דילוג לתוכן המרכזי

אנרגיה גרעינית: ביקוע והיתוך - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · קרינה ואנרגיה גרעינית · 19 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

מה קורה בתהליך של ביקוע גרעיני?

  1. א. שני גרעינים קלים מתאחדים לגרעין אחד כבד יותר

  2. ב. אטומי אורניום מתחברים עם חמצן ונשרפים

  3. ג. גרעין כבד מתפצל לשני גרעינים בינוניים, נפלטים נויטרונים ומשתחררת אנרגיה

  4. ד. אלקטרונים נתלשים מהאטום, והגרעין נשאר כמו שהיה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

בביקוע נויטרון פוגע בגרעין כבד (למשל אורניום), והגרעין מתפצל לשני גרעינים בינוניים של יסודות אחרים. נפלטים גם 22 עד 33 נויטרונים, ומשתחררת אנרגיה רבה.

- "שני גרעינים קלים מתאחדים": זה היתוך, התהליך ההפוך בכיוון.

- "מתחברים עם חמצן ונשרפים": זו שריפה, תהליך כימי. בכור לא שורפים את האורניום.

- "אלקטרונים נתלשים": זה יינון. הגרעין לא משתנה בו, ולכן זה לא תהליך גרעיני.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

איפה מתרחש היתוך גרעיני בטבע, בקנה מידה גדול?

  1. א. בליבת השמש

  2. ב. בתחנות כוח גרעיניות

  3. ג. בליבת כדור הארץ

  4. ד. בתוך הר געש בזמן התפרצות

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

בליבת השמש הטמפרטורה והלחץ עצומים, וגרעיני מימן מתאחדים לגרעיני הליום. זה מקור האנרגיה של השמש ושל כל הכוכבים.

- "תחנות כוח גרעיניות": הכורים שפועלים היום הם כורי ביקוע. כור היתוך מסחרי עדיין אין.

- "ליבת כדור הארץ": בתוך כדור הארץ אין היתוך. חלק ניכר מהחום הפנימי שלו בא מהתפרקות רדיואקטיבית של יסודות כמו אורניום (בעיקר בסלעים שמעל הליבה), והשאר נשאר מהתקופה שבה כדור הארץ נוצר.

- "הר געש": הלבה חמה בגלל החום שבתוך כדור הארץ. אין בה תהליך גרעיני של היתוך.

שאלה 3

קלה · פתוחה

השלימו את טבלת ההשוואה בין ביקוע להיתוך.

מאפייןביקועהיתוך
אילו גרעינים משתתפיםאב
מה נוצרגגרעין אחד כבד יותר
דוגמה למקום שבו זה קורהדבשמש

א. אילו גרעינים משתתפים בביקוע?

תשובה ופתרון לסעיף א

גרעין כבד מאוד, כמו אורניום.

בביקוע מתפצל גרעין כבד, למשל אורניום, אחרי שנויטרון פוגע בו.

ב. אילו גרעינים משתתפים בהיתוך?

תשובה ופתרון לסעיף ב

גרעינים קלים מאוד, כמו מימן והאיזוטופים שלו.

בהיתוך מתאחדים שני גרעינים קלים, למשל של מימן (כמו דויטריום), ונוצר הליום.

ג. מה נוצר בביקוע?

תשובה ופתרון לסעיף ג

שני גרעינים בינוניים של יסודות אחרים, ועוד 22 עד 33 נויטרונים.

הגרעין הכבד מתפצל לשני גרעינים בינוניים, ונפלטים גם נויטרונים, אנרגיה וקרינה.

ד. תנו דוגמה למקום שבו מתרחש ביקוע.

תשובה ופתרון לסעיף ד

בכור גרעיני בתחנת כוח.

בכור גרעיני מבקעים אורניום, והחום משמש להפקת חשמל.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

עמית מבעיר עץ במדורה. מה קורה לאטומים בתהליך הזה?

