בגרות במתמטיקה 372 - חורף 2026
3 יח"ל · שאלון 035372 · תשפ"ו · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
כאן תמצאו את בחינת הבגרות במתמטיקה בשאלון 372 (3 יח"ל), מועד חורף 2026 (תשפ"ו), כל 6 השאלות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.
שאלה 1 · תכנון ליניארי: עוגות שוקולד ועוגות גבינה במאפייה
במאפייה שכונתית מכינים עוגות משני סוגים: עוגות שוקולד ועוגות גבינה.
תהליך ההכנה של כל עוגה כולל שני שלבים עיקריים: הכנת תערובת במכונה ואפייה בתנור.
במחזור ייצור רגיל אפשר להפעיל את מכונת התערובת 48 דקות לכל היותר, ואת תנור האפייה 360 דקות לכל היותר.
בטבלה שלפניכם מוצגים הזמן הנדרש להכנת כל אחת מן העוגות והרווח ממכירת כל עוגה.
נסמן ב- את מספר עוגות השוקולד וב- את מספר עוגות הגבינה, שמכינים במאפייה זו במחזור ייצור.
כתבו את מערכת האילוצים של הבעיה.
לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה.
מצאו את שיעורי הנקודות , ו-.
כתבו את פונקציית המטרה של רווח המאפייה ממכירת העוגות.
מצאו כמה עוגות שוקולד וכמה עוגות גבינה צריך להכין במחזור ייצור כדי להשיג רווח מקסימלי.
במהלך אחד ממחזורי הייצור הייתה הפסקת חשמל, ולכן הצטמצמו זמני ההפעלה של מכונת התערובת ושל התנור.
במחזור ייצור זה הכינו במאפייה 9 עוגות שוקולד ו-2 עוגות גבינה.
מצאו בכמה קטן הרווח של המאפייה במחזור הייצור שבמהלכו הייתה הפסקת החשמל מן הרווח המקסימלי במחזור ייצור רגיל.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, , ,
ו- הם מספרי עוגות, ולכן הם אינם שליליים: , .
מכונת התערובת: כל עוגה (משני הסוגים) דורשת 4 דקות, ואפשר להפעיל את המכונה 48 דקות לכל היותר:
תנור האפייה: עוגת שוקולד דורשת 20 דקות ועוגת גבינה 60 דקות, ואפשר להפעיל את התנור 360 דקות לכל היותר:
טעות נפוצה: לשייך את זמן האפייה של עוגת הגבינה ל- ולכתוב - אבל הוא מספר עוגות השוקולד, ואפייתן נמשכת 20 דקות.
סעיף ב
, ,
מפשטים את האילוצים: הוא , ו- הוא .
נקודות החיתוך עם הצירים: הישר חותך את הצירים ב- וב-; הישר חותך אותם ב- וב-.
על ציר ה-, והתחום האפשרי מסתיים בחיתוך הנמוך מבין השניים: (הנקודה לא מקיימת את אילוץ התנור: ).
על ציר ה-, בחיתוך הקרוב מבין השניים: (הנקודה לא מקיימת את אילוץ המכונה: ).
היא נקודת החיתוך של שני הישרים:
.
טעות נפוצה: לקחת את , נקודת החיתוך של ישר המכונה עם ציר ה- - אבל בנקודה זו זמן האפייה הוא דקות, יותר מ-360.
סעיף ג(1)
(מחפשים מקסימום)
כל עוגת שוקולד מכניסה 47 שקלים וכל עוגת גבינה 60 שקלים, ולכן הרווח הכולל הוא:
מחפשים את הרווח המקסימלי.
טעות נפוצה: להחליף בין הרווחים ולכתוב - אבל הוא מספר עוגות השוקולד, שהרווח מכל אחת מהן הוא 47 שקלים.
סעיף ג(2)
9 עוגות שוקולד ו-3 עוגות גבינה (רווח של 603 שקלים)
התחום האפשרי סגור, ולכן הרווח המקסימלי מתקבל באחד הקדקודים. מציבים את הקדקודים בפונקציית המטרה:
:
:
:
:
הרווח המקסימלי, 603 שקלים, מתקבל ב-: 9 עוגות שוקולד ו-3 עוגות גבינה.
