דילוג לתוכן המרכזי

קרינה וחומר: בליעה, החזרה, חימום ואפקט החממה - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · קרינה ואנרגיה גרעינית · 35 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

ספר מונח על השולחן בחדר מואר. הספר אינו מקור אור. מדוע אנחנו רואים אותו?

  1. א. העין שולחת קרניים אל הספר, והן חוזרות אליה

  2. ב. הספר בולע את כל האור שפוגע בו

  3. ג. האור עובר דרך הספר ומגיע לעין מהצד השני

  4. ד. אור מהמנורה פוגע בספר, מוחזר ממנו לכל הכיוונים, וחלק ממנו נכנס לעין

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

כדי לראות גוף, אור שיוצא ממנו צריך להיכנס לעין. גוף שאינו מקור אור נראה רק כשהוא מחזיר אור. הדף של הספר מחוספס, ולכן הוא מחזיר את האור לכל הכיוונים, ומכל מקום בחדר אפשר לראות אותו.

- "העין שולחת קרניים": תפיסה עתיקה ושגויה. העין רק קולטת אור. בחדר חשוך לגמרי לא רואים דבר.

- "בולע את כל האור": גוף שבולע את כל האור נראה שחור לגמרי, ואור לא מגיע ממנו לעין.

- "האור עובר דרך הספר": ספר הוא גוף אטום. מעבר אור קורה בגופים שקופים, כמו זכוכית.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

עלה של עץ נראה ירוק באור השמש. מה קורה לאור הלבן שפוגע בו?

  1. א. העלה מחזיר בעיקר את האור הירוק ובולע את רוב שאר הצבעים

  2. ב. העלה בולע את האור הירוק ומחזיר את כל שאר הצבעים

  3. ג. העלה צובע את האור הלבן בירוק

  4. ד. העלה מחזיר את כל הצבעים, והעין בוחרת לראות רק את הירוק

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

אור לבן הוא תערובת של כל הצבעים. צבע של גוף אטום הוא צבע האור שהוא מחזיר. העלה מחזיר בעיקר ירוק ובולע את רוב האדום והכחול (את האנרגיה שלהם הוא מנצל לפוטוסינתזה).

- "בולע את הירוק": הפוך. מה שנבלע לא מגיע לעין, ולכן אילו הירוק היה נבלע, העלה לא היה נראה ירוק.

- "צובע את האור": הגוף לא מוסיף צבע. הוא רק בוחר מה להחזיר מתוך מה שכבר יש באור.

- "מחזיר את כל הצבעים": גוף שמחזיר את כל הצבעים נראה לבן.

שאלה 3

קלה · פתוחה

שתי מכוניות זהות חונות בשמש באמצע יום קיץ: אחת לבנה ואחת שחורה. ליאור אומר: "בארץ חמה כמו שלנו עדיף לקנות מכונית לבנה."

א. איזו מכונית תתחמם יותר? הסבירו בעזרת המושגים בליעה והחזרה.

תשובה ופתרון לסעיף א

השחורה. היא בולעת את רוב האור שפוגע בה, והאנרגיה הנבלעת הופכת לחום. הלבנה מחזירה את רוב האור.

1. משטח שחור בולע כמעט את כל צבעי האור.

2. משטח לבן מחזיר את רוב האור.

3. אנרגיית הקרינה שנבלעת מומרת לחום, ולכן השחורה מתחממת יותר.

ב. על איזה קשר בין צבע של גוף לבין האור שפוגע בו מבוססים הדברים של ליאור?

תשובה ופתרון לסעיף ב

על כך שצבע הגוף קובע כמה אור הוא בולע: גוף כהה בולע יותר, גוף בהיר מחזיר יותר.

ליאור משתמש בקשר בין צבע הגוף לכמות האור הנבלעת בו. פחות בליעה פירושה פחות אנרגיה שמומרת לחום בתוך המכונית.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

בבוקר שמשי שירה פותחת ממטרה בגינה, כשהשמש מאחורי גבה, ורואה פסים צבעוניים בטיפות המים. גם קשת בענן ופס הצבעים שיוצא ממנסרת זכוכית נוצרים מאותה תופעה. מהי?

  1. א. בליעה: הטיפות בולעות את האור הלבן ופולטות צבעים

  2. ב. שבירה: כל צבע נשבר בטיפות בזווית מעט שונה, ולכן האור הלבן מתפצל לצבעים שמהם הוא מורכב

  3. ג. החזרה ממראה: כל טיפה פועלת כמו מראה ומחזירה את האור כמו שהוא

  4. ד. צל: הטיפות חוסמות חלק מהאור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

אור לבן מורכב מכל צבעי הקשת. כשהוא נכנס לטיפת מים או למנסרה, כל צבע נשבר בזווית מעט שונה, והצבעים נפרדים זה מזה. זו שבירה של האור, שמפרידה אותו לצבעיו.

- "בליעה ופליטה": הטיפות לא יוצרות צבעים חדשים. הצבעים היו באור הלבן מלכתחילה.

- "החזרה ממראה": החזרה ממראה מחזירה את האור הלבן כמו שהוא, בלי לפצל אותו.

- "צל": צל הוא מקום חשוך, ואינו יוצר צבעים.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

מאירים באור לבן על דף נייר צלופן אדום ושקוף. איזה אור יוצא מהצד השני של הצלופן?

  1. א. אור לבן, כי הצלופן שקוף

  2. ב. אור לבן, אבל חלש יותר

  3. ג. בעיקר אור אדום, כי הצלופן מעביר אדום ובולע את רוב שאר הצבעים

  4. ד. אור ירוק, כי הצלופן הופך את האדום לצבע המשלים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

מסנן צבעוני (צלופן, זכוכית צבעונית) מעביר בעיקר את האור בצבע שלו ובולע את רוב שאר הצבעים. לכן מהצד השני יוצא בעיקר אור אדום.

- "אור לבן כי שקוף": שקוף פירושו שאפשר לראות דרכו, לא שהוא מעביר את כל הצבעים.

- "לבן חלש": המסנן אכן מחליש את האור, אבל הוא בוחר צבע. אילו רק היה מחליש, לא היה נראה אדום.

- "ירוק": המסנן לא מייצר צבע חדש. ירוק דווקא נבלע בו.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

קבוצת תלמידים מדדה בעזרת חיישן אור את עוצמת האור שמגיעה מנורה לחיישן. הנורה הוצבה 2020 ס"מ מעל החיישן. פעם אחת מדדו בלי שקית, ואחר כך כיסו את החיישן בכל פעם בשקית ניילון בצבע אחר. השקיות עשויות מאותו ניילון ובאותו עובי. התוצאות בגרף:

‫עוצמת האור שעברה דרך השקית‬020004000600080001000012000140001250010100740048002200‫בלי שקית‬‫ורודה‬‫צהובה‬‫ירוקה‬‫שחורה‬‫צבע השקית‬‫עוצמת אור (לוקס)‬

א. תארו במילים את התוצאות.

