דילוג לתוכן המרכזי

סוגי הקרינה האלקטרומגנטית ותכונותיה - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · קרינה ואנרגיה גרעינית · 32 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

איזו מהבאות אינה קרינה אלקטרומגנטית?

  1. א. קרינה תת-אדומה

  2. ב. גלי קול

  3. ג. גלי רדיו

  4. ד. קרני רנטגן

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

גלי קול הם רעידות של חלקיקי החומר (אוויר, מים, מוצק). הם צריכים תווך חומרי, ולכן אינם קרינה אלקטרומגנטית.

•קרינה תת-אדומה: קרינה אלקטרומגנטית, ממש מתחת לאור האדום. מי שחושב שהיא "חום" ולא קרינה מבלבל בין הקרינה לבין החימום שהיא גורמת כשהיא נבלעת.

•גלי רדיו: הקרינה האלקטרומגנטית בעלת אורך הגל הארוך ביותר. השם "גלים" מבלבל, אבל גם האור הוא גל.

•קרני רנטגן: קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל קצר מאוד. המילה "קרני" לא אומרת שהן רדיואקטיביות.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

לאיזו מהקרינות הבאות אורך הגל הקצר ביותר?

  1. א. גלי מיקרו

  2. ב. אור נראה

  3. ג. גלי רדיו

  4. ד. קרינה על-סגולה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הסדר מאורך הגל הארוך לקצר: גלי רדיו, גלי מיקרו, תת-אדום, אור נראה, על-סגול, רנטגן, גמא. מבין ארבע האפשרויות, לקרינה העל-סגולה אורך הגל הקצר ביותר, ולכן גם האנרגיה הגדולה ביותר לכל פוטון. היא נמצאת "מעבר לסגול", הצבע בעל אורך הגל הקצר ביותר באור הנראה.

•גלי מיקרו: השם "מיקרו" (קטן) מטעה. אורך הגל שלהם קצר מזה של גלי רדיו, אבל ארוך בהרבה מזה של האור.

•אור נראה: אורך הגל שלו קצר מזה של גלי רדיו ומיקרו, אבל ארוך מזה של העל-סגול.

•גלי רדיו: להפך, אורך הגל שלהם הארוך ביותר בספקטרום.

שאלה 3

קלה · פתוחה

שתי אסטרונאוטיות עומדות על הירח, במרחק 2020 מטר זו מזו. על הירח כמעט אין אוויר. אחת מהן צועקת בכל כוחה, אבל השנייה לא שומעת דבר. כשהיא מדברת במכשיר הקשר שבחליפה, חברתה שומעת אותה היטב.

א. מדוע הצעקה לא מגיעה לאסטרונאוטית השנייה?

תשובה ופתרון לסעיף א

הקול צריך תווך חומרי (כמו אוויר) כדי לעבור, ועל הירח אין כמעט אוויר.

1. קול הוא רעידה של חלקיקי החומר, שעוברת מחלקיק לחלקיק.

2. בין האסטרונאוטיות אין כמעט חלקיקי אוויר, ולכן אין מה שיעביר את הרעידה.

ב. מכשיר הקשר משדר גלי רדיו. מדוע הם כן מגיעים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

גלי רדיו הם קרינה אלקטרומגנטית, והיא מתפשטת גם בריק, בלי תווך חומרי.

1. גלי רדיו הם סוג של קרינה אלקטרומגנטית.

2. קרינה אלקטרומגנטית אינה צריכה חומר כדי להתפשט, ולכן היא עוברת גם במקום שאין בו אוויר.

3. מכשיר הקשר של השנייה קולט את גלי הרדיו ומחזיר אותם לקול בתוך החליפה, שיש בה אוויר.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

איזה משפט נכון לגבי המהירות של סוגי הקרינה האלקטרומגנטית בריק?

  1. א. קרני רנטגן מהירות יותר מאור נראה, כי יש להן יותר אנרגיה

  2. ב. גלי רדיו איטיים יותר מאור, ולכן שידור רדיו מתעכב

  3. ג. כל סוגי הקרינה האלקטרומגנטית נעים בריק באותה מהירות, כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה

  4. ד. האור הנראה הוא המהיר ביותר, כי רק אותו העין קולטת

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

כל סוגי הקרינה האלקטרומגנטית, מגלי רדיו ועד קרני גמא, נעים בריק במהירות האור: כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. הם נבדלים באורך הגל, לא במהירות.

- "יותר אנרגיה ולכן מהיר יותר": בלבול עם גוף נע, שאצלו אנרגיית תנועה גדולה פירושה מהירות גדולה. בקרינה אורך הגל קובע את האנרגיה של כל פוטון, והמהירות זהה.

- "רדיו איטי יותר": גלי רדיו נעים במהירות האור. עיכוב בשידור נובע מעיבוד במכשירים, לא מהקרינה.

- "העין קולטת רק אור": מה שהעין מסוגלת לקלוט לא משנה את מהירות הקרינה.

שאלה 5

קלה · פתוחה

בטבלה חמישה מכשירים ושימושים שפוגשים ביום-יום.

מכשיר או שימושסוג הקרינה
שלט של טלוויזיה?
מכשיר שמראה עצמות שבורות?
תנור שמחמם מזון בתוך דקות?
מנורה לעיקור מים וכלים?
תחנה שמשדרת מוזיקה ממרחק עשרות קילומטרים?

אפשרויות: גלי רדיו, גלי מיקרו, קרינה תת-אדומה, קרינה על-סגולה, קרני רנטגן.

א. התאימו לכל שורה את סוג הקרינה המתאים. כל סוג מתאים לשורה אחת.

תשובה ופתרון לסעיף א

שלט: תת-אדומה. עצמות: רנטגן. תנור: גלי מיקרו. עיקור: על-סגולה. תחנה: גלי רדיו.

1. השלט שולח הבזקים של קרינה תת-אדומה, שהעין לא רואה.

2. קרני רנטגן עוברות דרך רקמות רכות ונבלעות בעצמות, ולכן העצמות נראות בצילום.

3. תנור מיקרוגל משתמש בגלי מיקרו, שנבלעים במים שבמזון.

4. קרינה על-סגולה הורגת חיידקים, ולכן משתמשים בה לעיקור.

5. תחנת רדיו משדרת גלי רדיו, שמגיעים למרחקים גדולים.

