בגרות באזרחות 34281 - חורף 2023

מה נדרש: "ציינו והציגו" – לזהות את סוג המנגנון ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבירו" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בפעולות של החקלאים בא לידי ביטוי מנגנון פיקוח וביקורת בלתי פורמלי (חוץ־מוסדי).
הצגה: פיקוח וביקורת בלתי פורמליים הם ביקורת שמקיימים גופים, ארגונים או אזרחים באמצעים כמו הפגנות, שביתות, עצרות, עצומות, יצירות אומנות, הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות ועוד.
– הביקורת נערכת ביוזמתם של האזרחים או של קבוצות בחברה, ללא הסמכה חוקית.
– מטרת הביקורת היא להגביל את השלטון, לפקח עליו ועל חוקיות פעולותיו, להפעיל לחץ על קובעי המדיניות כדי לשנות מדיניות, או להביע ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון ולקיים דיון ציבורי כדי לשנות את מדיניות השלטון.
ציטוט: "בעקבות זאת פרץ גל מחאות של חקלאים נגד התוכנית, והם חסמו כבישים מהירים בטרקטורים, במשאיות ובחבילות חציר."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "החקלאים טענו כי משרד החקלאות לא הציע חלופות לשימוש בחומרי הדברה." או "בעקבות גל המחאות לא יושמה התוכנית הזאת.")
הסבר: החקלאים הם קבוצה בחברה, ולא גוף שלטוני. הם פועלים ביוזמתם, ואין חוק שמסמיך אותם לבקר את משרד החקלאות. באמצעות גל מחאות – הפגנות וחסימת כבישים בטרקטורים, במשאיות ובחבילות חציר – הם מביעים ביקורת על התוכנית להגביל את השימוש בחומרי הדברה, ומפעילים לחץ על קובעי המדיניות כדי שיוותרו עליה. זה בדיוק הרכיב בהגדרה: ביקורת ביוזמת אזרחים, ללא הסמכה חוקית, שמטרתה להשפיע על מדיניות השלטון. הקטע אף מראה שהלחץ הצליח: "בעקבות גל המחאות לא יושמה התוכנית הזאת".

טעות נפוצה: לזהות מנגנון פורמלי (מוסדי) – למשל משום שהשר התפטר בסופו של דבר. מי שמבקר כאן הם החקלאים, והם אינם מוסמכים לכך בחוק, ולכן זה מנגנון בלתי פורמלי. (התפטרות השר שייכת לסעיף ב – האחריות הממשלתית.) טעות נוספת: לחזור על הציטוט במילים אחרות בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מי מבקר (גופים / ארגונים / אזרחים ובאילו אמצעים), שהביקורת נעשית ביוזמתם וללא הסמכה חוקית, ומה מטרתה. בהסבר: קישור בין גל המחאות של החקלאים ובין הלחץ על קובעי המדיניות לשנות את התוכנית.

מה נדרש: "ציינו והציגו" – לזהות את הזכות ולהגדיר אותה על כל רכיביה; "הסבירו" – לצטט את טענת האם ולקשר אותה לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: לטענת אימו של החייל נפגעת הזכות לשוויון.
הצגה: הזכות לשוויון היא זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה ליחס שמקבל זולתו, כלומר אין להפלות אדם. זכות זו חלה על כל אדם, ללא הבדל דת, גזע או מין, ובלי קשר לזהותו, לשיוכו, לסממן חיצוני או למגבלה כלשהי. כשהשלטון מעניק יחס שונה לבני אדם בלי שיש לכך סיבה רלוונטית, זוהי אפליה ופגיעה בזכות לשוויון.
ציטוט: "האֵם טענה כי חיילות המשרתות באותו תפקיד רשאיות לגדל שׂיער ארוך ואילו עליו אוסרים זאת, ובכך נפגעת זכות בסיסית שלו."
הסבר: לפי הרכיב בהגדרה, כל אדם זכאי ליחס זהה ליחס שמקבל זולתו, ללא הבדל מין. לטענת האם, חיילות המשרתות באותו תפקיד כמו בנה רשאיות לגדל שׂיער ארוך, ואילו עליו הדבר נאסר. כלומר, לדבריה, הצבא נותן לחיילים יחס שונה מזה שהוא נותן לחיילות, אף שהם משרתים באותו תפקיד – והסיבה היחידה להבדל היא המין. מאחר שלדעתה המין אינו סיבה רלוונטית לאורך השׂיער של חייל, היא רואה ביחס השונה אפליה ופגיעה בזכותו של בנה לשוויון.

טעות נפוצה: לענות "הזכות לחירות" (חופש לעצב את ההופעה האישית). טענת האם בנויה על השוואה – "חיילות המשרתות באותו תפקיד רשאיות... ואילו עליו אוסרים זאת" – ולכן הזכות המדויקת היא הזכות לשוויון. טעות נוספת: להסביר את עמדת הצבא (שההוראות שונות לכל מגדר) במקום את טענת האם, שעליה נשאלת השאלה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: יחס זהה לכל אדם / איסור אפליה, ללא הבדל דת, גזע, מין, זהות או שיוך. בהסבר: לטענת האם, חיילים וחיילות באותו תפקיד מקבלים יחס שונה רק בשל מינם.

