האטום והגרעין שבמרכזו
בפרק על האטום ראינו שבניסוי של רתרפורד רוב חלקיקי האלפא עברו דרך רדיד הזהב כמעט בלי לסטות, ורק מעטים הוחזרו לאחור. ההסבר: כמעט כל האטום ריק, ובמרכזו גרעין זעיר וכבד.
במדויק: רוב המסה של האטום מרוכזת בגרעין קטן מאוד ביחס לאטום, והמטען החשמלי של הגרעין חיובי. האלקטרונים, שהמטען שלהם שלילי, נמצאים סביבו.
יחידות של הפיזיקה הגרעינית
אנרגיות של גרעינים קטנות מאוד ביחידות של ג'אול, ומסות של גרעינים קטנות מאוד בקילוגרם. לכן משתמשים ביחידות שמתאימות לעולם הגרעין.
במדויק: אלקטרון-וולט הוא האנרגיה שמקבל מטען יסודי שעובר מתח של : , ו-. יחידת המסה האטומית היא ממסת אטום : . המסות של הפרוטון, הנויטרון, האלקטרון וכמה אטומים קלים ב- נתונות בדף הנוסחאות.
1. מבנה הגרעין, הכוח החזק ואנרגיית קשר
מבנה הגרעין
כל גרעין בנוי משני סוגי חלקיקים: פרוטונים, שהם טעונים חיובית, ונויטרונים, שאין להם מטען. מספיקים שני מספרים כדי לתאר גרעין: כמה פרוטונים יש בו, וכמה חלקיקים יש בו בסך הכול.
במדויק: הפרוטונים והנויטרונים נקראים יחד נוקליאונים. המספר האטומי הוא מספר הפרוטונים בגרעין; הוא קובע את מטען הגרעין, , ואת היסוד. מספר המסה הוא מספר הנוקליאונים בגרעין, ולכן מספר הנויטרונים הוא . מסמנים גרעין . איזוטופים של יסוד הם גרעינים עם אותו ומספר נויטרונים שונה (ולכן שונה).
בסימון : פרוטונים, נוקליאונים, ולכן נויטרונים. האיזוטופ הוא אותו יסוד (סטרונציום), עם נויטרונים.
מסות הפרוטון והנויטרון כמעט שוות, ומסת האלקטרון קטנה מהן בערך פי . לכן המסה של אטום ב- קרובה למספר המסה .
מרכיבי הגרעין
•באטום נייטרלי מספר האלקטרונים שווה ל-.
•איזוטופים: אותו , שונה. שני גרעינים עם שונה הם תמיד יסודות שונים.
סדרי גודל: אטום וגרעין
הגרעין קטן מהאטום פי עשרות אלפים בערך, אבל כמעט כל המסה של האטום נמצאת בו.
הכוח הגרעיני החזק
בגרעין יש פרוטונים צפופים מאוד, שכולם טעונים חיובית ודוחים זה את זה בכוח חשמלי עצום. אם כך, למה הגרעין לא מתפרק? כי פועל בו כוח משיכה חזק עוד יותר.
במדויק: הכוח הגרעיני החזק הוא כוח משיכה בין כל הנוקליאונים: פרוטון-פרוטון, נויטרון-נויטרון ופרוטון-נויטרון, והוא לא תלוי במטען. במרחקים של גרעין הוא חזק בהרבה מהדחייה החשמלית בין הפרוטונים, אבל הוא קצר טווח: הוא פועל רק עד מרחק של כ-- פרמי (), ולכן כל נוקליאון מושך רק את שכניו הקרובים.
הנויטרונים תורמים ליציבות הגרעין: הם מוסיפים משיכה של הכוח החזק, ואין להם מטען, ולכן הם לא מוסיפים דחייה חשמלית. הדחייה החשמלית ארוכת טווח, וכל פרוטון דוחה את כל הפרוטונים בגרעין; המשיכה החזקה קצרת טווח, וכל נוקליאון מושך רק את שכניו. לכן בגרעינים כבדים יש יותר נויטרונים מפרוטונים.
הנויטרונים, שאין להם מטען, תורמים ליציבות הגרעין: הם משתתפים במשיכה של הכוח החזק ולא בדחייה החשמלית. כוח הכובד בין הנוקליאונים זניח, והוא לא מה שמחזיק את הגרעין.
