דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 371 - מתכונת 19 ברמת בגרות

3 יח"ל · שאלון 035371 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 371 (3 יח"ל), ברמת בגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · גדילה מעריכית: צבאים ויעלים בשמורה

בשמורת טבע מסוימת מספר הצבאים גדל בכל שנה ב-6%.

לפניכם גרף המתאר את מספר הצבאים בשמורה לפי השנה, מתחילת שנת 2015.

8,00020152019
א.
(1)

כמה צבאים היו בשמורה בתחילת שנת 2015?

(2)

כמה צבאים היו בשמורה בתחילת שנת 2019?

ב.

בתחילת איזו שנה היו 11,348 צבאים בשמורה?

ג.

בשמורה יש גם יעלים. מספר היעלים בשמורה גדל בכל שנה באחוז קבוע.

בתחילת שנת 2015 היה מספר היעלים בשמורה שווה למספר הצבאים בשמורה.

בטבלה שלפניכם מוצג מספר היעלים בתחילת שנת 2018.

השנה20152016201720182019
מספר היעלים9,261
(1)

מצאו בכמה אחוזים גדל מספר היעלים בשמורה בכל שנה.

(2)

השלימו את הערכים החסרים בטבלה.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

8,000 צבאים

הגרף מתחיל בתחילת 2015, ושם הוא חותך את הציר האנכי בערך המסומן 8,000.

לכן בתחילת 2015 היו בשמורה 8,000 צבאים: A0=8000A_0=8000.

טעות נפוצה: להוסיף כבר שנה של גדילה ולענות 8000⋅1.06=84808000\cdot1.06=8480. נקודת ההתחלה של הגרף היא תחילת 2015.

סעיף א(2)

תשובה:

כ-10,100 צבאים (10099.810099.8)

גידול של 6% בשנה: q=1.06q=1.06. מתחילת 2015 עד תחילת 2019 עברו t=4t=4 שנים.

A4=8000⋅1.064≈8000⋅1.26248≈10099.8A_4=8000\cdot1.06^4\approx8000\cdot1.26248\approx10099.8

בתחילת 2019 היו בשמורה כ-10,100 צבאים.

טעות נפוצה: לספור את השנים 2015 עד 2019 כ-5 שנים ולחשב 8000⋅1.065≈107068000\cdot1.06^5\approx10706.

סעיף ב

תשובה:

בתחילת שנת 2021

מחפשים tt שבו 8000⋅1.06t=113488000\cdot1.06^t=11348:

1.06t=113488000≈1.41851.06^t=\frac{11348}{8000}\approx1.4185

בניסוי וטעייה: 1.065≈1.33821.06^5\approx1.3382 (קטן מדי), 1.066≈1.41851.06^6\approx1.4185 (מתאים).

לכן t=6t=6, כלומר בתחילת שנת 2015+6=20212015+6=2021.

בדיקה: 8000⋅1.066≈11348.2≈113488000\cdot1.06^6\approx11348.2\approx11348.

טעות נפוצה: לחשב כאילו בכל שנה נוספים 6% מ-8,000, כלומר 480 צבאים: 11348−8000480≈6.97\frac{11348-8000}{480}\approx6.97, כ-7 שנים, ולענות "בתחילת 2022".

סעיף ג(1)

תשובה:

ב-5%

בתחילת 2015 מספר היעלים שווה למספר הצבאים, ולכן A0=8000A_0=8000 (סעיף א(1)).

מתחילת 2015 עד תחילת 2018 עברו t=3t=3 שנים:

8000⋅q3=9261⇒q3=92618000=1.1576258000\cdot q^3=9261\quad\Rightarrow\quad q^3=\frac{9261}{8000}=1.157625
q=1.1576253=1.05q=\sqrt[3]{1.157625}=1.05

מספר היעלים גדל בכל שנה ב-5%.

טעות נפוצה: לספור 4 שנים (2015, 2016, 2017, 2018) ולהוציא שורש רביעי: q=1.1576254≈1.0373q=\sqrt[4]{1.157625}\approx1.0373, כלומר כ-3.73% בשנה.