טעות נפוצה: לבחור בקדקוד כי הרווח מעוגת גבינה (60) גדול מהרווח מעוגת שוקולד (47), ולענות 0 עוגות שוקולד ו-6 עוגות גבינה - אבל הרווח שם הוא רק 360 שקלים.
סעיף ד
ב-60 שקלים
הרווח במחזור שבו הייתה הפסקת החשמל:
הרווח המקסימלי במחזור רגיל (סעיף ג(2)) הוא 603 שקלים, ולכן הרווח קטן ב-
שקלים.
טעות נפוצה: להשוות לרווח בקדקוד (564 שקלים) במקום לרווח המקסימלי, ולקבל שקלים.
שאלה 2 · מרובע במערכת צירים: צלעות מאונכות, אלכסון והיקף משולש
נתון מרובע .
הקודקוד נמצא על ציר ה-, הצלע מקבילה לציר ה-, והצלע מאונכת לצלע , כמתואר בסרטוט.
משוואת הצלע היא .
מצאו את שיעורי הקודקוד .
מצאו את משוואת הצלע .
משוואת האלכסון היא .
מצאו את שיעורי הקודקוד .
אורך הצלע הוא 4.
מצאו את שיעורי הקודקוד .
הנקודה היא אמצע הצלע .
חשבו את היקף המשולש .
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א(1)
נמצא על ציר ה- ועל הצלע , ולכן מציבים במשוואת :
.
טעות נפוצה: להציב ולקבל - זו נקודת החיתוך של הישר עם ציר ה-, לא עם ציר ה-.
סעיף א(2)
, ולכן מכפלת השיפועים היא :
עובר דרך :
טעות נפוצה: להחליף רק את הסימן של השיפוע () ולקבל - ישר שאינו מאונך ל- (מכפלת השיפועים ).
סעיף ב
נמצא גם על הצלע וגם על האלכסון , ולכן משווים את המשוואות:
.
טעות נפוצה: להשוות את למשוואת במקום ל- ולקבל - זו נקודת החיתוך של עם , כלומר הקודקוד .
סעיף ג
מקבילה לציר ה-, ולכן ל- ול- אותו שיעור : .
אורך הקטע הוא הפרש שיעורי ה-, ולפי הסרטוט משמאל ל-:
.
טעות נפוצה: לחבר 4 במקום לחסר ולקבל - נקודה מימין ל-, בניגוד לסרטוט.
סעיף ד
אמצע , כש- ו-:
אורכי הצלעות:
(נתון).
: ל- ול- אותו שיעור , ולכן .
טעות נפוצה: לקחת את כל הצלע במקום חציה , ולקבל .
שאלה 3 · התפלגות נורמלית: המרחקים שנסעו שליחים בחודש
חברת שליחויות בדקה את המרחק שנסע כל אחד מן השליחים שלה בחודש מסוים.
נמצא כי המרחקים שנסעו השליחים מתפלגים נורמלית, והממוצע הוא 1,470 ק"מ.
7% מן השליחים נסעו מרחק קטן מ-810 ק"מ בחודש זה.
מצאו את סטיית התקן של המרחקים שנסעו השליחים בחודש זה.
בסוף השאלה מוצג גרף ההתפלגות הנורמלית. השלימו במלבנים הריקים שבגרף את המרחקים שנסעו השליחים בחודש זה.
כמה אחוזים מן השליחים נסעו בחודש זה מרחק גדול מן הממוצע וקטן מ-1,910 ק"מ?
נמצא כי 170 שליחים נסעו בחודש זה מרחק גדול מן הממוצע וקטן מ-1,910 ק"מ.
על פי גרף ההתפלגות הנורמלית, כמה שליחים סך הכול יש בחברה?
שליחים שציון התקן של המרחק שהם נסעו היה גבוה מ-2.6, קיבלו תוספת לשכר.
דני, שליח בחברה, נסע 2,482 ק"מ בחודש זה.
האם קיבל דני תוספת לשכר בחודש זה? נמקו את תשובתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א(1)
ק"מ
לפי גרף ההתפלגות, משמאל לשנתה נמצאים מן האוכלוסייה.
