דילוג לתוכן המרכזי

סיכום קינמטיקה

פיזיקה לבגרות · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בקינמטיקה: המושגים, הנוסחאות, דרכי פתרון בצעדים, גרפים ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף נוסחאות.

מקום, העתק ודרך

כדי לתאר תנועה צריך קודם כול לדעת איפה הגוף נמצא. בוחרים ציר: נקודת ראשית, כיוון חיובי ויחידת אורך. מעכשיו מקום הגוף הוא מספר על הציר, עם סימן.

במדויק: מקום xx הוא שיעור הגוף על ציר מקום שבחרנו. העתק הוא השינוי במקום, Δx=x2−x1\Delta x=x_2-x_1: הסימן שלו אומר לאיזה כיוון הגוף התקדם, והוא לא תלוי בבחירת הראשית. דרך היא האורך הכולל של המסלול שהגוף עבר, והיא תמיד חיובית. כשהגוף לא שינה כיוון, הדרך שווה לגודל ההעתק; כשהוא שינה כיוון, הדרך גדולה ממנו.

גוף שזורקים כלפי מעלה מגג בגובה 40 m40\,\text{m}, עולה 5 m5\,\text{m} ונופל עד הקרקע: ההעתק (ציר חיובי כלפי מעלה) הוא −40 m-40\,\text{m}, והדרך היא 5+45=50 m5+45=50\,\text{m}.

מהירות ותאוצה הן וקטורים

מהירות אומרת כמה מהר וגם לאן. לכן בתנועה על ישר יש לה סימן: חיובית כשהגוף נע בכיוון החיובי של הציר, ושלילית כשהוא נע בכיוון השלילי. גם לתאוצה יש סימן.

במדויק: מהירות היא קצב השינוי של המקום, ותאוצה היא קצב השינוי של המהירות. שתיהן גדלים וקטוריים: בתנועה על ישר הסימן שלהן הוא הכיוון שלהן ביחס לציר, ובתנועה במישור מפרקים אותן לרכיבים xx ו-yy. סימן התאוצה לא אומר אם הגוף מאיץ או מאט: גוף מגביר את גודל מהירותו כשלמהירות ולתאוצה אותו סימן, ומקטין אותו כשהסימנים מנוגדים.

1. מהירות ממוצעת ותאוצה ממוצעת

מהירות ממוצעת

משאית שנוסעת 189 km189\,\text{km} בשלוש שעות לא נסעה כל הזמן באותה מהירות: היא האטה בעליות ומיהרה בירידות. ובכל זאת אפשר לומר כמה מהר היא נסעה "בממוצע": כמה קילומטרים היא התקדמה בכל שעה.

במדויק: מהירות ממוצעת בפרק זמן היא ההעתק בפרק הזמן חלקי משך פרק הזמן: vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}. היא גודל וקטורי, והכיוון שלה הוא כיוון ההעתק. בגרף מקום-זמן היא שיפוע המיתר בין שתי הנקודות של תחילת פרק הזמן וסופו.

המהירות הממוצעת תלויה רק במקום ההתחלה, במקום הסוף ובזמן הכולל. מה שקרה באמצע (עצירה, האצה, האטה) לא משנה אותה, כל עוד ההתחלה, הסוף והזמן לא השתנו.

תאוצה ממוצעת

מכונית שהמהירות שלה עלתה מ-00 ל-20 m/s20\,\text{m/s} בעשר שניות שינתה את המהירות בממוצע ב-2 m/s2\,\text{m/s} בכל שנייה. זו התאוצה הממוצעת שלה.

במדויק: תאוצה ממוצעת בפרק זמן היא השינוי במהירות בפרק הזמן חלקי משך פרק הזמן: aˉ=ΔvΔt\bar a=\frac{\Delta v}{\Delta t}, כאשר Δv\Delta v היא המהירות הרגעית בסוף פרק הזמן פחות המהירות הרגעית בתחילתו. בגרף מהירות-זמן היא שיפוע המיתר.

הנוסחאות

גודלהנוסחהיחידהבגרף
מהירות ממוצעתvˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}m/s\text{m/s}שיפוע המיתר בגרף מקום-זמן
תאוצה ממוצעתaˉ=ΔvΔt\bar a=\frac{\Delta v}{\Delta t}m/s2\text{m/s}^2שיפוע המיתר בגרף מהירות-זמן

- המרת יחידות: 1 m/s=3.6 km/h1\,\text{m/s}=3.6\,\text{km/h}. מ-km/h\text{km/h} ל-m/s\text{m/s} מחלקים ב-3.63.6, ולהפך כופלים.

•כשהגוף נע כל הזמן באותו כיוון, הדרך שווה לגודל ההעתק, ו"מהירות הנסיעה הממוצעת" היא הדרך חלקי הזמן.

דרך הפתרון

חישוב מהירות ממוצעת בכמה קטעים

כשהתנועה בנויה מכמה קטעים (או מתרשים עקבות של נקודות בהפרשי זמן שווים):

1. מוצאים את ההעתק הכולל בין תחילת פרק הזמן לסופו.

