דילוג לתוכן המרכזי

הספק ונצילות - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · אנרגיה ומערכות טכנולוגיות · 28 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

נורה ממירה 1,2001{,}200 ג'ול של אנרגיה חשמלית ב-2020 שניות. מהו ההספק שלה?

  1. א. 24,00024{,}000 ואט

  2. ב. 0.0170.017 ואט

  3. ג. 6060 ואט

  4. ד. 1,1801{,}180 ואט

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הספק = אנרגיה חלקי זמן: P=Et=120020=60P=\frac{E}{t}=\frac{1200}{20}=60 ואט, כלומר 6060 ג'ול בכל שנייה.

- 24,00024{,}000 ואט: כפלו אנרגיה בזמן במקום לחלק.

- 0.0170.017 ואט: חילקו הפוך, זמן באנרגיה.

- 1,1801{,}180 ואט: חיסרו את הזמן מהאנרגיה. אי אפשר לחסר שניות מג'ולים.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

על דוד חשמלי כתוב: הספק 2.52.5 קילו-ואט. מה פירוש ההספק של הדוד?

  1. א. היחס בין האנרגיה שמחממת את המים לבין האנרגיה החשמלית שהדוד מקבל

  2. ב. כמות האנרגיה החשמלית שגוף החימום ממיר לחום בכל יחידת זמן

  3. ג. כמות המטען החשמלי שעוברת בגוף החימום בכל יחידת זמן

  4. ד. כמות האנרגיה החשמלית שהדוד צורך בחודש שלם

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הספק הוא קצב המרת האנרגיה: כמה אנרגיה מומרת בכל שנייה. 2.52.5 קילו-ואט פירושו 2,5002{,}500 ג'ול בכל שנייה.

•היחס בין אנרגיה שימושית לאנרגיה מושקעת: זו הגדרת הנצילות, לא ההספק.

•כמות המטען ביחידת זמן: זו הגדרת עוצמת הזרם.

•האנרגיה בחודש: זו אנרגיה, לא הספק. היא תלויה גם בזמן ההפעלה, וההספק לא.

שאלה 3

קלה · פתוחה

יחידת ההספק היא ואט: 11 ואט =1=1 ג'ול בשנייה. 11 קילו-ואט =1,000=1{,}000 ואט, ו-11 מגה-ואט =1,000,000=1{,}000{,}000 ואט.

א. הספק של מזגן: 2.52.5 קילו-ואט. כמה ואט זה?

תשובה ופתרון לסעיף א

2,5002{,}500 ואט.

2.5⋅1000=25002.5\cdot1000=2500 ואט.

ב. הספק של מטען טלפון: 2020 ואט. כמה ג'ול הוא מעביר בכל שנייה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

2020 ג'ול.

11 ואט הוא 11 ג'ול בשנייה, ולכן 2020 ואט הם 2020 ג'ול בכל שנייה.

ג. הספק של טורבינת רוח: 33 מגה-ואט. כמה קילו-ואט זה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

3,0003{,}000 קילו-ואט.

1. 33 מגה-ואט =3,000,000=3{,}000{,}000 ואט.

2. 3,000,000:1000=3,0003{,}000{,}000:1000=3{,}000 קילו-ואט.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

קומקום חשמלי קיבל 60,00060{,}000 ג'ול של אנרגיה חשמלית, ו-45,00045{,}000 ג'ול מהם חיממו את המים. מהי הנצילות של הקומקום?

  1. א. 133%133\%

  2. ב. 15,00015{,}000 ג'ול

  3. ג. 25%25\%

  4. ד. 75%75\%

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

נצילות = אנרגיה שימושית חלקי אנרגיה מושקעת, באחוזים: 4500060000⋅100%=75%\frac{45000}{60000}\cdot100\%=75\%.

- 133%133\%: חילקו הפוך, מושקעת בשימושית. נצילות לא יכולה להיות יותר מ-100%100\%: אי אפשר לקבל יותר אנרגיה ממה שהושקעה.

- 15,00015{,}000 ג'ול: זו האנרגיה שאבדה לסביבה, לא נצילות. נצילות היא יחס, באחוזים.

- 25%25\%: זה החלק שאבד, לא החלק השימושי.

שאלה 5

קלה · פתוחה

על התווית של מייבש שיער כתוב: 230230 וולט, 1,8001{,}800 ואט.

א. מה מציין המספר 1,8001{,}800 ואט?

תשובה ופתרון לסעיף א

את ההספק: המייבש ממיר 1,8001{,}800 ג'ול של אנרגיה חשמלית בכל שנייה (לחום ולתנועה של המאוורר).

1. ואט היא יחידה של הספק.

2. 11 ואט =1=1 ג'ול בשנייה, ולכן המייבש ממיר 1,8001{,}800 ג'ול בכל שנייה של פעולה.

ב. כמה אנרגיה חשמלית ממיר המייבש ב-300300 שניות (חמש דקות) של פעולה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

540,000540{,}000 ג'ול.

מ-P=EtP=\frac{E}{t}: E=P⋅t=1800⋅300=540,000E=P\cdot t=1800\cdot300=540{,}000 ג'ול.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

בטבלה מכשירים בבית אחד: ההספק של כל מכשיר ומספר השעות שהוא פועל בממוצע ביממה. הניחו שבחודש יש 3030 ימים.

מכשירהספק (ואט)שעות פעולה ביממה
נורת לד101066
נורת ליבון606066
מקרר15015088
מזגן2,0002{,}00055

א. חשבו את צריכת האנרגיה החודשית של כל מכשיר, בקוט"ש.

תשובה ופתרון לסעיף א

נורת לד 1.81.8, נורת ליבון 10.810.8, מקרר 3636, מזגן 300300 קוט"ש.

1. ממירים הספק לקילו-ואט: 1010 ואט =0.01=0.01, 6060 ואט =0.06=0.06, 150150 ואט =0.15=0.15, 2,0002{,}000 ואט =2=2 קילו-ואט.

2. שעות בחודש: לד וליבון 6⋅30=1806\cdot30=180, מקרר 8⋅30=2408\cdot30=240, מזגן 5⋅30=1505\cdot30=150.

