דילוג לתוכן המרכזי

בגרות במתמטיקה 372 - חורף 2026

3 יח"ל · שאלון 035372 · תשפ"ו · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

כאן תמצאו את בחינת הבגרות במתמטיקה בשאלון 372 (3 יח"ל), מועד חורף 2026 (תשפ"ו), כל 6 השאלות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · תכנון ליניארי: עוגות שוקולד ועוגות גבינה במאפייה

במאפייה שכונתית מכינים עוגות משני סוגים: עוגות שוקולד ועוגות גבינה.

תהליך ההכנה של כל עוגה כולל שני שלבים עיקריים: הכנת תערובת במכונה ואפייה בתנור.

במחזור ייצור רגיל אפשר להפעיל את מכונת התערובת 48 דקות לכל היותר, ואת תנור האפייה 360 דקות לכל היותר.

בטבלה שלפניכם מוצגים הזמן הנדרש להכנת כל אחת מן העוגות והרווח ממכירת כל עוגה.

סוג העוגהזמן הכנת התערובת (בדקות)זמן האפייה (בדקות)הרווח (בשקלים)
עוגת שוקולד42047
עוגת גבינה46060

נסמן ב-xx את מספר עוגות השוקולד וב-yy את מספר עוגות הגבינה, שמכינים במאפייה זו במחזור ייצור.

א.

כתבו את מערכת האילוצים של הבעיה.

לפניכם סרטוט של התחום האפשרי המתקבל ממערכת האילוצים של הבעיה.

OABC
ב.

מצאו את שיעורי הנקודות AA, BB ו-CC.

ג(1).

כתבו את פונקציית המטרה של רווח המאפייה ממכירת העוגות.

ג(2).

מצאו כמה עוגות שוקולד וכמה עוגות גבינה צריך להכין במחזור ייצור כדי להשיג רווח מקסימלי.

במהלך אחד ממחזורי הייצור הייתה הפסקת חשמל, ולכן הצטמצמו זמני ההפעלה של מכונת התערובת ושל התנור.

במחזור ייצור זה הכינו במאפייה 9 עוגות שוקולד ו-2 עוגות גבינה.

ד.

מצאו בכמה קטן הרווח של המאפייה במחזור הייצור שבמהלכו הייתה הפסקת החשמל מן הרווח המקסימלי במחזור ייצור רגיל.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x≥0x\ge0, y≥0y\ge0, 4x+4y≤484x+4y\le48, 20x+60y≤36020x+60y\le360

xx ו-yy הם מספרי עוגות, ולכן הם אינם שליליים: x≥0x\ge0, y≥0y\ge0.

מכונת התערובת: כל עוגה (משני הסוגים) דורשת 4 דקות, ואפשר להפעיל את המכונה 48 דקות לכל היותר:

4x+4y≤484x+4y\le48

תנור האפייה: עוגת שוקולד דורשת 20 דקות ועוגת גבינה 60 דקות, ואפשר להפעיל את התנור 360 דקות לכל היותר:

20x+60y≤36020x+60y\le360

טעות נפוצה: לשייך את זמן האפייה של עוגת הגבינה ל-xx ולכתוב 60x+20y≤36060x+20y\le360 - אבל xx הוא מספר עוגות השוקולד, ואפייתן נמשכת 20 דקות.

סעיף ב

תשובה:

A(0,6)A(0,6), B(12,0)B(12,0), C(9,3)C(9,3)

מפשטים את האילוצים: 4x+4y≤484x+4y\le48 הוא x+y≤12x+y\le12, ו-20x+60y≤36020x+60y\le360 הוא x+3y≤18x+3y\le18.

נקודות החיתוך עם הצירים: הישר x+y=12x+y=12 חותך את הצירים ב-(0,12)(0,12) וב-(12,0)(12,0); הישר x+3y=18x+3y=18 חותך אותם ב-(0,6)(0,6) וב-(18,0)(18,0).

AA על ציר ה-yy, והתחום האפשרי מסתיים בחיתוך הנמוך מבין השניים: A(0,6)A(0,6) (הנקודה (0,12)(0,12) לא מקיימת את אילוץ התנור: 60⋅12=720>36060\cdot12=720>360).

