דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 471 - מתכונת 3 בדרך לבגרות

4 יח"ל · שאלון 035471 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 471 (4 יח"ל), בדרך לבגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · הסתברות: טבלה דו-ממדית ושני כיווני התניה - אופניים לבית הספר

בבית ספר השתתפו בסקר 300 תלמידי חטיבת ביניים ו-200 תלמידי תיכון. 60% מתלמידי חטיבת הביניים ו-45% מתלמידי התיכון מגיעים לבית הספר באופניים. נבחר באופן אקראי תלמיד מבין המשתתפים בסקר.

א.

בנו טבלה דו-ממדית של מספרי התלמידים: שכבה (חטיבת ביניים / תיכון) ודרך ההגעה (באופניים / לא באופניים), כולל השורה והעמודה של הסכומים.

ב.

מהי ההסתברות שנבחר תלמיד תיכון שאינו מגיע באופניים?

ג(1).

ידוע שנבחר תלמיד תיכון. מהי ההסתברות שהוא אינו מגיע באופניים?

ג(2).

ידוע שנבחר תלמיד שאינו מגיע באופניים. מהי ההסתברות שהוא תלמיד תיכון?

מנהל בית הספר אמר: "רוב התלמידים שאינם מגיעים באופניים הם תלמידי תיכון."

ד.

האם על פי הסקר האמירה נכונה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

חטיבת ביניים: 180 באופניים, 120 לא; תיכון: 90 באופניים, 110 לא; סה"כ 270 באופניים, 230 לא, 500 תלמידים.

חטיבת ביניים: 0.6⋅300=1800.6\cdot300=180 באופניים, 300−180=120300-180=120 לא באופניים.

תיכון: 0.45⋅200=900.45\cdot200=90 באופניים, 200−90=110200-90=110 לא באופניים.

סכומים: 180+90=270180+90=270 באופניים, 120+110=230120+110=230 לא באופניים, 300+200=500300+200=500 בסך הכול.

מגיעים באופנייםלא מגיעים באופנייםסה"כ
חטיבת ביניים180120300
תיכון90110200
סה"כ270230500

טעות נפוצה: לכתוב בתאים את האחוזים (60 ו-45) במקום מספרי תלמידים. אז סכום השורות אינו 300 ו-200, והסכום של עמודת האופניים (105) חסר משמעות.

סעיף ב

תשובה:

0.220.22

חיתוך: תלמיד תיכון וגם לא מגיע באופניים - תא אחד בטבלה, חלקי כל התלמידים:

P=110500=0.22P=\frac{110}{500}=0.22

טעות נפוצה: לקחת את אחוז המגיעים באופניים בתיכון במקום את המשלים שלו: 0.45⋅200500=0.18\frac{0.45\cdot200}{500}=0.18.

סעיף ג(1)

תשובה:

0.550.55

ידוע שהתלמיד בתיכון - המדגם מצטמצם לשורת התיכון, 200 תלמידים.

P(לא אופניים∣תיכון)=110200=0.55P(\text{לא אופניים}\mid\text{תיכון})=\frac{110}{200}=0.55

טעות נפוצה: לקחת את התא של המגיעים באופניים, 90200=0.45\frac{90}{200}=0.45.

סעיף ג(2)

תשובה:

1123≈0.478\frac{11}{23}\approx0.478

עכשיו ידוע שהתלמיד אינו מגיע באופניים - המדגם מצטמצם לעמודה "לא באופניים", 230 תלמידים.

P(תיכון∣לא אופניים)=110230=1123≈0.478P(\text{תיכון}\mid\text{לא אופניים})=\frac{110}{230}=\frac{11}{23}\approx0.478

שימו לב: אותו תא (110) כמו בסעיף ג(1), אבל מכנה אחר - כי התנאי אחר.

טעות נפוצה: לחלק בעמודה הלא נכונה, 110270≈0.407\frac{110}{270}\approx0.407 - 270 הם המגיעים באופניים.

