דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 371 - מתכונת 10 בדרך לבגרות

3 יח"ל · שאלון 035371 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 371 (3 יח"ל), בדרך לבגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · גדילה מעריכית: אצות בשתי בריכות

בשתי בריכות, בריכה א ובריכה ב, גדלות אצות. השטח שהאצות מכסות בכל בריכה גדל בצורה מעריכית.

בתחילת המדידה השטח המכוסה באצות בבריכה א היה קטן מהשטח המכוסה בבריכה ב.

גרפים I-II בסרטוט שלפניכם מתארים את השטח המכוסה באצות (במ"ר) בכל אחת מן הבריכות, לפי מספר הימים מתחילת המדידה.

‫ימים מתחילת המדידה‬‫השטח המכוסה באצות (מ"ר)‬160250III024
א.

איזה מן הגרפים, גרף I או גרף II, מתאר את השטח המכוסה באצות בבריכה א? נמקו.

ב.

על פי הגרף, מה היה השטח המכוסה באצות בבריכה ב בתחילת המדידה?

ג.

השטח המכוסה באצות בבריכה א גדל ב-50% בכל יום.

חשבו את השטח המכוסה באצות בבריכה א כעבור יומיים.

ד.

כעבור יומיים מתחילת המדידה השטחים המכוסים באצות בשתי הבריכות היו שווים.

הראו כי השטח המכוסה באצות בבריכה ב גדל ב-20% בכל יום.

ה.

חשבו את השטח המכוסה באצות בבריכה ב כעבור 5 ימים מתחילת המדידה.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

גרף II

בתחילת המדידה (על הציר האנכי) גרף II מתחיל ב-160 וגרף I מתחיל ב-250.

בבריכה א השטח בהתחלה קטן יותר, ולכן היא מתוארת על ידי גרף II.

טעות נפוצה: להסתכל על הצד הימני של הסרטוט, שם גרף II גבוה יותר, להסיק שגרף II הוא בריכה ב (זו ש"גדולה") ולענות "גרף I" - הנתון על הגודל מתייחס לתחילת המדידה.

סעיף ב

תשובה:

250 מ"ר

בריכה ב מתוארת על ידי גרף I, שחותך את הציר האנכי ב-250.

טעות נפוצה: לענות 160 מ"ר - זו נקודת ההתחלה של גרף II, בריכה א.

סעיף ג

תשובה:

360 מ"ר

גדילה של 50% ביום: q=1.5q=1.5. כעבור יומיים: t=2t=2.

A2=160⋅1.52=160⋅2.25=360A_2=160\cdot1.5^2=160\cdot2.25=360

טעות נפוצה: להוסיף פעמיים 50% מהשטח ההתחלתי (160+80+80160+80+80) ולקבל 320 מ"ר - ביום השני מוסיפים 50% מהשטח של היום הראשון (240), לא מ-160.

סעיף ד

תשובה:

250⋅q2=360250\cdot q^2=360, q2=1.44q^2=1.44, q=1.2q=1.2

כעבור יומיים השטחים שווים, ולכן לפי סעיף ג גם בבריכה ב השטח כעבור יומיים הוא 360 מ"ר.

250⋅q2=360250\cdot q^2=360
q2=360250=1.44⇒q=1.44=1.2q^2=\frac{360}{250}=1.44\quad\Rightarrow\quad q=\sqrt{1.44}=1.2

q=1.2q=1.2, כלומר גדילה של 20% בכל יום.

טעות נפוצה: לעצור ב-360250=1.44\frac{360}{250}=1.44 ולהסיק "גדילה של 44% ביום" - זו הגדילה ביומיים יחד.

סעיף ה

תשובה:

כ-622.1 מ"ר

q=1.2q=1.2 (סעיף ד), t=5t=5:

A5=250⋅1.25=250⋅2.48832≈622.1A_5=250\cdot1.2^5=250\cdot2.48832\approx622.1

טעות נפוצה: להוסיף כל יום 20% מהשטח ההתחלתי (250+5⋅50250+5\cdot50) ולקבל 500 מ"ר - זו גדילה קבועה (ליניארית), לא מעריכית.

שאלה 2 · שני שחקני כדורסל: ממוצע, חציון וסטיית תקן

לפניכם מספר הנקודות שקלעו שני שחקני כדורסל בחמשת המשחקים האחרונים של העונה.