BB על ציר ה-xx, בחיתוך הקרוב מבין השניים: B(12,0)B(12,0) (הנקודה (18,0)(18,0) לא מקיימת את אילוץ המכונה: 18>1218>12).

CC היא נקודת החיתוך של שני הישרים:

{x+y=12x+3y=18⇒2y=6, y=3, x=12−3=9\begin{cases}x+y=12\\x+3y=18\end{cases}\quad\Rightarrow\quad 2y=6,\ y=3,\ x=12-3=9

C(9,3)C(9,3).

טעות נפוצה: לקחת את A(0,12)A(0,12), נקודת החיתוך של ישר המכונה עם ציר ה-yy - אבל בנקודה זו זמן האפייה הוא 60⋅12=72060\cdot12=720 דקות, יותר מ-360.

סעיף ג(1)

תשובה:

f(x,y)=47x+60yf(x,y)=47x+60y (מחפשים מקסימום)

כל עוגת שוקולד מכניסה 47 שקלים וכל עוגת גבינה 60 שקלים, ולכן הרווח הכולל הוא:

f(x,y)=47x+60yf(x,y)=47x+60y

מחפשים את הרווח המקסימלי.

טעות נפוצה: להחליף בין הרווחים ולכתוב f(x,y)=60x+47yf(x,y)=60x+47y - אבל xx הוא מספר עוגות השוקולד, שהרווח מכל אחת מהן הוא 47 שקלים.

סעיף ג(2)

תשובה:

9 עוגות שוקולד ו-3 עוגות גבינה (רווח של 603 שקלים)

התחום האפשרי סגור, ולכן הרווח המקסימלי מתקבל באחד הקדקודים. מציבים את הקדקודים בפונקציית המטרה:

O(0,0)O(0,0): f=0f=0

A(0,6)A(0,6): f=47⋅0+60⋅6=360f=47\cdot0+60\cdot6=360

B(12,0)B(12,0): f=47⋅12+60⋅0=564f=47\cdot12+60\cdot0=564

C(9,3)C(9,3): f=47⋅9+60⋅3=423+180=603f=47\cdot9+60\cdot3=423+180=603

הרווח המקסימלי, 603 שקלים, מתקבל ב-C(9,3)C(9,3): 9 עוגות שוקולד ו-3 עוגות גבינה.

טעות נפוצה: לבחור בקדקוד AA כי הרווח מעוגת גבינה (60) גדול מהרווח מעוגת שוקולד (47), ולענות 0 עוגות שוקולד ו-6 עוגות גבינה - אבל הרווח שם הוא רק 360 שקלים.

סעיף ד

תשובה:

ב-60 שקלים

הרווח במחזור שבו הייתה הפסקת החשמל:

f(9,2)=47⋅9+60⋅2=423+120=543f(9,2)=47\cdot9+60\cdot2=423+120=543

הרווח המקסימלי במחזור רגיל (סעיף ג(2)) הוא 603 שקלים, ולכן הרווח קטן ב-

603−543=60603-543=60

שקלים.

טעות נפוצה: להשוות לרווח בקדקוד BB (564 שקלים) במקום לרווח המקסימלי, ולקבל 564−543=21564-543=21 שקלים.

שאלה 2 · מרובע במערכת צירים: צלעות מאונכות, אלכסון והיקף משולש

נתון מרובע ABCDABCD.

הקודקוד AA נמצא על ציר ה-xx, הצלע CDCD מקבילה לציר ה-xx, והצלע ABAB מאונכת לצלע ADAD, כמתואר בסרטוט.

משוואת הצלע ABAB היא y=−12x+5y=-\frac12x+5.

ABCDE
א(1).

מצאו את שיעורי הקודקוד AA.

א(2).

מצאו את משוואת הצלע ADAD.

משוואת האלכסון BDBD היא y=0.75x+2.5y=0.75x+2.5.

ב.

מצאו את שיעורי הקודקוד DD.

אורך הצלע CDCD הוא 4.

ג.

מצאו את שיעורי הקודקוד CC.

הנקודה EE היא אמצע הצלע ADAD.

ד.

