דילוג לתוכן המרכזי

בגרות במתמטיקה 372 - חורף 2022

3 יח"ל · שאלון 035372 · תשפ"ב · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

כאן תמצאו את בחינת הבגרות במתמטיקה בשאלון 372 (3 יח"ל), מועד חורף 2022 (תשפ"ב), כל 5 השאלות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · התפלגות נורמלית: גובהי תלמידים - ממוצע, אחוזים, מספר תלמידים וציון תקן

התפלגות הגבהים של תלמידים בבית ספר מסוים היא נורמלית.

הגובה של 16% מן התלמידים קטן מ-162 ס"מ.

סטיית התקן היא 6 ס"מ.

לפניך גרף ההתפלגות מדף הנוסחאות. השתמש בו בחישוביך.

0.5%1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%μ−3σμ−2σμ−σμμ+σμ+2σμ+3σ
א.

מהו ממוצע הגבהים של התלמידים בבית הספר?

ב.

מהו אחוז התלמידים בבית הספר שהגובה שלהם הוא בין 162 ס"מ ל-180 ס"מ?

בבית הספר יש 1,200 תלמידים.

הוחלט כי למיון לנבחרת הכדורסל של בית הספר יוכלו להירשם רק תלמידים שגובהם מעל 177 ס"מ.

ג.

על פי גרף ההתפלגות הנורמלית, כמה תלמידים סך הכול יוכלו להירשם למיון לנבחרת הכדורסל של בית הספר?

ד(1).

מהו ציון התקן של תלמיד שגובהו 168 ס"מ?

ד(2).

תן דוגמה לגובה של תלמיד שציון התקן שלו הוא שלילי.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

168 ס"מ

צוברים את הרצועות של הגרף מהזנב השמאלי פנימה, עד שמגיעים ל-16%:

0.5%+1.5%+5%+9%=16%0.5\%+1.5\%+5\%+9\%=16\%

ארבע הרצועות האלה מגיעות עד השנתה xˉ−S\bar x-S (סטיית תקן אחת מתחת לממוצע). לכן 162 נמצא בשנתה הזאת:

162=xˉ−S=xˉ−6162=\bar x-S=\bar x-6
xˉ=162+6=168\bar x=162+6=168

ממוצע הגבהים הוא 168 ס"מ.

טעות נפוצה: לחסר את סטיית התקן במקום להוסיף אותה, xˉ=162−6\bar x=162-6, ולקבל ממוצע של 156 ס"מ. רק 16% מהתלמידים נמוכים מ-162, ולכן 162 נמצא מתחת לממוצע, והממוצע גדול ממנו.

סעיף ב

תשובה:

82%

ממקמים את שני הערכים על שנתות הגרף:

162=168−6=xˉ−S,180=168+12=xˉ+2S162=168-6=\bar x-S,\qquad 180=168+12=\bar x+2S

בין xˉ−S\bar x-S ל-xˉ\bar x יש שתי רצועות של חצי סטיית תקן, ובין xˉ\bar x ל-xˉ+2S\bar x+2S יש ארבע רצועות. סוכמים את כולן:

15%+19%+19%+15%+9%+5%=82%15\%+19\%+19\%+15\%+9\%+5\%=82\%

82% מהתלמידים גובהם בין 162 ל-180 ס"מ.

טעות נפוצה: לחשוב שכל רצועה בגרף היא סטיית תקן שלמה - לקחת רצועה אחת (19%) מ-162 עד 168 ושתי רצועות (19%+15%) מ-168 עד 180, ולקבל 53%. הרצועות בגרף הן של חצי סטיית תקן.

סעיף ג

תשובה:

84 תלמידים

177−168=9177-168=9, ו-9 הם 1.5⋅61.5\cdot6, כלומר סטיית תקן וחצי:

177=xˉ+1.5S177=\bar x+1.5S

מעל השנתה xˉ+1.5S\bar x+1.5S נמצאות הרצועות:

5%+1.5%+0.5%=7%5\%+1.5\%+0.5\%=7\%

מספר התלמידים:

0.07⋅1200=840.07\cdot1200=84

84 תלמידים יוכלו להירשם.

טעות נפוצה: לקחת רק את הרצועה הצמודה לשנתה (5%) ולשכוח את הזנב (1.5%+0.5%1.5\%+0.5\%), ולקבל 0.05⋅1200=600.05\cdot1200=60 תלמידים.