  1. א. גרעיני הפחמן שבעץ מתפצלים לגרעינים קטנים יותר

  2. ב. הקשרים בין האטומים מתפרקים ונוצרים קשרים חדשים, והאטומים עצמם לא משתנים

  3. ג. האטומים נעלמים והופכים לאנרגיה של אור וחום

  4. ד. אטומי הפחמן הופכים לאטומי חמצן

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

שריפה היא תהליך כימי: הקשרים בין האטומים בעץ ובחמצן מתפרקים, והאטומים מתחברים מחדש לפחמן דו-חמצני ולמים. אותם אטומים של אותם יסודות נמצאים בהתחלה ובסוף. הגרעינים לא משתנים.

- "גרעיני הפחמן מתפצלים": זה היה ביקוע, תהליך גרעיני. במדורה לא קורה דבר כזה.

- "האטומים נעלמים והופכים לאנרגיה": בשריפה האטומים לא נעלמים. האפר, העשן והגזים שנפלטים מכילים את כולם.

- "פחמן הופך לחמצן": שינוי יסוד קורה רק בתהליך גרעיני.

שאלה 5

קלה · פתוחה

נויטרון פוגע בגרעין של אורניום, והגרעין מתבקע לשני גרעינים בינוניים. בביקוע נפלטים גם 22 או 33 נויטרונים חדשים.

א. מה יכולים לעשות הנויטרונים החדשים?

תשובה ופתרון לסעיף א

לפגוע בגרעיני אורניום אחרים ולבקע גם אותם.

כל נויטרון שנפלט יכול לפגוע בגרעין אורניום נוסף ולגרום לביקוע נוסף, כמו הנויטרון הראשון.

ב. מדוע התהליך נקרא תגובת שרשרת?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כל ביקוע גורם לביקועים נוספים, וכך התהליך ממשיך ומתפשט מעצמו, כמו חוליות בשרשרת.

1. הביקוע הראשון משחרר נויטרונים.

2. הנויטרונים גורמים לביקועים נוספים, שמשחררים עוד נויטרונים.

3. כך כל שלב מוליד את השלב הבא, ומספר הביקועים גדל במהירות.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

בתחנת כוח גרעינית החום מהכור מרתיח מים. הקיטור מסובב טורבינה, והטורבינה מסובבת גנרטור שמפיק חשמל. בתחנת כוח פחמית שורפים פחם, והחום שלו מרתיח מים, וגם שם הקיטור מסובב טורבינה וגנרטור.

א. כתבו את שרשרת המרות האנרגיה בתחנה הגרעינית, מהכור ועד הגנרטור.

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיה גרעינית, חום (במים ובקיטור), אנרגיית תנועה של הטורבינה, אנרגיה חשמלית.

1. בביקוע הגרעינים האנרגיה הגרעינית הופכת לחום של הדלק ושל המים.

2. הקיטור החם דוחף את להבי הטורבינה: החום הופך לאנרגיית תנועה.

3. הטורבינה מסובבת את הגנרטור: אנרגיית התנועה הופכת לאנרגיה חשמלית.

ב. מה דומה בשתי התחנות, ומה שונה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

דומה: מהקיטור ועד החשמל הכול אותו דבר. שונה: מקור החום. בפחמית זו אנרגיה כימית משריפה, ובגרעינית אנרגיה גרעינית מביקוע.

1. בשתי התחנות: חום מרתיח מים, קיטור מסובב טורבינה, טורבינה מסובבת גנרטור.

2. ההבדל בשלב הראשון: בתחנה הפחמית החום בא מתהליך כימי (שריפה של פחם עם חמצן), ובתחנה הגרעינית מתהליך גרעיני (ביקוע אורניום).

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

בכור גרעיני יש מוטות בקרה שבולעים נויטרונים. מפעילת הכור מכניסה את המוטות עמוק יותר לתוך הכור. מה יקרה?

