דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 372 - מתכונת 3 מעל רמת בגרות

3 יח"ל · שאלון 035372 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 372 (3 יח"ל), מעל רמת בגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · מרובע עם אלכסונים מאונכים: פרמטר במשוואת האלכסון

במרובע OABCOABC הקודקוד AA נמצא על ציר ה-yy, הקודקוד CC נמצא על ציר ה-xx, והקודקוד OO הוא ראשית הצירים (ראו סרטוט).

האלכסון ACAC מאונך לאלכסון OBOB, ונקודת החיתוך של האלכסונים, EE, היא אמצע האלכסון OBOB.

משוואת האלכסון ACAC היא y=−13x+10y=-\frac13x+10.

OABCE
א.

מצאו את שיעורי הקודקודים AA ו-CC ואת שיעורי הנקודה EE.

ב.

מצאו את שיעורי הקודקוד BB.

ג.

חשבו את אורכי ארבע הצלעות של המרובע OABCOABC. מהו סוג המרובע? נמקו.

ד.

חשבו את שטח המרובע OABCOABC.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

A(0,10)A(0,10), C(30,0)C(30,0), E(3,9)E(3,9)

AA על ציר ה-yy: מציבים x=0x=0 ומקבלים A(0,10)A(0,10). CC על ציר ה-xx: 0=−13x+100=-\frac13x+10, ולכן x=30x=30 ו-C(30,0)C(30,0).

האלכסון OBOB מאונך ל-ACAC (שיפוע −13-\frac13), ולכן שיפועו 33, והוא עובר בראשית: y=3xy=3x.

EE היא נקודת החיתוך: 3x=−13x+103x=-\frac13x+10, כלומר 103x=10\frac{10}{3}x=10, x=3x=3, y=9y=9. לכן E(3,9)E(3,9).

סעיף ב

תשובה:

B(6,18)B(6,18)

EE היא אמצע OBOB ו-O(0,0)O(0,0), ולכן xB2=3\frac{x_B}{2}=3 ו-yB2=9\frac{y_B}{2}=9. מכאן B(6,18)B(6,18).

סעיף ג

תשובה:

OA=AB=10OA=AB=10, BC=CO=30BC=CO=30; דלתון

OA=10OA=10 (קטע על ציר ה-yy), CO=30CO=30 (קטע על ציר ה-xx).

AB=(6−0)2+(18−10)2=36+64=10AB=\sqrt{(6-0)^2+(18-10)^2}=\sqrt{36+64}=10.

BC=(30−6)2+(0−18)2=576+324=900=30BC=\sqrt{(30-6)^2+(0-18)^2}=\sqrt{576+324}=\sqrt{900}=30.

יש במרובע שני זוגות של צלעות סמוכות שוות (OA=ABOA=AB, BC=COBC=CO), ולכן הוא דלתון.

סעיף ד

תשובה:

300300

בדלתון האלכסונים מאונכים, והשטח הוא מחצית מכפלת האלכסונים.

AC=302+102=1000=1010AC=\sqrt{30^2+10^2}=\sqrt{1000}=10\sqrt{10}, OB=62+182=360=610OB=\sqrt{6^2+18^2}=\sqrt{360}=6\sqrt{10}.

S=1010⋅6102=6002=300S=\frac{10\sqrt{10}\cdot6\sqrt{10}}{2}=\frac{600}{2}=300.

שאלה 2 · תכנון ליניארי: אגרטלים וקערות בסטודיו

רותם מכינה בסטודיו שלה אגרטלים וקערות מחימר. כמות החימר לכלי, זמן הצביעה של הכלי והרווח הנקי ממנו נתונים בטבלה שלהלן:

סוג הכליכמות חימר לכליזמן צביעהרווח נקי לכלי
אגרטל800 גרם20 דקות50 שקלים
קערה200 גרם30 דקות20 שקלים

רותם צובעת כלי אחד בכל פעם, ומתחילה לצבוע כלי חדש רק אחרי שסיימה לצבוע את הכלי הקודם.