תשובה ופתרון לסעיף א

כל שקית הקטינה את עוצמת האור. השחורה הקטינה הכי הרבה (22002200 לוקס), אחריה הירוקה, הצהובה, והוורודה הכי מעט (10,10010{,}100 לוקס).

1. בלי שקית החיישן מדד 12,50012{,}500 לוקס.

2. עם כל שקית נמדד פחות.

3. הסדר מהרב לפחות: ורודה, צהובה, ירוקה, שחורה.

ב. מה המסקנה מהניסוי? נמקו בעזרת המושג בליעה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

ככל שצבע השקית כהה יותר, היא בולעת יותר אור, ולכן עובר דרכה פחות אור.

1. האור שלא הגיע לחיישן נבלע בשקית (חלק קטן גם הוחזר).

2. בשחורה, הכהה ביותר, נבלע הכי הרבה, ובוורודה, הבהירה ביותר, הכי מעט.

3. מסקנה: צבע כהה יותר בולע יותר אור ומעביר פחות.

ג. מה היה התפקיד של המדידה בלי שקית?

תשובה ופתרון לסעיף ג

זו מדידת בקרה: היא מראה כמה אור מגיע לחיישן בלי שום מסנן, וכך אפשר לדעת כמה כל שקית החלישה את האור.

בלי מדידת הבקרה לא היינו יודעים אם השקיות החלישו את האור בכלל. משווים כל תוצאה ל-12,50012{,}500 לוקס.

ד. ציינו שני גורמים שהתלמידים שמרו קבועים, ולמה זה חשוב.

תשובה ופתרון לסעיף ד

למשל: המרחק בין הנורה לחיישן, אותה נורה, אותו סוג ועובי של ניילון. כך ההבדל בתוצאות נובע רק מהצבע.

אילו למשל המרחק היה משתנה בין המדידות, לא היה אפשר לדעת אם עוצמת האור השתנתה בגלל הצבע או בגלל המרחק. משנים רק גורם אחד: צבע השקית.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

בהופעה מאירים את הבמה באור כחול בלבד. על הבמה מונח תפוח אדום. איך ייראה התפוח?

  1. א. אדום, כי הצבע הוא תכונה של התפוח

  2. ב. סגול, כי האדום של התפוח מתערבב עם האור הכחול

  3. ג. כחול, כי הוא מקבל את הצבע של האור

  4. ד. כהה, כמעט שחור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

התפוח נראה אדום באור לבן כי הוא מחזיר אדום ובולע את רוב שאר הצבעים, וגם כחול. באור כחול בלבד אין אדום שאפשר להחזיר, והכחול נבלע. כמעט שום אור לא מגיע ממנו לעין, ולכן הוא נראה כהה.

- "אדום כי זו תכונה שלו": התכונה של התפוח היא מה הוא מחזיר. אם צבע זה לא מגיע אליו באור, הוא לא יכול להחזיר אותו.

- "סגול": ערבוב צבעים קורה כשמגיעים לעין שני צבעי אור יחד. כאן שום אור אדום לא מגיע לעין.

- "כחול": גוף אדום בולע את רוב האור הכחול, ולכן אינו מחזיר אותו.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

תלמידות הדביקו ארבעה פסי נייר זהים בגודלם ובעוביים, בצבעים שונים, על לוח קלקר. מתחת לכל פס הכניסו חיישן טמפרטורה. מעל הלוח, במרחק 2020 ס"מ, הדליקו מנורה של 100100 ואט למשך 55 דקות. התוצאות:

צבע הניירטמפרטורה בהתחלהטמפרטורה אחרי 55 דקות
לבן22.0∘C22.0^\circ\text{C}24.0∘C24.0^\circ\text{C}
צהוב22.0∘C22.0^\circ\text{C}25.5∘C25.5^\circ\text{C}
כחול כהה22.0∘C22.0^\circ\text{C}28.0∘C28.0^\circ\text{C}
שחור22.0∘C22.0^\circ\text{C}30.5∘C30.5^\circ\text{C}

א. מהי שאלת החקר? מהו הגורם המשפיע ומהו הגורם המושפע?

תשובה ופתרון לסעיף א

שאלת החקר: מה הקשר בין צבע החומר לבין התחממותו בזמן חשיפה לאור. משפיע: צבע הנייר. מושפע: השינוי בטמפרטורה.

1. התלמידות שינו רק את צבע הנייר: זה הגורם המשפיע.

2. הן מדדו טמפרטורה: הגורם המושפע הוא השינוי בטמפרטורה מתחת לנייר.

ב. חשבו את השינוי בטמפרטורה מתחת לכל פס. איזה פס התחמם הכי הרבה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

לבן 2∘C2^\circ\text{C}, צהוב 3.5∘C3.5^\circ\text{C}, כחול כהה 6∘C6^\circ\text{C}, שחור 8.5∘C8.5^\circ\text{C}. השחור התחמם הכי הרבה.

מחסרים מכל טמפרטורה סופית את ההתחלתית (22.0∘C22.0^\circ\text{C}): 24−22=224-22=2, 25.5−22=3.525.5-22=3.5, 28−22=628-22=6, 30.5−22=8.530.5-22=8.5.

ג. נסחו מסקנה והסבירו אותה בעזרת המושגים בליעה והמרת אנרגיה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

ככל שהצבע כהה יותר, הנייר בולע יותר מהאור, ויותר אנרגיית קרינה מומרת לחום, ולכן הוא מתחמם יותר.

1. נייר שחור בולע כמעט את כל האור, נייר לבן מחזיר את רובו.

2. אנרגיית הקרינה שנבלעת מומרת לאנרגיית חום.

3. לכן ההתחממות גדלה מהלבן אל השחור.

ד. האם יש בניסוי בקרה? אם כן, מהי?

תשובה ופתרון לסעיף ד

כן: הפס הלבן, שמחזיר את רוב האור. משווים אליו את שאר הצבעים.

הלבן הוא הצבע שבולע הכי מעט, ולכן הוא נקודת ההשוואה. גם הוא התחמם קצת, כי גם נייר לבן בולע חלק קטן מהקרינה.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

תלמידות בדקו איך צבע של פס נייר משפיע על התחממותו תחת מנורה. הפס השחור היה בדיוק מתחת למנורה, והפס הלבן היה בקצה הלוח. נועה טוענת שהתוצאות אינן אמינות. מה הדרך הטובה ביותר לבדוק את הטענה שלה?

  1. א. להחליף את מקומות הפסים זה עם זה, לחזור על הניסוי כמה פעמים ולהשוות

  2. ב. להאריך את הניסוי ל-2020 דקות, כדי שכל הפסים יגיעו לאותה טמפרטורה

  3. ג. לקרב את המנורה לפס הלבן בלבד

  4. ד. לחזור על הניסוי בחדר חשוך, בלי להדליק את המנורה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הפסים מקבלים כמויות שונות של קרינה לפי המקום שלהם מתחת למנורה, ולכן המקום יכול להיות גורם נוסף שמשפיע על התוצאה. כשמחליפים מקומות וחוזרים על הניסוי, אפשר לראות אם השחור מתחמם יותר בכל מקום שבו הוא נמצא. אם כן, ההבדל נובע מהצבע.

