דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 172 - מתכונת 15 ברמת בגרות

3 יח"ל · שאלון 035172 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 172 (3 יח"ל), ברמת בגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · סקר קריאת ספרים: טבלת שכיחויות וממוצע

הספרנית של בית הספר ערכה סקר בקרב תלמידי כיתה ז'1 בנוגע למספר הספרים שקראו בחודש האחרון.

תוצאות הסקר מוצגות בטבלה שלפניכם.

מספר הספרים שנקראו בחודש1246
מספר התלמידים81052
א.
(1)

מצאו כמה תלמידים השתתפו בסקר.

(2)

מצאו את הממוצע של מספר הספרים שקראו התלמידים בחודש.

ב.

מצאו את אחוז התלמידים שמספר הספרים שקראו בחודש גדול מן הממוצע.

ג.

הספרנית הוסיפה את עצמה לסקר.

לאחר ההוספה, הממוצע של מספר הספרים שנקראו בחודש היה 2.5.

מצאו כמה ספרים קראה הספרנית בחודש האחרון.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

25 תלמידים

מספר התלמידים הוא סכום השורה "מספר התלמידים":

8+10+5+2=258+10+5+2=25

טעות נפוצה: לחבר את השורה העליונה, 1+2+4+6=131+2+4+6=13, ולענות 13 תלמידים - אלה מספרי ספרים, לא מספרי תלמידים.

סעיף א(2)

תשובה:

2.4 ספרים

מכפילים כל מספר ספרים במספר התלמידים שקראו אותו, מחברים, ומחלקים במספר התלמידים (25):

1⋅8+2⋅10+4⋅5+6⋅2=8+20+20+12=601\cdot8+2\cdot10+4\cdot5+6\cdot2=8+20+20+12=60
xˉ=6025=2.4\bar{x}=\frac{60}{25}=2.4

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של ארבעת הערכים בלבד, 1+2+4+64=3.25\frac{1+2+4+6}{4}=3.25, בלי להתחשב במספר התלמידים בכל ערך.

סעיף ב

תשובה:

28%28\%

הממוצע הוא 2.4 ספרים (סעיף א(2)). הערכים בטבלה שגדולים מ-2.4 הם 4 ו-6.

מספר התלמידים שקראו 4 או 6 ספרים:

5+2=75+2=7
725⋅100=28%\frac{7}{25}\cdot100=28\%

טעות נפוצה: לספור ערכים במקום תלמידים - "שני ערכים מתוך ארבעה" - ולענות 50%50\%; או לספור רק את הערך הגדול ביותר, 6, ולענות 225⋅100=8%\frac{2}{25}\cdot100=8\%.

סעיף ג

תשובה:

5 ספרים

אחרי ההוספה יש בסקר 25+1=2625+1=26 משתתפים.

סכום הספרים של כל המשתתפים הוא הממוצע כפול מספר המשתתפים:

2.5⋅26=652.5\cdot26=65

לפני ההוספה הסכום היה 60 (סעיף א(2)), ולכן הספרנית קראה:

65−60=565-60=5

בדיקה: 60+526=6526=2.5\frac{60+5}{26}=\frac{65}{26}=2.5.

טעות נפוצה: לשכוח שמספר המשתתפים גדל ולחשב 2.5⋅25−60=62.5−60=2.52.5\cdot25-60=62.5-60=2.5 ספרים.

שאלה 2 · הסתברות: פתקים של שני ילדים

לעומר יש 4 פתקים, ועל כל אחד מהם כתוב אחד המספרים: 1, 2, 3, 4.

לגיל יש 6 פתקים, ועל כל אחד מהם כתוב אחד המספרים: 1, 2, 3, 4, 5, 6 (ראו איור).

הפתקים של עומר:

1234

הפתקים של גיל:

123456

כל אחד מהם בוחר באקראי אחד מן הפתקים שלו.

א.

מהי ההסתברות שעל הפתק שעומר בוחר כתוב המספר 3 ועל הפתק שגיל בוחר כתוב המספר 5?

ב.

מהי ההסתברות שעל הפתק שעומר בוחר ועל הפתק שגיל בוחר כתוב אותו המספר?

