דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 172 - מתכונת 8 בדרך לבגרות

3 יח"ל · שאלון 035172 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 172 (3 יח"ל), בדרך לבגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שגיאות בהכתבה: סך הכול, ממוצע ואחוז

בכיתה ערכו הכתבה באנגלית. לפניכם דיאגרמה המתארת את ההתפלגות של כל תלמידי הכיתה לפי מספר השגיאות שעשו בהכתבה.

0123456789100123‫מספר השגיאות‬‫מספר התלמידים‬
א.

כמה תלמידים יש בכיתה?

ב.

מהו מספר השגיאות השכיח בכיתה?

ג.

מצאו את המספר הממוצע של שגיאות לתלמיד.

ד.

מצאו את אחוז התלמידים בכיתה שעשו לפחות 2 שגיאות.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

20 תלמידים

קוראים את גובה העמודות: 0 שגיאות - 5 תלמידים, שגיאה 1 - 8, 2 שגיאות - 4, 3 שגיאות - 3.

5+8+4+3=205+8+4+3=20

טעות נפוצה: לספור את השגיאות במקום את התלמידים: 0⋅5+1⋅8+2⋅4+3⋅3=250\cdot5+1\cdot8+2\cdot4+3\cdot3=25, ולענות 25.

סעיף ב

תשובה:

שגיאה אחת (1)

השכיח הוא הערך שמופיע הכי הרבה פעמים - העמודה הגבוהה ביותר.

העמודה הגבוהה ביותר (8 תלמידים) היא של שגיאה 1, ולכן השכיח הוא 1.

טעות נפוצה: לענות 8 - זה מספר התלמידים שעשו שגיאה אחת (השכיחות), ולא מספר השגיאות.

סעיף ג

תשובה:

2520=1.25\frac{25}{20}=1.25 שגיאות

מספר השגיאות הכולל - כל ערך כפול השכיחות שלו:

0⋅5+1⋅8+2⋅4+3⋅3=0+8+8+9=250\cdot5+1\cdot8+2\cdot4+3\cdot3=0+8+8+9=25
xˉ=2520=1.25\bar{x}=\frac{25}{20}=1.25

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של הערכים שעל הציר, 0+1+2+34=1.5\frac{0+1+2+3}{4}=1.5, בלי להתחשב במספר התלמידים בכל ערך.

סעיף ד

תשובה:

35%35\%

"לפחות 2" = 2 שגיאות או יותר, כלומר 2 או 3.

4+3=74+3=7
720⋅100=35%\frac{7}{20}\cdot100=35\%

טעות נפוצה: לפרש "לפחות 2" כ"יותר מ-2" ולספור רק את מי שעשו 3 שגיאות: 320⋅100=15%\frac{3}{20}\cdot100=15\%.

שאלה 2 · נגינה בכלי: טבלה של שתי כיתות

בשכבה ז בבית ספר יש שתי כיתות: ז1 ו-ז2. בטבלה שלפניכם מוצגים מספר התלמידים שמנגנים בכלי נגינה ומספר התלמידים שאינם מנגנים, לפי הכיתה.

הכיתהמנגניםלא מנגנים
ז11218
ז2921
א.

כמה תלמידים יש בשכבה ז בסך הכול, וכמה מהם מנגנים בכלי נגינה?

ב.

בוחרים באקראי תלמיד מן השכבה. מהי ההסתברות שהוא מנגן בכלי נגינה?

ג.

בוחרים באקראי תלמיד מכיתה ז2. מהי ההסתברות שהוא אינו מנגן בכלי נגינה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

60 תלמידים; 21 מנגנים

סכום כל התאים: (12+18)+(9+21)=30+30=60(12+18)+(9+21)=30+30=60 תלמידים.

סכום עמודת "מנגנים": 12+9=2112+9=21.

טעות נפוצה: לסכם רק שורה אחת, 12+18=3012+18=30, ולענות שבשכבה 30 תלמידים.

סעיף ב

תשובה:

2160=0.35\frac{21}{60}=0.35

המכנה הוא כל השכבה, 60, והמונה - מספר המנגנים, 21:

P=2160=720=0.35P=\frac{21}{60}=\frac{7}{20}=0.35

טעות נפוצה: לחלק במספר התלמידים שאינם מנגנים, 2139≈0.538\frac{21}{39}\approx0.538. המכנה הוא כל התלמידים, כולל המנגנים.

סעיף ג

תשובה:

2130=0.7\frac{21}{30}=0.7

בוחרים מכיתה ז2 בלבד, ולכן המכנה הוא מספר התלמידים בכיתה: 9+21=309+21=30. מתוכם 21 אינם מנגנים:

P=2130=710=0.7P=\frac{21}{30}=\frac{7}{10}=0.7

טעות נפוצה: לחלק בכל השכבה, 2160=0.35\frac{21}{60}=0.35. כשבוחרים מכיתה אחת, המכנה הוא הכיתה בלבד.