- "להאריך את הניסוי": זמן ארוך יותר לא מבטל את ההבדל במקום. ואין סיבה שכל הפסים יגיעו לאותה טמפרטורה.

- "לקרב את המנורה ללבן": כך משנים שני גורמים בבת אחת, ואי אפשר לדעת מה גרם לשינוי.

- "בלי מנורה": זה בודק משהו אחר. בלי קרינה אין מה להשוות.

שאלה 10

בינונית · אמריקאית

חקלאי בנה חממה לגידול עגבניות: הוא הקיף את השתילים ביריעת ניילון שקוף מכל הצדדים ומלמעלה. ביום שמשי האוויר בתוך החממה חם בהרבה מהאוויר בחוץ. מה ההסבר?

  1. א. אור השמש מוחזר כמעט כולו מהקרקע, ומחמם את האוויר הכלוא בחממה

  2. ב. הניילון מרכז את אור השמש מכל הסביבה הקרובה לתוך החממה

  3. ג. אור השמש עובר דרך הניילון, נבלע ברובו בקרקע ובצמחים ומחמם אותם, והם מחממים את האוויר שכלוא בחממה

  4. ד. הניילון מחזיר את אור השמש החוצה, ולכן החום נשאר בפנים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הניילון השקוף מעביר את רוב אור השמש. האור נבלע בקרקע ובצמחים, ואנרגיית הקרינה מומרת לחום. הקרקע מחממת את האוויר שמעליה, והניילון לא נותן לאוויר החם לצאת ולהתערבב עם האוויר שבחוץ. (הניילון גם מעכב חלק מהקרינה התת-אדומה שהקרקע החמה פולטת.)

- "מוחזר מהקרקע": אור שמוחזר אינו מחמם. מה שמחמם הוא האור הנבלע.

- "הניילון מרכז": יריעה שטוחה אינה עדשה ואינה מרכזת אור.

- "מחזיר את האור החוצה": אור שחוזר החוצה לא נכנס, ולכן אינו יכול לחמם את פנים החממה.

שאלה 11

בינונית · פתוחה

בתנור מיקרוגל משתמשים בגלי מיקרו כדי לחמם מזון. גלי המיקרו נבלעים היטב במים, עוברים כמעט בלי להיבלע דרך זכוכית, חרסינה ורוב סוגי הפלסטיק, ומוחזרים ממתכת.

א. יעלי מחממת מרק בקערת חרסינה. אחרי דקה המרק חם מאוד, והקערה חמימה בלבד. הסבירו מדוע.

תשובה ופתרון לסעיף א

המרק מכיל הרבה מים, ולכן הוא בולע את גלי המיקרו ומתחמם. החרסינה מעבירה אותם כמעט בלי לבלוע. הקערה מתחממת בעיקר מהמרק החם.

1. גלי המיקרו עוברים דרך החרסינה כמעט בלי להיבלע, ולכן הקערה כמעט לא מקבלת מהם אנרגיה.

2. המים במרק בולעים את גלי המיקרו, ואנרגיית הקרינה מומרת לחום.

3. המרק החם מחמם מעט את הקערה שנוגעת בו.

ב. דפנות התנור עשויות מתכת, ובדלת יש רשת מתכת. מה התפקיד שלהן?

תשובה ופתרון לסעיף ב

המתכת מחזירה את גלי המיקרו, וכך הם נשארים בתוך התנור ולא יוצאים החוצה.

1. גלי מיקרו מוחזרים ממתכת.

2. הדפנות והרשת מחזירות את הקרינה פנימה, אל המזון.

3. כך גם מנצלים את האנרגיה לחימום, וגם מגינים על מי שעומד ליד התנור.

ג. גם טלפון נייד פולט גלי מיקרו, חלשים בהרבה. גוף האדם מכיל הרבה מים. מה ההשפעה האפשרית של הקרינה על הרקמות שליד הטלפון, ולמה שימוש באוזנייה מקטין אותה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הקרינה נבלעת במים שברקמות ויכולה לחמם אותן מעט. אוזנייה מרחיקה את הטלפון מהראש, וככל שמתרחקים מהמשדר, הקרינה שמגיעה לגוף חלשה יותר.

1. כמו במרק, המים ברקמות בולעים גלי מיקרו, והאנרגיה מומרת לחום.

2. הקרינה של הטלפון חלשה בהרבה מזו של התנור, ולכן ההתחממות קטנה.

3. הקרינה נחלשת מאוד עם המרחק מהמשדר, ולכן הרחקת הטלפון מהראש בעזרת אוזנייה מקטינה את הקרינה שנבלעת בו.

שאלה 12

קשה · פתוחה

בחדר חשוך מאירים בפנס של אור לבן על קיר לבן. מול הפנס אפשר להניח מסנן אדום, מסנן ירוק או את שניהם.

א. שמים מול הפנס מסנן אדום. באיזה צבע ייראה הכתם על הקיר?

תשובה ופתרון לסעיף א

אדום.

1. המסנן האדום מעביר בעיקר אור אדום ובולע את רוב שאר הצבעים.

2. קיר לבן מחזיר כל צבע שפוגע בו, ולכן הוא מחזיר את האדום, והכתם נראה אדום.

ב. מוסיפים מסנן ירוק אחרי המסנן האדום, כך שהאור עובר דרך שניהם. מה יראו על הקיר? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כמעט חושך. האדום שעבר את המסנן הראשון נבלע במסנן הירוק.

1. אחרי המסנן האדום נשאר בעיקר אור אדום.

2. המסנן הירוק מעביר רק ירוק ובולע את רוב שאר הצבעים, גם את האדום.

3. לכן כמעט שום אור לא מגיע לקיר. מי שעונה "צהוב" חושב שהמסננים מוסיפים צבעים זה לזה, אבל מסנן רק מוריד צבעים.

ג. מחליפים את הסדר: קודם הירוק ואחר כך האדום. האם התוצאה משתנה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. עדיין כמעט חושך: כל מסנן בולע את הצבע שהשני מעביר.

1. הירוק מעביר רק ירוק.

2. האדום בולע את הירוק.

3. בכל סדר, לקיר מגיע רק אור שעבר את שני המסננים, וכמעט אין צבע כזה.

ד. מסירים את המסננים ומאירים באור לבן על חולצה ירוקה, ואז דרך מסנן אדום על אותה חולצה. איך תיראה החולצה בכל מקרה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

באור לבן: ירוקה. דרך מסנן אדום: כהה, כמעט שחורה.

1. באור לבן החולצה מחזירה ירוק ובולעת את שאר הצבעים, ולכן היא נראית ירוקה.

2. דרך המסנן האדום מגיע אליה רק אור אדום. היא בולעת אותו, ואין לה ירוק להחזיר, ולכן כמעט שום אור לא מגיע ממנה לעין.

