תזכורת: אנרגיה עוברת וממירה צורה
מנורה שדולקת בחדר הופכת אנרגיה חשמלית לאור ולחום, והאור מגיע עד הקיר ומחמם אותו מעט. אנרגיה יכולה לעבור מגוף לגוף ולהחליף צורה.
במדויק: אנרגיה מופיעה בצורות שונות: אנרגיית תנועה, אנרגיית גובה, אנרגיה חשמלית, חום, אנרגיה כימית, אנרגיית קרינה ואנרגיה גרעינית. היא יכולה לעבור מגוף אחד לגוף אחר ולהיות מומרת מצורה אחת לאחרת, ובכל המרה הכמות הכוללת שלה נשמרת. בנושא הזה לומדים על שתי צורות: אנרגיית קרינה, שיכולה לעבור ממקום למקום גם בלי חומר, ואנרגיה גרעינית, שמשתחררת מגרעיני אטומים.
תזכורת: מבנה האטום
כל חומר בנוי מאטומים. באמצע כל אטום יש גרעין קטן מאוד וכבד, ומסביבו נעים אלקטרונים קלים.
במדויק: גרעין האטום בנוי מפרוטונים (מטען חיובי) ומנויטרונים (בלי מטען). מסביב לגרעין נמצאים האלקטרונים (מטען שלילי). מספר הפרוטונים בגרעין קובע איזה יסוד זה: לכל אטומי הפחמן יש פרוטונים, ולכל אטומי החמצן . מספר המסה הוא מספר הפרוטונים והנויטרונים יחד. בתגובה כימית משתנים רק הקשרים בין האטומים, דרך האלקטרונים החיצוניים. הגרעין לא משתנה.
1. סוגי הקרינה האלקטרומגנטית ותכונותיה
קרינה אלקטרומגנטית
אור השמש מגיע אלינו דרך החלל, שאין בו אוויר ואין בו שום חומר, ובכל זאת הוא מחמם את העור. גם הרדיו, הטלפון הנייד ומכשיר הרנטגן משתמשים באותו סוג של אנרגיה, רק בצורה שהעין לא רואה.
במדויק: קרינה אלקטרומגנטית היא אנרגיה שמתפשטת ממקום למקום כגל של שדה חשמלי ושדה מגנטי, ואינה צריכה חומר כדי לעבור. האור הנראה הוא רק חלק קטן ממנה. סוגי הקרינה נבדלים זה מזה באורך הגל, ולכן גם באנרגיה שהם נושאים.
לקרינה יש אופי כפול. בניסויים מסוימים היא מתנהגת כמו גל: מתפזרת, נשברת ויוצרת דפוסים של גלים. בניסויים אחרים היא מתנהגת כמו זרם של "מנות" קטנות של אנרגיה שנקראות פוטונים. ככל שאורך הגל קצר יותר, כל פוטון נושא יותר אנרגיה. לכן פוטון של רנטגן יכול לפגוע במולקולה בגוף, ופוטון של גלי רדיו לא.
סוגי הקרינה האלקטרומגנטית
הסדר בטבלה: מאורך הגל הארוך ביותר (אנרגיה קטנה לכל פוטון) לקצר ביותר (אנרגיה גדולה לכל פוטון).
תכונות משותפות לכל סוגי הקרינה
- לא צריכה חומר: הקרינה עוברת גם בריק, למשל בחלל בין השמש לכדור הארץ.
- מתפשטת בקווים ישרים (בריק ובחומר אחיד): לכן מתארים את האור בעזרת קרני אור, קווים ישרים עם חץ בכיוון ההתפשטות.
- אותה מהירות בריק: כל סוגי הקרינה, מגלי רדיו ועד גמא, נעים בריק במהירות האור, כ- ק"מ בשנייה.
- נושאת אנרגיה: כשהקרינה נבלעת בחומר, האנרגיה שלה עוברת אליו.
מה שמבדיל בין הסוגים הוא אורך הגל והאנרגיה של כל פוטון, ולא המהירות.
