דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 371 - מתכונת 3 ברמת בגרות

3 יח"ל · שאלון 035371 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 371 (3 יח"ל), ברמת בגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · גדילה: השאלת ספרים בעמדה עצמית

בספרייה עירונית אפשר לשאול ספרים בשתי דרכים - בעמדת השאלה עצמית או אצל הספרנים.

נמצא כי בשנים 2015-2022 מספר הספרים שהושאלו בעמדת ההשאלה העצמית גדל באחוז קבוע בכל שנה, ומספר הספרים שהושאלו אצל הספרנים לא השתנה.

לפניכם שני גרפים I-II שכל אחד מהם מתאר את מספר הספרים שהושאלו בספרייה בדרך אחת מן הדרכים, לפי השנה.

‫השנה‬‫מספר הספרים‬20152016201720182019202020212022202350,00036,751
א.

קבעו איזה מן הגרפים I-II מתאר את מספר הספרים שהושאלו בעמדת ההשאלה העצמית.

ב.

בתחילת שנת 2019 מספר הספרים שהושאלו בעמדת ההשאלה העצמית היה שווה למספר הספרים שהושאלו אצל הספרנים.

(1)

על פי הגרף, מהו מספר הספרים שהושאלו בעמדת ההשאלה העצמית בתחילת שנת 2019?

(2)

מצאו בכמה אחוזים גדל בכל שנה מספר הספרים שהושאלו בעמדת ההשאלה העצמית.

ג.

מצאו את מספר הספרים שהושאלו בעמדת ההשאלה העצמית בתחילת שנת 2022.

ד.

מצאו כעבור כמה זמן מתחילת שנת 2019 היה מספר הספרים שהושאלו בעמדת ההשאלה העצמית גדול ב-8,320 ממספר הספרים שהושאלו אצל הספרנים.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

גרף I

מספר הספרים שהושאלו בעמדה העצמית גדל באחוז קבוע, ולכן הגרף שלו עולה.

מספר הספרים שהושאלו אצל הספרנים לא השתנה, ולכן הגרף שלו אופקי - זה גרף II.

לכן גרף I, העולה, מתאר את עמדת ההשאלה העצמית.

טעות נפוצה: לבחור בגרף II כי בתחילת התקופה הוא גבוה יותר - קובע הכיוון של הגרף לאורך השנים, לא הגובה בהתחלה.

סעיף ב(1)

תשובה:

50,000 ספרים

בתחילת 2019 שני המספרים שווים, ולכן הגרפים נחתכים מעל 2019.

גרף II אופקי בגובה 50,000, ולכן גם גרף I נמצא שם בגובה 50,000.

טעות נפוצה: לקרוא את 36,751 שמסומן על הציר האנכי - זה המספר בתחילת 2015.

סעיף ב(2)

תשובה:

ב-8%

מתחילת 2015 עד תחילת 2019 עברו t=4t=4 שנים: A0=36,751A_0=36{,}751, A4=50,000A_4=50{,}000.

36,751⋅q4=50,00036{,}751\cdot q^4=50{,}000
q4=50,00036,751≈1.36051q^4=\frac{50{,}000}{36{,}751}\approx1.36051
q=1.360514≈1.08q=\sqrt[4]{1.36051}\approx1.08

מקדם 1.081.08 הוא גדילה של 8% בשנה.

טעות נפוצה: לשכוח את השורש הרביעי ולענות 36% - זה הגידול הכולל בארבע השנים, לא הגידול בכל שנה.

סעיף ג

תשובה:

כ-62,986 ספרים

יוצאים מתחילת 2019, שבה המספר הוא 50,000. מ-2019 עד 2022 עברו t=3t=3 שנים:

A3=50,000⋅1.083=50,000⋅1.259712=62,985.6≈62,986A_3=50{,}000\cdot1.08^3=50{,}000\cdot1.259712=62{,}985.6\approx62{,}986

טעות נפוצה: להתחיל מ-50,000 אבל לספור t=7t=7 שנים מ-2015: 50,000⋅1.087≈85,69150{,}000\cdot1.08^7\approx85{,}691.

סעיף ד

תשובה:

כעבור שנתיים (בתחילת 2021)

אצל הספרנים המספר קבוע: 50,000. מחפשים מתי בעמדה העצמית הושאלו 50,000+8,320=58,32050{,}000+8{,}320=58{,}320 ספרים.

סופרים tt מתחילת 2019:

50,000⋅1.08t=58,320⇒1.08t=1.166450{,}000\cdot1.08^t=58{,}320\quad\Rightarrow\quad1.08^t=1.1664

ניסוי וטעייה: 1.081=1.081.08^1=1.08, 1.082=1.16641.08^2=1.1664.

