מתכונת במתמטיקה 371 - מתכונת 4 מעל רמת בגרות
3 יח"ל · שאלון 035371 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן מתכונת במבנה של שאלון 371 (3 יח"ל), מעל רמת בגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.
שאלה 1 · גדילה ודעיכה: דגים בשתי בריכות
בבריכת דגים א' היו בתחילת העונה 625 דגים.
בכל שבוע גדל מספר הדגים בבריכה זו ב-20%.
בבריכת דגים ב' היו בתחילת העונה 4,096 דגים.
בגלל זיהום המים קטן מספר הדגים בבריכה זו מדי שבוע בצורה מעריכית.
היעזרו בגרפים שלפניכם וענו על הסעיפים הבאים.
איזה מבין הגרפים 1 או 2 מתאים לבריכה א' ואיזה לבריכה ב'? נמקו.
כעבור כמה שבועות מיום המדידה הראשון היה בשתי הבריכות אותו מספר דגים?
כמה דגים היו בכל אחת מהבריכות בשבוע זה?
בכמה אחוזים קטן מספר הדגים בבריכה ב' מדי שבוע?
כדי להציל את הדגים בבריכה ב' הוחלט להעביר דגים מבריכה א' לבריכה ב'.
ההעברה התחילה לאחר שבבריכה א' היו יותר מ-2,000 דגים.
כעבור כמה שבועות מיום המדידה הראשון החלו בהעברת הדגים?
כמה דגים בערך היו בשבוע זה בבריכה ב' לפני ההעברה?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
גרף 1 - בריכה א'; גרף 2 - בריכה ב'
בבריכה א' מספר הדגים גדל, ולכן הגרף שלה עולה; בבריכה ב' מספר הדגים קטן, ולכן הגרף שלה יורד.
גם נקודת ההתחלה מתאימה: בשבוע 0 גרף 2 גבוה (4,096 דגים) וגרף 1 נמוך (625 דגים).
לכן גרף 1 (עולה, מתחיל נמוך) - בריכה א', וגרף 2 (יורד, מתחיל גבוה) - בריכה ב'.
טעות נפוצה: להתאים לפי הגובה בסוף הסרטוט - גרף 1 גבוה בשבוע 8, ולכן לשייך אותו לבריכה ב' שהתחילה עם יותר דגים - ולקבל את ההתאמה ההפוכה (גרף 1 - ב', גרף 2 - א').
סעיף ב(1)
כעבור 4 שבועות
מספר הדגים בשתי הבריכות שווה בנקודת החיתוך של הגרפים.
הקו המקווקו העובר בנקודת החיתוך פוגש את ציר השבועות בשבוע 4.
לכן כעבור 4 שבועות היה בשתי הבריכות אותו מספר דגים.
טעות נפוצה: לענות "5 שבועות" - השבוע הראשון שבו בבריכה א' יש יותר דגים - במקום הזמן שבו המספרים שווים: נקודת החיתוך עצמה, בשבוע 4.
סעיף ב(2)
1,296 דגים בכל בריכה
בשבוע 4 מספר הדגים בשתי הבריכות שווה, ובבריכה א' ידוע המקדם: גדילה של 20% היא .
בשבוע זה היו 1,296 דגים בכל אחת מהבריכות.
טעות נפוצה: להוסיף בכל שבוע 20% מהכמות ההתחלתית (125 דגים): - זה תהליך ליניארי, לא מעריכי.
סעיף ג
ב-25% מדי שבוע
בבריכה ב': , וכעבור 4 שבועות היו בה 1,296 דגים (סעיף ב).
מוציאים שורש רביעי: .
, ולכן מספר הדגים קטן ב-25% מדי שבוע.
טעות נפוצה: לחשב את הירידה הכוללת, , ולחלק ב-4 שבועות - כ-17.1% לשבוע.
סעיף ד(1)
כעבור 7 שבועות
מחפשים את מספר השבועות השלם הראשון שבו . בניסוי וטעייה:
לכן ההעברה החלה כעבור 7 שבועות.
טעות נפוצה: לעצור ב-, כי "קרוב ל-2,000" - אבל בשבוע 6 עדיין לא היו בבריכה יותר מ-2,000 דגים.
סעיף ד(2)
כ-547 דגים
בבריכה ב': , (סעיף ג), (סעיף ד(1)).
