דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 371 - מתכונת 6 בדרך לבגרות

3 יח"ל · שאלון 035371 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 371 (3 יח"ל), בדרך לבגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · ירידת ערך: מחיר עתידי ואחוז הירידה

המחיר של מכונית ג' היום הוא 90,00090{,}000 שקלים. המחיר שלה יורד מדי שנה ב-10%10\%.

א.

מה יהיה המחיר של מכונית ג' בעוד שנה?

ב.

מה יהיה המחיר של מכונית ג' בעוד 3 שנים? היעזרו בנוסחה At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t.

ג.

המחיר של מכונית ד' היום הוא 80,00080{,}000 שקלים, ובעוד שנה יהיה 74,40074{,}400 שקלים. גם המחיר של מכונית ד' יורד מדי שנה באחוז קבוע.

בכמה אחוזים יורד מדי שנה המחיר של מכונית ד'?

ד.

איזו מכונית, ג' או ד', תהיה יקרה יותר בעוד שנתיים?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

81,00081{,}000 שקלים

ירידה של 10%10\% - נשאר 90%90\% מהמחיר, כלומר כפל ב-0.90.9:

90,000⋅0.9=81,00090{,}000\cdot0.9=81{,}000

טעות נפוצה: לכפול ב-0.10.1 ולקבל 9,0009{,}000 שקלים - זה גובה הירידה, לא המחיר החדש.

סעיף ב

תשובה:

65,61065{,}610 שקלים

A0=90,000A_0=90{,}000, q=0.9q=0.9, t=3t=3:

A3=90,000⋅0.93=90,000⋅0.729=65,610A_3=90{,}000\cdot0.9^3=90{,}000\cdot0.729=65{,}610

טעות נפוצה: להוריד 9,0009{,}000 שקלים בכל שנה: 90,000−3⋅9,000=63,00090{,}000-3\cdot9{,}000=63{,}000. בכל שנה 10%10\% מחושבים מהמחיר של אותה שנה, ולכן הירידה קטנה משנה לשנה.

סעיף ג

תשובה:

7%7\%

q=74,40080,000=0.93q=\frac{74{,}400}{80{,}000}=0.93

1−0.93=0.071-0.93=0.07, כלומר המחיר יורד ב-7%7\% בשנה.

טעות נפוצה: לענות 93%93\% - זה המקדם qq, לא אחוז הירידה.

סעיף ד

תשובה:

מכונית ג' (72,90072{,}900 שקלים, לעומת 69,19269{,}192 שקלים)

מכונית ג': 90,000⋅0.92=72,90090{,}000\cdot0.9^2=72{,}900.

מכונית ד': 80,000⋅0.932=69,19280{,}000\cdot0.93^2=69{,}192.

72,900>69,19272{,}900>69{,}192, ולכן מכונית ג' תהיה יקרה יותר.

טעות נפוצה: לחשב את מכונית ד' כירידה של 2⋅7%=14%2\cdot7\%=14\%: 80,000⋅0.86=68,80080{,}000\cdot0.86=68{,}800. שתי ירידות של 7%7\% הן כפל ב-0.932=0.86490.93^2=0.8649, ולא ב-0.860.86.

שאלה 2 · הסתברות בשני שלבים: סוכרייה ורולטה

בשקית יש 20 סוכריות: 5 בטעם תות והשאר בטעם לימון.

נועה מוציאה סוכרייה באקראי. אם יצאה סוכריית תות, נועה מסובבת רולטה שבה ההסתברות לזכות בפרס היא 0.6. אם יצאה סוכריית לימון, היא מסובבת רולטה אחרת שבה ההסתברות לזכות בפרס היא 0.3.

א.

מהי ההסתברות שנועה תוציא סוכריית תות?

ב.

מהי ההסתברות שנועה תוציא סוכריית תות ותזכה בפרס?

ג.