מה נדרש: שני ביטויים – אחד למחויבות ולאחריות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות, ואחד למחויבות ולאחריות של יהודי התפוצות כלפי מדינת ישראל. כל ביטוי צריך להיות מוצג ומוסבר (לא רק שם), בשניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה:
רקע: בין מדינת ישראל ובין העם היהודי בתפוצות יש קשר של ערבות הדדית – מחויבות של המדינה כלפי יהודי העולם, ומחויבות של יהודי העולם כלפי המדינה.

ביטוי למחויבות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות – זכות העלייה: חוק השבות (וכן חוק האזרחות והכרזת העצמאות, שבה נאמר שמדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות) מאפשרים לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל בה אזרחות. כך המדינה משמשת בית לכל יהודי, ובמיוחד מקלט ליהודים שנמצאים בסכנה במקום מושבם.
ביטויים אפשריים נוספים למחויבות המדינה:
– מוסדות מטעם המדינה מטפלים בחיזוק הזהות היהודית של יהדות התפוצות ובעלייתם לישראל – למשל ההסתדרות הציונית העולמית, שמעמדה מעוגן בחוק; כהונה של שרים לענייני התפוצות ולענייני קליטת עלייה.
– התגייסות המדינה לטובת יהודים שנמצאים במצוקה ברחבי העולם: מבצעים להעלאת יהודים מארצות שונות, והסיוע למסורבי העלייה. (גם חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע בסעיף 6: "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם".)
– החוק הפלילי של מדינת ישראל מאפשר להעניש מי שפגע ביהודי על רקע יהדותו, גם אם עשה זאת מחוץ לשטח המדינה וגם כלפי יהודי שאינו אזרח המדינה.
– החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם מאפשר להעניש את מי שביצע פשעים נגד העם היהודי בשנות השואה.

ביטוי למחויבות של יהודי התפוצות כלפי מדינת ישראל – תמיכה פוליטית: ארגונים ושדולות של יהודים בתפוצות משתדלים להשפיע על ממשלות המדינות שבהן הם חיים, כדי שיתמכו בישראל בהקשרים שונים – למשל בזירה המדינית ובזירה הביטחונית.
ביטויים אפשריים נוספים למחויבות יהודי התפוצות:
– תמיכה כלכלית: לאורך השנים יהדות התפוצות תומכת בפעילויות שונות בישראל (למשל בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות וקליטת העלייה) בסכומים גדולים.
– חיזוק הזיקה לישראל: הדור הצעיר בקהילות רבות מזדהה פחות עם ישראל, והקהילות עושות מאמצים לחזק את ההזדהות הזאת – למשל באמצעות פרויקט תגלית ושליחי הסוכנות היהודית.

מה הבודק מחפש: ביטוי אחד למחויבות המדינה כלפי יהדות התפוצות וביטוי אחד למחויבות יהדות התפוצות כלפי המדינה, כל אחד מוצג בבירור (מה הוא כולל), ולא רק כשם או כסיסמה ("ערבות הדדית"). יש להקפיד על הכיוון: מה המדינה מחויבת לתפוצות, ומה התפוצות מחויבות למדינה.

מה נדרש: "הציגו את סוג הזכויות" – הגדרה מלאה של זכויות קבוצתיות־תרבותיות (זכויות מיעוט) עם כל רכיביה. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה:
– זכויות קבוצתיות־תרבותיות (זכויות מיעוט) הן זכויות קיבוציות, שניתנות לקבוצה ולא לפרט: לקבוצות אתניות־תרבותיות, לקבוצות דתיות או למיעוטים לאומיים.
– מטרתן לאפשר לקבוצה לשמר את זהותה הייחודית ולהסדיר אותה בצורה מוסדית במדינה. הן באות לידי ביטוי בתחומים כמו שפה, חינוך, תרבות, דת וייצוג כקבוצה. למשל: מערכת חינוך נפרדת המתנהלת בשפת הקבוצה ובהתאם לתרבותה, הכרה בשפת הקבוצה במרחב הציבורי, בתי דין דתיים משלה בענייני המעמד האישי, והכרה בחגיה כימי מנוחה.
– המדינה היא שקובעת את היקף הזכויות הקבוצתיות שהיא מעניקה ואת מידת התמיכה המוסדית בהן. בכך הן שונות מזכויות הפרט של בני המיעוט (כמו שוויון וחופש הדת), שהן זכויות יסוד בכל דמוקרטיה.
דוגמה מישראל: לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, ולמיעוט הערבי יש מערכת חינוך במימון המדינה המתנהלת בערבית ובהתאם לתרבותו.

טעות נפוצה: לבלבל בין זכויות קבוצתיות ובין הזכות לחופש הדת כזכות אדם של כל פרט. זכות קבוצתית ניתנת לקבוצה כקבוצה, כדי לשמר את ייחודה הדתי או התרבותי במרחב הציבורי.

מה הבודק מחפש: שלושה רכיבים – (1) זכויות הניתנות לקבוצה (אתנית־תרבותית / מיעוט לאומי); (2) מטרתן – הסדרה מוסדית ושימור של הזהות הייחודית, עם שתי דוגמאות לתחומים (שפה, חינוך, תרבות, ייצוג); (3) המדינה קובעת את היקפן ואת מידת התמיכה בהן.

מה נדרש: "הציגו שניים מן התנאים" – שני תנאים (אמצעים) שונים שנועדו להבטיח את מימוש הזכות להליך הוגן, וכל אחד מוסבר במשפט מלא (לא רק שמו). כדאי לפתוח בהגדרה קצרה של הזכות.