אנרגיית קשר גרעינית
כדי לפרק גרעין לנוקליאונים נפרדים צריך להשקיע אנרגיה נגד הכוח החזק. ומדידות מראות דבר מפתיע: מסת הגרעין קטנה מסכום המסות של הנוקליאונים שלו. המסה ה"חסרה" שקולה לאנרגיה הזאת.
במדויק: אנרגיית הקשר של גרעין היא האנרגיה הדרושה כדי להפריד בין כל הנוקליאונים שלו (לפרק אותו לפרוטונים ולנויטרונים חופשיים במנוחה). לפי שקילות מסה-אנרגיה היא שווה ל-, כאשר הוא סכום המסות של הנוקליאונים הנפרדים פחות מסת הגרעין. אנרגיית הקשר הממוצעת לנוקליאון היא : ככל שהיא גדולה יותר, הנוקליאונים קשורים חזק יותר והגרעין יציב יותר.
הליום 4 (מהמסות בדף הנוסחאות). משתמשים במסת אטום המימן במקום במסת הפרוטון, כי מסת האטום כוללת שני אלקטרונים, ושני אטומי כוללים אותם שני אלקטרונים:
, ולכן , ו- לנוקליאון.
באיור: אנרגיית הקשר לנוקליאון של הגרעינים הקלים שהמסות שלהם בדף הנוסחאות (, , , ), מחושבת באותה דרך. לשם השוואה, בגרעינים הכבדים ו- היא כ- וכ- לנוקליאון.
בגרעינים הקלים קטנה ועולה מהר עם ( יוצא דופן: הוא קשור חזק במיוחד). היא מגיעה לשיא בגרעינים בינוניים, בסביבת מספר מסה (ברזל), ויורדת לאט בגרעינים הכבדים. לכן הגרעינים היציבים ביותר הם הבינוניים, לא הקטנים ביותר.
שקילות מסה-אנרגיה ואנרגיית קשר
שקילות מסה-אנרגיה: שינוי במסה של מערכת שקול לאנרגיה . ביחידות של הגרעין: .
אנרגיית הקשר של (מפתחים מהנוסחה שבדף):
•כשנתונה מסת האטום (ולא מסת הגרעין), מציבים את מסת אטום במקום , כדי שמסות האלקטרונים יתקזזו.
- תמיד חיובי: הגרעין קל מסכום מרכיביו.
- יציבות: משווים את , לא את .
ביקוע ומיזוג גרעיני
בשני התהליכים מסת התוצרים קטנה ממסת המגיבים, וההפרש משתחרר כאנרגיה (בעיקר אנרגיה קינטית של התוצרים):
למשל במיזוג : , ולכן .
השוואת יציבות וחישוב אנרגיה משתחררת
1. אנרגיית קשר מנתוני מסה: מחשבים (סכום מסות הנוקליאונים פחות מסת הגרעין, ב-) וכופלים ב-.
2. יציבות: מחלקים כל אנרגיית קשר במספר הנוקליאונים של אותו גרעין. הגרעין עם הגדולה יותר יציב יותר.
3. אנרגיה בתהליך: מחשבים את הפרש המסות לפני ואחרי (או את הפרש אנרגיות הקשר אחרי ולפני). הפרש חיובי = אנרגיה משתחררת.
4. בודקים יחידות: אם צריך ג'אול, .
אנרגיית קשר כוללת גדולה לא אומרת שהגרעין יציב יותר: לגרעין כבד יש פשוט יותר נוקליאונים. היציבות נמדדת לפי אנרגיית הקשר לנוקליאון.
גרעין קטן יותר אינו בהכרח יציב יותר. אנרגיית הקשר לנוקליאון נמוכה בגרעינים הקלים מאוד, ומרבית בגרעינים הבינוניים.
מסת הגרעין קטנה מסכום המסות של הפרוטונים והנויטרונים שלו, לא שווה לו. ההפרש הוא אנרגיית הקשר חלקי .
דוגמה א - יציבות לפי אנרגיית קשר לנוקליאון
רדיום () ופולוניום () הם איזוטופים רדיואקטיביים בסדרת אורניום .
ד. אנרגיות הקשר הגרעיניות של האיזוטופים רדיום ופולוניום הן: , . קבעו איזה משני האיזוטופים יציב יותר. נמקו את קביעתכם.