3. E=P⋅tE=P\cdot t: לד 0.01⋅180=1.80.01\cdot180=1.8; ליבון 0.06⋅180=10.80.06\cdot180=10.8; מקרר 0.15⋅240=360.15\cdot240=36; מזגן 2⋅150=3002\cdot150=300 קוט"ש.

ב. נורת הלד ונורת הליבון מפיקות כמות אור דומה. כמה קוט"ש בחודש חוסכים אם מחליפים את נורת הליבון בנורת לד?

תשובה ופתרון לסעיף ב

99 קוט"ש בחודש.

10.8−1.8=910.8-1.8=9 קוט"ש.

ג. איזה מכשיר אחראי לרוב הצריכה? הציעו דרך אחת לחסוך בו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

המזגן (300300 מתוך כ-349349 קוט"ש). אפשר להפעיל אותו פחות שעות, לכוון לטמפרטורה מתונה או לאטום חלונות.

1. סך הכול: 1.8+10.8+36+300=348.61.8+10.8+36+300=348.6 קוט"ש, והמזגן לבדו 300300 מהם.

2. ההספק שלו גדול מאוד, ולכן כל שעת פעולה שנחסכת חוסכת 22 קוט"ש.

3. דוגמאות: פחות שעות פעולה, טמפרטורה מתונה, סגירת חלונות ודלתות, בידוד.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

תנור אפייה שההספק שלו 1.81.8 קילו-ואט מחמם ארוחה ב-4040 דקות. מיקרוגל שההספק שלו 0.90.9 קילו-ואט מחמם את אותה ארוחה ב-88 דקות. איזה מכשיר צורך פחות אנרגיה חשמלית לחימום הארוחה, ופי כמה?

  1. א. המיקרוגל, פי 1010

  2. ב. המיקרוגל, פי 22

  3. ג. המיקרוגל, פי 55

  4. ד. התנור, פי 2.52.5

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. תנור: 4040 דקות =4060=\frac{40}{60} שעה. E=1.8⋅4060=1.2E=1.8\cdot\frac{40}{60}=1.2 קוט"ש.

2. מיקרוגל: 88 דקות =860=\frac{8}{60} שעה. E=0.9⋅860=0.12E=0.9\cdot\frac{8}{60}=0.12 קוט"ש.

3. 1.20.12=10\frac{1.2}{0.12}=10: המיקרוגל צורך פי 1010 פחות.

•פי 22: השוו רק את ההספקים, ושכחו שגם הזמן משפיע על האנרגיה.

•פי 55: השוו רק את הזמנים.

•התנור, פי 2.52.5: חילקו הספק בזמן במקום לכפול (1.840\frac{1.8}{40} מול 0.98\frac{0.9}{8}).

שאלה 8

בינונית · פתוחה

מאיה אומרת: "הקומקום שלנו, 2,0002{,}000 ואט, הוא המכשיר שצורך הכי הרבה חשמל בבית. הטלוויזיה, 100100 ואט, כמעט לא צורכת." ביום רגיל הקומקום פועל 66 דקות בסך הכול, והטלוויזיה 55 שעות.

א. כמה אנרגיה, בקוט"ש, צורך הקומקום ביום?

תשובה ופתרון לסעיף א

0.20.2 קוט"ש.

1. 2,0002{,}000 ואט =2=2 קילו-ואט. 66 דקות =660=0.1=\frac{6}{60}=0.1 שעה.

2. E=P⋅t=2⋅0.1=0.2E=P\cdot t=2\cdot0.1=0.2 קוט"ש.

ב. כמה אנרגיה, בקוט"ש, צורכת הטלוויזיה ביום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

0.50.5 קוט"ש.

100100 ואט =0.1=0.1 קילו-ואט. E=0.1⋅5=0.5E=0.1\cdot5=0.5 קוט"ש.

ג. מה הטעות של מאיה? השתמשו במושגים אנרגיה והספק.

תשובה ופתרון לסעיף ג

מאיה השוותה הספקים, אבל החשבון תלוי באנרגיה. לקומקום הספק גדול, אבל הוא פועל זמן קצר, ולכן הטלוויזיה צורכת יותר אנרגיה ביום.

1. הספק הוא קצב: כמה אנרגיה בכל שנייה. ההספק של הקומקום גדול פי 2020.

2. האנרגיה שנצרכת היא הספק כפול זמן. הטלוויזיה פועלת פי 5050 יותר זמן.

3. לכן הטלוויזיה צורכת 0.50.5 קוט"ש והקומקום 0.20.2: פי 2.52.5 פחות. משלמים על אנרגיה, לא על הספק.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

אלה הנתונים מחשבון החשמל של משפחת בן דוד:

פרטערך
קריאת המונה בתחילת התקופה13,35013{,}350 קוט"ש
קריאת המונה בסוף התקופה14,25014{,}250 קוט"ש
מספר ימי החיוב6060
מחיר לקוט"ש0.60.6 ש"ח
תשלום קבוע לתקופה2424 ש"ח

א. כמה אנרגיה חשמלית צרכה המשפחה בתקופה?

תשובה ופתרון לסעיף א

900900 קוט"ש.

המונה סופר את האנרגיה שנצרכה מאז שהותקן. הצריכה בתקופה היא ההפרש: 14,250−13,350=90014{,}250-13{,}350=900 קוט"ש.

ב. מהו הסכום הכולל לתשלום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

564564 ש"ח.

1. תשלום על הצריכה: 900⋅0.6=540900\cdot0.6=540 ש"ח.

2. ועוד התשלום הקבוע: 540+24=564540+24=564 ש"ח.

ג. מהי הצריכה הממוצעת ליום?

תשובה ופתרון לסעיף ג

1515 קוט"ש ליום.

900:60=15900:60=15 קוט"ש.

ד. 11 קוט"ש =3,600,000=3{,}600{,}000 ג'ול. הסבירו מדוע בחשבון החשמל משתמשים בקוט"ש ולא בג'ול.

