דילוג לתוכן המרכזי

קרינה רדיואקטיבית: אלפא, ביתא וגמא - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · קרינה ואנרגיה גרעינית · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

ממה בנוי חלקיק אלפא (α\alpha)?

  1. א. מאלקטרון מהיר אחד

  2. ב. משני פרוטונים ושני נויטרונים

  3. ג. מקרינה אלקטרומגנטית בעלת אנרגיה גבוהה

  4. ד. מאטום הליום שלם, עם האלקטרונים שלו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

חלקיק אלפא הוא חלקיק כבד שנפלט מגרעין לא יציב: 22 פרוטונים ו-22 נויטרונים צמודים יחד (זה גרעין של הליום). יש לו מטען חיובי.

- "אלקטרון מהיר": זה חלקיק ביתא.

- "קרינה אלקטרומגנטית": זו קרינת גמא.

- "אטום הליום שלם": לחלקיק אלפא אין אלקטרונים. הוא רק הגרעין, ולכן הוא טעון חיובית.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

מקור רדיואקטיבי פולט סוג אחד של קרינה. כשמניחים דף נייר בין המקור לגלאי, הגלאי כמעט לא קולט קרינה. איזה סוג קרינה פולט המקור?

  1. א. גמא

  2. ב. ביתא

  3. ג. גלי רדיו

  4. ד. אלפא

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

דף נייר עוצר רק את קרינת אלפא. חלקיק אלפא כבד וטעון, והוא מאבד את האנרגיה שלו מהר כשהוא עובר בחומר.

•גמא: חודרת הכי הרבה. היא עוברת דרך נייר כמעט בלי להיחלש, ורק שכבה עבה של עופרת או בטון מחלישה אותה.

•ביתא: עוברת דרך נייר, ונעצרת רק בכמה מילימטרים של אלומיניום.

•גלי רדיו: אינם קרינה רדיואקטיבית, ועוברים דרך נייר בקלות.

שאלה 3

קלה · פתוחה

בטבלה שלושה סוגי קרינה רדיואקטיבית ושלושה מחסומים. סימן ✓ פירושו שהמחסום עוצר את רוב הקרינה. שלוש משבצות חסרות.

קרינהדף נייראלומיניום בעובי כמה מילימטריםעופרת עבה
אלפא✓✓✓
ביתא?✓✓
גמא✗??

א. האם דף נייר עוצר קרינת ביתא?

תשובה ופתרון לסעיף א

לא (✗).

חלקיק ביתא הוא אלקטרון מהיר. הוא קל וחודר יותר מאלפא, ועובר דרך נייר. רק כמה מילימטרים של אלומיניום עוצרים אותו.

ב. השלימו את השורה של גמא: אלומיניום, ועופרת עבה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אלומיניום: ✗. עופרת עבה: ✓ (מחלישה מאוד, אבל לא עוצרת לגמרי).

1. קרינת גמא היא קרינה אלקטרומגנטית בלי מטען ובלי מסה. היא עוברת דרך אלומיניום דק כמעט בלי להיחלש.

2. שכבה עבה של עופרת (או בטון) בולעת את רובה. גם עופרת לא עוצרת אותה לגמרי, אלא רק מחלישה.

ג. סדרו את שלושת סוגי הקרינה מהחודרת הכי מעט לחודרת הכי הרבה.

תשובה ופתרון לסעיף ג

אלפא, ביתא, גמא.

לפי הטבלה: אלפא נעצרת כבר בנייר, ביתא רק באלומיניום, וגמא רק בעופרת עבה.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

איזה משפט על קרינת גמא נכון?

  1. א. זו קרינה אלקטרומגנטית שנפלטת מגרעין לא יציב, בלי מטען ובלי מסה

  2. ב. זה חלקיק בעל מטען שלילי, שנפלט מהגרעין

  3. ג. היא איננה קרינה אלקטרומגנטית, כי היא באה מחומר רדיואקטיבי

  4. ד. דף נייר עוצר אותה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

קרינת גמא שייכת לשתי הקבוצות: היא קרינה אלקטרומגנטית (כמו אור ורנטגן, עם פוטונים בעלי אנרגיה גבוהה מאוד), והיא נפלטת מגרעין רדיואקטיבי. אין לה מטען ואין לה מסה.

- "חלקיק בעל מטען שלילי": זה חלקיק ביתא.