חשבו את היקף המשולש CDECDE.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א(1)

תשובה:

A(10,0)A(10,0)

AA נמצא על ציר ה-xx ועל הצלע ABAB, ולכן מציבים y=0y=0 במשוואת ABAB:

0=−12x+5⇒12x=5⇒x=100=-\frac12x+5\quad\Rightarrow\quad \frac12x=5\quad\Rightarrow\quad x=10

A(10,0)A(10,0).

טעות נפוצה: להציב x=0x=0 ולקבל (0,5)(0,5) - זו נקודת החיתוך של הישר ABAB עם ציר ה-yy, לא עם ציר ה-xx.

סעיף א(2)

תשובה:

y=2x−20y=2x-20

AD⊥ABAD\perp AB, ולכן מכפלת השיפועים היא −1-1:

mAD⋅(−12)=−1⇒mAD=2m_{AD}\cdot\left(-\frac12\right)=-1\quad\Rightarrow\quad m_{AD}=2

ADAD עובר דרך A(10,0)A(10,0):

y−0=2(x−10)⇒y=2x−20y-0=2(x-10)\quad\Rightarrow\quad y=2x-20

טעות נפוצה: להחליף רק את הסימן של השיפוע (m=12m=\frac12) ולקבל y=12x−5y=\frac12x-5 - ישר שאינו מאונך ל-ABAB (מכפלת השיפועים −14-\frac14).

סעיף ב

תשובה:

D(18,16)D(18,16)

DD נמצא גם על הצלע ADAD וגם על האלכסון BDBD, ולכן משווים את המשוואות:

2x−20=0.75x+2.5⇒1.25x=22.5⇒x=182x-20=0.75x+2.5\quad\Rightarrow\quad 1.25x=22.5\quad\Rightarrow\quad x=18
y=2⋅18−20=16y=2\cdot18-20=16

D(18,16)D(18,16).

טעות נפוצה: להשוות את BDBD למשוואת ABAB במקום ל-ADAD ולקבל (2,4)(2,4) - זו נקודת החיתוך של ABAB עם BDBD, כלומר הקודקוד BB.

סעיף ג

תשובה:

C(14,16)C(14,16)

CDCD מקבילה לציר ה-xx, ולכן ל-CC ול-DD אותו שיעור yy: yC=16y_C=16.

אורך הקטע הוא הפרש שיעורי ה-xx, ולפי הסרטוט CC משמאל ל-DD:

xC=18−4=14x_C=18-4=14

C(14,16)C(14,16).

טעות נפוצה: לחבר 4 במקום לחסר ולקבל C(22,16)C(22,16) - נקודה מימין ל-DD, בניגוד לסרטוט.

סעיף ד

תשובה:

12+45≈20.9412+4\sqrt5\approx20.94

EE אמצע ADAD, כש-A(10,0)A(10,0) ו-D(18,16)D(18,16):

E(10+182,0+162)=E(14,8)E\left(\frac{10+18}{2},\frac{0+16}{2}\right)=E(14,8)

אורכי הצלעות:

CD=4CD=4 (נתון).

CECE: ל-C(14,16)C(14,16) ול-E(14,8)E(14,8) אותו שיעור xx, ולכן CE=16−8=8CE=16-8=8.

DE=(18−14)2+(16−8)2=16+64=80=45≈8.94DE=\sqrt{(18-14)^2+(16-8)^2}=\sqrt{16+64}=\sqrt{80}=4\sqrt5\approx8.94
PCDE=4+8+45=12+45≈20.94P_{CDE}=4+8+4\sqrt5=12+4\sqrt5\approx20.94

טעות נפוצה: לקחת את כל הצלע AD=82+162=85AD=\sqrt{8^2+16^2}=8\sqrt5 במקום חציה DEDE, ולקבל 12+85≈29.8912+8\sqrt5\approx29.89.

שאלה 3 · התפלגות נורמלית: המרחקים שנסעו שליחים בחודש

חברת שליחויות בדקה את המרחק שנסע כל אחד מן השליחים שלה בחודש מסוים.

נמצא כי המרחקים שנסעו השליחים מתפלגים נורמלית, והממוצע הוא 1,470 ק"מ.

7% מן השליחים נסעו מרחק קטן מ-810 ק"מ בחודש זה.

א(1).

