דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 471 - מתכונת 4 בדרך לבגרות

4 יח"ל · שאלון 035471 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 471 (4 יח"ל), בדרך לבגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · התפלגות נורמלית: משקל תפוחים ותפוזים

משקל התפוחים במטע מסוים מתפלג נורמלית. המשקל הממוצע של תפוח הוא 180 גרם, וסטיית התקן היא 20 גרם.

א.

מהו אחוז התפוחים שמשקלם קטן מ-200 גרם?

תפוחים שמשקלם גדול מ-214 גרם מסווגים כ"סוג מובחר".

ב.

מהו אחוז התפוחים מסוג מובחר?

בקטיף אחד נמצאו 223 תפוחים מסוג מובחר.

ג.

כמה תפוחים נקטפו בקטיף זה?

גם משקל התפוזים במטע מתפלג נורמלית, עם ממוצע 150 גרם וסטיית תקן 15 גרם. נועה קטפה תפוח ששוקל 210 גרם ותפוז ששוקל 174 גרם.

ד.

איזה מן הפירות של נועה כבד יותר ביחס לפירות מאותו סוג? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

84.13%

z=200−18020=1z=\frac{200-180}{20}=1

בטבלה המצטברת Φ(1)=0.8413\Phi(1)=0.8413, כלומר 84.13% מהתפוחים שוקלים פחות מ-200 גרם.

טעות נפוצה: לחשב z=20020=10z=\frac{200}{20}=10 בלי להחסיר את הממוצע, ולענות שכמעט 100% מהתפוחים שוקלים פחות מ-200 גרם.

סעיף ב

תשובה:

4.46%

z=214−18020=3420=1.7z=\frac{214-180}{20}=\frac{34}{20}=1.7

Φ(1.7)=0.9554\Phi(1.7)=0.9554 - החלק הקל מ-214 גרם. התפוחים המובחרים כבדים יותר:

P(X>214)=1−0.9554=0.0446=4.46%P(X>214)=1-0.9554=0.0446=4.46\%

טעות נפוצה: לענות 95.54% - זה אחוז התפוחים שמשקלם קטן מ-214 גרם.

סעיף ג

תשובה:

5,000 תפוחים

לפי סעיף ב, 4.46% מהתפוחים הם מסוג מובחר:

0.0446⋅N=223⇒N=2230.0446=50000.0446\cdot N=223\quad\Rightarrow\quad N=\frac{223}{0.0446}=5000

טעות נפוצה: לכפול במקום לחלק - 223⋅0.0446≈9.9223\cdot0.0446\approx9.9 תפוחים, פחות ממספר התפוחים המובחרים עצמו.

סעיף ד

תשובה:

התפוז (z=1.6>1.5z=1.6>1.5)

משווים ציוני תקן, כי לכל סוג פרי ממוצע ופיזור משלו:

zתפוח=210−18020=1.5,zתפוז=174−15015=1.6z_{\text{תפוח}}=\frac{210-180}{20}=1.5,\qquad z_{\text{תפוז}}=\frac{174-150}{15}=1.6

לתפוז ציון תקן גבוה יותר, ולכן הוא כבד יותר ביחס לתפוזים האחרים.

טעות נפוצה: להשוות את ההפרש מהממוצע בגרמים - 30 גרם לתפוח לעומת 24 גרם לתפוז - ולענות "התפוח".

שאלה 2 · התפלגות נורמלית: תור לקופה בסופרמרקט

זמן ההמתנה בתור לקופה בסופרמרקט מתפלג נורמלית. זמן ההמתנה הממוצע הוא 6 דקות. 84.13% מהלקוחות ממתינים פחות מ-7 דקות.

א.

מצאו בטבלה את ציון התקן של זמן המתנה של 7 דקות.

ב.

חשבו את סטיית התקן של זמן ההמתנה.

ג.

מהו אחוז הלקוחות שממתינים פחות מ-4 דקות?

ד.

מהו אחוז הלקוחות שממתינים בין 6 ל-7 דקות?

בעקבות פתיחת קופות נוספות זמן ההמתנה הממוצע ירד ל-4.5 דקות, וסטיית התקן לא השתנתה.

ה.