שאלה 13

קשה · פתוחה

בלי אטמוספרה, הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ הייתה כ-−18∘C-18^\circ\text{C}. בפועל היא כ-15∘C15^\circ\text{C}. ההבדל נובע מאפקט החממה.

א. הסבירו את אפקט החממה בשלושה שלבים: מה קורה לקרינת השמש, מה פולטת הקרקע, ומה עושים גזי החממה.

תשובה ופתרון לסעיף א

אור השמש עובר דרך האטמוספרה ונבלע בקרקע ובים, שמתחממים. הקרקע החמה פולטת קרינה תת-אדומה. גזי החממה (פחמן דו-חמצני, אדי מים, מתאן) בולעים חלק ממנה ופולטים חלק בחזרה לכיוון הקרקע, וכך היא חמה יותר.

1. חלק גדול מקרינת השמש הוא אור נראה, והאטמוספרה מעבירה את רובו.

2. הקרקע והים בולעים את האור, אנרגיית הקרינה מומרת לחום, והם מתחממים.

3. גוף חם פולט קרינה תת-אדומה.

4. גזי החממה בולעים חלק מהקרינה התת-אדומה ופולטים חלק ממנה בחזרה לכיוון הקרקע. כך פחות אנרגיה בורחת לחלל.

ב. דני אומר: "אפקט החממה מזיק, וצריך להעלים אותו לגמרי." האם הוא צודק? נמקו בעזרת הנתונים.

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא. בלי אפקט החממה הטמפרטורה הממוצעת הייתה כ-−18∘C-18^\circ\text{C}, ורוב המים היו קפואים. האפקט חיוני לחיים. הבעיה היא התגברות האפקט בגלל עלייה בריכוז גזי החממה.

1. ההבדל בין −18∘C-18^\circ\text{C} ל-15∘C15^\circ\text{C} הוא 3333 מעלות, ובזכותו יש מים נוזליים וחיים.

2. מה שמדאיג הוא שהאדם מוסיף גזי חממה (שריפת דלקים), והאפקט מתחזק.

3. כשהאפקט מתחזק, הטמפרטורה עולה: התחממות עולמית.

ג. תלמידה אחרת אומרת: "אפקט החממה נגרם מהחור בשכבת האוזון." מה ההבדל בין שתי התופעות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

שכבת האוזון בולעת את רוב הקרינה העל-סגולה שמגיעה מהשמש, ודלדולה מגדיל את הקרינה העל-סגולה שמגיעה לקרקע. אפקט החממה קשור לבליעה של קרינה תת-אדומה שהקרקע פולטת, בגזי החממה. אלה שתי תופעות שונות.

1. האוזון: בולע קרינה על-סגולה שמגיעה מהשמש. החור באוזון מגביר את הסכנה לעור ולעיניים.

2. אפקט החממה: גזי החממה בולעים קרינה תת-אדומה שנפלטת מהקרקע, והוא קובע את הטמפרטורה.

3. אלה שתי תופעות שונות: סוג קרינה אחר, מקור קרינה אחר ותוצאה אחרת.

שאלה 14

קשה · פתוחה

דנה רוצה לבדוק אם צבע של פחית משפיע על התחממות המים שבתוכה בשמש. היא לקחה פחית צבועה בשחור ומילאה אותה עד הסוף במים מהברז, ופחית עטופה בנייר אלומיניום מבריק ומילאה אותה עד חציה במים שעמדו בחדר. את השחורה הציבה בשמש על אדן החלון, ואת המבריקה על השולחן באמצע החדר. אחרי שעה מדדה: המים בשחורה חמים יותר.

א. דנה מסיקה: "צבע שחור גורם להתחממות גדולה יותר." מדוע אי אפשר להסיק זאת מהניסוי שלה? ציינו שלושה פגמים.

תשובה ופתרון לסעיף א

היא שינתה כמה גורמים יחד: כמות המים, טמפרטורת המים בהתחלה, והמקום (שמש ישירה מול אמצע החדר). כל אחד מהם יכול להסביר את התוצאה.

1. כמות המים שונה: כמות מים שונה מתחממת בקצב שונה.

2. טמפרטורת ההתחלה כנראה שונה (מים מהברז ומים מהחדר), והיא לא נמדדה.

3. המקום שונה: רק השחורה עמדה בשמש ישירה.

4. כשמשנים יותר מגורם אחד, אי אפשר לדעת איזה מהם גרם להבדל.

ב. הציעו ניסוי מתוקן: מה משנים, מה משאירים קבוע ומה מודדים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

משנים רק את צבע הפחית. קבוע: אותה פחית, אותה כמות מים, אותה טמפרטורה בהתחלה, אותו מקום בשמש ואותו זמן. מודדים את הטמפרטורה בהתחלה ובסוף ומחשבים את השינוי.

1. גורם משפיע: צבע הפחית (שחור, מבריק, ואפשר להוסיף לבן).

2. גורמים קבועים: סוג הפחית וגודלה, כמות המים, טמפרטורת ההתחלה, מקום אחד בשמש, זמן החשיפה.

3. גורם מושפע: שינוי הטמפרטורה של המים.

4. חוזרים על הניסוי כמה פעמים, ומחליפים בין הפחיות את המקום.

ג. בניסוי המתוקן המים בפחית השחורה התחממו יותר. איך כדאי לבנות קולט של דוד שמש לפי התוצאה? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הקולט צבוע שחור, כדי שיבלע כמה שיותר מקרינת השמש וימיר אותה לחום שמחמם את המים.

1. משטח שחור בולע את רוב הקרינה.

2. אנרגיית הקרינה מומרת לחום ועוברת למים שזורמים בצינורות הקולט.

3. (בדרך כלל הקולט גם מכוסה בזכוכית, שמונעת מהאוויר החם לברוח, כמו בחממה.)

שאלה 15

קשה · אמריקאית

קרח ושלג לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש, ומי ים כהים בולעים את רובה. בעשורים האחרונים מתחממת האטמוספרה, ושטחי הקרח בים שליד הקוטב הצפוני הולכים וקטנים. מה צפוי לקרות לקצב ההתחממות באזור?

  1. א. הקצב יקטן, כי פחות קרח פירושו פחות קור שמגיע מהקרח

  2. ב. הקצב יגדל, כי הים הכהה שנחשף בולע יותר קרינה מהקרח, וזה מחמם עוד ומפשיר עוד קרח

  3. ג. הקצב לא ישתנה, כי כמות קרינת השמש שמגיעה לאזור לא השתנתה

  4. ד. הקצב יקטן, כי המים הכהים מחזירים את הקרינה התת-אדומה לחלל

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

כשהקרח הלבן נמס, נחשף ים כהה. הים בולע חלק גדול יותר מקרינת השמש מאשר הקרח, והאנרגיה הנבלעת מומרת לחום. המים החמים מפשירים עוד קרח, נחשף עוד ים, וכך הלאה. התהליך מזין את עצמו, ולכן ההתחממות מואצת.

- "פחות קור מהקרח": קור אינו דבר שיוצא מהקרח. השאלה היא כמה אנרגיה נבלעת ולא מוחזרת.