תשובה מלאה:
רקע: הזכות להליך הוגן היא זכותו של אדם שבעת הליך משפטי (חקירה, מעצר ומשפט) תינתן לו הגנה מפני פגיעה בזכויותיו מעבר לנדרש, כלומר מפני פגיעה לא מוצדקת ולא מידתית. אדם שעומד מול רשויות האכיפה והמשפט נמצא בעמדה חלשה מולן, ולכן נקבעו תנאים שנועדו להבטיח שההליך יהיה הוגן.
תנאי ראשון – חזקת החפות: אדם נחשב חף מפשע עד שהוכחה אשמתו בבית המשפט. לכן חובת ההוכחה מוטלת על התביעה, ולא על הנאשם להוכיח את חפותו.
תנאי שני – הזכות לייצוג משפטי: לחשוד ולנאשם יש זכות להיות מיוצגים בידי עורך דין, שיגן על זכויותיהם לאורך ההליך ויסייע להם להתגונן מפני האשמות.
תנאים נוספים שאפשר להציג:
– אין עונש בלא חוק: אין להעניש אדם על מעשה שלא הוגדר בחוק כעבירה בזמן שנעשה.
– ככלל, אין לערוך חיפוש בלא צו של שופט.
– שופטים בלתי תלויים, שמכריעים לפי החוק בלבד, בלי לחץ מצד השלטון.
– הזכות לדעת במה אדם מואשם ולראות את הראיות נגדו, כדי שיוכל להתגונן.
– זכות ערעור לערכאה גבוהה יותר על פסק הדין.
– משפט פומבי, כדי שהציבור יוכל לפקח על הליך המשפט.
– ככלל, אין לעצור אדם יותר מ־24 שעות בלי להביאו לפני שופט.

טעות נפוצה: להציג שני תנאים שהם בעצם אותו תנאי במילים אחרות, או לכתוב רק רשימת שמות בלי להסביר כל תנאי.

מה הבודק מחפש: שני תנאים שונים למימוש הזכות להליך הוגן, וכל אחד מוצג ומוסבר (מה הוא קובע).

מה נדרש: "הציגו את המושג" – הגדרה מלאה, בלי להשתמש במילה "מתגוננת" עצמה. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה: דמוקרטיה מתגוננת היא דמוקרטיה ששומרת על המשטר הדמוקרטי, על עקרונותיו ועל כללי המשחק הדמוקרטיים, וגם על אופי המדינה. היא מגינה על עצמה מפני אנשים או קבוצות שפועלים בזירה הציבורית ומנצלים את הכלים הדמוקרטיים כדי לפגוע במשטר הדמוקרטי, לחסל אותו או לפגוע באופי המדינה. כלים דמוקרטיים כאלה הם, למשל, חופש הביטוי, ההתמודדות בבחירות וההתארגנות במפלגה. לשם כך המדינה מגבילה את הזכויות של גורמים אלה: היא שוללת את זכותם להיבחר, שוללת את זכותם להתארגן ולפעול במסגרת פוליטית, ומגבילה את חופש הביטוי שלהם. בישראל, למשל, סעיף 7א בחוק יסוד: הכנסת מאפשר למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בבחירות לכנסת. בין העילות לכך: אם הם שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

טעות נפוצה: להשתמש במילה "מתגוננת" בתוך ההגדרה (למשל "דמוקרטיה שמתגוננת"). אי אפשר להגדיר מושג באמצעות אותה מילה. טעות נוספת היא לבלבל בין דמוקרטיה מתגוננת ובין תקנות לשעת חירום או מעצר מינהלי. דמוקרטיה מתגוננת היא הגנה מתמשכת על הדמוקרטיה מפני מי שמבקשים לפגוע בה מבפנים. תקנות לשעת חירום הן סמכות זמנית שמופעלת בעת משבר.

מה הבודק מחפש: על מה מגינים (המשטר הדמוקרטי, עקרונותיו ואופי המדינה); מפני מי (מי שמנצל את הכלים הדמוקרטיים כדי לפגוע בדמוקרטיה או לחסל אותה); באילו אמצעים (שלילת הזכות להיבחר, הגבלת ההתארגנות הפוליטית וחופש הביטוי).

מה נדרש: "הציגו נקודת דמיון אחת והבדל אחד" – שאלת השוואה. נקודת הדמיון צריכה להיות נכונה לשני סוגי הלאומיות יחד; ההבדל צריך להיות לפי קריטריון אחד, ושני המושגים מוצגים זה מול זה ("ואילו", "לעומת").

תשובה מלאה:
נקודת דמיון: גם הלאומיות האתנית־תרבותית וגם הלאומיות האזרחית הן שאיפה משותפת של בני לאום לשלטון עצמי – במסגרת מדינה ריבונית, או בניהול עצמי בתוך מדינה. (נקודת דמיון אפשרית נוספת: בשני הסוגים בני הלאום חשים שייכות וזהות משותפת ומתלכדים סביב יסודות משותפים, אף שהיסודות עצמם שונים.)
הבדל – היסודות שסביבם מתלכדים בני הלאום: בלאומיות אתנית־תרבותית בני הלאום מתלכדים סביב יסודות אתניים־תרבותיים משותפים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת; ואילו בלאומיות אזרחית (פוליטית/מדינתית) בני הלאום מתלכדים סביב יסודות פוליטיים משותפים: אזרחות משותפת במדינה, ערכים, חוקים ומוסדות משותפים.
(הבדל אפשרי נוסף – הקשר בין לאום לאזרחות: בלאומיות אתנית־תרבותית אין בהכרח חפיפה בין ההשתייכות הלאומית ובין האזרחות, והלאום קודם למדינה; ואילו בלאומיות אזרחית יש חפיפה בין הלאום ובין האזרחות – כל מי שמקבל את אזרחות המדינה הוא חלק מן הלאום.)

