דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 172 - מתכונת 7 מעל רמת בגרות

3 יח"ל · שאלון 035172 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 172 (3 יח"ל), מעל רמת בגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · זריקת כידון: איזו תוצאה צריך כדי להגיע לממוצע?

עומר מתאמן בזריקת כידון. באחד האימונים זרק עומר 5 זריקות.

בטבלה שלפניכם מוצגות התוצאות של 5 הזריקות.

זריקה ראשונהזריקה שנייהזריקה שלישיתזריקה רביעיתזריקה חמישית
התוצאה40 מטר38.5 מטר45 מטר42.5 מטר44 מטר

עומר עומד לזרוק זריקה שישית. המטרה שלו היא שממוצע התוצאות של 6 הזריקות יהיה 43 מטר לפחות.

א.

מצאו את הממוצע של תוצאות 5 הזריקות הראשונות.

ב.

מהי התוצאה הקטנה ביותר שעומר צריך להשיג בזריקה השישית כדי להשיג את מטרתו?

ג.

עומר השיג בזריקה השישית בדיוק את התוצאה שמצאתם בסעיף ב. בכמה אחוזים גדולה תוצאת הזריקה השישית מתוצאת הזריקה הראשונה?

ד.

עומר טוען: "אם אזרוק רחוק מספיק בזריקה השישית, החציון של 6 הזריקות יהיה גדול מ-43.5 מטר." האם עומר צודק? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

42 מטר

xˉ=40+38.5+45+42.5+445=2105=42\bar{x}=\frac{40+38.5+45+42.5+44}{5}=\frac{210}{5}=42

טעות נפוצה: לחלק ב-6, כי בסיפור יש 6 זריקות, ולקבל 2106=35\frac{210}{6}=35 - פחות מכל אחת מהתוצאות, ולכן בוודאי שגוי. כרגע יש רק 5 תוצאות.

סעיף ב

תשובה:

48 מטר

כדי שהממוצע של 6 הזריקות יהיה 43 לפחות, הסכום של 6 התוצאות צריך להיות לפחות:

6⋅43=2586\cdot43=258

סכום 5 התוצאות הראשונות הוא 210 (סעיף א), ולכן הזריקה השישית צריכה להיות לפחות:

258−210=48258-210=48

בדיקה: 210+486=2586=43\frac{210+48}{6}=\frac{258}{6}=43.

התוצאה הקטנה ביותר היא 48 מטר.

טעות נפוצה: לחשוב שמספיק לזרוק 43 מטר, כמו הממוצע הרצוי. אז הממוצע הוא רק 210+436≈42.17<43\frac{210+43}{6}\approx42.17<43 - הזריקות הקודמות מושכות את הממוצע למטה, ולכן הזריקה השישית צריכה להיות גבוהה מ-43.

סעיף ג

תשובה:

ב-20%

ההפרש בין התוצאות: 48−40=848-40=8 מטר.

אחוז השינוי מחושב ביחס לתוצאה שאליה משווים - הזריקה הראשונה:

840⋅100=20\frac{8}{40}\cdot100=20

תוצאת הזריקה השישית גדולה ב-20% מתוצאת הזריקה הראשונה.

טעות נפוצה: לחלק את ההפרש בתוצאה החדשה, 848⋅100≈16.67\frac{8}{48}\cdot100\approx16.67, ולענות 16.67%. משווים לזריקה הראשונה, ולכן היא הבסיס.

סעיף ד

תשובה:

לא; החציון של 6 הזריקות הוא לכל היותר 43.25 מטר, לכל תוצאה של הזריקה השישית

חמש התוצאות הראשונות מסודרות לפי הגודל: 38.5, 40, 42.5, 44, 4538.5,\ 40,\ 42.5,\ 44,\ 45.

עם הזריקה השישית יש 6 נתונים, והחציון הוא הממוצע של האיבר השלישי והרביעי.