תשובה ופתרון לסעיף ד

ג'ול היא יחידה קטנה מאוד: 900900 קוט"ש הם 3,240,000,0003{,}240{,}000{,}000 ג'ול. בקוט"ש המספרים נוחים, וקל לחשב אותם מהספק בקילו-ואט וזמן בשעות.

1. 900⋅3,600,000=3,240,000,000900\cdot3{,}600{,}000=3{,}240{,}000{,}000 ג'ול: מספר ארוך ולא נוח לקריאה.

2. קוט"ש היא האנרגיה שמכשיר של 11 קילו-ואט צורך בשעה, ולכן אפשר לחשב אותה ישר מהתווית ומשעות הפעולה.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

כדי לחמם כוס מים לתה צריך להעביר למים 60,00060{,}000 ג'ול. משתמשים בגוף חימום טבול שההספק שלו 500500 ואט, וכל האנרגיה שלו עוברת למים. כמה זמן צריך להפעיל אותו?

  1. א. 30,000,00030{,}000{,}000 שניות

  2. ב. 0.0080.008 שניות

  3. ג. 120120 שניות

  4. ד. 120,000120{,}000 שניות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

מ-P=EtP=\frac{E}{t} מקבלים t=EP=60000500=120t=\frac{E}{P}=\frac{60000}{500}=120 שניות, כלומר 22 דקות.

- 30,000,00030{,}000{,}000: כפלו אנרגיה בהספק.

- 0.0080.008: חילקו הפוך, הספק באנרגיה.

- 120,000120{,}000: הציבו את ההספק בקילו-ואט (0.50.5) ואת האנרגיה בג'ול. כשהאנרגיה בג'ול, ההספק צריך להיות בואט.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

תלמידים השוו ארבע נורות שההספק של כל אחת מהן 4040 ואט: ליבון, הלוגן, פלואורסצנטית ולד. בחדר חשוך הם הציבו מד עוצמת אור במרחק 11 מטר מכל נורה, בזו אחר זו, ומדדו:

נורהעוצמת אור (יחידות יחסיות)
ליבון4040
הלוגן6060
פלואורסצנטית190190
לד320320

א. מהו הגורם המשפיע בניסוי, ומהו הגורם המושפע?

תשובה ופתרון לסעיף א

הגורם המשפיע: סוג הנורה. הגורם המושפע: עוצמת האור.

1. מה שהתלמידים משנים: סוג הנורה.

2. מה שהם מודדים: עוצמת האור, במד עוצמת האור.

ב. ציינו שלושה גורמים שנשמרו קבועים. מדוע חשוב במיוחד שההספק של כל הנורות שווה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

ההספק, המרחק ממד האור והחדר החשוך. כשההספק שווה, כל נורה מקבלת אותה אנרגיה חשמלית בכל שנייה, וההשוואה היא רק בכמה אור היא מפיקה ממנה.

1. קבועים: הספק 4040 ואט, מרחק 11 מטר, חדר חשוך, אותו מכשיר מדידה.

2. אם לנורה אחת היה הספק גדול יותר, היא הייתה מקבלת יותר אנרגיה בכל שנייה, ולא היינו יודעים אם היא מאירה יותר בגלל הסוג או בגלל ההספק.

ג. לאיזו נורה הנצילות הגבוהה ביותר בהפקת אור? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לנורת הלד: מאותה אנרגיה חשמלית בכל שנייה היא מפיקה הכי הרבה אור.

1. נצילות = האנרגיה השימושית (כאן: אור) חלקי האנרגיה המושקעת.

2. האנרגיה המושקעת בכל שנייה שווה בכל הנורות (4040 ג'ול).

3. נורת הלד מפיקה הכי הרבה אור, ולכן חלק גדול יותר מהאנרגיה שלה הופך לאור: הנצילות שלה הגבוהה ביותר.

ד. נורת הליבון חמה מאוד למגע. הסבירו את הקשר בין זה לבין התוצאות.

תשובה ופתרון לסעיף ד

רוב האנרגיה בנורת הליבון מומרת לחום ולא לאור, ולכן היא חמה, והנצילות שלה בהפקת אור נמוכה.

1. נורת הליבון מקבלת 4040 ג'ול בכל שנייה, כמו האחרות, אבל מפיקה הכי מעט אור.

2. לפי שימור האנרגיה, שאר האנרגיה לא נעלמת: היא מומרת לחום.

3. לכן הנורה חמה, והנצילות שלה בהפקת אור היא הנמוכה ביותר.

שאלה 12

קשה · פתוחה

במשפחת אבוטבול יש מקרר בן 2525 שנה. המנוע שלו פועל כ-1010 שעות ביממה. במקרר חדש המנוע פועל כ-44 שעות ביממה. ההספק של המנוע בשני המקררים הוא 200200 ואט. מחיר קוט"ש: 0.60.6 ש"ח.

א. כמה אנרגיה צורך כל מקרר ביממה, בקוט"ש?

תשובה ופתרון לסעיף א

המקרר הישן 22 קוט"ש, החדש 0.80.8 קוט"ש.

1. 200200 ואט =0.2=0.2 קילו-ואט.

2. ישן: 0.2⋅10=20.2\cdot10=2 קוט"ש. חדש: 0.2⋅4=0.80.2\cdot4=0.8 קוט"ש.

ב. כמה שקלים בשנה (365365 ימים) תחסוך המשפחה אם תחליף את המקרר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כ-263263 ש"ח בשנה.

1. חיסכון ביממה: 2−0.8=1.22-0.8=1.2 קוט"ש.

2. בשנה: 1.2⋅365=4381.2\cdot365=438 קוט"ש.

3. בכסף: 438⋅0.6=262.8438\cdot0.6=262.8 ש"ח.

ג. המוכר אומר: "המקרר החדש חסכוני, כי ההספק שלו קטן יותר." מה הטעות שלו? מה באמת גורם לחיסכון?

תשובה ופתרון לסעיף ג

ההספק של שני המנועים שווה. החיסכון נובע מכך שהמנוע החדש פועל פחות שעות, ולכן צורך פחות אנרגיה.

1. לפי הנתונים, ההספק של שני המנועים 200200 ואט: אין הבדל בהספק.