טעות נפוצה: להציג את ההגדרה של כל סוג לאומיות בנפרד בלי להשוות ביניהם. טעות נוספת היא נקודת דמיון שנכונה רק לאחד מן הסוגים (למשל "בשניהם הלאום מבוסס על מוצא משותף").

מה הבודק מחפש: נקודת דמיון אחת שנכונה לשני הסוגים (שאיפה לשלטון עצמי / זהות ושייכות משותפת), והבדל אחד לפי אותו קריטריון בשני הסוגים (יסודות ההתלכדות / הקשר בין לאום לאזרחות), עם מילות השוואה.

מה נדרש: "הציגו את המחלוקת" – להסביר מה המצב היום, ולהציג את עמדתו ואת נימוקו של כל אחד מן הצדדים.

תשובה מלאה:
המצב בישראל: לפי הסדר הסטטוס קוו, השבת היא יום המנוחה הרשמי במדינה. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את השבת כיום המנוחה השבועי ליהודים (ולמי שאינם יהודים – יום שישי, שבת או ראשון, לפי המקובל עליהם), וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע ששבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה. המחלוקת היא עד כמה השבת צריכה לבוא לידי ביטוי במרחב הציבורי: האם להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, האם לפתוח בשבת בתי עסק, מרכולים, מקומות בילוי ותרבות, והאם לבצע בשבת עבודות תשתית.
הצד התומך בשמירה על צביון השבת במרחב הציבורי (בעיקר הציבור הדתי והחרדי, וחלק מן הציבור המסורתי): לדעתם, השבת היא ערך יסוד של העם היהודי ואחד הסמלים המרכזיים של אופייה היהודי של המדינה, ולכן המרחב הציבורי – שהוא מרחב משותף – צריך לשמור על צביונה: מסחר ותחבורה ציבורית מצומצמים, ומדיניות ציבורית שמכבדת את השבת. הם מוסיפים שהשבת היא גם ערך חברתי: היא מבטיחה לכל העובדים יום מנוחה, ומונעת מצב שבו עובדים ייאלצו לעבוד בשבת.
הצד התומך בצמצום ההגבלות (בעיקר הציבור החילוני): לדעתם, הגבלות על המרחב הציבורי בשבת הן כפייה דתית, ופוגעות בחירות של מי שאינם שומרי מצוות לבלות את השבת כרצונם – כלומר בחופש מדת. הם טוענים גם שהיעדר תחבורה ציבורית בשבת פוגע בעיקר במי שאין להם רכב פרטי, ולכן פוגע בשוויון. המרחב הציבורי שייך לכל האזרחים – דתיים, חילונים ומי שאינם יהודים – ולכן לדעתם יש לאפשר בו תחבורה ציבורית ופתיחה של מקומות תרבות ופנאי בשבת.
(יש גם עמדות ביניים, למשל הפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת בשבת לצד המשך סגירת המסחר.)

מה הבודק מחפש: תיאור המצב (השבת היא יום המנוחה הרשמי; מה שנוי במחלוקת במרחב הציבורי) ועמדה מנומקת של כל אחד משני הצדדים.

מה נדרש: "הציגו את המושג" – הגדרה עם כל רכיביה.

תשובה מלאה: תקשורת המונים היא תקשורת שפונה אל קהל רחב ומגוון בו בזמן. היא פומבית וגלויה, ואין בה קרבה פיזית או היכרות בין הקהל ובין מי שמעביר את המסר. היא מהירה ואקטואלית, ומועברים בה מסרים רבים, קצרים וקליטים. תפקידה העיקרי הוא לעדכן את הציבור במידע ולפרש אותו, וגם לפקח על רשויות השלטון. דוגמאות לאמצעי תקשורת המונים: עיתונות כתובה, רדיו, טלוויזיה, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.

מה הבודק מחפש: קהל רחב ומגוון בו בזמן; פומביות; היעדר קרבה בין הקהל למעביר המסר; מהירות ואקטואליות; תפקידיה (עדכון, פרשנות, פיקוח).

מה נדרש: "הציגו את המושג" – מהי ממשלה קואליציונית, למה היא נדרשת ועל מה היא מבוססת.

תשובה מלאה: ממשלה קואליציונית היא ממשלה המורכבת ממספר סיעות (מפלגות) – שותפות בין הסיעה שקיבלה את תפקיד הרכבת הממשלה ובין סיעות אחרות. השותפות נדרשת כדי להשיג רוב בכנסת (שבלעדיו הממשלה אינה יכולה לקבל את אמון הכנסת ולתפקד), והיא מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות.

מה הבודק מחפש: שותפות של כמה סיעות; לשם השגת רוב בכנסת; על בסיס הסכמים קואליציוניים.