  1. א. יהיו יותר ביקועים, כי המוטות מוסיפים דלק לכור

  2. ב. הכור יתפוצץ, כי התגובה תצא משליטה

  3. ג. לא ישתנה דבר, כי מספר הביקועים תלוי רק בכמות האורניום

  4. ד. יהיו פחות ביקועים בכל שנייה, והכור יפיק פחות חום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

הביקועים נמשכים רק בזכות הנויטרונים שנפלטים מהביקועים הקודמים. מוטות שבולעים נויטרונים משאירים פחות נויטרונים שיכולים לבקע גרעינים, ולכן קצב הביקועים יורד, וגם החום שהכור מפיק.

- "מוסיפים דלק": המוטות לא עשויים מאורניום. תפקידם הפוך: לבלוע נויטרונים.

- "יתפוצץ": התגובה יוצאת משליטה כשיש יותר מדי נויטרונים. הכנסת המוטות היא דרך לעצור אותה, לא להאיץ אותה.

- "תלוי רק בכמות האורניום": בלי נויטרונים שפוגעים בגרעינים אין ביקוע, גם אם יש הרבה אורניום.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

בטבלה האנרגיה שמשתחררת מ-11 קילוגרם של חומר בתהליכים שונים, במגה-ג'ול (מיליון ג'ול). הערכים מעוגלים.

חומרתהליךאנרגיה מ-11 קילוגרם (מגה-ג'ול)
עץשריפה1515
פחםשריפה3030
גז טבעישריפה5050
אורניוםביקוע8⋅1078\cdot10^{7}
איזוטופים של מימןהיתוך3⋅1083\cdot10^{8}

א. אילו מהתהליכים בטבלה כימיים, ואילו גרעיניים?

תשובה ופתרון לסעיף א

כימיים: שריפת עץ, פחם וגז טבעי. גרעיניים: ביקוע אורניום והיתוך מימן.

1. שריפה היא תגובה עם חמצן, ובה הקשרים בין האטומים משתנים: תהליך כימי.

2. בביקוע ובהיתוך משתנים הגרעינים עצמם: תהליכים גרעיניים.

ב. פי בערך כמה גדולה האנרגיה מביקוע של קילוגרם אורניום מהאנרגיה משריפה של קילוגרם פחם?

תשובה ופתרון לסעיף ב

פי כ-33 מיליון, כלומר פי מיליונים.

1. 8⋅10730≈2.7⋅106\frac{8\cdot10^{7}}{30}\approx2.7\cdot10^{6}.

2. כלומר פי כ-33 מיליון. ההבדל הוא בסדר גודל, לא באחוזים.

ג. הסבירו מדוע בתהליכים גרעיניים משתחררת אנרגיה רבה כל כך יותר מאשר בתהליכים כימיים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בתהליך כימי משתנים רק הקשרים בין האטומים. בתהליך גרעיני משתנה הגרעין עצמו, ומסת התוצרים קטנה מעט: הפרש המסה הופך לכמות עצומה של אנרגיה.

1. בתהליך כימי השינוי הוא בקשרים בין האטומים, דרך האלקטרונים החיצוניים. האנרגיה הקשורה בקשרים האלה קטנה יחסית.

2. בתהליך גרעיני משתנה מבנה הגרעין. מסת התוצרים קטנה מעט ממסת החומרים בהתחלה (פחת מסה).

3. גם הפרש מסה קטן מאוד הופך לכמות עצומה של אנרגיה, ולכן ההבדל הוא פי מיליונים.

ד. מה המשמעות של הנתונים לכמות הדלק שתחנת כוח צריכה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

תחנה גרעינית צריכה הרבה פחות דלק מתחנה פחמית שמפיקה אותה אנרגיה: כל קילוגרם אורניום שמתבקע מחליף כ-33 מיליון קילוגרם פחם.