2. האנרגיה שנצרכת היא הספק כפול זמן. המנוע החדש פועל 44 שעות במקום 1010.

3. מקרר חדש מבודד טוב יותר, ולכן פחות חום נכנס אליו מהחדר, והמנוע צריך לפעול פחות זמן. החיסכון הוא באנרגיה, לא בהספק.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

דוד חשמלי מחמם מים לאותה טמפרטורה בכל ימות השנה. בחורף המים בדוד מתקררים מהר יותר מאשר בקיץ. מה אפשר להסיק על הנצילות של הדוד?

  1. א. בחורף הנצילות גבוהה יותר, כי גוף החימום עובד יותר זמן

  2. ב. בחורף הנצילות נמוכה יותר, כי חלק גדול יותר מהאנרגיה עובר לסביבה ולא נשאר במים

  3. ג. הנצילות קבועה, כי ההספק של גוף החימום לא משתנה

  4. ד. בחורף הנצילות נמוכה יותר, כי הקור עובר מהסביבה אל המים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הנצילות היא החלק של האנרגיה המושקעת שהופך לאנרגיה שימושית: חום שנשאר במים עד שמשתמשים בהם. בחורף ההפרש בין המים החמים לסביבה גדול יותר, ולכן יותר חום עובר מהמים לסביבה. גוף החימום צריך להשקיע יותר אנרגיה בשביל אותם מים חמים, והנצילות יורדת.

- "עובד יותר זמן": עבודה ארוכה יותר פירושה יותר אנרגיה מושקעת לאותה תוצאה, כלומר נצילות נמוכה יותר.

- "ההספק לא משתנה": הנצילות לא תלויה רק בהספק, אלא גם בכמה מהאנרגיה הולכת לאיבוד.

- "הקור עובר אל המים": אין "זרימה של קור". חום עובר מהגוף החם (המים) לגוף הקר (הסביבה).

שאלה 14

קשה · פתוחה

משפחת חדד ומשפחת סלאמה גרות בבתים דומים ומשתמשות באותה כמות של מים חמים. לחדד יש דוד שמש עם גוף חימום חשמלי לגיבוי, ולסלאמה יש דוד חשמלי בלבד. ההספק של גוף החימום בשני הדודים הוא 22 קילו-ואט, ומחיר קוט"ש הוא 0.60.6 ש"ח.

נתוןדוד שמשדוד חשמלי
מחיר כולל התקנה3,0003{,}000 ש"ח1,8001{,}800 ש"ח
שעות חימום חשמלי בשנה6060400400
שנים עד שצריך להחליף15151515

א. כמה עולה החשמל לחימום המים בשנה בכל בית?

תשובה ופתרון לסעיף א

דוד שמש: 7272 ש"ח. דוד חשמלי: 480480 ש"ח.

1. דוד שמש: E=2⋅60=120E=2\cdot60=120 קוט"ש, ו-120⋅0.6=72120\cdot0.6=72 ש"ח.

2. דוד חשמלי: E=2⋅400=800E=2\cdot400=800 קוט"ש, ו-800⋅0.6=480800\cdot0.6=480 ש"ח.

ב. מהי העלות הכוללת של כל דוד ב-1515 שנה, כולל המחיר שלו?

תשובה ופתרון לסעיף ב

דוד שמש: 4,0804{,}080 ש"ח. דוד חשמלי: 9,0009{,}000 ש"ח.

1. דוד שמש: 3000+15⋅72=3000+1080=40803000+15\cdot72=3000+1080=4080 ש"ח.

2. דוד חשמלי: 1800+15⋅480=1800+7200=90001800+15\cdot480=1800+7200=9000 ש"ח.

ג. דוד השמש יקר יותר בקנייה. אחרי כמה שנים בערך הוא "מחזיר" את ההפרש?

תשובה ופתרון לסעיף ג

אחרי כ-33 שנים.

1. ההפרש במחיר: 3000−1800=12003000-1800=1200 ש"ח.

2. החיסכון בשנה: 480−72=408480-72=408 ש"ח.

3. 1200:408≈2.91200:408\approx2.9, כלומר בערך 33 שנים.

ד. איזה דוד הייתם ממליצים לקנות? נמקו בעזרת החישובים, וציינו שיקול נוסף מלבד הכסף.

תשובה ופתרון לסעיף ד

דוד שמש: ב-1515 שנה הוא חוסך כמעט 5,0005{,}000 ש"ח. שיקול נוסף: הוא צורך הרבה פחות חשמל, ולכן תחנות הכוח שורפות פחות דלק ומזהמות פחות.

1. ההפרש בעלות הכוללת: 9000−4080=49209000-4080=4920 ש"ח לטובת דוד השמש.

2. ההחזר מהיר (כ-33 שנים) לעומת 1515 שנות שימוש.

3. שיקול נוסף: פחות אנרגיה חשמלית פירושה פחות זיהום אוויר מתחנות כוח. (שיקול נגדי אפשרי: צריך גג מתאים ושמש; בימים מעוננים משתמשים בגיבוי.)

שאלה 15

קשה · פתוחה

נורת ליבון של 6060 ואט ונורת לד של 88 ואט. הנצילות של נורת הליבון בהפקת אור היא בערך 5%5\%, והנצילות של נורת הלד בערך 40%40\%.

א. כמה ג'ול של אור מפיקה כל נורה בכל שנייה?

תשובה ופתרון לסעיף א

ליבון: 33 ג'ול. לד: 3.23.2 ג'ול.

1. בכל שנייה נורת הליבון מקבלת 6060 ג'ול, ו-5%5\% מהם הופכים לאור: 60⋅0.05=360\cdot0.05=3 ג'ול.

2. נורת הלד מקבלת 88 ג'ול בכל שנייה: 8⋅0.4=3.28\cdot0.4=3.2 ג'ול של אור.

ב. עידו אומר: "נורת הליבון מאירה הרבה יותר, כי ההספק שלה גדול פי 7.57.5." האם הוא צודק? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. ההספק מתאר כמה אנרגיה חשמלית הנורה ממירה בכל שנייה, לא כמה אור. שתי הנורות מפיקות כמעט אותה כמות אור.