- "איננה אלקטרומגנטית, כי באה מחומר רדיואקטיבי": טעות. המקור (גרעין לא יציב) לא קובע מהי הקרינה. גמא היא גל אלקטרומגנטי, כמו כל הספקטרום.

- "דף נייר עוצר אותה": נייר עוצר רק אלפא. גמא היא החודרת ביותר.

שאלה 5

קלה · פתוחה

באדמה ובסלעים יש מעט רדיום. גרעין של רדיום אינו יציב: אחרי זמן מה הוא פולט חלקיק אלפא, ומה שנשאר הוא גרעין של רדון, יסוד אחר (גז).

א. האם ההתפרקות של הרדיום קורית מעצמה, או שצריך לחמם את החומר או להוסיף לו חומר אחר?

תשובה ופתרון לסעיף א

מעצמה. התפרקות רדיואקטיבית היא תהליך טבעי בגרעינים לא יציבים.

1. גרעין לא יציב מתפרק מעצמו, בלי שום השפעה מבחוץ.

2. חימום, קירור או תגובה כימית משפיעים על הקשרים בין האטומים, ולא משנים את קצב ההתפרקות של הגרעין.

ב. מדוע אחרי פליטת חלקיק אלפא הרדיום הופך ליסוד אחר?

תשובה ופתרון לסעיף ב

חלקיק האלפא לוקח איתו 22 פרוטונים. מספר הפרוטונים בגרעין קובע איזה יסוד זה, ולכן היסוד משתנה.

1. כל יסוד מוגדר לפי מספר הפרוטונים בגרעין.

2. חלקיק אלפא בנוי מ-22 פרוטונים ו-22 נויטרונים.

3. אחרי הפליטה יש בגרעין 22 פרוטונים פחות, ולכן זה גרעין של יסוד אחר: רדון.

ג. גרעין אחר פולט רק קרינת גמא. האם הוא הופך ליסוד אחר?

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. גמא היא קרינה בלי מטען ובלי מסה, ולכן מספר הפרוטונים לא משתנה.

בפליטת גמא הגרעין רק מוסר אנרגיה. לא יוצאים ממנו פרוטונים, ולכן הוא נשאר אותו יסוד.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

קרינת אלפא היא הקרינה החודרת הכי מעט: השכבה החיצונית של העור עוצרת אותה. ובכל זאת, חומר שפולט קרינת אלפא נחשב מסוכן מאוד אם נושמים אותו או בולעים אותו.

א. מדוע מקור אלפא שנמצא מחוץ לגוף, במרחק של מטר, כמעט לא מסוכן?

תשובה ופתרון לסעיף א

קרינת אלפא עוברת רק כמה סנטימטרים באוויר, ואת מה שמגיע עוצרת השכבה החיצונית של העור, שהיא תאים מתים.

1. חלקיקי אלפא מאבדים את האנרגיה שלהם אחרי כמה סנטימטרים באוויר.

2. גם אם הם מגיעים לגוף, השכבה החיצונית של העור עוצרת אותם, והם לא מגיעים לתאים חיים.

ב. מדוע אותו חומר מסוכן מאוד כשהוא בתוך הריאות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בתוך הגוף אין מחסום: כל האנרגיה של חלקיקי האלפא נמסרת לתאים החיים הסמוכים, ופוגעת בהם וב-DNA שלהם.

1. בתוך הריאה החומר צמוד לתאים חיים, ואין עור שמגן עליהם.

2. אלפא נעצרת אחרי מרחק קצר מאוד, כלומר מוסרת את כל האנרגיה שלה בשטח קטן.

3. לכן היא פוגעת חזק מאוד בתאים הקרובים, ועלולה לפגוע ב-DNA ולהעלות את הסיכון לסרטן.

ג. השלימו: כשמשווים סיכון של קרינה רדיואקטיבית, צריך לשאול לא רק כמה היא חודרת, אלא גם ___.

תשובה ופתרון לסעיף ג

איפה נמצא המקור: מחוץ לגוף או בתוכו.

מחוץ לגוף, גמא היא המסוכנת ביותר כי היא חודרת עמוק. בתוך הגוף, אלפא מסוכנת מאוד כי היא מוסרת את כל האנרגיה בתאים הקרובים.

שאלה 7

בינונית · אמריקאית

בגלאי עשן ביתי יש כמות קטנה מאוד של חומר רדיואקטיבי שפולט בעיקר קרינת אלפא. הגלאי תלוי על התקרה, במרחק של כמה מטרים מהאנשים. מדוע הוא נחשב בטוח?