ב. שניים מסוגי הקרינה שבטבלה נמצאים בספקטרום ממש משני הצדדים של האור הנראה. מהם, ואיזה מהם נמצא ליד האור האדום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

קרינה תת-אדומה, ליד האדום, וקרינה על-סגולה, ליד הסגול.

1. "תת-אדום" פירושו "מתחת לאדום": אורך הגל שלה ארוך מעט מזה של האור האדום.

2. "על-סגול" פירושו "מעבר לסגול": אורך הגל שלה קצר מעט מזה של האור הסגול.

3. שאר הסוגים בטבלה רחוקים יותר מהאור הנראה: גלי רדיו ומיקרו בצד של התת-אדום, ורנטגן בצד של העל-סגול.

שאלה 6

בינונית · אמריקאית

המרחק מכדור הארץ לירח הוא כ-384,000384{,}000 ק"מ. מתחנה על פני כדור הארץ שולחים אות רדיו לרובוט שנמצא על הירח. כמה זמן לוקח לאות להגיע לירח?

  1. א. כ-0.780.78 שניות

  2. ב. כ-1.281.28 שניות

  3. ג. כ-128128 שניות

  4. ד. אי אפשר לדעת, כי בדרך יש ריק ואין תווך שיעביר את האות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

גלי רדיו נעים במהירות האור, 300,000300{,}000 ק"מ בשנייה, גם בריק שבין כדור הארץ לירח.

t=384000300000=1.28t=\frac{384000}{300000}=1.28 שניות.

- 0.780.78: חילקו את המהירות במרחק במקום את המרחק במהירות.

- 128128: טעות בספירת האפסים (חילקו ב-30003000).

- "אין תווך": קרינה אלקטרומגנטית לא צריכה תווך חומרי. זו התכונה שמבדילה אותה מקול.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

בזמן סערה עומר רואה הבזק של ברק, ורק כעבור כמה שניות הוא שומע את הרעם. הברק והרעם נוצרים באותו רגע ובאותו מקום. מהירות הקול באוויר היא כ-340340 מ' בשנייה.

א. הסבירו מדוע עומר רואה את הברק לפני שהוא שומע את הרעם.

תשובה ופתרון לסעיף א

האור הוא קרינה אלקטרומגנטית ונע במהירות של כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. הקול איטי ממנו פי כמיליון, ולכן מגיע מאוחר יותר.

1. ההבזק הוא אור, כלומר קרינה אלקטרומגנטית, שנעה כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. לכל מרחק על פני כדור הארץ הוא מגיע כמעט מיד.

2. הרעם הוא קול, רעידה של האוויר, שנעה רק כ-340340 מ' בשנייה.

3. שניהם יוצאים יחד, ולכן האור מגיע קודם והקול אחריו.

ב. במשך הסערה עומר שם לב שהזמן בין ההבזק לרעם הולך וגדל. מה אפשר להסיק על הסערה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

הסערה מתרחקת: הקול עובר דרך ארוכה יותר, ולכן מתעכב יותר אחרי האור.

1. האור מגיע כמעט מיד בכל מקרה, ולכן ההפרש בזמן נקבע בעיקר על ידי הזמן שהקול נמצא בדרך.

2. ככל שהברק רחוק יותר, הקול צריך יותר זמן כדי להגיע.

3. ההפרש גדל, ולכן הברקים נוצרים רחוק יותר ויותר: הסערה מתרחקת.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

אחרי יום בים, עור של רוני נכווה מהשמש, אף שהיום היה מעונן חלקית וכמעט לא הרגישה חום. איזו קרינה מהשמש אחראית בעיקר לכוויה, ולמה?

  1. א. קרינה תת-אדומה, כי זו "קרינת החום" של השמש

  2. ב. אור נראה, כי זו הקרינה החזקה ביותר שמגיעה מהשמש

  3. ג. קרינה על-סגולה, כי לכל פוטון שלה יש אנרגיה גדולה, והוא יכול לפגוע במולקולות שבתאי העור

  4. ד. גלי רדיו מהשמש, כי הם עוברים דרך העננים ודרך הבגדים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

לקרינה העל-סגולה אורך גל קצר יותר מזה של האור הנראה ושל התת-אדום. ככל שאורך הגל קצר יותר, כל פוטון ("מנה" של קרינה) מוסר כשהוא נבלע אנרגיה גדולה יותר. פוטון כזה יכול לשבור מולקולות בתאי העור, ולכן הוא גורם לכוויה גם כשלא חם.

•תת-אדומה: היא מחממת את העור ומורגשת כחום, אבל לכל פוטון שלה אנרגיה קטנה מדי כדי לפגוע במולקולות. התחושה "חם" אינה מה שגורם לכוויית שמש.

•אור נראה: הוא אכן חלק גדול מקרינת השמש, אבל לפוטונים שלו אנרגיה קטנה מזו של העל-סגול. מה שקובע את הפגיעה בתאים הוא האנרגיה של כל פוטון, לא רק כמות הקרינה.

•גלי רדיו: האנרגיה של כל פוטון שלהם קטנה מאוד, והם אינם גורמים לכוויות.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

מאיה קראה בקבוצת הודעות: "הטלפון הנייד פולט קרינה, ולכן הוא רדיואקטיבי, ממש כמו כור גרעיני."

א. איזו קרינה פולט הטלפון הנייד, ומה מקורה בטלפון?

תשובה ופתרון לסעיף א

קרינה אלקטרומגנטית מסוג גלי מיקרו (בתחום הגבוה של גלי הרדיו). היא נוצרת באנטנה, מאותות חשמליים.

1. הטלפון ממיר את הקול לאותות חשמליים.

2. האותות עוברים לאנטנה, והיא פולטת קרינה אלקטרומגנטית בתחום גלי המיקרו.

3. אין בתהליך שום שינוי בגרעיני האטומים.

ב. מהי קרינה רדיואקטיבית, ומה ההבדל בינה לבין הקרינה של הטלפון?

תשובה ופתרון לסעיף ב

קרינה רדיואקטיבית נפלטת מגרעינים לא יציבים של אטומים (חלקיקי אלפא, ביתא וקרינת גמא). הקרינה של הטלפון נוצרת במעגל חשמלי, היא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל ארוך ואינה משנה גרעינים.

1. קרינה רדיואקטיבית נוצרת כשגרעין לא יציב מתפרק. הוא פולט חלקיקי חומר (אלפא, ביתא) ולעיתים קרינת גמא.