1. הספק הוא קצב המרת האנרגיה החשמלית בנורה, לכל הסוגים יחד: אור וחום.

2. בנורת הליבון 95%95\% מהאנרגיה הופכים לחום, ולכן מתוך 6060 ג'ול רק 33 הם אור.

3. כמות האור תלויה גם בהספק וגם בנצילות. כאן היא כמעט שווה (33 מול 3.23.2 ג'ול בשנייה).

ג. כמה קוט"ש חוסכים אם משתמשים בנורת הלד במקום בנורת הליבון במשך 1,0001{,}000 שעות תאורה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

5252 קוט"ש.

1. ליבון: 0.06⋅1000=600.06\cdot1000=60 קוט"ש.

2. לד: 0.008⋅1000=80.008\cdot1000=8 קוט"ש.

3. חיסכון: 60−8=5260-8=52 קוט"ש, בשביל כמות אור דומה.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · פתוחה · פיזיקה ט' (מצוינות)

בספרייה של בית הספר מותקן מזגן שההספק שלו 2.52.5 קילו-ואט. ביום רגיל הוא פועל 66 שעות.

א. כמה אנרגיה חשמלית, בקוט"ש, צורך המזגן ביום אחד?

תשובה ופתרון לסעיף א

1515 קוט"ש.

1. כשההספק בקילו-ואט והזמן בשעות, E=P⋅tE=P\cdot t יוצאת בקוט"ש.

2. E=2.5⋅6=15E=2.5\cdot6=15 קוט"ש.

ב. כמה ג'ול הם? (11 קוט"ש =3,600,000=3{,}600{,}000 ג'ול)

תשובה ופתרון לסעיף ב

54,000,00054{,}000{,}000 ג'ול, כלומר 5.4⋅1075.4\cdot10^{7} ג'ול.

15⋅3,600,000=54,000,000=5.4⋅10715\cdot3{,}600{,}000=54{,}000{,}000=5.4\cdot10^{7} ג'ול.

שאלה 17

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

מדליקים נורת חשמל, והיא מאירה. אחרי זמן מה היא חמה מאוד. איזה משפט נכון?

  1. א. אנרגיית האור שהנורה פולטת שווה לאנרגיה החשמלית שנכנסה אליה, כי אנרגיה נשמרת

  2. ב. האנרגיה החשמלית שנכנסה לנורה שווה לאנרגיית האור ועוד האנרגיה התרמית שהיא הומרה אליהן בנורה

  3. ג. הנורה יוצרת אנרגיית אור, בנוסף לאנרגיה החשמלית שנכנסה אליה

  4. ד. חלק מהאנרגיה החשמלית נעלם בתוך הנורה, ולכן היא מתחממת

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

האנרגיה שנכנסה לנורה (חשמלית) מומרת לשני סוגים: אור, שהוא החלק המנוצל, ואנרגיה תרמית, שמחממת את הנורה ואת הסביבה. לפי חוק השימור:

אנרגיה שהושקעה = אנרגיה שנוצלה (האור) + אנרגיה שעברה לסביבה (בעיקר כחום).

האנרגיה התרמית מחממת קודם את הנורה, ואחר כך עוברת כחום לאוויר שסביבה.

- "האור שווה לחשמל": שוכח את ההתחממות. אם כל האנרגיה הייתה הופכת לאור, הנורה לא הייתה מתחממת.

- "יוצרת אור בנוסף": אנרגיה לא נוצרת. האור בא מהאנרגיה החשמלית.

- "נעלם, ולכן מתחממת": ההתחממות היא לא היעלמות. החלק הזה הומר לאנרגיה תרמית, והוא עדיין קיים.

שאלה 18

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

פנס עם נורת ליבון דולק דקה אחת. מה נכון לגבי כמות אנרגיית האור שהנורה הפיקה בדקה הזו?

  1. א. היא שווה לכמות האנרגיה החשמלית שהנורה קיבלה, לפי חוק שימור האנרגיה

  2. ב. היא קטנה מכמות האנרגיה החשמלית שהנורה קיבלה, כי חלק מהאנרגיה הומר לחום

  3. ג. היא גדולה מכמות האנרגיה החשמלית, כי הנורה מאירה חדר שלם

  4. ד. אי אפשר להשוות, כי אור וחשמל הם סוגי אנרגיה שונים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הנורה ממירה את האנרגיה החשמלית לאור ולחום, ובנורת ליבון רוב האנרגיה הופכת לחום. לכן אנרגיית האור לבדה קטנה מהאנרגיה החשמלית. חוק השימור אומר: חשמלית == אור ++ חום.

- "שווה": חוק השימור מדבר על כל האנרגיות יחד, לא על סוג אחד. מי שבחר בזה שכח את החום.

- "גדולה": אנרגיה לא נוצרת יש מאין. גודל החדר המואר לא מוסיף אנרגיה.

- "אי אפשר להשוות": כל סוגי האנרגיה נמדדים באותה יחידה, ולכן אפשר להשוות ביניהם. זה בדיוק מה שחוק השימור עושה.

שאלה 19

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

בתרשים צריכת החשמל של משפחה אחת בכל תקופת חשבון (חודשיים) במשך שנה.

‫צריכת החשמל של משפחה בשנה אחת‬01002003004005006007008009001000700450550900600650‫ינו'-פבר'‬‫מרץ-אפר'‬‫מאי-יוני‬‫יולי-אוג'‬‫ספט'-אוק'‬‫נוב'-דצמ'‬‫צריכה (קוט"ש)‬

א. באיזו תקופה הצריכה הייתה הגדולה ביותר, ובאיזו הקטנה ביותר?

תשובה ופתרון לסעיף א

הגדולה ביותר: יולי-אוגוסט (900900 קוט"ש). הקטנה ביותר: מרץ-אפריל (450450 קוט"ש).

קוראים בתרשים את העמודה הגבוהה ביותר ואת הנמוכה ביותר.