ג.

מהי ההסתברות שהסכום שיתקבל מן המספרים שכתובים על הפתקים שעומר וגיל בוחרים יהיה 8?

ד.

מהי ההסתברות שהסכום שיתקבל מן המספרים שכתובים על הפתקים שעומר וגיל בוחרים יהיה 12?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

124\frac{1}{24}

עומר בוחר פתק מתוך 4 וגיל בוחר פתק מתוך 6, ולכן יש 4⋅6=244\cdot6=24 תוצאות אפשריות - זוגות (המספר של עומר, המספר של גיל) - וכולן בעלות אותה הסתברות.

המאורע הוא תוצאה אחת: (3,5)(3,5).

P=124P=\frac{1}{24}

טעות נפוצה: לחבר את ההסתברויות של כל אחד, 14+16=512\frac{1}{4}+\frac{1}{6}=\frac{5}{12}. צריך ששני הדברים יקרו יחד, ולכן סופרים את התוצאות המתאימות מתוך 24 (או כופלים: 14⋅16\frac14\cdot\frac16).

סעיף ב

תשובה:

16\frac{1}{6}

עומר בוחר פתק מתוך 4 וגיל בוחר פתק מתוך 6, ולכן יש 4⋅6=244\cdot6=24 תוצאות אפשריות - זוגות (המספר של עומר, המספר של גיל) - וכולן בעלות אותה הסתברות.

לעומר יש רק המספרים 1 עד 4, ולכן התוצאות עם מספרים שווים הן (1,1),(2,2),(3,3),(4,4)(1,1),(2,2),(3,3),(4,4) - 4 תוצאות.

P=424=16P=\frac{4}{24}=\frac{1}{6}

טעות נפוצה: לספור 6 זוגות שווים, כולל (5,5)(5,5) ו-(6,6)(6,6), ולקבל 624=14\frac{6}{24}=\frac{1}{4}. אצל עומר אין פתקים 5 ו-6.

סעיף ג

תשובה:

18\frac{1}{8}

עומר בוחר פתק מתוך 4 וגיל בוחר פתק מתוך 6, ולכן יש 4⋅6=244\cdot6=24 תוצאות אפשריות - זוגות (המספר של עומר, המספר של גיל) - וכולן בעלות אותה הסתברות.

התוצאות שסכומן 8 (המספר של עומר לכל היותר 4): (2,6),(3,5),(4,4)(2,6),(3,5),(4,4) - 3 תוצאות.

P=324=18P=\frac{3}{24}=\frac{1}{8}

טעות נפוצה: לחשוב שיש 4+6=104+6=10 תוצאות אפשריות ולקבל 310\frac{3}{10}. מספר התוצאות הוא מכפלה, 4⋅6=244\cdot6=24.

סעיף ד

תשובה:

00

הסכום הגדול ביותר האפשרי הוא 4+6=104+6=10 (המספר הגדול ביותר של עומר ועוד המספר הגדול ביותר של גיל).

אין אף תוצאה שסכומה 12 - זה מאורע שאינו יכול לקרות.

P=0P=0

טעות נפוצה: לחשוב שגם לעומר יש פתק 6 (כמו בשתי קוביות), למצוא את (6,6)(6,6) ולקבל 136\frac{1}{36}.

שאלה 3 · ריצוף חצר באריחים ריבועיים בשני צבעים

מרצפים חצר מלבנית של גן ילדים באריחים ריבועיים בצבע כחול ובאריחים ריבועיים בצבע צהוב.

אורך כל צלע של אריח ריבועי (כחול או צהוב) הוא 0.5 מטר.

האריחים מונחים לסירוגין: כחול, צהוב, כחול וכן הלאה.

15 מטר24 מטרABCD
א.
(1)

מהו השטח של אריח אחד?

(2)

מהו השטח שמכסים 8 אריחים?

ב.

מידות החצר המלבנית הן 15 מטר על 24 מטר, כמתואר בציור.

חשבו את שטח החצר.

ג.

כמה אריחים כחולים וכמה אריחים צהובים דרושים לריצוף כל החצר?