1. כדי להפיק אותה אנרגיה צריך פי כ-33 מיליון פחות אורניום שמתבקע מאשר פחם.

2. בדלק של הכור יש גם חומר שלא מתבקע, ולכן כמות הדלק עצמה גדולה יותר. ובכל זאת תחנה גרעינית צורכת עשרות טונות דלק בשנה, ותחנה פחמית מיליוני טונות. זה משפיע גם על ההובלה ועל כמות הפסולת.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

מדענית מדדה בדיוק רב את המסה של גרעין אורניום ושל הנויטרון שפגע בו, לפני הביקוע. אחר כך מדדה את המסה של כל מה שנוצר: שני הגרעינים הבינוניים והנויטרונים שנפלטו. מה מצאה?

  1. א. המסה אחרי הביקוע שווה בדיוק למסה לפני, כי מסה תמיד נשמרת

  2. ב. המסה אחרי הביקוע קטנה מעט, והפרש המסה הפך לאנרגיה

  3. ג. המסה אחרי הביקוע גדולה יותר, כי נפלטו נויטרונים נוספים

  4. ד. אחרי הביקוע לא נשארה מסה בכלל, כי כולה הפכה לאנרגיה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

בתהליך גרעיני מסת התוצרים קטנה מעט ממסת החומרים בהתחלה. זה פחת מסה, והוא הופך לאנרגיה שמשתחררת בביקוע (לפי נוסחת איינשטיין, גם הפרש מסה זעיר שווה לאנרגיה עצומה).

- "מסה תמיד נשמרת": זה נכון (כמעט בדיוק) בתהליכים כימיים, ומי שבחר בזה העביר את הכלל לתהליך גרעיני.

- "גדולה יותר, כי נפלטו נויטרונים": הנויטרונים האלה היו חלק מגרעין האורניום. הם לא נוספו מבחוץ.

- "לא נשארה מסה": רק חלק זעיר מהמסה הופך לאנרגיה. רוב המסה נמצאת בגרעינים החדשים.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

שני תהליכים:

- תהליך א: גז מתאן נשרף בכיריים עם חמצן מהאוויר. נוצרים פחמן דו-חמצני ומים, ומשתחרר חום.

- תהליך ב: גרעין של רדיום פולט חלקיק אלפא והופך לגרעין של רדון. משתחררת אנרגיה.

א. באיזה תהליך נוצר יסוד חדש? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף א

בתהליך ב: הרדיום הופך לרדון. בתהליך א יש בהתחלה ובסוף פחמן, מימן וחמצן.

1. בתהליך א: לפני השריפה יש אטומי פחמן, מימן וחמצן, ואחריה יש אותם אטומים, מחוברים אחרת. לא נוצר יסוד חדש.

2. בתהליך ב: הגרעין איבד 22 פרוטונים, ולכן הוא יסוד אחר. נוצר יסוד חדש.

ב. באיזה תהליך השינוי מתרחש בקשרים בין האטומים, ובאיזה בגרעין האטום?

תשובה ופתרון לסעיף ב

תהליך א: בקשרים בין האטומים (כימי). תהליך ב: בגרעין (גרעיני).

1. בשריפה מתפרקים קשרים בין האטומים ונוצרים קשרים חדשים. הגרעינים לא משתנים.

2. בהתפרקות רדיואקטיבית יוצא חלקיק מהגרעין עצמו.

ג. באיזה תהליך האנרגיה שמשתחררת מכל קילוגרם חומר גדולה יותר, ובאיזה המסה של התוצרים קטנה מהמסה בהתחלה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

בשניהם התשובה היא תהליך ב, הגרעיני: אנרגיה גדולה פי מיליונים, ומסת התוצרים קטנה מעט.

1. בתהליכים גרעיניים האנרגיה לקילוגרם גדולה פי מיליונים מבתהליכים כימיים.