סעיף ד

תשובה:

לא נכונה: מקרב שאינם מגיעים באופניים כ-47.8% תלמידי תיכון (פחות ממחצית).

"רוב התלמידים שאינם מגיעים באופניים" - הקבוצה היא 230 התלמידים שאינם מגיעים באופניים.

לפי סעיף ג(2), חלק תלמידי התיכון בה הוא 1123≈47.8%\frac{11}{23}\approx47.8\% - פחות ממחצית.

לכן האמירה אינה נכונה: 120 מהם בחטיבת הביניים ורק 110 בתיכון.

טעות נפוצה: להסתמך על סעיף ג(1) - "55% מתלמידי התיכון אינם מגיעים באופניים, יותר מ-40% בחטיבה" - ולקבוע שהאמירה נכונה. זה אחוז מקרב תלמידי התיכון, ולא מקרב מי שאינם מגיעים באופניים.

שאלה 2 · מתאם ורגרסיה: שעות למידה וציון

מורה בדקה את הקשר הליניארי בין מספר שעות הלמידה של תלמיד לקראת מבחן (המשתנה xx), לבין הציון שלו במבחן (המשתנה yy). בטבלה שלפניכם הנתונים של 5 תלמידים.

שעות למידה - המשתנה xxציון במבחן - המשתנה yy
152
260
363
471
579
א.

מצאו את הממוצע ואת סטיית התקן של מספר שעות הלמידה.

נתון: yˉ=65\bar y=65, Sy=9.27S_y=9.27.

ב.

השלימו בטבלה עמודה של המכפלות (xi−xˉ)(yi−yˉ)(x_i-\bar x)(y_i-\bar y), ומצאו את מקדם המתאם rr.

ג.

מצאו את משוואת ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx.

ד.

על פי ישר הרגרסיה, מהו הציון הצפוי לתלמיד שלמד 3.5 שעות?

ה.

המורה החליטה להוסיף 5 נקודות לציון של כל תלמיד. האם סטיית התקן של הציונים ומקדם המתאם גדלו, קטנו או לא השתנו? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

xˉ=3\bar x=3, Sx=2≈1.414S_x=\sqrt2\approx1.414

xˉ=1+2+3+4+55=3\bar x=\frac{1+2+3+4+5}{5}=3

ההפרשים: −2, −1, 0, 1, 2-2,\ -1,\ 0,\ 1,\ 2, וסכום ריבועיהם 4+1+0+1+4=104+1+0+1+4=10:

Sx=105=2≈1.414S_x=\sqrt{\frac{10}{5}}=\sqrt2\approx1.414

טעות נפוצה: לסכם את ההפרשים בלי ריבוע - הסכום יוצא 0 תמיד, ומתקבלת "סטיית תקן 0".

סעיף ב

תשובה:

סכום המכפלות 65; r≈0.991r\approx0.991

ההפרשים של yy מ-65: −13, −5, −2, 6, 14-13,\ -5,\ -2,\ 6,\ 14.

xi−xˉx_i-\bar xyi−yˉy_i-\bar yמכפלה
−2-2−13-1326
−1-1−5-55
0−2-20
166
21428

סכום המכפלות: 65.

r=65/51.414⋅9.27=1313.11≈0.991r=\frac{65/5}{1.414\cdot9.27}=\frac{13}{13.11}\approx0.991

טעות נפוצה: לכפול את הערכים עצמם (1⋅52+2⋅60+…1\cdot52+2\cdot60+\dots) במקום את ההפרשים מהממוצעים - מתקבל מספר גדול (1040) ו"מקדם מתאם" גדול בהרבה מ-1.

סעיף ג

תשובה:

y^=6.5x+45.5\hat y=6.5x+45.5

b=r⋅SySx=0.991⋅9.271.414≈6.5b=r\cdot\frac{S_y}{S_x}=0.991\cdot\frac{9.27}{1.414}\approx6.5

(אותו דבר בדיוק: b=∑(xi−xˉ)(yi−yˉ)∑(xi−xˉ)2=6510=6.5b=\frac{\sum(x_i-\bar x)(y_i-\bar y)}{\sum(x_i-\bar x)^2}=\frac{65}{10}=6.5.)