מה נדרש: "הציגו את שיטת הבחירות" – איך בוחרים את ראש הרשות ואת המועצה.

תשובה מלאה: בבחירות לרשויות המקומיות כל בוחר מצביע בשני פתקים: פתק אחד לבחירת ראש הרשות ופתק אחד לבחירת מועצת הרשות. הבחירות לראש הרשות הן אישיות ורוביות: הבוחר בוחר במועמד מסוים. כדי להיבחר, מועמד צריך לקבל לפחות 40% מהקולות הכשרים. אם אף מועמד לא הגיע לכך, נערכות בחירות חוזרות בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר. הבחירות למועצת הרשות הן רשימתיות ויחסיות: הבוחר מצביע לרשימה, וכל רשימה מקבלת מושבים במועצה ביחס למספר הקולות שקיבלה. גם במועצה יש אחוז חסימה: רשימה משתתפת בחלוקת המושבים רק אם קיבלה לפחות 75% מן המודד (מספר הקולות הדרוש למושב אחד). בבחירות לרשויות המקומיות רשאים להצביע גם תושבי קבע שאינם אזרחים (בבחירות לכנסת מצביעים אזרחים בלבד).

מה הבודק מחפש: שני פתקים; ראש הרשות – בחירה אישית ורובית, סף 40% וסיבוב שני; המועצה – בחירה רשימתית ויחסית, עם אחוז חסימה.

מה נדרש: "הציגו את המושג" – מהו תפקיד נציב תלונות הציבור, על מי ועל מה הוא בודק תלונות ומה הוא עושה בעקבותיהן.

תשובה מלאה: נציב תלונות הציבור הוא גוף פיקוח פורמלי (מוסדי) שבודק תלונות של אזרחים ושל תושבים על התנהלותם של מוסדות המדינה: משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות וכל גוף אחר הכפוף לביקורת המדינה. הנציב בודק תלונות על פגיעה באדם, על עוול, על שירות לקוי, על חריגה מסמכות או על התנהגות לא תקינה של הגוף. בסיום הבירור הוא ממליץ לגוף לתקן את הליקויים, ומגיש לכנסת דוח שנתי על פעולותיו. הוא גם מוסמך לתת צווי הגנה לעובדים בגופים ציבוריים שחשפו שחיתות (למשל ביטול פיטורים או העברה מתפקיד). בישראל מבקר המדינה משמש גם נציב תלונות הציבור.

טעות נפוצה: לחזור על שם התפקיד ("מטפל בתלונות הציבור") בלי לפרט על מי ועל מה מתלוננים ומה הנציב עושה, או להציג במקום זאת את תפקיד מבקר המדינה (בדיקת חוקיות, יעילות וחיסכון בגופים המבוקרים).

מה הבודק מחפש: שני רכיבים לפחות – בדיקת תלונות של אזרחים / תושבים על גופי המדינה; על פגיעה, עוול, שירות לקוי או חריגה מסמכות; המלצה לתיקון ליקויים ודוח לכנסת; צווי הגנה לחושפי שחיתויות.

מה נדרש: החלק הראשון – "הציגו את העיקרון", לפי מה שלמדתם (לא מן הקטע). החלק השני – "הסבירו כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון. השלטון מקבל את סמכותו מהעם, והאזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם. השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב שנקבע בחוק, ובסופו האזרחים שבים ובוחרים.

ציטוט: "הבחירות בישראל אמורות להיות חגיגה של דמוקרטיה שבה האזרח מבטא את רצונו בנוגע לדמותה של המדינה - האזרח בוחר את המפלגה שהוא תומך בה באמצעות נציגים שבידיהם הוא מפקיד את הכוח לנהל ולהוביל את המדינה."

הסבר: לפי הרכיב בהגדרה, העם הוא מקור הסמכות של השלטון, והוא מממש את ריבונותו באמצעות בחירת נציגים. הכותב מתאר את הבחירות כאירוע שבו "האזרח מבטא את רצונו בנוגע לדמותה של המדינה" – כלומר רצון האזרחים הוא שקובע את דרכה של המדינה. האזרח בוחר במפלגה ובנציגיה, ו"מפקיד" בידיהם את הכוח לנהל ולהוביל את המדינה: הכוח שייך לו, והוא מעביר אותו לנציגים שיפעלו בשמו ולמענו. זה בדיוק עקרון שלטון העם – השלטון מקבל את סמכותו מן העם באמצעות בחירות.

טעות נפוצה: להציג את עקרון הכרעת הרוב במקום את עקרון שלטון העם – הקטע אינו עוסק בדרך קבלת ההחלטות לפי רוב, אלא במקור הסמכות של השלטון. טעות נוספת: לצטט את המשפט ולחזור עליו במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיבים "העם מקור הסמכות" ו"בחירת נציגים שפועלים בשמו".

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: העם הוא הריבון ומקור הסמכות; האזרחים בוחרים נציגים (לזמן קצוב) שפועלים בשמם ולמענם. בהסבר: האזרח מבטא את רצונו בבחירות ו"מפקיד" את הכוח בידי נציגיו.