סעיף ג(2)

תשובה:

2015: 8,000; 2016: 8,400; 2017: 8,820; 2018: 9,261 (נתון); 2019: כ-9,724 (9724.059724.05)

מתחילים מ-8,000 בשנת 2015 וכופלים בכל שנה ב-q=1.05q=1.05:

2016: 8000⋅1.05=84008000\cdot1.05=8400

2017: 8400⋅1.05=88208400\cdot1.05=8820

2018: 8820⋅1.05=92618820\cdot1.05=9261 (מתאים לנתון)

2019: 9261⋅1.05=9724.05≈97249261\cdot1.05=9724.05\approx9724

טעות נפוצה: לחלק את ההפרש 9261−8000=12619261-8000=1261 שווה בשווה בין 3 השנים (420.33 בכל שנה), ולמלא 2016≈84202016\approx8420, 2017≈88412017\approx8841, 2019≈96812019\approx9681 - השלמה ליניארית במקום כפל במקדם.

שאלה 2 · דיאגרמת עמודות של שעות אימון: שכיח, ממוצע, חציון ותיקון נתון

דיאגרמת העמודות שלפניכם מתארת את מספר השעות שבהן התאמנו חברי מועדון הכושר "אתגר" בשבוע מסוים:

024683567863212345678‫שעות אימון‬‫מספר חברים‬
א.

מהו מספר שעות האימון השכיח?

ב.

מהו מספר החברים במועדון "אתגר" שמתוארים בדיאגרמה?

ג.

חשבו את הממוצע של מספר שעות האימון.

ד.

מהו החציון של מספר שעות האימון? נמקו.

ה.

התברר שאחד החברים נרשם בטעות כמי שהתאמן 4 שעות, ולמעשה הוא התאמן 6 שעות. הרישום תוקן.

(1)

האם חל שינוי בממוצע מספר שעות האימון לאחר התיקון? נמקו.

(2)

האם חל שינוי בחציון של מספר שעות האימון לאחר התיקון? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

5 שעות

השכיח הוא הערך שהעמודה שלו הגבוהה ביותר.

העמודה הגבוהה ביותר (8 חברים) היא של 5 שעות אימון.

השכיח: 5 שעות.

טעות נפוצה: לענות 8 - זה מספר החברים שהתאמנו 5 שעות, לא מספר השעות השכיח.

סעיף ב

תשובה:

40 חברים

כל עמודה מראה כמה חברים התאמנו מספר שעות מסוים. מחברים את גובהי כל העמודות:

3+5+6+7+8+6+3+2=403+5+6+7+8+6+3+2=40

טעות נפוצה: לספור את העמודות ולענות 8 - זה מספר הערכים השונים (1 עד 8 שעות), לא מספר החברים.

סעיף ג

תשובה:

4.3 שעות

ממוצע משוקלל: כל מספר שעות כפול מספר החברים שהתאמנו אותו, הסכום מחולק ב-40:

xˉ=1⋅3+2⋅5+3⋅6+4⋅7+5⋅8+6⋅6+7⋅3+8⋅240=3+10+18+28+40+36+21+1640=17240=4.3\bar x=\frac{1\cdot3+2\cdot5+3\cdot6+4\cdot7+5\cdot8+6\cdot6+7\cdot3+8\cdot2}{40}=\frac{3+10+18+28+40+36+21+16}{40}=\frac{172}{40}=4.3

טעות נפוצה: לחלק את הסכום 172 במספר העמודות (8) במקום במספר החברים, ולקבל 21.521.5 - ממוצע שגדול מכל הערכים האפשריים.

סעיף ד

תשובה:

4 שעות

יש 40 נתונים (זוגי), ולכן החציון הוא ממוצע הנתונים שבמקומות 20 ו-21 ברשימה מסודרת.

מצטבר: 1 שעה - מקומות 1-3; 2 שעות - 4-8; 3 שעות - 9-14; 4 שעות - 15-21.

במקומות 20 ו-21 נמצא 4:

החציון: 4+42=4\frac{4+4}{2}=4.

טעות נפוצה: לחשב חציון של גובהי העמודות (2,3,3,5,6,6,7,82,3,3,5,6,6,7,8) ולקבל 5+62=5.5\frac{5+6}{2}=5.5 - החציון הוא של מספרי השעות, לא של השכיחויות.