קול אינו קרינה אלקטרומגנטית. קול הוא רעידה של חומר, ולכן הוא לא עובר בריק. אור, גלי רדיו ורנטגן עוברים בריק.
"קרינה" אינה מילה נרדפת ל"סכנה". גם האור שבו אתם קוראים את הדף הזה הוא קרינה אלקטרומגנטית. השאלה היא איזה סוג קרינה, באיזו עוצמה ולכמה זמן.
בניית הסבר לתופעה בעזרת תכונות הקרינה
1. מזהים את סוג הקרינה ואת המקור שלה (אור מהשמש, גלי מיקרו מהטלפון, רנטגן מהמכשיר).
2. מזהים איזו תכונה של הקרינה קשורה לתופעה: מעבר בלי חומר, התפשטות בקו ישר, מהירות, או אנרגיה שנבלעת.
3. כותבים את הקשר: "מכיוון שהקרינה ..., לכן ...".
4. אם השאלה משווה לקול או לגל אחר, כותבים במפורש מה שונה ביניהם.
5. מסיימים במשפט מסקנה שעונה בדיוק על השאלה.
דוגמה - אור השמש מגיע אלינו, הקול שלה לא
על פני השמש מתרחשים פיצוצים אדירים. הסבירו מדוע אנחנו רואים את אור השמש, אבל לא שומעים את הפיצוצים, אף שהם רועשים מאוד.
1. יש כאן שני סוגי גלים: אור, שהוא קרינה אלקטרומגנטית, וקול.
2. התכונה הקשורה לשאלה: האם הגל צריך חומר כדי לעבור.
3. בין השמש לכדור הארץ יש חלל ריק. קרינה אלקטרומגנטית לא צריכה חומר, ולכן האור עובר בריק ומגיע אלינו.
4. קול הוא רעידה של חומר. בריק אין מה שירעד, ולכן הקול לא יכול לעבור את החלל ולהגיע אלינו.
5. מסקנה: האור מגיע, הקול לא.
האור הוא קרינה אלקטרומגנטית, שעוברת גם בריק. הקול צריך חומר כדי לעבור, ובחלל שבין השמש לכדור הארץ אין חומר.
2. קרינה וחומר: בליעה, החזרה, חימום ואפקט החממה
מה קורה כשקרינה פוגעת בחומר
אור השמש עובר דרך חלון זכוכית, נעצר בקיר, ומשתקף ממראה. אותו אור, שלושה חומרים, שלוש תוצאות שונות.
במדויק: כשקרינה פוגעת בחומר, היא יכולה להיבלע בו, להיות מוחזרת ממנו, לעבור דרכו, להישבר (לשנות כיוון במעבר מחומר לחומר), ואור לבן יכול גם להתפצל לצבעיו כשהוא נשבר (נפיצה). בדרך כלל קורים כמה דברים יחד. מה שקורה תלוי גם בחומר וגם בסוג הקרינה.
חומר אחד יכול להתנהג אחרת לכל סוג קרינה. קרני רנטגן עוברות דרך העור והשרירים ונבלעות בעצמות, ולכן העצמות נראות בצילום. זכוכית של חלון מעבירה אור נראה, אבל בולעת חלק גדול מהקרינה העל-סגולה. גלי מיקרו נבלעים היטב במים, ולכן הם מחממים מזון רטוב.
חמש האינטראקציות של קרינה עם חומר
צל נוצר כי האור מתפשט בקווים ישרים: גוף שלא מעביר אור עוצר את הקרניים, ומאחוריו נשאר אזור שלא מגיע אליו אור.
החזרה ממראה מישורית: הקרן חוזרת מהמראה באותה זווית שבה פגעה בה, והדמות נראית מאחורי המראה, באותו מרחק כמו הגוף מלפניה.
הצבע של גופים
אור לבן, כמו אור השמש, הוא תערובת של כל צבעי הספקטרום: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול. הצבע של גוף נקבע לפי מה שהוא מחזיר אלינו (או מעביר, אם הוא שקוף):
גוף שחור בולע את רוב האור שפוגע בו, ולכן הוא מתחמם יותר מגוף לבן שמוחזר ממנו רוב האור.
