דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 471 - מתכונת 5 בדרך לבגרות

4 יח"ל · שאלון 035471 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 471 (4 יח"ל), בדרך לבגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · התפלגות נורמלית: משקל תפוחים במטע ודשן חדש

משקל התפוחים במטע גדול מתפלג נורמלית. נמצא כי 50% מן התפוחים שוקלים פחות מ-180 גרם, ו-30.85% מן התפוחים שוקלים יותר מ-190 גרם.

א.

מהו המשקל הממוצע של תפוח במטע?

ב(1).

הראו כי ציון התקן של תפוח ששוקל 190 גרם הוא 0.5.

ב(2).

מצאו את סטיית התקן של משקל התפוחים.

החקלאי השתמש בדשן חדש, והמשקל של כל תפוח במטע גדל ב-10%.

ג.

מה הממוצע החדש ומה סטיית התקן החדשה של משקל התפוחים?

ד.

(1) מה היה אחוז התפוחים ששקלו בין 180 ל-200 גרם לפני השימוש בדשן? (2) מה אחוז התפוחים ששוקלים אחרי השימוש בדשן בין 198 ל-220 גרם? מה אפשר ללמוד מהשוואת התשובות?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

180 גרם

בהתפלגות נורמלית מחצית מהערכים נמוכים מהממוצע (הממוצע שווה לחציון).

50% מהתפוחים שוקלים פחות מ-180 גרם, ולכן μ=180\mu=180.

טעות נפוצה: לחשב 180+1902=185\frac{180+190}{2}=185. רק הנתון של 50% קובע את הממוצע.

סעיף ב(1)

תשובה:

P(X<190)=0.6915=Φ(0.5)P(X<190)=0.6915=\Phi(0.5)

30.85% שוקלים יותר מ-190 גרם, ולכן השטח המצטבר משמאל ל-190 הוא:

P(X<190)=1−0.3085=0.6915P(X<190)=1-0.3085=0.6915

בטבלה מחפשים 0.6915 בגוף הטבלה ומוצאים Φ(0.5)=0.6915\Phi(0.5)=0.6915, ולכן Z=0.5Z=0.5.

טעות נפוצה: לחפש בטבלה את 0.3085 בלי משלים ולקבל Z=−0.5Z=-0.5 - זה ציון התקן של ערך שמשמאלו 30.85%, כלומר תפוח ששוקל פחות מהממוצע.

סעיף ב(2)

תשובה:

20 גרם

מציבים בנוסחת ציון התקן את X=190X=190, μ=180\mu=180, Z=0.5Z=0.5:

0.5=190−180σ⇒σ=100.5=200.5=\frac{190-180}{\sigma}\quad\Rightarrow\quad\sigma=\frac{10}{0.5}=20

טעות נפוצה: לכפול במקום לחלק, σ=10⋅0.5=5\sigma=10\cdot0.5=5.

סעיף ג

תשובה:

ממוצע 198 גרם, סטיית תקן 22 גרם

גידול ב-10% פירושו הכפלה של כל משקל ב-1.1.

הכפלה בקבוע מכפילה את הממוצע ואת סטיית התקן באותו קבוע:

μnew=1.1⋅180=198,σnew=1.1⋅20=22\mu_{new}=1.1\cdot180=198,\qquad\sigma_{new}=1.1\cdot20=22

טעות נפוצה: להשאיר את סטיית התקן 20 גרם, כאילו לכל תפוח נוספו 18 גרם. כל תפוח גדל ב-10% מהמשקל שלו, ולכן גם הפיזור גדל.

סעיף ד

תשובה:

(1) 34.13% (2) 34.13%; האחוז בין הממוצע לסטיית תקן אחת מעליו לא משתנה

(1) ציוני התקן: Z=180−18020=0Z=\frac{180-180}{20}=0, Z=200−18020=1Z=\frac{200-180}{20}=1.