האם אחוז הלקוחות שזמן ההמתנה שלהם בין הממוצע לבין סטיית תקן אחת מעל הממוצע השתנה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

z=1z=1

84.13% ממתינים פחות מ-7 דקות - זה בדיוק מה שהטבלה נותנת (השטח משמאל לציון התקן).

מחפשים בתוך הטבלה את הערך 0.84130.8413:

Φ(z)=0.8413⟹z=1\Phi(z)=0.8413\quad\Longrightarrow\quad z=1

טעות נפוצה: לעבור למשלים 1−0.8413=0.15871-0.8413=0.1587 בלי צורך, ולקבל z=−1z=-1 - אבל 7 דקות גדול מהממוצע, ולכן ציון התקן חיובי.

סעיף ב

תשובה:

דקה אחת

מציבים בנוסחת ציון התקן z=x−μσz=\frac{x-\mu}{\sigma}:

1=7−6σ⟹σ=11=\frac{7-6}{\sigma}\quad\Longrightarrow\quad\sigma=1

טעות נפוצה: לשכוח לחסר את הממוצע ולחשב σ=71=7\sigma=\frac{7}{1}=7 דקות.

סעיף ג

תשובה:

2.28% מהלקוחות

z=4−61=−2z=\frac{4-6}{1}=-2

לפי הסימטריה של העקומה:

Φ(−2)=1−Φ(2)=1−0.9772=0.0228\Phi(-2)=1-\Phi(2)=1-0.9772=0.0228

טעות נפוצה: לקרוא Φ(2)\Phi(2) ולענות 97.72% - מתעלמים מהסימן השלילי.

סעיף ד

תשובה:

34.13% מהלקוחות

6 דקות הן הממוצע (z=0z=0), ו-7 דקות הן z=1z=1 (סעיף א).

Φ(1)−Φ(0)=0.8413−0.5=0.3413\Phi(1)-\Phi(0)=0.8413-0.5=0.3413

טעות נפוצה: לשכוח לחסר את Φ(0)\Phi(0) ולענות 84.13%.

סעיף ה

תשובה:

לא השתנה (עדיין 34.13%).

בין הממוצע לסטיית תקן אחת מעליו - זה תמיד בין z=0z=0 ל-z=1z=1.

השטח בין שני ציוני תקן זהה בכל התפלגות נורמלית, ולכן האחוז נשאר 34.13% (עכשיו בין 4.5 ל-5.5 דקות).

טעות נפוצה: לבדוק את האזור הישן, בין 6 ל-7 דקות, בהתפלגות החדשה - שם zz בין 1.5 ל-2.5, והאחוז יוצא 6.06% - ולהסיק שהאחוז ירד.

שאלה 3 · הסתברות: שתי מגירות פירות, עץ ומשלים

במגירה א' יש 3 תפוחים ו-2 אגסים. במגירה ב' יש 4 תפוחים ו-6 אגסים. מוציאים באקראי פרי אחד ממגירה א' ואחר כך פרי אחד ממגירה ב'.

א.

מהי ההסתברות להוציא שני תפוחים?

ב.

מהי ההסתברות להוציא שני פירות מסוגים שונים?

ג(1).

מהי ההסתברות להוציא לפחות תפוח אחד?

ג(2).

ידוע שהוציאו לפחות תפוח אחד. מהי ההסתברות שהוציאו שני תפוחים?

החזירו את הפירות. העבירו את כל הפירות משתי המגירות למגירה ג', ריקה, והוסיפו לה עוד 3 תפוחים.

ד.

מוציאים באקראי שני פירות בזה אחר זה ללא החזרה ממגירה ג'. מהי ההסתברות להוציא שני אגסים?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

625\frac{6}{25}

ההוצאות בלתי תלויות, ולכן כופלים:

35⋅410=1250=625\frac35\cdot\frac{4}{10}=\frac{12}{50}=\frac{6}{25}

טעות נפוצה: לאחד את שתי המגירות לקבוצה אחת ולחבר מונים ומכנים: 3+45+10=715\frac{3+4}{5+10}=\frac{7}{15}. זו הסתברות לתפוח בהוצאה אחת מערימה משותפת, ולא ההסתברות לתפוח בכל אחת משתי ההוצאות - כאן כופלים.