ב. הציעו הסבר להבדלים בין עונות השנה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

בקיץ מפעילים מזגנים לקירור, ובחורף מזגנים ותנורים לחימום ודוד חשמלי. באביב מזג האוויר נוח, וכמעט לא מקררים או מחממים.

1. ביולי-אוגוסט חם מאוד: המזגנים פועלים שעות רבות.

2. בינואר-פברואר קר: מחממים את הבית, ובימים מעוננים מפעילים את הדוד החשמלי.

3. במרץ-אפריל לא חם ולא קר, ולכן הצריכה הנמוכה ביותר.

ג. המחיר הוא 0.60.6 ש"ח לקוט"ש. בכמה ש"ח גדול התשלום על הצריכה בתקופה היקרה ביותר מהתשלום בתקופה הזולה ביותר?

תשובה ופתרון לסעיף ג

ב-270270 ש"ח.

1. ההפרש בצריכה: 900−450=450900-450=450 קוט"ש.

2. 450⋅0.6=270450\cdot0.6=270 ש"ח.

שאלה 20

קלה · פתוחה · פיזיקה ט' (מצוינות)

בטבלה רשומים ההספק של כמה מכשירים בבית ומספר השעות שכל אחד פועל ביום:

מכשירהספק (ואט)שעות פעולה ביום
מנורה606055
מקרר (זמן פעולת המנוע)15015088
מזגן2000200066
מכונת כביסה2000200011

א. כמה קוט"ש צורך כל מכשיר ביום?

תשובה ופתרון לסעיף א

מנורה 0.30.3, מקרר 1.21.2, מזגן 1212, מכונת כביסה 22 קוט"ש.

1. ממירים את ההספק לקילו-ואט: 6060 ואט =0.06=0.06, 150150 ואט =0.15=0.15, 20002000 ואט =2=2 קילו-ואט.

2. E=P⋅tE=P\cdot t: מנורה 0.06⋅5=0.30.06\cdot5=0.3; מקרר 0.15⋅8=1.20.15\cdot8=1.2; מזגן 2⋅6=122\cdot6=12; כביסה 2⋅1=22\cdot1=2 קוט"ש.

ב. כמה קוט"ש צורכים ארבעת המכשירים יחד בחודש של 3030 יום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

465465 קוט"ש.

1. ביום: 0.3+1.2+12+2=15.50.3+1.2+12+2=15.5 קוט"ש.

2. בחודש: 15.5⋅30=46515.5\cdot30=465 קוט"ש.

ג. למזגן ולמכונת הכביסה אותו הספק. למה המזגן צורך פי 66 יותר אנרגיה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

ההספק הוא האנרגיה ביחידת זמן: באותו הספק, בכל שעה שני המכשירים צורכים אותה אנרגיה. המזגן פועל פי 66 יותר שעות, ולכן הוא צורך פי 66 יותר אנרגיה.

1. הספק שווה פירושו שבכל שעה שני המכשירים צורכים אותה אנרגיה.

2. האנרגיה הכוללת היא ההספק כפול זמן הפעולה: E=P⋅tE=P\cdot t.

3. המזגן פועל 66 שעות והמכונה שעה אחת, ולכן היחס בין האנרגיות 6:16:1.

שאלה 21

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

אירוס קראה על מתקן שמפיק חשמל משריפת פסולת. היא גילתה שהאנרגיה החשמלית שהמתקן מפיק קטנה בהרבה מהאנרגיה הכימית שהייתה בפסולת שנשרפה. עוד קראה שמהארובה יוצאים גזים חמים, ושמי הקירור יוצאים מהמתקן חמים.

א. אירוס טוענת: "במתקן הזה חוק שימור האנרגיה לא מתקיים." האם היא צודקת? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. חלק מהאנרגיה של הפסולת מומר לאנרגיה תרמית ועובר לסביבה, ולא לחשמל. הוא לא נעלם, ולכן האנרגיה הכוללת נשמרת.

1. אנרגיה לא נעלמת. השאלה היא לאן הלך החלק שלא הפך לחשמל.

2. הגזים החמים ומי הקירור החמים מראים שחלק מהאנרגיה נשאר אנרגיה תרמית, ועבר מהמתקן אל הסביבה.

3. אנרגיה כימית = אנרגיה חשמלית (מנוצלת) + אנרגיה תרמית שעברה לסביבה (לא מנוצלת). החוק מתקיים.

ב. ציינו שני מקומות שאליהם הגיעה האנרגיה שלא הפכה לחשמל.

תשובה ופתרון לסעיף ב

למשל: הגזים החמים שיוצאים מהארובה; מי הקירור החמים; הקירות של המתקן והאוויר סביבו.

כל גוף שמתחמם בגלל פעולת המתקן קיבל חלק מהאנרגיה: הגזים בארובה, מי הקירור, הקירות של תא הבעירה והאוויר במבנה. גם הרעש של המכונות הוא אנרגיית קול שעברה לסביבה.

שאלה 22

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

בטבלה מתואר בערך מה קורה ב-100100 יחידות של אנרגיה חשמלית בשתי נורות שמאירות באותו חדר.

נורהאנרגיה חשמלית שנכנסהאנרגיית אוראנרגיית חום
נורת ליבון1001001010?
נורת לד1001004040?

א. השלימו את עמודת אנרגיית החום. על איזה חוק התבססתם?

תשובה ופתרון לסעיף א

נורת ליבון: 9090 יחידות. נורת לד: 6060 יחידות. לפי חוק שימור האנרגיה.

1. לפי חוק שימור האנרגיה, האנרגיה החשמלית שנכנסה שווה לסכום האנרגיות שהתקבלו: חשמלית == אור ++ חום.

2. נורת ליבון: 100−10=90100-10=90 יחידות חום.

3. נורת לד: 100−40=60100-40=60 יחידות חום.

ב. איזו נורה נותנת יותר אור מאותה כמות של אנרגיה חשמלית?

תשובה ופתרון לסעיף ב

נורת הלד: 4040 יחידות אור לעומת 1010.

משתי הנורות נכנסה אותה כמות של אנרגיה חשמלית, 100100 יחידות. מנורת הלד יוצאות 4040 יחידות אור ומנורת הליבון רק 1010.

