דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 371 - מתכונת 5 בדרך לבגרות

3 יח"ל · שאלון 035371 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 371 (3 יח"ל), בדרך לבגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · גדילה מעריכית: תושבים בשני יישובים - מקדם משתי שנים עוקבות

מספר התושבים ביישוב א' גדל בכל שנה ב-5%5\%. בשנת 2018 היו ביישוב א' 20,00020{,}000 תושבים.

גם מספר התושבים ביישוב ב' גדל באחוז קבוע בכל שנה. לפניכם גרף המתאר את מספר התושבים ביישוב ב', לפי השנים. בגרף מסומנים מספרי התושבים ביישוב ב' בשנים 2018 ו-2019.

‫השנה‬‫תושבים ביישוב ב׳‬25,00025,750201820192020202120222023
א.

כמה תושבים היו ביישוב א' בשנת 2023?

ב.

בכמה אחוזים גדל בכל שנה מספר התושבים ביישוב ב'?

ג.

כמה תושבים היו ביישוב ב' בשנת 2023?

ד.

באיזה יישוב היו יותר תושבים בשנת 2023? האם ההפרש בין מספרי התושבים בשני היישובים גדל או קטן בין 2018 ל-2023? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

20,000⋅1.055≈25,52620{,}000\cdot1.05^5\approx25{,}526 תושבים

q=1.05q=1.05, ומ-2018 עד 2023 עברו t=5t=5 שנים.

A5=20,000⋅1.055≈25,526A_5=20{,}000\cdot1.05^5\approx25{,}526

טעות נפוצה: לחבר 5%5\% חמש פעמים מהכמות ההתחלתית (25%25\% מ-20,00020{,}000) ולקבל 25,00025{,}000. בכל שנה האחוז מחושב מהכמות של אותה שנה, ולכן כופלים ב-1.0551.05^5.

סעיף ב

תשובה:

q=25,75025,000=1.03q=\frac{25{,}750}{25{,}000}=1.03, כלומר 3%3\%

לפי הגרף: בשנת 2018 היו 25,00025{,}000 תושבים, ובשנת 2019 - 25,75025{,}750.

בין שתי שנים עוקבות הכמות מוכפלת במקדם qq פעם אחת:

q=25,75025,000=1.03q=\frac{25{,}750}{25{,}000}=1.03

מספר התושבים ביישוב ב' גדל ב-3%3\% בכל שנה.

טעות נפוצה: לחלק את התוספת (750) בכמות של 2019 במקום בכמות של 2018: 75025,750≈2.91%\frac{750}{25{,}750}\approx2.91\%. אחוז הגידול מחושב מהכמות שלפני הגידול.

סעיף ג

תשובה:

25,000⋅1.035≈28,98225{,}000\cdot1.03^5\approx28{,}982 תושבים

יוצאים משנת 2018 (A0=25,000A_0=25{,}000) עם q=1.03q=1.03 ו-t=5t=5:

A5=25,000⋅1.035≈28,982A_5=25{,}000\cdot1.03^5\approx28{,}982

טעות נפוצה: לצאת מהערך של 2019 (25,75025{,}750) ובכל זאת להעלות בחזקת 5: 25,750⋅1.035≈29,85125{,}750\cdot1.03^5\approx29{,}851. מ-2019 עד 2023 עברו רק 4 שנים.

סעיף ד

תשובה:

ביישוב ב'; ההפרש קטן מ-5,0005{,}000 ל-3,4563{,}456

בשנת 2023: ביישוב ב' כ-28,98228{,}982 תושבים וביישוב א' כ-25,52625{,}526, ולכן ביישוב ב' היו יותר תושבים.

ההפרש בשנת 2018: 25,000−20,000=5,00025{,}000-20{,}000=5{,}000.

ההפרש בשנת 2023: 28,982−25,526=3,45628{,}982-25{,}526=3{,}456.