מהי ההסתברות שנועה תוציא סוכריית לימון ותזכה בפרס?

ד.

מהי ההסתברות שנועה תזכה בפרס?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

0.250.25

P(תות)=520=0.25P(\text{תות})=\frac{5}{20}=0.25

טעות נפוצה: לחלק במספר סוכריות הלימון (1515) ולקבל 515≈0.333\frac{5}{15}\approx0.333.

סעיף ב

תשובה:

0.150.15

שני השלבים קורים זה אחרי זה, ולכן כופלים את ההסתברויות:

0.25⋅0.6=0.150.25\cdot0.6=0.15

טעות נפוצה: לחבר את ההסתברויות במקום לכפול: 0.25+0.6=0.850.25+0.6=0.85.

סעיף ג

תשובה:

0.2250.225

ההסתברות לסוכריית לימון: 1520=0.75\frac{15}{20}=0.75.

0.75⋅0.3=0.2250.75\cdot0.3=0.225

טעות נפוצה: לענות 0.30.3 - זו ההסתברות לזכות רק אחרי שכבר יצאה סוכריית לימון.

סעיף ד

תשובה:

0.3750.375

נועה יכולה לזכות בשתי דרכים: תות וזכייה (סעיף ב), או לימון וזכייה (סעיף ג). הדרכים לא יכולות לקרות יחד, ולכן מחברים:

0.15+0.225=0.3750.15+0.225=0.375

טעות נפוצה: לקחת ממוצע של שני הסיכויים לזכות, 0.6+0.32=0.45\frac{0.6+0.3}{2}=0.45.

שאלה 3 · יחס: תשלום לוועד בית לפי חדרים או לפי שטח

בכל קומה בבניין יש שלוש דירות: דירת 2 חדרים, דירת 4 חדרים ודירת 5 חדרים.

התשלום לוועד הבית נקבע לפי מספר החדרים, ביחס 2:4:52:4:5. הדיירים בדירת 5 חדרים משלמים 300 שקלים.

א.

דירת 5 חדרים משלמת 5 חלקים של היחס. כמה שקלים הם חלק אחד?

ב.

כמה משלמים הדיירים בדירת 2 חדרים, וכמה בדירת 4 חדרים?

ג.

מהו הסכום הכולל שמשלמים הדיירים בכל קומה?

ד.

הוצע לחלק את אותו סכום של כל קומה (660 שקלים) לפי שטחי הדירות: דירת 2 חדרים - 60 מ"ר, דירת 4 חדרים - 96 מ"ר, דירת 5 חדרים - 108 מ"ר.

חשבו את סך השטח של הדירות בקומה, ואת הסכום שמשלמים לכל מ"ר.

ה.

כמה ישלמו דיירי כל אחת מהדירות בקומה לפי השטח?

ו.

לכל אחת מהדירות: באיזו שיטה התשלום נמוך יותר - לפי מספר החדרים או לפי השטח?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

60 שקלים

5 חלקים הם 300 שקלים, ולכן חלק אחד:

3005=60\frac{300}{5}=60

טעות נפוצה: לחלק את 300 בסכום חלקי היחס (2+4+5=112+4+5=11) ולקבל כ-27.2727.27 שקלים. 300 הוא התשלום של דירת 5 חדרים בלבד, כלומר 5 חלקים.

סעיף ב

תשובה:

דירת 2 חדרים: 120 שקלים; דירת 4 חדרים: 240 שקלים

דירת 2 חדרים משלמת 2 חלקים: 2⋅60=1202\cdot60=120. דירת 4 חדרים משלמת 4 חלקים: 4⋅60=2404\cdot60=240.

טעות נפוצה: לחלק את 300 בין שתי הדירות ביחס 2:42:4, כאילו 300 הוא הסכום שלהן יחד - ומקבלים 100 ו-200 שקלים.

