפרטורה של 900900 מעלות

  4. ד. כדי לחמם 11 ק"ג אלומיניום במעלה אחת צריך להעביר אליו 900900 ג'ול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

חום סגולי הוא כמות החום שצריך להעביר ל-11 ק"ג מהחומר כדי שהטמפרטורה שלו תעלה במעלה אחת. לאלומיניום: 900900 ג'ול.

- "כל גוש, קטן או גדול": התעלמו מהמסה. לגוש של 22 ק"ג צריך פי 22, 18001800 ג'ול.

- "בגוש יש 900900 ג'ול של חום": חום הוא אנרגיה שעוברת מגוף לגוף, לא משהו שהגוף "מכיל". הנתון מתאר כמה צריך להעביר כדי לשנות טמפרטורה.

- "נמס ב-900900 מעלות": בלבול בין חום לטמפרטורה. נקודת ההיתוך היא תכונה אחרת (לאלומיניום כ-660∘C660^\circ\text{C}).

שאלה 30

בינונית · פתוחה · פיזיקה ט' (מצוינות)

בשתי כוסות זהות יש מיץ בטמפרטורה 25∘C25^\circ\text{C}. לכוס אחת מוסיפים 5050 גרם קרח בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}, ולשנייה 5050 גרם מים בטמפרטורה 0∘C0^\circ\text{C}.

א. באיזו כוס המיץ יתקרר יותר?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכוס שהוסיפו לה קרח.

שני התוספים באותה טמפרטורה ובאותה מסה. ההבדל: הקרח צריך גם להימס.

ב. הסבירו מדוע.

תשובה ופתרון לסעיף ב

הקרח נמס וקולט מהמיץ חום כמוס בלי שהטמפרטורה שלו עולה, ורק אחר כך מתחמם כמו המים. לכן הוא לוקח מהמיץ יותר חום.

1. המים הקרים קולטים מהמיץ חום רק כדי להתחמם.

2. הקרח קולט חום קודם כדי להימס (חום כמוס של היתוך), ובזמן הזה הוא נשאר 0∘C0^\circ\text{C}.

3. אחר כך הקרח שנמס מתחמם כמו המים.

4. סך החום שהקרח לוקח מהמיץ גדול יותר, ולכן המיץ מתקרר יותר.

שאלה 31

בינונית · פתוחה · פיזיקה ט' (מצוינות)

מחממים שני חומרים, AA ו-BB, בעלי מסה שווה, בשני מחממים זהים. כל מחמם מעביר לחומר אותה כמות חום בכל דקה. בגרף: הטמפרטורה של כל חומר לפי הזמן.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬012345678910110102030405060708090100AB

א. מהי הטמפרטורה ההתחלתית של כל חומר?

תשובה ופתרון לסעיף א

AA: 30∘C30^\circ\text{C}, BB: 10∘C10^\circ\text{C}.

קוראים את הגרף בזמן 00: הקו של AA מתחיל ב-3030, והקו של BB ב-1010.

ב. בכמה מעלות עלתה הטמפרטורה של כל חומר ב-55 הדקות הראשונות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

AA: ב-6060 מעלות. BB: ב-3030 מעלות.

1. AA: אחרי 55 דקות 90∘C90^\circ\text{C}, ולכן ΔT=90−30=60\Delta T=90-30=60 מעלות.

2. BB: אחרי 55 דקות 40∘C40^\circ\text{C}, ולכן ΔT=40−10=30\Delta T=40-10=30 מעלות.

ג. לאיזה חומר חום סגולי גדול יותר? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

ל-BB. באותו זמן הוא קלט אותה כמות חום, והטמפרטורה שלו עלתה פי 22 פחות, ולכן החום הסגולי שלו גדול פי 22.

1. המחממים זהים, ולכן באותו זמן שני החומרים קלטו אותה כמות חום QQ.

2. המסות שוות.

3. c=Qm⋅ΔTc=\frac{Q}{m\cdot\Delta T}: כש-QQ ו-mm שווים, ל-ΔT\Delta T קטן יותר מתאים cc גדול יותר.

4. השינוי של BB (3030) קטן פי 22 מזה של AA (6060), ולכן החום הסגולי של BB גדול פי 22.

ד. כמה זמן צריך לחמם את BB כדי שהטמפרטורה שלו תעלה ב-4545 מעלות?

תשובה ופתרון לסעיף ד

7.57.5 דקות.

1. BB מתחמם ב-3030 מעלות ב-55 דקות, כלומר 66 מעלות בדקה.

2. 45:6=7.545:6=7.5 דקות. בדיקה בגרף: אחרי 7.57.5 דקות BB בטמפרטורה 10+45=55∘C10+45=55^\circ\text{C}.

שאלה 32

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

לפני בדיקת דם האחות ניגבה את היד של מורן בכוהל (אלכוהול). הכוהל התאדה תוך כמה שניות, והיד הרגישה קרה, אף שהכוהל היה בטמפרטורת החדר.

א. איזה שינוי מצב צבירה עבר הכוהל? האם בתהליך הזה הוא קולט אנרגיה או פולט אנרגיה?