לפני ההעברה היו בבריכה ב' כ-547 דגים.
טעות נפוצה: להתחיל מ-1,296 הדגים של שבוע 4 ובכל זאת להעלות בחזקת 7: . משבוע 4 עד שבוע 7 עוברים רק 3 שבועות.
שאלה 2 · הסתברות: מספר אסימונים לא ידוע ושליפה בלי החזרה
במשחק קופסה יש שקית ובה 60 אסימונים: 25 אסימונים אדומים, והשאר אסימונים כחולים ואסימונים ירוקים.
רון שולף מהשקית אסימון באקראי, רושם את צבעו ומחזיר אותו לשקית. אחר כך יעל שולפת מהשקית אסימון באקראי.
ההסתברות ששניהם שלפו אסימון ירוק היא .
כמה אסימונים כחולים יש בשקית?
מהי ההסתברות ששניהם שלפו אסימון באותו הצבע?
בסיבוב הבא שינו את הכללים: רון שולף אסימון באקראי ולא מחזיר אותו לשקית, ואחר כך יעל שולפת אסימון באקראי מתוך האסימונים שנשארו בשקית.
מהי ההסתברות ששניהם שלפו אסימון אדום?
לפי הכללים החדשים, מהי ההסתברות שלפחות אחד מהם שלף אסימון ירוק?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
20 אסימונים
נסמן ב- את מספר האסימונים הירוקים. רון מחזיר את האסימון, ולכן השליפות בלתי תלויות:
(לוקחים את השורש החיובי - הסתברות אינה שלילית.)
מספר האסימונים הכחולים: .
טעות נפוצה: לשכוח להחסיר את האסימונים האדומים ולענות .
סעיף ב
שלושה מקרים זרים - שניהם אדום, שניהם כחול, שניהם ירוק:
טעות נפוצה: לשכוח את המקרה "שניהם ירוק" (הצבע שמספרו נמצא בסעיף א) ולקבל .
סעיף ג
עכשיו השליפות תלויות: אחרי שרון שלף אסימון ולא החזיר אותו, יעל שולפת מתוך 59 אסימונים.
אם רון שלף אסימון אדום, נשארו 24 אסימונים אדומים מתוך 59:
טעות נפוצה: להמשיך לחשב כמו עם החזרה, - בלי החזרה יעל שולפת מ-59 אסימונים, ונשארו בהם רק 24 אדומים.
סעיף ד
המשלים של "לפחות אחד ירוק" הוא "אף אחד לא ירוק". יש אסימונים שאינם ירוקים:
טעות נפוצה: לחשב רק "בדיוק אחד ירוק", , ולשכוח את המקרה ששניהם שלפו ירוק.
שאלה 3 · משולשים דומים: חלון משולש עם מסגרת
בחזית של בית יש חלון בצורת משולש שווה שוקיים ().
בתוך החלון מותקנת זכוכית בצורת משולש שווה שוקיים (). הצלע מקבילה לצלע , וזוויות הראש של שני המשולשים שוות: .
השטח שבין שני המשולשים הוא מסגרת עץ, כמתואר בסרטוט.
הסבירו מדוע המשולשים ו- הם משולשים דומים.
נתון: ס"מ, ס"מ.
הוא גובה לצלע במשולש , כמתואר בסרטוט.
מצאו את אורך הגובה .
חשבו את שטח החלון כולו ().
נתון כי אורך הצלע הוא 30 ס"מ.
מצאו את יחס הדמיון בין המשולשים ו-.
חשבו את שטח הזכוכית ().
חשבו את שטח מסגרת העץ.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(נתון), וזוויות הבסיס בכל משולש שווה שוקיים הן , ולכן גם ; לפי ז.ז. המשולשים דומים.
במשולש שווה שוקיים זוויות הבסיס שוות, ולכן:
נתון ש-, ולכן גם .
יש שני זוגות של זוויות שוות (, ), ולכן המשולשים דומים לפי ז.ז.
טעות נפוצה: לנמק "שני המשולשים שווי שוקיים, ולכן הם דומים" - שני משולשים שווי שוקיים אינם דומים בהכרח (למשל משולש עם זווית ראש ומשולש עם זווית ראש ). צריך גם את השוויון של זוויות הראש.
סעיף ב(1)
ס"מ
במשולש שווה שוקיים הגובה לבסיס חוצה את הבסיס: .