1. מה קובע יציבות: אנרגיית הקשר לנוקליאון, : האנרגיה הממוצעת שצריך להשקיע כדי לנתק נוקליאון אחד. ככל שהיא גדולה יותר, הגרעין יציב יותר.
2. רדיום: , ולכן לנוקליאון.
3. פולוניום: , ולכן לנוקליאון.
4. : הנוקליאונים בפולוניום קשורים חזק יותר. אנרגיית הקשר הכוללת של רדיום גדולה יותר רק כי יש בו יותר נוקליאונים.
ד. פולוניום יציב יותר: לנוקליאון, לעומת לנוקליאון ברדיום .
דוגמה ב - תפקיד הכוח החזק ויציבות הגרעין
א. ידוע שבגרעין האטום פועל "הכוח החזק". כתבו בקצרה מהי פעילותו של הכוח החזק, והסבירו מדוע הוא נדרש.
ו. קבעו אם ההיגד נכון או שגוי: (5) "ככל שמספר הנוקלאונים (פרוטונים ונויטרונים) בגרעין קטן יותר – היציבות שלו גדולה יותר."
1. א, פעילות הכוח: הכוח החזק הוא כוח משיכה בין כל הנוקליאונים, פרוטונים ונויטרונים, ואינו תלוי במטען. במרחקים גרעיניים הוא חזק בהרבה מהכוח החשמלי, וטווחו קצר מאוד, בסדר גודל של קוטר גרעין.
2. א, למה הוא נדרש: הפרוטונים בגרעין טעונים חיובית וקרובים מאוד זה לזה, ולכן לפי חוק קולון פועלת ביניהם דחייה חשמלית גדולה מאוד. כוח הכובד ביניהם זניח. בלי כוח משיכה חזק יותר מהדחייה, הגרעין היה מתפרק.
3. ו(5): מדד היציבות הוא אנרגיית הקשר לנוקליאון. היא נמוכה בגרעינים קלים מאוד (למשל דויטריום, כ- לנוקליאון), עולה עד לגרעינים בינוניים ויורדת לאט בכבדים. לכן ההיגד שגוי.
א. הכוח החזק הוא כוח משיכה חזק וקצר טווח בין כל הנוקליאונים; הוא נדרש כדי להחזיק את הגרעין למרות הדחייה החשמלית בין הפרוטונים. ו(5). שגוי.
2. סוגי קרינה ומשוואות התפרקות (α, β, γ)
התפרקות רדיואקטיבית
יש גרעינים שאינם יציבים. גרעין כזה "מחכה" זמן מה, ובלי שום סיבה חיצונית פולט מעצמו קרינה והופך לגרעין אחר. זו רדיואקטיביות, ומהתופעה הזאת אפשר ללמוד על מבנה הגרעין.
במדויק: התפרקות רדיואקטיבית היא תהליך ספונטני שבו גרעין לא יציב (גרעין אב) פולט קרינה: חלקיק , חלקיק או , או פוטון . בפליטת או הגרעין הופך לגרעין של יסוד אחר (גרעין בת); בפליטת הוא נשאר אותו גרעין ורק עובר למצב אנרגיה נמוך יותר. ההתפרקות לא מושפעת מתנאים חיצוניים כמו טמפרטורה, לחץ או מצב כימי.
שלוש הקרינות בשדה מגנטי
מעבירים קרינה מחומר רדיואקטיבי דרך שדה מגנטי, והיא מתפצלת לשלושה סוגים: אחד סוטה לצד אחד, אחד לצד השני, ואחד ממשיך ישר. מהסטייה לומדים מה המטען של כל קרינה.
במדויק: קרינת היא גרעיני הליום, , עם מטען . קרינת היא אלקטרונים, , וקרינת היא פוזיטרונים, (מסה כמו של אלקטרון ומטען ). קרינת היא קרינה אלקטרומגנטית: פוטונים בעלי אנרגיה גבוהה, בלי מטען ובלי מסה. בשדה מגנטי פועל כוח לורנץ רק על הקרינות הטעונות, ולכן ו-, שהמטענים שלהן מנוגדים, סוטות לכיוונים מנוגדים ( סוטה לאותו צד כמו ), ו- ממשיכה בקו ישר.
הקרינה נכנסת כלפי מעלה לשדה מגנטי שמכוון לתוך הדף (×). לפי כלל יד ימין, על המטען החיובי של פועל כוח שמאלה, ועל המטען השלילי של ימינה. לא סוטה.