שחקן א: 14,19,11,16,1514, 19, 11, 16, 15

שחקן ב: 16,9,22,16,1216, 9, 22, 16, 12

א.

חשבו את הממוצע של מספר הנקודות של כל אחד מהשחקנים.

ב.

מצאו את החציון ואת השכיח של מספר הנקודות של שחקן ב.

ג.

הראו כי סטיית התקן של מספר הנקודות של שחקן א היא בקירוב 2.612.61.

ד.

חשבו את סטיית התקן של מספר הנקודות של שחקן ב.

ה.

המאמן רוצה לבחור את השחקן שמספר הנקודות שלו קבוע יותר (פחות מפוזר). במי יבחר? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

שחקן א: 1515; שחקן ב: 1515

שחקן א:

xˉ=14+19+11+16+155=755=15\bar x=\frac{14+19+11+16+15}{5}=\frac{75}{5}=15

שחקן ב:

xˉ=16+9+22+16+125=755=15\bar x=\frac{16+9+22+16+12}{5}=\frac{75}{5}=15

טעות נפוצה: לחשב את הממוצע של שחקן ב כאמצע בין הנמוך לגבוה: 9+222=15.5\frac{9+22}{2}=15.5. הממוצע מתחשב בכל חמשת המשחקים.

סעיף ב

תשובה:

חציון 1616, שכיח 1616

קודם מסדרים את הנתונים לפי גודל: 9,12,16,16,229, 12, 16, 16, 22.

יש 55 נתונים, ולכן החציון הוא הנתון במקום השלישי: 1616.

הערך 1616 מופיע פעמיים וכל השאר פעם אחת, ולכן השכיח 1616.

טעות נפוצה: לקחת את הנתון האמצעי ברשימה כפי שהיא כתובה, בלי לסדר: 16,9,22‾,16,1216, 9, \underline{22}, 16, 12, ולענות שהחציון 2222.

סעיף ג

תשובה:

σ=345=6.8≈2.61\sigma=\sqrt{\frac{34}{5}}=\sqrt{6.8}\approx2.61

הממוצע של שחקן א הוא 1515 (סעיף א). מחשבים את ריבוע הסטייה של כל נתון מהממוצע:

(14−15)2=1(14-15)^2=1, (19−15)2=16(19-15)^2=16, (11−15)2=16(11-15)^2=16, (16−15)2=1(16-15)^2=1, (15−15)2=0(15-15)^2=0.

σ=1+16+16+1+05=345=6.8≈2.61\sigma=\sqrt{\frac{1+16+16+1+0}{5}}=\sqrt{\frac{34}{5}}=\sqrt{6.8}\approx2.61

טעות נפוצה: לשכוח את השורש ולקבל 6.86.8 - זו השונות, ולא סטיית התקן.

סעיף ד

תשובה:

σ=965=19.2≈4.38\sigma=\sqrt{\frac{96}{5}}=\sqrt{19.2}\approx4.38

הממוצע של שחקן ב הוא 1515. ריבועי הסטיות:

(16−15)2=1(16-15)^2=1, (9−15)2=36(9-15)^2=36, (22−15)2=49(22-15)^2=49, (16−15)2=1(16-15)^2=1, (12−15)2=9(12-15)^2=9.

σ=1+36+49+1+95=965=19.2≈4.38\sigma=\sqrt{\frac{1+36+49+1+9}{5}}=\sqrt{\frac{96}{5}}=\sqrt{19.2}\approx4.38

טעות נפוצה: לחלק ב-4 במקום ב-5 (מספר הנתונים): 964=24≈4.90\sqrt{\frac{96}{4}}=\sqrt{24}\approx4.90.

סעיף ה

תשובה:

בשחקן א, כי סטיית התקן שלו (≈2.61\approx2.61) קטנה מזו של שחקן ב (≈4.38\approx4.38)

לשני השחקנים אותו ממוצע (15), ולכן ההבדל ביניהם הוא בפיזור.

סטיית התקן של שחקן א ≈2.61\approx2.61 ושל שחקן ב ≈4.38\approx4.38.

סטיית תקן קטנה יותר פירושה שהתוצאות קרובות יותר לממוצע - שחקן א קבוע יותר.