הישר עובר ב-(3, 65)(3,\,65):

y^=65+6.5(x−3)=6.5x+45.5\hat y=65+6.5(x-3)=6.5x+45.5

טעות נפוצה: להציב את נקודת הממוצעים עם xx ו-yy בהיפוך, 3=6.5⋅65+a3=6.5\cdot65+a, ולקבל y^=6.5x−419.5\hat y=6.5x-419.5.

סעיף ד

תשובה:

68.25

y^=6.5⋅3.5+45.5=22.75+45.5=68.25\hat y=6.5\cdot3.5+45.5=22.75+45.5=68.25

טעות נפוצה: לחשב 6.5⋅3.5=22.756.5\cdot3.5=22.75 ולשכוח את 45.5.

סעיף ה

תשובה:

שניהם לא השתנו

כל הציונים עלו ב-5, ולכן גם הממוצע עלה ב-5, וההפרשים yi−yˉy_i-\bar y לא השתנו.

סטיית התקן מחושבת מההפרשים - נשארה 9.27.

גם rr מחושב מההפרשים ומסטיות התקן - נשאר 0.991.

טעות נפוצה: לחשוב שסטיית התקן גדלה ב-5 (ל-14.27) - הוספת קבוע לכל הנתונים לא משנה את הפיזור.

שאלה 3 · מתנ״ס וחוג שחייה: טבלה דו-ממדית

במתנ״ס 240 חברים, מבוגרים וילדים. 40% מהחברים הם ילדים.

34\frac34 מהילדים משתתפים בחוג שחייה, ו-60 מהמבוגרים משתתפים בחוג שחייה.

א.

השלימו טבלה דו-ממדית של מספרי החברים לפי גיל (מבוגר / ילד) ולפי השתתפות בחוג שחייה.

ב.

בוחרים באקראי חבר שמשתתף בחוג שחייה. מהי ההסתברות שהוא ילד?

ג.

בוחרים באקראי חבר מבוגר. מהי ההסתברות שהוא אינו משתתף בחוג שחייה?

ד.

בוחרים באקראי שני חברים בזה אחר זה (ללא החזרה). מהי ההסתברות ששניהם ילדים?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

ילדים: 72 משתתפים, 24 לא; מבוגרים: 60 משתתפים, 84 לא; סך הכול: 132 משתתפים, 108 לא

ילדים: 0.4⋅240=960.4\cdot240=96, ומבוגרים: 240−96=144240-96=144.

ילדים בחוג: 34⋅96=72\frac34\cdot96=72, ילדים שלא בחוג: 96−72=2496-72=24. מבוגרים שלא בחוג: 144−60=84144-60=84.

בחוג שחייהלא בחוגסה״כ
ילד722496
מבוגר6084144
סה״כ132108240

טעות נפוצה: לחשב 34\frac34 מכל חברי המתנ״ס, 34⋅240=180\frac34\cdot240=180 ילדים בחוג - יותר מכל הילדים במתנ״ס.

סעיף ב

תשובה:

611\frac{6}{11}

P(ילד∣בחוג)=72132=611P(\text{ילד}\mid\text{בחוג})=\frac{72}{132}=\frac{6}{11}

טעות נפוצה: לענות 34\frac34 - זו ההסתברות שילד משתתף בחוג, כלומר התניה בכיוון ההפוך.

סעיף ג

תשובה:

712\frac{7}{12}

P(לא בחוג∣מבוגר)=84144=712P(\text{לא בחוג}\mid\text{מבוגר})=\frac{84}{144}=\frac{7}{12}

טעות נפוצה: לחלק בכל חברי המתנ״ס: 84240=720\frac{84}{240}=\frac{7}{20} - זו ההסתברות לבחור מבוגר שלא בחוג מתוך כולם.