סעיף ד(1)

תשובה:

0

z=x−xˉS=168−1686=0z=\frac{x-\bar x}{S}=\frac{168-168}{6}=0

ציון התקן הוא 0, כי הגובה 168 ס"מ שווה בדיוק לממוצע.

טעות נפוצה: להציב בנוסחה את 162 (הערך שבנתון) במקום הממוצע: 168−1626\frac{168-162}{6}, ולקבל ציון תקן 1.

סעיף ד(2)

תשובה:

כל גובה קטן מ-168 ס"מ, למשל 165 ס"מ

בנוסחה z=x−xˉSz=\frac{x-\bar x}{S} המכנה חיובי, ולכן zz שלילי בדיוק כאשר x−xˉ<0x-\bar x<0, כלומר כשהגובה קטן מהממוצע 168.

דוגמה: 165 ס"מ.

z=165−1686=−0.5<0z=\frac{165-168}{6}=-0.5<0

טעות נפוצה: להפוך את סדר החיסור בנוסחה (xˉ−xS\frac{\bar x-x}{S}) ולכן לבחור גובה גדול מהממוצע, למשל 174 ס"מ - אבל ציון התקן שלו 174−1686=1\frac{174-168}{6}=1, חיובי.

שאלה 2 · תכנון ליניארי: תפריט משקאות בהוצאה מינימלית

לאדם מסוים ניתן תפריט לכמה ימים. לפי תפריט זה, עליו לשתות רק משקה ירוק או משקה כתום.

בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על כמות הפחמימות וכמות החלבונים בכוס משקה ירוק ובכוס משקה כתום.

פחמימותחלבונים
כוס משקה ירוק10 גרם3 גרם
כוס משקה כתום15 גרם9 גרם

לפי התפריט הזה, על האדם לצרוך ביום אחד 120 גרם פחמימות לכל היותר ו-54 גרם חלבונים לפחות.

א.

רשום את מערכת האילוצים של הבעיה.

ב.

סרטט את התחום האפשרי של הבעיה.

מחיר כוס משקה ירוק הוא 20 שקלים ומחיר כוס משקה כתום הוא 15 שקלים.

ג.

רשום את פונקציית המטרה.

ד.

כמה כוסות מכל אחד מן המשקאות על האדם לשתות ביום כדי לעמוד בתנאי התפריט בהוצאה מינימלית?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

xx - מספר כוסות המשקה הירוק, yy - מספר כוסות המשקה הכתום: 10x+15y≤12010x+15y\le120, 3x+9y≥543x+9y\ge54, x≥0x\ge0, y≥0y\ge0

נסמן: xx - מספר כוסות המשקה הירוק ביום, yy - מספר כוסות המשקה הכתום ביום.

פחמימות: בכל כוס ירוקה 10 גרם ובכל כוס כתומה 15 גרם. "לכל היותר 120" פירושו קטן או שווה:

10x+15y≤12010x+15y\le120

חלבונים: "לפחות 54" פירושו גדול או שווה:

3x+9y≥543x+9y\ge54

מספר כוסות אינו שלילי: x≥0x\ge0, y≥0y\ge0.

טעות נפוצה: להפוך את כיוון אילוץ החלבונים ולכתוב 3x+9y≤543x+9y\le54 - "לפחות" פירושו גדול או שווה.

סעיף ב

תשובה:

המשולש שקדקודיו (0,6)(0,6), (0,8)(0,8), (6,4)(6,4)

מצמצמים את האילוצים: 10x+15y≤12010x+15y\le120 שקול ל-2x+3y≤242x+3y\le24, ו-3x+9y≥543x+9y\ge54 שקול ל-x+3y≥18x+3y\ge18.

הישר 2x+3y=242x+3y=24 חותך את הצירים ב-(12,0)(12,0) וב-(0,8)(0,8). הישר x+3y=18x+3y=18 חותך אותם ב-(18,0)(18,0) וב-(0,6)(0,6).

בודקים בנקודה (0,0)(0,0): 0≤240\le24 נכון, ולכן האילוץ הראשון הוא הצד של הראשית (מתחת לישר). 0≥180\ge18 לא נכון, ולכן האילוץ השני הוא הצד הרחוק מהראשית (מעל הישר).