טעות נפוצה: לבחור בשחקן ב בנימוק שאצלו יש שכיח (16 פעמיים) ולכן "הוא חוזר על אותה תוצאה". השכיח לא מודד פיזור; סטיית התקן של ב גדולה כמעט פי 2.

שאלה 3 · דמיון משולשים: שני דגלונים

לקישוט כיתה תפרו שני דגלונים בצורת משולשים שווי שוקיים.

הדגלון הגדול הוא משולש ABCABC: אורך השוק AB=AC=50AB=AC=50 ס"מ ואורך הבסיס BC=40BC=40 ס"מ.

הדגלון הקטן הוא משולש DEFDEF: אורך השוק DE=DF=30DE=DF=30 ס"מ.

זוויות הראש של שני הדגלונים שוות: ∠A=∠D\angle A=\angle D.

BCAEFD
א.

הסבירו מדוע המשולשים ABCABC ו-DEFDEF דומים.

ב.

מצאו את יחס הדמיון של המשולש הקטן למשולש הגדול.

ג.

מצאו את אורך הבסיס EFEF של הדגלון הקטן.

ד.

את שולי הדגלונים מקיפים בסרט. מהו האורך הכולל של הסרט הדרוש לשני הדגלונים?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

במשולש שווה שוקיים זוויות הבסיס שוות; זוויות הראש שוות ולכן גם זוויות הבסיס שוות - דמיון לפי ז.ז.

במשולש שווה שוקיים זוויות הבסיס שוות זו לזו: ∠B=∠C=180∘−∠A2\angle B=\angle C=\frac{180^\circ-\angle A}{2}, ובאותו אופן ∠E=∠F=180∘−∠D2\angle E=\angle F=\frac{180^\circ-\angle D}{2}.

∠A=∠D\angle A=\angle D, ולכן גם ∠B=∠E\angle B=\angle E.

במשולשים יש שתי זוויות שוות (∠A=∠D\angle A=\angle D, ∠B=∠E\angle B=\angle E), ולכן הם דומים לפי משפט ז.ז.

טעות נפוצה: לנמק "שני המשולשים שווי שוקיים, ולכן הם דומים" - שני משולשים שווי שוקיים אינם בהכרח דומים (למשל זווית ראש של 30∘30^\circ וזווית ראש של 100∘100^\circ).

סעיף ב

תשובה:

35=0.6\frac{3}{5}=0.6

יחס הדמיון הוא היחס בין צלעות מתאימות - כאן השוקיים:

DEAB=3050=0.6\frac{DE}{AB}=\frac{30}{50}=0.6

טעות נפוצה: להפוך את היחס, 5030≈1.67\frac{50}{30}\approx1.67 - יחס של הקטן לגדול קטן מ-1.

סעיף ג

תשובה:

EF=24EF=24 ס"מ

כל צלע בדגלון הקטן היא 0.6 מהצלע המתאימה בגדול:

EF=0.6⋅BC=0.6⋅40=24EF=0.6\cdot BC=0.6\cdot40=24

טעות נפוצה: להחסיר את הפרש השוקיים (50−30=2050-30=20) ולקבל EF=40−20=20EF=40-20=20 ס"מ.

סעיף ד

תשובה:

224 ס"מ

סכום ההיקפים:

PABC=50+50+40=140,PDEF=30+30+24=84P_{ABC}=50+50+40=140,\qquad P_{DEF}=30+30+24=84
140+84=224140+84=224

טעות נפוצה: לספור בכל משולש רק שוק אחת: (50+40)+(30+24)=144(50+40)+(30+24)=144 ס"מ.

שאלה 4 · טריגונומטריה: שביל עולה במעלה גבעה

שביל הליכה ישר עולה במעלה גבעה בזווית של 12∘12^\circ מעל לאופק (ראו סרטוט).

השביל מתחיל בנקודה A, ו-C היא הנקודה שנמצאת בדיוק מתחת לנקודה B על השביל, בגובה של A.

12°שבילגובהמרחק אופקיABC
א.

מטיילת הלכה 400 מ' לאורך השביל, מ-A עד B. לאיזה גובה (BC) עלתה?

ב.

מהו המרחק האופקי (AC) שעברה המטיילת?

ג.