2. בתהליך גרעיני חלק זעיר מהמסה הופך לאנרגיה, ולכן מסת התוצרים קטנה מעט. בתהליך כימי המסה נשמרת.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

מהו יתרון אמיתי של תחנת כוח גרעינית על פני תחנת כוח פחמית?

  1. א. בזמן הפעולה היא כמעט לא פולטת פחמן דו-חמצני וגזי חממה

  2. ב. אין לה פסולת בכלל

  3. ג. הדלק שלה מתחדש ולא ייגמר לעולם

  4. ד. בתחנה גרעינית לא יכולה לקרות תאונה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

בכור לא שורפים דלק, ולכן בזמן הפעולה אין פליטה של פחמן דו-חמצני כמו בשריפת פחם. זה יתרון חשוב בהקשר של שינוי האקלים.

- "אין לה פסולת": יש לה פסולת רדיואקטיבית. הכמות קטנה, אבל היא מסוכנת ונשארת רדיואקטיבית הרבה מאוד שנים, וצריך לשמור אותה בבטחה.

- "הדלק מתחדש": אורניום נכרה מהאדמה, והכמות שלו מוגבלת. זה לא מקור מתחדש כמו שמש או רוח.

- "לא יכולה לקרות תאונה": היו תאונות קשות, למשל בצ'רנוביל (1986) ובפוקושימה (2011), שבהן דלף חומר רדיואקטיבי לסביבה.

שאלה 12

קשה · פתוחה

ועדה בוחנת את ההצעה להקים בעתיד תחנת כוח גרעינית בנגב, במקום אחת מתחנות הכוח הפחמיות.

א. תנו נימוק אחד בעד ההצעה מבחינה אנרגטית, ונימוק אחד בעדה מבחינה סביבתית.

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגטי: הרבה אנרגיה מכמות דלק קטנה, ואספקה קבועה ביום ובלילה. סביבתי: בזמן הפעולה אין פליטת פחמן דו-חמצני ומזהמי אוויר משריפה.

1. אנרגטי: מקילוגרם אורניום מקבלים פי מיליונים יותר אנרגיה מקילוגרם פחם. הכור פועל כל הזמן, בלי תלות במזג האוויר, בשונה מתחנה סולרית או מטורבינות רוח.

2. סביבתי: בזמן הפעולה אין שריפה, ולכן אין פליטה של גזי חממה ושל עשן מזהם.

ב. תנו שני נימוקים נגד ההצעה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

פסולת רדיואקטיבית שנשארת מסוכנת שנים רבות, וסכנה של תאונה ודליפה. אפשר להזכיר גם עלות הקמה גבוהה, בעיה בפירוק הכור, וחשש לשימוש בחומרים לנשק.

1. הפסולת רדיואקטיבית ונשארת מסוכנת זמן רב מאוד. צריך מקום בטוח לשמור אותה, ובארץ קטנה זה קשה.

2. תאונה בכור עלולה לפזר חומר רדיואקטיבי על שטח גדול. החומר הזה מסרטן.

3. נימוקים נוספים: עלות הקמה גבוהה וזמן הקמה ארוך, בעיה בפירוק כור ישן, וחשש שחומרים מהכור ישמשו לנשק גרעיני.

ג. כתבו עמדה מנומקת: האם הייתם ממליצים לוועדה לאשר את ההצעה? התייחסו לשיקול אנרגטי, לשיקול סביבתי ולשיקול חברתי.

תשובה ופתרון לסעיף ג

כל עמדה מתקבלת, אם היא מתייחסת לשלושת השיקולים ומשקללת יתרון מול חיסרון. למשל: לאשר בתנאי שיש פתרון מוכן לפסולת ותוכנית בטיחות.

1. מציגים את העמדה במשפט אחד.

2. שיקול אנרגטי: הרבה אנרגיה, אספקה יציבה (בעד), מול תלות ביבוא אורניום (נגד).