סעיף ב

תשובה:

1325\frac{13}{25}

שני מסלולים: תפוח ואז אגס, או אגס ואז תפוח:

35⋅610+25⋅410=18+850=1325\frac35\cdot\frac{6}{10}+\frac25\cdot\frac{4}{10}=\frac{18+8}{50}=\frac{13}{25}

טעות נפוצה: לחשב רק את המסלול הראשון ולקבל 1850=925\frac{18}{50}=\frac{9}{25}.

סעיף ג(1)

תשובה:

1925\frac{19}{25}

המשלים הוא שני אגסים:

1−25⋅610=1−1250=3850=19251-\frac25\cdot\frac{6}{10}=1-\frac{12}{50}=\frac{38}{50}=\frac{19}{25}

טעות נפוצה: לספור רק את המסלולים שמתחילים בתפוח: 35⋅410+35⋅610=35\frac35\cdot\frac4{10}+\frac35\cdot\frac6{10}=\frac35, ולשכוח את המסלול אגס ממגירה א' ותפוח ממגירה ב' (25⋅410\frac25\cdot\frac4{10}). עם המשלים אי אפשר לפספס מסלול.

סעיף ג(2)

תשובה:

619\frac{6}{19}

"שני תפוחים" מוכל ב"לפחות תפוח אחד":

12/5038/50=1238=619\frac{12/50}{38/50}=\frac{12}{38}=\frac{6}{19}

טעות נפוצה: לחלק בהסתברות לתפוח ממגירה א' במקום בהסתברות ל"לפחות תפוח אחד": 6/253/5=25\frac{6/25}{3/5}=\frac25. התנאי הוא "לפחות תפוח אחד" (1925\frac{19}{25}), ובו מחלקים.

סעיף ד

תשובה:

28153\frac{28}{153}

במגירה ג': 3+4+3=103+4+3=10 תפוחים ו-2+6=82+6=8 אגסים, בסך הכול 18 פירות.

ללא החזרה, אחרי אגס אחד נשארים 7 אגסים מתוך 17 פירות:

818⋅717=56306=28153\frac{8}{18}\cdot\frac{7}{17}=\frac{56}{306}=\frac{28}{153}

טעות נפוצה: לחשב עם החזרה, (818)2=1681\left(\frac{8}{18}\right)^2=\frac{16}{81}.

שאלה 4 · משולש ישר זווית במערכת צירים: ישר מאונך ושטח

ABCABC הוא משולש ישר זווית (∠ABC=90∘\angle ABC=90^\circ). נתון: A(−4,11)A(-4,11). הצלע ABAB חותכת את ציר ה-yy בנקודה P(0,8)P(0,8). הישר CPCP מקביל לציר ה-xx, והנקודה EE נמצאת על הישר CPCP כך ש-AEAE מקביל לציר ה-yy (ראו סרטוט).

AEPCB
א.

מצאו את משוואת הצלע ABAB.

ב.

הוכיחו כי △AEP∼△CBP\triangle AEP\sim\triangle CBP.

נתון: C(25,8)C(25,8).

ג.

מצאו את שיעורי הנקודה BB.

ד.

מצאו את יחס הדמיון בין המשולש AEPAEP ובין המשולש CBPCBP, ואת שטח המרובע AEBCAEBC.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

y=−0.75x+8y=-0.75x+8

mAB=8−110−(−4)=−34m_{AB}=\frac{8-11}{0-(-4)}=-\frac34

P(0,8)P(0,8) על ציר ה-yy, ולכן y=−0.75x+8y=-0.75x+8.

טעות נפוצה: לחלק את הפרש ה-xx בהפרש ה-yy ולקבל y=−43x+8y=-\frac43x+8.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה

AEAE מקביל לציר ה-yy, ו-EPEP (על הישר CPCP) מקביל לציר ה-xx. לכן AE⊥EPAE\perp EP, כלומר ∠AEP=90∘\angle AEP=90^\circ.

PP נמצאת על הצלע ABAB, ולכן ∠CBP=∠ABC=90∘\angle CBP=\angle ABC=90^\circ (נתון).

∠APE=∠CPB\angle APE=\angle CPB - זוויות קודקודיות (הישרים ABAB ו-ECEC נחתכים ב-PP).

לכן △AEP∼△CBP\triangle AEP\sim\triangle CBP לפי משפט הדמיון ז.ז. (סדר הקודקודים: A↔CA\leftrightarrow C, E↔BE\leftrightarrow B, P↔PP\leftrightarrow P).