- "הקרינה לא השתנתה": נכון שמגיעה אותה קרינה, אבל החלק הנבלע ממנה גדל.

- "המים מחזירים את התת-אדום לחלל": מים כהים בולעים את רוב קרינת השמש. זה הפוך ממה שנאמר בשאלה.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

תפוח מונח על שולחן בחדר מואר באור לבן, ונראה אדום. מה הסיבה?

  1. א. התפוח מחזיר בעיקר את האור האדום ובולע את שאר הצבעים

  2. ב. התפוח פולט אור אדום משלו, כמו נורה

  3. ג. התפוח בולע את האור האדום ומחזיר את שאר הצבעים

  4. ד. הצבע האדום נמצא בתפוח, ולכן הוא אדום גם בחושך

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

האור הלבן מורכב מכל הצבעים. התפוח מחזיר אל העין בעיקר את האור האדום, ואת שאר הצבעים הוא בולע. הצבע שאנחנו רואים הוא צבע האור שמגיע מהגוף אל העין.

- "פולט אור משלו": תפוח אינו מקור אור. בחדר חשוך לא רואים אותו בכלל.

- "בולע את האדום": הפוך. מה שנבלע לא מגיע לעין, ולכן לא רואים אותו.

- "אדום גם בחושך": בחושך לא מגיע ממנו שום אור לעין, ולכן לא רואים שום צבע. הצבע תלוי גם באור שמאיר על הגוף.

שאלה 17

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

קרן אור פוגעת במראה מישורית. הזווית בין הקרן לבין האנך למראה בנקודת הפגיעה היא 35∘35^\circ. מהי זווית ההחזרה?

  1. א. 55∘55^\circ

  2. ב. 35∘35^\circ

  3. ג. 70∘70^\circ

  4. ד. 145∘145^\circ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

זווית הפגיעה נמדדת בין הקרן הפוגעת לבין האנך למראה, ולכן היא 35∘35^\circ. זווית ההחזרה שווה לזווית הפגיעה: 35∘35^\circ.

- 55∘55^\circ: מדדו את הזווית מפני המראה (90−35=5590-35=55). הזוויות נמדדות תמיד מהאנך.

- 70∘70^\circ: זו הזווית בין הקרן הפוגעת לקרן המוחזרת (35+3535+35), ולא זווית ההחזרה.

- 145∘145^\circ: חיסרו מ-180∘180^\circ, כאילו הקרן ממשיכה דרך המראה.

שאלה 18

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

מהי שבירת אור?

  1. א. חזרה של אור מפני משטח אל החומר שממנו הגיע

  2. ב. בליעה של אור בחומר, שבגללה האור נחלש

  3. ג. שינוי בכיוון ההתקדמות של אור כשהוא עובר מחומר אחד לחומר אחר

  4. ד. התפרקות של קרן אור לחלקים קטנים כשהיא פוגעת בזכוכית

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

שבירה היא שינוי בכיוון של קרן אור בגבול בין שני חומרים שקופים, למשל בין אוויר למים. האור עובר לחומר השני, אבל בכיוון אחר.

•חזרה אל החומר שממנו הגיע: זו החזרה, כמו במראה.

•בליעה: האור נעלם בחומר ולא ממשיך. זו תופעה אחרת.

•התפרקות לחלקים: המילה "שבירה" מטעה. האור לא נשבר כמו כוס, רק משנה כיוון.

שאלה 19

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

מחזיקים כל אחד מהגופים הבאים בין פנס לבין קיר. איזה מהם יטיל על הקיר את הצל הכהה ביותר?

  1. א. לוח זכוכית שקופה

  2. ב. דף נייר אפייה

  3. ג. בקבוק מים שקוף

  4. ד. קרש עץ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

קרש עץ הוא גוף אטום: הוא לא מעביר אור בכלל, ולכן מאחוריו לא מגיע אור מהפנס, והצל כהה.

•זכוכית שקופה: מעבירה כמעט את כל האור, ולכן כמעט לא נוצר צל.

•נייר אפייה: שקוף למחצה. הוא מעביר חלק מהאור, ולכן הצל שלו חלש ובהיר.

•בקבוק מים שקוף: מעביר את רוב האור. הצל שלו חלש, אף שהוא עבה וכבד.

שאלה 20

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ז'

איזה משפט על קרינה נכון?

  1. א. קרינה עוברת רק דרך אוויר, ולכן היא לא יכולה לעבור בחלל הריק

  2. ב. קרינה עוברת גם בריק, וכשגוף בולע אותה הוא מתחמם

  3. ג. קרינה יוצאת רק מגופים בוערים, כמו אש או השמש

  4. ד. קרינה מעבירה חום רק בין גופים שנוגעים זה בזה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

קרינה היא מעבר חום בלי מגע ובלי חומר בין הגופים. היא עוברת גם בריק: כך מגיע החום מהשמש לכדור הארץ דרך החלל. כשגוף בולע את הקרינה, הוא מתחמם.

•רק דרך אוויר: בין השמש לכדור הארץ יש בעיקר ריק, ובכל זאת החום מגיע.

•רק מגופים בוערים: גם תנור חשמלי, כביש חם ואפילו הגוף שלנו פולטים קרינה.

•רק במגע: זו הולכה. הייחוד של קרינה הוא דווקא שאין צורך במגע.

שאלה 21

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

קרן של אור לבן עוברת דרך מנסרת זכוכית ופוגעת במסך לבן. על המסך מופיעה רצועה של צבעים: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול. מה אפשר להסיק מהניסוי?

  1. א. המנסרה צובעת את האור, כמו צבע שמרחו על הזכוכית

  2. ב. המנסרה בולעת את האור הלבן ופולטת במקומו אור צבעוני

  3. ג. האור הלבן מורכב מאור בצבעים רבים, והמנסרה מפרידה ביניהם

  4. ד. המסך הלבן יוצר את הצבעים כשהאור פוגע בו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

האור הלבן הוא תערובת של אור בכל צבעי הקשת. כשהאור עובר במנסרה הוא נשבר, וכל צבע נשבר בזווית מעט שונה. לכן הצבעים נפרדים ונוחתים במקומות שונים על המסך.

- "צובעת את האור": המנסרה שקופה וחסרת צבע. הצבעים היו באור הלבן מלכתחילה.

- "בולעת ופולטת": המנסרה לא פולטת אור. כמעט כל האור שנכנס אליה יוצא ממנה, רק בכיוונים שונים.

- "המסך יוצר את הצבעים": מסך לבן מחזיר כל צבע שמגיע אליו. בלי המנסרה אותו מסך נראה פשוט לבן.

שאלה 22

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

בניסוי מכוונים קרן לייזר אל מראה מישורית שמונחת על מד זווית. הקרן פוגעת במראה וחוזרת ממנה.

א. מהו האנך למראה?

תשובה ופתרון לסעיף א

קו שמאונך לפני המראה (יוצר איתם זווית ישרה), בנקודה שבה הקרן פוגעת.

1. האנך הוא קו עזר שמשרטטים בנקודת הפגיעה.