רדיוס המסלול של חלקיק טעון הוא (מפתחים מ- ומ-). מסת חלקיק גדולה פי אלפים ממסת האלקטרון, ולכן בדרך כלל המסלול שלו מתעקם הרבה פחות. באיור מתעקמת חזק ו- רק מעט. גם בשדה חשמלי ו- סוטות לכיוונים מנוגדים ו- לא סוטה.
כיצד משתנים ו- בכל תהליך
הוא נויטרינו ו- אנטי-נויטרינו: אין להם מטען ומספר מסה.
חוקי השימור במשוואה גרעינית
בכל התפרקות ובכל תגובה גרעינית:
- שימור המטען: סכום המספרים התחתונים לפני שווה לסכום אחרי.
- שימור מספר הנוקליאונים: סכום המספרים העליונים לפני שווה לסכום אחרי.
רצף האנרגיות של והנויטרינו
בפליטת כל החלקיקים שיוצאים מגרעין מסוים מקבלים אותה אנרגיה (או כמה ערכים מוגדרים). בפליטת זה לא כך: יש אלקטרונים מהירים ויש איטיים. נראה כאילו חלק מהאנרגיה "נעלם".
במדויק: חלקיקי נפלטים ברצף של אנרגיות, מאפס עד ערך מרבי שאופייני לגרעין. ההסבר: בהתפרקות נפלט חלקיק נוסף, נויטרינו (בפליטת ) או אנטי-נויטרינו (בפליטת ), בלי מטען ועם מסה זניחה, והאנרגיה מתחלקת בינו לבין האלקטרון. קיומו נדרש כדי שחוקי השימור של אנרגיה ותנע יתקיימו, ולכן "הומצא" זמן רב לפני שהוכח בניסוי.
קרינת , לעומת זאת, נפלטת במספר אנרגיות מוגדרות שאופייניות לגרעין, כי לגרעין יש רמות אנרגיה בדידות, כמו לאטום. הפרשי האנרגיה בין רמות הגרעין הם מסדר גודל של . לפוטון של : , כלומר מסדר גודל של , קטן בהרבה מאורך הגל של אור נראה.
תכונות הקרינות
- למה נפלטת אחרי או : גרעין הבת נשאר במקרים רבים במצב מעורר, ועובר לרמת היסוד בפליטת פוטון.
כתיבת משוואת התפרקות
1. כותבים את גרעין האב עם ו-, ומזהים את סוג ההתפרקות (נתון, או נקבע מהשינוי ב- וב-).
2. כותבים את החלקיק הנפלט בסימון המלא: , , או .
3. מחשבים את ו- של גרעין הבת משימור מספר הנוקליאונים ומשימור המטען.
4. את שם היסוד קובעים לפי (נתון בשאלה), ולא לפי .
5. חלקיק לא ידוע: משני חוקי השימור מקבלים את ואת המטען שלו, ומהם מזהים אותו (מטען ומספר מסה = אלקטרון).
6. בודקים: סכום עליון וסכום תחתון שווים בשני הצדדים.
האלקטרון שנפלט בהתפרקות לא היה בגרעין, ואינו אחד מהאלקטרונים שסביב הגרעין. הוא נוצר ברגע ההתפרקות, כשנויטרון בגרעין הופך לפרוטון. לכן גדל ב-.
בפליטת לא משנים את ואת : לפוטון אין מטען ואין מספר מסה, ולא נוצר יסוד חדש. רק האנרגיה של הגרעין קטנה.
קרינת לא סוטה בשדה מגנטי, כי אין לה מטען: . "קרינה חזקה" אינה סיבה לסטייה.
דוגמה א - התפרקות של מוליבדן ופליטת
סוג אחד של התפרקות רדיואקטיבית הוא התפרקות .
א. בהתפרקות נפלט אלקטרון מן הגרעין. הסבירו כיצד נוצר אלקטרון זה.
ב. בהתפרקות של האיזוטופ הרדיואקטיבי של היסוד מוליבדן מתקבל איזוטופ של היסוד טכנציום, . כתבו את המשוואה המתארת את ההתפרקות של מוליבדן לטכנציום.
ו. במקרים רבים, לאחר התפרקות או התפרקות מתקיימת בגרעין שנוצר התפרקות . הסבירו מהי הסיבה לכך.