שאלה 3 · גינה עם שתי ערוגות משולשות שצלעותיהן נתונות

נתונה גינה מלבנית שממדיה הם 1212 מטר ×\times 2020 מטר.

בתוך הגינה שותלים 2 ערוגות פרחים זהות, בצורת משולשים שווי שוקיים.

בכל משולש הבסיס הוא אחת הצלעות הקצרות של המלבן, הגובה לבסיס הוא 8 מטר, ואורך כל שוק הוא 10 מטר (ראו ציור).

בשאר השטח של הגינה שותלים דשא.

ABCDEFMN
א.
(1)

מהו השטח של הגינה כולה?

(2)

מהו סך גודל השטח של שתי ערוגות הפרחים?

(3)

מהו השטח של הדשא?

ב.

מהו ההיקף של ערוגה אחת?

ג.

לאורך כל ההיקף של כל אחת משתי הערוגות מניחים לבנים שאורך כל אחת מהן 0.40.4 מטר. כמה לבנים נדרשות לשתי הערוגות יחד?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א(1)

תשובה:

240 מ"ר

12⋅20=24012\cdot20=240

שטח הגינה: 240 מ"ר.

טעות נפוצה: לחשב את ההיקף, 2⋅(12+20)=642\cdot(12+20)=64.

סעיף א(2)

תשובה:

96 מ"ר

שטח משולש = בסיס כפול גובה חלקי 2:

S=12⋅82=48S=\frac{12\cdot8}{2}=48

שתי ערוגות:

2⋅48=962\cdot48=96

טעות נפוצה: להציב את השוק במקום את הבסיס, 10⋅82=40\frac{10\cdot8}{2}=40, ולקבל 80 מ"ר לשתי הערוגות.

סעיף א(3)

תשובה:

144 מ"ר

240−96=144240-96=144

שטח הדשא: 144 מ"ר.

טעות נפוצה: לחסר ערוגה אחת בלבד, 240−48=192240-48=192.

סעיף ב

תשובה:

32 מטר

היקף משולש הוא סכום שלוש צלעותיו: הבסיס ושתי השוקיים.

12+10+10=3212+10+10=32

ההיקף: 32 מטר.

טעות נפוצה: לחבר גם את הגובה, 12+10+10+8=4012+10+10+8=40 - הגובה אינו צלע של המשולש.

סעיף ג

תשובה:

160 לבנים

היקף שתי הערוגות:

2⋅32=642\cdot32=64

מספר הלבנים:

640.4=160\frac{64}{0.4}=160

טעות נפוצה: לחשב לערוגה אחת בלבד, 320.4=80\frac{32}{0.4}=80.

שאלה 4 · גלגל של קורקינט: היקף, דרך ומספר סיבובים

אורך הרדיוס של גלגל קורקינט הוא 0.25 מטר.

א.

מהו היקף הגלגל?

ב.

הגלגל הסתובב 50 פעמים. כמה מטרים עבר הקורקינט?

ג.

הדרך מהבית של נועה לבית הספר היא 1.2 קילומטר. כמה סיבובים (בקירוב) מסתובב הגלגל כשנועה נוסעת בקורקינט מהבית לבית הספר?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

0.5π≈1.570.5\pi\approx1.57 מטר

P=2πr=2⋅π⋅0.25=0.5π≈1.57P=2\pi r=2\cdot\pi\cdot0.25=0.5\pi\approx1.57

היקף הגלגל הוא כ-1.57 מטר (עם π≈3.14\pi\approx3.14).

טעות נפוצה: לשכוח את ה-2 ולחשב π⋅0.25≈0.785\pi\cdot0.25\approx0.785 מטר.

סעיף ב

תשובה:

25π≈78.525\pi\approx78.5 מטר

בכל סיבוב הקורקינט עובר את היקף הגלגל:

50⋅1.57=78.550\cdot1.57=78.5

הקורקינט עבר 78.5 מטר.

טעות נפוצה: לכפול ב-πr\pi r במקום בהיקף, 50⋅0.785=39.2550\cdot0.785=39.25 מטר.

סעיף ג

תשובה:

764 סיבובים בקירוב

היקף הגלגל נתון במטרים (סעיף א), ולכן קודם ממירים את הדרך למטרים:

1.2 ק"מ הם 1.2⋅1000=12001.2\cdot1000=1200 מטר.

בכל סיבוב הגלגל עובר את היקפו, ולכן מספר הסיבובים הוא הדרך חלקי ההיקף:

12001.57≈764.3\frac{1200}{1.57}\approx764.3

הגלגל מסתובב כ-764 סיבובים (עם הערך המדויק של π\pi: 12000.5π≈763.9\frac{1200}{0.5\pi}\approx763.9, כלומר גם כן 764 בקירוב).

טעות נפוצה: לחלק בקוטר הגלגל במקום בהיקף, 1200:0.5=24001200:0.5=2400 סיבובים - בסיבוב אחד הגלגל עובר את ההיקף שלו (1.571.57 מטר), לא את הקוטר.