ההפרש קטן, כי יישוב א' גדל באחוז גדול יותר (5%5\% לעומת 3%3\%), אף על פי שהוא עדיין קטן יותר.

טעות נפוצה: לקבוע שההפרש גדל, כי ביישוב ב' יש יותר תושבים בכל השנים ולכן הוא "מתרחק". בכמות זה לא נכון: ההפרש ירד ל-3,4563{,}456.

שאלה 2 · הסתברות: טבלת סכומים של שתי הוצאות עם החזרה

בשקית 3 כדורים, ועל כל אחד מהם רשום אחד מן המספרים: 1, 2, 3.

רונית מוציאה באקראי כדור מן השקית, רושמת את המספר ומחזירה את הכדור. אחר כך היא מוציאה שוב כדור באקראי.

א.

מהי ההסתברות שבהוצאה הראשונה רונית הוציאה את הכדור שרשום עליו 3?

ב.

מהי ההסתברות שבשתי ההוצאות רונית הוציאה את הכדור שרשום עליו 3?

ג.

השלימו את הטבלה: בכל משבצת רשמו את סכום המספרים, כשהשורה היא המספר בהוצאה הראשונה והעמודה היא המספר בהוצאה השנייה.

123
1
2
3
ד.

מהי ההסתברות שסכום המספרים בשתי ההוצאות הוא 5?

ה.

מהי ההסתברות שסכום המספרים בשתי ההוצאות הוא מספר זוגי?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

13\frac13

3 כדורים, ולכל אחד אותו סיכוי. רק על אחד מהם רשום 3: P=13P=\frac13.

טעות נפוצה: לענות 12\frac12 ("1 מול 2 האחרים") - במכנה נמצאים כל הכדורים.

סעיף ב

תשובה:

19\frac19

הכדור מוחזר, ולכן ההוצאות בלתי תלויות:

P=13⋅13=19P=\frac13\cdot\frac13=\frac19

טעות נפוצה: לחבר, 13+13=23\frac13+\frac13=\frac23.

סעיף ג

תשובה:
123
1234
2345
3456

בכל משבצת מחברים את מספר השורה ואת מספר העמודה:

123
1234
2345
3456

בטבלה 9 משבצות, ולכל אחת מהן אותה הסתברות: 13⋅13=19\frac13\cdot\frac13=\frac19.

טעות נפוצה: לרשום במשבצות את המכפלה במקום הסכום (למשל בשורה של 3: 3, 6, 9 במקום 4, 5, 6).

סעיף ד

תשובה:

29\frac29

בטבלה יש שתי משבצות עם סכום 5: (2,3)(2,3) ו-(3,2)(3,2).

P=29P=\frac29

טעות נפוצה: לחשוב שכל הסכומים האפשריים (2, 3, 4, 5, 6) שווי סיכוי ולענות 15\frac15 - הסכומים אינם שווי סיכוי; סופרים משבצות בטבלה.

סעיף ה

תשובה:

59\frac59

משבצות עם סכום זוגי: (1,1)=2(1,1)=2, (1,3)=4(1,3)=4, (3,1)=4(3,1)=4, (2,2)=4(2,2)=4, (3,3)=6(3,3)=6 - חמש משבצות.

P=59P=\frac59

טעות נפוצה: לספור את (1,3)(1,3) ו-(3,1)(3,1) פעם אחת ולקבל 49\frac49.

שאלה 3 · דמיון משולשים: מסוע במפעל

במפעל הותקן מסוע משופע ABAB. המסוע מתחיל בנקודה AA שעל הרצפה ומסתיים בנקודה BB.

BCBC ו-DEDE הם עמודים מאונכים לרצפה, הנקודה DD נמצאת על ABAB, והנקודות AA, EE ו-CC נמצאות על ישר אחד (ראו סרטוט).

AECBD

נתון: AC=15AC=15 מטרים, BC=8BC=8 מטרים, AE=6AE=6 מטרים.