אם הזריקה השישית ארוכה מ-44 מטר (כמה שתהיה), היא נכנסת אחרי 44, והאיברים השלישי והרביעי הם 42.5 ו-44:

42.5+442=43.25\frac{42.5+44}{2}=43.25

אם הזריקה השישית קצרה יותר, האיבר השלישי או הרביעי רק קטן, והחציון קטן מ-43.25 או שווה לו.

לכן החציון לעולם אינו עולה על 43.25 מטר, ו-43.25<43.543.25<43.5: עומר אינו צודק.

טעות נפוצה: לחשוב שזריקה ארוכה מאוד מגדילה את החציון כמו שהיא מגדילה את הממוצע (עם זריקה של 60 מטר הממוצע הוא 2706=45\frac{270}{6}=45), ולענות שעומר צודק. החציון תלוי רק בשני האיברים האמצעיים, והם לא משתנים כשהזריקה השישית ארוכה מ-44 מטר.

שאלה 2 · הסתברות: מספר הפתקים אינו ידוע

לאורי יש nn פתקים, ועל הפתקים כתובים המספרים 1,2,3,…,n1, 2, 3, \dots, n (על כל פתק מספר אחר).

גם לליה יש nn פתקים, ועליהם כתובים אותם המספרים.

כל אחד מהם בוחר באקראי אחד מן הפתקים שלו.

ידוע שההסתברות שסכום שני המספרים שנבחרו יהיה 6 היא 564\frac{5}{64}.

א.

מצאו את nn.

ב.

מהי ההסתברות ששני המספרים שנבחרו יהיו גדולים מ-5?

ג.

מהי ההסתברות שסכום שני המספרים שנבחרו יהיה גדול מ-14?

ד.

ליה טוענת: "ההסתברות שסכום שני המספרים יהיה 12 שווה להסתברות שהסכום יהיה 6." האם ליה צודקת? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

n=8n=8

מספר התוצאות האפשריות: כל אחד בוחר מתוך nn פתקים, ולכן n⋅n=n2n\cdot n=n^2 תוצאות שוות הסתברות.

התוצאות שסכומן 6: (1,5),(2,4),(3,3),(4,2),(5,1)(1,5),(2,4),(3,3),(4,2),(5,1) - 5 תוצאות, בתנאי שיש פתק 5 (כלומר n≥5n\ge5).

5n2=564⇒n2=64\frac{5}{n^2}=\frac{5}{64}\quad\Rightarrow\quad n^2=64

n=8n=8 או n=−8n=-8. מספר פתקים אינו שלילי, ולכן n=8n=8 (ו-8≥58\ge5, כפי שהנחנו).

בדיקה: אם n<5n<5 אין 5 תוצאות כאלה - למשל עבור n=4n=4 ההסתברות 316\frac{3}{16}, לא 564\frac{5}{64}.

טעות נפוצה: לחשוב שמספר התוצאות האפשריות הוא n+n=2nn+n=2n, לפתור 52n=564\frac{5}{2n}=\frac{5}{64} ולקבל n=32n=32.

סעיף ב

תשובה:

964\frac{9}{64}

המספרים הגדולים מ-5 הם 6, 7, 8 - שלושה אצל כל אחד.

התוצאות המתאימות: 3 אפשרויות לאורי כפול 3 אפשרויות לליה, 3⋅3=93\cdot3=9 תוצאות מתוך 64.

P=964P=\frac{9}{64}

טעות נפוצה: לחשב רק את ההסתברות שמספר אחד גדול מ-5, 38\frac{3}{8}. צריך ששני המספרים יהיו גדולים מ-5.

סעיף ג

תשובה:

364\frac{3}{64}

הסכום הגדול ביותר הוא 8+8=168+8=16, ולכן הסכומים הגדולים מ-14 הם 15 ו-16.

סכום 15: (7,8),(8,7)(7,8),(8,7). סכום 16: (8,8)(8,8). סך הכול 3 תוצאות.