מה נדרש: החלק הראשון – להציג את עקרון הסובלנות על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע). החלק השני – להסביר על פי הקטע כיצד העיקרון בא בו לידי ביטוי: לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: סובלנות היא נכונות לקבל את זכותו של האחר להחזיק בדעות, באמונות ובאורח חיים שונים משלנו ולפעול לפיהם, גם כאשר הם מנוגדים לדעותינו, אינם נעימים לנו ואף מכעיסים אותנו. הסובלנות מתבטאת באיפוק: נמנעים מלפגוע באחר או בזכותו להביע את דעתו, ומתייחסים אליו בכבוד. סובלנות אינה מחייבת לקבל את דעותיו של האחר או לוותר על דעותינו: אפשר להתווכח איתו ולנסות לשכנע אותו. לסובלנות יש גבולות – אין לסבול אלימות, הסתה ופגיעה בזכויות של אחרים או במשטר הדמוקרטי.

ציטוט: "בחברה שבה חיים גם בני אדם אחרים, שיש להם רצונות משלהם, יש להתייחס לזולת ביושר, בהבנה ובהתחשבות, בלי לנצל חולשות או מצוקות."
הסבר: הכותב מזכיר שבחברה חיים גם אנשים "שיש להם רצונות משלהם" – כלומר רצונות, דעות ואורח חיים שונים משלנו. הוא קורא לקבל זאת ולהתייחס אליהם "ביושר, בהבנה ובהתחשבות, בלי לנצל חולשות או מצוקות": לא לפגוע בהם, אלא לנהוג באיפוק ובכבוד גם כלפי מי שרוצה דברים אחרים מאיתנו. זה בדיוק רכיב הנכונות לקבל את זכותו של האחר לאורח חיים ולרצונות משלו, ורכיב האיפוק – הימנעות מפגיעה בו.

ציטוט אפשרי נוסף: "הבסיס לכך הוא היותנו בני אדם בני חורין, וכדי שחירותו של כל אדם תישמר בלי לפגוע באחר יש לנקוט את הכלל "חיֵה ותן לחיות"."
הסבר: הכלל "חיֵה ותן לחיות" פירושו שכל אדם חי לפי דרכו, ובאותה מידה מאפשר לאחרים לחיות לפי דרכם, בלי לפגוע בהם. זו נכונות לקבל את זכותו של האחר לאורח חיים שונה, ואיפוק – הימנעות מפגיעה בחירותו.
(אפשר גם לצטט: "ההתמקדות במפריד בינינו נגרמת בין השאר מן ההתנגשות לכאורה בין ההכרה של כל אחד מאיתנו בזכותו השווה של הזולת לדעות ולרצון משלו ובין החשש מן ההשפעה של התנהגותו ובחירותיו של הזולת על חיינו." – ההכרה בזכותו של הזולת לדעות ולרצון משלו היא רכיב מרכזי בסובלנות.)

טעות נפוצה: לבלבל בין סובלנות ובין פלורליזם או הסכמיות. פלורליזם הוא הכרה בערך של הריבוי ועידוד שלו; הסכמיות היא הסכמה רחבה על כללי המשחק; ואילו סובלנות היא איפוק ונכונות לקבל את זכותו של האחר לדעותיו, גם כשהן מנוגדות לדעותינו ואף מכעיסות אותנו.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: נכונות לקבל את זכותו של האחר לדעות ולהתנהגות שונות, גם כשהן מנוגדות לדעותינו ומכעיסות אותנו; איפוק והימנעות מפגיעה; אין ויתור על עמדותינו. בהסבר: קישור בין "שיש להם רצונות משלהם" / "חיֵה ותן לחיות" ובין רכיב האיפוק והנכונות לקבל את זכות האחר.

מה נדרש: החלק הראשון – להציג מאפיין יהודי אחד ומאפיין דמוקרטי אחד מתוך הכרזת העצמאות, על פי מה שלמדתם. החלק השני – לבחור אחד מהם, לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד המאפיין בא בו לידי ביטוי.

תשובה מלאה:
מאפיין יהודי – מדינה יהודית הפתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות: בהכרזת העצמאות הוכרז על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל", ונקבע ש"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". כלומר המדינה היא מדינת הלאום של העם היהודי, וכל יהודי מן התפוצות יכול לעלות אליה.
(מאפיינים יהודיים אפשריים נוספים: ההצדקה ההיסטורית להקמת המדינה – הקשר של העם היהודי לארץ ישראל; המדינה "תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל"; הקריאה לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין.)
מאפיין דמוקרטי – שוויון זכויות: בהכרזה נקבע שהמדינה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". כלומר כל האזרחים, יהודים ושאינם יהודים, שווים בזכויותיהם.
(מאפיינים דמוקרטיים אפשריים נוספים: המדינה "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"; חוקה שתיקבע בידי אספה מכוננת נבחרת; הקריאה לבני העם הערבי תושבי המדינה ליטול חלקם בבניין המדינה "על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה".)

הסבר על פי הקטע – המאפיין הדמוקרטי:
ציטוט: "מדינה זו מחויבת לממש ערכים כלל עולמיים, כמו ערך השוויון וחופש הבחירה עבור כלל אזרחיה, יהודים ולא יהודים כאחד."
הסבר: לפי ההכרזה, המדינה מקיימת שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין. הכותב קובע שהמדינה מחויבת לממש את "ערך השוויון" עבור "כלל אזרחיה, יהודים ולא יהודים כאחד" – כלומר השוויון חל על כל האזרחים, בלי הבדל דת או לאום. זה בדיוק המאפיין הדמוקרטי של שוויון הזכויות שבהכרזה.