גוף לא "צובע" את האור. עגבנייה אדומה באור ירוק בלבד נראית כמעט שחורה: היא בולעת את הירוק, ואין לה אור אדום להחזיר.
קרינה וחימום, ואפקט החממה
1. אור השמש עובר דרך האטמוספרה ונבלע בקרקע ובים. האנרגיה שלו הופכת לחום, והקרקע מתחממת.
2. הקרקע החמה פולטת קרינה תת-אדומה כלפי מעלה.
3. גזי חממה באטמוספרה (אדי מים, פחמן דו-חמצני, מתאן) בולעים חלק מהקרינה התת-אדומה ופולטים חלק ממנה חזרה לכיוון הקרקע.
4. כך נשארת ליד פני כדור הארץ יותר אנרגיה. זה אפקט החממה.
בלי אפקט החממה הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ הייתה בערך במקום כ-, ורוב המים היו קופאים. כשריכוז גזי החממה עולה בגלל פעילות האדם, נשארת יותר אנרגיה, והאקלים מתחמם.
אפקט החממה עצמו אינו זיהום ואינו נזק: בלעדיו לא היו חיים על כדור הארץ. הבעיה היא התגברות האפקט בגלל עלייה בכמות גזי החממה. גם "החור באוזון" הוא תופעה אחרת.
בניית הסבר לתופעה של קרינה וחומר
1. מזהים איזו קרינה מגיעה ומאיפה (אור שמש, אור של נורה, קרינה תת-אדומה מגוף חם).
2. לכל חומר בשאלה כותבים מה קורה לקרינה: נבלעת, מוחזרת או עוברת.
3. אומרים מה קורה לאנרגיה שנבלעה: היא הופכת לחום, והחומר מתחמם.
4. משווים: חומר שבולע יותר קרינה מקבל יותר אנרגיה, ולכן מתחמם יותר.
5. אם זה ניסוי: מוודאים שכל השאר שווה (אותו מקור אור, אותו מרחק, אותו זמן, אותו חומר), כך שההבדל נובע רק מהגורם שנבדק.
דוגמה - ניסוי: צבע הנייר וקצב ההתחממות
תלמידים הניחו שני פסי נייר זהים, אחד שחור ואחד לבן, במרחק ס"מ מאותה מנורה. מתחת לכל פס הניחו מד טמפרטורה, והדליקו את המנורה ל- דקות.
א. מה הגורם שנבדק בניסוי, ומה נמדד?
ב. הסבירו את התוצאות.
1. א: הגורם שמשנים הוא צבע הנייר. מה שמודדים הוא שינוי הטמפרטורה מתחת לפס. נשמרו קבועים: אותה מנורה, אותו מרחק, אותו זמן ואותו סוג נייר.
2. ב: הקרינה שמגיעה לשני הפסים זהה, כי המנורה והמרחק זהים.
3. הנייר השחור בולע כמעט את כל האור שפוגע בו. הנייר הלבן מחזיר את רובו.
4. האנרגיה של האור שנבלע הופכת לחום. הנייר השחור קיבל יותר אנרגיה, ולכן הטמפרטורה מתחתיו עלתה ב-, ומתחת ללבן רק ב-.
א. נבדק צבע הנייר, ונמדד שינוי הטמפרטורה. ב. הנייר השחור בולע יותר מהאור, והאנרגיה שנבלעה הופכת לחום. הלבן מחזיר את רוב האור, ולכן מתחמם פחות.
3. שימושים בקרינה והשפעתה על הבריאות
שימוש בקרינה ומחיר בריאותי
רופאה מצלמת יד שבורה ברנטגן, משפחה מחממת אוכל במיקרוגל, ודוד שמש על הגג מחמם מים. כל שימוש בקרינה בנוי על מה שהקרינה עושה כשהיא פוגשת חומר.
במדויק: בוחרים סוג קרינה לפי האינטראקציה שלו עם החומר: אם הוא נבלע, מוחזר או עובר. לאותה קרינה יכול להיות גם מחיר בריאותי. הסיכון גדל עם עוצמת הקרינה, עם משך החשיפה, וככל שנמצאים קרוב יותר למקור.