סעיף ד

תשובה:

38239≈0.159\frac{38}{239}\approx0.159

96240⋅95239=912057360=38239≈0.159\frac{96}{240}\cdot\frac{95}{239}=\frac{9120}{57360}=\frac{38}{239}\approx0.159

טעות נפוצה: להכפיל ב-2 'כי יש שני סדרים' ולקבל 76239\frac{76}{239} - אבל כששני הנבחרים ילדים יש רק סדר אחד (ילד ואז ילד).

שאלה 4 · מעוין במערכת צירים: אלכסונים, קודקודים ושטח

בסרטוט שלפניכם מעוין ABCDABCD, שאלכסוניו נפגשים בנקודה EE. נתון: A(4,11)A(4,11), C(0,−1)C(0,-1), ומשוואת הצלע ABAB היא y=−7x+39y=-7x+39.

ABCDE
א(1).

מצאו את שיעורי הנקודה EE.

א(2).

מצאו את שיפוע האלכסון ACAC.

ב(1).

מצאו את משוואת האלכסון BDBD.

ב(2).

מצאו את שיעורי הקודקוד BB.

ג.

מצאו את שיעורי הקודקוד DD ואת שטח המעוין.

ד.

מצאו את גודל הזווית ABEABE.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א(1)

תשובה:

E(2,5)E(2,5)

במעוין האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן EE אמצע ACAC:

E=(4+02, 11−12)=(2,5)E=\left(\frac{4+0}{2},\ \frac{11-1}{2}\right)=(2,5)

טעות נפוצה: לחסר במקום לחבר, (4−02,11+12)=(2,6)\left(\frac{4-0}{2},\frac{11+1}{2}\right)=(2,6).

סעיף א(2)

תשובה:

3

mAC=11−(−1)4−0=124=3m_{AC}=\frac{11-(-1)}{4-0}=\frac{12}{4}=3

טעות נפוצה: 11−14=2.5\frac{11-1}{4}=2.5 - לשכוח שה-yy של CC שלילי.

סעיף ב(1)

תשובה:

y=−13x+173y=-\frac13x+\frac{17}{3}

האלכסונים מאונכים: mBD=−13m_{BD}=-\frac13. דרך E(2,5)E(2,5):

y−5=−13(x−2) ⇒ y=−13x+173y-5=-\frac13(x-2)\ \Rightarrow\ y=-\frac13x+\frac{17}{3}

טעות נפוצה: לקחת m=−3m=-3 (רק החלפת סימן, בלי היפוך) ולקבל y=−3x+11y=-3x+11.

סעיף ב(2)

תשובה:

B(5,4)B(5,4)

BB היא החיתוך של ABAB ו-BDBD:

−7x+39=−13x+173 ⇒ −21x+117=−x+17 ⇒ x=5-7x+39=-\frac13x+\frac{17}{3}\ \Rightarrow\ -21x+117=-x+17\ \Rightarrow\ x=5

y=−35+39=4y=-35+39=4, ולכן B(5,4)B(5,4).

טעות נפוצה: להכפיל ב-3 רק את צד ימין: −7x+39=−x+17-7x+39=-x+17, ולקבל x=113x=\frac{11}{3}.

סעיף ג

תשובה:

D(−1,6)D(-1,6), שטח 40 יח"ר

EE אמצע BDBD, ולכן D=2E−B=(4−5, 10−4)=(−1,6)D=2E-B=(4-5,\ 10-4)=(-1,6).

שטח מעוין = מכפלת האלכסונים חלקי 2:

AC=42+122=160,BD=62+22=40AC=\sqrt{4^2+12^2}=\sqrt{160},\qquad BD=\sqrt{6^2+2^2}=\sqrt{40}
S=160⋅402=802=40S=\frac{\sqrt{160}\cdot\sqrt{40}}{2}=\frac{80}{2}=40

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-2 ולקבל 80 יח"ר - זה שטח המלבן שצלעותיו האלכסונים.