סעיף ג

תשובה:

660 שקלים

120+240+300=660120+240+300=660

(או: 2+4+5=112+4+5=11 חלקים, 11⋅60=66011\cdot60=660.)

טעות נפוצה: לכפול את 300 במספר הדירות בקומה - 900 שקלים, כאילו כל הדירות בנות 5 חדרים.

סעיף ד

תשובה:

264 מ"ר; 2.52.5 שקלים לכל מ"ר

סך השטח בקומה: 60+96+108=26460+96+108=264 מ"ר.

לכל מ"ר:

660264=2.5\frac{660}{264}=2.5

טעות נפוצה: לחלק הפוך, את השטח בסכום: 264660=0.4\frac{264}{660}=0.4. מחיר למ"ר הוא שקלים חלקי מ"ר.

סעיף ה

תשובה:

דירת 2 חדרים: 150 שקלים; דירת 4 חדרים: 240 שקלים; דירת 5 חדרים: 270 שקלים

כופלים את השטח של כל דירה ב-2.52.5 שקלים:

דירת 2 חדרים: 60⋅2.5=15060\cdot2.5=150. דירת 4 חדרים: 96⋅2.5=24096\cdot2.5=240. דירת 5 חדרים: 108⋅2.5=270108\cdot2.5=270.

בדיקה: 150+240+270=660150+240+270=660.

טעות נפוצה: לחלק את 660 שווה בשווה בין שלוש הדירות - 220 שקלים לכל דירה, בלי להתחשב בשטחים.

סעיף ו

תשובה:

דירת 2 חדרים: לפי מספר החדרים; דירת 5 חדרים: לפי השטח; דירת 4 חדרים: אין הבדל

משווים את שני הסכומים לכל דירה:

דירת 2 חדרים: 120<150120<150 - לפי מספר החדרים.

דירת 4 חדרים: 240 בשתי השיטות - אין הבדל.

דירת 5 חדרים: 270<300270<300 - לפי השטח.

טעות נפוצה: לבחור לכל דירה את הסכום הגבוה, ולענות הפוך: לדירת 2 חדרים לפי השטח ולדירת 5 חדרים לפי החדרים.

שאלה 4 · טריגונומטריה: סולם שנשען על קיר

סולם שאורכו 5 מטרים נשען על קיר אנכי. רגל הסולם (FF) נמצאת על הקרקע במרחק 1.6 מטרים מן הקיר, וראש הסולם (WW) נשען על הקיר (ראו סרטוט).

PWF

המשולש PFWPFW ישר זווית ב-PP: FWFW הוא הסולם, PFPF הוא המרחק מן הקיר, ו-PWPW הוא הגובה שאליו מגיע הסולם.

א.

מצאו את הזווית שבין הסולם לקרקע (∠PFW\angle PFW).

ב.

לאיזה גובה על הקיר מגיע הסולם (PWPW)?

ג.

לפי כללי הבטיחות, הזווית שבין הסולם לקרקע צריכה להיות 75∘75^\circ. באיזה מרחק מן הקיר צריך להציב את רגל הסולם?

ד.

לאיזה גובה על הקיר יגיע הסולם כשהזווית היא 75∘75^\circ? בכמה גבוה יותר זה מן הגובה שמצאתם בסעיף ב?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

≈71.3∘\approx71.3^\circ

ידועים היתר FW=5FW=5 והניצב שליד הזווית, PF=1.6PF=1.6, ולכן משתמשים בקוסינוס:

cos⁡∠PFW=1.65=0.32⇒∠PFW≈71.3∘\cos\angle PFW=\frac{1.6}{5}=0.32\quad\Rightarrow\quad\angle PFW\approx71.3^\circ

טעות נפוצה: להשתמש בסינוס: sin⁡∠PFW=0.32\sin\angle PFW=0.32, ומקבלים ≈18.7∘\approx18.7^\circ - זו הזווית בין הסולם לקיר.