2. הקרינה של הטלפון נוצרת באנטנה, מזרם חשמלי, ולא מהתפרקות של גרעינים.

3. לכל פוטון שלה אנרגיה קטנה בהרבה מזו של קרינה רדיואקטיבית.

4. לכן הטענה שגויה: "קרינה" אינה פירושה "קרינה רדיואקטיבית".

ג. קרינת גמא נפלטת מגרעינים רדיואקטיביים. האם היא קרינה אלקטרומגנטית? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כן. קרינת גמא היא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך הגל הקצר ביותר, והיא נעה במהירות האור. מקורה בגרעין, ולכן היא גם קרינה רדיואקטיבית.

1. קרינת גמא היא קרינה אלקטרומגנטית, כמו האור, אבל בעלת אורך גל קצר מאוד.

2. היא נוצרת בגרעין לא יציב, ולכן היא גם אחד מסוגי הקרינה הרדיואקטיבית.

3. מכאן שקרינה אלקטרומגנטית מסוימת יכולה להיות רדיואקטיבית, אבל רוב הקרינה האלקטרומגנטית (רדיו, מיקרו, אור) אינה רדיואקטיבית.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

נעם מחזיק כדור מול פנס קטן ומאיר בחדר חשוך. על הקיר שמאחורי הכדור נוצר צל עגול בעל קצוות חדים. מה מסביר את היווצרות הצל?

  1. א. האור מתפשט בקווים ישרים, והכדור האטום חוסם את הקרניים שפוגעות בו

  2. ב. הכדור בולע את כל האור שבחדר, ולכן החלק של הקיר שמאחוריו חשוך

  3. ג. האור מתכופף סביב הכדור ומתרכז בשולי הצל

  4. ד. הכדור פולט "קרינת צל" שחורה לכיוון הקיר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

קרני האור יוצאות מהפנס בקווים ישרים. הקרניים שפוגעות בכדור נחסמות, ולשטח שעל הקיר מאחוריו לא מגיע אור. הקרניים שעוברות ליד הכדור ממשיכות ישר ומאירות את הקיר מסביב, ולכן לצל יש צורה של הכדור וקצוות חדים.

- "בולע את כל האור שבחדר": הכדור חוסם רק את הקרניים שפוגעות בו. שאר הקיר מואר.

- "האור מתכופף סביב הכדור": אילו האור היה מתכופף, הצל היה מטושטש או נעלם, ולא חד.

- "קרינת צל": צל הוא מקום שאין בו אור, ולא קרינה שנפלטת מהגוף.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

אורי מדבר בטלפון נייד עם סבתא שלו, שגרה בעיר אחרת. הטלפון מקבל ושולח את השיחה דרך תחנת ממסר (אנטנה) שנמצאת כמה מאות מטרים ממנו.

א. תארו את שרשרת המרות האנרגיה מהרגע שאורי מדבר ועד שהשיחה יוצאת מהטלפון שלו לתחנת הממסר.

תשובה ופתרון לסעיף א

קול ← אנרגיה חשמלית (במיקרופון) ← אנרגיית קרינה אלקטרומגנטית (באנטנה של הטלפון).

1. אורי מדבר: נוצרים גלי קול.

2. המיקרופון ממיר את גלי הקול לאותות חשמליים.

3. האנטנה ממירה את האותות החשמליים לקרינה אלקטרומגנטית (גלי מיקרו), שנשלחת לתחנת הממסר.

ב. תארו את השרשרת ההפוכה, מהקרינה שמגיעה מתחנת הממסר ועד שאורי שומע את סבתא.

תשובה ופתרון לסעיף ב

קרינה אלקטרומגנטית ← אנרגיה חשמלית (באנטנה) ← קול (ברמקול).

1. האנטנה של הטלפון קולטת את הקרינה מתחנת הממסר וממירה אותה לאותות חשמליים.

2. האותות עוברים לרמקול.

3. הרמקול ממיר אותם לגלי קול, שמגיעים לאוזן.

ג. מדוע הטלפון משתמש בקרינה אלקטרומגנטית ולא שולח את הקול עצמו לתחנת הממסר?

תשובה ופתרון לסעיף ג

קרינה אלקטרומגנטית נעה במהירות האור ומגיעה למרחקים גדולים, ואילו הקול נחלש מהר ונע לאט.

1. גל קול נחלש מאוד אחרי עשרות מטרים, ואינו מגיע למאות מטרים או לעיר אחרת.

2. הקרינה האלקטרומגנטית נעה כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה ומגיעה רחוק, ולכן השיחה נשמעת בלי עיכוב מורגש.

שאלה 12

קשה · אמריקאית

משדר רדיו גדול משדר בהספק גבוה מאוד, ואנשים שגרים לידו נמצאים בקרינה שלו שעות רבות בכל יום. מנורה על-סגולה קטנה משמשת לעיקור, ודקות ספורות מולה מספיקות כדי לפגוע בתאי העור. מה ההסבר?

  1. א. קרינת רדיו אינה מעבירה אנרגיה לגוף כלל, ולכן אין לה שום השפעה

  2. ב. קרינה על-סגולה היא קרינה רדיואקטיבית, וקרינת רדיו אינה רדיואקטיבית

  3. ג. הקרינה העל-סגולה מהירה יותר, ולכן היא מספיקה להגיע לעור לפני שהוא מגן על עצמו

  4. ד. לכל פוטון של קרינה על-סגולה אנרגיה גדולה בהרבה מזו של פוטון של גלי רדיו, ורק פוטון בעל אנרגיה גדולה יכול לשבור מולקולה בתא

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הפגיעה בתא תלויה באנרגיה שפוטון אחד של קרינה מוסר למולקולה. לפוטון של קרינה על-סגולה, שאורך הגל שלה קצר, יש אנרגיה מספיקה כדי לשבור מולקולה. לפוטון של גלי רדיו, שאורך הגל שלהם ארוך מאוד, אין, ולכן גם הרבה מאוד פוטונים כאלה לא שוברים מולקולות. הם יכולים לכל היותר לחמם מעט.

- "אינה מעבירה אנרגיה": כל קרינה אלקטרומגנטית מעבירה אנרגיה. גלי רדיו שנבלעים בגוף מחממים אותו מעט.

- "על-סגולה היא רדיואקטיבית": קרינה על-סגולה היא קרינה אלקטרומגנטית שלא נוצרת בגרעין, ולכן אינה רדיואקטיבית. זה בלבול בין "קרינה מסוכנת" לבין "קרינה רדיואקטיבית".