המשולשים ADEADE ו-ABCABC דומים זה לזה: הצלע AEAE מתאימה לצלע ACAC, הצלע DEDE מתאימה לצלע BCBC, והצלע ADAD מתאימה לצלע ABAB.

א.

מצאו את אורך המסוע ABAB.

ב.

מצאו את יחס הדמיון בין המשולש ABCABC למשולש ADEADE.

ג.

מצאו את אורך העמוד DEDE.

ד.

מצאו את אורך הקטע ADAD של המסוע, ואת אורך הקטע DBDB.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

AB=17AB=17 מטרים

במשולש ישר הזווית ABCABC (זווית ישרה ב-CC), ABAB הוא היתר:

AB=152+82=225+64=289=17AB=\sqrt{15^2+8^2}=\sqrt{225+64}=\sqrt{289}=17

טעות נפוצה: לחסר: 225−64=161≈12.69\sqrt{225-64}=\sqrt{161}\approx12.69.

סעיף ב

תשובה:

ACAE=156=2.5\frac{AC}{AE}=\frac{15}{6}=2.5

ACAC ו-AEAE הן צלעות מתאימות, ושתיהן ידועות:

k=ACAE=156=2.5k=\frac{AC}{AE}=\frac{15}{6}=2.5

טעות נפוצה: לחלק בסדר הפוך, 615=0.4\frac{6}{15}=0.4 - זה היחס בין המשולש ADEADE למשולש ABCABC, ולא כפי שהתבקש.

סעיף ג

תשובה:

DE=3.2DE=3.2 מטרים

DEDE מתאים ל-BCBC, והמשולש ADEADE קטן פי 2.5:

DE=BC2.5=82.5=3.2DE=\frac{BC}{2.5}=\frac{8}{2.5}=3.2

טעות נפוצה: לכפול ב-2.5 ולקבל 2020 - ארוך מהעמוד BCBC.

סעיף ד

תשובה:

AD=6.8AD=6.8 מטרים, DB=10.2DB=10.2 מטרים

ADAD מתאים ל-ABAB:

AD=AB2.5=172.5=6.8AD=\frac{AB}{2.5}=\frac{17}{2.5}=6.8

DD נמצאת על ABAB, ולכן DB=AB−AD=17−6.8=10.2DB=AB-AD=17-6.8=10.2.

טעות נפוצה: לחשב את ADAD מהצלע שאינה מתאימה, AC2.5=6\frac{AC}{2.5}=6, ולקבל DB=17−6=11DB=17-6=11.

שאלה 4 · טריגונומטריה: אומגה ממגדל תצפית

ממגדל תצפית יוצא אומגה (כבל גלישה) מתוח מראש המגדל AA אל נקודה BB על הקרקע.

גובה המגדל ACAC הוא 15 מטרים, ACAC מאונך לקרקע BCBC, והכבל יוצר עם הקרקע זווית של 35∘35^\circ (∢ABC\sphericalangle ABC), כמתואר בסרטוט.

35°DBCA
א.

מצאו את המרחק BCBC מנקודת הנחיתה לרגל המגדל.

ב.

מצאו את אורך הכבל ABAB.

ג.

החליטו להאריך את הכבל: נקודת הנחיתה החדשה DD נמצאת על המשך CBCB, 4 מטרים אחרי BB (BD=4BD=4). מצאו את המרחק DCDC.

ד.

מצאו את הזווית שהכבל החדש יוצר עם הקרקע (∢ADC\sphericalangle ADC).

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

BC≈21.42BC\approx21.42 מטרים

ACAC מול הזווית 35∘35^\circ ו-BCBC לידה, ולכן משתמשים בטנגנס:

tan⁡35∘=15BC⇒BC=15tan⁡35∘≈150.7002≈21.42\tan35^\circ=\frac{15}{BC}\quad\Rightarrow\quad BC=\frac{15}{\tan35^\circ}\approx\frac{15}{0.7002}\approx21.42

טעות נפוצה: לכפול, 15⋅tan⁡35∘≈10.5015\cdot\tan35^\circ\approx10.50 - בזווית קטנה מ-45∘45^\circ הניצב שליד הזווית ארוך מהניצב שמולה.