כמה מטרים צריך ללכת לאורך השביל מ-A כדי לעלות לגובה של 50 מ'?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

כ-83.2 מ'

AB=400AB=400 מ' הוא היתר, ו-BC הוא הניצב שמול הזווית 12∘12^\circ:

BC=400⋅sin⁡12∘≈400⋅0.208≈83.2BC=400\cdot\sin12^\circ\approx400\cdot0.208\approx83.2

טעות נפוצה: להשתמש בטנגנס ולקבל 400⋅tan⁡12∘≈85.0400\cdot\tan12^\circ\approx85.0 מ' - טנגנס מקשר בין שני הניצבים, ו-400 הוא היתר.

סעיף ב

תשובה:

כ-391.3 מ'

AC הוא הניצב שליד הזווית:

AC=400⋅cos⁡12∘≈400⋅0.978≈391.3AC=400\cdot\cos12^\circ\approx400\cdot0.978\approx391.3

טעות נפוצה: לחלק בקוסינוס במקום לכפול: 400cos⁡12∘≈408.9\frac{400}{\cos12^\circ}\approx408.9 מ' - יוצא ניצב ארוך מהיתר.

סעיף ג

תשובה:

כ-240.5 מ'

עכשיו הגובה (הניצב שמול הזווית) נתון, והאורך לאורך השביל (היתר) הוא הנעלם:

sin⁡12∘=50AB⇒AB=50sin⁡12∘≈240.5\sin12^\circ=\frac{50}{AB}\quad\Rightarrow\quad AB=\frac{50}{\sin12^\circ}\approx240.5

טעות נפוצה: לכפול בסינוס במקום לחלק: 50⋅sin⁡12∘≈10.450\cdot\sin12^\circ\approx10.4 מ'.

שאלה 5 · סטטיסטיקה: כריכים במזנון - ממוצע וחציון

במזנון של בית ספר נמכרו ביום מסוים 80 כריכים משלושה סוגים.

בדיאגרמת העיגול שלפניכם מוצגת התפלגות המכירות לפי סוג הכריך, ובטבלה מוצגים המחירים.

45%30%?‫גבינה‬‫טונה‬‫ביצה‬
סוג הכריךגבינהטונהביצה
מחיר הכריך (בשקלים)101612
מספר הכריכים
א.

מהו אחוז כריכי הביצה מתוך כל הכריכים שנמכרו?

ב.

העתיקו את הטבלה והשלימו בה את מספר הכריכים מכל סוג.

ג.

הראו שהמחיר הממוצע של הכריכים שנמכרו הוא 12.3 שקלים.

ד.

מצאו את חציון המחירים של הכריכים שנמכרו.

ה.

בסוף היום נמכרו עוד 20 כריכי גבינה במחיר הרגיל (10 שקלים).

האם לאחר המכירה הנוספת המחיר הממוצע של כל הכריכים שנמכרו גדל או קטן? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

25%

100%−45%−30%=25%100\%-45\%-30\%=25\%

טעות נפוצה: לענות 75% - סכום שתי הגזרות הנתונות, ולא ההשלמה שלהן ל-100%.

סעיף ב

תשובה:

גבינה: 36, טונה: 24, ביצה: 20

גבינה: 0.45⋅80=360.45\cdot80=36. טונה: 0.30⋅80=240.30\cdot80=24. ביצה: 0.25⋅80=200.25\cdot80=20.

בדיקה: 36+24+20=8036+24+20=80.

סוג הכריךגבינהטונהביצה
מחיר הכריך (בשקלים)101612
מספר הכריכים362420

טעות נפוצה: לרשום את האחוזים (45, 30, 25) כמספר הכריכים - סכומם 100 ולא 80.

סעיף ג

תשובה:

98480=12.3\frac{984}{80}=12.3

ממוצע משוקלל - כל מחיר כפול מספר הכריכים שנמכרו במחיר הזה:

xˉ=36⋅10+24⋅16+20⋅1280=360+384+24080=98480=12.3\bar x=\frac{36\cdot10+24\cdot16+20\cdot12}{80}=\frac{360+384+240}{80}=\frac{984}{80}=12.3

טעות נפוצה: לחלק את סכום המחירים 984 במספר סוגי הכריכים (3) במקום במספר הכריכים (80), ולקבל 328328 שקלים לכריך.