- "מהירה יותר": כל סוגי הקרינה האלקטרומגנטית נעים באותה מהירות.

שאלה 13

קשה · פתוחה

לפניכם שבעה סוגי קרינה, בסדר מבולבל:

קרני גמא, גלי רדיו, אור נראה, קרני רנטגן, גלי מיקרו, קרינה על-סגולה, קרינה תת-אדומה.

א. סדרו אותם מאורך הגל הארוך לקצר.

תשובה ופתרון לסעיף א

גלי רדיו, גלי מיקרו, תת-אדומה, אור נראה, על-סגולה, רנטגן, גמא.

1. מתחילים מגלי הרדיו, בעלי אורך הגל הארוך ביותר, ואחריהם גלי המיקרו.

2. מסביב לאור הנראה: התת-אדום לפניו (מתחת לאדום) והעל-סגול אחריו (מעבר לסגול).

3. אחרי העל-סגול: רנטגן, ובסוף גמא.

ב. יעל אומרת: "קרינה בעלת אורך גל קצר יותר נעה מהר יותר, ולכן קרני גמא הן המהירות ברשימה." האם היא צודקת? מה כן משתנה לאורך הרשימה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. כל השבעה נעים בריק באותה מהירות, מהירות האור. לאורך הרשימה אורך הגל מתקצר, והאנרגיה של כל פוטון גדלה.

1. כל הסוגים ברשימה הם קרינה אלקטרומגנטית, והמהירות שלהם בריק זהה: כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה.

2. ההבדל ביניהם הוא באורך הגל.

3. ככל שאורך הגל קצר יותר, כל פוטון נושא אנרגיה גדולה יותר. יעל קישרה את האנרגיה למהירות, כמו בגוף נע, אבל בקרינה זה לא כך.

ג. איזה מהסוגים ברשימה יכול להיפלט מגרעין של אטום רדיואקטיבי? האם מכאן נובע שכל קרינה אלקטרומגנטית היא רדיואקטיבית?

תשובה ופתרון לסעיף ג

קרני גמא. לא: רק קרינה שנפלטת מגרעין לא יציב היא רדיואקטיבית. שאר הסוגים (רדיו, אור ועוד) נוצרים בדרכים אחרות ואינם רדיואקטיביים.

1. קרני גמא נפלטות מגרעינים לא יציבים, והן אחד מסוגי הקרינה הרדיואקטיבית.

2. יחד עם זה הן קרינה אלקטרומגנטית, כמו כל שאר הרשימה.

3. רדיואקטיביות קשורה למקור של הקרינה, גרעין לא יציב, ולא לעצם היותה קרינה. גלי רדיו נוצרים באנטנה, אור נוצר בנורה ובשמש. לכן לא כל קרינה אלקטרומגנטית רדיואקטיבית.

שאלה 14

קשה · פתוחה

רכב רובוטי נוסע על פני מאדים, וצוות על כדור הארץ שולט בו בעזרת אותות רדיו. באותו יום אות רדיו צריך 1212 דקות כדי לעבור ממאדים לכדור הארץ (וגם בכיוון ההפוך).

א. המצלמה של הרכב מצלמת סלע גדול בדרכו, והתמונה נשלחת מיד לכדור הארץ. צוות הנהיגה שולח פקודת "עצור" ברגע שהוא רואה את התמונה. כמה זמן לפחות עובר מרגע הצילום ועד שהרכב מקבל את הפקודה?

תשובה ופתרון לסעיף א

2424 דקות לפחות.

1. התמונה עוברת ממאדים לכדור הארץ: 1212 דקות.

2. הפקודה עוברת מכדור הארץ למאדים: עוד 1212 דקות.

3. יחד: 12+12=2412+12=24 דקות, עוד לפני הזמן שהצוות צריך כדי להגיב.

ב. מהנדס הציע: "נשדר באור לייזר במקום ברדיו, כדי שהפקודה תגיע מהר יותר." האם ההצעה תקצר את הזמן? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. אור הלייזר וגלי הרדיו הם קרינה אלקטרומגנטית, ושניהם נעים באותה מהירות, מהירות האור.

1. גם האור וגם גלי הרדיו הם סוגים של קרינה אלקטרומגנטית.

2. מהירות האור בריק זהה לכל סוגי הקרינה האלקטרומגנטית.

3. לכן המעבר לאור לא יקצר את הזמן. (אור לייזר יכול לשאת מידע רב יותר בכל שנייה, אבל לא מהר יותר.)

ג. על סמך סעיפים א ו-ב, הציעו איך כדאי לשלוט ברכב כזה כדי שלא יתנגש בסלעים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לתת לרכב לזהות מכשולים ולעצור בעצמו (מחשב ברכב), או לנסוע לאט מאוד ולשלוח מראש מסלול שנבדק.

1. האות לא יכול להגיע מהר יותר ממהירות האור, ולכן אי אפשר "לנהוג" ברכב בזמן אמת.

2. לכן ההחלטה צריכה להתקבל על הרכב עצמו: חיישנים ומחשב שמזהים סלע ועוצרים.

3. הצוות שולח מראש יעד או מסלול, והרכב מבצע אותו בעצמו.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

חוקרת מפצלת אור שמש בעזרת מנסרה ומקבלת על השולחן פס צבעים מאדום ועד סגול. היא מניחה מדחום בכל צבע, ועוד מדחום אחד מעט מחוץ לפס, מעבר לקצה האדום, במקום שנראה חשוך. אחרי כמה דקות המדחום שמחוץ לפס מראה את העלייה הגדולה ביותר בטמפרטורה. מה המסקנה הנכונה?

  1. א. מעבר לקצה האדום מגיעה מהשמש קרינה שהעין לא רואה, קרינה תת-אדומה, והיא מחממת את המדחום

  2. ב. האוויר בצד הזה של החדר חם יותר, ולכן אין לניסוי משמעות

  3. ג. מעבר לקצה האדום מגיעה קרינה על-סגולה, שהיא הקרינה החמה ביותר

  4. ד. האור האדום מתפזר הצידה, ולכן מחוץ לפס יש יותר אור אדום מאשר בתוכו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

מדחום מתחמם כשהוא בולע קרינה. במקום שנראה חשוך, מעבר לאדום, המדחום התחמם, ולכן מגיעה לשם קרינה שהעין לא רואה. זו הקרינה התת-אדומה: אורך הגל שלה ארוך מזה של האדום, ממש מתחת לתחום הנראה.