ג. נגה נגעה בשתי הנורות אחרי שדלקו זמן מה. איזו נורה הייתה חמה יותר? הסבירו בעזרת הטבלה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

נורת הליבון, כי רוב האנרגיה החשמלית שלה (9090 מתוך 100100) מומרת לחום.

1. מאותה אנרגיה חשמלית, נורת הליבון ממירה 9090 יחידות לחום, ונורת הלד רק 6060.

2. יותר אנרגיית חום פירושו שהנורה והאוויר סביבה מתחממים יותר.

3. לכן נורת הליבון חמה יותר למגע.

שאלה 23

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

תרשים העוגה מתאר מה נעשה בכל 100100 יחידות של אנרגיה חשמלית שמאוורר מקבל: 7070 יחידות הופכות לאנרגיית תנועה, 55 יחידות לאנרגיית קול, והשאר לאנרגיית חום.

‫המרות האנרגיה החשמלית במאוורר‬?‫אנרגיית תנועה ⁦(70)⁩‬‫אנרגיית קול ⁦(5)⁩‬‫אנרגיית חום‬

א. כמה יחידות אנרגיה מסמן החלק שעליו כתוב "?"? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

2525 יחידות של אנרגיית חום.

1. העוגה כולה היא כל האנרגיה החשמלית שנכנסה: 100100 יחידות.

2. לפי חוק שימור האנרגיה, סכום החלקים שווה לשלם.

3. 100−70−5=25100-70-5=25 יחידות.

ב. איזה חלק בתרשים הוא האנרגיה השימושית של המאוורר, ואילו חלקים אינם שימושיים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

שימושית: אנרגיית התנועה. לא שימושיות: החום והקול.

המאוורר נועד להזיז אוויר, ולכן אנרגיית התנועה (7070 יחידות) היא השימושית. החום (המנוע מתחמם) והקול (זמזום) הם תוצאות לוואי.

ג. עומר אומר: "החום והקול הם אנרגיה שהלכה לאיבוד, היא נעלמה." האם הוא צודק? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. האנרגיה לא נעלמה: היא עברה לאוויר בחדר כחום וכקול, אבל אי אפשר להשתמש בה שוב.

1. לפי חוק שימור האנרגיה, אנרגיה לא נעלמת.

2. החום והקול עוברים לאוויר בחדר ומחממים אותו מעט.

3. כשאומרים "בזבוז" מתכוונים שהאנרגיה עברה לסוג שאי אפשר לנצל, לא שהיא נעלמה.

שאלה 24

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

משפחה צמצמה את צריכת החשמל שלה ב-20%20\% לעומת התקופה הקודמת, והמחיר לקוט"ש לא השתנה. אבל הסכום הכולל בחשבון ירד בפחות מ-20%20\%. מה ההסבר?

  1. א. כשצורכים פחות, המחיר לכל קוט"ש עולה

  2. ב. משלמים לפי עוצמת הזרם, ולא לפי מספר הקוט"ש

  3. ג. בחשבון יש תשלום קבוע שלא תלוי בצריכה, והוא לא ירד

  4. ד. המשפחה חסכה בזרם, אבל לא באנרגיה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הסכום הכולל = התשלום על הצריכה + התשלום הקבוע. התשלום על הצריכה ירד ב-20%20\%, כי הוא צריכה כפול מחיר קבוע. התשלום הקבוע נשאר כמו שהיה. לכן הסכום כולו ירד בפחות מ-20%20\%.

למשל: 500500 קוט"ש במחיר 0.60.6 ש"ח ותשלום קבוע 3030 ש"ח: 300+30=330300+30=330 ש"ח. אחרי צמצום: 400400 קוט"ש, 240+30=270240+30=270 ש"ח. ירידה של 6060 מתוך 330330, פחות מ-20%20\%.

- "המחיר לקוט"ש עולה": נתון שהמחיר לא השתנה.

- "לפי עוצמת הזרם": המונה סופר אנרגיה בקוט"ש, לא זרם.

- "חסכה בזרם ולא באנרגיה": הקוט"ש הם האנרגיה. אם הצריכה בקוט"ש ירדה, המשפחה חסכה באנרגיה.

שאלה 25

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

תנור חימום חשמלי פועל בחדר סגור. כמעט כל האנרגיה החשמלית שלו הופכת לחום, וגם האור האדום של הסליל נבלע בסוף בקירות ובחפצים ומחמם אותם. מה נכון לגבי אנרגיית החום שהתווספה לחדר?

  1. א. היא קטנה בהרבה מהאנרגיה החשמלית, כי בכל מכשיר רוב האנרגיה מתבזבזת

  2. ב. היא גדולה מהאנרגיה החשמלית, כי התנור מחמם חדר שלם

  3. ג. היא שווה בערך לאנרגיה החשמלית שהתנור קיבל

  4. ד. היא אפס, כי האנרגיה החשמלית נצרכת בתוך התנור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

לפי חוק השימור, האנרגיה החשמלית שווה לסכום כל האנרגיות שהתקבלו. בתנור חימום כמעט כולן הן חום (והאור נבלע ומחמם גם הוא), ולכן תוספת החום בחדר שווה בערך לאנרגיה החשמלית. בתנור חימום החום הוא האנרגיה השימושית.

- "קטנה בהרבה": נכון לנורת ליבון, שם החום אינו המטרה. כאן מי שבחר בזה הכליל ממכשיר אחר.

- "גדולה": אנרגיה לא נוצרת יש מאין.

- "אפס, נצרכת": האנרגיה לא נעלמת בתוך המכשיר, היא מומרת ועוברת לסביבה.

שאלה 26

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

שתי משפחות גרות בבתים דומים ומשתמשות באותה כמות מים חמים. אצל משפחת כהן יש רק דוד חשמלי, והחימום שלו צורך 1,0001{,}000 קוט"ש בשנה. אצל משפחת לוי יש דוד שמש על הגג, ואת הגיבוי החשמלי שלו מפעילים רק בימי חורף מעוננים: 150150 קוט"ש בשנה. המחיר הוא 0.60.6 ש"ח לקוט"ש.