טעות נפוצה: לנמק ש-∠EAP=∠BCP\angle EAP=\angle BCP כזוויות מתחלפות בין 'הישרים המקבילים' AEAE ו-CBCB - אבל CBCB אינו מקביל ל-AEAE (הוא אינו אנכי), ולכן הנימוק פסול. השוויון נובע מהדמיון, לא להפך.

סעיף ג

תשובה:

B(16,−4)B(16,-4)

CB⊥ABCB\perp AB, ולכן mCB=43m_{CB}=\frac43. דרך C(25,8)C(25,8): y=43(x−25)+8y=\frac43(x-25)+8.

−34x+8=43x−1003+8⇒2512x=1003⇒x=16-\frac34x+8=\frac43x-\frac{100}{3}+8\quad\Rightarrow\quad\frac{25}{12}x=\frac{100}{3}\quad\Rightarrow\quad x=16

y=−0.75⋅16+8=−4y=-0.75\cdot16+8=-4, ולכן B(16,−4)B(16,-4).

טעות נפוצה: להחליף רק את הסימן (mCB=34m_{CB}=\frac34) ולקבל B(12.5, −1.375)B(12.5,\,-1.375).

סעיף ד

תשובה:

יחס הדמיון 15\frac15; SAEBC=217.5S_{AEBC}=217.5

AP=42+32=5AP=\sqrt{4^2+3^2}=5 ו-CP=25CP=25 הן צלעות מתאימות, ולכן יחס הדמיון APCP=525=15\frac{AP}{CP}=\frac{5}{25}=\frac15.

E(−4,8)E(-4,8), EC=25−(−4)=29EC=25-(-4)=29. גובה AECAEC: 11−8=311-8=3; גובה EBCEBC: 8−(−4)=128-(-4)=12.

SAEBC=29⋅32+29⋅122=29⋅152=217.5S_{AEBC}=\frac{29\cdot3}{2}+\frac{29\cdot12}{2}=\frac{29\cdot15}{2}=217.5

טעות נפוצה: לקחת כגובה של BB את המרחק שלה מציר ה-xx (4) ולקבל שטח 29⋅(3+4)2=101.5\frac{29\cdot(3+4)}{2}=101.5.

שאלה 5 · מעגל במערכת צירים: ממשוואת המעגל לזוויות ולשטח

מרכז המעגל שבסרטוט הוא M(0,5)M(0,5), והמעגל עובר בנקודה A(−5,6)A(-5,6). המעגל חותך את ציר ה-xx בנקודות CC ו-DD (CC מימין). הנקודה B(1,10)B(1,10) נמצאת על המעגל, והמשולש ABCABC חד זוויות.

ABCDEM
א(1).

מצאו את משוואת המעגל.

א(2).

מצאו את שיעורי הנקודות CC ו-DD.

ב(1).

מצאו את אורך הצלע ACAC.

ב(2).

היעזרו במשפט הסינוסים במשולש ABCABC, ACsin⁡∠ABC=2R\frac{AC}{\sin\angle ABC}=2R, ומצאו את גודל הזווית ABCABC.

הנקודה E(−5,4)E(-5,4) נמצאת על הקשת הקטנה ACAC.

ג.

הסבירו מדוע ABCEABCE הוא מרובע חסום במעגל, ומצאו את גודל הזווית AECAEC.

ד(1).

נתון: EC=52EC=\sqrt{52}. מצאו את גודל הזווית EACEAC.

ד(2).

מצאו את שטח המשולש AECAEC.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x2+(y−5)2=26x^2+(y-5)^2=26

R2=MA2=(−5−0)2+(6−5)2=25+1=26R^2=MA^2=(-5-0)^2+(6-5)^2=25+1=26
x2+(y−5)2=26x^2+(y-5)^2=26

טעות נפוצה: לחשב את המרחק של AA מראשית הצירים במקום מהמרכז, 25+36=6125+36=61, ולכתוב x2+(y−5)2=61x^2+(y-5)^2=61.

סעיף א(2)

תשובה:

C(1,0)C(1,0), D(−1,0)D(-1,0)

y=0y=0: x2+25=26x^2+25=26, x2=1x^2=1, x=±1x=\pm1. C(1,0)C(1,0), D(−1,0)D(-1,0).