- "האוויר חם יותר": אפשר לבדוק את זה עם מדחום בקרה במקום מוצל באותו צד. כך מבודדים את ההשפעה של הקרינה. אם גם אחרי בדיקה כזו המדחום שמחוץ לפס מתחמם יותר, הסיבה היא הקרינה.

- "על-סגולה": העל-סגול נמצא מעבר לקצה הסגול, בצד השני של הפס. וקרינה אינה "חמה": כל קרינה שנבלעת מחממת.

- "האדום מתפזר הצידה": אילו כך היה, היינו רואים שם אור אדום. המקום נראה חשוך.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

מה בערך מהירות האור בריק (וכמעט אותה מהירות באוויר)?

  1. א. 300,000300{,}000 קמ"ש

  2. ב. 340340 מטר בשנייה

  3. ג. 300,000300{,}000 ק"מ בשנייה

  4. ד. 300300 ק"מ בשנייה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

האור עובר כ-300,000300{,}000 ק"מ בכל שנייה. זו המהירות הגדולה ביותר שידועה בטבע.

- 300,000300{,}000 קמ"ש: המספר נכון אבל היחידה לא. קילומטר בשעה איטי פי 36003600 מקילומטר בשנייה.

- 340340 מטר בשנייה: זו בערך מהירות הקול באוויר. האור מהיר ממנה פי כמיליון.

- 300300 ק"מ בשנייה: קטן פי 10001000. בלבול בין מטרים לקילומטרים.

שאלה 17

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

בבוקר נכנסת קרן שמש לחדר מאובק דרך חריץ צר בין הווילונות. בחדר רואים פס מואר ישר, מהחריץ ועד הרצפה. מה התופעה הזאת מראה?

  1. א. שאור מתפשט בקו ישר באוויר

  2. ב. שהאבק מפיק אור כשהשמש פוגעת בו

  3. ג. שאור קיים רק במקומות שיש בהם אבק

  4. ד. שאור השמש מתעקם כלפי הרצפה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הפס המואר ישר, מהחריץ ועד הרצפה. האבק רק מאפשר לנו לראות את המסלול: גרגרי האבק שבדרכו של האור מחזירים חלק ממנו אל העין. המסקנה: באוויר (תווך אחיד) האור מתפשט בקו ישר.

•האבק מפיק אור: לא. האבק מואר, ובחושך הוא לא נראה.

•אור רק איפה שיש אבק: האור עובר גם במקומות בלי אבק, אבל שם שום דבר לא מחזיר ממנו לעין, ולכן לא רואים את המסלול.

•אור מתעקם: הפס ישר, ולא מתעקם.

שאלה 18

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

בסערה רואים ברק, ורק כמה שניות אחריו שומעים את הרעם. שניהם נוצרים באותו רגע ובאותו מקום. מדוע רואים את הברק קודם?

  1. א. כי האור מהיר הרבה יותר מהקול

  2. ב. כי העיניים קולטות מהר יותר מהאוזניים

  3. ג. כי הברק נוצר קודם, והרעם נוצר רק אחריו

  4. ד. כי העננים עוצרים את הקול לזמן מה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

האור והקול יוצאים מאותו מקום באותו רגע. האור עובר את הדרך עד אלינו כמעט מיד, כי מהירותו כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. הקול עובר רק כ-340340 מטר בשנייה, ולכן מגיע כמה שניות אחריו.

•העיניים מהירות: ההבדל בתגובה של העין והאוזן זעיר, ולא מסביר שניות שלמות. ככל שהסערה רחוקה, ההפרש גדל, וזה מראה שהסיבה היא הדרך.

•הברק קודם: הנתון אומר שהם נוצרים יחד.

•העננים: גם כשהברק בגובה נמוך ואין עננים בדרך, הרעם מאחר.

שאלה 19

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

רוני מסתכלת על נר דולק דרך צינור גמיש וארוך, שהיא מחזיקה ישר. היא רואה את הלהבה. אחר כך היא מכופפת את הצינור באמצע, בלי להזיז את קצותיו מהמקום.

א. האם רוני תראה את הלהבה דרך הצינור המכופף? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. האור מהלהבה מתפשט בקו ישר, ולא יכול להתעקם יחד עם הצינור. הוא פוגע בדופן הצינור ולא מגיע לעין.

1. כדי לראות את הלהבה, אור מהלהבה צריך להגיע לעין.

2. באוויר האור מתקדם בקו ישר.

3. בצינור ישר יש קו ישר פתוח מהלהבה לעין, ולכן האור מגיע.

4. בצינור מכופף אין קו ישר פתוח: האור פוגע בדופן הפנימית ונבלע בה (הדופן אטומה), ולא מגיע לעין.

ב. מה הניסוי הזה מראה על התפשטות האור?

תשובה ופתרון לסעיף ב

שהאור מתפשט בקו ישר.

השינוי היחיד בין שני המצבים הוא שהדרך מהלהבה לעין כבר לא ישרה. כשהדרך ישרה רואים, וכשהיא לא ישרה לא רואים. מכאן שהאור מתקדם בקו ישר.

שאלה 20

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

המרחק מהשמש לכדור הארץ הוא כ-150150 מיליון ק"מ, כלומר 150,000,000150{,}000{,}000 ק"מ. מהירות האור היא כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה.

א. כמה שניות לוקח לאור להגיע מהשמש לכדור הארץ?

תשובה ופתרון לסעיף א

500500 שניות.

1. נתון: s=150,000,000s=150{,}000{,}000 ק"מ, v=300,000v=300{,}000 ק"מ בשנייה. מחפשים זמן.

2. t=sv=150,000,000300,000=500t=\frac{s}{v}=\frac{150{,}000{,}000}{300{,}000}=500 שניות.

(אפשר לחשב בקלות: מוחקים חמישה אפסים מלמעלה ומלמטה ומקבלים 15003=500\frac{1500}{3}=500.)

ב. כמה דקות ושניות זה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

88 דקות ו-2020 שניות.

500=8⋅60+20500=8\cdot60+20, כלומר 88 דקות (480480 שניות) ועוד 2020 שניות.

שאלה 21

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

היקף כדור הארץ סביב קו המשווה הוא כ-40,00040{,}000 ק"מ. נניח שאור יכול היה לנוע סביב כדור הארץ, לאורך קו המשווה, במהירות 300,000300{,}000 ק"מ בשנייה.