נקודת החיתוך של הישרים: מחסרים את המשוואות, (2x+3y)−(x+3y)=24−18(2x+3y)-(x+3y)=24-18, ומקבלים x=6x=6, ואז y=4y=4.

התחום האפשרי הוא המשולש שקדקודיו (0,6)(0,6), (0,8)(0,8), (6,4)(6,4):

2468101214161824681012141618(0,6)(0,8)(6,4)

טעות נפוצה: לסמן גם בישר x+3y=18x+3y=18 את הצד של הראשית, ולקבל את המרובע שקדקודיו (0,0)(0,0), (0,6)(0,6), (6,4)(6,4), (12,0)(12,0).

סעיף ג

תשובה:

P=20x+15yP=20x+15y, מחפשים מינימום

המטרה היא ההוצאה היומית: xx כוסות ב-20 שקלים ו-yy כוסות ב-15 שקלים.

P=20x+15yP=20x+15y

מחפשים את הערך המינימלי (הוצאה מינימלית).

טעות נפוצה: להחליף בין המחירים ולכתוב P=15x+20yP=15x+20y.

סעיף ד

תשובה:

0 כוסות משקה ירוק ו-6 כוסות משקה כתום (הוצאה של 90 שקלים)

התחום סגור, ולכן ההוצאה המינימלית מתקבלת באחד מקדקודי התחום. מציבים כל קדקוד בפונקציית המטרה:

קדקודP=20x+15yP=20x+15y
(0,6)(0,6)90
(0,8)(0,8)120
(6,4)(6,4)180

ההוצאה הקטנה ביותר, 90 שקלים, מתקבלת ב-(0,6)(0,6): 0 כוסות משקה ירוק ו-6 כוסות משקה כתום.

טעות נפוצה: לבחור את נקודת החיתוך של הישרים, (6,4)(6,4), בלי להשוות לקדקודים האחרים - שם ההוצאה היא דווקא הגדולה ביותר, 180 שקלים.

שאלה 3 · גאומטריה אנליטית: מרובע שאלכסוניו מאונכים - קודקודים ומשולש שווה שוקיים

נתון המרובע ABCDABCD, ובו האלכסון ACAC מאונך לאלכסון BDBD (ראה סרטוט).

אלכסוני המרובע נפגשים בנקודה EE.

משוואת הישר שעליו מונח האלכסון ACAC היא: y=−3x+42y=-3x+42.

שיעור ה-xx של קודקוד AA הוא 7.

ABCDE
א.

מצא את שיעור ה-yy של הקודקוד AA.

הנקודה EE היא אמצע האלכסון BDBD ושיעוריה הם (12,6)(12,6).

ב.

מצא את משוואת האלכסון BDBD.

נתון כי משוואת הישר שעליו מונחת הצלע ABAB היא: y=4.5x−10.5y=4.5x-10.5.

ג(1).

מצא את שיעורי הקודקוד BB.

ג(2).

מצא את שיעורי הקודקוד DD.

הצלע BCBC מקבילה לציר ה-xx.

ד(1).

מצא את שיעורי הקודקוד CC.

ד(2).

האם המשולש DBCDBC הוא שווה שוקיים? נמק.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

y=21y=21, כלומר A(7,21)A(7,21)

הקודקוד AA נמצא על הישר ACAC, ולכן מציבים x=7x=7 במשוואת הישר:

y=−3⋅7+42=−21+42=21y=-3\cdot7+42=-21+42=21

A(7,21)A(7,21).

טעות נפוצה: לטעות בסימן ולחשב 3⋅7+42=633\cdot7+42=63, כלומר A(7,63)A(7,63).

סעיף ב

תשובה:

y=13x+2y=\frac13x+2

שיפוע הישר ACAC הוא −3-3. BD⊥ACBD\perp AC, ולכן מכפלת השיפועים היא −1-1:

−3⋅mBD=−1⇒mBD=13-3\cdot m_{BD}=-1\quad\Rightarrow\quad m_{BD}=\frac13

הישר BDBD עובר דרך E(12,6)E(12,6):

y−6=13(x−12)⇒y=13x+2y-6=\frac13(x-12)\quad\Rightarrow\quad y=\frac13x+2

טעות נפוצה: לקחת רק את ההופכי בלי להחליף סימן, mBD=−13m_{BD}=-\frac13, ולקבל y=−13x+10y=-\frac13x+10.