לכן t=2t=2: כעבור שנתיים, בתחילת 2021.

טעות נפוצה: לספור מתחילת 2015 (36,751⋅1.08t=58,32036{,}751\cdot1.08^t=58{,}320, t=6t=6) ולענות "6 שנים" - השאלה שואלת כמה זמן עבר מתחילת 2019.

שאלה 2 · קובייה עם המספרים 3, (3-) ו-0: סכום ומכפלה בשתי הטלות

לפניכם קובייה מאוזנת שלה 6 פאות. על כל אחת מן הפאות של הקובייה רשום מספר. על 4 מן הפאות רשום המספר 3, על פאה אחת רשום המספר −3-3, ועל פאה אחת רשום המספר 0.

א.

מטילים את הקובייה פעם אחת. מהי ההסתברות שיתקבל המספר 3?

ב.

מטילים את הקובייה פעמיים.

מהי ההסתברות שסכום שני המספרים שיתקבלו יהיה 6?

ג.

מהי ההסתברות שסכום שני המספרים שיתקבלו יהיה 0?

ד.

מהי ההסתברות שהמכפלה של שני המספרים שיתקבלו תהיה 9?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

46=23\frac46=\frac23

לכל פאה הסתברות 16\frac16, והמספר 3 רשום על 4 פאות:

P(3)=46=23P(3)=\frac46=\frac23

טעות נפוצה: לומר שיש שלוש תוצאות אפשריות (3, −3-3, 0) ולכן P(3)=13P(3)=\frac13. התוצאות אינן שוות הסתברות.

סעיף ב

תשובה:

1636=49\frac{16}{36}=\frac49

הסכום הגדול ביותר האפשרי הוא 3+3=63+3=6, ולכן סכום 6 מתקבל רק כששתי ההטלות הן 3.

P(3,3)=23⋅23=49P(3,3)=\frac23\cdot\frac23=\frac49

טעות נפוצה: לספור את המסלול (3,3)(3,3) "בשני סדרים", כמו בסכום 0: 2⋅1636=892\cdot\frac{16}{36}=\frac89. כששתי התוצאות זהות יש סדר אחד בלבד.

סעיף ג

תשובה:

936=14\frac{9}{36}=\frac14

סכום 0 מתקבל בשלושה מסלולים: (3,−3)(3,-3), (−3,3)(-3,3) ו-(0,0)(0,0).

P(3,−3)=46⋅16=436,P(−3,3)=16⋅46=436,P(0,0)=16⋅16=136P(3,-3)=\frac46\cdot\frac16=\frac4{36},\quad P(-3,3)=\frac16\cdot\frac46=\frac4{36},\quad P(0,0)=\frac16\cdot\frac16=\frac1{36}
P(סכום 0)=436+436+136=936=14P(\text{סכום }0)=\frac4{36}+\frac4{36}+\frac1{36}=\frac9{36}=\frac14

טעות נפוצה: לשכוח את המסלול (0,0)(0,0) ולקבל 836=29\frac8{36}=\frac29.

סעיף ד

תשובה:

1736\frac{17}{36}

מכפלה 9 מתקבלת מ-3⋅33\cdot3 וגם מ-(−3)⋅(−3)(-3)\cdot(-3):

P(3,3)=1636,P(−3,−3)=136P(3,3)=\frac{16}{36},\qquad P(-3,-3)=\frac1{36}
P(מכפלה 9)=1636+136=1736P(\text{מכפלה }9)=\frac{16}{36}+\frac1{36}=\frac{17}{36}

טעות נפוצה: לספור את (−3,−3)(-3,-3) בשני סדרים: 1636+236=1836=12\frac{16}{36}+\frac2{36}=\frac{18}{36}=\frac12. לזוג של שתי תוצאות זהות יש סדר אחד בלבד.

שאלה 3 · משולשים שווי שוקיים דומים: קישוט תאורה

על החזית של אולם אירועים התקינו קישוט תאורה (ראו סרטוט).

בבסיס הקישוט יש קורת עץ ישרה BEBE.

לקישוט יש ארבעה פסי תאורה ABAB, ACAC, DCDC, DEDE היוצרים שני משולשים שווי שוקיים ABCABC ו-DCEDCE (AB=ACAB=AC, DC=DEDC=DE).

הנקודה FF נמצאת על הקורה, בין BB ל-CC.

AFAF הוא מוט אנכי, מאונך לקורה ואורכו 2.4 מטרים.

אורך הקטע BCBC של הקורה הוא 2 מטרים.

ECFBAD
א.

מצאו את אורך פס התאורה ACAC.