2. מוצאים את הזמן הכולל. בתרשים עקבות: מספר המרווחים בין הנקודות כפול הזמן של מרווח אחד (כמה נקודות פחות אחת).

3. מחלקים: vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}, וממירים יחידות אם צריך.

שים לב

המהירות הממוצעת של כמה קטעים אינה הממוצע של המהירויות בקטעים. מחלקים את ההעתק הכולל בזמן הכולל, ולכן קטע שנמשך יותר זמן משפיע יותר.

שים לב

כשגוף שינה כיוון, ההעתק קטן מהדרך. למשל, גוף שחוזר לנקודת ההתחלה עבר דרך, אבל ההעתק שלו אפס, ולכן המהירות הממוצעת שלו אפס.

שים לב

בכל שאלת חישוב בבגרות: כותבים את הנוסחה כמו שהיא בדף הנוסחאות, מפתחים ממנה את הביטוי, מציבים את הנתונים, וכותבים תוצאה עם יחידות ומספר מתאים של ספרות משמעותיות. נוסחה שלא בדף (למשל זמן נפילה t=2hgt=\sqrt{\frac{2h}{g}}) מפתחים מנוסחה שבדף, ולא כותבים אותה ישר.

דוגמה - תרשים עקבות של שתי משאיות

שתי משאיות AA ו-BB נכנסות באותו הזמן לשני מסלולים מקבילים בקטע כביש ישר MNMN שאורכו 189189 ק"מ. בכל משאית מכשיר שמתעד את מיקומה בהפרשי זמן שווים (אותם הפרשים בשתי המשאיות). בתרשים של משאית BB יש 77 נקודות במרחקים שווים, מ-MM עד NN. בתרשים של משאית AA יש 66 נקודות מ-MM עד NN, והנקודה השלישית שלה היא PP, אמצע הקטע MNMN.

א. זמן הנסיעה של משאית BB מ-MM ל-NN היה 33 שעות. חשבו את מהירות הנסיעה הממוצעת שלה בקטע MNMN, ביחידות של km/h\text{km/h} וגם של m/s\text{m/s}.

ב. קבעו, בלי לחשב, אם מהירות הנסיעה הממוצעת של משאית AA בקטע MNMN גדולה מזו של משאית BB, קטנה ממנה או שווה לה. נמקו.

ג. חשבו את מהירות הנסיעה הממוצעת של משאית AA בקטע MPMP.

פתרון

1. א: לפי vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}, עם Δx=189 km\Delta x=189\,\text{km} ו-Δt=3 h\Delta t=3\,\text{h}: vˉB=1893=63 km/h\bar v_B=\frac{189}{3}=63\,\text{km/h}. ב-m/s\text{m/s}: 633.6=17.5 m/s\frac{63}{3.6}=17.5\,\text{m/s}.

2. מרווח הזמן: ל-BB יש 77 נקודות, כלומר 66 מרווחים ב-3 h3\,\text{h}. כל מרווח: 36=0.5 h\frac{3}{6}=0.5\,\text{h}.

3. ב: ל-AA יש 66 נקודות, כלומר רק 55 מרווחים. שתי המשאיות עברו אותו העתק, MNMN, ו-AA עברה אותו בזמן קצר יותר. העתק זהה בזמן קצר יותר נותן מהירות ממוצעת גדולה יותר.

4. ג: מ-MM עד PP (הנקודה השלישית) יש ל-AA שני מרווחים: Δt=2⋅0.5=1 h\Delta t=2\cdot0.5=1\,\text{h}. ההעתק הוא חצי מהקטע: Δx=1892=94.5 km\Delta x=\frac{189}{2}=94.5\,\text{km}. לכן vˉMP=94.51=94.5 km/h=94.53.6≈26.3 m/s\bar v_{MP}=\frac{94.5}{1}=94.5\,\text{km/h}=\frac{94.5}{3.6}\approx26.3\,\text{m/s}.

תשובה

א. vˉB=63 km/h=17.5 m/s\bar v_B=63\,\text{km/h}=17.5\,\text{m/s}. ב. המהירות הממוצעת של AA גדולה מזו של BB. ג. vˉMP=94.5 km/h≈26.3 m/s\bar v_{MP}=94.5\,\text{km/h}\approx26.3\,\text{m/s}.

2. גרפים של תנועה (מקום–זמן, מהירות–זמן)

מה רואים בגרף של תנועה

גרף של תנועה הוא סיפור שלם בתמונה אחת: איפה הגוף היה, כמה מהר נע, ומתי האט. צריך רק לדעת מה "לקרוא" בכל גרף: את הערך, את השיפוע או את השטח.

במדויק: בגרף מקום-זמן השיפוע של המשיק בנקודה הוא המהירות הרגעית (v=dxdtv=\frac{dx}{dt}), ושיפוע המיתר הוא המהירות הממוצעת. בגרף מהירות-זמן שיפוע המשיק הוא התאוצה הרגעית (a=dvdta=\frac{dv}{dt}), והשטח בין הגרף לציר הזמן הוא ההעתק: שטח מעל הציר הוא העתק חיובי, ושטח מתחת לציר הוא העתק שלילי.