  1. א. קרינת אלפא אינה מייננת, ולכן אינה פוגעת בתאים

  2. ב. קרינת אלפא נעצרת בבית הפלסטיק של הגלאי ובכמה סנטימטרים של אוויר

  3. ג. החומר שבתוך הגלאי מפסיק להיות רדיואקטיבי כשהגלאי כבוי

  4. ד. הגלאי פולט קרינה רק כשיש עשן

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

קרינת אלפא חודרת הכי מעט: הבית של הגלאי וכמה סנטימטרים של אוויר עוצרים אותה. לכן היא לא מגיעה לאנשים בחדר. הגלאי מסוכן רק אם מפרקים אותו ומגיעים לחומר עצמו.

- "אלפא אינה מייננת": טעות. אלפא היא דווקא קרינה מייננת מאוד. היא בטוחה כאן רק בגלל שהיא לא מגיעה אלינו.

- "מפסיק להיות רדיואקטיבי כשהגלאי כבוי": התפרקות רדיואקטיבית קורית מעצמה כל הזמן, בלי קשר לחשמל.

- "פולט רק כשיש עשן": החומר פולט כל הזמן. העשן רק משנה את מה שהגלאי מודד, וזה מפעיל את הצפירה.

שאלה 8

בינונית · אמריקאית

בבדיקה רפואית מזריקים למטופל כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי, שמגיע לבלוטת התריס. מצלמה מיוחדת שליד המטופל קולטת את הקרינה שיוצאת מהגוף, ומראה איך הבלוטה פועלת. מדוע בוחרים חומר שפולט קרינת גמא ולא קרינת אלפא?

  1. א. קרינת גמא אינה רדיואקטיבית, ולכן אינה מזיקה בכלל

  2. ב. קרינת אלפא איטית מדי ומגיעה למצלמה רק אחרי כמה שעות

  3. ג. קרינת גמא יוצאת מהגוף ומגיעה למצלמה, ואלפא נבלעת בתוך הגוף ופוגעת בתאים

  4. ד. מצלמות קולטות רק אור, וקרינת גמא היא סוג של אור נראה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

כדי לצלם, הקרינה צריכה לצאת מהגוף. גמא חודרת הרבה, ולכן רובה עוברת דרך הרקמות ומגיעה למצלמה. אלפא הייתה נעצרת אחרי מרחק קצר מאוד בתוך הגוף: המצלמה לא הייתה קולטת דבר, וכל האנרגיה הייתה נמסרת לתאים.

- "גמא אינה רדיואקטיבית ואינה מזיקה": גמא נפלטת מגרעין רדיואקטיבי, והיא מייננת. משתמשים בכמות קטנה מאוד, כי גם היא עלולה לפגוע.

- "אלפא איטית מדי": הבעיה אינה מהירות. אלפא פשוט לא יוצאת מהגוף.

- "גמא היא אור נראה": גמא היא קרינה אלקטרומגנטית, אבל לא אור נראה. המצלמה הזאת בנויה במיוחד לקליטת גמא.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

רוב אטומי הפחמן בטבע הם פחמן 12, ומעט מאוד מהם פחמן 14. פחמן 14 רדיואקטיבי: הוא פולט חלקיק ביתא והופך לחנקן. כל עוד צמח או בעל חיים חי, הוא קולט פחמן מהסביבה, וכמות הפחמן 14 בגופו נשארת קבועה. ארכאולוגים מצאו שני חפצים במערה: חבל קלוע מסיבי צמח, וגרזן מאבן.

א. פחמן 12 ופחמן 14 הם איזוטופים של פחמן. מה משותף להם, ובמה הם שונים?

תשובה ופתרון לסעיף א

לשניהם 66 פרוטונים, ולכן שניהם פחמן. מספר הנויטרונים שונה: ב-12 יש 66, וב-14 יש 88.

1. מספר הפרוטונים קובע את היסוד. לכל אטומי הפחמן יש 66 פרוטונים.

2. המספר 1212 או 1414 הוא מספר המסה: פרוטונים ועוד נויטרונים.

3. בפחמן 12: 12−6=612-6=6 נויטרונים. בפחמן 14: 14−6=814-6=8 נויטרונים.