2. הוא יוצר זווית של 90∘90^\circ עם פני המראה.

3. מציירים אותו בקו מקווקו, כי הוא לא קרן אור.

ב. מהן זווית הפגיעה וזווית ההחזרה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

זווית הפגיעה: בין הקרן הפוגעת לאנך. זווית ההחזרה: בין האנך לקרן המוחזרת.

1. זווית הפגיעה היא הזווית בין הקרן שמגיעה אל המראה לבין האנך.

2. זווית ההחזרה היא הזווית בין האנך לבין הקרן שחוזרת מהמראה.

3. שתי הזוויות נמדדות מהאנך, ולא מפני המראה.

ג. מה הקשר בין שתי הזוויות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

זווית ההחזרה שווה לזווית הפגיעה, והקרן המוחזרת נמצאת בצד השני של האנך.

1. בכל ניסוי, בכל זווית פגיעה, מוצאים שזווית ההחזרה שווה לה.

2. הקרן הפוגעת והקרן המוחזרת נמצאות משני צדי האנך.

3. זה חוק ההחזרה.

שאלה 23

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

שמים עיפרון באלכסון בכוס מים שקופה, ומסתכלים מהצד. נראה כאילו העיפרון "נשבר" בדיוק בפני המים.

א. האם העיפרון באמת נשבר? איך אפשר לבדוק?

תשובה ופתרון לסעיף א

לא. מוציאים אותו מהמים ורואים שהוא ישר.

1. מוציאים את העיפרון מהמים, או ממששים אותו בתוך המים.

2. העיפרון שלם וישר. ה"שבירה" היא רק במה שאנחנו רואים.

ב. הסבירו מדוע החלק שבמים נראה במקום אחר.

תשובה ופתרון לסעיף ב

האור מהחלק שבמים נשבר כשהוא יוצא מהמים לאוויר, ומשנה כיוון. העין מניחה שהאור בא בקו ישר, ולכן רואה את החלק הזה במקום אחר.

1. כדי לראות את החלק שבמים, אור ממנו צריך לעבור מהמים לאוויר ולהגיע לעין.

2. במעבר בין המים לאוויר האור נשבר, כלומר משנה כיוון.

3. העין "ממשיכה" את הקרן בקו ישר לאחור, ולכן החלק שבמים נראה מוזז ממקומו האמיתי.

4. החלק שמעל המים נראה במקומו, כי האור ממנו לא עובר דרך המים. לכן נראה שבר בפני המים.

שאלה 24

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ז'

ליה רצתה לבדוק אם הצבע של גוף משפיע על ההתחממות שלו בקרינה. היא לקחה שתי פחיות זהות, צבעה אחת בשחור ואחת בלבן, ומילאה כל אחת ב-200200 מ"ל מים מאותו ברז. היא העמידה את שתי הפחיות באותו מרחק ממנורה חזקה, ומדדה את טמפרטורת המים בכל פחית כל 22 דקות.

זמן (דקות)00224466881010
פחית שחורה (∘C^\circ\text{C})222226263030333336363838
פחית לבנה (∘C^\circ\text{C})222223232525262627272828

א. מה הגורם שליה שינתה בניסוי, ומה היא מדדה?

תשובה ופתרון לסעיף א

שינתה: צבע הפחית (שחור או לבן). מדדה: טמפרטורת המים בכל פחית לאורך הזמן.

1. הדבר היחיד ששונה בין הפחיות הוא הצבע. זה הגורם המשפיע.

2. מה שנמדד ומושפע הוא טמפרטורת המים, כל 22 דקות.

ב. ציינו שלושה דברים שליה שמרה קבועים, והסבירו למה זה חשוב.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כמות המים (200200 מ"ל), הטמפרטורה של המים בהתחלה, המרחק מהמנורה (וגם סוג הפחית וזמני המדידה). כך ההבדל בתוצאות נובע רק מהצבע.

1. כמות המים: לכמות גדולה יותר נדרש יותר חום כדי להתחמם באותה מידה.

2. הטמפרטורה בהתחלה: בשתי הפחיות 22∘C22{}^\circ\text{C}.

3. המרחק מהמנורה: פחית קרובה יותר מקבלת יותר קרינה.

4. אם גורם נוסף היה משתנה, לא היינו יודעים אם ההבדל בתוצאות נובע מהצבע או ממנו.

ג. בכמה מעלות התחממו המים בכל פחית ב-1010 הדקות? מה המסקנה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

בפחית השחורה ב-1616 מעלות, בלבנה ב-66 מעלות. גוף שחור בולע יותר מהקרינה ומתחמם יותר מגוף לבן.

1. פחית שחורה: 38−22=1638-22=16 מעלות.

2. פחית לבנה: 28−22=628-22=6 מעלות.

3. שתי הפחיות קיבלו קרינה מאותה מנורה, מאותו מרחק, אבל השחורה התחממה הרבה יותר.

4. מסקנה: גוף שחור בולע יותר קרינה, וגוף לבן מחזיר חלק גדול ממנה.

ד. באיזו דרך עבר החום מהמנורה אל הפחיות? איך יודעים?

תשובה ופתרון לסעיף ד

בעיקר בקרינה. הפחיות לא נגעו במנורה, והחום הגיע אליהן דרך האוויר בלי שהאוויר יעביר אותו.

1. אין מגע בין המנורה לפחיות, ולכן זו לא הולכה מהמנורה.

2. החום מגיע אל הצד של הפחית שפונה למנורה, גם בלי זרם של אוויר חם.

3. מעבר חום בלי מגע ובלי צורך בחומר באמצע הוא קרינה. ההבדל בין שחור ללבן מתאים לקרינה: הוא תלוי בכמה מהקרינה הגוף בולע.

שאלה 25

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

אור לבן של פנס פוגע בשלושה דפים: דף לבן, דף שחור ודף כחול.

א. מה קורה לאור שפוגע בדף הלבן?

תשובה ופתרון לסעיף א

הדף הלבן מחזיר את כל הצבעים של האור.

אור לבן מורכב מכל הצבעים. דף לבן מחזיר את כולם, ולכן האור שמגיע ממנו לעין הוא לבן.

ב. מה קורה לאור שפוגע בדף השחור?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הדף השחור בולע כמעט את כל האור, בכל הצבעים.

כמעט שום אור לא מוחזר מהדף השחור אל העין. "שחור" פירושו שלא מגיע מהגוף אור לעין.

ג. מה קורה לאור שפוגע בדף הכחול?

תשובה ופתרון לסעיף ג

הדף מחזיר בעיקר את האור הכחול ובולע את שאר הצבעים.

מכל הצבעים שבאור הלבן, רק האור הכחול מוחזר אל העין, ולכן הדף נראה כחול.

שאלה 26

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

קרן אור פוגעת במראה מישורית בדיוק לאורך האנך, כלומר בניצב לפני המראה. לאן היא חוזרת?