על גרף מקום-זמן אפשר גם לשאול "מתי המהירות גדלה?": כשהשיפוע הולך ותלול. גרף ישר פירושו מהירות קבועה. גרף מהירות-זמן ישר פירושו תאוצה קבועה.

מה קוראים בכל גרף

מה קוראיםבגרף מקום-זמןבגרף מהירות-זמן
ערך בנקודההמקום ברגע הזההמהירות ברגע הזה
שיפוע המשיקהמהירות הרגעיתהתאוצה הרגעית
שיפוע המיתרהמהירות הממוצעתהתאוצה הממוצעת
השטח עד ציר הזמןאין לו משמעותההעתק (עם סימן)
נקודת חיתוך של שני גרפיםשני הגופים באותו מקום (מפגש)לשני הגופים אותה מהירות

מהירות רגעית מטבלת מדידות

כשנתונה טבלה של מקום וזמן במרווחי זמן שווים, מעריכים את המהירות ברגע tt לפי המהירות הממוצעת בין המדידה שלפניו למדידה שאחריו:

v(t)≈x(t+Δt)−x(t−Δt)2Δtv(t)\approx\frac{x(t+\Delta t)-x(t-\Delta t)}{2\Delta t}
דרך הפתרון

ניתוח גרף מהירות-זמן

1. קובעים את הכיוון החיובי של הציר, כמו שנתון בשאלה.

2. כיוון התנועה נקבע לפי סימן המהירות (מעל הציר או מתחתיו), לא לפי השיפוע.

3. התאוצה בכל קטע ישר: השיפוע, a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}, עם סימן.

4. ההעתק: השטח בין הגרף לציר הזמן (משולשים וטרפזים). מקום הגוף = המקום ההתחלתי + ההעתק.

5. מפגש של שני גופים: מחפשים את הרגע שבו המקומות שלהם שווים, ולא את נקודת החיתוך של הגרפים.

שים לב

נקודת חיתוך בגרף מהירות-זמן אומרת שלשני הגופים אותה מהירות באותו רגע, לא שהם באותו מקום. בגרף מקום-זמן החיתוך הוא מפגש.

שים לב

שיפוע שלילי בגרף מהירות-זמן לא אומר שהגוף נע אחורה. הוא אומר שהתאוצה שלילית. כל עוד הגרף מעל ציר הזמן, הגוף נע בכיוון החיובי.

דוגמה - תאוצה, מקום ועצירה מגרף מהירות-זמן

שתי מכוניות, א' ו-ב', נסעו על כביש ישר. ברגע t=0t=0 שתי המכוניות היו בנקודה x=0x=0. הגרפים מתארים את המהירויות שלהן כפונקציה של הזמן, מרגע t=0t=0 עד רגע t=10 st=10\,\text{s}. הכיוון ימינה מוגדר חיובי.

מכונית א'מכונית ב'
t (s)v (m/s)0246810024681012

א. חשבו את התאוצה (גודל וכיוון) של כל אחת מהמכוניות בפרק הזמן 0<t<10 s0<t<10\,\text{s}.

ב. קבעו אם ברגע t=10 st=10\,\text{s} המרחק של מכונית א' מהנקודה x=0x=0 גדול מהמרחק של מכונית ב', קטן ממנו או שווה לו. נמקו.

ג. אחרי t=10 st=10\,\text{s} מכונית א' המשיכה באותה תאוצה עד שנעצרה בתחנת אוטובוס. חשבו את המרחק של התחנה מהנקודה x=0x=0.

פתרון

1. א: השיפוע של כל גרף. מכונית א': a1=ΔvΔt=8−1210=−0.4 m/s2a_1=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{8-12}{10}=-0.4\,\text{m/s}^2, כלומר 0.4 m/s20.4\,\text{m/s}^2 שמאלה. מכונית ב': a2=8−010=0.8 m/s2a_2=\frac{8-0}{10}=0.8\,\text{m/s}^2, ימינה.

2. ב: שתי המהירויות חיוביות כל הזמן, ולכן המרחק מ-x=0x=0 שווה להעתק, כלומר לשטח מתחת לגרף. לפי x=x0+v0+v2tx=x_0+\frac{v_0+v}{2}t: מכונית א' x1=12+82⋅10=100 mx_1=\frac{12+8}{2}\cdot10=100\,\text{m}, מכונית ב' x2=0+82⋅10=40 mx_2=\frac{0+8}{2}\cdot10=40\,\text{m}. בכל רגע מהירות א' גדולה יותר, ולכן גם השטח מתחת לגרף שלה גדול יותר.

3. ג: מכונית א' ממשיכה בתאוצה −0.4 m/s2-0.4\,\text{m/s}^2 מ-8 m/s8\,\text{m/s} עד עצירה. לפי v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0): x−x0=0−822⋅(−0.4)=80 mx-x_0=\frac{0-8^2}{2\cdot(-0.4)}=80\,\text{m}.