1. א: בגרעין אין אלקטרונים, רק פרוטונים ונויטרונים. ברגע ההתפרקות אחד הנויטרונים הופך לפרוטון, ונוצרים אלקטרון ואנטי-נויטרינו: . הפרוטון נשאר בגרעין, והאלקטרון והאנטי-נויטרינו נפלטים. המטען נשמר: .
2. ב: בהתפרקות המספר לא משתנה ו- גדל ב-: .
3. בדיקה: מספר הנוקליאונים ; המטען .
4. ו: לגרעין יש רמות אנרגיה בדידות. אחרי התפרקות או גרעין הבת נשאר במקרים רבים במצב מעורר. כשהוא עובר לרמת היסוד הוא פולט את הפרש האנרגיה כפוטון: . ההפרשים הם מסדר גודל של , ולכן הפוטון הוא קרינת . ו- לא משתנים.
א. נויטרון בגרעין הופך לפרוטון, ובתהליך נוצרים אלקטרון ואנטי-נויטרינו: . ב. . ו. גרעין הבת נשאר במצב מעורר, ובמעבר לרמת היסוד הוא פולט את עודף האנרגיה כפוטון .
דוגמה ב - זיהוי הקרינה לפי חוקי השימור
האיזוטופ הרדיואקטיבי נוצר באטמוספרה לפי המשוואה: .
א. הסתמכו על משוואת היווצרותו של וקבעו מהו מספר הפרוטונים ומהו מספר הנויטרונים בגרעין של . הסבירו.
ב. מתפרק התפרקות רדיואקטיבית ל-.
(1) רשמו את משוואת ההתפרקות הרדיואקטיבית של , וציינו את סוג הקרינה הנפלטת.
(2) מהו חוק השימור שהסתמכתם עליו כדי לקבוע את סוג הקרינה הנפלטת?
1. א, שימור המטען: משמאל , מימין . לכן : שישה פרוטונים.
2. א, שימור מספר הנוקליאונים: , ולכן , ומספר הנויטרונים .
3. ב(1): גדל מ- (פחמן) ל- (חנקן), ו- נשאר . החלקיק הנפלט: מספר מסה ומטען , כלומר אלקטרון: . זו קרינת .
4. ב(2): לפי שימור המטען החלקיק הנפלט חייב לשאת מטען (בעזרת שימור מספר הנוקליאונים מקבלים שמספר המסה שלו ).
א. פרוטונים ו- נויטרונים. ב(1). , קרינת . ב(2). חוק שימור המטען החשמלי (יחד עם שימור מספר הנוקליאונים).
3. חוק הדעיכה: זמן מחצית חיים ופעילות
אקראיות וחוקיות בהתפרקות
אי אפשר לדעת מתי יתפרק גרעין מסוים: אולי בעוד שנייה, אולי בעוד אלף שנה. אבל כשיש מיליארדי גרעינים, כמו בכל מדגם אמיתי, מספר ההתפרקויות בכל שנייה צפוי מאוד, בדיוק כמו שאי אפשר לנחש תוצאה של הטלת מטבע אחת, אבל במיליון הטלות כמעט בדיוק חצי יהיו "עץ".
במדויק: ההתפרקות של גרעין יחיד היא אקראית: אפשר לדעת רק את ההסתברות שהוא יתפרק. קבוע הדעיכה הוא ההסתברות ליחידת זמן שגרעין יתפרק; הוא תכונה של סוג הגרעין (האיזוטופ) ואינו תלוי בכמות החומר. במדגם גדול קצב ההתפרקות יחסי למספר הגרעינים שעוד לא התפרקו: . היחידה של היא .
זמן מחצית חיים ופעילות
מדגם של יוד 131: אחרי ימים נשארה מחצית מהגרעינים, אחרי עוד ימים מחצית מהמחצית, וכן הלאה. הימים האלה הם זמן מחצית החיים שלו.
במדויק: זמן מחצית החיים הוא הזמן שבו מספר הגרעינים שעוד לא התפרקו במדגם קטן לחצי. הוא קבוע לכל איזוטופ, ולא תלוי בכמות ההתחלתית או ברגע שבו מתחילים למדוד. הפעילות של מקור רדיואקטיבי היא מספר ההתפרקויות ביחידת זמן: . היחידה שלה היא בקרל: = התפרקות אחת בשנייה.