סעיף ד

תשובה:

63.43∘63.43^\circ

במשולש ABEABE הזווית EE ישרה. AE=1602=40AE=\frac{\sqrt{160}}{2}=\sqrt{40}, BE=402=10BE=\frac{\sqrt{40}}{2}=\sqrt{10}.

tan⁡∠ABE=AEBE=4010=2 ⇒ ∠ABE=63.43∘\tan\angle ABE=\frac{AE}{BE}=\sqrt{\frac{40}{10}}=2\ \Rightarrow\ \angle ABE=63.43^\circ

טעות נפוצה: tan⁡=BEAE=12\tan=\frac{BE}{AE}=\frac12, ולקבל 26.57∘26.57^\circ - הזווית שליד AA.

שאלה 5 · טרפז במערכת צירים: ניצבות, מקבילות ויחס שטחים

נתונות הנקודות A(0,3)A(0,3), B(−4,0)B(-4,0) ו-C(−10,8)C(-10,8).

ABCDM
א.

הראו כי ∠ABC=90∘\angle ABC=90^\circ.

ב.

חשבו את אורך הצלע BCBC.

ג.

דרך הנקודה AA מעבירים ישר המקביל ל-BCBC. הנקודה DD נמצאת על ישר זה, ושיעור ה-xx שלה הוא −3-3. מצאו את שיעורי DD ואת אורך הקטע ADAD.

ד.

MM היא נקודת החיתוך של הקטעים ACAC ו-BDBD. הוכיחו כי △DMA∼△BMC\triangle DMA\sim\triangle BMC, ומצאו פי כמה גדול שטח המשולש BMCBMC משטח המשולש DMADMA.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

mAB⋅mBC=34⋅(−43)=−1m_{AB}\cdot m_{BC}=\frac34\cdot\left(-\frac43\right)=-1

mAB=3−00+4=34,mBC=8−0−10+4=−43m_{AB}=\frac{3-0}{0+4}=\frac34,\qquad m_{BC}=\frac{8-0}{-10+4}=-\frac43

34⋅(−43)=−1\frac34\cdot\left(-\frac43\right)=-1, ולכן AB⊥BCAB\perp BC ו-∠ABC=90∘\angle ABC=90^\circ.

טעות נפוצה: לחשב mBC=−10+48−0=−34m_{BC}=\frac{-10+4}{8-0}=-\frac34 (הפרש ה-xx חלקי הפרש ה-yy) ולקבל מכפלה −916-\frac{9}{16}, כלומר "לא מאונכים".

סעיף ב

תשובה:

BC=10BC=10

BC=(−10+4)2+(8−0)2=36+64=10BC=\sqrt{(-10+4)^2+(8-0)^2}=\sqrt{36+64}=10

טעות נפוצה: לחבר את ההפרשים, 6+8=146+8=14.

סעיף ג

תשובה:

D(−3,7)D(-3,7), AD=5AD=5

ישר מקביל ל-BCBC - אותו שיפוע, −43-\frac43, דרך A(0,3)A(0,3): y=−43x+3y=-\frac43x+3.

x=−3x=-3: y=4+3=7y=4+3=7, ולכן D(−3,7)D(-3,7).

AD=32+42=5AD=\sqrt{3^2+4^2}=5

טעות נפוצה: להשתמש בשיפוע המאונך 34\frac34 במקום בשיפוע של BCBC ולקבל D(−3,34)D\left(-3,\frac34\right).

סעיף ד

תשובה:

פי 4

AD∥BCAD\parallel BC: ∠DAM=∠BCM\angle DAM=\angle BCM ו-∠ADM=∠CBM\angle ADM=\angle CBM (זוויות מתחלפות), ולכן לפי ז.ז. המשולשים דומים.

יחס הדמיון: BCAD=105=2\frac{BC}{AD}=\frac{10}{5}=2.

יחס השטחים: 22=42^2=4.

טעות נפוצה: לענות "פי 2" - יחס הדמיון בלי ריבוע.

שאלה 6 · חקירת פונקציה רציונלית זוגית בלי חיתוך עם ציר ה-x

נתונה הפונקציה: f(x)=x2+1x2−1f(x)=\frac{x^2+1}{x^2-1}.

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

א(3).

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.

ב(1).