קרינה גם חיונית לבריאות: הקרינה העל-סגולה של השמש מאפשרת לעור לייצר ויטמין D. וצמחים לא יכולים לחיות בלי אור, כי בפוטוסינתזה הם הופכים את אנרגיית האור לאנרגיה כימית של מזון. לכן המטרה אינה להימנע מכל קרינה, אלא לצמצם חשיפה מיותרת.
יישומים טכנולוגיים של קרינה
קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת
על-סגולה נמצאת על הגבול בין השתיים. רק החלק האנרגטי ביותר שלה מיינן, וכמעט כולו נבלע באטמוספרה. אבל גם הקרינה העל-סגולה שמגיעה אלינו מהשמש נושאת מספיק אנרגיה כדי לפגוע ישירות ב-DNA בתאי העור, ולכן היא גורמת לכוויות שמש, מעלה את הסיכון לסרטן עור ופוגעת בעיניים.
קווי מתח גבוה יוצרים סביבם שדות חשמליים ומגנטיים בתדירות נמוכה מאוד, שגם הם בלתי מייננים. העוצמה שלהם יורדת מהר כשמתרחקים מהקו.
צמצום נזקי קרינה
- שמש: כובע, משקפי שמש, קרם הגנה, ושהייה בצל בשעות הצהריים, כשהקרינה העל-סגולה חזקה ביותר.
- טלפון נייד (עקרון הזהירות המונעת): דיבור באוזנייה או ברמקול כדי להרחיק את המכשיר מהראש, לא לישון עם המכשיר ליד הראש, ולצמצם שיחות ארוכות כשהקליטה חלשה, כי אז המכשיר משדר חזק יותר.
- רנטגן: לעשות צילום רק כשיש בו צורך רפואי, ולהגן על שאר הגוף בסינר עופרת.
- ילדים ועוברים רגישים יותר לחשיפה לקרינה, ולכן ההקפדה חשובה אצלם במיוחד, למשל דיבור בטלפון באוזנייה או ברמקול.
עקרון הזהירות המונעת: כשיש חשש לנזק אבל המחקרים עדיין לא הוכיחו אותו, נוקטים צעדים פשוטים שמקטינים את החשיפה. המחקרים עד היום לא הוכיחו נזק מקרינת טלפונים בשימוש רגיל, אבל גם לא שללו לגמרי השפעה של שימוש ממושך במשך שנים, ויש ביניהם מחלוקת. לכן זו לא הוכחה שהטלפון מזיק, וגם לא הוכחה שהוא בטוח לגמרי, אלא החלטה להיזהר.
מזון שחומם במיקרוגל אינו "קורן" ואינו רדיואקטיבי. גלי המיקרו נבלעים במים שבמזון והופכים לחום, וכשמכבים את התנור הם נעלמים.
הערכת הסיכון ממקור קרינה
1. מזהים את סוג הקרינה, ובודקים אם היא מייננת או בלתי מייננת.
2. בודקים את עוצמת המקור.
3. בודקים את משך החשיפה: דקות או שעות, פעם אחת או כל יום.
4. בודקים את המרחק מהמקור: צמוד לגוף או רחוק.
5. בודקים מי נחשף: ילדים ועוברים רגישים יותר.
6. מסיקים אם הסיכון גדול או קטן, ומציעים דרך לצמצם אותו: להקטין עוצמה, לקצר זמן, להתרחק או להתמגן.
דוגמה - שני הרגלים בשימוש בטלפון נייד
יואב מדבר בטלפון הנייד כשעה ביום, כשהמכשיר צמוד לאוזן. מאיה מדברת אותו זמן, עם טלפון מאותו דגם, אבל עם אוזניות חוטיות, והמכשיר מונח על השולחן. מי מהם נחשף יותר לקרינת הטלפון? הסבירו, ובססו את ההסבר על הגורמים שמשפיעים על הסיכון.