סעיף ג(1)

תשובה:

B(3,3)B(3,3)

BB נמצא גם על ABAB וגם על BDBD, ולכן משווים את המשוואות:

4.5x−10.5=13x+24.5x-10.5=\frac13x+2

כופלים ב-6: 27x−63=2x+1227x-63=2x+12, ולכן 25x=7525x=75, x=3x=3.

y=13⋅3+2=3y=\frac13\cdot3+2=3

B(3,3)B(3,3).

טעות נפוצה: להעביר את −10.5-10.5 לאגף השני בלי להחליף סימן: 4.5x−13x=2−10.54.5x-\frac13x=2-10.5, ולקבל x≈−2.04x\approx-2.04, B(−2.04, 1.32)B(-2.04,\,1.32).

סעיף ג(2)

תשובה:

D(21,9)D(21,9)

EE היא אמצע הקטע BDBD, ולכן כל שיעור של EE הוא ממוצע השיעורים של BB ו-DD:

3+xD2=12⇒xD=21,3+yD2=6⇒yD=9\frac{3+x_D}{2}=12\quad\Rightarrow\quad x_D=21,\qquad \frac{3+y_D}{2}=6\quad\Rightarrow\quad y_D=9

D(21,9)D(21,9).

טעות נפוצה: לחשב את האמצע של BB ו-EE, (3+122,3+62)=(7.5, 4.5)\left(\frac{3+12}{2},\frac{3+6}{2}\right)=(7.5,\,4.5), במקום את הקצה השני של הקטע.

סעיף ד(1)

תשובה:

C(13,3)C(13,3)

BCBC מקבילה לציר ה-xx, ולכן ל-CC אותו שיעור yy כמו ל-BB: yC=3y_C=3 (הישר BCBC הוא y=3y=3).

CC נמצא על ACAC:

3=−3x+42⇒3x=39⇒x=133=-3x+42\quad\Rightarrow\quad 3x=39\quad\Rightarrow\quad x=13

C(13,3)C(13,3).

טעות נפוצה: לחשוב ש-CC נמצא על ציר ה-xx, להציב y=0y=0 ולקבל C(14,0)C(14,0).

סעיף ד(2)

תשובה:

כן: BC=DC=10BC=DC=10 (ו-DB=360≈18.97DB=\sqrt{360}\approx18.97)

BCBC מקבילה לציר ה-xx: BC=13−3=10BC=13-3=10.

DC=(21−13)2+(9−3)2=64+36=10DC=\sqrt{(21-13)^2+(9-3)^2}=\sqrt{64+36}=10
DB=(21−3)2+(9−3)2=324+36=360≈18.97DB=\sqrt{(21-3)^2+(9-3)^2}=\sqrt{324+36}=\sqrt{360}\approx18.97

BC=DCBC=DC, ולכן המשולש DBCDBC שווה שוקיים (הקודקוד שבין השוקיים הוא CC).

זה לא מקרי: ACAC מאונך ל-BDBD ועובר באמצע שלו, כלומר ACAC הוא האנך האמצעי של BDBD, וכל נקודה עליו נמצאת במרחק שווה מ-BB ומ-DD.

טעות נפוצה: להשוות רק את DB≈18.97DB\approx18.97 ל-BC=10BC=10 ולהסיק שהמשולש אינו שווה שוקיים - צריך לבדוק את כל זוגות הצלעות.

שאלה 4 · תיבה ופירמידה עם פתח זהה: נפחים, גובה ומספר קופסאות

בבית ספר מסוים הוחלט לארגן לתלמידים יום גיבוש שבו יוקרן סרט ויחולק פופקורן.

בשיעור אומנות התבקשו התלמידים להכין שני סוגים של קופסאות לפופקורן: סוג אחד בצורת תיבה וסוג אחר בצורת פירמידה.

לקופסאות משתי הצורות יש פתח זהה בצורת ריבוע (ראה סרטוט).

נתון: אורך צלע הריבוע הוא 12 ס"מ. גובה הקופסה בצורת תיבה הוא 16 ס"מ.

KLMNSABCDEFGH
א.

חשב את נפח הקופסה בצורת תיבה.