ב. מה קורה לכמות הפחמן 14 בסיבי הצמח אחרי שהצמח מת? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

היא קטנה עם הזמן: הפחמן 14 ממשיך להתפרק והופך לחנקן, והצמח המת כבר לא קולט פחמן חדש.

1. בזמן החיים, הפחמן 14 שמתפרק מתחלף בפחמן חדש מהסביבה.

2. אחרי המוות אין קליטה חדשה, אבל ההתפרקות נמשכת.

3. לכן כמות הפחמן 14 קטנה, בקצב ידוע. ככל שנשאר פחות, החפץ ישן יותר.

ג. את איזה מהחפצים אפשר לתארך בשיטה הזאת? נמקו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

את החבל בלבד. הוא עשוי מצמח שחי פעם וקלט פחמן. האבן לא הייתה חיה, ואין בה פחמן 14 שנקלט בזמן חיים.

1. השיטה מתאימה לחומר אורגני: חומר שבא מיצור חי.

2. החבל עשוי מסיבי צמח, ולכן אפשר להשוות את כמות הפחמן 14 שבו לכמות בצמח חי.

3. האבן לא קלטה פחמן מהסביבה כמו יצור חי, ולכן אין לשיטה נקודת התחלה. (בגיל הגרזן אפשר להעריך לפי החבל או לפי שרידים אורגניים שנמצאו לידו.)

שאלה 10

בינונית · פתוחה

בבית חולים משתמשים בחומרים רדיואקטיביים לבדיקות ולטיפולים. אחרי השימוש נשארים מזרקים, כפפות ובקבוקונים שיש עליהם שאריות של חומר רדיואקטיבי.

א. מדוע אסור לזרוק את הפסולת הזאת לפח רגיל?

תשובה ופתרון לסעיף א

החומר ממשיך לפלוט קרינה מייננת. בפח רגיל הוא עלול להגיע לאנשים ולסביבה, לזהם קרקע ומים ולפגוע ב-DNA של מי שנחשף.

1. שאריות החומר ממשיכות להתפרק ולפלוט קרינה גם אחרי השימוש.

2. בפח רגיל הן מגיעות לעובדי ניקיון, למטמנה, לקרקע ולמי התהום.

3. חומרים רדיואקטיביים הם מסרטנים: הקרינה שלהם פוגעת ב-DNA, וחומר שנכנס לגוף פוגע מבפנים.

ב. את הפסולת שומרים במכלים עם דפנות עבות של עופרת, בחדר נעול, עד שהקרינה נחלשת. הסבירו את התפקיד של כל אחד: העופרת, החדר הנעול, ההמתנה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

עופרת: מיגון, בולעת קרינה. חדר נעול: שומר מרחק, אף אחד לא מתקרב. המתנה: החומר מתפרק עם הזמן והקרינה נחלשת.

1. העופרת בולעת את רוב הקרינה, גם גמא (מיגון).

2. החדר הנעול מונע מאנשים להתקרב (מרחק) ולשהות ליד המכלים (זמן).

3. עם הזמן גרעינים רבים כבר התפרקו, ונשארים פחות גרעינים שפולטים קרינה. לכן אחרי מספיק זמן אפשר לפנות את הפסולת בבטחה.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

איזה תיאור מתאים לקרינת ביתא?

  1. א. אין לה מטען; עופרת עבה מחלישה אותה; היסוד לא משתנה

  2. ב. מטען חיובי; דף נייר עוצר אותה; היסוד משתנה

  3. ג. אין לה מטען; אלומיניום דק עוצר אותה; היסוד לא משתנה

  4. ד. מטען שלילי; כמה מילימטרים של אלומיניום עוצרים אותה; היסוד משתנה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

חלקיק ביתא הוא אלקטרון מהיר שנוצר בגרעין כשנויטרון הופך לפרוטון. לכן מטענו שלילי, ובגרעין נוסף פרוטון, כלומר היסוד משתנה (למשל פחמן 14 הופך לחנקן). הוא חודר יותר מאלפא, וכמה מילימטרים של אלומיניום עוצרים אותו.

- "אין מטען; עופרת עבה; היסוד לא משתנה": זו גמא.

- "מטען חיובי; נייר; היסוד משתנה": זו אלפא.

- "אין מטען; אלומיניום דק; היסוד לא משתנה": ערבוב. נכון שגמא בלי מטען ולא משנה את היסוד, אבל אלומיניום דק לא עוצר אותה.