בכל פרק זמן של מספר הגרעינים שנשארו קטן פי : אחרי נשאר , אחרי נשאר , אחרי נשאר . הגרף הוא עקומה מעריכית יורדת, שמתקרבת לציר הזמן ולא חותכת אותו.
הפעילות יחסית ל-, ולכן גם היא קטנה פי בכל זמן מחצית חיים, ולגרף שלה אותה צורה.
חוק הדעיכה
מפתחים מהנוסחאות שבדף (הן עצמן לא בדף):
- הפעילות כפונקציה של הזמן: .
- בזמני מחצית חיים: מציבים : , ולכן .
- הזמן עד יחס נתון: (וכך גם עם ).
- מספר הגרעינים שהתפרקו עד רגע : .
מספר הגרעינים במדגם לפי מסתו
מסת אטום ב- קרובה למספר המסה , ו-. לכן במדגם שמסתו :
למשל ב- של : גרעינים.
חישובי דעיכה
1. מ-: . כשהפעילות ב-, ממירים קודם את לשניות ( יום , שנה ).
2. מהפעילות או להפך: .
3. מספר או פעילות ברגע : או . במכפלה אפשר לעבוד בכל יחידת זמן, ובלבד שהיא אותה יחידה ב- וב-.
4. שאלת "פי כמה" (קטן פי , ירד ל-): אם היחס הוא חזקה של , סופרים זמני מחצית חיים (: שלושה). אחרת: .
5. בדיקת סבירות: התוצאה צריכה ליפול בין שני מספרים שלמים של זמני מחצית חיים מתאימים.
זמן מחצית חיים מגרף או מטבלה
1. קוראים את הערך ההתחלתי (או ) בגרף.
2. מחפשים את הזמן שבו הגרף מגיע ל-: זה .
3. בודקים בנקודה נוספת: ב- הערך צריך להיות . מנקודות מדידה בטבלה מעבירים עקומה חלקה, ולא קווים ישרים בין הנקודות.
4. מחשבים ביחידות שהשאלה מבקשת.
5. כשהגרף צמוד לציר (ערכים קטנים מאוד), לא קוראים ממנו: מחשבים בנוסחה.
זמן מחצית החיים לא אומר מתי יתפרק גרעין מסוים. הוא מתאר מדגם גדול של גרעינים; על גרעין בודד אפשר לדעת רק את ההסתברות שיתפרק.
זמן מחצית החיים לא תלוי בכמות: במדגם כפול יש פי גרעינים וגם פי התפרקויות בשנייה, והזמן עד שהמספר קטן לחצי זהה. גם הזמן עד שהפעילות יורדת ל- לא תלוי ב-.
אחרי שני זמני מחצית חיים לא התפרקו כל הגרעינים: נשאר רבע. אחרי זמני מחצית חיים נשאר מהכמות ההתחלתית.
כשהפעילות ב- (התפרקויות בשנייה), חייב להיות ב-. הצבה של בימים או בשנים ב- נותנת תוצאה שגויה פי עשרות אלפים ויותר.
תיארוך (קביעת גיל) מתבסס על מדידת הפעילות שנשארה. לכן זמן מחצית החיים של האיזוטופ צריך להיות מסדר גודל של גיל הממצא: פחמן 14 ( שנה) מתאים לממצאים בני אלפי שנים, ויוד 131 ( ימים) לא מתאים.
דוגמה א - זמן מחצית חיים מגרף, ודעיכה פי עשרה
יוד הוא חומר רדיואקטיבי שמשמש ברפואה לטיפול בבלוטת התריס. חוקרים לקחו מדגם של יוד ומדדו את מספר הגרעינים, , שלא התפרקו ברגע ובזמנים נוספים:
ד. היעזרו בגרף של כפונקציה של , וקבעו את זמן מחצית החיים, , של היוד וחשבו את קבוע הדעיכה, .
ה. נתון שהפעילות של ברגע נתון הייתה . אחרי פרק זמן הפעילות קטנה ל-. חשבו את פרק הזמן הזה.
ו. במדגם אחר מספר הגרעינים ההתחלתי של ברגע היה כפול (). קבעו אם במדגם זה זמן מחצית החיים גדול מזמן מחצית החיים של המדגם הראשון, קטן ממנו או שווה לו. נמקו.