בשבוע מסוים היו לרותם 4,800 גרם חימר לכל היותר ו-420 דקות של צביעה לכל היותר.

סמנו ב-xx את מספר האגרטלים שהכינה רותם בשבוע זה.

סמנו ב-yy את מספר הקערות שהכינה רותם בשבוע זה.

א(1).

רשמו את מערכת האילוצים של הבעיה.

א(2).

סרטטו את התחום האפשרי של הבעיה.

ב.

רשמו את פונקציית המטרה של הבעיה.

ג.

מהו הרווח המקסימלי האפשרי בשבוע זה ממכירת כל הכלים?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א(1)

תשובה:

800x+200y≤4800800x+200y\le4800, 20x+30y≤42020x+30y\le420, x≥0x\ge0, y≥0y\ge0

אילוץ החימר:

800x+200y≤4800⇔4x+y≤24800x+200y\le4800\quad\Leftrightarrow\quad 4x+y\le24

אילוץ זמן הצביעה: הכלים נצבעים בזה אחר זה, ולכן הזמנים מצטברים:

20x+30y≤420⇔2x+3y≤4220x+30y\le420\quad\Leftrightarrow\quad 2x+3y\le42

ובנוסף x≥0x\ge0, y≥0y\ge0.

טעות נפוצה: לכתוב שני אילוצי זמן נפרדים, 20x≤42020x\le420 ו-30y≤42030y\le420, כאילו אפשר לצבוע אגרטל וקערה בו-זמנית.

סעיף א(2)

תשובה:

מרובע שקדקודיו (0,0)(0,0), (6,0)(6,0), (3,12)(3,12), (0,14)(0,14)

נקודות החיתוך עם הצירים:

4x+y=244x+y=24: (6,0)(6,0) ו-(0,24)(0,24). 2x+3y=422x+3y=42: (21,0)(21,0) ו-(0,14)(0,14).

(0,0)(0,0) מקיימת את שני האי-שוויונות, ולכן התחום מתחת לשני הישרים, ברביע הראשון.

חיתוך הישרים: מ-4x+y=244x+y=24 מקבלים y=24−4xy=24-4x, ומציבים:

2x+3(24−4x)=42⇒72−10x=42⇒x=3,y=122x+3(24-4x)=42\quad\Rightarrow\quad 72-10x=42\quad\Rightarrow\quad x=3,\quad y=12

התחום האפשרי הוא מרובע שקדקודיו (0,0)(0,0), (6,0)(6,0), (3,12)(3,12), (0,14)(0,14):

5101520510152025(0,0)(6,0)(3,12)(0,14)

טעות נפוצה: לקחת על כל ציר את נקודת החיתוך הרחוקה, (21,0)(21,0) ו-(0,24)(0,24) - התחום המשותף מוגבל על ידי הישר הקרוב יותר לראשית: (6,0)(6,0) ו-(0,14)(0,14).

סעיף ב

תשובה:

P=50x+20yP=50x+20y (מחפשים מקסימום)

הרווח הנקי: 50 שקלים לאגרטל ו-20 שקלים לקערה.

P=50x+20yP=50x+20y

מחפשים מקסימום.

טעות נפוצה: להחליף בין המקדמים ולכתוב P=20x+50yP=20x+50y - המקדם של xx (מספר האגרטלים) הוא הרווח מאגרטל.

סעיף ג

תשובה:

390 שקלים (3 אגרטלים ו-12 קערות)

מציבים את הקדקודים בפונקציית המטרה:

קדקודP=50x+20yP=50x+20y
(0,0)(0,0)0
(6,0)(6,0)300
(3,12)(3,12)150+240=390150+240=390
(0,14)(0,14)280

הרווח המקסימלי הוא 390 שקלים, כשרותם מכינה 3 אגרטלים ו-12 קערות.