3. שיקול סביבתי: בלי גזי חממה (בעד), מול פסולת רדיואקטיבית וסכנת דליפה (נגד).

4. שיקול חברתי: מה חושבים התושבים הסמוכים, מה עלות החשמל, האם יש חשש ביטחוני.

5. מסכמים: איזה שיקול גובר, ובאילו תנאים.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

את האיזוטופים של מימן שדרושים להיתוך אפשר להפיק ממי ים, כלומר כמעט בלי הגבלה. ובכל זאת, עדיין אין תחנת כוח שמפיקה חשמל מהיתוך. מה הסיבה העיקרית?

  1. א. בהיתוך משתחררת פחות אנרגיה מאשר בשריפה של אותה מסה של דלק

  2. ב. היתוך יוצר הרבה יותר פסולת רדיואקטיבית מביקוע, ולכן הוא אסור

  3. ג. כדי שגרעינים יתאחדו צריך טמפרטורה של מיליוני מעלות, וקשה מאוד ליצור אותה ולהחזיק בה את החומר

  4. ד. מימן הוא יסוד נדיר מאוד על כדור הארץ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הגרעינים טעונים חיובית ודוחים זה את זה. כדי שיתקרבו מספיק ויתאחדו, הם צריכים לנוע מהר מאוד, כלומר טמפרטורה של מיליוני מעלות, כמו בליבת השמש. קשה מאוד להחזיק חומר חם כל כך בלי שייגע בדפנות ויתקרר, ועד היום קשה מאוד ליצור את התנאים ולשמור עליהם לאורך זמן כך שתתקבל יותר אנרגיה ממה שמשקיעים.

- "פחות אנרגיה משריפה": להפך, היתוך משחרר מקילוגרם דלק פי מיליונים יותר משריפה, ואף יותר מביקוע.

- "יותר פסולת מביקוע": להפך, בהיתוך נוצרת הרבה פחות פסולת רדיואקטיבית. התוצר העיקרי הוא הליום, שאינו רדיואקטיבי. זה אחד היתרונות הגדולים של ההיתוך.

- "מימן נדיר": כתוב בשאלה עצמה שאפשר להפיק אותו ממי ים. מימן נמצא בכל מולקולת מים.

שאלה 14

קשה · פתוחה

גם בכור גרעיני וגם בפצצה גרעינית מתרחשת תגובת שרשרת של ביקוע אורניום. אבל כור מפיק חום בקצב קבוע במשך שנים, ופצצה משחררת אנרגיה עצומה בשבריר שנייה.

א. מה ההבדל בין תגובת השרשרת בכור לבין תגובת השרשרת בפצצה?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכור התגובה מבוקרת: מוטות בקרה בולעים נויטרונים, כך שבממוצע כל ביקוע גורם לביקוע אחד נוסף. בפצצה התגובה לא מבוקרת, וכל ביקוע גורם לכמה ביקועים, כך שמספר הביקועים גדל מהר מאוד.

1. בכל ביקוע נפלטים 22 עד 33 נויטרונים.

2. בכור: מוטות הבקרה בולעים את רוב הנויטרונים העודפים, ונשאר בממוצע נויטרון אחד שגורם לביקוע הבא. מספר הביקועים בכל שנייה נשאר קבוע.

3. בפצצה: אין מה שבולע נויטרונים, ולכן כל ביקוע גורם לכמה ביקועים. מספר הביקועים מוכפל שוב ושוב, וכל האנרגיה משתחררת בבת אחת.

ב. גופים בין-לאומיים מפקחים על כורים גרעיניים בכל העולם. בעזרת מה שלמדתם על השימושים בכורים, הסבירו למה צריך את הפיקוח.

תשובה ופתרון לסעיף ב

בכור אפשר לייצר חומרים לנשק גרעיני. הפיקוח בודק שהכור משמש רק להפקת חשמל ולמחקר, וגם שהוא עומד בכללי בטיחות.