מצאו את סטיית התקן של המרחקים שנסעו השליחים בחודש זה.

א(2).

בסוף השאלה מוצג גרף ההתפלגות הנורמלית. השלימו במלבנים הריקים שבגרף את המרחקים שנסעו השליחים בחודש זה.

ב.

כמה אחוזים מן השליחים נסעו בחודש זה מרחק גדול מן הממוצע וקטן מ-1,910 ק"מ?

נמצא כי 170 שליחים נסעו בחודש זה מרחק גדול מן הממוצע וקטן מ-1,910 ק"מ.

ג.

על פי גרף ההתפלגות הנורמלית, כמה שליחים סך הכול יש בחברה?

שליחים שציון התקן של המרחק שהם נסעו היה גבוה מ-2.6, קיבלו תוספת לשכר.

דני, שליח בחברה, נסע 2,482 ק"מ בחודש זה.

ד.

האם קיבל דני תוספת לשכר בחודש זה? נמקו את תשובתכם.

0.5%1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%□□□□□□□□□□□
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א(1)

תשובה:

S=440S=440 ק"מ

לפי גרף ההתפלגות, משמאל לשנתה xˉ−1.5S\bar x-1.5S נמצאים 0.5%+1.5%+5%=7%0.5\%+1.5\%+5\%=7\% מן האוכלוסייה.

לכן 810 ק"מ נמצא 1.5 סטיות תקן מתחת לממוצע:

810=1470−1.5S⇒1.5S=660⇒S=440810=1470-1.5S\quad\Rightarrow\quad 1.5S=660\quad\Rightarrow\quad S=440

טעות נפוצה: לחשב רק את ההפרש 1470−810=6601470-810=660 ולענות S=660S=660 - ההפרש הוא 1.5 סטיות תקן, לא סטיית תקן אחת.

סעיף א(2)

תשובה:

משמאל לימין: 370, 590, 810, 1,030, 1,250, 1,470, 1,690, 1,910, 2,130, 2,350, 2,570 (ק"מ)

השנתות בגרף מסומנות כל חצי סטיית תקן: S2=4402=220\frac{S}{2}=\frac{440}{2}=220.

באמצע הממוצע, 1,470, ומשני צדדיו מוסיפים ומחסירים 220 בכל צעד. 11 המלבנים הם מ-xˉ−2.5S\bar x-2.5S עד xˉ+2.5S\bar x+2.5S:

1470−5⋅220=370, 590, 810, 1030, 1250, 1470, 1690, 1910, 2130, 2350, 2570=1470+5⋅2201470-5\cdot220=370,\ 590,\ 810,\ 1030,\ 1250,\ 1470,\ 1690,\ 1910,\ 2130,\ 2350,\ 2570=1470+5\cdot220

(בגרף שבאתר מצוירות 13 שנתות; לשתי השנתות הקיצוניות, xˉ±3S\bar x\pm3S, מתאימים 150 ו-2,790.)

בדיקה: 810 נמצא שלוש שנתות (1.5 סטיות תקן) משמאל לממוצע, כמו בסעיף א(1).

טעות נפוצה: לסמן את השנתות כל סטיית תקן שלמה (440) ולכתוב 1,030 מיד משמאל לממוצע במקום 1,250.

סעיף ב

תשובה:

34%

1910=1470+440=xˉ+S1910=1470+440=\bar x+S, כלומר שתי שנתות מימין לממוצע.

בין הממוצע לשנתה הזו יש שתי רצועות: 19%+15%=34%19\%+15\%=34\%.

טעות נפוצה: לסכום מתחילת הגרף ועד 1,910, כלומר לחשב את אחוז השליחים שנסעו פחות מ-1,910 ק"מ: 50%+34%=84%50\%+34\%=84\%.

סעיף ג

תשובה:

500 שליחים

לפי סעיף ב, 170 השליחים האלה הם 34% מכלל השליחים. נסמן ב-nn את מספר השליחים:

0.34n=170⇒n=1700.34=5000.34n=170\quad\Rightarrow\quad n=\frac{170}{0.34}=500

טעות נפוצה: לכפול במקום לחלק: 170⋅0.34≈58170\cdot0.34\approx58 - אבל 170 הם רק חלק מן השליחים, ולכן הכלל גדול מ-170.