טעות נפוצה: להחליט שכדאי להכין רק אגרטלים כי הרווח מאגרטל גדול יותר, ולענות 300 שקלים - הקערות צורכות מעט חימר, ולכן שילוב של שני הסוגים מנצל את החימר טוב יותר.

שאלה 3 · התפלגות נורמלית: ממוצע וסטיית תקן משני אחוזים והשוואה בין מרוצים

זמני הסיום של המשתתפים במרוץ ריצה מתפלגים נורמלית.

16% מן המשתתפים סיימו את המרוץ בפחות מ-52 דקות, ו-2% מן המשתתפים סיימו את המרוץ ביותר מ-82 דקות.

לפניכם גרף ההתפלגות הנורמלית מדף הנוסחאות. השתמשו בו בחישוביכם.

0.5%1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%μ−3σμ−2σμ−σμμ+σμ+2σμ+3σ
א.

מצאו את הממוצע ואת סטיית התקן של זמני הסיום.

ב.

7% מן המשתתפים, המהירים ביותר, קיבלו מדליה. עד איזה זמן סיום קיבלו המשתתפים מדליה?

28 משתתפים קיבלו מדליה.

ג.

כמה משתתפים סיימו את המרוץ ביותר מ-72 דקות?

במרוץ אחר זמני הסיום מתפלגים נורמלית עם ממוצע 58 דקות, וגם בו 16% מן המשתתפים סיימו בפחות מ-52 דקות. נועה סיימה את המרוץ הראשון ב-49 דקות, וטל סיימה את המרוץ השני ב-50 דקות.

ד.

מי מבין השתיים הצליחה יותר ביחס למשתתפים במרוץ שלה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

ממוצע 62 דקות, סטיית תקן 10 דקות

16% מתחת ל-52: 0.5%+1.5%+5%+9%=16%0.5\%+1.5\%+5\%+9\%=16\%, ולכן 52=xˉ−S52=\bar x-S.

2% מעל 82: 1.5%+0.5%=2%1.5\%+0.5\%=2\%, ולכן 82=xˉ+2S82=\bar x+2S.

מחסירים את המשוואה הראשונה מהשנייה:

82−52=(xˉ+2S)−(xˉ−S)=3S⇒S=1082-52=(\bar x+2S)-(\bar x-S)=3S\quad\Rightarrow\quad S=10
xˉ=52+10=62\bar x=52+10=62

טעות נפוצה: לזהות את 82 כשנתה xˉ+1.5S\bar x+1.5S (כאילו 2% הם רצועה אחת) ולקבל 2.5S=302.5S=30, כלומר S=12S=12 ו-xˉ=64\bar x=64.

סעיף ב

תשובה:

47 דקות

המהירים ביותר הם אלה שזמן הסיום שלהם הקצר ביותר - הזנב השמאלי.

0.5%+1.5%+5%=7%0.5\%+1.5\%+5\%=7\%, ולכן הגבול הוא השנתה xˉ−1.5S\bar x-1.5S:

62−1.5⋅10=4762-1.5\cdot10=47

משתתפים שסיימו בפחות מ-47 דקות קיבלו מדליה.

טעות נפוצה: לקחת את הזנב הימני ולענות 62+15=7762+15=77 דקות - אלה 7% האיטיים ביותר.

סעיף ג

תשובה:

64 משתתפים

לפי סעיף ב, מקבלי המדליות הם 7% מהמשתתפים:

N=280.07=400N=\frac{28}{0.07}=400

72 הוא השנתה xˉ+S\bar x+S, ומעליה 9%+5%+1.5%+0.5%=16%9\%+5\%+1.5\%+0.5\%=16\%:

0.16⋅400=640.16\cdot400=64

טעות נפוצה: לקחת את האחוז שבין הממוצע ל-72 (19%+15%=34%19\%+15\%=34\%) במקום האחוז שמעל 72, ולקבל 136 משתתפים.