הראו כי f′(x)=−4x(x2−1)2f'(x)=\frac{-4x}{(x^2-1)^2}.

ב(2).

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה: g(x)=f(x)+kg(x)=f(x)+k, kk הוא פרמטר. נתון: משוואת האסימפטוטה האופקית של הפונקציה g(x)g(x) היא: y=3y=3.

ד(1).

מצאו את kk.

ד(2).

מהם שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), ומהו סוגה?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א(1)

תשובה:

x≠±1x\neq\pm1

x2−1=0 ⇒ x=±1x^2-1=0\ \Rightarrow\ x=\pm1

תחום ההגדרה: כל xx פרט ל-x=±1x=\pm1.

טעות נפוצה: לשכוח את השורש השלילי ולענות רק x≠1x\neq1.

סעיף א(2)

תשובה:

x=1x=1, x=−1x=-1, y=1y=1

ב-x=±1x=\pm1 המכנה מתאפס והמונה 2≠02\neq0: אסימפטוטות אנכיות x=±1x=\pm1.

מעלות שוות - האסימפטוטה האופקית היא יחס המקדמים המובילים: y=11=1y=\frac11=1.

טעות נפוצה: לענות y=0y=0 - זה נכון רק כשמעלת המונה קטנה ממעלת המכנה.

סעיף א(3)

תשובה:

(0,−1)(0,-1) בלבד; אין חיתוך עם ציר ה-xx

f(0)=1−1=−1 ⇒ (0,−1)f(0)=\frac{1}{-1}=-1\ \Rightarrow\ (0,-1)

חיתוך עם ציר ה-xx: x2+1=0x^2+1=0 - אין פתרון, כי x2+1≥1x^2+1\ge1 לכל xx.

טעות נפוצה: לפתור x2+1=0x^2+1=0 כאילו זה x2−1=0x^2-1=0 ולענות (±1,0)(\pm1,0) - אלה בכלל לא בתחום ההגדרה.

סעיף ב(1)

תשובה:

נגזרת מנה ופישוט המונה

(uv)′=u′v−uv′v2\left(\frac uv\right)'=\frac{u'v-uv'}{v^2}, עם u=x2+1u=x^2+1, v=x2−1v=x^2-1:

f′(x)=2x(x2−1)−2x(x2+1)(x2−1)2=2x3−2x−2x3−2x(x2−1)2=−4x(x2−1)2f'(x)=\frac{2x(x^2-1)-2x(x^2+1)}{(x^2-1)^2}=\frac{2x^3-2x-2x^3-2x}{(x^2-1)^2}=\frac{-4x}{(x^2-1)^2}

טעות נפוצה: לגזור את המונה ואת המכנה כל אחד לחוד ולכתוב f′(x)=2x2x=1f'(x)=\frac{2x}{2x}=1 - זו לא הנגזרת של מנה.

סעיף ב(2)

תשובה:

max⁡(0,−1)\max(0,-1)

f′(x)=0f'(x)=0 כש-x=0x=0. המכנה חיובי, והסימן של f′f' הוא הסימן של −4x-4x: חיובי משמאל ל-0, שלילי מימין.

עולה ואז יורדת - מקסימום, f(0)=−1f(0)=-1: max⁡(0,−1)\max(0,-1).

טעות נפוצה: לחשוב שנקודה שבה yy שלילי היא בהכרח מינימום ולענות min⁡(0,−1)\min(0,-1) - סוג הקיצון נקבע לפי סימן הנגזרת, לא לפי סימן הערך.

סעיף ג

תשובה:

שלושה ענפים: ענף אמצעי בין x=−1x=-1 ל-x=1x=1, כולו מתחת לציר ה-xx, עם מקסימום (0,−1)(0,-1) ויורד ל-−∞-\infty ליד x=±1x=\pm1; ענפים חיצוניים מעל y=1y=1, יורדים מ-+∞+\infty ליד x=±1x=\pm1 ומתקרבים ל-y=1y=1

הפונקציה זוגית - הגרף סימטרי לציר ה-yy.