טעות נפוצה: להציב x=0x=0 ולקבל את נקודות החיתוך עם ציר ה-yy, (0,5±26)(0,5\pm\sqrt{26}).

סעיף ב(1)

תשובה:

AC=72=62≈8.49AC=\sqrt{72}=6\sqrt2\approx8.49

AC=(1+5)2+(0−6)2=36+36=72AC=\sqrt{(1+5)^2+(0-6)^2}=\sqrt{36+36}=\sqrt{72}

טעות נפוצה: לשכוח את השורש ולכתוב AC=72AC=72.

סעיף ב(2)

תשובה:

∠ABC≈56.31∘\angle ABC\approx56.31^\circ

R=26R=\sqrt{26}, ולכן 2R=226≈10.22R=2\sqrt{26}\approx10.2.

sin⁡∠ABC=72226≈0.832\sin\angle ABC=\frac{\sqrt{72}}{2\sqrt{26}}\approx0.832

המשולש חד זוויות, ולכן ∠ABC≈56.31∘\angle ABC\approx56.31^\circ (ולא 123.69∘123.69^\circ).

טעות נפוצה: להציב 2R=2⋅26=522R=2\cdot26=52 ולקבל sin⁡∠ABC≈0.163\sin\angle ABC\approx0.163, כלומר ∠ABC≈9.4∘\angle ABC\approx9.4^\circ.

סעיף ג

תשובה:

∠AEC≈123.69∘\angle AEC\approx123.69^\circ

ארבעת הקודקודים AA, BB, CC, EE על המעגל, ולכן המרובע חסום בו. EE על הקשת שאין עליה את BB, ולכן BB ו-EE קודקודים נגדיים.

במרובע חסום סכום זוויות נגדיות 180∘180^\circ:

∠AEC=180∘−56.31∘=123.69∘\angle AEC=180^\circ-56.31^\circ=123.69^\circ

טעות נפוצה: לענות 2⋅56.31∘=112.62∘2\cdot56.31^\circ=112.62^\circ, כאילו ∠AEC\angle AEC זווית מרכזית.

סעיף ד(1)

תשובה:

∠EAC=45∘\angle EAC=45^\circ

המשולש AECAEC חסום באותו מעגל:

sin⁡∠EAC=EC2R=52226=22\sin\angle EAC=\frac{EC}{2R}=\frac{\sqrt{52}}{2\sqrt{26}}=\frac{\sqrt2}{2}

∠AEC\angle AEC קהה, ולכן ∠EAC\angle EAC חדה: ∠EAC=45∘\angle EAC=45^\circ.

טעות נפוצה: לחלק ב-ACAC במקום ב-2R2R: sin⁡∠EAC=5272≈0.85\sin\angle EAC=\frac{\sqrt{52}}{\sqrt{72}}\approx0.85, כלומר כ-58.2∘58.2^\circ.

סעיף ד(2)

תשובה:

66

∠ACE=180∘−123.69∘−45∘=11.31∘\angle ACE=180^\circ-123.69^\circ-45^\circ=11.31^\circ

זו הזווית שבין ACAC ל-ECEC:

SAEC=12⋅72⋅52⋅sin⁡11.31∘≈6S_{AEC}=\frac12\cdot\sqrt{72}\cdot\sqrt{52}\cdot\sin11.31^\circ\approx6

(בדיקה בשיעורים: AEAE הוא קטע אנכי באורך 2 על הישר x=−5x=-5, והמרחק של CC מהישר הזה הוא 6, ולכן השטח 12⋅2⋅6=6\frac12\cdot2\cdot6=6.)

טעות נפוצה: להציב את sin⁡45∘\sin45^\circ ולקבל 12⋅72⋅52⋅sin⁡45∘≈21.6\frac12\cdot\sqrt{72}\cdot\sqrt{52}\cdot\sin45^\circ\approx21.6.

שאלה 6 · חקירת פונקציה רציונלית זוגית והזזה אנכית

נתונה הפונקציה: f(x)=2x2x2−1f(x)=\frac{2x^2}{x^2-1}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת משוואות האסימפטוטות שלה המאונכות לצירים.

ב.

הראו כי f′(x)=−4x(x2−1)2f'(x)=\frac{-4x}{(x^2-1)^2}.

ג.