סעיף ד

תשובה:

לא; ציון התקן של דני הוא 2.32.3, נמוך מ-2.6

z=x−xˉS=2482−1470440=1012440=2.3z=\frac{x-\bar x}{S}=\frac{2482-1470}{440}=\frac{1012}{440}=2.3

2.3<2.62.3<2.6, ולכן דני לא קיבל תוספת לשכר.

טעות נפוצה: לחלק במרחק בין שתי שנתות (220) במקום בסטיית התקן ולקבל z=4.6>2.6z=4.6>2.6 - ולהסיק שדני קיבל תוספת.

שאלה 4 · מודל ריבועי: מסלול סקייטבורד

נועם גולש בסקייטבורד על מסלול בצורת פרבולה שמשוואתה היא y=0.4x2−1.2xy=0.4x^2-1.2x.

המסלול מתחיל בראשית הצירים OO ומסתיים בנקודה AA הנמצאת על ציר ה-xx, כמתואר בסרטוט.

ציר ה-xx מונח על פני הקרקע ומייצג את המרחק האופקי (במטרים) מן הנקודה OO, וציר ה-yy מייצג את גובה המסלול (במטרים) ביחס לפני הקרקע.

OA
א.

מצאו את אורך הקטע OAOA.

ב.

מצאו את שיעורי הנקודה הנמוכה ביותר במסלול.

ג.

מצאו בעבור אילו ערכים של xx גלש נועם במגמת ירידה.

ד.

מצאו בעבור אילו ערכים של xx עבר נועם במסלול בנקודות ששיעור ה-yy שלהן הוא −0.5-0.5.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

3 מטרים

AA נמצאת על ציר ה-xx, ולכן מציבים y=0y=0:

0.4x2−1.2x=0⇒0.4x(x−3)=0⇒x=0 או x=30.4x^2-1.2x=0\quad\Rightarrow\quad 0.4x(x-3)=0\quad\Rightarrow\quad x=0\ \text{או}\ x=3

x=0x=0 היא הנקודה OO, ולכן A(3,0)A(3,0) ו-OA=3OA=3 מטרים.

טעות נפוצה: לחלק בטעות את המקדמים בסדר הפוך, x=0.41.2=13x=\frac{0.4}{1.2}=\frac13, ולענות OA≈0.33OA\approx0.33 מטר.

סעיף ב

תשובה:

(1.5,−0.9)(1.5,-0.9)

הנקודה הנמוכה ביותר היא קדקוד הפרבולה (הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, כי a=0.4>0a=0.4>0):

x=−b2a=−−1.22⋅0.4=1.20.8=1.5x=-\frac{b}{2a}=-\frac{-1.2}{2\cdot0.4}=\frac{1.2}{0.8}=1.5
y=0.4⋅1.52−1.2⋅1.5=0.9−1.8=−0.9y=0.4\cdot1.5^2-1.2\cdot1.5=0.9-1.8=-0.9

הנקודה הנמוכה ביותר: (1.5,−0.9)(1.5,-0.9). (אפשר גם לפי הסימטריה: באמצע בין x=0x=0 ל-x=3x=3.)

טעות נפוצה: לשכוח את המינוס בנוסחה ולקבל x=−1.5x=-1.5, ואז y=0.4⋅2.25+1.8=2.7y=0.4\cdot2.25+1.8=2.7 - נקודה (−1.5,2.7)(-1.5,2.7) שבכלל אינה על המסלול שבין OO ל-AA.

סעיף ג

תשובה:

0<x<1.50<x<1.5

המסלול מתחיל ב-x=0x=0 ויורד עד הקדקוד שב-x=1.5x=1.5, ומשם עולה עד AA.

לכן נועם גלש במגמת ירידה בתחום 0<x<1.50<x<1.5.

טעות נפוצה: לענות 1.5<x<31.5<x<3 - שם המסלול עולה מהנקודה הנמוכה ביותר חזרה אל פני הקרקע.