במשולש ישר הזווית היתר הוא :
טעות נפוצה: להציב את כל הבסיס כניצב: .
סעיף ב(2)
סמ"ר
טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-2 ולקבל 3,000.
סעיף ג(1)
(כלומר )
הצלע מתאימה לצלע (שתיהן מול זוויות הראש השוות):
טעות נפוצה: לחשב את היחס בין השוק לבסיס , - אלה אינן צלעות מתאימות.
סעיף ג(2)
סמ"ר
יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון:
דרך אחרת: הגובה של הוא , ו-.
טעות נפוצה: להקטין את השטח ביחס הדמיון עצמו: .
סעיף ד
סמ"ר
טעות נפוצה: לחשב שטח של משולש שהבסיס שלו הוא הפרש הבסיסים והגובה שלו הוא הפרש הגבהים: - המסגרת אינה משולש.
שאלה 4 · בניין ואנטנה: שתי זוויות ראייה מאותה נקודה
נועה עומדת בנקודה A, במרחק לא ידוע מבניין. הבסיס של הבניין בנקודה B וראש הבניין בנקודה C.
על גג הבניין מוצבת אנטנה שאורכה 8 מטרים, והקצה העליון שלה בנקודה D. DB מאונך ל-AB (ראו סרטוט).
זווית הגובה מ-A לראש הבניין היא , וזווית הגובה מ-A לקצה האנטנה היא .
מצאו את המרחק AB.
מצאו את גובה הבניין BC.
מצאו את המרחק מנועה לקצה האנטנה (AD).
נועה החלה ללכת מן הנקודה A לכיוון הנקודה B, ועצרה בנקודה G שממנה זווית הגובה לקצה האנטנה היא .
מצאו כמה מטרים הלכה נועה מן הנקודה A עד הנקודה G.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
מטרים
נסמן . בכל אחד מהמשולשים ישרי הזווית ABC ו-ABD ידוע הניצב שליד הזווית (), והניצב שמול הזווית מובע בעזרתו בטנגנס:
ההפרש ביניהם הוא אורך האנטנה:
טעות נפוצה: "לחסר את הזוויות" ולחשב - הזווית אינה זווית במשולש ישר זווית שבו 8 הוא ניצב.
סעיף ב
מטרים
(בדיקה: , ו-.)
טעות נפוצה: להשתמש בזווית ולקבל - זה הגובה של קצה האנטנה, BD, ולא של הבניין.
סעיף ג
מטרים
AD הוא היתר במשולש ABD, ו-AB הניצב שליד הזווית :
טעות נפוצה: לכפול במקום לחלק, - קצר מהניצב AB, ולכן בלתי אפשרי ליתר.
סעיף ד
כ-16.3 מטרים
במשולש ישר הזווית GBD ידוע הניצב שמול הזווית , והנעלם הוא הניצב שליד הזווית:
נועה הלכה את ההפרש בין המרחק ההתחלתי למרחק הנותר:
טעות נפוצה: לעצור ב- - זה המרחק שנשאר לה עד הבניין, לא המרחק שהלכה.
שאלה 5 · סטטיסטיקה: דיאגרמת עיגול, ממוצע וחציון בבית קפה
בבית קפה נמכרו ביום מסוים משקאות מארבעה סוגים.
בדיאגרמת העיגול שלפניכם מוצגת התפלגות המכירות בבית הקפה באותו יום לפי סוג המשקה.
מהו אחוז השייקים מתוך כלל המשקאות שנמכרו באותו יום?
בטבלה שלפניכם מוצגים המחירים של ארבעת סוגי המשקאות.
באותו יום נמכרו 300 משקאות סך הכול.
העתיקו את הטבלה למחברת הבחינה והשלימו אותה.
חשבו את המחיר הממוצע של כל המשקאות שנמכרו באותו יום.
חשבו את חציון המחירים של המשקאות שנמכרו באותו יום.
בסוף אותו היום נמכרו בבית הקפה 40 שייקים נוספים. השייקים הנוספים נמכרו בהנחה של 50% לכל שייק.
האם לאחר מכירת השייקים הנוספים, המחיר הממוצע של כל המשקאות שנמכרו באותו היום גדל או קטן? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
20%
סכום הגזרות בדיאגרמת עיגול הוא 100%:
טעות נפוצה: לענות 80% - זה סכום שלוש הגזרות הנתונות, ולא החלק שחסר להן עד 100%.