  1. א. חזרה לאורך אותו קו, לכיוון שממנו באה

  2. ב. לאורך פני המראה, כי זווית ההחזרה היא 90∘90^\circ

  3. ג. בזווית של 45∘45^\circ לצד

  4. ד. היא עוברת דרך המראה ולא חוזרת

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

הקרן נעה לאורך האנך, ולכן זווית הפגיעה היא 0∘0^\circ. זווית ההחזרה שווה לה, 0∘0^\circ, כלומר גם הקרן המוחזרת נעה לאורך האנך: היא חוזרת בדיוק בדרך שבה הגיעה.

•לאורך המראה: מדדו את הזווית מפני המראה (90∘90^\circ) ולא מהאנך.

- 45∘45^\circ: ניחוש. אין סיבה שהקרן תסטה כשהזוויות שוות.

•עוברת דרך המראה: מראה מחזירה כמעט את כל האור שפוגע בה, ואינה שקופה.

שאלה 27

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

יובל ומאיה עומדים בשמש באותו מקום ובאותו זמן. יובל לובש חולצה שחורה ומאיה חולצה לבנה, מאותו בד. איזו חולצה תתחמם יותר, ולמה?

  1. א. הלבנה, כי אור לבן מכיל את כל הצבעים והיא קולטת את כולם

  2. ב. השחורה, כי היא בולעת כמעט את כל האור שפוגע בה

  3. ג. שתיהן יתחממו באותה מידה, כי השמש מאירה על שתיהן באותה עוצמה

  4. ד. השחורה, כי צבע שחור מייצר חום בעצמו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בגד שחור בולע כמעט את כל האור שפוגע בו, ובליעת האור גורמת לו להתחמם. בגד לבן מחזיר את רוב האור, ולכן מתחמם פחות.

- "הלבנה קולטת את כל הצבעים": בלבול בין "מחזיר את כל הצבעים" לבין "קולט". הלבן מחזיר את כל הצבעים.

- "באותה מידה": אותו אור מגיע לשתיהן, אבל השחורה בולעת ממנו הרבה יותר.

- "מייצר חום בעצמו": החולצה לא מייצרת אנרגיה. היא מתחממת רק מהאור שהיא בולעת. בחדר חשוך שתי החולצות באותה טמפרטורה.

שאלה 28

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

בחדר דולקת מנורה, ועל השולחן מונח ספר עם כריכה אדומה. הספר אינו מקור אור.

א. תארו את הדרך שעובר האור מהרגע שיצא מהמנורה ועד שרואים את הספר.

תשובה ופתרון לסעיף א

האור יוצא מהמנורה, פוגע בספר, חלק ממנו מוחזר מהספר ומגיע לעין.

1. המנורה היא מקור האור.

2. האור נע בקו ישר ופוגע בספר.

3. הספר מחזיר חלק מהאור לכל הכיוונים.

4. חלק מהאור המוחזר מגיע אל העין, ורק אז רואים את הספר.

ב. מכבים את המנורה, והחדר חשוך לגמרי. האם אפשר לראות את הספר? האם אפשר לראות שהוא אדום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

לא ולא. אין אור שיוחזר מהספר אל העין.

1. בלי מקור אור לא פוגע אור בספר.

2. לכן גם אין אור שמוחזר ממנו אל העין.

3. לא רואים את הספר וגם לא את צבעו: הצבע הוא צבע האור שמגיע מהגוף לעין, ולא משהו שהעין רואה בלי אור.

שאלה 29

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

נועם מכסה פנס בנייר צלופן אדום שקוף ומאיר על קיר לבן. על הקיר נראה כתם אדום. מה קרה לאור הלבן של הפנס בתוך הצלופן?

  1. א. הצלופן הוסיף לאור הלבן צבע אדום

  2. ב. הצלופן הפך את כל הצבעים שבאור לאדום

  3. ג. הצלופן החזיר את האור האדום אחורה, ושאר הצבעים עברו

  4. ד. הצלופן העביר את האור האדום ובלע את שאר הצבעים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

צלופן אדום הוא מסנן אדום. מתוך כל הצבעים שבאור הלבן הוא מעביר בעיקר את האדום, ואת השאר בולע. לכן מגיע לקיר רק אור אדום, והקיר הלבן מחזיר אותו.

- "הוסיף צבע": מסנן לא מוסיף אור. האור שעובר דרכו חלש יותר מהאור של הפנס בלי מסנן, כי חלק ממנו נבלע.

- "הפך את הצבעים לאדום": מסנן לא משנה צבע של אור, הוא רק בוחר אילו צבעים יעברו.

- "החזיר את האדום ושאר הצבעים עברו": הפוך. אילו זה היה כך, הכתם על הקיר לא היה אדום.

שאלה 30

קלה · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

בחדר חשוך מאירים על עגבנייה אדומה רק באור ירוק. איך תיראה העגבנייה?

  1. א. ירוקה, כי זה צבע האור שמאיר עליה

  2. ב. שחורה (כהה), כי היא בולעת את האור הירוק ואין אור אדום שתחזיר

  3. ג. אדומה, כי זה הצבע שלה

  4. ד. לבנה, כי אדום וירוק מתערבבים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

העגבנייה מחזירה רק אור אדום ובולעת את שאר הצבעים. האור שמאיר עליה ירוק בלבד, והיא בולעת אותו. אין אור אדום שאפשר להחזיר, ולכן כמעט שום אור לא מגיע ממנה לעין, והיא נראית שחורה.

- "ירוקה": כך היה נראה גוף לבן או ירוק. העגבנייה לא מחזירה ירוק.

- "אדומה, כי זה הצבע שלה": כדי לראות אדום צריך שיגיע לעין אור אדום, ואין כזה באור הירוק.

- "לבנה": אין כאן ערבוב של שני אורות. יש רק אור ירוק, וגם הוא נבלע.

שאלה 31

קלה · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

ליאור מאיר על דף לבן בשלושה פנסים, בכל פעם בפנס אחר: פנס עם אור לבן, פנס עם אור כחול ופנס עם אור אדום.

א. באיזה צבע ייראה הדף בכל פעם?

תשובה ופתרון לסעיף א

באור לבן - לבן. באור כחול - כחול. באור אדום - אדום.

דף לבן מחזיר את כל הצבעים. לכן הוא מחזיר כל אור שמגיע אליו, ונראה בצבע של האור שמאיר עליו.

ב. ליאור אומר: "הדף הלבן משנה צבע לפי הפנס, ולכן לבן הוא בעצם לא צבע אמיתי". הסבירו מה באמת קורה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

הדף לא משנה דבר. הוא תמיד מחזיר כל צבע שפוגע בו, ולכן רואים את צבע האור שמאיר עליו.

1. התכונה של הדף לא משתנה: הוא מחזיר את כל הצבעים ולא בולע אף אחד מהם.

2. מה שמשתנה הוא האור שמגיע אליו.

3. העין רואה את האור שמוחזר מהדף. כשמגיע רק אור כחול, מוחזר רק אור כחול.

4. "לבן" פירושו: מחזיר את כל הצבעים. לכן רק באור לבן הדף נראה לבן.