ד.

מחיר כל אריח כחול הוא 5 שקלים, ומחיר כל אריח צהוב הוא 6 שקלים.

כמה שקלים סך הכול יעלו כל האריחים הדרושים לריצוף החצר?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א(1)

תשובה:

0.25 מ"ר

האריח ריבועי:

0.5⋅0.5=0.250.5\cdot0.5=0.25

שטח אריח אחד הוא 0.25 מ"ר.

טעות נפוצה: לטעות במקום העשרוני ולכתוב 0.5⋅0.5=0.0250.5\cdot0.5=0.025.

סעיף א(2)

תשובה:

2 מ"ר

8⋅0.25=28\cdot0.25=2

8 אריחים מכסים 2 מ"ר.

טעות נפוצה: לכפול באורך הצלע, 8⋅0.5=48\cdot0.5=4 מ"ר.

סעיף ב

תשובה:

360 מ"ר

15⋅24=36015\cdot24=360

שטח החצר הוא 360 מ"ר.

טעות נפוצה: לחשב היקף, 2⋅(15+24)=782\cdot(15+24)=78 מטר.

סעיף ג

תשובה:

1,440 אריחים סך הכול: 720 כחולים ו-720 צהובים

מספר האריחים: שטח החצר חלקי שטח אריח:

3600.25=1440\frac{360}{0.25}=1440

(או: 15:0.5=3015:0.5=30 אריחים לרוחב, 24:0.5=4824:0.5=48 אריחים לאורך, 30⋅48=144030\cdot48=1440.)

האריחים מונחים לסירוגין ומספרם זוגי - חצי מכל צבע:

1440:2=7201440:2=720

דרושים 720 אריחים כחולים ו-720 אריחים צהובים.

טעות נפוצה: לכפול בשטח האריח במקום לחלק בו, 360⋅0.25=90360\cdot0.25=90 אריחים - מספר שקטן אפילו מהשטח במ"ר, וברור שלא ייתכן.

סעיף ד

תשובה:

7,920 שקלים

720⋅5+720⋅6=3600+4320=7920720\cdot5+720\cdot6=3600+4320=7920

כל האריחים יעלו 7,920 שקלים.

טעות נפוצה: לחשב את כל 1,440 האריחים במחיר הכחול, 1440⋅5=72001440\cdot5=7200 שקלים - חצי מהאריחים צהובים ועולים 6 שקלים.

שאלה 4 · שטיח בסלון: ניצב במשפט פיתגורס ותקרה של 20% מהשטח

לנועם סלון שממדיו 5 מ' × 4.5 מ'.

הוא רוצה לקנות שטיח שיכסה לא יותר מ-20% משטח הסלון.

בחנות הוא ראה את השטיח המתואר בסרטוט: השטיח מלבני, אורך צלעו התחתונה 2.4 מ' ואורך האלכסון שלו 3 מ'.

3 מ'2.4 מ'ABCD
א.

מה מידות השטיח?

ב.

האם השטיח עונה על הדרישה של נועם?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

2.4 מ' על 1.8 מ'

האלכסון הוא היתר במשולש ישר זווית שניצביו הם צלעות השטיח. הניצב החסר:

x2=32−2.42=9−5.76=3.24x^2=3^2-2.4^2=9-5.76=3.24
x=3.24=1.8x=\sqrt{3.24}=1.8

מידות השטיח: 2.4 מ' על 1.8 מ'.

טעות נפוצה: לחבר את הריבועים, 9+5.76=14.76≈3.84\sqrt{9+5.76}=\sqrt{14.76}\approx3.84 מ' - צלע ארוכה מהאלכסון.

סעיף ב

תשובה:

כן: שטח השטיח 4.324.32 מ"ר, שהם 19.2% משטח הסלון - פחות מ-20% (4.54.5 מ"ר)

שטח הסלון: 5⋅4.5=22.55\cdot4.5=22.5 מ"ר. 20% ממנו: 0.2⋅22.5=4.50.2\cdot22.5=4.5 מ"ר.

שטח השטיח: 2.4⋅1.8=4.322.4\cdot1.8=4.32 מ"ר.