תשובה ופתרון לסעיף א

התאדות: מנוזל לגז. הכוהל קולט אנרגיה.

1. הכוהל הנוזלי נעלם מהעור והפך לאדים: זו התאדות.

2. כדי שחלקיק יתנתק מהנוזל, הוא צריך אנרגיה כדי להתגבר על כוחות המשיכה של החלקיקים שסביבו. לכן התאדות קולטת אנרגיה.

ב. הסבירו מדוע היד מתקררת.

תשובה ופתרון לסעיף ב

החלקיקים המהירים ביותר בורחים מהנוזל, והכוהל שנשאר מתקרר. חום עובר מהעור החם אל הכוהל הקר יותר, וכך העור מוסר אנרגיה ומתקרר.

1. מפני השטח של הכוהל מתנתקים בעיקר החלקיקים המהירים.

2. החלקיקים שנשארים איטיים יותר בממוצע, ולכן הטמפרטורה של הכוהל יורדת.

3. עכשיו הכוהל קר מהעור, וחום עובר מהעור אל הכוהל.

4. העור מוסר חום, ולכן הוא מתקרר ואנחנו מרגישים קור.

ג. איפה היד תתקרר מהר יותר: ליד מאוורר פועל או בחדר בלי רוח? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

ליד המאוורר. הרוח מרחיקה את האדים מעל העור, הכוהל מתאדה מהר יותר, ולכן בכל שנייה נלקח יותר חום מהיד.

1. ליד פני הנוזל מצטברים אדים, וחלק מהחלקיקים חוזרים לנוזל.

2. הרוח מרחיקה את האדים, ולכן פחות חלקיקים חוזרים, וקצב ההתאדות גדל.

3. התאדות מהירה יותר קולטת יותר אנרגיה בכל שנייה, והיד מתקררת מהר יותר.

שאלה 33

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

בכוס חד-פעמית עבה שמו 150150 מ"ל מים חמים. לתוכה הכניסו כוס דקה ובה 150150 מ"ל מים קרים. בכל כוס יש מד-טמפרטורה. הכוס העבה מבודדת, ואפשר להתעלם מחום שעובר לאוויר או לכוסות עצמן. הגרף מתאר את הטמפרטורה בשתי הכוסות: הקו שמתחיל למעלה הוא המים החמים, והקו שמתחיל למטה הוא המים הקרים.

מים חמיםמים קרים
‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (מעלות צלזיוס)‬01234560102030405060708090100

א. מה הייתה הטמפרטורה בכל כוס בהתחלה, ומה הטמפרטורה בסוף?

תשובה ופתרון לסעיף א

בהתחלה: מים חמים 80∘C80^\circ\text{C}, מים קרים 30∘C30^\circ\text{C}. בסוף שתיהן ב-55∘C55^\circ\text{C}.

1. בזמן 00: הקו העליון מתחיל ב-8080 והקו התחתון ב-3030.

2. בסוף שני הקווים מתאחדים בגובה 5555.

ב. בכמה מעלות ירדה הטמפרטורה של המים החמים, ובכמה עלתה הטמפרטורה של המים הקרים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

המים החמים ירדו ב-2525 מעלות, והמים הקרים עלו ב-2525 מעלות.

1. מים חמים: 80−55=2580-55=25 מעלות.

2. מים קרים: 55−30=2555-30=25 מעלות.

ג. הסבירו מדוע השינוי בשתי הכוסות שווה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כל האנרגיה שיצאה מהמים החמים נכנסה למים הקרים. בשתי הכוסות אותה כמות של אותו חומר, ולכן אותה אנרגיה משנה את הטמפרטורה של שתיהן באותו מספר מעלות.

1. לא עובר חום לאוויר או לכוסות, ולכן האנרגיה שהמים החמים איבדו שווה לאנרגיה שהמים הקרים קיבלו.

2. בשתי הכוסות 150150 מ"ל מים, כלומר אותו מספר חלקיקים.

3. לכן הירידה בצד אחד שווה לעלייה בצד השני, והטמפרטורה הסופית נמצאת בדיוק באמצע: 80+302=55\frac{80+30}{2}=55.

ד. בערך אחרי כמה דקות הפסיק מעבר החום בין הכוסות? איך רואים זאת בגרף?

תשובה ופתרון לסעיף ד

בערך אחרי 44 דקות (תשובה בין 33 ל-55 דקות נכונה): מהרגע הזה שני הקווים מתאחדים לקו אופקי אחד.

1. מעבר החום נפסק כשהטמפרטורות שוות.

2. בגרף זה הרגע שבו שני הקווים נפגשים, בערך בדקה 44. אחריו הטמפרטורה של שתי הכוסות לא משתנה.

שאלה 34

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

שירן קיבלה גוש של חומר מוצק לא מוכר. היא חיממה אותו בכלי על להבה קבועה, ומדדה את הטמפרטורה שלו בכל דקה. בדקה ה-1010 כל החומר היה נוזל.