P=364P=\frac{3}{64}

טעות נפוצה: לספור את (7,8)(7,8) ו-(8,7)(8,7) כתוצאה אחת ולקבל 264=132\frac{2}{64}=\frac{1}{32}.

סעיף ד

תשובה:

כן: בשני המקרים יש 5 תוצאות, וההסתברות היא 564\frac{5}{64}

התוצאות שסכומן 12 (כל מספר לכל היותר 8): (4,8),(5,7),(6,6),(7,5),(8,4)(4,8),(5,7),(6,6),(7,5),(8,4) - 5 תוצאות.

P(12)=564=P(6)P(\text{12})=\frac{5}{64}=P(\text{6})

ליה צודקת. הסיבה: כל תוצאה שסכומה 6, כמו (1,5)(1,5), מתאימה לתוצאה שסכומה 12, (8,4)(8,4), כשמחליפים כל מספר aa ב-9−a9-a.

טעות נפוצה: לשכוח שהמספר הגדול ביותר הוא 8, לספור את כל הזוגות מ-(1,11)(1,11) עד (11,1)(11,1) - 11 תוצאות - ולענות שליה אינה צודקת כי 1164≠564\frac{11}{64}\ne\frac{5}{64}.

שאלה 3 · שטיח מלבני: מהשטח החדש אל אחוז ההגדלה

שטיח בצורת מלבן (ראו סרטוט). אורך האלכסון של השטיח הוא 5.1 מטרים, ואורך אחת מצלעותיו הוא 4.5 מטרים.

ABCD
א.

מצאו את אורך הצלע האחרת של השטיח ואת השטח של השטיח.

ב.

קנו שטיח חדש בצורת מלבן. כל צלע של השטיח החדש ארוכה באותו אחוז מהצלע המתאימה של השטיח הישן. שטח השטיח החדש הוא 18.252 מ"ר. בכמה אחוזים ארוכה כל צלע של השטיח החדש?

ג.

מצאו את אורך האלכסון של השטיח החדש. בכמה אחוזים הוא ארוך מהאלכסון של השטיח הישן?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

הצלע האחרת 2.4 מטרים; השטח 10.8 מ"ר

האלכסון הוא היתר במשולש ישר זווית שניצביו הם שתי צלעות השטיח. הצלע החסרה היא ניצב:

b2=5.12−4.52=26.01−20.25=5.76b^2=5.1^2-4.5^2=26.01-20.25=5.76
b=5.76=2.4b=\sqrt{5.76}=2.4
S=4.5⋅2.4=10.8S=4.5\cdot2.4=10.8

טעות נפוצה: לחבר את הריבועים כמו בחישוב יתר, 5.12+4.52=46.26≈6.8\sqrt{5.1^2+4.5^2}=\sqrt{46.26}\approx6.8 - צלע ארוכה מהאלכסון, וזה לא ייתכן.

סעיף ב

תשובה:

ב-30%30\%

אם כל צלע גדלה פי kk, השטח גדל פי k⋅k=k2k\cdot k=k^2.

k2=18.25210.8=1.69k^2=\frac{18.252}{10.8}=1.69
k=1.69=1.3k=\sqrt{1.69}=1.3

כל צלע גדלה פי 1.31.3, כלומר ב-30%.

בדיקה: 4.5⋅1.3=5.854.5\cdot1.3=5.85, 2.4⋅1.3=3.122.4\cdot1.3=3.12, ו-5.85⋅3.12=18.2525.85\cdot3.12=18.252.

טעות נפוצה: לחשב שהשטח גדל ב-69% ולחלק בין שתי הצלעות, 69%2=34.5%\frac{69\%}{2}=34.5\%. השטח גדל פי ריבוע המכפיל של הצלעות, ולכן מוציאים שורש ולא מחלקים ב-2.