4.32<4.54.32<4.5, ולכן השטיח מכסה פחות מ-20% מהסלון (4.3222.5⋅100=19.2%\frac{4.32}{22.5}\cdot100=19.2\%) - הוא עונה על הדרישה.

טעות נפוצה: לחשב את שטח השטיח עם האלכסון במקום עם הצלע, 2.4⋅3=7.22.4\cdot3=7.2 מ"ר, ולענות שהשטיח גדול מדי.

שאלה 5 · פיקטוגרמה: הוצאות והכנסות של סטודיו ליוגה

לפניכם דיאגרמה (פיקטוגרמה) המתארת את ההוצאות של סטודיו ליוגה בחודש מסוים.

מקרא: ● - מטבע = 100 שקלים; ◆ - שטר = 400 שקלים; ★ - ארנק = 1,000 שקלים.

שכירותמשכורותחשמל ומיםניקיוןפרסום
●
◆●●
★●●
★●●●
★★◆●◆
★★◆●◆
א.

מצאו את סך כל ההוצאות של הסטודיו בחודש זה.

ב.

ההכנסות של הסטודיו בחודש זה היו סך התשלומים של 60 מנויים.

40% מן המנויים האלה הם סטודנטים, וכל אחד מהם שילם 120 שקלים. כל אחד משאר המנויים שילם 180 שקלים.

האם בחודש זה היו ההכנסות של הסטודיו גבוהות מסך כל ההוצאות שלו? נמקו את תשובתכם.

ג.

לפניכם טענה: ההוצאות הקטנות ביותר של הסטודיו בחודש זה הן בעבור שכירות, מכיוון שבעמודת השכירות בדיאגרמה יש הכי מעט סמלים. האם טענה זו נכונה? נמקו את תשובתכם.

ד.

מה היה אחוז ההוצאות על חשמל ומים מכלל ההוצאות בחודש זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

9,000 שקלים

מתרגמים כל עמודה לשקלים לפי המקרא (● = 100, ◆ = 400, ★ = 1,000):

שכירות: 2⋅1,000=2,0002\cdot1{,}000=2{,}000

משכורות: 4⋅1,000+400=4,4004\cdot1{,}000+400=4{,}400

חשמל ומים: 2⋅400+100=9002\cdot400+100=900

ניקיון: 6⋅100=6006\cdot100=600

פרסום: 2⋅400+3⋅100=1,1002\cdot400+3\cdot100=1{,}100

2,000+4,400+900+600+1,100=9,0002{,}000+4{,}400+900+600+1{,}100=9{,}000

סך כל ההוצאות הוא 9,000 שקלים.

טעות נפוצה: לספור את הסמלים (21) ולהכפיל בערך של סמל אחד, למשל 21⋅400=8,40021\cdot400=8{,}400. לכל סמל ערך אחר, ולכן מתרגמים כל סמל לפי המקרא.

סעיף ב

תשובה:

כן; ההכנסות היו 9,360 שקלים, יותר מ-9,000 שקלים

מספר הסטודנטים: 0.4⋅60=240.4\cdot60=24. שאר המנויים: 60−24=3660-24=36.

24⋅120+36⋅180=2,880+6,480=9,36024\cdot120+36\cdot180=2{,}880+6{,}480=9{,}360

9,360>9,0009{,}360>9{,}000, ולכן ההכנסות היו גבוהות מסך כל ההוצאות.

טעות נפוצה: לחשב רק את התשלומים של המנויים ששילמו 180 שקלים, 36⋅180=6,480<9,00036\cdot180=6{,}480<9{,}000, ולענות שההכנסות נמוכות מההוצאות - שוכחים את 24 הסטודנטים.

סעיף ג

תשובה:

לא; ההוצאות על שכירות הן 2,000 שקלים, וההוצאות הקטנות ביותר הן על ניקיון - 600 שקלים

בפיקטוגרמה הזו לסמלים יש ערכים שונים, ולכן מספר הסמלים בעמודה אינו קובע את הסכום.