ב.

נתון כי המשולשים ABCABC ו-DCEDCE דומים זה לזה, וכי אורך פס התאורה DEDE הוא 3.9 מטרים.

(1)

מצאו את יחס הדמיון בין המשולש ABCABC ובין המשולש DCEDCE.

(2)

מצאו את אורך הקורה כולה (BEBE).

ג.

פסי התאורה נמכרים לפי אורך.

המחיר של 1 מטר פס תאורה הוא 85 שקלים.

מצאו את המחיר של כל פסי התאורה של הקישוט.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

2.6 מטרים

במשולש שווה השוקיים ABCABC הגובה AFAF לבסיס חוצה את הבסיס:

CF=22=1CF=\frac{2}{2}=1

במשולש ישר הזווית AFCAFC (זווית ישרה ב-FF):

AC=2.42+12=5.76+1=6.76=2.6AC=\sqrt{2.4^2+1^2}=\sqrt{5.76+1}=\sqrt{6.76}=2.6

טעות נפוצה: להציב את כל הבסיס כניצב: 2.42+22≈3.12\sqrt{2.4^2+2^2}\approx3.12.

סעיף ב(1)

תשובה:

23\frac{2}{3}

לפי סדר האותיות ABC∼DCEABC\sim DCE, הצלע ACAC מתאימה לצלע DEDE:

ACDE=2.63.9=23\frac{AC}{DE}=\frac{2.6}{3.9}=\frac23

היחס קטן מ-1, כי בקישוט הזה המשולש ABCABC הוא הקטן.

טעות נפוצה: לחלק את הבסיס BCBC בשוק DEDE: 23.9≈0.51\frac{2}{3.9}\approx0.51 - אלה צלעות שאינן מתאימות.

סעיף ב(2)

תשובה:

5 מטרים

הבסיס BCBC מתאים לבסיס CECE:

BCCE=23⇒CE=2⋅32=3\frac{BC}{CE}=\frac23\quad\Rightarrow\quad CE=2\cdot\frac32=3
BE=BC+CE=2+3=5BE=BC+CE=2+3=5

טעות נפוצה: לכפול ב-23\frac23 ולקבל CE≈1.33CE\approx1.33 ו-BE≈3.33BE\approx3.33 - אבל CECE שייך למשולש הגדול, ולכן הוא ארוך מ-BCBC.

סעיף ג

תשובה:

1,105 שקלים

AB=AC=2.6AB=AC=2.6 ו-DC=DE=3.9DC=DE=3.9. האורך הכולל של ארבעת הפסים:

2.6+2.6+3.9+3.9=132.6+2.6+3.9+3.9=13
13⋅85=1,10513\cdot85=1{,}105

טעות נפוצה: לשכוח ש-DC=DEDC=DE ולחבר רק שלושה פסים: (2.6+2.6+3.9)⋅85=773.5(2.6+2.6+3.9)\cdot85=773.5.

שאלה 4 · בניין ותורן: צלעות וזווית במשולש ישר זווית, ופיתגורס

מירב עומדת בנקודה A. בנקודה B יש בניין שגובהו מגיע לנקודה C.

על גג הבניין הציבו תורן שמגיע עד לנקודה D. DB מאונך ל-AB (ראו סרטוט).

נתון: ∠CAB=28∘\angle CAB=28^\circ, האורך של AC הוא 40 מטרים.

28°ABCDG
א.

מצאו את גובה הבניין (BC).

ב.

מצאו את המרחק של מירב מן הבניין (AB).

ג.

נתון כי גובה התורן (CD) הוא 12 מטרים.

מצאו את גודל הזווית DAB.

ד.

מירב החלה ללכת מן הנקודה A לכיוון הנקודה B. היא עצרה באמצע הדרך בנקודה G.

מצאו את האורך של GC.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

BC≈18.78BC\approx18.78 מטרים

במשולש ABC (זווית ישרה ב-B) BC הוא הניצב שמול הזווית 28∘28^\circ, ו-AC הוא היתר:

sin⁡28∘=BC40⇒BC=40⋅sin⁡28∘≈18.78\sin28^\circ=\frac{BC}{40}\quad\Rightarrow\quad BC=40\cdot\sin28^\circ\approx18.78

טעות נפוצה: לחלק במקום לכפול, 40sin⁡28∘≈85.2\frac{40}{\sin28^\circ}\approx85.2 - ארוך מהיתר, ולכן בלתי אפשרי.