שאלה 12

קשה · פתוחה

תמר בודקת איזה סוג קרינה פולט מקור רדיואקטיבי. קודם היא מודדת את קרינת הרקע: מה הגלאי סופר בלי שום מקור בחדר. אחר כך היא מציבה את המקור במרחק 33 ס"מ מהגלאי, ומכניסה ביניהם מחסומים שונים. כל מדידה נמשכת דקה.

מדידהספירות בדקה
רקע (בלי מקור)2020
המקור, בלי מחסום640640
המקור, עם דף נייר450450
המקור, עם אלומיניום בעובי 55 מ"מ130130
המקור, עם עופרת בעובי 55 ס"מ3030

א. למה תמר מדדה קודם את קרינת הרקע?

תשובה ופתרון לסעיף א

בכל מקום יש מעט קרינה מהסביבה. צריך לדעת כמה מהספירות אינן מהמקור, כדי לא לייחס אותן אליו.

1. גם בלי מקור הגלאי סופר מעט, מקרינה טבעית שמגיעה מהאדמה, מהאוויר ומהחלל.

2. רק מה שמעל 2020 ספירות בדקה בא מהמקור.

ב. אילו סוגי קרינה פולט המקור? נמקו כל סוג בעזרת הטבלה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

את שלושתם: אלפא, ביתא וגמא.

1. אלפא: הנייר הוריד את הספירות מ-640640 ל-450450. רק אלפא נעצרת בנייר.

2. ביתא: האלומיניום הוריד מ-450450 ל-130130. הוא עוצר ביתא, שעוברת דרך נייר.

3. גמא: אחרי האלומיניום נשארו 130130 ספירות, הרבה מעל הרקע (2020). רק גמא עוברת דרך 55 מ"מ אלומיניום, ועופרת היא שהחלישה אותה ל-3030.

ג. למה העופרת לא הורידה את הספירות עד הרקע?

תשובה ופתרון לסעיף ג

עופרת מחלישה את קרינת הגמא אבל לא עוצרת אותה לגמרי. חלק קטן עובר.

1. 3030 גדול מ-2020, כלומר עוד 1010 ספירות בדקה מגיעות מהמקור.

2. קרינת גמא נחלשת בעופרת אבל לא נעצרת לגמרי. עופרת עבה יותר הייתה מחלישה אותה עוד.

ד. מה צריכה תמר להשאיר קבוע בכל המדידות כדי שההשוואה תהיה הוגנת?

תשובה ופתרון לסעיף ד

את המרחק בין המקור לגלאי ואת זמן המדידה (דקה). וגם את אותו מקור ואותו גלאי.

1. אם המרחק משתנה, הספירות משתנות גם בלי מחסום. זה חשוב במיוחד לאלפא, שנעצרת אחרי כמה סנטימטרים באוויר.

2. אם זמן המדידה משתנה, משתנה מספר הספירות.

3. רק המחסום משתנה בין המדידות.

שאלה 13

קשה · אמריקאית

שני עובדים במפעל נחשפו לקרינה. יונתן עבר ליד מכלית סגורה עם מקור גמא, ונחשף לקרינה במשך כמה דקות. על הבגדים והידיים של רחל נשפך אבק שמכיל חומר רדיואקטיבי. מה נכון אחרי שהם יצאו מהמפעל?

  1. א. שניהם רדיואקטיביים עכשיו, וצריך לבודד את שניהם

  2. ב. יונתן רדיואקטיבי, כי גמא חודרת לגוף. רחל לא, כי האבק רק על הבגדים

  3. ג. שניהם לא נחשפים עוד לשום קרינה, כי יצאו מהמפעל

  4. ד. יונתן אינו פולט קרינה. רחל ממשיכה להיחשף כל עוד האבק עליה, וצריך לרחוץ ולהחליף בגדים

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

יש הבדל בין חשיפה לקרינה לבין זיהום בחומר רדיואקטיבי.

1. יונתן: הקרינה עברה דרכו כשעמד ליד המקור. היא לא השאירה בגופו חומר רדיואקטיבי, ולכן אחרי שהתרחק הוא אינו פולט קרינה ואינו מסכן אחרים.

2. רחל: החומר הרדיואקטיבי עצמו נמצא עליה וממשיך להתפרק ולפלוט קרינה. היא ממשיכה להיחשף, ועלולה להעביר את האבק הלאה או לבלוע אותו. צריך להסיר אותו: לרחוץ ולהחליף בגדים.

- "שניהם רדיואקטיביים": תפיסה שגויה שקרינה "נדבקת".