1. הגרף: מסמנים את נקודות הטבלה ומעבירים דרכן עקומה חלקה יורדת.
2. ד: . הגרף מגיע למחצית, , ב- ימים, ולכן ימים. בדיקה: ב- ימים () נשאר , וב- ימים () נשאר .
3. לפי : ליום. בשניות, ימים , ולכן .
4. ה: לפי , ו- קבוע, הפעילות יחסית ל-. לפי : .
5. הצבה: ימים. סבירות: ימים נותנים ירידה פי , ו- ימים פי .
6. ו: , ו- הוא תכונה של סוג הגרעין, לא של הכמות. במדגם הכפול מתפרקים פי גרעינים בכל שנייה, אבל יש גם פי גרעינים, ולכן הזמן עד שמספרם קטן לחצי זהה.
ד. ימים; ליום . ה. ימים. ו. שווה ( ימים).
דוגמה ב - פעילות ומספר גרעינים אחרי עשר שנים
גנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי (RTG) בחללית מכיל פלוטוניום , שזמן מחצית החיים שלו שנה. בתחילת המשימה היו בגנרטור אטומי פלוטוניום. החללית הגיעה ליעדה כעבור שנים.
ב. חשבו את הפעילות, , של הפלוטוניום ב-RTG בתחילת המשימה.
ג. חשבו את מספר גרעיני הפלוטוניום ב-RTG שלא התפרקו כעבור שנים.
1. ב, נתון ומטרה: , שנה. הפעילות ב-, ולכן ממירים לשניות: .
2. לפי : .
3. לפי : .
4. ג: לפי . רק המכפלה חשובה, ולכן אפשר לעבוד בשנים: לשנה, ו-.
5. . כלומר התפרקו רק כ- גרעינים, וזמן מחצית החיים הארוך מתאים למשימה ארוכה.
ב. . ג. .
4. שרשראות התפרקות ואיזוטופ בת
סדרה רדיואקטיבית
לעתים גרעין הבת שנוצר בהתפרקות גם הוא לא יציב, ומתפרק בעצמו, וגם הבת שלו, וכך הלאה, עד שמגיעים לגרעין יציב. כך אורניום 238 הופך, אחרי שרשרת ארוכה של התפרקויות, לעופרת 206.
במדויק: סדרה רדיואקטיבית ("משפחה רדיואקטיבית") היא שרשרת של התפרקויות שבה כל גרעין בת הוא גרעין האב של ההתפרקות הבאה, מ"ראש המשפחה" ועד גרעין יציב. בכל שלב נפלט חלקיק או (ולעתים גם ). כיום ידועות ארבע סדרות רדיואקטיביות; אחת מהן היא סדרת אורניום .
קטע מסדרת אורניום , מרדיום עד פולוניום . על הציר האופקי המספר האטומי , ועל האנכי מספר המסה . כל חץ אלכסוני הוא התפרקות ( קטן ב-, קטן ב-), וכל חץ אופקי הוא התפרקות ( לא משתנה, גדל ב-).
ספירת התפרקויות בשרשרת
בשרשרת מ- עד , עם התפרקויות ו- התפרקויות :
- רק משנה את : .
- : כל מקטינה אותו ב- וכל מגדילה אותו ב-: .
קודם מוצאים את מ-, ואחר כך את מ-.
גרעין אב וגרעין בת לאורך זמן
מוליבדן 99 מתפרק לטכנציום. ככל שהזמן עובר יש פחות מוליבדן ויותר טכנציום. אם הטכנציום כמעט לא מתפרק, כל גרעין מוליבדן שנעלם "עובר" לגרעין טכנציום, והסכום שלהם קבוע.
במדויק: כל התפרקות של גרעין אב יוצרת גרעין בת אחד. כשגרעין הבת יציב (או שזמן מחצית החיים שלו ארוך מאוד ביחס לזמן המדידה), בכל רגע , וסכום שני מספרי הגרעינים קבוע ושווה ל-. כשגרעין הבת רדיואקטיבי בעצמו, חלק מגרעיני הבת מתפרקים, ומספרם קטן מ-.
מוליבדן () וטכנציום, שזמן מחצית החיים שלו ארוך בהרבה, עם גרעיני מוליבדן. בכל רגע סכום שני הגרפים הוא , והם נחתכים כשבדיוק מחצית מגרעיני האב התפרקו: ב- של האב.