סעיף ב

תשובה:

AB≈35.32AB\approx35.32 מטרים

AB הוא הניצב שליד הזווית:

cos⁡28∘=AB40⇒AB=40⋅cos⁡28∘≈35.32\cos28^\circ=\frac{AB}{40}\quad\Rightarrow\quad AB=40\cdot\cos28^\circ\approx35.32

טעות נפוצה: לחלק במקום לכפול, 40cos⁡28∘≈45.3\frac{40}{\cos28^\circ}\approx45.3.

סעיף ג

תשובה:

∠DAB≈41.07∘\angle DAB\approx41.07^\circ

BD=BC+CD≈18.78+12=30.78BD=BC+CD\approx18.78+12=30.78

במשולש ABD: BD מול הזווית DAB ו-AB לידה:

tan⁡∠DAB=BDAB≈30.7835.32≈0.8715⇒∠DAB≈41.07∘\tan\angle DAB=\frac{BD}{AB}\approx\frac{30.78}{35.32}\approx0.8715\quad\Rightarrow\quad\angle DAB\approx41.07^\circ

טעות נפוצה: להפוך את המונה והמכנה ולקבל 48.93∘48.93^\circ.

סעיף ד

תשובה:

GC≈25.8GC\approx25.8 מטרים

GB=AB2≈35.322=17.66GB=\frac{AB}{2}\approx\frac{35.32}{2}=17.66

במשולש ישר הזווית GBC, GC הוא היתר:

GC=17.662+18.782≈664.56≈25.8GC=\sqrt{17.66^2+18.78^2}\approx\sqrt{664.56}\approx25.8

טעות נפוצה: לחשוב ש-G אמצע גם של AC ולענות GC=402=20GC=\frac{40}{2}=20.

שאלה 5 · דיאגרמת עמודות: עובדים בשני מלונות, ממוצע משוקלל וחציון

בכל אחד מן המלונות - מלון א' ומלון ב' - יש שלוש מחלקות: ניקיון, מטבח וקבלה.

בדיאגרמה שלפניכם מתואר מספר העובדים בכל מחלקה בעבור כל אחד מן המלונות.

היעזרו בדיאגרמה, וענו על הסעיפים א-ה שאחריה.

‫מספר העובדים לפי מחלקה‬‫מלון א'‬‫מלון ב'‬0246810121416182022‫ניקיון‬‫מטבח‬‫קבלה‬‫המחלקה‬‫מספר העובדים‬
א.
(1)

כמה עובדים יש במלון א'?

(2)

כמה עובדים יש במלון ב'?

ב.

באיזה מן המלונות אחוז העובדים במטבח גדול יותר? נמקו.

ג.

בטבלה שלפניכם מוצגת המשכורת של עובד במלון ב' בהתאם למחלקה שבה הוא עובד.

השלימו בטבלה את מספר העובדים בכל מחלקה.

המחלקהקבלהמטבחניקיון
המשכורת (בשקלים)14,000xx7,000
מספר העובדים
ד.

נתון כי המשכורת הממוצעת של עובד במלון ב' היא 9,000 שקלים.

מצאו את המשכורת של עובד במטבח של מלון ב'.

ה.

מהו חציון המשכורות במלון ב'?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

36 עובדים

העמודות של מלון א': ניקיון 18, מטבח 10, קבלה 8.

18+10+8=3618+10+8=36

טעות נפוצה: לחבר את כל שש העמודות ולענות 60 - זה מספר העובדים בשני המלונות יחד.

סעיף א(2)

תשובה:

24 עובדים

העמודות של מלון ב': ניקיון 12, מטבח 8, קבלה 4.

12+8+4=2412+8+4=24

טעות נפוצה: לדלג על עמודת הקבלה ולענות 12+8=2012+8=20.

סעיף ב

תשובה:

במלון ב': כ-33.3%, לעומת כ-27.8% במלון א'

מספר העובדים במלונות שונה, ולכן משווים אחוזים:

במלון א': 1036≈27.8%\frac{10}{36}\approx27.8\%. במלון ב': 824≈33.3%\frac{8}{24}\approx33.3\%.

אחוז העובדים במטבח גדול יותר במלון ב'.

טעות נפוצה: להשוות את מספרי העובדים במטבח (10 לעומת 8) ולענות "מלון א'".

סעיף ג

תשובה:
המחלקהקבלהמטבחניקיון
המשכורת (בשקלים)14,000xx7,000
מספר העובדים4812

מעתיקים מהדיאגרמה את העמודות של מלון ב', לפי שמות המחלקות (בטבלה הסדר הפוך):

קבלה - 4, מטבח - 8, ניקיון - 12.

טעות נפוצה: להעתיק את מספרי העובדים של מלון א' ולרשום 8, 10, 18.