סעיף ד

תשובה:

טל: ציון התקן שלה −1.33-1.33, נמוך מזה של נועה (−1.3-1.3)

קודם מוצאים את סטיית התקן של המרוץ השני: גם בו 16% מתחת ל-52, ולכן 52=58−S52=58-S, כלומר S=6S=6.

ציוני התקן:

zנועה=49−6210=−1.3,zטל=50−586≈−1.33z_{\text{נועה}}=\frac{49-62}{10}=-1.3,\qquad z_{\text{טל}}=\frac{50-58}{6}\approx-1.33

במרוץ, זמן קצר יותר הוא הישג טוב יותר, ולכן ציון תקן נמוך יותר פירושו הצלחה יחסית גדולה יותר.

−1.33<−1.3-1.33<-1.3: טל הצליחה יותר ביחס למשתתפים במרוץ שלה, אף שזמן הסיום שלה ארוך יותר.

טעות נפוצה: להשוות את הזמנים עצמם (49 מול 50) ולענות "נועה". המרוצים שונים בממוצע ובפיזור, ולכן משווים ציוני תקן.

שאלה 4 · מודל ריבועי: רכבת הרים במנהרה

קטע ממסלול של רכבת הרים עובר במנהרה מתחת לפני הקרקע. הקטע הוא בצורת פרבולה שמשוואתה היא y=0.5x2−4x+6y=0.5x^2-4x+6.

הקטע מתחיל בנקודה PP שעל ציר ה-yy, ונכנס אל מתחת לפני הקרקע בין הנקודות AA ו-BB שעל ציר ה-xx, כמתואר בסרטוט.

ציר ה-xx מונח על פני הקרקע ומייצג את המרחק האופקי (במטרים) מן הנקודה שמתחת ל-PP, וציר ה-yy מייצג את גובה המסלול (במטרים) ביחס לפני הקרקע.

PAB
א.

מצאו את אורך הקטע ABAB.

ב.

מצאו את שיעורי הנקודה הנמוכה ביותר במסלול.

ג.

מצאו בעבור אילו ערכים של xx נסעה הרכבת במגמת ירידה.

ד.

מצאו בעבור אילו ערכים של xx עברה הרכבת בנקודות ששיעור ה-yy שלהן הוא −1.5-1.5.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

4 מטרים

מציבים y=0y=0:

0.5x2−4x+6=0/⋅2⇒x2−8x+12=00.5x^2-4x+6=0\quad /\cdot2\quad\Rightarrow\quad x^2-8x+12=0
x1,2=8±64−482=8±42⇒x=2 או x=6x_{1,2}=\frac{8\pm\sqrt{64-48}}{2}=\frac{8\pm4}{2}\quad\Rightarrow\quad x=2\ \text{או}\ x=6

A(2,0)A(2,0), B(6,0)B(6,0), ולכן AB=6−2=4AB=6-2=4 מטרים.

טעות נפוצה: לענות 6 מטרים - זה שיעור ה-xx של BB, כלומר המרחק מהראשית, לא אורך הקטע ABAB.

סעיף ב

תשובה:

(4,−2)(4,-2)

x=−b2a=−−42⋅0.5=4x=-\frac{b}{2a}=-\frac{-4}{2\cdot0.5}=4
y=0.5⋅16−4⋅4+6=8−16+6=−2y=0.5\cdot16-4\cdot4+6=8-16+6=-2

הנקודה הנמוכה ביותר: (4,−2)(4,-2).

טעות נפוצה: לשכוח את המינוס ולקבל x=−4x=-4, ואז y=8+16+6=30y=8+16+6=30 - נקודה (−4,30)(-4,30), שאינה על המסלול.

סעיף ג

תשובה:

0<x<40<x<4

הפרבולה פתוחה כלפי מעלה (a=0.5>0a=0.5>0), ולכן היא יורדת עד הקדקוד (x=4x=4) ועולה אחריו.