סעיף ב

תשובה:

≈4.74\approx4.74 מטרים

לפי משפט פיתגורס במשולש PFWPFW:

PW=52−1.62=25−2.56=22.44≈4.74PW=\sqrt{5^2-1.6^2}=\sqrt{25-2.56}=\sqrt{22.44}\approx4.74

טעות נפוצה: לחבר במקום לחסר: 25+2.56≈5.25\sqrt{25+2.56}\approx5.25 - גבוה מאורך הסולם.

סעיף ג

תשובה:

≈1.29\approx1.29 מטרים

הסולם (היתר) נשאר באורך 5 מטרים, והמרחק מן הקיר הוא הניצב שליד הזווית 75∘75^\circ:

PF=5⋅cos⁡75∘≈5⋅0.2588≈1.29PF=5\cdot\cos75^\circ\approx5\cdot0.2588\approx1.29

טעות נפוצה: לחלק ב-cos⁡75∘\cos75^\circ: 5cos⁡75∘≈19.3\frac{5}{\cos75^\circ}\approx19.3 - מרחק ארוך מהסולם עצמו.

סעיף ד

תשובה:

≈4.83\approx4.83 מטרים; גבוה יותר בכ-0.09 מטר

הגובה הוא הניצב שמול הזווית 75∘75^\circ:

PW=5⋅sin⁡75∘≈5⋅0.9659≈4.83PW=5\cdot\sin75^\circ\approx5\cdot0.9659\approx4.83
4.83−4.74=0.094.83-4.74=0.09

טעות נפוצה: לחלק ב-sin⁡75∘\sin75^\circ במקום לכפול: 5sin⁡75∘≈5.18\frac{5}{\sin75^\circ}\approx5.18 - יותר מאורך הסולם, וזה בלתי אפשרי לגובה שהסולם מגיע אליו.

שאלה 5 · ממוצע, חציון ודיאגרמת עיגול: כרטיסי קולנוע

לרשת בתי קולנוע יש חמישה סניפים. בטבלה שלפניכם מוצג המחיר של כרטיס לסרט בכל סניף.

הסניףבאר שבעאשדודנתניהחיפהירושלים
מחיר כרטיס (בשקלים)3842455055
א.

מצאו את המחיר הממוצע של כרטיס בחמשת הסניפים.

ב.

הרשת פתחה סניף שישי ברמת גן, ומחיר כרטיס בו הוא 52 שקלים. מצאו את המחיר הממוצע של כרטיס בששת הסניפים.

ג.

מצאו את החציון של מחירי הכרטיסים בששת הסניפים.

ד.

בסוף שבוע מסוים נמכרו 500 כרטיסים בארבעה מהסניפים: חיפה, נתניה, באר שבע ואשדוד.

בדיאגרמת העיגול שלפניכם מוצגת ההתפלגות של הכרטיסים שנמכרו לפי הסניף.

35%25%22%?‫חיפה (35)‬‫נתניה (25)‬‫באר שבע (22)‬‫אשדוד‬

מצאו כמה אחוזים מהכרטיסים נמכרו בסניף אשדוד.

ה.

מה הייתה ההכנסה מכל הכרטיסים שנמכרו בסניף אשדוד בסוף השבוע הזה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

46 שקלים

xˉ=38+42+45+50+555=2305=46\bar x=\frac{38+42+45+50+55}{5}=\frac{230}{5}=46

טעות נפוצה: לענות 45, המחיר האמצעי - זה החציון, לא הממוצע.

סעיף ב

תשובה:

47 שקלים

סכום חמשת המחירים הוא 230 (סעיף א). מוסיפים את 52 ומחלקים ב-6:

xˉ=230+526=2826=47\bar x=\frac{230+52}{6}=\frac{282}{6}=47

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של הממוצע הקודם ושל המחיר החדש, 46+522=49\frac{46+52}{2}=49 - הממוצע 46 מייצג חמישה סניפים.