א. איזו דרך עובר האור בשנייה אחת?

תשובה ופתרון לסעיף א

300,000300{,}000 ק"מ.

זו המשמעות של המהירות: 300,000300{,}000 ק"מ בכל שנייה. s=v⋅t=300,000⋅1=300,000s=v\cdot t=300{,}000\cdot1=300{,}000 ק"מ.

ב. כמה פעמים היה האור מקיף את כדור הארץ בשנייה אחת?

תשובה ופתרון לסעיף ב

7.57.5 פעמים.

300,000:40,000=7.5300{,}000:40{,}000=7.5. כלומר, בשנייה אחת האור עובר דרך של שבעה סיבובים וחצי סביב כדור הארץ.

שאלה 22

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

עידו יושב בחדר ליד פתח של דלת פתוחה. מעבר לפינה, במסדרון, כלב נובח. עידו שומע את הנביחות דרך הפתח, אבל לא רואה את הכלב. מה ההסבר?

  1. א. האור מהכלב מתקדם בקו ישר ופוגע בקיר, והקול מתפשט גם מסביב לפינה

  2. ב. הכלב רחוק מדי, ולכן האור שלו נחלש לפני שהוא מגיע לעידו

  3. ג. האור מהיר מהקול, ולכן הוא חלף על פני עידו לפני שהקול הגיע

  4. ד. הקיר בולע את הקול ומעביר את האור, אבל העין לא קולטת אותו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

כדי לראות את הכלב, אור שמוחזר מהכלב צריך להגיע לעין של עידו בקו ישר. בין הכלב לבין עידו יש קיר אטום, ולכן אין קו ישר פתוח. הקול, לעומת זאת, מתפשט גם מסביב למכשולים ומגיע דרך הפתח.

•הכלב רחוק מדי: באותו מרחק, בלי הקיר, עידו היה רואה אותו. המרחק אינו הבעיה.

•האור חלף: הכלב מואר כל הזמן, ואור חדש מוחזר ממנו בכל רגע. מהירות האור לא מונעת ראייה.

•הקיר מעביר אור: קיר אטום לא מעביר אור, וגם קול עובר דרך הפתח ולא דרך הקיר.

שאלה 23

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

בין השמש לבין כדור הארץ יש חלל ריק כמעט לגמרי: אין שם אוויר. בכל זאת אור השמש מגיע אלינו. מה אפשר ללמוד מכך?

  1. א. שבחלל יש אוויר דליל שמעביר את האור

  2. ב. שבחלל האור נע לאט, ולכן לוקח לו זמן רב להגיע

  3. ג. שהאור מגיע רק כשהשמש קרובה מספיק לכדור הארץ

  4. ד. שאור יכול לעבור גם בריק, בלי שום חומר בדרכו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

האור עובר את החלל הריק ומגיע אלינו, ולכן הוא לא צריך חומר כדי להתקדם. בזה הוא שונה מהקול: קול צריך חומר (אוויר, מים, מוצק), ובריק הוא לא עובר.

•אוויר דליל: גם בלי אוויר בכלל האור עובר, ובריק הוא הכי מהיר.

•נע לאט בחלל: להפך, בריק מהירות האור גבוהה מכל תווך אחר, כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. לוקח לו זמן רק כי המרחק עצום.

•רק כשהשמש קרובה: המרחק לשמש כמעט לא משתנה, ואור השמש מגיע כל הזמן.

שאלה 24

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

נועה מציבה על שולחן שלושה כרטיסי קרטון זה אחרי זה. בכל כרטיס יש חור קטן. בצד אחד היא מניחה נורה קטנה, ובצד השני היא מסתכלת. הסרטוט מראה את המצב במבט מהצד: הקווים האנכיים הם הכרטיסים, והרווח בכל קו הוא החור.

נורהעין123

א. האם נועה תראה את הנורה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. החור בכרטיס 2 גבוה מהקו הישר שעובר דרך הנורה ודרך החורים בכרטיסים 1 ו-3, ולכן כרטיס 2 חוסם את האור.

1. אור מהנורה מתקדם בקו ישר.

2. הקו הישר מהנורה לעין עובר דרך החורים בכרטיסים 1 ו-3, שנמצאים באותו גובה כמו הנורה והעין.

3. בכרטיס 2 הקו הזה פוגע בקרטון, מתחת לחור. הקרטון אטום, ולכן האור נעצר ולא מגיע לעין.

ב. איזה כרטיס צריך להזיז, ולאן, כדי שנועה תראה את הנורה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

להוריד את כרטיס 2, כך שהחור שלו יהיה באותו גובה כמו החורים בכרטיסים 1 ו-3.

צריך שכל שלושת החורים יהיו על הקו הישר שבין הנורה לעין. החורים בכרטיסים 1 ו-3 כבר עליו, ולכן מורידים את כרטיס 2 עד שהחור שלו יגיע לאותו קו.

ג. נועה מותחת חוט דרך שלושת החורים, אחרי התיקון. מה תהיה צורת החוט המתוח, ומה זה מלמד?

תשובה ופתרון לסעיף ג

החוט יהיה ישר. רואים את הנורה רק כשהחורים על קו ישר, כלומר האור מתקדם בקו ישר.

חוט מתוח הוא קו ישר. החוט עובר בדיוק דרך החורים שדרכם עבר האור, ולכן הוא מראה שמסלול האור ישר.

שאלה 25

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

מדענים שולחים מכדור הארץ הבזק קצר של אור לייזר אל מראות שהוצבו על הירח. האור פוגע במראות, חוזר, ונקלט על כדור הארץ 2.62.6 שניות אחרי שנשלח. מהירות האור היא כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. מה בערך המרחק לירח?

  1. א. 780,000780{,}000 ק"מ

  2. ב. 390,000390{,}000 ק"מ

  3. ג. 115,000115{,}000 ק"מ

  4. ד. 150,000150{,}000 ק"מ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. ב-2.62.6 שניות האור עבר את הדרך הלוך וחזור: 300,000⋅2.6=780,000300{,}000\cdot2.6=780{,}000 ק"מ.

2. המרחק לירח הוא חצי מזה: 780,000:2=390,000780{,}000:2=390{,}000 ק"מ.

- 780,000780{,}000: שכחו לחלק ב-22, כלומר לקחו את הדרך הלוך וחזור כאילו היא המרחק.