הקטע מתחיל ב-x=0x=0, ולכן הרכבת נסעה במגמת ירידה בתחום 0<x<40<x<4.

טעות נפוצה: לענות 2<x<62<x<6, התחום שבו המסלול מתחת לפני הקרקע - אבל בחלקו השני של התחום הרכבת כבר עולה.

סעיף ד

תשובה:

x=3x=3 ו-x=5x=5

0.5x2−4x+6=−1.5⇒0.5x2−4x+7.5=0/⋅2⇒x2−8x+15=00.5x^2-4x+6=-1.5\quad\Rightarrow\quad 0.5x^2-4x+7.5=0\quad /\cdot2\quad\Rightarrow\quad x^2-8x+15=0
x1,2=8±64−602=8±22⇒x=3 או x=5x_{1,2}=\frac{8\pm\sqrt{64-60}}{2}=\frac{8\pm2}{2}\quad\Rightarrow\quad x=3\ \text{או}\ x=5

טעות נפוצה: להעביר אגף בלי להחליף סימן (0.5x2−4x+4.5=00.5x^2-4x+4.5=0), ואז x=4±7x=4\pm\sqrt7, כלומר x≈1.35x\approx1.35 או x≈6.65x\approx6.65 - נקודות שבהן המסלול מעל הקרקע.

שאלה 5 · מבנה קוביות: מקסימום ומינימום לפי מבטים

נתון מבנה מקוביות (ראו ציור).

החץ שבציור נותן מבט מלפנים של המבנה.

מלפנים
א.

סרטטו תרשים מספרי של המבנה.

ב.

מהו המספר הגדול ביותר של קוביות שאפשר להוסיף למבנה כך שאף אחד משלושת המבטים - מלפנים, מימין ומלמעלה - לא ישתנה? סרטטו את התרשים המספרי של המבנה המתקבל.

ג.

מהו המספר הגדול ביותר של קוביות שאפשר להוריד מהמבנה הנתון כך ששלושת המבטים לא ישתנו?

ד.

בונים מבנה חדש שהמבט מלפנים והמבט מימין שלו זהים למבטים של המבנה הנתון, אבל המבט מלמעלה שלו יכול להיות שונה. מהו המספר הקטן ביותר של קוביות במבנה כזה? סרטטו תרשים מספרי מתאים.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

שורה אחורית: 3, 2, 2; שורה אמצעית: 2, 2, 1; שורה קדמית: 2, 1, 0 (משמאל לימין)

32222121מבט מלמעלה

בסך הכול 15 קוביות. המבט מלפנים: 3, 2, 2; המבט מימין (מהשורה הקדמית לאחורית): 2, 2, 3.

טעות נפוצה: לרשום 1 בעמודה האמצעית-שמאלית כי היא "נראית נמוכה" ליד העמודה הקדמית. הפאה העליונה שלה נמצאת בגובה של שתי קוביות, בדיוק כמו הקדמית-שמאלית.

סעיף ב

תשובה:

2 קוביות; שורה אחורית 3, 2, 2; שורה אמצעית 2, 2, 2; שורה קדמית 2, 2, 0

מוסיפים רק על משבצות תפוסות (מבט מלמעלה). כל עמודה יכולה לעלות עד הגובה המרבי של העמודה שלה במבט מלפנים וגם של השורה שלה במבט מימין - כלומר עד הקטן מבין השניים.

מבט מלפנים (עמודות): 3, 2, 2. מבט מימין (שורות קדמית, אמצעית, אחורית): 2, 2, 3.

שורה קדמית (עד 2): שמאלית 2 (כבר), אמצעית min⁡(2,2)=2\min(2,2)=2 - מוסיפים 1.

שורה אמצעית (עד 2): שמאלית 2 (כבר), אמצעית min⁡(2,2)=2\min(2,2)=2 (כבר), ימנית min⁡(2,2)=2\min(2,2)=2 - מוסיפים 1.