1. סוג הקרינה: הטלפון משדר גלי מיקרו, קרינה בלתי מייננת. ההשפעה הידועה העיקרית שלה היא חימום של הרקמה שבולעת אותה.
2. עוצמה: אותו דגם מכשיר, ולכן העוצמה במקור דומה.
3. משך החשיפה: שניהם מדברים שעה ביום, כלומר זהה.
4. מרחק: אצל יואב המכשיר צמוד לראש. אצל מאיה הוא רחוק מהגוף, והקרינה שמגיעה אליה חלשה הרבה יותר.
5. מסקנה: ההבדל היחיד הוא המרחק, ולכן יואב נחשף יותר. אוזניות הן יישום של עקרון הזהירות המונעת.
יואב נחשף יותר. העוצמה ומשך החשיפה שווים, אבל אצלו המכשיר צמוד לראש, וככל שהמרחק מהמקור קטן יותר, החשיפה גדולה יותר.
4. קרינה רדיואקטיבית: אלפא, ביתא וגמא
קרינה רדיואקטיבית
רוב האטומים סביבנו יציבים: אטום פחמן בעיפרון יישאר פחמן עוד מיליוני שנים. אבל יש גרעינים שאינם יציבים, והם מתפרקים מעצמם ופולטים חלקיקים ואנרגיה.
במדויק: קרינה רדיואקטיבית היא חלקיקים או קרינה שנפלטים מגרעין של אטום לא יציב כשהוא מתפרק. ההתפרקות נקראת התפרקות רדיואקטיבית. זה תהליך טבעי שקורה מעצמו, ואי אפשר לעצור אותו בחימום, בקירור או בתגובה כימית. יש שלושה סוגים עיקריים: אלפא (), ביתא () וגמא ().
לאותו יסוד יכולים להיות כמה איזוטופים: אטומים עם אותו מספר פרוטונים, אבל מספר נויטרונים שונה. לכן מספר המסה שלהם שונה. פחמן 12 (שישה פרוטונים ושישה נויטרונים) יציב. פחמן 14 (שישה פרוטונים ושמונה נויטרונים) רדיואקטיבי. גם למימן יש איזוטופ כבד, דויטריום, שיש בגרעין שלו פרוטון ונויטרון.
אלפא, ביתא וגמא
חדירות: אלפא חודרת הכי מעט, ביתא יותר, וגמא הכי הרבה.
קרינה אלקטרומגנטית מול קרינה רדיואקטיבית
גמא היא בשתי הקבוצות: היא קרינה אלקטרומגנטית, והיא נפלטת מגרעינים רדיואקטיביים.
לא כל קרינה רדיואקטיבית. טלפון נייד, תנור מיקרוגל, נורה ושלט רחוק פולטים קרינה אלקטרומגנטית, ואין בהם שום התפרקות של גרעינים. גם מכשיר רנטגן אינו רדיואקטיבי: הוא יוצר קרינה רק כשהוא מחובר לחשמל ופועל.
גוף שנחשף לקרינה אינו הופך לרדיואקטיבי. מזון וציוד רפואי שעוקרו בקרינת גמא בטוחים לשימוש, כי הקרינה עברה דרכם ולא השאירה בהם חומר רדיואקטיבי. מה שמסוכן הוא חומר רדיואקטיבי שנדבק לגוף או נכנס אליו.
שימושים, נזקים והגנה
שימושים:
- תיארוך: ביצורים חיים יש מעט פחמן 14. אחרי המוות הכמות שלו קטנה בקצב ידוע, ולפי מה שנשאר אפשר להעריך את גיל העצם, העץ או הבד.
- בדיקות רפואיות: מכניסים לגוף כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי, ומצלמה מיוחדת עוקבת אחרי הקרינה שלו ומראה איך פועל איבר.
- טיפול: הקרנה בגמא הורסת תאים סרטניים.
נזקים: קרינה רדיואקטיבית מייננת, ולכן היא עלולה לפגוע ב-DNA ולהעלות את הסיכון לסרטן. הנזק מצטבר עם השנים, ועוברים רגישים במיוחד.