שאלה 32

בינונית · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

מיכל מניחה מטבע בתחתית כוס חרסינה, לא שקופה. היא מתרחקת עד שהמטבע בדיוק נעלם מאחורי שפת הכוס, ונשארת במקום. חברתה יוצקת לאט מים לכוס, בלי להזיז את המטבע. פתאום מיכל רואה שוב את המטבע.

א. מדוע מיכל לא ראתה את המטבע לפני שיצקו מים?

תשובה ופתרון לסעיף א

שפת הכוס חסמה את הקו הישר מהמטבע לעין.

1. באוויר האור נע בקו ישר.

2. הקו הישר מהמטבע לעינה של מיכל עובר דרך דופן הכוס, שאינה שקופה, ולכן האור לא מגיע לעין.

ב. הסבירו מדוע אחרי שיצקו מים מיכל רואה את המטבע.

תשובה ופתרון לסעיף ב

האור מהמטבע נשבר כשהוא יוצא מהמים לאוויר, הרחק מהאנך, ולכן הוא עובר מעל שפת הכוס ומגיע לעין.

1. אור מהמטבע עובר במים עד פני המים.

2. בפני המים הוא עובר לאוויר, שבו האור מהיר יותר, ולכן נשבר הרחק מהאנך: הקרן באוויר משופעת יותר, קרובה יותר לפני המים.

3. בגלל השינוי בכיוון, הקרן עוברת מעל שפת הכוס ומגיעה לעין, אף שהקו הישר מהמטבע לעין חסום.

ג. איפה נראה המטבע אחרי שיצקו מים: במקומו האמיתי, גבוה ממנו או נמוך ממנו?

תשובה ופתרון לסעיף ג

גבוה ממקומו האמיתי.

1. העין מניחה שהאור הגיע בקו ישר.

2. היא ממשיכה את הקרן שהגיעה אליה לאחור, בקו ישר, אל תוך המים.

3. ההמשך הזה עובר מעל המטבע האמיתי, ולכן המטבע נראה מורם.

שאלה 33

בינונית · פתוחה · פיזיקה ז' (מצוינות)

דנה כיוונה קרן לייזר אל מראה מישורית בכמה זוויות פגיעה שונות, ובכל פעם מדדה במד זווית את זווית ההחזרה. אלה התוצאות:

זווית הפגיעהזווית ההחזרה
15∘15^\circ15∘15^\circ
30∘30^\circ31∘31^\circ
45∘45^\circ44∘44^\circ
60∘60^\circ60∘60^\circ
75∘75^\circ76∘76^\circ

א. איזה גודל דנה שינתה בכוונה, ואיזה גודל מדדה?

תשובה ופתרון לסעיף א

שינתה: זווית הפגיעה. מדדה: זווית ההחזרה.

1. בכל שורה דנה בחרה זווית פגיעה אחרת. זה הגודל שהיא משנה.

2. בכל פעם היא מדדה את זווית ההחזרה. זה הגודל הנמדד, שאולי תלוי בזווית הפגיעה.

ב. מה המסקנה מהטבלה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

זווית ההחזרה שווה לזווית הפגיעה.

1. בכל שורה שני המספרים שווים או כמעט שווים.

2. הדבר נכון לכל חמש הזוויות שנבדקו, מקטנה עד גדולה.

3. מסקנה: זווית ההחזרה שווה לזווית הפגיעה.

ג. בשתי שורות זווית ההחזרה אינה שווה בדיוק לזווית הפגיעה. האם זה סותר את המסקנה? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. ההפרש הוא 1∘1^\circ בלבד, בגבול הדיוק של המדידה במד זווית.

1. ההפרשים הם 1∘1^\circ, פעם למעלה ופעם למטה.

2. במד זווית רגיל קשה לקרוא דיוק טוב מ-1∘1^\circ, והקרן עצמה עבה מעט.

3. הפרש קטן ולא קבוע בכיוונו הוא שגיאת מדידה, ולא חוק אחר.

ד. מה תהיה זווית ההחזרה כשזווית הפגיעה 50∘50^\circ?

תשובה ופתרון לסעיף ד

50∘50^\circ.

לפי המסקנה, זווית ההחזרה שווה לזווית הפגיעה: 50∘50^\circ.

שאלה 34

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

כשמסתכלים מלמעלה על בריכה עם מים צלולים, היא נראית רדודה יותר משהיא באמת. מה ההסבר?

  1. א. פני המים פועלים כמו מראה ומחזירים את הקרקעית כלפי מעלה

  2. ב. האור מהקרקעית נשבר הרחק מהאנך כשהוא יוצא מהמים, והעין ממשיכה את הקרן בקו ישר אל נקודה גבוהה יותר

  3. ג. האור מהקרקעית נשבר לכיוון האנך כשהוא יוצא מהמים, ולכן הקרקעית נראית קרובה

  4. ד. האור מאט במים ומגיע אל העין מוקדם יותר, ולכן הקרקעית נראית קרובה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. אור מהקרקעית יוצא מהמים לאוויר, שבו האור מהיר יותר, ונשבר הרחק מהאנך.

2. העין לא "יודעת" שהקרן שינתה כיוון, וממשיכה אותה לאחור בקו ישר.

3. ההמשכים של הקרנים נפגשים בנקודה שגבוהה מהקרקעית האמיתית, ולכן הבריכה נראית רדודה.

•מראה: השתקפות בפני המים מראה את מה שמעל המים (שמיים, עצים), ולא את הקרקעית.

•לכיוון האנך: זה הכיוון במעבר מאוויר למים, לא ממים לאוויר.

•מגיע מוקדם יותר: אם האור מאט, הוא מגיע מאוחר יותר, לא מוקדם יותר. וחוץ מזה, העין לא מודדת את זמן ההגעה של האור, אלא רק את הכיוון שממנו הוא בא.

שאלה 35

בינונית · אמריקאית · פיזיקה ז' (מצוינות)

דייג עומד על שפת אגם צלול ורואה דג במים, באלכסון מלפניו. הוא רוצה לפגוע בדג בחנית. לאן עליו לכוון?

  1. א. בדיוק אל המקום שבו הוא רואה את הדג

  2. ב. מעט מעל המקום שבו הוא רואה את הדג

  3. ג. מעט מתחת למקום שבו הוא רואה את הדג

  4. ד. אי אפשר לדעת, כי השבירה תלויה בעומק המים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. האור מהדג יוצא מהמים לאוויר ונשבר הרחק מהאנך.

2. העין ממשיכה את הקרן בקו ישר לאחור, ולכן הדייג רואה את הדג גבוה ממקומו האמיתי.

3. החנית נעה בקו ישר ולא נשברת, ולכן צריך לכוון מתחת למקום שבו נראה הדג.

•בדיוק אל הדג: הדג לא נמצא במקום שבו הוא נראה.

•מעל: זה הכיוון ההפוך. הדג נראה גבוה מדי, לא נמוך מדי.

•תלוי בעומק: כמה בדיוק להנמיך תלוי בעומק ובזווית, אבל הכיוון תמיד אותו כיוון: למטה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.