סעיף ג

תשובה:

6.63 מטרים; ב-30%30\%

הצלעות של השטיח החדש: 5.855.85 ו-3.123.12 (סעיף ב). לפי פיתגורס:

dnew=5.852+3.122=34.2225+9.7344=43.9569=6.63d_{\text{new}}=\sqrt{5.85^2+3.12^2}=\sqrt{34.2225+9.7344}=\sqrt{43.9569}=6.63
6.63−5.15.1⋅100=30%\frac{6.63-5.1}{5.1}\cdot100=30\%

זה לא מקרה: כשכל הצלעות גדלות פי 1.31.3, כל אורך במלבן - גם האלכסון - גדל פי 1.31.3 (5.1⋅1.3=6.635.1\cdot1.3=6.63).

טעות נפוצה: להניח שהאלכסון גדל כמו השטח, ב-69%, ולענות 5.1⋅1.69≈8.625.1\cdot1.69\approx8.62 מטרים.

שאלה 4 · רחבת ריקודים באולם: שטח, אחוזים והיקף

הרצפה של אולם אירועים היא בצורת מלבן ABCDABCD (ראו סרטוט).

אורכי צלעות המלבן הם 30 מטרים ו-20 מטרים.

ABCD
א.

מצאו את שטח רצפת האולם.

ב.

בפינת האולם יש רחבת ריקודים בצורת ריבוע (השטח הצבוע בסרטוט).

השטח של רחבת הריקודים הוא 24%24\% משטח האולם כולו.

(1)

מצאו את שטח רחבת הריקודים.

(2)

מצאו את אורך הצלע של רחבת הריקודים.

ג.

בעל האולם החליט להתקין פס תאורה מסביב לרחבת הריקודים.

המחיר של מטר אחד של פס תאורה הוא 85 שקלים.

האם יספיקו 4,000 שקלים לקניית פס תאורה שיקיף את כל רחבת הריקודים? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

600 מ"ר

שטח מלבן הוא אורך כפול רוחב:

SABCD=30⋅20=600S_{ABCD}=30\cdot20=600

שטח רצפת האולם הוא 600 מ"ר.

טעות נפוצה: לחשב את ההיקף במקום את השטח, 2⋅(30+20)=1002\cdot(30+20)=100, ולענות 100 מ"ר.

סעיף ב(1)

תשובה:

144 מ"ר

שטח הרחבה הוא 24%24\% משטח האולם (600 מ"ר, סעיף א). 24%24\% הם 24100=0.24\frac{24}{100}=0.24:

Sרחבה=0.24⋅600=144S_{\text{רחבה}}=0.24\cdot600=144

שטח רחבת הריקודים הוא 144 מ"ר.

טעות נפוצה: להמיר את 24%24\% ל-0.0240.024 ולקבל 0.024⋅600=14.40.024\cdot600=14.4 מ"ר - רחבה קטנה מאוד לאולם של 600 מ"ר.

סעיף ב(2)

תשובה:

12 מטרים

שטח ריבוע הוא צלע כפול צלע: a⋅a=a2a\cdot a=a^2. שטח הרחבה הוא 144 מ"ר (סעיף ב(1)):

a2=144⇒a=144=12a^2=144\quad\Rightarrow\quad a=\sqrt{144}=12

בדיקה: 12⋅12=14412\cdot12=144.

טעות נפוצה: לחלק את השטח ב-4, כמו בהיקף ריבוע: 1444=36\frac{144}{4}=36. אבל ריבוע שצלעו 36 שטחו 1,296 מ"ר - יותר מכל האולם.

סעיף ג

תשובה:

לא; פס התאורה יעלה 4,080 שקלים

פס התאורה מקיף את הרחבה, ולכן אורכו הוא ההיקף של הריבוע (לא השטח שלו):

P=4⋅12=48P=4\cdot12=48

מחיר פס התאורה:

48⋅85=408048\cdot85=4080

4080>40004080>4000, ולכן 4,000 שקלים לא יספיקו (חסרים 80 שקלים).

טעות נפוצה: לחבר רק שתי צלעות, 12+12=2412+12=24 מטרים, ולקבל 24⋅85=2040<400024\cdot85=2040<4000 - ולהסיק שהכסף יספיק. ההיקף של ריבוע הוא סכום ארבע הצלעות.