אפשרות נוספת – המאפיין היהודי:
ציטוט: "הרצון להקים חברת מופת לעם היהודי בארצו הוא שקיבץ אותנו בארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, ונתן לנו את ההשראה ואת הכוחות להקים מחדש את מדינתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית."
הסבר: לפי ההכרזה, מדינת ישראל פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות. הכותב מתאר כיצד היהודים התקבצו בארץ ישראל "אחרי אלפיים שנות גלות" והקימו מחדש את מדינתם "כמדינה יהודית ודמוקרטית" – זה קיבוץ הגלויות, והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

טעות נפוצה: להציג מאפיינים כלליים שאינם מופיעים בהכרזת העצמאות (למשל חוק השבות, שנחקק ב־1950), או לכתוב רק "מדינה יהודית" / "מדינה דמוקרטית" בלי לפרט מה המאפיין. טעות נוספת: להסביר בחלק השני מאפיין אחר מזה שהוצג בחלק הראשון.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. מאפיין יהודי אחד ומאפיין דמוקרטי אחד מתוך הכרזת העצמאות, כל אחד מוצג בבירור; ציטוט מן הקטע והסבר שמקשר אותו לאחד מהם (שוויון לכל האזרחים / קיבוץ גלויות).

מה נדרש: "ציינו והציגו" – לזהות את הזכות ולהגדיר אותה על כל רכיביה; "הסבירו" – לצטט מן הקטע ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: לטענת הוצאת הספרים, נפגעה זכותו של איש הציבור לקניין.
הצגה: הזכות לקניין היא זכות טבעית. זו זכותו של אדם לרכוש רכוש, חומרי או רוחני, להחזיק בו ולעשות בו כרצונו: להשתמש בו, ליהנות ממנו, למכור אותו, להשכיר אותו, להוריש אותו או לתת אותו במתנה. המדינה אינה רשאית לפגוע בקניינו של אדם, ועליה להגן על רכושו מפני פגיעה בידי אחרים. בישראל הזכות מעוגנת בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו: "אין פוגעים בקניינו של אדם".
ציטוט: "הוצאת הספרים טוענת כי הדלפת הספר פוגעת בקצב המכירות של הספר ובהכנסות של הכותב מן הספר."
(ציטוט אפשרי נוסף: "בזמן האחרון נודע להוצאת הספרים של הספר כי עותק דיגיטלי של הספר הודלף לרשתות החברתיות.")
הסבר: ספר שאדם כתב הוא רכוש רוחני שלו. לפי הרכיב בהגדרה, הכותב רשאי לעשות ברכושו כרצונו וליהנות ממנו – למשל למכור את הספר ולקבל הכנסות ממכירתו. כשעותק דיגיטלי של הספר הודלף לרשתות החברתיות, אנשים יכולים לקרוא אותו בלי לקנות אותו ובלי רשות הכותב. לכן, לטענת הוצאת הספרים, ההדלפה פוגעת בקצב המכירות ובהכנסות של הכותב מן הספר – כלומר אחרים משתמשים ברכושו הרוחני בלי רשותו ומונעים ממנו ליהנות ממנו. זו פגיעה בזכותו לקניין.

טעות נפוצה: לענות "הזכות לפרטיות" משום שהספר עוסק בסיפור חייו של איש הציבור. איש הציבור עצמו בחר לפרסם את סיפור חייו בספר, וטענת הוצאת הספרים עוסקת בפגיעה במכירות ובהכנסות – כלומר ברכוש, ולא בחשיפת מידע אישי. טעות נוספת: להגדיר קניין רק כרכוש חומרי (כסף, דירה), בלי הרכוש הרוחני.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: רכישת רכוש (חומרי או רוחני) והחזקה בו; הזכות לעשות בו כרצונו; חובת המדינה לא לפגוע ברכוש ולהגן עליו. בהסבר: הספר כרכוש רוחני של הכותב, וההדלפה כפגיעה במכירות ובהכנסות שלו.

מה נדרש: "ציינו והציגו" – לזהות את התנאי ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבירו" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: התנאי לקיום בחירות דמוקרטיות שיתממש בהצעה הוא בחירות כלליות.
הצגה: בחירות דמוקרטיות הן חופשיות, שוות, כלליות, תקופתיות וחשאיות. בחירות כלליות פירושן שלכל בעלי זכות הבחירה יש זכות לבחור – לכל האזרחים הבוגרים, מגיל מסוים (בבחירות לכנסת – מגיל 18; בבחירות לרשויות המקומיות – מגיל 17, ורשאים להצביע בהן גם תושבי קבע שאינם אזרחים) – וכל אזרח מגיל מסוים זכאי גם להיבחר (לכנסת – מגיל 21). אין מגבלה על הזכות להשתתף בבחירות על בסיס דת, לאום, מין, מוצא, מעמד, השכלה או השקפה. כדי שהבחירות יהיו כלליות באמת, המדינה צריכה לאפשר לכל מי שזכאי להצביע לממש את זכותו בפועל.
ציטוט: "יושב ראש איגוד הטייסים הציע לאפשר להם להצביע כמה ימים לפני מועד הבחירות בקלפי שתוצב בשדה התעופה, וכך לאפשר להם לממש את זכותם האזרחית."
(ציטוט אפשרי נוסף: "הוא טען שבמצב כזה נמנעת מאנשי צוות האוויר האפשרות להצביע.")
הסבר: לפי הרכיב בהגדרה, בבחירות כלליות כל בעלי זכות הבחירה יכולים להשתתף בהן. אנשי צוות האוויר הם אזרחים בעלי זכות בחירה, אבל ביום הבחירות הם ישהו בחו"ל במסגרת עבודתם, ולכן לא יוכלו להגיע לקלפי ולממש את זכותם. ההצעה להציב קלפי בשדה התעופה ולאפשר להם להצביע כמה ימים לפני הבחירות תאפשר גם לקבוצה זו להשתתף בבחירות. כך לא תימנע מקבוצה של בעלי זכות בחירה ההשתתפות בבחירות, והבחירות יהיו כלליות – פתוחות לכל מי שזכאי לבחור.