שורה אחורית (עד 3): שמאלית min⁡(3,3)=3\min(3,3)=3 (כבר), אמצעית min⁡(2,3)=2\min(2,3)=2 (כבר), ימנית min⁡(2,3)=2\min(2,3)=2 (כבר).

32222222מבט מלמעלה

אפשר להוסיף לכל היותר 2 קוביות (17 קוביות במבנה).

טעות נפוצה: להגביל כל עמודה רק לפי המבט מלפנים, ולהגביה גם את העמודות השמאליות בשורה הקדמית ובשורה האמצעית ל-3. כך מוסיפים 4 קוביות, אבל במבט מימין השורה הקדמית והאמצעית עולות ל-3.

סעיף ג

תשובה:

2 קוביות

מורידים קוביות בלבד: אף עמודה לא גדלה, ובכל אחת משמונה המשבצות התפוסות נשארת לפחות קובייה אחת (המבט מלמעלה).

המבטים: מלפנים (עמודות) 3, 2, 2; מימין (שורות קדמית, אמצעית, אחורית) 2, 2, 3. בודקים אילו עמודות חייבות לשמור על הגובה שלהן:

גובה 3 יש רק באחורית-שמאלית, והיא נותנת גם את העמודה השמאלית וגם את השורה האחורית - נשארת 3.

בעמודה הימנית רק האחורית-ימנית בגובה 2 - נשארת 2. בשורה הקדמית רק הקדמית-שמאלית בגובה 2 - נשארת 2.

בעמודה האמצעית צריך 2 באחורית-אמצעית או באמצעית-אמצעית, ובשורה האמצעית צריך 2 באמצעית-שמאלית או באמצעית-אמצעית. האמצעית-אמצעית נמצאת בחיתוך של שתיהן: אם היא נשארת בגובה 2, אפשר להוריד קובייה גם מהאחורית-אמצעית וגם מהאמצעית-שמאלית.

31212121מבט מלמעלה

נשארות 13 קוביות, ולכן אפשר להוריד 15−13=215-13=2 קוביות. (אם מורידים קובייה מהאמצעית-אמצעית, האחורית-אמצעית והאמצעית-שמאלית חייבות להישאר בגובה 2, ואפשר להוריד רק קובייה אחת.)

טעות נפוצה: להוריד את כל הקוביות שמעל הקומה הראשונה חוץ מהעמודה האחורית-שמאלית (נשארות 10) ולענות 5. אז במבט מלפנים העמודות האמצעית והימנית יורדות ל-1.

סעיף ד

תשובה:

7 קוביות; למשל: שורה אחורית 3, 0, 0; שורה אמצעית 0, 0, 2; שורה קדמית 0, 2, 0

עכשיו אין חובה למלא את כל המשבצות - צריך רק שבכל עמודה ובכל שורה תופיע עמודה בגובה הנכון.

מבט מלפנים (עמודות): 3, 2, 2. מבט מימין (שורות קדמית, אמצעית, אחורית): 2, 2, 3.

גובה 3: נדרש בעמודה השמאלית ובשורה האחורית - עמודה אחת של 3 קוביות במשבצת האחורית-שמאלית מספקת את שתיהן.

גובה 2: נדרש בעמודה האמצעית ובעמודה הימנית, ובשורה הקדמית ובשורה האמצעית - שתי עמודות של 2 קוביות, כל אחת בחיתוך של עמודה ושורה: הקדמית-אמצעית והאמצעית-ימנית.

322מבט מלמעלה

פחות מזה אי אפשר: צריך לפחות עמודה אחת בגובה 3, ושתי העמודות האמצעית והימנית צריכות כל אחת עמודה בגובה 2 (עמודה בגובה 3 אסורה בהן). 3+2+2=73+2+2=7.