מצאו את נקודת הקיצון של f(x)f(x) וקבעו את סוגה, ומצאו את תחומי העלייה והירידה של f(x)f(x).

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ה.

נתונה הפונקציה g(x)=f(x)−2g(x)=f(x)-2. מצאו את משוואות האסימפטוטות של g(x)g(x) המאונכות לצירים, וקבעו אם g(x)g(x) זוגית.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

x≠±1x\ne\pm1; אסימפטוטות: x=1x=1, x=−1x=-1, y=2y=2

x2−1≠0x^2-1\ne0, ולכן x≠±1x\ne\pm1. המונה ב-x=±1x=\pm1 הוא 2≠02\ne0, ולכן x=±1x=\pm1 אסימפטוטות אנכיות.

מעלות המונה והמכנה שוות (2), ולכן y=21=2y=\frac21=2 אסימפטוטה אופקית.

טעות נפוצה: לחשב את האסימפטוטה האופקית כ-y=0y=0 ("המכנה גדל"). כשהמעלות שוות האסימפטוטה היא יחס המקדמים המובילים.

סעיף ב

תשובה:

f′(x)=4x(x2−1)−2x2⋅2x(x2−1)2=−4x(x2−1)2f'(x)=\frac{4x(x^2-1)-2x^2\cdot2x}{(x^2-1)^2}=\frac{-4x}{(x^2-1)^2}

כלל המנה: (uv)′=u′v−uv′v2\left(\frac uv\right)'=\frac{u'v-uv'}{v^2}, עם u=2x2u=2x^2, u′=4xu'=4x, v=x2−1v=x^2-1, v′=2xv'=2x:

f′(x)=4x(x2−1)−2x2⋅2x(x2−1)2=4x3−4x−4x3(x2−1)2=−4x(x2−1)2f'(x)=\frac{4x(x^2-1)-2x^2\cdot2x}{(x^2-1)^2}=\frac{4x^3-4x-4x^3}{(x^2-1)^2}=\frac{-4x}{(x^2-1)^2}

טעות נפוצה: לגזור מונה ומכנה בנפרד, 4x2x=2\frac{4x}{2x}=2, ולקבל "נגזרת קבועה".

סעיף ג

תשובה:

max⁡(0,0)\max(0,0); עלייה: x<−1x<-1 או −1<x<0-1<x<0; ירידה: 0<x<10<x<1 או x>1x>1

f′(x)=0f'(x)=0 רק ב-x=0x=0. המכנה חיובי, ולכן הסימן של f′f' הפוך לסימן של xx:

xxx<−1x<-1−1<x<0-1<x<0000<x<10<x<1x>1x>1
f′(x)f'(x)++0−−
f(x)f(x)↗↗מקסימום↘↘

f(0)=0f(0)=0, ולכן max⁡(0,0)\max(0,0).

טעות נפוצה: לקבוע לפי f′f' ש"הפונקציה עולה ב-x<0x<0" כולל x=−1x=-1 - ולשכוח ש-±1\pm1 אינן בתחום ומחלקות אותו לקטעים נפרדים.

סעיף ד

תשובה:

ענף אמצעי שכולו מתחת לציר ה-xx חוץ מ-(0,0)(0,0), עם מקסימום ב-(0,0)(0,0) ו-−∞-\infty ליד x=±1x=\pm1; ענפים חיצוניים מעל y=2y=2

ענף אמצעי (−1<x<1-1<x<1): עולה מ-−∞-\infty ל-(0,0)(0,0) ויורד ל-−∞-\infty. נקודת החיתוך היחידה עם הצירים היא (0,0)(0,0).

ענף ימני (x>1x>1): יורד מ-+∞+\infty אל y=2y=2. ענף שמאלי: שיקוף (הפונקציה זוגית).

-4-224-8-6-4-2246810

טעות נפוצה: לצייר את הענף האמצעי חותך את ציר ה-xx בשתי נקודות נוספות. f(x)=0f(x)=0 רק כש-x=0x=0, ולכן הענף נוגע בציר רק בראשית.

סעיף ה

תשובה:

x=±1x=\pm1, y=0y=0; gg זוגית

gg היא הזזה של גרף ff ב-2 יחידות למטה: האסימפטוטות האנכיות לא משתנות (x=±1x=\pm1), והאופקית זזה ל-y=2−2=0y=2-2=0.

g(−x)=f(−x)−2=f(x)−2=g(x)g(-x)=f(-x)-2=f(x)-2=g(x), ולכן gg זוגית. הזזה אנכית לא מזיזה את ציר הסימטריה (ציר ה-yy).