לכן 810 ק"מ נמצא 1.5 סטיות תקן מתחת לממוצע:
טעות נפוצה: לחשב רק את ההפרש ולענות - ההפרש הוא 1.5 סטיות תקן, לא סטיית תקן אחת.
סעיף א(2)
משמאל לימין: 370, 590, 810, 1,030, 1,250, 1,470, 1,690, 1,910, 2,130, 2,350, 2,570 (ק"מ)
השנתות בגרף מסומנות כל חצי סטיית תקן: .
באמצע הממוצע, 1,470, ומשני צדדיו מוסיפים ומחסירים 220 בכל צעד. 11 המלבנים הם מ- עד :
(בגרף שבאתר מצוירות 13 שנתות; לשתי השנתות הקיצוניות, , מתאימים 150 ו-2,790.)
בדיקה: 810 נמצא שלוש שנתות (1.5 סטיות תקן) משמאל לממוצע, כמו בסעיף א(1).
טעות נפוצה: לסמן את השנתות כל סטיית תקן שלמה (440) ולכתוב 1,030 מיד משמאל לממוצע במקום 1,250.
סעיף ב
34%
, כלומר שתי שנתות מימין לממוצע.
בין הממוצע לשנתה הזו יש שתי רצועות: .
טעות נפוצה: לסכום מתחילת הגרף ועד 1,910, כלומר לחשב את אחוז השליחים שנסעו פחות מ-1,910 ק"מ: .
סעיף ג
500 שליחים
לפי סעיף ב, 170 השליחים האלה הם 34% מכלל השליחים. נסמן ב- את מספר השליחים:
טעות נפוצה: לכפול במקום לחלק: - אבל 170 הם רק חלק מן השליחים, ולכן הכלל גדול מ-170.
סעיף ד
לא; ציון התקן של דני הוא , נמוך מ-2.6
, ולכן דני לא קיבל תוספת לשכר.
טעות נפוצה: לחלק במרחק בין שתי שנתות (220) במקום בסטיית התקן ולקבל - ולהסיק שדני קיבל תוספת.
שאלה 4 · מודל ריבועי: מסלול סקייטבורד
נועם גולש בסקייטבורד על מסלול בצורת פרבולה שמשוואתה היא .
המסלול מתחיל בראשית הצירים ומסתיים בנקודה הנמצאת על ציר ה-, כמתואר בסרטוט.
ציר ה- מונח על פני הקרקע ומייצג את המרחק האופקי (במטרים) מן הנקודה , וציר ה- מייצג את גובה המסלול (במטרים) ביחס לפני הקרקע.
מצאו את אורך הקטע .
מצאו את שיעורי הנקודה הנמוכה ביותר במסלול.
מצאו בעבור אילו ערכים של גלש נועם במגמת ירידה.
מצאו בעבור אילו ערכים של עבר נועם במסלול בנקודות ששיעור ה- שלהן הוא .
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
3 מטרים
נמצאת על ציר ה-, ולכן מציבים :
היא הנקודה , ולכן ו- מטרים.
טעות נפוצה: לחלק בטעות את המקדמים בסדר הפוך, , ולענות מטר.
סעיף ב
הנקודה הנמוכה ביותר היא קדקוד הפרבולה (הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, כי ):
הנקודה הנמוכה ביותר: . (אפשר גם לפי הסימטריה: באמצע בין ל-.)
טעות נפוצה: לשכוח את המינוס בנוסחה ולקבל , ואז - נקודה שבכלל אינה על המסלול שבין ל-.
סעיף ג
המסלול מתחיל ב- ויורד עד הקדקוד שב-, ומשם עולה עד .
לכן נועם גלש במגמת ירידה בתחום .
טעות נפוצה: לענות - שם המסלול עולה מהנקודה הנמוכה ביותר חזרה אל פני הקרקע.
סעיף ד
ו-
מציבים :
או . שני הערכים בין 0 ל-3, כלומר על המסלול.
טעות נפוצה: להעביר אגף בלי להחליף סימן ולפתור , ואז או - ערכים מחוץ למסלול.