סעיף ד

תשובה:

9,500 שקלים

14,000⋅4+x⋅8+7,000⋅1224=9,000\frac{14{,}000\cdot4+x\cdot8+7{,}000\cdot12}{24}=9{,}000
56,000+8x+84,000=216,00056{,}000+8x+84{,}000=216{,}000
8x=76,000⇒x=9,5008x=76{,}000\quad\Rightarrow\quad x=9{,}500

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של שלוש המשכורות בלי השכיחויות, 14,000+x+7,0003=9,000\frac{14{,}000+x+7{,}000}{3}=9{,}000, ולקבל x=6,000x=6{,}000.

סעיף ה

תשובה:

8,250 שקלים

מסדרים מהקטנה לגדולה: 7,000 (12 עובדים), 9,500 (8 עובדים), 14,000 (4 עובדים).

24 נתונים - החציון הוא הממוצע של הנתונים במקומות 12 ו-13.

המקומות 1-12: 7,000. המקומות 13-20: 9,500.

Md=7,000+9,5002=8,250\text{Md}=\frac{7{,}000+9{,}500}{2}=8{,}250

טעות נפוצה: לקחת רק את הנתון שבמקום ה-12 ולענות 7,000 - יש שני נתונים אמצעיים.

שאלה 6 · סטטיסטיקה: שכר דירה בבניין

בבניין יש 4 דירות להשכרה. שכר הדירה החודשי (בשקלים) של הדירות הוא: 4,200, 3,800, 4,800, 3,600.

א.

חשבו את שכר הדירה הממוצע.

ב.

חשבו את סטיית התקן של שכר הדירה.

ג.

מהו החציון של שכר הדירה? נמקו את תשובתכם.

ד.

בבניין הושכרה דירה נוספת, בשכר דירה של 4,050 שקלים לחודש.

האם שכר הדירה הממוצע של כל חמש הדירות יגדל / יקטן / לא ישתנה? נמקו את תשובתכם.

ה.

מצאו את החציון של שכר הדירה של כל חמש הדירות. נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

4,100 ש"ח

xˉ=4200+3800+4800+36004=164004=4100\bar x=\frac{4200+3800+4800+3600}{4}=\frac{16400}{4}=4100

טעות נפוצה: להשמיט נתון בחיבור (למשל 4200+3800+4800=128004200+3800+4800=12800) ובכל זאת לחלק ב-4 - ולקבל 32003200, נמוך מכל הנתונים.

סעיף ב

תשובה:

כ-458.3 ש"ח

הסטיות מהממוצע 4,100: 100100, −300-300, 700700, −500-500.

1002+(−300)2+7002+(−500)24=10000+90000+490000+2500004=8400004=210000\frac{100^2+(-300)^2+700^2+(-500)^2}{4}=\frac{10000+90000+490000+250000}{4}=\frac{840000}{4}=210000
σ=210000≈458.3\sigma=\sqrt{210000}\approx458.3

טעות נפוצה: לעצור ב-210,000 (השונות) בלי להוציא שורש.

סעיף ג

תשובה:

4,000 ש"ח

מסדרים לפי הגודל: 3,600, 3,800, 4,200, 4,800.

מספר הנתונים זוגי, ולכן החציון הוא ממוצע שני האמצעיים:

3800+42002=4000\frac{3800+4200}{2}=4000

(כאן החציון שונה מהממוצע: הנתון 4,800 גבוה ומושך את הממוצע למעלה.)

טעות נפוצה: לא לסדר, ולקחת את שני האמצעיים ברשימה כפי שהיא כתובה: 3800+48002=4300\frac{3800+4800}{2}=4300.

סעיף ד

תשובה:

יקטן (4,050 קטן מהממוצע 4,100; הממוצע החדש 4,090 ש"ח)

משווים את הנתון החדש לממוצע (ולא לחציון): 4050<41004050<4100, ולכן הממוצע יקטן.

xˉחדש=16400+40505=204505=4090<4100\bar x_{\text{חדש}}=\frac{16400+4050}{5}=\frac{20450}{5}=4090<4100

טעות נפוצה: להשוות את 4,050 לחציון 4,000, לראות שהוא גדול ממנו ולענות "יגדל" - ההשפעה על הממוצע נקבעת לפי הממוצע.

סעיף ה

תשובה:

4,050 ש"ח

מסדרים: 3,600, 3,800, 4,050, 4,200, 4,800.

5 נתונים - החציון הוא הנתון השלישי: 4,050.

טעות נפוצה: להוסיף את 4,050 בסוף הרשימה בלי לסדר (4,200, 3,800, 4,800, 3,600, 4,050) ולקחת את הנתון השלישי, 4,800.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.