הגנה: להתרחק מהמקור, לקצר את זמן החשיפה, להתמגן (סינר עופרת בבדיקות), ובדיקות בריאות תקופתיות לעובדים עם קרינה. בתי חולים ומעבדות צריכים לטפל בפסולת רדיואקטיבית כדי שלא תזהם את הסביבה.
אלפא היא החודרת הכי מעט, אבל היא לא "הכי פחות מסוכנת". מחוץ לגוף העור עוצר אותה. אם חומר שפולט אלפא נשאף או נבלע, היא פוגעת חזק מאוד בתאים שסביבו.
זיהוי סוג הקרינה לפי מה שעוצר אותה
1. רושמים מה מודד הגלאי בלי שום מחסום, ואחרי כל מחסום: נייר, אלומיניום, עופרת.
2. אם הנייר מוריד את המדידה, המקור פולט אלפא.
3. אם אחרי הנייר נשארה קרינה, ואלומיניום מוריד אותה, המקור פולט ביתא.
4. אם גם אחרי האלומיניום נשארה קרינה, ורק עופרת מחלישה אותה, המקור פולט גמא.
5. מקור אחד יכול לפלוט כמה סוגים. כותבים את כל מה שזוהה, ומנמקים כל אחד במחסום שהוריד את המדידה.
דוגמה - זיהוי קרינה לפי מחסומים
חוקרת הציבה גלאי קרינה מול מקור רדיואקטיבי, והכניסה ביניהם מחסומים שונים. הגלאי סופר כמה חלקיקים מגיעים אליו בכל דקה.
אילו סוגי קרינה פולט המקור? נמקו.
1. עם דף נייר המדידה כמעט לא השתנתה ( לעומת ). הנייר לא עצר כמעט כלום, ולכן המקור לא פולט אלפא (או כמעט לא).
2. האלומיניום הוריד את המדידה מ- ל-. משהו שעובר בנייר ונעצר באלומיניום הוא ביתא.
3. אחרי האלומיניום נשארו ספירות, ורק העופרת הורידה אותן ל-. זו קרינה חודרת מאוד: גמא.
4. גם אחרי העופרת נשארו מעט ספירות: עופרת מחלישה את הגמא, אבל לא עוצרת אותה לגמרי.
ביתא וגמא. הנייר כמעט לא שינה את המדידה, ולכן אין אלפא. האלומיניום עצר חלק גדול מהקרינה (ביתא), ומה שעבר אותו נחלש רק בעופרת (גמא).
5. אנרגיה גרעינית: ביקוע והיתוך
אנרגיה גרעינית
כשמבעירים פחם, האטומים מתחברים זה לזה אחרת, ומשתחררת אנרגיה. בכור גרעיני קורה משהו אחר לגמרי: הגרעין עצמו של האטום משתנה, והאנרגיה שמשתחררת מאותה כמות חומר גדולה פי מיליונים.
במדויק: אנרגיה גרעינית היא אנרגיה שמשתחררת כשגרעיני אטומים משתנים: כשגרעין כבד מתפצל (ביקוע) או כששני גרעינים קלים מתאחדים (היתוך). בתהליך גרעיני היסודות עצמם משתנים, ומסת התוצרים קטנה מעט ממסת החומרים שהיו בהתחלה.
המסה שחסרה בסוף התהליך נקראת פחת מסה. לפי נוסחת איינשטיין, , המסה הזו הופכת לאנרגיה. היא מהירות האור, מספר עצום, ולכן גם מסה זעירה הופכת לכמות אנרגיה גדולה מאוד. בתגובה כימית השינוי במסה קטן כל כך שאי אפשר למדוד אותו, ומתייחסים למסה כאל נשמרת.
ביקוע מול היתוך
בשני התהליכים מסת התוצרים קטנה ממסת החומרים בהתחלה, והפרש המסה הופך לאנרגיה.
תגובת שרשרת והכור הגרעיני
1. תגובת שרשרת: נויטרון פוגע בגרעין אורניום, והגרעין מתבקע. נפלטים עד נויטרונים חדשים, וכל אחד מהם יכול לבקע גרעין נוסף. כך מספר הביקועים גדל במהירות.