סעיף ב
תה: 45, מיץ: 105, קפה: 90, שייק: 60
תה: . מיץ: . קפה: . שייק: .
בדיקה: .
טעות נפוצה: לרשום את האחוזים כמספר המשקאות (15, 35, 30, 20). סכומם 100, ולא 300.
סעיף ג(1)
12.3 שקלים
טעות נפוצה: לחשב ממוצע של ארבעת המחירים בלי שכיחויות, .
סעיף ג(2)
11 שקלים
300 נתונים - החציון הוא הממוצע של הנתונים במקומות ה-150 וה-151 (אחרי סידור המחירים מהקטן לגדול).
8 שקלים - מקומות 1-45; 10 שקלים - מקומות 46-150; 12 שקלים - מקומות 151-240; 20 שקלים - מקומות 241-300.
טעות נפוצה: לקחת רק את הנתון במקום ה-150 ולענות 10.
סעיף ד
קטן: מחיר שייק בהנחה הוא 10 שקלים, פחות מהממוצע
מחיר שייק אחרי הנחה של 50%: שקלים.
כל הנתונים שנוספו (10) קטנים מהממוצע הקודם (12.3), ולכן הממוצע קטן.
בדיקה:
טעות נפוצה: להשוות את המחיר המלא של שייק (20 שקלים) לממוצע ולהסיק שהממוצע גדל - ולשכוח את ההנחה.
שאלה 6 · המודל הליניארי: תשלום לא ידוע ונקודת השוויון
שתי קבוצות כדורסל - קבוצה א' וקבוצה ב' - אוספות כסף לקניית מדים.
בקופה של קבוצה א' היו 7,200 שקלים, ונוסף על כך כל שחקן בקבוצה משלם 450 שקלים.
בקופה של קבוצה ב' היו 2,700 שקלים, ונוסף על כך כל שחקן בקבוצה משלם סכום קבוע, אחר מזה של קבוצה א'.
ידוע שכאשר 15 שחקנים שילמו בכל קבוצה, הסכום הכולל בשתי הקופות היה שווה.
כמה משלם כל שחקן בקבוצה ב'?
נסמן ב- את מספר השחקנים ששילמו בכל קבוצה. כתבו ביטוי אלגברי לסכום הכולל בקופה של כל קבוצה.
לאילו ערכים של הסכום בקופה של קבוצה א' גדול מן הסכום בקופה של קבוצה ב'?
המחיר של מדים לקבוצה הוא 16,000 שקלים.
בכל קבוצה יש שחקנים, וכולם שילמו. לאילו ערכים של רק בקופה של קבוצה ב' יהיה סכום שמספיק לקניית המדים?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
750 שקלים
נסמן ב- את הסכום שמשלם כל שחקן בקבוצה ב'. כש-15 שחקנים שילמו:
טעות נפוצה: להשוות את 2,700 + התשלומים של קבוצה ב' רק לסכום ההתחלתי של קבוצה א': , ומקבלים - בקופה של קבוצה א' כבר נוספו גם 15 תשלומים של 450.
סעיף ב
א': ; ב':
טעות נפוצה: לכתוב לקבוצה ב' - הסכום ההתחלתי אינו מוכפל במספר השחקנים.
סעיף ג
כשמספר השחקנים ששילמו קטן מ-15 ()
כלומר כל עוד שילמו פחות מ-15 שחקנים בכל קבוצה, הקופה של קבוצה א' גדולה יותר; ב-15 הן שוות, ומעבר לכך הקופה של קבוצה ב' גדולה יותר, כי כל שחקן בה מוסיף יותר.
טעות נפוצה: להפוך את כיוון אי-השוויון ולענות - בדיקה עם מראה שבהתחלה דווקא לקבוצה א' יש יותר (7,200 מול 2,700).
סעיף ד
או
קבוצה ב' מספיקה כאשר
קבוצה א' מספיקה כאשר
רק קבוצה ב' מספיקה כש- אבל , כלומר או .
בדיקה: : קבוצה ב' , קבוצה א' ; : קבוצה א' - כבר שתיהן מספיקות.
טעות נפוצה: לענות - אבל מ-20 שחקנים גם הקופה של קבוצה א' מספיקה, ואז לא רק קבוצה ב'.