שאלה 5 · ראייה מרחבית: תרשים מספרים, מבטים והוספת קוביות
בסרטוט שלפניכם מוצג מבנה הבנוי מקוביות זהות.
החץ בסרטוט מסמן את הכיוון של המבט מלפנים.
כל קובייה במבנה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת.
השלימו את תרשים המספרים של המבנה (תבנית של משבצות).
לפניכם ארבעה תרשימים I–IV.
אחד מהם מתאר מבט מלפנים של המבנה, אחד – מבט מימין, אחד – מבט מלמעלה ואחד אינו מתאר שום מבט של המבנה.
כתבו איזה תרשים מתאר כל מבט.
השלימו את המבט משמאל של המבנה (תבנית של משבצות).
הוסיפו למבנה 5 קוביות כך שהמבט מלפנים לא השתנה, והמבט מלמעלה נראה כמתואר בתרשים שלפניכם.
סרטטו תרשים מספרים אפשרי של המבנה לאחר הוספת הקוביות.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(השורה העליונה בתרשים היא השורה האחורית של המבנה, הרחוקה מן הצופה; השורה התחתונה היא השורה הקדמית.)
בתרשים מספרים כותבים בכל משבצת של המשטח כמה קוביות עומדות עליה (0 - משבצת ריקה). מסדרים את התרשים כמו מבט מלמעלה: השורה הקדמית (הקרובה לחץ) למטה.
השורה הקדמית: משמאל עמודה של 2 קוביות, אחריה שתי משבצות ריקות, ומימין קובייה אחת: .
השורה השנייה מלפנים: משמאל קובייה אחת, שתי משבצות ריקות, ומימין קובייה אחת: .
השורה השלישית: משמאל 2, ריקה, באמצע קובייה בודדת, ומימין 2: .
השורה האחורית: (העמודה הגבוהה, 4 קוביות, היא השלישית משמאל).
בדיקה: במבנה קוביות.
טעות נפוצה: לרשום את השורה הקדמית בראש התרשים, כלומר לקבל את התרשים ההפוך
•בתרשים מספרים השורה הקדמית נמצאת למטה, כמו במבט מלמעלה.
סעיף ב
I - מבט מלפנים; II - מבט מלמעלה; III - לא מתאר שום מבט; IV - מבט מימין
מבט מלפנים: בכל עמודה (משמאל לימין) רואים את הגובה המרבי שלה: - זה תרשים I.
מבט מלמעלה: רואים אילו משבצות תפוסות. השורה האחורית מלאה, ובשלוש השורות האחרות הטור השני ריק; בשורה השנייה מאחור תפוסות כל המשבצות חוץ מהשנייה, ובשתי השורות הקדמיות רק הטור הימני והשמאלי - זה תרשים II.
מבט מימין: מסתכלים מימין, ולכן השורה הקדמית מופיעה משמאל והאחורית מימין. הגובה המרבי בכל שורה, מלפנים לאחור: - זה תרשים IV.
תרשים III (גבהים ) לא מתאים לשום מבט: המבט מלפנים הוא , המבט מימין , המבט משמאל והמבט מאחור (דומה, אבל בעמודה השלישית 2 ולא 1).
טעות נפוצה: לקרוא את המבט מימין כשהשורה האחורית משמאל, לצפות לגבהים , ולכן להסיק בטעות שתרשים IV אינו מתאר שום מבט.
סעיף ג
במבט משמאל גובהי העמודות, משמאל לימין, הם 4, 2, 1, 2 (השורה האחורית של המבנה משמאל, הקדמית מימין)
מסתכלים על המבנה משמאל: השורה האחורית נראית בצד שמאל של המבט, והשורה הקדמית בצד ימין.
בכל שורה של המבנה לוקחים את הגובה המרבי: האחורית 4, השנייה 2, השלישית 1, הקדמית 2.
המבט משמאל (משמאל לימין): .
טעות נפוצה: לסדר את השורות כמו במבט מימין (הקדמית משמאל) ולקבל - זה המבט מימין, תרשים IV.