2. בכור גרעיני שולטים בתגובה: מוטות בקרה בולעים חלק מהנויטרונים, כך שבממוצע כל ביקוע גורם לביקוע אחד נוסף, והתגובה נמשכת בקצב קבוע. בפצצה גרעינית התגובה לא מבוקרת.
3. הפקת חשמל: הביקוע מחמם מים, המים הופכים לקיטור, הקיטור מסובב טורבינה, והטורבינה מסובבת גנרטור. שרשרת ההמרות: האנרגיה הגרעינית הופכת לחום, החום לאנרגיית תנועה של הטורבינה, ואנרגיית התנועה לאנרגיה חשמלית.
שימושים: הפקת חשמל, מחקר (ובו ייצור איזוטופים לרפואה), ייצור חומרים לנשק גרעיני.
יתרונות: כמות דלק קטנה מאוד, ובזמן הפעולה הכור לא פולט פחמן דו-חמצני.
חסרונות: פסולת רדיואקטיבית שנשארת מסוכנת זמן רב מאוד, וסכנה לדליפה של חומר רדיואקטיבי בתאונה.
תהליך גרעיני מול תהליך כימי
השמש אינה שריפה ענקית. שריפה היא תהליך כימי שצריך חמצן. בשמש אין שריפה: גרעיני מימן מתאחדים לגרעיני הליום, וזה תהליך גרעיני של היתוך.
ביקוע והיתוך הפוכים בכיוון, אבל בשניהם משתחררת אנרגיה: בביקוע מתפצלים גרעינים כבדים מאוד, ובהיתוך מתאחדים גרעינים קלים מאוד.
זיהוי תהליך: גרעיני או כימי
1. בודקים את החומרים בהתחלה ובסוף: האם נוצר יסוד חדש? אם כן, התהליך גרעיני.
2. בודקים היכן קורה השינוי: בקשרים בין אטומים (כימי) או בגרעין (גרעיני).
3. בודקים את סדר הגודל של האנרגיה לכל ק"ג חומר: פי מיליונים יותר מאשר בשריפה מעיד על תהליך גרעיני.
4. בודקים את המסה: בתהליך גרעיני מסת התוצרים קטנה מעט מהמסה בהתחלה.
5. מסכמים: "התהליך ... כי ...", עם לפחות שתי ראיות.
דוגמה - תחנת כוח פחמית מול כור גרעיני
שתי תחנות כוח מייצרות אותה כמות חשמל בשנה. בתחנה הראשונה שורפים פחם, ובשנייה מבקעים אורניום בכור. התחנה הפחמית צורכת מיליוני טונות פחם בשנה, והכור צורך כמה עשרות טונות דלק אורניום. השוו בין שני התהליכים מבחינת שינוי היסודות, שינוי המסה והאנרגיה, והסבירו את ההבדל בכמות הדלק.
1. יסודות: בשריפת פחם, אטומי פחמן מתחברים לאטומי חמצן ונוצר פחמן דו-חמצני. אלה אותם יסודות, מסודרים אחרת. בביקוע, גרעין האורניום מתפצל לשני גרעינים של יסודות אחרים.
2. היכן השינוי: השריפה משנה קשרים בין אטומים, תהליך כימי. הביקוע משנה את הגרעין, תהליך גרעיני.
3. מסה: בשריפה המסה נשמרת. בביקוע מסת התוצרים קטנה מעט, והמסה שחסרה הופכת לאנרגיה.
4. אנרגיה: כל ק"ג אורניום שמתבקע משחרר אנרגיה גדולה פי מיליונים מק"ג פחם שנשרף.
5. מסקנה: כדי לקבל אותה אנרגיה צריך הרבה פחות אורניום מפחם.
שריפת פחם היא תהליך כימי: היסודות לא משתנים, והמסה נשמרת. ביקוע אורניום הוא תהליך גרעיני: נוצרים יסודות חדשים, ומסה קטנה הופכת לאנרגיה. האנרגיה לכל ק"ג גדולה פי מיליונים, ולכן הכור צריך הרבה פחות דלק.