- 115,000115{,}000: חילקו את המהירות בזמן (300,000:2.6300{,}000:2.6) במקום לכפול.

- 150,000150{,}000: חילקו את המהירות ב-22 ושכחו את הזמן.

שאלה 26

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

האור מהשמש מגיע לכדור הארץ אחרי כ-88 דקות. נניח שהשמש הייתה כבה פתאום ברגע מסוים. מתי היינו רואים את זה בכדור הארץ?

  1. א. באותו רגע, כי האור מהיר מאוד

  2. ב. אחרי כ-88 שניות

  3. ג. אף פעם, כי האור שכבר יצא היה ממשיך להאיר עלינו לתמיד

  4. ד. אחרי כ-88 דקות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

האור שיצא מהשמש לפני שכבתה כבר בדרך, והוא ימשיך להגיע אלינו עוד כ-88 דקות. רק אחר כך יפסיק להגיע אור, ונראה שהשמש כבתה. כלומר, את השמש אנחנו תמיד רואים כפי שהייתה לפני כ-88 דקות.

•באותו רגע: האור מהיר מאוד, אבל המרחק עצום, ולוקח לו זמן לעבור אותו.

- 88 שניות: בלבול ביחידות, דקות במקום שניות.

•אף פעם: האור שבדרך מגיע פעם אחת ונקלט. אחרי שהוא עבר, לא מגיע אור חדש.

שאלה 27

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

הכוכב הקרוב ביותר אלינו אחרי השמש רחוק כל כך, שהאור שלו נמצא בדרך קצת יותר מ-44 שנים עד שהוא מגיע לכדור הארץ. איזו טענה נכונה?

  1. א. כשמסתכלים על הכוכב, רואים אותו כפי שהיה לפני יותר מ-44 שנים

  2. ב. הכוכב נוצר לפני קצת יותר מ-44 שנים

  3. ג. חללית שתצא אליו היום תגיע בעוד כ-44 שנים

  4. ד. אור מהכוכב מגיע אלינו רק פעם בכ-44 שנים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

האור שנכנס לעין הלילה יצא מהכוכב לפני יותר מ-44 שנים. לכן אנחנו רואים את הכוכב כפי שהיה כשהאור הזה יצא ממנו, ולא כפי שהוא עכשיו.

•נוצר לפני 44 שנים: 44 השנים הן זמן הנסיעה של האור, ולא הגיל של הכוכב.

•חללית בעוד 44 שנים: רק האור עובר את המרחק בזמן הזה, כי הוא המהיר ביותר. חללית איטית מהאור פי אלפים רבים, וצריכה עשרות אלפי שנים.

•פעם ב-44 שנים: הכוכב מאיר כל הזמן, ולכן האור שלו מגיע אלינו ברצף. כל אור שמגיע היה בדרך 44 שנים.

שאלה 28

בינונית · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

במופע בהיכל ספורט מפעילים מכונת עשן, ומקרינים קרני לייזר ירוקות. הקהל רואה את הקרניים כקווים ישרים וזוהרים באוויר. בחדר הכיתה, באוויר נקי, כשהמורה מדליק לייזר ירוק, כמעט לא רואים את הקרן. רואים רק נקודה ירוקה על הקיר.

א. את האור עצמו לא רואים מהצד: העין קולטת רק אור שנכנס אליה. איך בכל זאת הקהל רואה את המסלול של קרני הלייזר בתוך העשן?

תשובה ופתרון לסעיף א

חלקיקי העשן שבדרכו של הלייזר מחזירים חלק מאור הלייזר לכל הכיוונים, וחלק מהאור הזה נכנס לעיני הקהל. רואים את החלקיקים המוארים, לאורך הקו הישר של הקרן.

1. אור הלייזר מתקדם בקו ישר מהמכשיר הלאה. הוא לא מתקדם לעבר הקהל, ולכן לא נכנס לעיניהם ישירות.

2. בדרכו הוא פוגע בחלקיקי עשן רבים.

3. כל חלקיק מחזיר מעט מהאור לכל הכיוונים, וחלק מהאור הזה מגיע לעיני הקהל.

4. החלקיקים המוארים מסודרים לאורך המסלול של האור, ולכן נראה קו ישר זוהר.

ב. מדוע בכיתה, באוויר נקי, רואים רק נקודה על הקיר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

באוויר נקי אין כמעט חלקיקים שיחזירו אור לעין. רק הקיר, שהאור פוגע בו, מחזיר אור לעין.

1. באוויר נקי מעט מאוד חלקיקים נמצאים בדרכו של הלייזר, ולכן כמעט שום אור לא מוחזר מהדרך לעיניים.

2. הקיר הוא הגוף היחיד שהאור פוגע בו. הוא מחזיר אור לכל הכיוונים, וכך רואים נקודה.

ג. אסטרונאוטית בחלל, שבו אין אוויר ואין אבק, מפנה לייזר לחלל הריק. האם היא תראה מהצד את הקרן? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. בריק אין שום חלקיק שיחזיר אור לעיניה, ולכן הקרן לא תיראה מהצד.

האור מתקדם בריק בקו ישר, אבל שום דבר בדרכו לא מחזיר ממנו לצדדים. אור שלא נכנס לעין לא נראה. ולכן מהצד לא רואים כלום.

שאלה 29

בינונית · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

בסערה ליה רואה ברק. היא מתחילה לספור שניות, ושומעת את הרעם אחרי 99 שניות. מהירות הקול באוויר היא כ-340340 מטר בשנייה, ומהירות האור כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה.

א. הניחו שליה ראתה את הברק ברגע שנוצר. חשבו את המרחק של הברק ממנה לפי זמן ההגעה של הקול.

תשובה ופתרון לסעיף א

כ-30603060 מטר, כלומר כ-33 ק"מ.

1. לפי ההנחה, הקול יצא ברגע שליה ראתה את הברק, והגיע אליה אחרי 99 שניות.

2. s=v⋅t=340⋅9=3060s=v\cdot t=340\cdot9=3060 מטר, כלומר כ-33 ק"מ.

ב. בדקו את ההנחה: כמה זמן לקח לאור של הברק לעבור כ-33 ק"מ? האם אפשר להזניח את הזמן הזה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

0.000010.00001 שנייה (מאית של אלפית שנייה). כן, אפשר להזניח אותו: ליה רואה את הברק כמעט ברגע שהוא נוצר.

1. t=sv=3300,000=0.00001t=\frac{s}{v}=\frac{3}{300{,}000}=0.00001 שנייה.