4. ברגע t=10 st=10\,\text{s} היא הייתה ב-x0=100 mx_0=100\,\text{m}, ולכן התחנה ב-x=100+80=180 mx=100+80=180\,\text{m}.

תשובה

א. מכונית א': a1=−0.4 m/s2a_1=-0.4\,\text{m/s}^2 (גודל 0.4 m/s20.4\,\text{m/s}^2, שמאלה); מכונית ב': a2=0.8 m/s2a_2=0.8\,\text{m/s}^2 (ימינה). ב. גדול: מכונית א' במרחק 100 m100\,\text{m}, מכונית ב' במרחק 40 m40\,\text{m}. ג. 180 m180\,\text{m}.

3. תנועה שוות תאוצה ובעיות מפגש

תנועה שוות תאוצה

מכונית שבולמת בבלימה אחידה מאבדת בכל שנייה אותה כמות מהירות, נגיד 2 m/s2\,\text{m/s}. זו תנועה שוות תאוצה: המהירות משתנה בקצב קבוע.

במדויק: תנועה שוות תאוצה היא תנועה על קו ישר שבה התאוצה קבועה בגודל ובכיוון. גרף המהירות-זמן שלה הוא קו ישר, וגרף המקום-זמן הוא פרבולה. כשהתאוצה אפס התנועה קצובה: מהירות קבועה וגרף מקום-זמן ישר.

ארבע הנוסחאות ובאיזו בוחרים

כל ארבע הנוסחאות נכונות לכל תנועה בתאוצה קבועה. בכל אחת חסר גודל אחד, ובוחרים את זו שהגודל החסר בה לא נתון ולא נשאל:

הנוסחההגודל שחסר בה
v=v0+atv=v_0+atהמקום xx
x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\frac12at^2המהירות הסופית vv
x=x0+v0+v2tx=x_0+\frac{v_0+v}{2}tהתאוצה aa
v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0)הזמן tt

בתנועה קצובה (a=0a=0) נשאר x=x0+vtx=x_0+vt.

סימן התאוצה

הגוף נעגודל המהירותסימן התאוצה
בכיוון החיוביגדלחיובי
בכיוון החיוביקטןשלילי
בכיוון השליליגדלשלילי
בכיוון השליליקטןחיובי
דרך הפתרון

בעיית מפגש של שני גופים

1. בוחרים ציר אחד לשני הגופים: ראשית, כיוון חיובי ורגע t=0t=0. מסמנים לכל גוף x0x_0, v0v_0 ו-aa עם סימן.

2. כותבים לכל גוף את פונקציית המקום x(t)=x0+v0t+12at2x(t)=x_0+v_0t+\frac12at^2. גוף שיצא מאוחר יותר: הזמן שלו הוא tt פחות רגע היציאה.

3. מפגש: x1(t)=x2(t)x_1(t)=x_2(t). פותרים את המשוואה ומקבלים את רגע המפגש, ומציבים אותו כדי לקבל את מקום המפגש.

4. כשהתנועה בנויה משלבים (האצה ואחר כך בלימה), פותרים כל שלב בנפרד: המהירות והמקום בסוף שלב הם תנאי ההתחלה של השלב הבא.

5. בודקים שהזמן שיצא חיובי ושאף גוף לא נעצר לפני המפגש.

שים לב

"מאט" לא אומר "תאוצה שלילית". גוף שנע בכיוון השלילי ומגביר את מהירותו נע בתאוצה שלילית. קובעים את הסימן לפי כיוון התאוצה ביחס לציר בלבד. בבגרות לא משתמשים במילה "תאוטה": גם האטה היא תאוצה.

שים לב

גוף בבלימה נעצר ואז נשאר במקום. אם מציבים בנוסחה זמן שאחרי רגע העצירה, מקבלים גוף שחוזר אחורה. לכן קודם מחשבים מתי הגוף נעצר.

דוגמה - שתי מכוניות זו לקראת זו: בלימה והאצה

שתי מכוניות, א ו-ב, על כביש ישר ואופקי. הכיוון החיובי של ציר xx ימינה, והראשית בנקודה AA. מכונית א נוסעת ימינה במהירות 30 m/s30\,\text{m/s}; ברגע t=0t=0 היא חולפת בנקודה AA ומאותו רגע מקטינה את גודל מהירותה בקצב של 2 m/s2\,\text{m/s} בכל שנייה, עד שהיא נעצרת. באותו רגע מכונית ב מתחילה לנסוע ממנוחה מהנקודה BB (מימין ל-AA) לכיוון מכונית א.

ב. חשבו את הזמן מ-t=0t=0 עד שמכונית א נעצרה.

ג. חשבו את המרחק בין נקודת העצירה של מכונית א לנקודה AA.

ה. מכונית ב הגדילה את גודל מהירותה במשך 1010 השניות הראשונות בקצב של 3 m/s3\,\text{m/s} בכל שנייה, ואחר כך הקטינה אותו בקצב קבוע ועצרה באותו הזמן ובאותו המקום שבו נעצרה מכונית א. חשבו את ABAB, המרחק בין המכוניות ברגע t=0t=0.