‫זמן (דקות)‬‫טמפרטורה (°C)‬0123456789100102030405060708090100110120

בטבלה נקודות ההתכה של כמה חומרים:

חומרנקודת התכה (∘C^\circ\text{C})
פרפיןכ-5555
נפתלין8080
גופריתכ-115115

א. מהי נקודת ההתכה של החומר, ואיזה חומר מהטבלה הוא כנראה?

תשובה ופתרון לסעיף א

80∘C80^\circ\text{C}. כנראה נפתלין.

1. בזמן היתוך הטמפרטורה קבועה, ולכן מחפשים קטע אופקי בגרף.

2. בין הדקה ה-33 לדקה ה-77 הטמפרטורה קבועה: 80∘C80^\circ\text{C}.

3. נקודת ההתכה היא תכונה של החומר. בטבלה, החומר שנקודת ההתכה שלו 80∘C80^\circ\text{C} הוא נפתלין.

ב. באיזה מצב צבירה היה החומר בדקה ה-11, בדקה ה-55 ובדקה ה-99?

תשובה ופתרון לסעיף ב

דקה 11: מוצק. דקה 55: חלק מוצק וחלק נוזל. דקה 99: נוזל.

1. דקה 11: לפני הקטע האופקי, הטמפרטורה מתחת ל-80∘C80^\circ\text{C}: מוצק שמתחמם.

2. דקה 55: באמצע הקטע האופקי. ההיתוך באמצע, ובכלי יש גם מוצק וגם נוזל.

3. דקה 99: אחרי הקטע האופקי, כל החומר כבר נמס, והנוזל מתחמם.

ג. השוו את המהירות הממוצעת של החלקיקים בדקה ה-44 ובדקה ה-66. נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

שווה. בשתי הדקות הטמפרטורה זהה, והטמפרטורה מעידה על אנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים.

1. בדקה ה-44 ובדקה ה-66 הטמפרטורה היא 80∘C80^\circ\text{C}.

2. הטמפרטורה היא מדד לאנרגיית התנועה הממוצעת של החלקיקים.

3. לכן המהירות הממוצעת של החלקיקים זהה, אף שבדקה ה-66 החומר קיבל יותר חום. החום הזה לא האיץ את החלקיקים.

ד. בין הדקה ה-33 לדקה ה-77 שירן המשיכה לחמם, אבל הטמפרטורה לא עלתה. לאן הלך החום? הסבירו בעזרת מודל החלקיקים.

תשובה ופתרון לסעיף ד

החום שימש לשינוי מצב הצבירה: לשחרור החלקיקים מהמקומות הקבועים שלהם במוצק, נגד כוחות המשיכה ביניהם, ולא להגברת המהירות שלהם.

1. במוצק כל חלקיק קשור למקום קבוע בכוחות משיכה חזקים.

2. כדי שהחלקיקים יוכלו להחליק זה על זה, כמו בנוזל, צריך להשקיע אנרגיה.

3. בזמן ההיתוך כל החום שנכנס הולך לשחרור הזה, ולא להגברת מהירות החלקיקים.

4. לכן הטמפרטורה לא עולה עד שכל החומר נמס.

שאלה 35

קשה · אמריקאית · פיזיקה ט' (מצוינות)

לפניכם 0.20.2 ק"ג מים בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}, וגוש נחושת שמסתו 0.20.2 ק"ג, גם הוא בטמפרטורה 100∘C100^\circ\text{C}. שופכים את המים החמים לכוס AA, ומכניסים את גוש הנחושת לכוס BB. בכל כוס יש 0.50.5 ק"ג מים בטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}. באיזו כוס הטמפרטורה הסופית תהיה גבוהה יותר? (חום סגולי של נחושת: 390390 ג'ול לק"ג למעלה.)

  1. א. בכוס BB, כי נחושת היא מתכת ומעבירה חום טוב יותר

  2. ב. בכוס AA, כי מים חמים פולטים הרבה יותר חום כשהם מתקררים

  3. ג. בשתי הכוסות אותה טמפרטורה, כי הגופים החמים היו באותה טמפרטורה

  4. ד. בכוס BB, כי נחושת כבדה יותר ממים באותו נפח

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

אותה טמפרטורה לא אומרת אותה כמות חום. כשמתקררים במעלה אחת, 0.20.2 ק"ג מים פולטים 0.2⋅4200=8400.2\cdot4200=840 ג'ול, ו-0.20.2 ק"ג נחושת רק 0.2⋅390=780.2\cdot390=78 ג'ול, פי 1010 בערך פחות. לכן המים החמים מחממים את הכוס הרבה יותר. (בחישוב: בכוס AA כ-43∘C43^\circ\text{C}, ובכוס BB כ-23∘C23^\circ\text{C}.)

- "נחושת מעבירה חום טוב יותר": זה משפיע על מהירות המעבר, לא על כמות החום שהגוש יכול לפלוט.

- "אותה טמפרטורה": בלבול בין חום לטמפרטורה. כמות החום תלויה גם במסה ובחום הסגולי.

- "נחושת כבדה יותר באותו נפח": המסות כאן שוות. הצפיפות לא משנה את החישוב.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.