טעות נפוצה: לבנות קודם שלוש עמודות לפי המבט מלפנים בלבד (3, 2, 2, כולן בשורה האחורית), ואחר כך להוסיף עמודה של 2 לשורה הקדמית ועוד אחת לשורה האמצעית - 11 קוביות. אפשר לחסוך, כי עמודה של 2 בחיתוך של עמודה ושורה מספקת את שתיהן.

שאלה 6 · ראייה מרחבית: מבנה קוביות, זיהוי מבט מהצד ותרשים מספרים

בסרטוט שלפניכם מתואר מבנה מקוביות זהות. החץ בסרטוט מסמן את הכיוון של המבט מלפנים.

כל קובייה במבנה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת.

מלפנים

לפניכם תרשים המתאר את אחד המבטים של המבנה (המשבצות הצבועות הן המשבצות האפורות):

א.

איזה מבט של המבנה התרשים מתאר?

ב.

השלימו בתבנית שלפניכם את המבט מימין של המבנה.

ג.

סרטטו תרשים מספרים של המבנה.

על גבי הקוביות שבמבנה הוסיפו קוביות, עד שנוצר מבנה חדש בצורת קובייה.

ד.

כמה קוביות הוסיפו למבנה הנתון?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

המבט משמאל

המבט מלפנים: הגובה המרבי בכל עמודה - שמאל 3, אמצע 2, ימין 2. בתרשים העמודה האמצעית הגבוהה ביותר, ולכן זה לא המבט מלפנים (וגם לא מאחור, שהוא תמונת הראי שלו: 2, 2, 3).

המבט מלמעלה: ריבוע מלא של 3×33\times3 - גם לא.

מבט מהצד: הגובה המרבי בכל שורה - אחורית 2, אמצעית 3, קדמית 1.

בתרשים הגבהים משמאל לימין הם 2, 3, 1 - השורה האחורית משמאל והקדמית מימין. כך נראה המבנה למי שמסתכל משמאל, ולכן זה המבט משמאל.

טעות נפוצה: לזהות שזה מבט מהצד ולענות "המבט מימין" - במבט מימין השורה הקדמית (הנמוכה) נראית בצד שמאל.

סעיף ב

תשובה:

גבהים משמאל לימין: 1, 3, 2

במבט מימין השורה הקדמית נראית משמאל והשורה האחורית מימין: קדמית 1, אמצעית 3, אחורית 2.

מבט מימין

טעות נפוצה: להעתיק את התרשים הנתון (2, 3, 1) בלי להפוך את הסדר.

סעיף ג

תשובה:

שורה אחורית: 2, 2, 2; שורה אמצעית: 3, 2, 2; שורה קדמית: 1, 1, 1

בסרטוט רואים את הפאה העליונה של כל עמודה. חלק מהקוביות התחתונות מוסתרות מאחורי עמודות קדמיות, אבל כל קובייה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת - ולכן מספר הקוביות במשבצת הוא הגובה של הפאה העליונה שלה.

השורה הקדמית: 1, 1, 1. השורה האמצעית: 3, 2, 2. השורה האחורית: 2, 2, 2. (בשורה האמצעית ובשורה האחורית הקוביות התחתונות בעמודה השמאלית ובעמודה האמצעית מוסתרות.)

222322111מבט מלמעלה

טעות נפוצה: לרשום את השורה הקדמית למעלה ואת האחורית למטה (1, 1, 1 בשורה העליונה של התרשים) - בתרשים מספרים השורה הקדמית היא השורה התחתונה.

סעיף ד

תשובה:

11 קוביות

מספר הקוביות במבנה:

2+2+2+3+2+2+1+1+1=162+2+2+3+2+2+1+1+1=16

הבסיס 3×33\times3 והגובה המרבי 3, ולכן הקובייה היא 3×3×3=273\times3\times3=27:

27−16=1127-16=11

טעות נפוצה: לחסר את מספר המשבצות, 27−9=1827-9=18, במקום את מספר הקוביות.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.