1. לכורים יש שלושה שימושים עיקריים: הפקת חשמל, מחקר (ובו ייצור איזוטופים לרפואה) וייצור חומרים לנשק גרעיני.

2. אותה טכנולוגיה יכולה לשרת מטרה אזרחית ומטרה צבאית.

3. לכן מפקחים: כדי לוודא שהחומרים לא מועברים לנשק, וכדי לוודא שהכור בטוח ולא יזהם את הסביבה.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

מוטות דלק שסיימו לפעול בכור מוציאים מהכור, ואין בהם עוד תגובת שרשרת. ובכל זאת מחזיקים אותם במשך כמה שנים בבריכה עמוקה של מים לפני שמעבירים אותם לאחסון. מדוע?

  1. א. תגובת השרשרת ממשיכה בהם עוד שנים אחרי שהוצאו מהכור

  2. ב. המים מבטלים את הרדיואקטיביות שלהם, והם הופכים לחומר רגיל

  3. ג. בבריכה האורניום שנוצל מתחדש והופך שוב לדלק טוב

  4. ד. הגרעינים שנוצרו בביקוע רדיואקטיביים וממשיכים להתפרק: הם פולטים קרינה וחום, והמים מקררים אותם ובולעים את הקרינה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

בביקוע נוצרים גרעינים חדשים, ורבים מהם לא יציבים. הם ממשיכים להתפרק מעצמם (התפרקות רדיואקטיבית), גם בלי תגובת שרשרת. כל התפרקות משחררת קרינה ואנרגיה, ולכן המוטות חמים מאוד ופולטים קרינה חזקה. המים מקררים אותם, ושכבת מים עבה בולעת את הקרינה ומגינה על העובדים.

- "תגובת השרשרת ממשיכה": בלי הסידור של הכור (וכשהדלק כבר מנוצל), אין מספיק נויטרונים לתגובת שרשרת. החום בא מהתפרקות, לא מביקוע.

- "המים מבטלים את הרדיואקטיביות": שום דבר שעושים מבחוץ, לא מים ולא קירור, לא משנה את ההתפרקות של הגרעין. המים רק מגינים ומקררים.

- "האורניום מתחדש": ההתפרקות לא מחזירה את הדלק. היא יוצרת יסודות אחרים, והדלק לא חוזר להיות אורניום.

שאלות נוספות מכיתות ומסלולים אחרים

שאלות שנכתבו לכיתה או למסלול אחר ומתאימות גם לשיעור הזה. הרמה שליד כל שאלה היא הרמה שלה בשיעור הזה.

שאלה 16

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

בטבלה ארבע תחנות להפקת חשמל.

תחנהמה נכנס לתחנהסוג האנרגיה בתחילת השרשרת
תחנה גזיתגז טבעי ששורפים?
טורבינת רוחרוח?
תחנה גיאותרמיתקיטור חם מבטן האדמה?
תחנה גרעיניתאורניום?

א. השלימו בכל שורה את סוג האנרגיה שבתחילת השרשרת: כימית, תנועה, חום או גרעינית.

תשובה ופתרון לסעיף א

גז טבעי: כימית. רוח: תנועה. גיאותרמית: חום. גרעינית: גרעינית.

1. בגז טבעי, כמו בכל דלק, אגורה אנרגיה כימית שמשתחררת בשריפה.

2. הרוח היא אוויר שזז, ולכן יש לו אנרגיית תנועה.

3. בתחנה גיאותרמית מנצלים את החום שבבטן האדמה, ולכן ההתחלה היא אנרגיית חום.

4. באורניום אגורה אנרגיה גרעינית, שבכור הגרעיני מומרת לחום.

שאלה 17

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

איזה מהמקורות הבאים הוא מקור אנרגיה מתכלה?