סעיף ג

תשובה:

47.5 שקלים

מסדרים לפי גודל: 38, 42, 45, 50, 52, 5538,\ 42,\ 45,\ 50,\ 52,\ 55.

מספר הנתונים זוגי, ולכן החציון הוא ממוצע הנתונים במקומות 3 ו-4:

45+502=47.5\frac{45+50}{2}=47.5

טעות נפוצה: לקחת רק נתון אחד, כמו במספר אי-זוגי של נתונים - למשל את הנתון הרביעי, 50.

סעיף ד

תשובה:

18%

סכום הגזרות הוא 100%:

100%−35%−25%−22%=18%100\%-35\%-25\%-22\%=18\%

טעות נפוצה: לחבר את האחוזים הידועים, 35%+25%+22%=82%35\%+25\%+22\%=82\%, ולענות 82% - זה החלק של שלושת הסניפים האחרים; לאשדוד נשאר מה שחסר עד 100%.

סעיף ה

תשובה:

3,780 שקלים

מספר הכרטיסים באשדוד: 18% מ-500, 0.18⋅500=900.18\cdot500=90.

מחיר כרטיס באשדוד לפי הטבלה: 42 שקלים.

90⋅42=3,78090\cdot42=3{,}780

טעות נפוצה: לכפול את האחוז במחיר, 18⋅42=75618\cdot42=756 - צריך קודם לחשב כמה כרטיסים הם 18%.

שאלה 6 · המודל הליניארי: שני מועדוני כושר

במועדון כושר א' משלמים דמי הרשמה של 200 שקלים, ונוסף על כך 90 שקלים לכל חודש.

במועדון כושר ב' משלמים דמי הרשמה של 50 שקלים, ונוסף על כך 115 שקלים לכל חודש.

א.

כתבו ביטוי לתשלום הכולל בכל מועדון בעבור xx חודשים, ומצאו כמה ישלם מנוי בכל מועדון בעבור 10 חודשים.

ב.

אחרי כמה חודשים התשלום הכולל בשני המועדונים יהיה שווה?

ג.

דנה שילמה במועדון ב' 855 שקלים סך הכול. כמה חודשים היא הייתה מנויה?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

א': 200+90x200+90x, 1,100 שקלים; ב': 50+115x50+115x, 1,200 שקלים

דמי ההרשמה משולמים פעם אחת, והתשלום החודשי - לכל חודש:

א’: y=200+90xב’: y=50+115x\text{א': }y=200+90x\qquad\text{ב': }y=50+115x
x=10:200+900=1,10050+1,150=1,200x=10:\quad200+900=1{,}100\qquad50+1{,}150=1{,}200

טעות נפוצה: לכתוב y=90+200xy=90+200x - להחליף בין דמי ההרשמה לתשלום החודשי - ולקבל 2,090 שקלים במועדון א'.

סעיף ב

תשובה:

אחרי 6 חודשים (740 שקלים בכל מועדון)

200+90x=50+115x⇒150=25x⇒x=6200+90x=50+115x\quad\Rightarrow\quad150=25x\quad\Rightarrow\quad x=6

בדיקה: 200+90⋅6=740200+90\cdot6=740 ו-50+115⋅6=74050+115\cdot6=740 שקלים.

טעות נפוצה: לחבר את דמי ההרשמה במקום לחסר, 200+50115−90=10\frac{200+50}{115-90}=10, ולענות 10 חודשים - אבל ב-10 חודשים התשלומים שונים (סעיף א).

סעיף ג

תשובה:

7 חודשים

50+115x=855⇒115x=805⇒x=750+115x=855\quad\Rightarrow\quad115x=805\quad\Rightarrow\quad x=7

טעות נפוצה: לחלק את כל הסכום בתשלום החודשי, 855115≈7.4\frac{855}{115}\approx7.4, בלי להפחית את דמי ההרשמה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.