פתרון

1. ב: למכונית א v0=30 m/sv_0=30\,\text{m/s} ו-a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2. לפי v=v0+atv=v_0+at, בעצירה v=0v=0: t=−v0a=−30−2=15 st=-\frac{v_0}{a}=-\frac{30}{-2}=15\,\text{s}.

2. ג: לפי v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם x0=0x_0=0 ו-v=0v=0: x=−v022a=−3022⋅(−2)=225 mx=-\frac{v_0^2}{2a}=-\frac{30^2}{2\cdot(-2)}=225\,\text{m}.

3. ה, שלב ההאצה של ב: ממנוחה, 3 m/s23\,\text{m/s}^2 במשך 10 s10\,\text{s}. המהירות בסוף השלב: v=0+3⋅10=30 m/sv=0+3\cdot10=30\,\text{m/s}. הדרך: d1=12⋅3⋅102=150 md_1=\frac12\cdot3\cdot10^2=150\,\text{m}.

4. שלב הבלימה של ב: היא נעצרת יחד עם א, ברגע 15 s15\,\text{s}, כלומר אחרי 5 s5\,\text{s} של בלימה. לפי x−x0=v0+v2tx-x_0=\frac{v_0+v}{2}t: d2=30+02⋅5=75 md_2=\frac{30+0}{2}\cdot5=75\,\text{m}.

5. הדרך של ב: 150+75=225 m150+75=225\,\text{m}. היא נעה שמאלה ונעצרה ב-x=225 mx=225\,\text{m}, ולכן התחילה 225 m225\,\text{m} מימין לנקודה הזאת: AB=225+225=450 mAB=225+225=450\,\text{m}.

תשובה

ב. t=15 st=15\,\text{s}. ג. 225 m225\,\text{m}. ה. AB=450 mAB=450\,\text{m}.

4. נפילה חופשית וזריקה אנכית

נפילה חופשית

כשמשחררים כדור מהיד, או זורקים אותו ישר למעלה, ואין התנגדות אוויר, רק כדור הארץ מושך אותו. כל גוף כזה, כבד או קל, משנה את מהירותו באותו קצב: 10 m/s10\,\text{m/s} בכל שנייה, כלפי מטה.

במדויק: נפילה חופשית היא תנועה של גוף שהכוח היחיד שפועל עליו הוא כוח הכובד. זו תנועה שוות תאוצה בתאוצה g=10 m/s2g=10\,\text{m/s}^2 (בבגרות) כלפי מטה, בכל רגע של התנועה: בעלייה, בשיא ובירידה. זריקה אנכית היא נפילה חופשית שמתחילה במהירות אנכית שאינה אפס.

זריקה כלפי מעלה מגובה 40 m40\,\text{m} במהירות 10 m/s10\,\text{m/s} (ציר חיובי כלפי מעלה): גרף המהירות-זמן הוא קו ישר אחד, v=10−10tv=10-10t, מרגע הזריקה AA ועד הפגיעה בקרקע DD. בשיא BB המהירות אפס, אבל השיפוע (התאוצה) לא משתנה שם.

t (s)v (m/s)01234-30-20-1010ABD

המהירות חיובית בעלייה ושלילית בירידה, והיא יורדת ב-10 m/s10\,\text{m/s} בכל שנייה לאורך כל התנועה.

הנוסחאות על ציר אנכי

משתמשים בארבע הנוסחאות של תנועה שוות תאוצה, עם yy במקום xx. הסימן של aa תלוי בבחירת הציר:

הציר החיוביהתאוצההמהירות
כלפי מעלהa=−ga=-gv=v0−gtv=v_0-gt
כלפי מטהa=+ga=+gv=v0+gtv=v_0+gt

מהנוסחאות שבדף מפתחים (הן עצמן לא בדף):

- זמן עלייה לשיא (ציר כלפי מעלה, v=0v=0 בשיא): 0=v0−gt⇒t=v0g0=v_0-gt\Rightarrow t=\frac{v_0}{g}.

- גובה השיא מעל נקודת הזריקה: 0=v02−2gΔy⇒Δy=v022g0=v_0^2-2g\Delta y\Rightarrow\Delta y=\frac{v_0^2}{2g}.

- זמן נפילה ממנוחה מגובה hh: h=12gt2⇒t=2hgh=\frac12gt^2\Rightarrow t=\sqrt{\frac{2h}{g}}.

דרך הפתרון

פתרון זריקה אנכית

1. בוחרים ציר אנכי וראשית (למשל הקרקע, חיובי כלפי מעלה) וכותבים y0y_0, v0v_0 ו-a=−ga=-g עם סימנים.

2. כל התנועה, מהזריקה ועד הפגיעה, היא שלב אחד: אותה תאוצה כל הזמן. לא מפצלים לעלייה וירידה אלא אם השאלה שואלת על השיא.

3. בשיא: v=0v=0. בפגיעה בקרקע: y=0y=0.

4. בוחרים נוסחה לפי הגודל החסר, מציבים עם סימנים, ופותרים. בנוסחה הריבועית בזמן לוקחים את הפתרון החיובי.