לפי סעיף א, ההוצאות על שכירות הן 2,000 שקלים (שני סמלים של 1,000), וההוצאות הקטנות ביותר הן על ניקיון - 600 שקלים, אף שבעמודה שלה הכי הרבה סמלים (6 מטבעות של 100).

לכן הטענה אינה נכונה.

טעות נפוצה: להסכים עם הטענה כי בעמודת השכירות יש רק 2 סמלים, ולענות שההוצאה הקטנה ביותר היא 2,000 שקלים. העמודה נמוכה כי היא בנויה מהסמל היקר ביותר.

סעיף ד

תשובה:

10%10\%

ההוצאות על חשמל ומים הן 900 שקלים, וכלל ההוצאות 9,000 שקלים (סעיף א):

9009,000⋅100=10%\frac{900}{9{,}000}\cdot100=10\%

ההוצאות על חשמל ומים היו 10%10\% מכלל ההוצאות.

טעות נפוצה: לחשב את האחוז לפי מספר הסמלים, 321⋅100≈14.29%\frac{3}{21}\cdot100\approx14.29\%. מספר הסמלים אינו פרופורציוני לסכום, כי לסמלים ערכים שונים.

שאלה 6 · שני חניונים ליד תחנת הרכבת: תעריף קבוע מול גרף מדרגות

גב' כהן נוסעת ברכבה לתחנת הרכבת, ושם היא מחנה את רכבה.

ליד התחנה יש שני חניונים.

בחניון א': התעריף אינו תלוי באורך זמן החנייה, והוא 20 שקלים ליום.

בחניון ב': התעריף הוא כמתואר בגרף המצורף.

הגרף מתאר את הקשר בין מספר שעות החנייה ובין התשלום לחנייה.

‫זמן חנייה (שעות)‬‫תשלום לחנייה (בש"ח)‬01234567891011120246810121416182022242628
א.

ביום א החנתה גב' כהן את רכבה בחניון ב' בשעה 8:15 בבוקר, ועזבה את החניון בשעה 11:15. כמה שילמה גב' כהן עבור החנייה?

ב.

ביום ב גב' כהן ידעה כי תישאר ליד התחנה 6 שעות, והיא בחרה בחניון שתעריפו ל-6 שעות הוא הזול יותר. כמה תשלם עבור חנייה זאת?

ג.

ביום ג החליטה גב' כהן להחנות את רכבה בחניון ב', כי על-פי חישוביה מחיר החנייה בחניון זה יהיה עבורה זול יותר. מה תוכלו לומר על מספר השעות שבכוונתה לחנות?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

12 שקלים

משך החנייה: מ-8:15 עד 11:15 - 3 שעות.

3 שעות הן נקודת קצה בגרף: במדרגה של 12 שקלים הנקודה ב-3 מלאה, ובמדרגה של 18 שקלים היא ריקה. לכן התשלום 12 שקלים.

טעות נפוצה: לבחור את המדרגה שבה הנקודה ב-3 ריקה ולענות 18 שקלים.

סעיף ב

תשובה:

20 שקלים (בחניון א')

בחניון ב': 6 שעות נמצאות במדרגה שמעל 5 שעות - 24 שקלים.

בחניון א': 20 שקלים.

20<2420<24, ולכן היא בחרה בחניון א' ותשלם 20 שקלים.

טעות נפוצה: לענות 24 שקלים - המחיר בחניון ב', שאינו הזול.

סעיף ג

תשובה:

לכל היותר 5 שעות

חניון ב' זול יותר כשהתשלום בו קטן מ-20 שקלים.

עד שעה: 6 שקלים; מעל שעה ועד 3: 12 שקלים; מעל 3 ועד 5 שעות (כולל): 18 שקלים. כל אלה קטנים מ-20.

מעל 5 שעות: 24 שקלים - יותר מ-20.

לכן היא מתכוונת לחנות 5 שעות לכל היותר.

טעות נפוצה: לענות "פחות מ-5 שעות". ב-5 שעות בדיוק הנקודה המלאה נמצאת במדרגה של 18 שקלים, ולכן גם חנייה של 5 שעות זולה יותר בחניון ב'.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.