שאלה 5 · חנות ספורט: סך המכירות מחלק ואחוזו, וחלוקה לא ידועה מתוך ההכנסה

חנות ספורט מכרה בחודש מסוים כדורים מארבעה סוגים: כדורגל, כדורעף, כדורסל וכדורי טניס.

בדיאגרמת העיגול שלפניכם מוצג אחוז הכדורים שנמכרו מכל סוג, מתוך כל הכדורים שנמכרו באותו חודש. כדורי הכדורסל וכדורי הטניס מוצגים בדיאגרמה יחד, בגזרה אחת.

35%25%40%‫כדורגל (35)‬‫כדורעף (25)‬‫כדורסל וטניס יחד (40)‬

באותו חודש נמכרו 90 כדורי עף.

סוג הכדורכדורגלכדורעףכדורסלכדור טניס
מחיר הכדור (בשקלים)60507030
א.

כמה כדורים נמכרו בחנות באותו חודש סך הכול?

ב.

כמה כדורי כדורגל נמכרו? כמה כדורי כדורסל וכדורי טניס נמכרו יחד?

ג.

ההכנסה של החנות ממכירת כל הכדורים באותו חודש הייתה 17,82017{,}820 שקלים. כמה כדורי כדורסל וכמה כדורי טניס נמכרו?

ד.

מהו אחוז כדורי הכדורסל ומהו אחוז כדורי הטניס מכל הכדורים שנמכרו באותו חודש?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

360 כדורים

90 כדורי העף הם 25%25\% מכל הכדורים שנמכרו. נסמן ב-NN את מספר הכדורים שנמכרו:

0.25N=90⇒N=900.25=3600.25N=90\quad\Rightarrow\quad N=\frac{90}{0.25}=360

נמכרו 360 כדורים.

טעות נפוצה: לחשב 25%25\% מ-90 במקום למצוא את השלם, 90⋅0.25=22.590\cdot0.25=22.5.

סעיף ב

תשובה:

126 כדורי כדורגל; 144 כדורי כדורסל וכדורי טניס יחד

360⋅0.35=126360\cdot0.35=126
360⋅0.40=144360\cdot0.40=144

נמכרו 126 כדורי כדורגל, ו-144 כדורי כדורסל וכדורי טניס יחד (בדיקה: 126+90+144=360126+90+144=360).

טעות נפוצה: לחסר מהסך רק את כדורי העף, 360−90=270360-90=270, ולשכוח את כדורי הכדורגל.

סעיף ג

תשובה:

36 כדורי כדורסל ו-108 כדורי טניס

ההכנסה מכדורגל ומכדורעף:

126⋅60+90⋅50=7,560+4,500=12,060126\cdot60+90\cdot50=7{,}560+4{,}500=12{,}060

נסמן ב-xx את מספר כדורי הכדורסל. אז נמכרו 144−x144-x כדורי טניס:

12,060+70x+30(144−x)=17,82012{,}060+70x+30(144-x)=17{,}820
12,060+70x+4,320−30x=17,82012{,}060+70x+4{,}320-30x=17{,}820
40x=1,440⇒x=3640x=1{,}440\quad\Rightarrow\quad x=36

נמכרו 36 כדורי כדורסל ו-144−36=108144-36=108 כדורי טניס.

בדיקה: 12,060+36⋅70+108⋅30=12,060+2,520+3,240=17,82012{,}060+36\cdot70+108\cdot30=12{,}060+2{,}520+3{,}240=17{,}820.

טעות נפוצה: לסמן ב-xx גם את מספר כדורי הכדורסל וגם את מספר כדורי הטניס, 12,060+70x+30x=17,82012{,}060+70x+30x=17{,}820, ולקבל x=57.6x=57.6 - מספר לא שלם, וגם 2⋅57.6≠1442\cdot57.6\ne144.