שים לב

בשיא הגובה המהירות אפס, אבל התאוצה לא אפס: היא gg כלפי מטה, כמו בכל נקודה אחרת. אילו התאוצה הייתה אפס בשיא, הגוף היה נשאר שם.

שים לב

בזריקה מעלה מגובה מסוים, כשהגוף חוזר לגובה הזריקה גודל המהירות שלו שווה לגודל מהירות הזריקה, והכיוון הפוך. מתחת לגובה הזה גודל המהירות גדול יותר.

דוגמה - מהירות זריקה ומהירות ממוצעת מגרף גובה-זמן

אדם עמד על גג בניין וזרק כדור אנכית כלפי מעלה. הגרף מתאר את המיקום האנכי של הכדור כפונקציה של הזמן, מרגע הזריקה ועד סף פגיעתו בקרקע. התנגדות האוויר זניחה.

t (s)y (m)0123405101520253035404550ABCD

א. חשבו את גודל המהירות ההתחלתית שבה נזרק הכדור.

ג. חשבו את המהירות הממוצעת (גודל וכיוון) של הכדור מרגע הזריקה ועד סף פגיעתו בקרקע.

פתרון

1. א: מהגרף, השיא BB ברגע t=1 st=1\,\text{s}. ציר חיובי כלפי מעלה, ולכן a=−g=−10 m/s2a=-g=-10\,\text{m/s}^2. בשיא v=0v=0.

2. לפי v=v0+atv=v_0+at: 0=v0−10⋅10=v_0-10\cdot1, ולכן v0=10 m/sv_0=10\,\text{m/s}, כלפי מעלה.

3. בדיקה בגרף: לפי y=y0+v0t+12at2y=y_0+v_0t+\frac12at^2 ברגע t=1 st=1\,\text{s}: 40+10⋅1−5⋅12=45 m40+10\cdot1-5\cdot1^2=45\,\text{m}, כמו בנקודה BB.

4. ג: לפי vˉ=ΔyΔt\bar v=\frac{\Delta y}{\Delta t}, מ-AA (y=40 my=40\,\text{m}, t=0t=0) עד DD (y=0y=0, t=4 st=4\,\text{s}): vˉ=0−404−0=−10 m/s\bar v=\frac{0-40}{4-0}=-10\,\text{m/s}.

5. הסימן שלילי: המהירות הממוצעת מכוונת כלפי מטה. העלייה בהתחלה לא משנה אותה, כי רק המקום ההתחלתי והסופי קובעים את ההעתק.

תשובה

א. v0=10 m/sv_0=10\,\text{m/s} (כלפי מעלה). ג. vˉ=−10 m/s\bar v=-10\,\text{m/s}, כלומר 10 m/s10\,\text{m/s} אנכית כלפי מטה.

5. זריקה אופקית

זריקה אופקית

כדור שמתגלגל מקצה שולחן לא נופל ישר למטה: הוא ממשיך קדימה ובו בזמן נופל. הסוד הוא לראות כאן שתי תנועות נפרדות שקורות יחד: קדימה, ולמטה.

במדויק: זריקה אופקית היא תנועה של גוף שהמהירות ההתחלתית שלו אופקית, והכוח היחיד שפועל עליו הוא כוח הכובד. בציר האופקי לא פועל כוח, ולכן הגוף נע בו בתנועה קצובה. בציר האנכי הוא נע בנפילה חופשית ממנוחה. שתי התנועות מתרחשות באותו זמן ובלי תלות זו בזו, והמסלול הוא פרבולה.

גוף שנזרק אופקית במהירות 10 m/s10\,\text{m/s} מגובה 20 m20\,\text{m}: בכל שנייה הוא מתקדם 10 m10\,\text{m} באופק, ובאנך הוא יורד 5 m5\,\text{m} בשנייה הראשונה ו-15 m15\,\text{m} בשנייה השנייה. אחרי 2 s2\,\text{s} הוא בקרקע, 20 m20\,\text{m} מנקודת הזריקה.

x (m)y (m)0510152005101520t=0t=1 st=2 s

שני הצירים

צירהתאוצההמהירותהמקום
אופקי xxax=0a_x=0vx=v0v_x=v_0, קבועהx=v0tx=v_0t
אנכי yy (חיובי כלפי מטה)ay=ga_y=gvy=gtv_y=gty=12gt2y=\frac12gt^2

- הזמן משותף לשני הצירים, והוא מה שמחבר ביניהם.

- זמן התנועה נקבע רק לפי הגובה: מ-h=12gt2h=\frac12gt^2. הוא לא תלוי במהירות הזריקה.

- המהירות בכל רגע: גודל v=vx2+vy2v=\sqrt{v_x^2+v_y^2}, והזווית מתחת לאופק לפי tan⁡θ=vyvx\tan\theta=\frac{v_y}{v_x}.

דרך הפתרון

פתרון זריקה אופקית

1. מפרידים את הנתונים לשני צירים: באופק v0v_0; באנך הגובה hh ו-gg. ממירים יחידות ל-m/s\text{m/s}.