טעות נפוצה: לענות ש-gg "אינה זוגית כי הגרף הוזז". רק הזזה אופקית מזיזה את ציר הסימטריה.

שאלה 7 · פונקציית שורש: קיצון בקצה התחום והזזה

נתונה הפונקציה: f(x)=x2⋅5−xf(x)=x^2\cdot\sqrt{5-x}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה ואת נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.

ב.

הראו כי f′(x)=5x(4−x)25−xf'(x)=\frac{5x(4-x)}{2\sqrt{5-x}}.

ג.

מצאו את שיעורי כל נקודות הקיצון של f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה.

ה.

נתונה הפונקציה g(x)=f(x)−cg(x)=f(x)-c (c>0c>0), המוגדרת באותו התחום. גרף g(x)g(x) משיק לישר y=10y=10. מצאו את cc.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

x≤5x\le5; (0,0)(0,0), (5,0)(5,0)

5−x≥05-x\ge0, כלומר x≤5x\le5.

x2=0x^2=0 או 5−x=0\sqrt{5-x}=0: (0,0)(0,0) ו-(5,0)(5,0).

טעות נפוצה: לכתוב x≥5x\ge5 (לבלבל בכיוון) - אז 5−x\sqrt{5-x} אינו מוגדר כמעט בכל התחום.

סעיף ב

תשובה:

f′(x)=2x5−x−x225−x=5x(4−x)25−xf'(x)=2x\sqrt{5-x}-\frac{x^2}{2\sqrt{5-x}}=\frac{5x(4-x)}{2\sqrt{5-x}}

כלל המכפלה, והנגזרת של 5−x\sqrt{5-x} היא −125−x\frac{-1}{2\sqrt{5-x}}:

f′(x)=2x5−x−x225−x=4x(5−x)−x225−x=20x−5x225−x=5x(4−x)25−xf'(x)=2x\sqrt{5-x}-\frac{x^2}{2\sqrt{5-x}}=\frac{4x(5-x)-x^2}{2\sqrt{5-x}}=\frac{20x-5x^2}{2\sqrt{5-x}}=\frac{5x(4-x)}{2\sqrt{5-x}}

טעות נפוצה: לשכוח את המינוס של הנגזרת הפנימית ולקבל 4x(5−x)+x225−x=20x−3x225−x\frac{4x(5-x)+x^2}{2\sqrt{5-x}}=\frac{20x-3x^2}{2\sqrt{5-x}}.

סעיף ג

תשובה:

min⁡(0,0)\min(0,0), max⁡(4,16)\max(4,16), min⁡(5,0)\min(5,0) (בקצה התחום)

f′=0f'=0 ב-x=0x=0 וב-x=4x=4. סימנים: x<0x<0 - שלילית; 0<x<40<x<4 - חיובית; 4<x<54<x<5 - שלילית.

min⁡(0,0)\min(0,0); max⁡(4,16)\max(4,16) כי f(4)=16⋅1=16f(4)=16\cdot\sqrt1=16.

x=5x=5 קצה התחום, והפונקציה יורדת אליו: min⁡(5,0)\min(5,0).

טעות נפוצה: לשכוח את נקודת הקצה (5,0)(5,0).

סעיף ד

תשובה:

יורדת עד (0,0)(0,0), עולה עד (4,16)(4,16) ויורדת עד (5,0)(5,0), שם הגרף מסתיים

מסמנים (0,0)(0,0), (4,16)(4,16), (5,0)(5,0). משמאל ל-0 הפונקציה יורדת אל הראשית מערכים חיוביים גדולים; בין 0 ל-4 עולה; בין 4 ל-5 יורדת, והגרף נעצר ב-(5,0)(5,0).

טעות נפוצה: לצייר את החלק שמשמאל ל-0 מתחת לציר ה-xx - שם x2>0x^2>0 והשורש חיובי, ולכן f>0f>0.

סעיף ה

תשובה:

c=6c=6

gg היא ff מוזזת cc יחידות למטה; המקסימום שלה (4,16−c)(4,16-c) והמינימום הפנימי (0,−c)(0,-c).