סעיף ה(1)

תשובה:

כן, הממוצע גדל ל-4.35 שעות

מספר השעות של חבר אחד עלה ב-2, ומספר החברים לא השתנה, ולכן סכום השעות גדל ב-2:

xˉ′=172+240=17440=4.35\bar x'=\frac{172+2}{40}=\frac{174}{40}=4.35

הממוצע גדל ב-0.05.

טעות נפוצה: להוסיף לממוצע את כל 2 השעות ולקבל 6.3 - התוספת מתחלקת בין 40 החברים.

סעיף ה(2)

תשובה:

כן, החציון השתנה מ-4 ל-4.5

אחרי התיקון 6 חברים התאמנו 4 שעות ו-7 חברים התאמנו 6 שעות.

מצטבר: 1 שעה - מקומות 1-3; 2 שעות - 4-8; 3 שעות - 9-14; 4 שעות - 15-20; 5 שעות - 21-28.

במקום ה-20 נמצא 4 ובמקום ה-21 נמצא 5:

החציון: 4+52=4.5\frac{4+5}{2}=4.5.

החציון השתנה, כי הנתון שתוקן היה במקום ה-21, אחד משני המקומות האמצעיים.

טעות נפוצה: להעתיק את ההיגיון של הממוצע ולהוסיף לחציון 240\frac{2}{40} - לקבל 4.054.05. החציון נקבע לפי הנתונים שבמקומות האמצעיים, לא לפי סכום הנתונים.

שאלה 3 · משולשים דומים: שני שלטים

בכניסה למוזיאון תלו שני שלטים בצורת משולשים שווי שוקיים: ABCABC ו-DEFDEF (DE=DFDE=DF, AB=ACAB=AC).

שני המשולשים דומים זה לזה (ראו סרטוט).

נתון: אורך הבסיס של השלט ABCABC הוא 4848 ס"מ, ואורך השוק שלו הוא 5151 ס"מ.

BCAEFDK
א.

מצאו את האורך של AKAK, הגובה לבסיס BCBC.

ב.

מצאו את שטח השלט ABCABC.

ג.

יחס הדמיון בין המשולש ABCABC ובין המשולש DEFDEF הוא 33.

מצאו את אורך הבסיס EFEF.

ד.

מצאו את שטח השלט DEFDEF.

ה.

עובדי המוזיאון קנו שרשרת נורות באורך של 1.81.8 מטר.

הם החליטו לקשט בה את ההיקף של שני השלטים.

האם אורך השרשרת שקנו הספיק לקישוט כל ההיקף של שני השלטים? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

AK=45AK=45 ס"מ

הגובה לבסיס במשולש שווה שוקיים הוא גם תיכון: BK=482=24BK=\frac{48}{2}=24 ס"מ.

AK=512−242=2601−576=2025=45AK=\sqrt{51^2-24^2}=\sqrt{2601-576}=\sqrt{2025}=45

טעות נפוצה: להציב את כל הבסיס: 512−482=297≈17.23\sqrt{51^2-48^2}=\sqrt{297}\approx17.23.

סעיף ב

תשובה:

1,0801{,}080 סמ"ר

SABC=48⋅452=1,080S_{ABC}=\frac{48\cdot45}{2}=1{,}080

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-2 ולקבל 2,1602{,}160 סמ"ר.

סעיף ג

תשובה:

EF=16EF=16 ס"מ

BCBC מתאים ל-EFEF, ו-ABCABC גדול פי 3:

EF=483=16EF=\frac{48}{3}=16

טעות נפוצה: לכפול ב-3 ולקבל EF=144EF=144 ס"מ - אבל DEFDEF הוא השלט הקטן.

סעיף ד

תשובה:

120120 סמ"ר

יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון: 32=93^2=9.

SDEF=1,0809=120S_{DEF}=\frac{1{,}080}{9}=120

(בדיקה: גובה DEFDEF הוא 453=15\frac{45}{3}=15, ו-16⋅152=120\frac{16\cdot15}{2}=120.)

טעות נפוצה: לחלק ב-3 במקום ב-9 ולקבל 360360 סמ"ר.