2. מחשבים את זמן התנועה מהציר האנכי: h=12gt2h=\frac12gt^2.

3. מציבים את הזמן בציר האופקי: x=v0tx=v_0t.

4. מהירות בפגיעה: vy=gtv_y=gt (או vy2=2ghv_y^2=2gh), vx=v0v_x=v_0, ואז גודל וזווית.

5. כשנתונה זווית הפגיעה: tan⁡θ=vyvx\tan\theta=\frac{v_y}{v_x} ו-cos⁡θ=vxv\cos\theta=\frac{v_x}{v} מחברים את הרכיבים לזווית.

שים לב

זמן הנפילה תלוי רק בגובה: גוף שנזרק אופקית נופל בדיוק כמו גוף ששוחרר ממנוחה מאותו גובה. לכן כדורים שמשתחררים מרחפן שנע אופקית במהירות קבועה נמצאים כל הזמן על קו אנכי אחד מתחת לרחפן, כי לכולם אותה מהירות אופקית כמו לרחפן.

שים לב

בשיא של זריקה (למשל כידון בשיא הגובה) רק הרכיב האנכי של המהירות אפס. מהשיא והלאה התנועה היא בדיוק זריקה אופקית במהירות הרכיב האופקי.

דוגמה - מהירות וגובה מזווית הפגיעה

מערכת ממוחשבת עקבה אחרי כידון מהרגע שהיה בשיא הגובה, HH מטרים מעל הקרקע, ועד שפגע בקרקע. בשיא הגובה המהירות האופקית של הכידון הייתה 74 km/h74\,\text{km/h}. הכידון ננעץ בקרקע בזווית של 42∘42^\circ לקרקע. החיכוך עם האוויר זניח, והכידון גוף נקודתי.

ב. חשבו את גודל מהירות הכידון ברגע פגיעתו בקרקע.

ג. חשבו את HH, הגובה המרבי של מסלול הכידון.

פתרון

1. נתון ומטרה: בשיא הגובה המהירות אופקית, ולכן מהשיא התנועה היא זריקה אופקית. ממירים: vx=743.6≈20.56 m/sv_x=\frac{74}{3.6}\approx20.56\,\text{m/s}, והיא קבועה עד הפגיעה.

2. ב: הכידון ננעץ בכיוון המהירות שלו, ולכן המהירות בפגיעה יוצרת 42∘42^\circ עם האופק. הרכיב האופקי הוא הניצב הסמוך לזווית: cos⁡42∘=vxv\cos42^\circ=\frac{v_x}{v}, ולכן v=20.56cos⁡42∘=20.560.743≈27.7 m/sv=\frac{20.56}{\cos42^\circ}=\frac{20.56}{0.743}\approx27.7\,\text{m/s}.

3. ג: הרכיב האנכי בפגיעה: vy=vxtan⁡42∘=20.56⋅0.900≈18.51 m/sv_y=v_x\tan42^\circ=20.56\cdot0.900\approx18.51\,\text{m/s}.

4. בציר האנכי (חיובי כלפי מטה) הכידון מתחיל מ-v0y=0v_{0y}=0 בשיא. לפי v2=v02+2a(y−y0)v^2=v_0^2+2a(y-y_0): vy2=0+2gHv_y^2=0+2gH, ולכן H=vy22g=18.5122⋅10≈17.1 mH=\frac{v_y^2}{2g}=\frac{18.51^2}{2\cdot10}\approx17.1\,\text{m}.

תשובה

ב. v≈27.7 m/sv\approx27.7\,\text{m/s}. ג. H≈17.1 mH\approx17.1\,\text{m}.

6. זריקה משופעת

זריקה משופעת

כדורסלן שזורק לסל, או גוף שעף מקצה מסילה בשיפוע: המהירות ההתחלתית לא אופקית ולא אנכית אלא בזווית. גם כאן מפרקים את התנועה לשני צירים, רק שעכשיו יש מהירות התחלתית בשניהם.

במדויק: זריקה משופעת היא תנועה של גוף שנזרק במהירות v0v_0 בזווית α\alpha לאופק, והכוח היחיד שפועל עליו הוא כוח הכובד. בציר האופקי התנועה קצובה במהירות v0x=v0cos⁡αv_{0x}=v_0\cos\alpha. בציר האנכי התנועה זריקה אנכית במהירות התחלתית v0y=v0sin⁡αv_{0y}=v_0\sin\alpha ובתאוצה gg כלפי מטה. המסלול נקבע גם לפי הכוח וגם לפי תנאי ההתחלה (v0v_0 ו-α\alpha).