שאלה 5 · מנות במזנון: מטבלת שכיחויות לממוצע ולחציון

בטבלה שלפניכם מוצג מספר המנות שנמכרו ביום אחד במזנון של בית ספר, לפי מחיר המנה.

מחיר המנה (שקלים)20304050
מספר המנות6932
א.

כמה מנות נמכרו באותו היום?

ב.

מה הייתה ההכנסה של המזנון מכל המנות?

ג.

מהו המחיר הממוצע של מנה שנמכרה?

ד.

מהו המחיר השכיח?

ה.

מסדרים את מחירי 20 המנות מהזול ליקר. החציון הוא הממוצע של המחיר במקום ה-10 והמחיר במקום ה-11. מהו החציון?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

20 מנות

סכום השכיחויות: 6+9+3+2=206+9+3+2=20.

טעות נפוצה: לחבר את המחירים, 20+30+40+50=14020+30+40+50=140.

סעיף ב

תשובה:

610 שקלים

בכל מחיר מכפילים את המחיר במספר המנות, ומחברים:

20⋅6+30⋅9+40⋅3+50⋅2=120+270+120+100=61020\cdot6+30\cdot9+40\cdot3+50\cdot2=120+270+120+100=610

טעות נפוצה: להכפיל את מספר המנות בממוצע של ארבעת המחירים, 20⋅35=70020\cdot35=700 שקלים - אבל המחירים לא נמכרו באותה כמות: ב-30 שקלים נמכרו 9 מנות וב-50 שקלים רק 2.

סעיף ג

תשובה:

30.5 שקלים

המחיר הממוצע הוא ההכנסה (סעיף ב) חלקי מספר המנות (סעיף א):

61020=30.5\frac{610}{20}=30.5

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של ארבעת המחירים, 1404=35\frac{140}{4}=35 - אבל ב-30 שקלים נמכרו 9 מנות וב-50 שקלים רק 2.

סעיף ד

תשובה:

30 שקלים

המחיר השכיח הוא המחיר שבו נמכרו הכי הרבה מנות: 9 מנות ב-30 שקלים.

טעות נפוצה: לענות 9 - זה מספר המנות, לא המחיר.

סעיף ה

תשובה:

30 שקלים

המנות במקומות 1-6 עלו 20 שקלים, ובמקומות 7-15 עלו 30 שקלים.

לכן המחיר במקום ה-10 ובמקום ה-11 הוא 30, והחציון 30+302=30\frac{30+30}{2}=30 שקלים.

טעות נפוצה: לקחת את האמצע של רשימת ארבעת המחירים, 30+402=35\frac{30+40}{2}=35 - צריך לסדר את כל 20 המנות, לא רק את המחירים השונים.

שאלה 6 · השוואת מחירים: עוגות בחנות ובאתר

מאפייה מוכרת עוגות בשתי דרכים:

בחנות - המחיר של עוגה אחת הוא 30 שקלים.

באתר האינטרנט - המחיר של עוגה אחת הוא 25 שקלים, ונוסף על כך משלמים 20 שקלים דמי משלוח, פעם אחת לכל הזמנה.

א.

כמה ישלם לקוח שקונה 5 עוגות בחנות?

ב.

כמה ישלם לקוח שמזמין 5 עוגות באתר האינטרנט?

ג.

באיזו דרך משתלם יותר לקנות 5 עוגות, ובכמה שקלים?

ד.

רון הזמין עוגות באתר האינטרנט ושילם סך הכול 220 שקלים.

כמה עוגות הזמין רון?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

150 שקלים

5⋅30=1505\cdot30=150

טעות נפוצה: להשתמש במחיר של האתר, 5⋅25=1255\cdot25=125 שקלים.

סעיף ב

תשובה:

145 שקלים

המחיר של 5 עוגות ועוד דמי משלוח אחד:

5⋅25+20=125+20=1455\cdot25+20=125+20=145

טעות נפוצה: להוסיף את דמי המשלוח לכל עוגה, 5⋅(25+20)=2255\cdot(25+20)=225 שקלים.

סעיף ג

תשובה:

באתר האינטרנט, ב-5 שקלים

בחנות 150 שקלים (סעיף א), באתר 145 שקלים (סעיף ב).

150−145=5150-145=5

באתר משתלם יותר, ב-5 שקלים.

טעות נפוצה: להשוות את המחיר של עוגה אחת בלבד - 30 בחנות לעומת 25+20=4525+20=45 באתר - ולענות שבחנות משתלם יותר. דמי המשלוח משולמים פעם אחת לכל ההזמנה, ולכן משווים את הסכום הכולל.

סעיף ד

תשובה:

8 עוגות

מתוך 220 השקלים, 20 שקלים הם דמי המשלוח. על העוגות עצמן שולמו 220−20=200220-20=200 שקלים.

20025=8\frac{200}{25}=8

רון הזמין 8 עוגות. בדיקה: 8⋅25+20=2208\cdot25+20=220.

טעות נפוצה: לחלק את כל הסכום במחיר של עוגה, 22025=8.8\frac{220}{25}=8.8, בלי להחסיר את דמי המשלוח.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.