סעיף ד

תשובה:

כדורי כדורסל: 10%10\%; כדורי טניס: 30%30\%

36360⋅100=10%108360⋅100=30%\frac{36}{360}\cdot100=10\%\qquad\frac{108}{360}\cdot100=30\%

בדיקה: 10%+30%=40%10\%+30\%=40\% - הגזרה המשותפת.

טעות נפוצה: לחשב את האחוז מתוך 144 (הגזרה המשותפת) במקום מתוך כל 360 הכדורים, 36144⋅100=25%\frac{36}{144}\cdot100=25\%.

שאלה 6 · המודל הליניארי: מנוי משלוחים לעסקים עם מכסה כלולה

חברת שליחויות מציעה לעסקים מנוי בעלות 480 שקלים לחודש, הכולל עד 40 משלוחים בחודש.

עסק שחורג ממספר המשלוחים הכלולים במנוי ישלם 14 שקלים על כל משלוח נוסף.

א.

מצאו את תוספת התשלום שישלם עסק שחרג ב-6 משלוחים בחודש מסוים.

ב.

מאפייה וחנות פרחים מנויות לחברת השליחויות.

בחודש מסוים שלחה המאפייה 52 משלוחים.

מצאו את התשלום ששילמה המאפייה סך הכול בחודש זה.

ג.

בחודש מסוים שילמה חנות הפרחים 690 שקלים סך הכול.

מצאו בכמה משלוחים נוספים השתמשה חנות הפרחים בחודש זה.

ד.

נסמן ב-xx את מספר המשלוחים הנוספים שבהם השתמשה חנות הפרחים בחודש מסוים.

קבעו איזה מן הביטויים (1)-(4) שלפניכם מתאר את המחיר ששילמה חנות הפרחים סך הכול בחודש זה.

(1) 480x+14480x+14

(2) 14x14x

(3) 480+14x480+14x

(4) 494x494x

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

84 שקלים

כל משלוח נוסף עולה 14 שקלים:

6⋅14=846\cdot14=84

תוספת התשלום היא 84 שקלים.

טעות נפוצה: להוסיף גם את 480 השקלים של המנוי ולענות 564 שקלים - השאלה מבקשת רק את התוספת.

סעיף ב

תשובה:

648 שקלים

40 משלוחים כלולים במנוי. המאפייה חרגה ב-52−40=1252-40=12 משלוחים.

תוספת התשלום: 12⋅14=16812\cdot14=168 שקלים.

480+168=648480+168=648

המאפייה שילמה 648 שקלים.

טעות נפוצה: לחייב את כל 52 המשלוחים, 480+52⋅14=1,208480+52\cdot14=1{,}208 שקלים. רק המשלוחים שמעבר ל-40 מחויבים.

סעיף ג

תשובה:

15 משלוחים נוספים

נסמן ב-xx את מספר המשלוחים הנוספים. התשלום הכולל הוא 480 ועוד 14 לכל משלוח נוסף:

480+14x=690480+14x=690
14x=21014x=210
x=21014=15x=\frac{210}{14}=15

חנות הפרחים השתמשה ב-15 משלוחים נוספים (כלומר שלחה 40+15=5540+15=55 משלוחים).

טעות נפוצה: לחלק את כל התשלום בתעריף, 69014≈49.3\frac{690}{14}\approx49.3 משלוחים, בלי להפחית קודם את 480 השקלים של המנוי.

סעיף ד

תשובה:

(3) 480+14x480+14x

המחיר מורכב מתשלום קבוע של 480 שקלים (לא תלוי ב-xx) ועוד 14 שקלים כפול מספר המשלוחים הנוספים xx:

480+14x480+14x

זה ביטוי (3). בדיקה: עבור x=15x=15 מתקבל 480+210=690480+210=690, כמו בסעיף ג.

טעות נפוצה: לבחור ב-(1), 480x+14480x+14 - החלפה בין הקבוע למקדם של xx, כאילו כל משלוח נוסף עולה 480 שקלים. עבור x=15x=15 הוא נותן 7,2147{,}214 שקלים ולא 690.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.