- "יונתן רדיואקטיבי, רחל לא": הפוך. מה שקובע הוא אם החומר נשאר על הגוף.

- "שניהם לא נחשפים עוד": נכון ליונתן, אבל רחל לוקחת את המקור איתה.

שאלה 14

קשה · פתוחה

במפעל לייצור נייר עובר יריעה של נייר בין מקור רדיואקטיבי (מעל היריעה) לבין גלאי (מתחת ליריעה). הגלאי סופר כמה חלקיקים עוברים את הנייר. אם הנייר נעשה עבה יותר, מגיעים לגלאי פחות חלקיקים, והמכונה לוחצת חזק יותר על הגלילים כדי להחזיר את העובי לגודל הנכון. במכונה הזאת משתמשים במקור ביתא.

א. מדוע אי אפשר להשתמש במקור אלפא?

תשובה ופתרון לסעיף א

דף נייר עוצר את כל קרינת האלפא. הגלאי לא יקלוט כלום, בכל עובי.

1. אלפא נעצרת כבר בדף נייר אחד.

2. לכן הגלאי יקלוט כמעט אפס גם בנייר דק וגם בנייר עבה, ולא יוכל להבחין בשינוי.

ב. מדוע גם מקור גמא לא מתאים?

תשובה ופתרון לסעיף ב

גמא עוברת דרך נייר כמעט בלי להיחלש. שינוי קטן בעובי כמעט לא ישנה את הספירות.

1. גמא נחלשת רק בשכבה עבה של חומר צפוף, כמו עופרת.

2. נייר דק או עבה מעט מחלישים אותה כמעט באותה מידה, כמעט לא בכלל.

3. לכן הגלאי יספור כמעט אותו מספר, והמכונה לא תזהה את השינוי.

ג. מדוע דווקא ביתא מתאימה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

ביתא עוברת דרך נייר, אבל חלק ממנה נבלע בו. ככל שהנייר עבה יותר, נבלע יותר, ולכן הספירות משתנות עם העובי.

1. החדירות של ביתא בינונית: היא עוברת חומר דק ונעצרת בכמה מילימטרים של אלומיניום.

2. כשהיא עוברת בנייר, חלק מהחלקיקים נבלעים בו, ומספרם תלוי בעובי.

3. לכן שינוי קטן בעובי גורם לשינוי ברור בספירות, וזה בדיוק מה שהמכונה צריכה.

ד. בבוקר אחד הגלאי מתחיל לספור יותר חלקיקים מהרגיל. מה קרה לנייר, ומה המכונה תעשה?

תשובה ופתרון לסעיף ד

הנייר נעשה דק יותר. המכונה תלחץ פחות על הגלילים, כדי שהנייר יהיה עבה יותר.

1. יותר חלקיקים עוברים, כלומר פחות נבלעים בנייר. לכן הנייר דק יותר.

2. המכונה מקטינה את הלחץ על הגלילים, והנייר חוזר לעובי הנכון.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

רדון הוא גז רדיואקטיבי שפולט קרינת אלפא. הוא נוצר מרדיום שבאדמה ובסלעים, וחודר מהקרקע לחדרים במרתף. במרתף של משפחת לוי נמדד ריכוז גבוה של רדון. איזה צעד יקטין הכי הרבה את הסיכון לבני המשפחה?

  1. א. לצפות את קירות המרתף בלוחות עופרת

  2. ב. לאוורר את המרתף היטב ולאטום סדקים ברצפה

  3. ג. לחמם את המרתף, כדי שהרדון יתפרק מהר יותר

  4. ד. להכניס למרתף צמחים שיקלטו את הקרינה

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הסכנה מרדון היא שהוא גז: נושמים אותו, והוא פולט אלפא בתוך הריאות, ליד תאים חיים. לכן צריך להוציא את הגז מהאוויר (אוורור) ולמנוע ממנו להיכנס (אטימת סדקים).

- "לוחות עופרת על הקירות": העופרת עוצרת קרינה שעוברת דרך הקירות, אבל הרדון כבר נמצא באוויר שבתוך החדר, ואת האוויר הזה נושמים.

- "לחמם כדי שיתפרק מהר": התפרקות רדיואקטיבית לא מושפעת מחימום.

- "צמחים שיקלטו את הקרינה": צמחים לא בולעים קרינה רדיואקטיבית ולא מסלקים את הגז.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.