סעיף ה

תשובה:

לא: ההיקפים יחד 150+50=200150+50=200 ס"מ, יותר מ-180180 ס"מ

היקף ABCABC: 51+51+48=15051+51+48=150 ס"מ. יחס ההיקפים שווה ליחס הדמיון, ולכן היקף DEFDEF הוא 1503=50\frac{150}{3}=50 ס"מ.

יחד: 200200 ס"מ. השרשרת: 1.81.8 מטר =180=180 ס"מ, ו-200>180200>180, ולכן השרשרת לא הספיקה.

טעות נפוצה: לחלק את ההיקף ב-9 (כמו את השטח): 1509≈16.67\frac{150}{9}\approx16.67, יחד כ-166.67166.67 ס"מ, ולהסיק שהשרשרת הספיקה.

שאלה 4 · טריגונומטריה בטרפז: חתך של סוללת עפר

חתך הרוחב של סוללת עפר לאורך נחל הוא הטרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC) שבסרטוט. DCDC הוא ראש הסוללה, ADAD ו-BCBC הם המדרונות שלה, ו-ABAB היא תחתית הסוללה. DEDE ו-CFCF הם גבהים בטרפז.

ABCDEF

נתון: DC=4DC=4 מ', AD=7.2AD=7.2 מ', ∠A=38∘\angle A=38^\circ, ∠B=62∘\angle B=62^\circ.

א.

חשבו את גובה הסוללה.

ב.

מה רוחב הסוללה בתחתיתה (אורך ABAB)?

ג.

מה אורך המדרון BCBC?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

כ-4.434.43 מ'

גובה הסוללה הוא הגובה DEDE (שווה ל-CFCF).

במשולש ישר הזווית AEDAED (∠E=90∘\angle E=90^\circ) ידועים היתר AD=7.2AD=7.2 והזווית ∠A=38∘\angle A=38^\circ; DEDE הוא הניצב שמול הזווית:

DE=7.2⋅sin⁡38∘≈7.2⋅0.6157≈4.43DE=7.2\cdot\sin38^\circ\approx7.2\cdot0.6157\approx4.43

גובה הסוללה: כ-4.434.43 מ'.

טעות נפוצה: לחשב 7.2⋅cos⁡38∘≈5.677.2\cdot\cos38^\circ\approx5.67 ולקבל גובה של כ-5.675.67 מ'. זה אורך AEAE - הניצב שליד הזווית, על הקרקע.

סעיף ב

תשובה:

כ-12.0312.03 מ'

AB=AE+EF+FBAB=AE+EF+FB, ו-EF=DC=4EF=DC=4 כי DEFCDEFC מלבן.

במשולש AEDAED: AE=7.2⋅cos⁡38∘≈5.67AE=7.2\cdot\cos38^\circ\approx5.67.

במשולש ישר הזווית CFBCFB: הניצב CF=DE≈4.43CF=DE\approx4.43 נמצא מול הזווית B=62∘B=62^\circ, ו-FBFB לידה:

tan⁡62∘=CFFB ⇒ FB=4.43tan⁡62∘≈4.431.881≈2.36\tan62^\circ=\frac{CF}{FB}\ \Rightarrow\ FB=\frac{4.43}{\tan62^\circ}\approx\frac{4.43}{1.881}\approx2.36
AB≈5.67+4+2.36=12.03AB\approx5.67+4+2.36=12.03

רוחב הסוללה בתחתיתה: כ-12.0312.03 מ'.

טעות נפוצה: לכפול בטנגנס: FB=4.43⋅tan⁡62∘≈8.33FB=4.43\cdot\tan62^\circ\approx8.33, ואז AB≈18AB\approx18 מ'. הנעלם FBFB נמצא במכנה של tan⁡62∘=CFFB\tan62^\circ=\frac{CF}{FB}.

סעיף ג

תשובה:

כ-5.025.02 מ'

במשולש CFBCFB: CF≈4.43CF\approx4.43 מול הזווית B=62∘B=62^\circ, ו-BCBC הוא היתר:

sin⁡62∘=CFBC ⇒ BC=4.43sin⁡62∘≈4.430.883≈5.02\sin62^\circ=\frac{CF}{BC}\ \Rightarrow\ BC=\frac{4.43}{\sin62^\circ}\approx\frac{4.43}{0.883}\approx5.02

אורך המדרון BCBC: כ-5.025.02 מ'.