הנפח של קופסה בצורת תיבה גדול פי שניים מן הנפח של קופסה בצורת פירמידה.

ב(1).

מהו נפח הקופסה בצורת פירמידה?

ב(2).

מהו גובה הקופסה בצורת פירמידה?

התלמידים הכינו פופקורן וחילקו את כל הכמות לקופסאות משני הסוגים:

הם מילאו 45 קופסאות בצורת תיבה ואת שאר הפופקורן העבירו לקופסאות בצורת פירמידה.

הנפח הכולל של כל הקופסאות שהם מילאו היה 144,000 סמ"ק.

ג.

כמה קופסאות בצורת פירמידה הם מילאו?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

2,304 סמ"ק

נפח תיבה הוא שטח הבסיס כפול הגובה. הבסיס (הפתח) הוא ריבוע שצלעו 12 ס"מ:

V=12⋅12⋅16=144⋅16=2304V=12\cdot12\cdot16=144\cdot16=2304

נפח הקופסה: 2,304 סמ"ק.

טעות נפוצה: להשתמש ב-12 גם בתור הגובה, כאילו זו קובייה: 123=172812^3=1728 סמ"ק.

סעיף ב(1)

תשובה:

1,152 סמ"ק

נפח התיבה גדול פי 2, ולכן נפח הפירמידה הוא חצי מנפח התיבה:

23042=1152\frac{2304}{2}=1152

נפח הפירמידה: 1,152 סמ"ק.

טעות נפוצה: לכפול במקום לחלק ולקבל 2⋅2304=46082\cdot2304=4608 סמ"ק - כך הפירמידה הייתה גדולה מהתיבה.

סעיף ב(2)

תשובה:

24 ס"מ

נפח פירמידה הוא שליש משטח הבסיס כפול הגובה: V=13ShV=\frac13Sh. הבסיס הוא הפתח, ריבוע ששטחו 122=14412^2=144:

13⋅144⋅h=1152⇒48h=1152⇒h=24\frac13\cdot144\cdot h=1152\quad\Rightarrow\quad48h=1152\quad\Rightarrow\quad h=24

גובה הפירמידה 24 ס"מ.

טעות נפוצה: לשכוח את ה-13\frac13 בנוסחה: 144h=1152144h=1152, ולקבל h=8h=8 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

35 קופסאות

הנפח של 45 התיבות:

45⋅2304=10368045\cdot2304=103680

הנפח שנשאר לפירמידות:

144000−103680=40320144000-103680=40320

מספר הפירמידות:

403201152=35\frac{40320}{1152}=35

טעות נפוצה: לחלק את כל הנפח בנפח של פירמידה אחת, 1440001152=125\frac{144000}{1152}=125, ולשכוח שחלק מהפופקורן כבר נמצא ב-45 התיבות.

שאלה 5 · ראייה מרחבית: תרשים מספרי ומבטים של מבנה קוביות, והתאמת מבנים לתרשים מבטים

בסרטוט I שלפניך ובסרטוט II שבסוף השאלה מתוארים מבנים של קוביות זהות הניצבות על משטח.

החץ מייצג את המבט מלפנים.

הנח שכל קובייה בסרטוט עומדת על קובייה אחרת או על המשטח.

ענה על שני הסעיפים א-ב.

סרטוט I:

מלפנים
א(1).

מלא את התרשים המספרי של המבנה בסרטוט I, ואת תרשימי המבטים המתאימים לו (מבט מלמעלה, מבט מלפנים, מבט מימין).

א(2).

כמה קוביות יש במבנה שבסרטוט I?

לפניך תרשים מבטים של מבנה קוביות:

מבט מלמעלה
מבט מלמעלה
מבט מלפנים
מבט מלפנים
מבט מימין
מבט מימין

סרטוט II:

(1)

מלפנים

(2)

מלפנים

(3)

מלפנים
ב.

(במבנים (1) ו-(3) יש בשורה האחורית, בטור האמצעי, קובייה אחת שמוסתרת בסרטוט.)

בסרטוט II שלפניך, קבע אילו מן המבנים (1)-(3) אינם מתאימים לתרשים המבטים.