סעיף ד

תשובה:

12 שקלים

מסדרים את 80 המחירים מהקטן לגדול: 10 שקלים - מקומות 1-36; 12 שקלים - מקומות 37-56; 16 שקלים - מקומות 57-80.

80 נתונים, ולכן החציון הוא ממוצע הנתונים במקומות ה-40 וה-41. שניהם 12:

Me=12+122=12\text{Me}=\frac{12+12}{2}=12

טעות נפוצה: לענות 10 - המחיר שמופיע הכי הרבה פעמים. זה השכיח, לא החציון.

סעיף ה

תשובה:

קטן: 10 שקלים, פחות מהממוצע 12.3

כל הכריכים שנוספו נמכרו ב-10 שקלים, פחות מהממוצע הקודם (12.3), ולכן הממוצע קטן.

בדיקה:

xˉnew=984+20⋅10100=1,184100=11.84<12.3\bar x_{\text{new}}=\frac{984+20\cdot10}{100}=\frac{1{,}184}{100}=11.84<12.3

טעות נפוצה: לחשוב שאם נמכרו יותר כריכים הממוצע בהכרח גדל, ולענות "גדל". הממוצע תלוי במחיר של מה שנוסף, לא בכמות.

שאלה 6 · סטטיסטיקה: מדדים מדיאגרמת עמודות קטנה

דיאגרמת העמודות שלפניכם מתארת כמה ספרים קרא כל אחד מתלמידי כיתה בחופשת הקיץ:

‫מספר הספרים שקראו תלמידים בחופשה‬012345673673101234‫מספר ספרים‬‫מספר התלמידים‬
א.

מהו מספר הספרים השכיח?

ב.

חשבו את הממוצע של מספר הספרים שקראו התלמידים.

ג.

מהו החציון של מספר הספרים?

ד.

חשבו את סטיית התקן של מספר הספרים.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

2 ספרים

העמודה הגבוהה ביותר (7 תלמידים) היא של 2 ספרים.

טעות נפוצה: לענות 7 - זה מספר התלמידים שקראו 2 ספרים, לא מספר הספרים השכיח.

סעיף ב

תשובה:

1.651.65 ספרים

מספר התלמידים: 3+6+7+3+1=203+6+7+3+1=20.

xˉ=0⋅3+1⋅6+2⋅7+3⋅3+4⋅120=3320=1.65\bar x=\frac{0\cdot3+1\cdot6+2\cdot7+3\cdot3+4\cdot1}{20}=\frac{33}{20}=1.65

טעות נפוצה: לחלק את סכום המכפלות במספר העמודות (5) במקום במספר התלמידים (20) - ומקבלים 335=6.6\frac{33}{5}=6.6, יותר מהערך הגדול ביותר בדיאגרמה.

סעיף ג

תשובה:

2 ספרים

20 תלמידים - החציון הוא ממוצע האיבר ה-10 והאיבר ה-11.

שכיחויות מצטברות: 0 ספרים - 3; עד 1 - 9; עד 2 - 16.

האיברים ה-10 וה-11 הם שניהם 2, והחציון הוא 2.

טעות נפוצה: לסדר את גובהי העמודות (1, 3, 3, 6, 7) ולקחת את האמצעי - ולענות 3. החציון הוא של מספרי הספרים, לא של השכיחויות.

סעיף ד

תשובה:

כ-1.061.06

הממוצע 1.651.65. ריבועי הסטיות כפול השכיחות:

3⋅(0−1.65)2+6⋅(1−1.65)2+7⋅(2−1.65)2+3⋅(3−1.65)2+1⋅(4−1.65)23\cdot(0-1.65)^2+6\cdot(1-1.65)^2+7\cdot(2-1.65)^2+3\cdot(3-1.65)^2+1\cdot(4-1.65)^2
=8.1675+2.535+0.8575+5.4675+5.5225=22.55=8.1675+2.535+0.8575+5.4675+5.5225=22.55
σ=22.5520=1.1275≈1.06\sigma=\sqrt{\frac{22.55}{20}}=\sqrt{1.1275}\approx1.06

טעות נפוצה: לחשב את סטיית התקן של הערכים 0, 1, 2, 3, 4 בלי שכיחויות - ומקבלים 2≈1.41\sqrt2\approx1.41.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.