טעות נפוצה: לכפול בסינוס: BC=4.43⋅sin⁡62∘≈3.91BC=4.43\cdot\sin62^\circ\approx3.91 מ' - יתר שקצר מהניצב CFCF, וזה בלתי אפשרי.

שאלה 5 · המודל הליניארי: שלוש חבילות גלישה

חברת אינטרנט סלולרי מציעה שלוש חבילות גלישה:

• חבילת בסיס: תשלום קבוע בסך 20 שקלים לחודש, ונוסף על כך 1.5 שקלים לכל ג'יגה-בייט (GB) של גלישה.

• חבילת חיסכון: תשלום קבוע בסך 5 שקלים לחודש, ונוסף על כך 2 שקלים לכל GB.

• חבילה ללא הגבלה: תשלום קבוע בסך 65 שקלים לחודש, ללא תוספת תשלום לגלישה.

א.

מיכל גולשת 40 GB בחודש. מצאו כמה עליה לשלם בכל אחת משלוש החבילות.

ב.

הישרים I-III בסרטוט שלפניכם מתארים את שלוש החבילות.

‫גלישה (GB)‬‫תשלום בשקלים‬040IIIIII

כתבו איזו חבילה כל אחד מן הישרים I-III מתאר. נמקו.

ג.

לפניכם ארבע משוואות של קו ישר. שלוש מהן מתאימות לישרים I-III המסורטטים בגרף.

כתבו בעבור כל אחד מן הישרים I-III את המשוואה שמתאימה לו.

(1) y=20+1.5xy=20+1.5x

(2) y=65y=65

(3) y=20−1.5xy=20-1.5x

(4) y=5+2xy=5+2x

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

חבילת בסיס: 80 שקלים; חבילת חיסכון: 85 שקלים; חבילה ללא הגבלה: 65 שקלים.

חבילת בסיס: 20+1.5⋅40=20+60=8020+1.5\cdot40=20+60=80 שקלים.

חבילת חיסכון: 5+2⋅40=5+80=855+2\cdot40=5+80=85 שקלים.

חבילה ללא הגבלה: 65 שקלים, בלי קשר לכמות הגלישה.

טעות נפוצה: לשכוח את התשלום הקבוע ולענות 60 שקלים בחבילת בסיס ו-80 שקלים בחבילת חיסכון.

סעיף ב

תשובה:

I - חבילה ללא הגבלה; II - חבילת חיסכון; III - חבילת בסיס.

ישר I אופקי - התשלום לא תלוי בכמות הגלישה: החבילה ללא הגבלה.

ישרים II ו-III עולים. ישר II מתחיל נמוך יותר (תשלום קבוע 5 - חבילת חיסכון), וישר III מתחיל ב-20 (חבילת בסיס).

בדיקה לפי התלילות: ישר II תלול יותר, כי בחבילת חיסכון כל GB עולה יותר (2 לעומת 1.5).

טעות נפוצה: לקשר את הישר התלול (II) לחבילה עם התשלום הקבוע הגדול (בסיס), ולענות II - בסיס, III - חיסכון. התשלום הקבוע נקרא בנקודת ההתחלה, ושם ישר II נמוך יותר.

סעיף ג

תשובה:

I - משוואה (2); II - משוואה (4); III - משוואה (1).

ישר I - ללא הגבלה: y=65y=65, משוואה (2).

ישר II - חבילת חיסכון: תשלום קבוע 5 ושיפוע 2, משוואה (4) y=5+2xy=5+2x.

ישר III - חבילת בסיס: תשלום קבוע 20 ושיפוע 1.5, משוואה (1) y=20+1.5xy=20+1.5x.

משוואה (3) y=20−1.5xy=20-1.5x מתארת ישר יורד, ולכן אינה מתאימה לאף ישר.

טעות נפוצה: לבחור לישר III את משוואה (3), כי מופיעים בה 20 ו-1.5. השיפוע שלה שלילי - התשלום היה קטן ככל שגולשים יותר.

שאלה 6 · המודל הליניארי: השכרת אופניים בעמדה ובאפליקציה

בעיר מסוימת אפשר לשכור אופניים בשתי דרכים: בעמדת השכרה או באפליקציה.