סעיף ד

תשובה:

x=0.5x=0.5 ו-x=2.5x=2.5

מציבים y=−0.5y=-0.5:

0.4x2−1.2x=−0.5⇒0.4x2−1.2x+0.5=00.4x^2-1.2x=-0.5\quad\Rightarrow\quad 0.4x^2-1.2x+0.5=0
x1,2=1.2±1.44−4⋅0.4⋅0.52⋅0.4=1.2±0.640.8=1.2±0.80.8x_{1,2}=\frac{1.2\pm\sqrt{1.44-4\cdot0.4\cdot0.5}}{2\cdot0.4}=\frac{1.2\pm\sqrt{0.64}}{0.8}=\frac{1.2\pm0.8}{0.8}

x=2.5x=2.5 או x=0.5x=0.5. שני הערכים בין 0 ל-3, כלומר על המסלול.

טעות נפוצה: להעביר אגף בלי להחליף סימן ולפתור 0.4x2−1.2x−0.5=00.4x^2-1.2x-0.5=0, ואז x≈3.37x\approx3.37 או x≈−0.37x\approx-0.37 - ערכים מחוץ למסלול.

שאלה 5 · ראייה מרחבית: תרשים מספרים, מבטים והוספת קוביות

בסרטוט שלפניכם מוצג מבנה הבנוי מקוביות זהות.

החץ בסרטוט מסמן את הכיוון של המבט מלפנים.

כל קובייה במבנה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת.

מלפנים
א.

השלימו את תרשים המספרים של המבנה (תבנית של 4×44\times4 משבצות).

לפניכם ארבעה תרשימים I–IV.

אחד מהם מתאר מבט מלפנים של המבנה, אחד – מבט מימין, אחד – מבט מלמעלה ואחד אינו מתאר שום מבט של המבנה.

תרשים I
תרשים II
תרשים III
תרשים IV
ב.

כתבו איזה תרשים מתאר כל מבט.

ג.

השלימו את המבט משמאל של המבנה (תבנית של 4×44\times4 משבצות).

הוסיפו למבנה 5 קוביות כך שהמבט מלפנים לא השתנה, והמבט מלמעלה נראה כמתואר בתרשים שלפניכם.

מבט מלמעלה
ד.

סרטטו תרשים מספרים אפשרי של המבנה לאחר הוספת הקוביות.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

2243201210012001\begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 2&2&4&3\\\hline 2&0&1&2\\\hline 1&0&0&1\\\hline 2&0&0&1\\\hline\end{array}

(השורה העליונה בתרשים היא השורה האחורית של המבנה, הרחוקה מן הצופה; השורה התחתונה היא השורה הקדמית.)

בתרשים מספרים כותבים בכל משבצת של המשטח כמה קוביות עומדות עליה (0 - משבצת ריקה). מסדרים את התרשים כמו מבט מלמעלה: השורה הקדמית (הקרובה לחץ) למטה.

השורה הקדמית: משמאל עמודה של 2 קוביות, אחריה שתי משבצות ריקות, ומימין קובייה אחת: 2,0,0,12,0,0,1.

השורה השנייה מלפנים: משמאל קובייה אחת, שתי משבצות ריקות, ומימין קובייה אחת: 1,0,0,11,0,0,1.

השורה השלישית: משמאל 2, ריקה, באמצע קובייה בודדת, ומימין 2: 2,0,1,22,0,1,2.

השורה האחורית: 2,2,4,32,2,4,3 (העמודה הגבוהה, 4 קוביות, היא השלישית משמאל).

2243201210012001\begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 2&2&4&3\\\hline 2&0&1&2\\\hline 1&0&0&1\\\hline 2&0&0&1\\\hline\end{array}

בדיקה: במבנה 11+5+2+3=2111+5+2+3=21 קוביות.

טעות נפוצה: לרשום את השורה הקדמית בראש התרשים, כלומר לקבל את התרשים ההפוך

2001100120122243\begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 2&0&0&1\\\hline 1&0&0&1\\\hline 2&0&1&2\\\hline 2&2&4&3\\\hline\end{array}

•בתרשים מספרים השורה הקדמית נמצאת למטה, כמו במבט מלמעלה.

סעיף ב

תשובה:

I - מבט מלפנים; II - מבט מלמעלה; III - לא מתאר שום מבט; IV - מבט מימין

מבט מלפנים: בכל עמודה (משמאל לימין) רואים את הגובה המרבי שלה: 2,2,4,32,2,4,3 - זה תרשים I.