בין −1-1 ל-11: המכנה שלילי והמונה חיובי, ולכן f(x)<0f(x)<0; מקסימום (0,−1)(0,-1), ו-−∞-\infty ליד x=±1x=\pm1.

מימין ל-x=1x=1: f′<0f'<0 - יורדת מ-+∞+\infty אל y=1y=1, ונשארת מעליה (f(x)=1+2x2−1>1f(x)=1+\frac{2}{x^2-1}>1). משמאל - בשיקוף.

טעות נפוצה: לחבר את הענף האמצעי לציר ה-xx - אין לפונקציה אפסים, והענף האמצעי כולו מתחת לציר.

סעיף ד(1)

תשובה:

k=2k=2

הזזה אנכית ב-kk מזיזה את האסימפטוטה y=1y=1 ל-y=1+ky=1+k:

1+k=3 ⇒ k=21+k=3\ \Rightarrow\ k=2

טעות נפוצה: לענות k=3k=3 - 3 הוא מיקום האסימפטוטה החדשה, לא גודל ההזזה.

סעיף ד(2)

תשובה:

max⁡(0,1)\max(0,1)

הזזה אנכית לא משנה את סוג הקיצון ולא את שיעור ה-xx; היא מוסיפה 2 לשיעור ה-yy:

max⁡(0,−1) → max⁡(0,1)\max(0,-1)\ \to\ \max(0,1)

טעות נפוצה: להפוך את סוג הקיצון כאילו יש שיקוף ולענות min⁡(0,1)\min(0,1) - ב-f(x)+kf(x)+k אין שיקוף.

שאלה 7 · חקירת פונקציה עם שורש - בהכוונה

נתונה הפונקציה f(x)=(x−3)⋅xf(x)=(x-3)\cdot\sqrt x.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת נקודות החיתוך של הגרף עם הצירים.

ב.

הראו כי f′(x)=3(x−1)2xf'(x)=\frac{3(x-1)}{2\sqrt x}.

ג.

מצאו את נקודות הקיצון של f(x)f(x), כולל נקודות קיצון בקצה תחום ההגדרה, וקבעו את סוגן.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף f(x)f(x).

ה.

נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+cg(x)=f(x)+c. הישר y=5y=5 משיק לגרף g(x)g(x). מצאו את cc.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

x≥0x\ge0; (0,0)(0,0), (3,0)(3,0)

x≥0x\ge0 (מתחת לשורש).

x−3=0⇒x=3x-3=0\Rightarrow x=3, או x=0⇒x=0\sqrt x=0\Rightarrow x=0. חיתוך עם ציר ה-y: f(0)=0f(0)=0.

טעות נפוצה: לשכוח שהשורש מתאפס ב-0 ולענות רק (3,0)(3,0) ו"אין חיתוך עם ציר ה-y".

סעיף ב

תשובה:

נגזרת מכפלה ומכנה משותף

f′(x)=1⋅x+(x−3)⋅12x=2x+x−32x=3x−32x=3(x−1)2xf'(x)=1\cdot\sqrt x+(x-3)\cdot\frac{1}{2\sqrt x}=\frac{2x+x-3}{2\sqrt x}=\frac{3x-3}{2\sqrt x}=\frac{3(x-1)}{2\sqrt x}

טעות נפוצה: לגזור כל גורם בנפרד ולכפול, 1⋅12x1\cdot\frac{1}{2\sqrt x} - זו לא נגזרת של מכפלה.

סעיף ג

תשובה:

max⁡(0,0)\max(0,0) (קצה), min⁡(1,−2)\min(1,-2)

f′=0f'=0 ב-x=1x=1. ל-0<x<10<x<1: f′<0f'<0; ל-x>1x>1: f′>0f'>0. מינימום: f(1)=−2f(1)=-2.

בקצה x=0x=0: f(0)=0f(0)=0, ומיד אחריו הפונקציה יורדת - מקסימום בקצה.