סעיף ב

תשובה:

AB≈26.15AB\approx26.15 מטרים

ABAB הוא היתר, ו-ACAC מול הזווית:

sin⁡35∘=15AB⇒AB=15sin⁡35∘≈150.5736≈26.15\sin35^\circ=\frac{15}{AB}\quad\Rightarrow\quad AB=\frac{15}{\sin35^\circ}\approx\frac{15}{0.5736}\approx26.15

טעות נפוצה: להשתמש בקוסינוס, 15cos⁡35∘≈18.31\frac{15}{\cos35^\circ}\approx18.31 - יוצא יתר קצר מהניצב BCBC.

סעיף ג

תשובה:

DC≈25.42DC\approx25.42 מטרים

DD על המשך CBCB מעבר ל-BB, ולכן DC=DB+BC≈4+21.42=25.42DC=DB+BC\approx4+21.42=25.42.

טעות נפוצה: להחסיר, 21.42−4=17.4221.42-4=17.42 - DD רחוקה יותר מהמגדל, לא קרובה יותר.

סעיף ד

תשובה:

∢ADC≈30.54∘\sphericalangle ADC\approx30.54^\circ

במשולש ישר הזווית ADCADC:

tan⁡∢ADC=ACDC≈1525.42≈0.590⇒∢ADC≈30.54∘\tan\sphericalangle ADC=\frac{AC}{DC}\approx\frac{15}{25.42}\approx0.590\quad\Rightarrow\quad\sphericalangle ADC\approx30.54^\circ

טעות נפוצה: להציב את BD=4BD=4 במקום DCDC: tan⁡∢ADC=154\tan\sphericalangle ADC=\frac{15}{4} ולקבל כ-75.07∘75.07^\circ.

שאלה 5 · דעיכה: ירידת ערך של מכונית

ערך המכונית של שירה יורד ב-12%12\% בכל שנה.

בתחילת שנת 2022 היה ערך המכונית 120,000 שקלים.

א.

מהו מקדם הדעיכה qq של ערך המכונית? מצאו את ערך המכונית בתחילת שנת 2025.

ב.

בתחילת איזו שנה יהיה ערך המכונית לראשונה נמוך מ-70,000 שקלים?

ג.

מה היה ערך המכונית בתחילת שנת 2020?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

q=0.88q=0.88; כ-81,777 שקלים

ירידה של 12%12\%: q=1−0.12=0.88q=1-0.12=0.88.

מתחילת 2022 עד תחילת 2025 עברו 3 שנים: 120,000⋅0.883≈81,777120{,}000\cdot0.88^3\approx81{,}777.

טעות נפוצה: לקחת q=0.12q=0.12 (האחוז עצמו) ולקבל ערך זעום, 120,000⋅0.123≈207120{,}000\cdot0.12^3\approx207 שקלים - qq הוא החלק שנשאר מהערך, 88%88\%.

סעיף ב

תשובה:

בתחילת שנת 2027

מחשבים את הערך שנה אחרי שנה (ניסוי וטעייה):

t=4t=4 (2026): 120,000⋅0.884≈71,963120{,}000\cdot0.88^4\approx71{,}963 - עדיין מעל 70,000.

t=5t=5 (2027): 120,000⋅0.885≈63,328120{,}000\cdot0.88^5\approx63{,}328 - לראשונה מתחת ל-70,000.