גוף שעף מנקודה EE בגובה 0.3 m0.3\,\text{m} במהירות 4 m/s4\,\text{m/s} ב-37∘37^\circ מעל האופק: הוא עולה לשיא בגובה 0.59 m0.59\,\text{m}, ופוגע בקרקע במרחק אופקי של כ-1.87 m1.87\,\text{m}.

x (m)y (m)0.00.51.01.52.00.10.20.30.40.50.60.7E‫שיא‬‫פגיעה‬

פירוק המהירות ההתחלתית ושני הצירים

צירהמהירות ההתחלתיתהתאוצההמהירות ברגע tt
אופקיv0x=v0cos⁡αv_{0x}=v_0\cos\alpha00vx=v0cos⁡αv_x=v_0\cos\alpha, קבועה
אנכי (חיובי כלפי מעלה)v0y=v0sin⁡αv_{0y}=v_0\sin\alpha−g-gvy=v0sin⁡α−gtv_y=v_0\sin\alpha-gt

- בשיא המסלול רק vy=0v_y=0. המהירות בשיא היא vxv_x, אופקית, ולא אפס.

- זמן עלייה לשיא: מ-0=v0sin⁡α−gt0=v_0\sin\alpha-gt. גובה השיא מעל נקודת הזריקה: מ-0=(v0sin⁡α)2−2gΔy0=(v_0\sin\alpha)^2-2g\Delta y.

- מהירות בכל נקודה: v=vx2+vy2v=\sqrt{v_x^2+v_y^2}, והזווית לפי tan⁡θ=vyvx\tan\theta=\frac{v_y}{v_x}.

דרך הפתרון

פתרון זריקה משופעת

1. מפרקים את v0v_0 לרכיבים: v0x=v0cos⁡αv_{0x}=v_0\cos\alpha, v0y=v0sin⁡αv_{0y}=v_0\sin\alpha.

2. בוחרים ראשית וכיוון חיובי לציר האנכי. רושמים y0y_0 ו-ay=−ga_y=-g (כשהחיובי כלפי מעלה).

3. את מה שקורה באנך (זמן, גובה, vyv_y) מוצאים בנוסחאות התנועה שוות התאוצה. למשל, vyv_y בפגיעה מ-vy2=v0y2+2ay(y−y0)v_y^2=v_{0y}^2+2a_y(y-y_0).

4. את המרחק האופקי מוצאים מ-x=v0xtx=v_{0x}t עם אותו זמן.

5. מהירות פגיעה: גודל מ-v=vx2+vy2v=\sqrt{v_x^2+v_y^2}, וכיוון לפי tan⁡θ=vyvx\tan\theta=\frac{v_y}{v_x} מתחת לאופק.

שים לב

כשהגוף נזרק כלפי מעלה בזווית, ל-vyv_y יש ערך התחלתי. מי שמחשב את vyv_y בפגיעה כאילו הגוף נופל ממנוחה מגובה הזריקה מקבל תשובה שגויה.

שים לב

גוף שנזרק בזווית לא מגיע בשיא לגובה שממנו הייתה נשמרת כל האנרגיה כאנרגיית גובה: בשיא נשארת לו מהירות אופקית, ולכן גם אנרגיה קינטית.

דוגמה - מהירות פגיעה: גודל וכיוון

גוף קטן ניתק מקצה מסילה בנקודה EE, שגובהה h=30 cmh=30\,\text{cm} מעל הקרקע, במהירות vE=4 m/sv_E=4\,\text{m/s} בכיוון α=37∘\alpha=37^\circ מעל האופק. התנגדות האוויר זניחה.

ג. חשבו את מהירות הפגיעה (גודל וכיוון) של הגוף בקרקע.

פתרון

1. נתון ומטרה: אחרי EE הכוח היחיד הוא כוח הכובד, ולכן זו זריקה משופעת. צריך את גודל המהירות בפגיעה ואת הזווית שלה עם האופק.

2. רכיב אופקי, קבוע לאורך כל התנועה: vx=vEcos⁡37∘=4⋅0.799≈3.19 m/sv_x=v_E\cos37^\circ=4\cdot0.799\approx3.19\,\text{m/s}.

3. רכיב אנכי ב-EE: v0y=vEsin⁡37∘=4⋅0.602≈2.41 m/sv_{0y}=v_E\sin37^\circ=4\cdot0.602\approx2.41\,\text{m/s}, כלפי מעלה.

4. רכיב אנכי בפגיעה: בציר האנכי (חיובי כלפי מטה, a=ga=g) הגוף יורד נטו h=0.3 mh=0.3\,\text{m}. לפי v2=v02+2a(y−y0)v^2=v_0^2+2a(y-y_0): vy2=2.412+2⋅10⋅0.3≈11.79v_y^2=2.41^2+2\cdot10\cdot0.3\approx11.79, ולכן vy≈3.43 m/sv_y\approx3.43\,\text{m/s} כלפי מטה.

5. גודל: v=3.192+3.432≈4.69 m/sv=\sqrt{3.19^2+3.43^2}\approx4.69\,\text{m/s}.

6. כיוון: tan⁡θ=vyvx=3.433.19≈1.075\tan\theta=\frac{v_y}{v_x}=\frac{3.43}{3.19}\approx1.075, ולכן θ≈47∘\theta\approx47^\circ מתחת לאופק, בכיוון התנועה.

תשובה

v≈4.69 m/sv\approx4.69\,\text{m/s}, בזווית של כ-47∘47^\circ מתחת לאופק (בכיוון התנועה, הרחק מהמסילה).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.