טעות נפוצה: לענות "בחירות שוות" (לכל קול משקל שווה) או "בחירות חופשיות". הבעיה בקטע אינה משקל הקול או לחץ על הבוחרים, אלא האפשרות של כל בעלי זכות הבחירה להשתתף בבחירות – וזה תנאי הכלליות.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: זכות לבחור לכל בעלי זכות הבחירה (ולהיבחר לכל אזרח מגיל מסוים), בלי הגבלה על בסיס דת, לאום, מין וכדומה, ומימוש הזכות בפועל. בהסבר: הקישור בין הקלפי בשדה התעופה ובין האפשרות של כל בעלי זכות הבחירה – גם אנשי צוות האוויר – להצביע.

מה נדרש: "ציינו והציגו" – לזהות את תפקיד הכנסת שנפגע ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבירו" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: לטענת חברי הכנסת מן האופוזיציה, נפגע תפקיד הכנסת בפיקוח ובביקורת על הממשלה (על הרשות המבצעת).
הצגה:
– הפיקוח והביקורת של הכנסת הם מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן. (הממשלה אחראית בפני הכנסת.)
– לכנסת יש אמצעים שונים לשם כך: האופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום.
ציטוט: "בתגובה על כך טענו חברי כנסת מן האופוזיציה כי ההימנעות מהבאת ההסכם לדיון במליאת הכנסת פגעה באפשרות שלהם להביע את דעתם על ההסכם, ובכך נפגע מימוש של אחד התפקידים של הכנסת."
(ציטוט אפשרי נוסף: "הממשלה חתמה על ההסכם בלי להביאו לדיון במליאת הכנסת.")
הסבר: ההסכם עם לבנון הוא פעולה של הרשות המבצעת – הממשלה. דיון במליאת הכנסת הוא אחת הדרכים שבהן הכנסת, ובעיקר האופוזיציה, בוחנת את פעולות הממשלה, מבקרת אותן ודורשת מן הממשלה הסברים. לטענת חברי האופוזיציה, מאחר שהממשלה חתמה על ההסכם בלי להביאו לדיון במליאה, הם לא יכלו להביע את דעתם עליו ולבקר אותו – כלומר לא יכלו לפקח על פעולת הממשלה. לכן לטענתם נפגע תפקיד הפיקוח והביקורת של הכנסת.

תשובה אפשרית נוספת – ייצוג האזרחים:
ציון: נפגע תפקיד הכנסת בייצוג האזרחים.
הצגה: הכנסת מייצגת את ריבונות העם ואת כלל האזרחים. בבחירות האזרחים בוחרים במפלגות שמבטאות את העמדות האידיאולוגיות ואת האינטרסים שלהם. לכן בכנסת – במליאה ובוועדות – מיוצגות העמדות והאינטרסים השונים שיש בחברה.
ציטוט: "בתגובה על כך טענו חברי כנסת מן האופוזיציה כי ההימנעות מהבאת ההסכם לדיון במליאת הכנסת פגעה באפשרות שלהם להביע את דעתם על ההסכם, ובכך נפגע מימוש של אחד התפקידים של הכנסת."
הסבר: חברי הכנסת מן האופוזיציה מייצגים ציבור של בוחרים. כשההסכם לא הובא לדיון במליאה, נפגעה "האפשרות שלהם להביע את דעתם על ההסכם" – כלומר הם לא יכלו להשמיע בכנסת את עמדותיו של הציבור שהם מייצגים בעניין חשוב זה.

טעות נפוצה: לענות "חקיקה". בקטע אין הצעת חוק – הטענה היא שההסכם לא הובא לדיון במליאה, ולכן חברי הכנסת לא יכלו לבקר את פעולת הממשלה ולהביע עליה את דעתם.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מנגנון פיקוח פורמלי של הכנסת על מדיניות הממשלה ופעולותיה, והאמצעים (ובהם האופוזיציה והדיון במליאה). בהסבר: ההימנעות מדיון במליאה מנעה מחברי הכנסת לבחון ולבקר את ההסכם שחתמה עליו הממשלה. בתשובה של ייצוג – העמדות של הציבור שחברי הכנסת מייצגים לא הושמעו בכנסת.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני תומך/ת בהצעה להעניק הטבות מס ליזמים ולחברות שיבנו דירות המיועדות להשכרה ארוכת טווח במחירים קבועים, כדי להתמודד עם המחסור בדירות להשכרה בישראל.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני תומך/ת בהצעה לחייב את כל האזרחים בני ה־18 במדינת ישראל, ללא יוצא מן הכלל, לשרת שירות צבאי, אזרחי או לאומי.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.