סעיף ד
לדוגמה:
(יש הרבה אפשרויות: חייבים להוסיף משבצת תפוסה בשורה הקדמית בטור השלישי, ובכל טור לא לעבור את הגובה המרבי של המבט מלפנים: 2, 2, 4, 3)
משווים את המבט מלמעלה החדש למבנה: נוספה משבצת תפוסה אחת - בשורה הקדמית, בטור השלישי משמאל. בה חייבת לעמוד לפחות קובייה אחת.
כדי שהמבט מלפנים לא ישתנה, בכל טור הגובה לא יעבור את הגובה המרבי שלו: . כלומר בטור השלישי אפשר לבנות עד 4 קוביות, ובטור הרביעי עד 3.
דוגמה: מניחים 4 קוביות במשבצת החדשה (טור שלישי, גובה מרבי 4), ועוד קובייה אחת על המשבצת הקדמית בטור הרביעי (גובה 2, פחות מ-3). סך הכול קוביות:
המבט מלפנים נשאר , והמשבצות התפוסות הן בדיוק אלה שבתרשים.
טעות נפוצה: להניח את כל 5 הקוביות במשבצת החדשה - אז בטור השלישי יש עמודה של 5 קוביות, והמבט מלפנים משתנה (גובה 5 במקום 4).
שאלה 6 · גופים במרחב: קרטון חלב וכוסות גליליות
דני קנה ביום א' קרטון חלב בצורת תיבה שבסיסה ריבוע.
גובה הקרטון הוא 24 ס"מ, ואורך צלע הבסיס שלו הוא 6.5 ס"מ (ראו סרטוט).
מצאו את הנפח של קרטון החלב.
לדני יש 7 כוסות שתייה זהות בצורת גליל.
רדיוס הבסיס של כל כוס הוא 3 ס"מ, ושטח המעטפת שלה הוא סמ"ר.
מצאו את גובה הכוס.
מצאו את נפח הכוס.
דני החליט לכבד את חבריו בחלב שקנה.
הוא רוצה למזוג לכל אחת מ-7 הכוסות שלו חלב בנפח ששווה ל-85% מנפח הכוס.
האם כמות החלב שבקרטון תספיק כדי למלא 85% מן הנפח של 7 הכוסות? נמקו את תשובתכם.
ביום ב' קנה דני קרטון חלב גדול יותר מזה שקנה ביום א'.
גם קרטון זה הוא בצורת תיבה שבסיסה ריבוע, וגובהו 24 ס"מ.
נתון כי הנפח של קרטון זה הוא 1,500 סמ"ק.
מצאו את אורך צלע הבסיס של קרטון החלב שקנה דני ביום ב'.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
1,014 סמ"ק
נפח תיבה הוא שטח הבסיס כפול הגובה. הבסיס ריבוע שצלעו 6.5 ס"מ:
נפח הקרטון 1,014 סמ"ק.
טעות נפוצה: לכפול את צלע הבסיס בגובה בלי להעלות בריבוע, - זה שטח של פאה צדדית אחת, לא נפח.
סעיף ב(1)
8 ס"מ
שטח המעטפת של גליל הוא :
טעות נפוצה: לשכוח את ה-2 בנוסחה () ולקבל ס"מ.
סעיף ב(2)
סמ"ק
טעות נפוצה: להציב את הקוטר (6) במקום הרדיוס: סמ"ק.
סעיף ג
לא; צריך כ-1,345.9 סמ"ק חלב, ובקרטון יש רק 1,014 סמ"ק
כמות החלב בכל כוס: סמ"ק.
כמות החלב לכל 7 הכוסות:
בקרטון יש 1,014 סמ"ק, ו-, ולכן החלב לא יספיק.
טעות נפוצה: לחשב את הכמות לכוס אחת בלבד ( סמ"ק), לראות שהיא קטנה מ-1,014 ולהסיק שהחלב יספיק - צריך למלא 7 כוסות.
סעיף ד
ס"מ
נסמן ב- את צלע הבסיס:
(הפתרון השלילי נפסל, כי זה אורך.)
טעות נפוצה: לעצור אחרי החילוק ולענות ס"מ - זה שטח הבסיס (), לא אורך הצלע.