מבט מלמעלה: רואים אילו משבצות תפוסות. השורה האחורית מלאה, ובשלוש השורות האחרות הטור השני ריק; בשורה השנייה מאחור תפוסות כל המשבצות חוץ מהשנייה, ובשתי השורות הקדמיות רק הטור הימני והשמאלי - זה תרשים II.

מבט מימין: מסתכלים מימין, ולכן השורה הקדמית מופיעה משמאל והאחורית מימין. הגובה המרבי בכל שורה, מלפנים לאחור: 2,1,2,42,1,2,4 - זה תרשים IV.

תרשים III (גבהים 3,4,1,23,4,1,2) לא מתאים לשום מבט: המבט מלפנים הוא 2,2,4,32,2,4,3, המבט מימין 2,1,2,42,1,2,4, המבט משמאל 4,2,1,24,2,1,2 והמבט מאחור 3,4,2,23,4,2,2 (דומה, אבל בעמודה השלישית 2 ולא 1).

טעות נפוצה: לקרוא את המבט מימין כשהשורה האחורית משמאל, לצפות לגבהים 4,2,1,24,2,1,2, ולכן להסיק בטעות שתרשים IV אינו מתאר שום מבט.

סעיף ג

תשובה:

במבט משמאל גובהי העמודות, משמאל לימין, הם 4, 2, 1, 2 (השורה האחורית של המבנה משמאל, הקדמית מימין)

מסתכלים על המבנה משמאל: השורה האחורית נראית בצד שמאל של המבט, והשורה הקדמית בצד ימין.

בכל שורה של המבנה לוקחים את הגובה המרבי: האחורית 4, השנייה 2, השלישית 1, הקדמית 2.

המבט משמאל (משמאל לימין): 4,2,1,24,2,1,2.

טעות נפוצה: לסדר את השורות כמו במבט מימין (הקדמית משמאל) ולקבל 2,1,2,42,1,2,4 - זה המבט מימין, תרשים IV.

סעיף ד

תשובה:

לדוגמה:

2243201210012042\begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 2&2&4&3\\\hline 2&0&1&2\\\hline 1&0&0&1\\\hline 2&0&4&2\\\hline\end{array}

(יש הרבה אפשרויות: חייבים להוסיף משבצת תפוסה בשורה הקדמית בטור השלישי, ובכל טור לא לעבור את הגובה המרבי של המבט מלפנים: 2, 2, 4, 3)

משווים את המבט מלמעלה החדש למבנה: נוספה משבצת תפוסה אחת - בשורה הקדמית, בטור השלישי משמאל. בה חייבת לעמוד לפחות קובייה אחת.

כדי שהמבט מלפנים לא ישתנה, בכל טור הגובה לא יעבור את הגובה המרבי שלו: 2,2,4,32,2,4,3. כלומר בטור השלישי אפשר לבנות עד 4 קוביות, ובטור הרביעי עד 3.

דוגמה: מניחים 4 קוביות במשבצת החדשה (טור שלישי, גובה מרבי 4), ועוד קובייה אחת על המשבצת הקדמית בטור הרביעי (גובה 2, פחות מ-3). סך הכול 4+1=54+1=5 קוביות:

2243201210012042\begin{array}{|c|c|c|c|}\hline 2&2&4&3\\\hline 2&0&1&2\\\hline 1&0&0&1\\\hline 2&0&4&2\\\hline\end{array}

המבט מלפנים נשאר 2,2,4,32,2,4,3, והמשבצות התפוסות הן בדיוק אלה שבתרשים.

טעות נפוצה: להניח את כל 5 הקוביות במשבצת החדשה - אז בטור השלישי יש עמודה של 5 קוביות, והמבט מלפנים משתנה (גובה 5 במקום 4).

שאלה 6 · גופים במרחב: קרטון חלב וכוסות גליליות

דני קנה ביום א' קרטון חלב בצורת תיבה שבסיסה ריבוע.

גובה הקרטון הוא 24 ס"מ, ואורך צלע הבסיס שלו הוא 6.5 ס"מ (ראו סרטוט).