טעות נפוצה: לחפש tt שבו 0.88t≈70,000120,000≈0.5830.88^t\approx\frac{70{,}000}{120{,}000}\approx0.583, לקבל t≈4.2t\approx4.2, לעגל כלפי מטה ל-4 ולענות 2026 - אבל ב-2026 הערך עדיין 71,96371{,}963, מעל 70,000; הערך יורד מתחת ל-70,000 רק אחרי t=4t=4, כלומר בתחילת 2027.

סעיף ג

תשובה:

כ-154,959 שקלים

תחילת 2020 היא שנתיים לפני תחילת 2022. בכל שנה הערך הוכפל ב-0.88, ולכן חוזרים אחורה בחלוקה:

120,0000.882=120,0000.7744≈154,959\frac{120{,}000}{0.88^2}=\frac{120{,}000}{0.7744}\approx154{,}959

טעות נפוצה: "להוסיף בחזרה" 12%12\% בכל שנה, 120,000⋅1.122≈150,528120{,}000\cdot1.12^2\approx150{,}528 - אבל 12%12\% מחושבים מהערך הגבוה של השנה הקודמת, ולכן חוזרים אחורה בחלוקה ב-0.88 ולא בכפל ב-1.12.

שאלה 6 · שתי הצעות למנוי בחדר כושר: מודל ליניארי

חדר כושר מציע שתי תוכניות מנוי:

תוכנית א' - דמי הרשמה של 150 שקלים (משולמים פעם אחת) ועוד 80 שקלים לכל חודש.

תוכנית ב' - בלי דמי הרשמה, 110 שקלים לכל חודש.

א.

חשבו את המחיר הכולל של מנוי ל-4 חודשים בכל תוכנית. איזו תוכנית זולה יותר ל-4 חודשים?

ב.

כתבו ביטוי המתאר את המחיר הכולל של מנוי ל-xx חודשים בכל אחת מהתוכניות.

ג.

לרון יש 1,030 שקלים. לכמה חודשים הוא יכול לקנות מנוי לפי תוכנית א'?

ד.

לאחר כמה חודשים יהיה המחיר הכולל בשתי התוכניות שווה?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

א': 470 שקלים; ב': 440 שקלים - תוכנית ב' זולה יותר

A: 150+80⋅4=470B: 110⋅4=440\text{A}:\ 150+80\cdot4=470\qquad \text{B}:\ 110\cdot4=440

ל-4 חודשים תוכנית ב' זולה יותר.

טעות נפוצה: לבחור בתוכנית א' כי המחיר החודשי שלה נמוך יותר - בלי לחשב את דמי ההרשמה.

סעיף ב

תשובה:

א': 150+80x150+80x; ב': 110x110x

בתוכנית א' משלמים 150 פעם אחת ועוד 80 לכל חודש: 150+80x150+80x.

בתוכנית ב' משלמים רק 110 לכל חודש: 110x110x.

טעות נפוצה: לכתוב בתוכנית א' 80+150x80+150x - דמי ההרשמה משולמים פעם אחת, לא כל חודש.

סעיף ג

תשובה:

11 חודשים

150+80x=1030⇒80x=880⇒x=11150+80x=1030\quad\Rightarrow\quad80x=880\quad\Rightarrow\quad x=11

טעות נפוצה: לשכוח את דמי ההרשמה, 103080=12.875\frac{1030}{80}=12.875, ולענות 12 חודשים.

סעיף ד

תשובה:

לאחר 5 חודשים

משווים את שני הביטויים:

150+80x=110x⇒150=30x⇒x=5150+80x=110x\quad\Rightarrow\quad150=30x\quad\Rightarrow\quad x=5

לאחר 5 חודשים המחיר שווה (550 שקלים). בכל חודש תוכנית ב' יקרה ב-30 שקלים, ולכן אחרי 5 חודשים היא "משלימה" את דמי ההרשמה של 150 שקלים.

טעות נפוצה: לחלק את דמי ההרשמה במחיר החודשי של תוכנית א', 15080=1.875\frac{150}{80}=1.875, במקום בהפרש בין המחירים החודשיים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.