2. ליה סופרת שניות שלמות. זמן קטן כל כך לא משפיע על הספירה, ולכן ההנחה מסעיף א נכונה.

ג. הברק הבא נשמע 33 שניות אחרי שנראה. האם הסערה מתקרבת או מתרחקת?

תשובה ופתרון לסעיף ג

מתקרבת: עכשיו הברק במרחק של כ-11 ק"מ בלבד.

340⋅3=1020340\cdot3=1020 מטר, כ-11 ק"מ. זה פחות מ-33 ק"מ, ולכן הסערה מתקרבת.

שאלה 30

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

נורה קטנה דולקת בתוך חלל ריק, שאין בו שום חומר. ככל שמתרחקים מהנורה, האור שמגיע ממנה חלש יותר. באיזה מרחק מהנורה האור כבר לא מגיע בכלל?

  1. א. במרחק של כמה מטרים, כי שם האור מתעייף ונעצר

  2. ב. במרחק שבו נגמרת האנרגיה של האור, ושם הוא נבלע בריק

  3. ג. אין מרחק כזה בתנאי שאין אוויר; באוויר האור נעצר אחרי כמה קילומטרים

  4. ד. אין מרחק כזה: האור ממשיך בקו ישר, ורק מתפזר על שטח גדול יותר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

האור יוצא מהנורה לכל הכיוונים בקווים ישרים. ככל שמתרחקים, אותה כמות אור מתפזרת על שטח גדול יותר, ולכן בכל מקום מגיע פחות אור. אבל האור לא נעצר: בריק אין שום דבר שיבלע אותו. לכן אנחנו רואים כוכבים שהאור שלהם עבר מרחקים עצומים.

•האור מתעייף: אור אינו מאט ואינו נעצר מעצמו.

•נבלע בריק: בריק אין חומר, ולכן אין מה שיבלע את האור.

•באוויר נעצר אחרי קילומטרים: האוויר אכן מחליש מעט את האור, אבל אור השמש עובר את כל עובי האוויר שמעל כדור הארץ ומגיע אלינו.

שאלה 31

בינונית · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

רכב רובוטי נוסע על מאדים, והמהנדסים שולטים בו מכדור הארץ בעזרת אותות שמתקדמים במהירות האור, כ-300,000300{,}000 ק"מ בשנייה. ביום מסוים המרחק בין כדור הארץ למאדים הוא 9090 מיליון ק"מ, כלומר 90,000,00090{,}000{,}000 ק"מ.

א. כמה זמן לוקח לאות להגיע מכדור הארץ אל הרכב? כתבו בשניות ובדקות.

תשובה ופתרון לסעיף א

300300 שניות, שהן 55 דקות.

1. t=sv=90,000,000300,000=300t=\frac{s}{v}=\frac{90{,}000{,}000}{300{,}000}=300 שניות.

2. 300:60=5300:60=5 דקות.

ב. המהנדסים שולחים פקודה "עצור", והרכב שולח מיד אישור. אחרי כמה זמן מהשליחה יקבלו המהנדסים את האישור?

תשובה ופתרון לסעיף ב

אחרי 1010 דקות.

הפקודה עוברת את הדרך לרכב (55 דקות), והאישור עובר אותה בחזרה (55 דקות נוספות): 5+5=105+5=10 דקות.

ג. הסבירו מדוע אי אפשר לנהוג ברכב בעזרת הגה, כמו במשחק מחשב, ולכן מתכנתים אותו לעצור לבד לפני מכשול.

תשובה ופתרון לסעיף ג

המהנדס רואה מה שקרה לפני 55 דקות, והפקודה שלו מגיעה רק אחרי 55 דקות נוספות. עד שהתגובה מגיעה, הרכב כבר יכול להתנגש.

1. התמונה מהמצלמה של הרכב מגיעה לכדור הארץ אחרי 55 דקות, כלומר המהנדס רואה מצב ישן.

2. התגובה שלו מגיעה לרכב אחרי עוד 55 דקות.

3. בסך הכול עוברות 1010 דקות בין מה שקורה לבין התגובה. לכן הרכב צריך לזהות מכשולים ולעצור בעצמו.

שאלה 32

בינונית · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

שני תלמידים מנסים למדוד את מהירות האור. הם עומדים על שתי גבעות שהמרחק ביניהן 33 ק"מ, ובידי כל אחד פנס מכוסה. אורי מגלה את הפנס שלו ומפעיל שעון עצר. כשאביב רואה את האור, הוא מגלה מיד את הפנס שלו. כשאורי רואה את האור של אביב, הוא עוצר את השעון. השעון מראה 0.40.4 שנייה.

א. כמה זמן לוקח באמת לאור לעבור את הדרך הלוך וחזור, 66 ק"מ?

תשובה ופתרון לסעיף א

0.000020.00002 שנייה.

t=sv=6300,000=0.00002t=\frac{s}{v}=\frac{6}{300{,}000}=0.00002 שנייה, כלומר שתי מאיות של אלפית השנייה.

ב. השעון הראה 0.40.4 שנייה. מה בעצם נמדד?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בעיקר זמן התגובה של שני התלמידים: הזמן שלוקח לאביב להגיב ולגלות את הפנס, והזמן שלוקח לאורי לעצור את השעון.

1. זמן התנועה של האור, 0.000020.00002 שנייה, זעיר לעומת 0.40.4 שנייה.

2. כמעט כל הזמן שנמדד הוא זמן התגובה של בני אדם: לראות, להחליט ולהזיז את היד. אצל כל אחד זה בערך חלקיק של שנייה.

ג. הם חוזרים על הניסוי כשהם עומדים במרחק 66 ק"מ זה מזה. מה הם צפויים למדוד, ומה זה מוכיח?

תשובה ופתרון לסעיף ג

שוב בערך 0.40.4 שנייה. כשמכפילים את המרחק והזמן הנמדד לא משתנה, ברור שהם לא מדדו את זמן התנועה של האור.

1. אילו השעון היה מודד את זמן התנועה של האור, במרחק כפול היה נמדד זמן כפול.

2. בפועל הזמן נשאר בערך 0.40.4 שנייה, כי זמן התגובה לא תלוי במרחק.

3. המסקנה: בשיטה הזאת אי אפשר למדוד את מהירות האור. האור מהיר מדי, וצריך מרחק עצום או מכשירים מהירים מאוד.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.