−c=10-c=10 נותן c<0c<0 - נפסל. לכן 16−c=1016-c=10, c=6c=6.

טעות נפוצה: לחבר במקום לחסר, 16+c=1016+c=10, ולהסיק שאין cc חיובי.

שאלה 8 · מגרף הנגזרת לגרף הפונקציה: מקסימום ומינימום אחד

הפונקציה f(x)f(x) ופונקציית הנגזרת שלה f′(x)f'(x) מוגדרות לכל xx. בסרטוט שלפניכם מתואר הגרף של פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). פונקציית הנגזרת מתאפסת בנקודות x=0x=0 ו-x=4x=4 בלבד.

א.

הסתמכו על הסרטוט ומצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

ב.

קבעו את שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון של f(x)f(x) ואת סוגן.

SS הוא השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) ועל ידי ציר ה-xx. נתון: S=8S=8, f(0)=10f(0)=10.

ג.

הסבירו מדוע f(4)−f(0)=−8f(4)-f(0)=-8, ומצאו את f(4)f(4).

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ה.

בעבור אילו ערכי kk הישר y=ky=k חותך את גרף הפונקציה f(x)f(x) ב-2 נקודות שונות בדיוק?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

עלייה: x<0x<0, x>4x>4; ירידה: 0<x<40<x<4

ff עולה היכן ש-f′>0f'>0 (הגרף מעל ציר ה-xx): x<0x<0 או x>4x>4.

ff יורדת היכן ש-f′<0f'<0 (הגרף מתחת לציר): 0<x<40<x<4.

טעות נפוצה: להסתכל אם הגרף המצויר עולה או יורד (הוא יורד עד x=2x=2 ועולה אחריו) ולענות "ירידה x<2x<2, עלייה x>2x>2" - מה שקובע הוא הסימן של f′f', לא הכיוון של הגרף שלה.

סעיף ב

תשובה:

מקסימום: x=0x=0; מינימום: x=4x=4

ב-x=0x=0 הפונקציה עוברת מעלייה לירידה - מקסימום. ב-x=4x=4 - מירידה לעלייה - מינימום.

טעות נפוצה: לענות "מינימום ב-x=2x=2" - זו נקודת המינימום של f′f', לא של ff.

סעיף ג

תשובה:

f(4)=2f(4)=2

השטח נמצא בין x=0x=0 ל-x=4x=4, מתחת לציר ה-xx, ולכן ∫04f′(x) dx=−S=−8\int_0^4f'(x)\,dx=-S=-8.

ff פונקציה קדומה של f′f': ∫04f′(x) dx=f(4)−f(0)\int_0^4f'(x)\,dx=f(4)-f(0), ולכן f(4)−f(0)=−8f(4)-f(0)=-8.

f(4)=10−8=2f(4)=10-8=2

טעות נפוצה: לחבר את השטח ולקבל f(4)=18f(4)=18 - אבל בין 0 ל-4 הפונקציה יורדת, ולכן f(4)f(4) קטן מ-f(0)f(0).

סעיף ד

תשובה:

עולה מ-−∞-\infty למקסימום (0,10)(0,10), יורד למינימום (4,2)(4,2) ועולה ל-+∞+\infty

מסמנים את (0,10)(0,10) (מקסימום) ואת (4,2)(4,2) (מינימום).

משמאל ל-0 הפונקציה עולה, בין 0 ל-4 יורדת, מימין ל-4 עולה. בקצוות אין אסימפטוטה: −∞-\infty משמאל ו-+∞+\infty מימין.

טעות נפוצה: לסרטט את הגרף מתחת לציר ה-xx בין 0 ל-4, כי שם f′f' שלילית - ff שם בין 2 ל-10, כולה מעל הציר.

סעיף ה

תשובה:

k=2k=2 או k=10k=10

k>10k>10 או k<2k<2: נקודת חיתוך אחת.

2<k<102<k<10: שלוש נקודות.

k=10k=10: הישר נוגע במקסימום וחותך את הענף הימני - 2 נקודות. k=2k=2: נוגע במינימום וחותך את הענף השמאלי - 2 נקודות.

טעות נפוצה: לענות 2<k<102<k<10 - בתחום הזה יש שלוש נקודות חיתוך.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.