א. כמה ש"ח בשנה חוסכת משפחת לוי על חימום מים לעומת משפחת כהן?

תשובה ופתרון לסעיף א

510510 ש"ח.

1. ההפרש בצריכה: 1000−150=8501000-150=850 קוט"ש בשנה.

2. 850⋅0.6=510850\cdot0.6=510 ש"ח בשנה.

ב. התקנת דוד שמש עולה 1,0201{,}020 ש"ח יותר מהתקנת דוד חשמלי בלבד. אחרי כמה שנים החיסכון יכסה את ההפרש?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אחרי 22 שנים.

1020:510=21020:510=2 שנים. מאז, כל שנה היא חיסכון נקי של 510510 ש"ח.

ג. ציינו שיקול נוסף, שאינו כספי, בעד התקנת דוד שמש. הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

דוד השמש משתמש באנרגיית השמש, מקור מתחדש ונקי. כך תחנות הכוח מפיקות פחות חשמל ושורפות פחות דלק, ויש פחות זיהום ופחות התחממות גלובלית.

1. דוד השמש ממיר קרינת שמש לחום ישירות, בלי שריפה.

2. כל קוט"ש שלא נצרך מהרשת חוסך שריפת דלק בתחנה.

3. לכן יש פחות זיהום אוויר, פחות פחמן דו-חמצני, ופחות דלדול של דלקים מתכלים.

שאלה 27

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

נועה אומרת לאחיה: "לפי חוק שימור האנרגיה אנרגיה אף פעם לא הולכת לאיבוד. אז אין סיבה לכבות את האור כשיוצאים מהחדר, ואין צורך לחסוך בחשמל."

א. מה נכון בדבריה של נועה?

תשובה ופתרון לסעיף א

נכון שהאנרגיה לא נעלמת: האנרגיה החשמלית מומרת לאור ולחום שעוברים לחדר.

לפי חוק שימור האנרגיה, כל האנרגיה החשמלית שהנורה קיבלה מומרת לאור ולחום, ובסוף לחום שמחמם מעט את האוויר והקירות. האנרגיה עצמה לא נעלמה.

ב. הסבירו מדוע המסקנה שלה שגויה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

האנרגיה הופכת לחום מפוזר שאי אפשר לנצל שוב. כדי לקבל עוד אנרגיה חשמלית צריך להשתמש במשאבים, ובחלקם הם מתכלים ומזהמים.

1. האנרגיה החשמלית היא אנרגיה נוחה לשימוש: אפשר להמיר אותה לאור, לתנועה, לחום, לקול.

2. אחרי השימוש היא הופכת בעיקר לחום מפוזר באוויר, ואת זה כבר אי אפשר להחזיר לחשמל ולהשתמש בו.

3. כדי לקבל עוד אנרגיה חשמלית, תחנת כוח צריכה להמיר עוד אנרגיה ממקור כמו פחם, גז, שמש או רוח.

4. לכן נורה שדולקת בחדר ריק ממירה אנרגיה שימושית לחום בלי תועלת. "חיסכון באנרגיה" פירושו פחות שימוש באנרגיה הנוחה הזו, לא שמירה על כמות האנרגיה בעולם.

שאלה 28

בינונית · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

בניסוי טבלו נגד (תיל שמתחמם כשעובר בו זרם) בכוס קלקר עם 5050 גרם מים, וחיברו אותו לסוללה. מדדו את עליית הטמפרטורה של המים בפרקי זמן שונים, ובכל פעם התחילו ממים חדשים באותה טמפרטורה. עוצמת הזרם הייתה זהה בכל המדידות.

זמן הפעולה (דקות)עליית הטמפרטורה של המים
332∘C2^\circ\text{C}
664∘C4^\circ\text{C}
996∘C6^\circ\text{C}

א. מה הקשר בין זמן הפעולה לבין עליית הטמפרטורה?

תשובה ופתרון לסעיף א

כשזמן הפעולה גדל פי 22 או פי 33, גם עליית הטמפרטורה גדלה פי 22 או פי 33.

מ-33 ל-66 דקות הזמן גדל פי 22, ועליית הטמפרטורה גדלה מ-22 ל-44 מעלות, גם כן פי 22. מ-33 ל-99 דקות: פי 33 בזמן, ופי 33 בטמפרטורה (66 מעלות).

ב. הסבירו את הקשר בעזרת חוק שימור האנרגיה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

ככל שהזרם עובר יותר זמן, הנגד מקבל יותר אנרגיה חשמלית, וכולה כמעט הופכת לחום שעובר למים.

1. הזרם קבוע, ולכן בכל דקה הנגד מקבל אותה כמות של אנרגיה חשמלית.

2. בזמן כפול הוא מקבל אנרגיה חשמלית כפולה.

3. הנגד ממיר אותה לחום, והחום עובר למים. לפי חוק השימור, כמות החום שווה לאנרגיה החשמלית.

4. יותר חום באותה כמות מים: עליית טמפרטורה גדולה יותר, באותו יחס.

ג. למה חשוב להשתמש בכל פעם באותה כמות מים ובאותה עוצמת זרם?

תשובה ופתרון לסעיף ג

כדי שהמשתנה היחיד שמשתנה יהיה הזמן.

אותה כמות חום מחממת כמות קטנה של מים יותר מכמות גדולה. וזרם חזק יותר נותן יותר אנרגיה בכל דקה. כדי לבדוק רק את השפעת הזמן, משאירים את כמות המים ואת הזרם קבועים.

ד. כשמדדו בדייקנות, נמצא שהחום שקיבלו המים מעט קטן מהאנרגיה החשמלית. האם זה סותר את חוק השימור? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ד

לא. חלק קטן מהחום עבר לכוס, למדחום ולאוויר שמסביב.

1. חוק השימור מדבר על כל המערכת, לא רק על המים.

2. חלק מהחום מחמם את הכוס, את התילים ואת האוויר. הקלקר מבודד, ולכן החלק הזה קטן, אבל הוא לא אפס.

3. אם מחברים את החום של המים ואת החום שעבר לסביבה, מקבלים את כל האנרגיה החשמלית.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.