נמק את קביעתך - רשום את המבט שאינו מתאים למבנה.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

תרשים מספרי (כל שורה משמאל לימין): השורה האחורית: 2, 1, 2; השורה האמצעית: 3, 1, 1; השורה הקדמית: 1, 1, 0. מבט מלפנים: עמודות בגובה 3, 1, 2. מבט מלמעלה: כל המשבצות מלאות חוץ מהמשבצת הימנית בשורה הקדמית. מבט מימין: עמודות בגובה 1, 3, 2 (משמאל לימין: השורה הקדמית, האמצעית והאחורית).

בתרשים המספרי רושמים בכל משבצת של הבסיס את מספר הקוביות בעמודה שעליה. כל קובייה עומדת על קובייה אחרת או על המשטח, ולכן מתחת לכל קובייה נראית יש עמודה מלאה - גם קוביות שמוסתרות בסרטוט.

השורה האחורית: 2, 1, 2. השורה האמצעית: 3, 1, 1 (העמודה השמאלית היא המגדל הגבוה). השורה הקדמית: 1, 1, 0 (המשבצת הימנית ריקה - רואים בה את המשטח).

מבט מלפנים: בכל טור (שמאל, אמצע, ימין) רואים את העמודה הגבוהה ביותר בו: max⁡(1,3,2)=3\max(1,3,2)=3, max⁡(1,1,1)=1\max(1,1,1)=1, max⁡(0,1,2)=2\max(0,1,2)=2.

מבט מלמעלה: משבצת מסומנת אם יש בה לפחות קובייה אחת - כל המשבצות חוץ מהימנית הקדמית.

מבט מימין: הצופה עומד מימין למבנה, ולכן השורה הקדמית נמצאת משמאלו והאחורית מימינו. בכל שורה רואים את העמודה הגבוהה ביותר: קדמית 1, אמצעית 3, אחורית 2.

מבט מלמעלה
מבט מלמעלה
מבט מלפנים
מבט מלפנים
מבט מימין
מבט מימין

טעות נפוצה: לסרטט את המבט מימין כתמונת ראי - עם השורה האחורית בצד שמאל - ולקבל עמודות בגובה 2, 3, 1.

סעיף א(2)

תשובה:

12 קוביות

מספר הקוביות הוא סכום המספרים בתרשים המספרי:

(2+1+2)+(3+1+1)+(1+1+0)=5+5+2=12(2+1+2)+(3+1+1)+(1+1+0)=5+5+2=12

טעות נפוצה: לחבר את הגבהים שבמבט מלפנים, 3+1+2=63+1+2=6 - המבט מראה רק את העמודה הגבוהה בכל טור, ולא את כל הקוביות.

סעיף ב

תשובה:

מבנה (2) - המבט מלפנים אינו מתאים (העמודה הימנית בגובה 2 ולא 3); מבנה (3) - המבט מימין אינו מתאים (העמודה הימנית, של השורה האחורית, בגובה 3 ולא 2). מבנה (1) מתאים.

מתרשים המבטים: מלמעלה - כל המשבצות חוץ מהאמצעית הקדמית; מלפנים - 3, 1, 3; מימין - 1, 3, 2 (קדמית, אמצעית, אחורית).

רושמים תרשים מספרי לכל מבנה ומפיקים ממנו את המבטים:

(1): השורה האחורית: 2, 1, 2; השורה האמצעית: 3, 1, 3; השורה הקדמית: 1, 0, 1. מלפנים: 3, 1, 3. מימין: 1, 3, 2. מלמעלה: חסרה רק האמצעית הקדמית. מתאים.

(2): השורה האחורית: 1, 1, 2; השורה האמצעית: 3, 1, 1; השורה הקדמית: 1, 0, 1. מלפנים: 3, 1, 2 - בטור הימני העמודה הגבוהה היא 2, ולא 3. המבט מלפנים אינו מתאים.

(3): השורה האחורית: 3, 1, 2; השורה האמצעית: 2, 1, 3; השורה הקדמית: 1, 0, 1. מימין: 1, 3, 3 - בשורה האחורית יש עמודה בגובה 3 (השמאלית), ולכן במבט מימין העמודה של השורה האחורית בגובה 3, ולא 2. המבט מימין אינו מתאים.

טעות נפוצה: לבדוק רק את המבט מלפנים ואת המבט מלמעלה, שמתאימים למבנה (3), ולענות שרק מבנה (2) אינו מתאים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.