בשכירה בעמדה המחיר הוא 12 שקלים לכל שעה.

בשכירה באפליקציה המחיר הוא 9 שקלים לכל שעה, ונוסף על כך יש לשלם 24 שקלים דמי הרשמה.

לפניכם שני גרפים I-II המתארים את שתי הדרכים לשכור אופניים.

‫מספר השעות‬‫המחיר (בשקלים)‬III
א.

קבעו איזה מן הגרפים I-II מתאר שכירת אופניים באפליקציה.

ב.

לפניכם שלושה ביטויים 1-3. קבעו מהו הביטוי המתאים למחיר של xx שעות שכירה בעמדה.

1. 12x+2412x+24

2. 1212

3. 12x12x

ג.

כתבו ביטוי המתאים למחיר של xx שעות שכירה באפליקציה.

ד.

מצאו בעבור כמה שעות המחיר בשכירה בעמדה יהיה שווה למחיר בשכירה באפליקציה.

ה.

מצאו כמה שעות אפשר לשכור אופניים באפליקציה במחיר של 159 שקלים.

ו.

יוסי שכר אופניים בעמדה, ולאחר מכן שכר אופניים באפליקציה.

מספר השעות שבהן שכר בעמדה היה שווה למספר השעות שבהן שכר באפליקציה.

יוסי שילם 234 שקלים סך הכול.

מצאו כמה שעות שכר יוסי אופניים באפליקציה.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

גרף I

באפליקציה משלמים 24 שקלים דמי הרשמה עוד לפני השעה הראשונה, ולכן הגרף שלה חותך את ציר המחיר מעל הראשית. בעמדה, בעבור 0 שעות משלמים 0 - הגרף יוצא מהראשית.

גרף I חותך את הציר האנכי מעל הראשית (והוא פחות תלול, 9 שקלים לשעה לעומת 12), ולכן הוא מתאר את האפליקציה.

טעות נפוצה: לבחור בגרף II "כי באפליקציה משלמים יותר ולכן הקו תלול" - דמי ההרשמה הקבועים מזיזים את נקודת ההתחלה, והתלילות היא המחיר לשעה.

סעיף ב

תשובה:

ביטוי 3: 12x12x

בעמדה כל שעה עולה 12 שקלים ואין תשלום קבוע: בעבור xx שעות המחיר הוא 12x12x - ביטוי 3.

ביטוי 2 הוא המחיר של שעה אחת, וביטוי 1 מוסיף דמי הרשמה שקיימים רק באפליקציה.

טעות נפוצה: לבחור בביטוי 1, 12x+2412x+24 - דמי ההרשמה שייכים לאפליקציה בלבד.

סעיף ג

תשובה:

9x+249x+24

9 שקלים לכל שעה - 9x9x, ועוד דמי הרשמה קבועים של 24 שקלים:

9x+249x+24

טעות נפוצה: לכתוב 24x+924x+9 - המחיר לשעה הוא שכופל את xx.

סעיף ד

תשובה:

8 שעות

12x=9x+2412x=9x+24
3x=24⇒x=83x=24\quad\Rightarrow\quad x=8

בדיקה: 12⋅8=9612\cdot8=96 ו-9⋅8+24=969\cdot8+24=96.

טעות נפוצה: להעביר את 9x9x עם סימן פלוס, 21x=2421x=24, ולקבל x≈1.14x\approx1.14.

סעיף ה

תשובה:

15 שעות

9x+24=1599x+24=159
9x=135⇒x=159x=135\quad\Rightarrow\quad x=15

טעות נפוצה: לשכוח את דמי ההרשמה, 9x=1599x=159, ולקבל כ-17.67 שעות.

סעיף ו

תשובה:

10 שעות

נסמן ב-nn את מספר השעות באפליקציה; גם בעמדה שכר יוסי nn שעות.

12n+(9n+24)=23412n+(9n+24)=234
21n=210⇒n=1021n=210\quad\Rightarrow\quad n=10

בדיקה: 120+90+24=234120+90+24=234.

טעות נפוצה: לשכוח את דמי ההרשמה, 21n=23421n=234, ולקבל n≈11.14n\approx11.14.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.