ABCDEFGH
א.

מצאו את הנפח של קרטון החלב.

לדני יש 7 כוסות שתייה זהות בצורת גליל.

רדיוס הבסיס של כל כוס הוא 3 ס"מ, ושטח המעטפת שלה הוא 48π48\pi סמ"ר.

ב(1).

מצאו את גובה הכוס.

ב(2).

מצאו את נפח הכוס.

דני החליט לכבד את חבריו בחלב שקנה.

הוא רוצה למזוג לכל אחת מ-7 הכוסות שלו חלב בנפח ששווה ל-85% מנפח הכוס.

OMKLP
ג.

האם כמות החלב שבקרטון תספיק כדי למלא 85% מן הנפח של 7 הכוסות? נמקו את תשובתכם.

ביום ב' קנה דני קרטון חלב גדול יותר מזה שקנה ביום א'.

גם קרטון זה הוא בצורת תיבה שבסיסה ריבוע, וגובהו 24 ס"מ.

נתון כי הנפח של קרטון זה הוא 1,500 סמ"ק.

ד.

מצאו את אורך צלע הבסיס של קרטון החלב שקנה דני ביום ב'.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

1,014 סמ"ק

נפח תיבה הוא שטח הבסיס כפול הגובה. הבסיס ריבוע שצלעו 6.5 ס"מ:

V=6.52⋅24=42.25⋅24=1014V=6.5^2\cdot24=42.25\cdot24=1014

נפח הקרטון 1,014 סמ"ק.

טעות נפוצה: לכפול את צלע הבסיס בגובה בלי להעלות בריבוע, 6.5⋅24=1566.5\cdot24=156 - זה שטח של פאה צדדית אחת, לא נפח.

סעיף ב(1)

תשובה:

8 ס"מ

שטח המעטפת של גליל הוא 2πrh2\pi rh:

2π⋅3⋅h=48π⇒6h=48⇒h=82\pi\cdot3\cdot h=48\pi\quad\Rightarrow\quad 6h=48\quad\Rightarrow\quad h=8

טעות נפוצה: לשכוח את ה-2 בנוסחה (π⋅3⋅h=48π\pi\cdot3\cdot h=48\pi) ולקבל h=16h=16 ס"מ.

סעיף ב(2)

תשובה:

72π≈226.272\pi\approx226.2 סמ"ק

V=πr2h=π⋅32⋅8=72π≈226.2V=\pi r^2h=\pi\cdot3^2\cdot8=72\pi\approx226.2

טעות נפוצה: להציב את הקוטר (6) במקום הרדיוס: π⋅62⋅8=288π≈904.8\pi\cdot6^2\cdot8=288\pi\approx904.8 סמ"ק.

סעיף ג

תשובה:

לא; צריך כ-1,345.9 סמ"ק חלב, ובקרטון יש רק 1,014 סמ"ק

כמות החלב בכל כוס: 0.85⋅72π=61.2π≈192.30.85\cdot72\pi=61.2\pi\approx192.3 סמ"ק.

כמות החלב לכל 7 הכוסות:

7⋅0.85⋅72π=428.4π≈1345.97\cdot0.85\cdot72\pi=428.4\pi\approx1345.9

בקרטון יש 1,014 סמ"ק, ו-1014<1345.91014<1345.9, ולכן החלב לא יספיק.

טעות נפוצה: לחשב את הכמות לכוס אחת בלבד (192.3192.3 סמ"ק), לראות שהיא קטנה מ-1,014 ולהסיק שהחלב יספיק - צריך למלא 7 כוסות.

סעיף ד

תשובה:

62.5≈7.9\sqrt{62.5}\approx7.9 ס"מ

נסמן ב-aa את צלע הבסיס:

a2⋅24=1500⇒a2=62.5⇒a=62.5≈7.9a^2\cdot24=1500\quad\Rightarrow\quad a^2=62.5\quad\Rightarrow\quad a=\sqrt{62.5}\approx7.9

(הפתרון השלילי נפסל, כי זה אורך.)

טעות נפוצה: לעצור אחרי החילוק ולענות a=62.5a=62.5 ס"מ - זה שטח הבסיס (a2a^2), לא אורך הצלע.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.