טעות נפוצה: לקבוע שבקצה x=0x=0 יש מינימום "כי זה ההתחלה" - הסוג נקבע לפי הכיוון: הפונקציה יורדת ממנו, ולכן זה מקסימום.

סעיף ד

תשובה:

מ-(0,0)(0,0) יורד למינימום (1,−2)(1,-2), עולה דרך (3,0)(3,0) ללא הגבלה

הגרף מתחיל ב-(0,0)(0,0), יורד למינימום (1,−2)(1,-2), עולה וחותך את ציר ה-x ב-(3,0)(3,0), וממשיך לעלות.

טעות נפוצה: לצייר חלק של הגרף משמאל לציר ה-y - שם x\sqrt x אינו מוגדר.

סעיף ה

תשובה:

c=7c=7

משיק אופקי רק בנקודה שבה g′=f′=0g'=f'=0, כלומר ב-x=1x=1, שם g(1)=−2+cg(1)=-2+c.

−2+c=5⇒c=7-2+c=5\quad\Rightarrow\quad c=7

טעות נפוצה: להשתמש גם בקצה x=0x=0 (0+c=50+c=5) ולהוסיף c=5c=5 - בקצה אין משיק אופקי.

שאלה 8 · בעיית קיצון: היתר הקצר ביותר במשולש ישר זווית בשטח נתון

ABCABC הוא משולש ישר זווית, ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, ששטחו 8. נסמן AC=xAC=x.

CAB
א.

הביעו באמצעות xx את אורך הניצב BCBC.

ב.

הראו כי AB2=x2+256x2AB^2=x^2+\frac{256}{x^2}.

ג.

מצאו את xx שבעבורו אורך היתר ABAB מינימלי, ואת האורך המינימלי.

ד.

האם ייתכן שאורך היתר ABAB הוא 5? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

BC=16xBC=\frac{16}{x}

x⋅BC2=8⇒BC=16x\frac{x\cdot BC}{2}=8\quad\Rightarrow\quad BC=\frac{16}{x}

טעות נפוצה: לשכוח את החלוקה ב-2 בנוסחת השטח ולקבל BC=8xBC=\frac8x.

סעיף ב

תשובה:

פיתגורס: AB2=AC2+BC2AB^2=AC^2+BC^2

ABAB הוא היתר:

AB2=AC2+BC2=x2+(16x)2=x2+256x2AB^2=AC^2+BC^2=x^2+\left(\frac{16}{x}\right)^2=x^2+\frac{256}{x^2}

טעות נפוצה: להעלות בריבוע רק את המונה, (16x)2=256x\left(\frac{16}{x}\right)^2=\frac{256}{x}.

סעיף ג

תשובה:

x=4x=4, ABmin=32=42AB_{min}=\sqrt{32}=4\sqrt2

ABAB מינימלי כש-AB2AB^2 מינימלי. נסמן f(x)=x2+256x2f(x)=x^2+\frac{256}{x^2}, x>0x>0:

f′(x)=2x−512x3=0⇒x4=256⇒x=4f'(x)=2x-\frac{512}{x^3}=0\quad\Rightarrow\quad x^4=256\quad\Rightarrow\quad x=4

f′<0f'<0 משמאל ל-4 ו-f′>0f'>0 מימין: מינימום. f(4)=16+16=32f(4)=16+16=32, ולכן ABmin=32=42≈5.66AB_{min}=\sqrt{32}=4\sqrt2\approx5.66.

טעות נפוצה: לענות שהאורך המינימלי הוא 32 - זה AB2AB^2, ועוד צריך להוציא שורש.

סעיף ד

תשובה:

לא, כי AB≥42≈5.66>5AB\ge4\sqrt2\approx5.66>5

האורך הקטן ביותר של ABAB הוא 42≈5.664\sqrt2\approx5.66, ו-5<5.665<5.66. לכן אין משולש כזה שבו AB=5AB=5.

טעות נפוצה: להשוות את 5 ל-32 (הערך המינימלי של AB2AB^2) ולענות "כן". צריך להשוות 52=255^2=25 ל-32, או 5 ל-32\sqrt{32}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.