  1. א. רוח

  2. ב. חום מבטן האדמה (גיאותרמי)

  3. ג. מים זורמים

  4. ד. אורניום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

אורניום הוא הדלק של תחנות כוח גרעיניות. כורים אותו מהאדמה, ויש ממנו כמות מוגבלת שלא נוצרת מחדש. לכן הוא מתכלה, אף שאין בתחנה הגרעינית שריפה ועשן.

•רוח: נוצרת מחדש כל הזמן, כשהשמש מחממת את האוויר.

•חום גיאותרמי: החום שבבטן האדמה לא נגמר בזמן של בני אדם, ולכן נחשב מתחדש.

•מים זורמים: מחזור המים בטבע ממלא את הנהרות שוב ושוב.

שאלה 18

קלה · פתוחה · מדע וטכנולוגיה ח'

בטבלה ארבעה מקורות אנרגיה ושלושה מאפיינים.

מקורמתכלה או מתחדש?תלוי במזג האוויר?נפלטים גזי שריפה בהפקת החשמל?
פחם???
רוח???
שמש???
אורניום???

א. השלימו את הטבלה.

תשובה ופתרון לסעיף א

פחם: מתכלה, לא תלוי, כן. רוח: מתחדש, תלוי, לא. שמש: מתחדש, תלוי, לא. אורניום: מתכלה, לא תלוי, לא.

1. פחם: דלק מחצבי ולכן מתכלה. שורפים אותו מתי שרוצים, ובשריפה נפלטים גזים ועשן.

2. רוח ושמש: מתחדשים. ההפקה תלויה ברוח ובעננים. אין שריפה.

3. אורניום: מתכלה. התחנה פועלת בכל מזג אוויר. בכור הגרעיני אין שריפה, ולכן אין גזי שריפה (אבל נשארת פסולת גרעינית מסוכנת).

ב. לפי הטבלה, איזה מקור דומה לפחם בזמינות שלו ושונה ממנו בזיהום האוויר? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אורניום: גם הוא מתכלה וזמין בכל מזג אוויר, אבל לא נפלטים ממנו גזי שריפה.

1. מחפשים שורה שבה שתי העמודות הראשונות זהות לפחם: רק אורניום.

2. בעמודה השלישית אורניום שונה: הוא לא נשרף.

3. מכאן ש"מתכלה" ו"מזהם את האוויר" הן שתי תכונות שונות, ואסור לבלבל ביניהן.

שאלה 19

קלה · אמריקאית · מדע וטכנולוגיה ח'

בית ספר מקבל היום את החשמל שלו מהרשת, ורוב החשמל ברשת מופק מגז טבעי ומפחם. הנהלת בית הספר רוצה שכל החשמל שלו יבוא ממקורות מתחדשים. איזו תוכנית עומדת בדרישה?

  1. א. לקבל חשמל רק מתחנה גרעינית, כי היא לא פולטת עשן

  2. ב. לקנות גנרטור פרטי שמונע בגז טבעי, כדי לא להיות תלויים ברשת

  3. ג. תאי שמש וטורבינת רוח קטנה על הגג, עם סוללות שנטענות מהם ומספקות חשמל כשאין שמש ורוח

  4. ד. תאי שמש לשעות היום, ובלילה גנרטור שמונע בסולר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

התוכנית צריכה להשתמש רק במקורות מתחדשים. שמש ורוח מתחדשות, והסוללות רק אוגרות אנרגיה שהופקה מהן, ולכן גם בלילה החשמל בא ממקור מתחדש.

•תחנה גרעינית: אין עשן, אבל אורניום מתכלה. מבלבלים בין "לא מזהם את האוויר" לבין "מתחדש".

•גנרטור בגז טבעי: לא תלוי ברשת, אבל גז טבעי הוא דלק מחצבי מתכלה, בדיוק כמו בתחנות שברשת.

•גנרטור בסולר: סולר מופק מנפט, דלק מחצבי. התוכנית עומדת בדרישה רק ביום.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.