מצבים של אב ובת
בעיה של שרשרת התפרקויות
1. כותבים את כל שלבי השרשרת. בכל שלב: שימור מספר הנוקליאונים ושימור המטען.
2. או לא ידועים: שלב שבו לא השתנה הוא פליטת (את הסימן קובעים לפי של היסוד הבא); שלב שבו השתנה ב- הוא פליטת .
3. מספר ההתפרקויות: , ואז מ-.
4. שני גרפים של אב ובת: מזהים את היורד (אב) ואת העולה (בת). אם הבת יציבה, החיתוך הוא ב- של האב, והסכום בכל רגע .
5. האם איזוטופ קיים היום: משווים את הזמן שעבר ל- שלו, ובודקים אם הוא מתחדש מהתפרקות של אב ארוך חיים.
נקודת החיתוך של גרף האב וגרף הבת היא ב- של האב רק כשגרעין הבת לא מתפרק בזמן המדידה. כשהבת מתפרקת, החיתוך מאוחר יותר.
איזוטופ שזמן מחצית החיים שלו קצר בהרבה מגיל כדור הארץ יכול בכל זאת להימצא בטבע, אם הוא חלק מסדרה שראשה ארוך חיים: הוא נוצר מחדש כל הזמן. לא כל איזוטופ קצר חיים "נעלם".
גרעין בת שזמן מחצית החיים שלו קצר מאוד לא מצטבר, גם במקום סגור: הוא מתפרק כמעט מיד אחרי שנוצר. לכן מספר גרעיני הבת שנמדד יכול להיות קטן בהרבה ממספר גרעיני האב שהתפרקו.
דוגמה א - ספירת התפרקויות ו- בשרשרת
שאלה זו עוסקת בסדרת אורניום . רדיום () ופולוניום () הם איזוטופים רדיואקטיביים טבעיים השייכים לסדרה זו. פולוניום הוא תוצר בשרשרת ההתפרקויות של רדיום , ובשרשרת מתרחשות רק התפרקויות ו-.
א. קבעו את מספר התפרקויות ואת מספר התפרקויות שמתרחשות בשרשרת ההתפרקויות מרדיום לפולוניום . הסבירו את קביעותיכם.
ב. באחד השלבים של השרשרת נוצר האיזוטופ הרדיואקטיבי רדון (), שמתפרק בפליטת חלקיק . קבעו את המספר האטומי ואת מספר המסה של גרעין הבת הנוצר מהתפרקותו של רדון .
1. א, התפרקויות : רק משנה את מספר המסה, ב- בכל פעם: , ולכן .
2. א, התפרקויות : שלוש התפרקויות מקטינות את ב-, מ- ל-. בפועל הסופי הוא , וכל מגדילה אותו ב-: , ולכן .
3. ב: משוואת ההתפרקות: . משימור מספר הנוקליאונים: . משימור המטען: .
4. הוא המספר האטומי של פולוניום, ולכן הוא .
א. התפרקויות ו- התפרקויות . ב. , ().
דוגמה ב - זמן מחצית חיים מגרפי אב ובת
בהתפרקות של (מוליבדן) מתקבל טכנציום, . הגרפים מציגים את מספר גרעיני המוליבדן שטרם התפרקו ואת מספר גרעיני הטכנציום שנוצרו כפונקציה של הזמן. הערכים המספריים של אינם נתונים.
נתון: בזמן פעילות המוליבדן הייתה .
ג. קבעו את זמן מחצית החיים של מוליבדן. נמקו את קביעתכם.
ה. נתון: . קבעו את המספר הכולל של הגרעינים (של מוליבדן ושל טכנציום) בזמן .
1. ג: הגרף היורד הוא המוליבדן והעולה הוא הטכנציום. כל גרעין מוליבדן שמתפרק הופך לגרעין טכנציום אחד, ולכן .
2. בנקודת החיתוך , כלומר : התפרקה בדיוק מחצית. החיתוך ב-, ולכן . בדיקה: ב- () גרף המוליבדן צריך להיות ברבע מגובהו ההתחלתי, וכך הוא.
3. ה: הטכנציום כמעט לא מתפרק בזמן המדידה, ולכן בכל רגע , גם ב-.
4. את מוצאים מהפעילות. לפי , בשניות: .
5. לפי : .
ג. . ה. גרעינים.