P(180<X<200)=Φ(1)−Φ(0)=0.8413−0.5=0.3413P(180<X<200)=\Phi(1)-\Phi(0)=0.8413-0.5=0.3413

(2) אחרי הדשן: Z=198−19822=0Z=\frac{198-198}{22}=0, Z=220−19822=1Z=\frac{220-198}{22}=1 - שוב ציוני תקן 0 ו-1, ולכן שוב 34.13%.

המסקנה: התחום "בין הממוצע לסטיית תקן אחת מעליו" זז ומתרחב יחד עם ההתפלגות, והאחוז בו נשאר 34.13%.

טעות נפוצה: בסעיף (2) לחשב בעזרת סטיית התקן הישנה: Z=220−19820=1.1Z=\frac{220-198}{20}=1.1, ולקבל Φ(1.1)−0.5=36.43%\Phi(1.1)-0.5=36.43\%.

שאלה 2 · ישר רגרסיה מתוך ממוצעים, סטיות תקן ומקדם מתאם

חוקרת בדקה את הקשר בין אחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה ב-10 מדינות (משתנה xx) ובין אחוז הילדים בני 0-14 באותן המדינות (משתנה yy). היא קיבלה את התוצאות האלה: xˉ=1.2\bar{x}=1.2, sx=0.5s_x=0.5, yˉ=24\bar{y}=24, sy=6s_y=6, ומקדם המתאם בין המשתנים הוא r=0.75r=0.75.

א.

הראו כי השיפוע של ישר הרגרסיה לניבוי yy לפי xx הוא 9.

ב.

מצאו את משוואת ישר הרגרסיה לניבוי yy לפי xx.

במדינה מסוימת, שלא נכללה במחקר, אחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה הוא 2.

ג.

על פי ישר הרגרסיה, מהו אחוז הילדים במדינה זו?

ד.

האם אפשר להסיק כי אחוז הילדים במדינה זו הוא בדיוק הערך שמצאתם בסעיף ג? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

b=0.75⋅60.5=9b=0.75\cdot\frac{6}{0.5}=9

שיפוע ישר הרגרסיה של yy לפי xx:

b=r⋅sysx=0.75⋅60.5=0.75⋅12=9b=r\cdot\frac{s_y}{s_x}=0.75\cdot\frac{6}{0.5}=0.75\cdot12=9

טעות נפוצה: להפוך את היחס, 0.75⋅0.56=0.06250.75\cdot\frac{0.5}{6}=0.0625, ולחשוב שהשאלה שגויה.

סעיף ב

תשובה:

y=9x+13.2y=9x+13.2

הישר עובר דרך נקודת הממוצעים (1.2,24)(1.2,24) ושיפועו 9:

y−24=9(x−1.2)y-24=9(x-1.2)
y=9x−10.8+24=9x+13.2y=9x-10.8+24=9x+13.2

טעות נפוצה: לטעות בסימן בפתיחת הסוגריים ולקבל y=9x+34.8y=9x+34.8.

סעיף ג

תשובה:

31.2%

y=9⋅2+13.2=31.2y=9\cdot2+13.2=31.2

טעות נפוצה: להציב את 2 במקום yy ולפתור את xx: x=2−13.29≈−1.24x=\frac{2-13.2}{9}\approx-1.24.

סעיף ד

תשובה:

לא. r=0.75≠1r=0.75\neq1, ולכן זה ניבוי בלבד

מקדם המתאם 0.75: הקשר חיובי אך אינו מושלם, והנקודות אינן נמצאות כולן על הישר.

הערך מסעיף ג הוא הערכה לפי הישר, ואחוז הילדים האמיתי יכול להיות שונה ממנו.

טעות נפוצה: לענות "כן, כי הערך חושב מהמשוואה". חישוב מהמשוואה נותן ערך מדויק רק כשהקשר מושלם (r=±1r=\pm1).

שאלה 3 · הסתברות: קבוצה ששיחקה שני משחקים

קבוצת כדורגל משחקת שני משחקים. כל משחק יכול להסתיים בניצחון של הקבוצה, בהפסד שלה או בתיקו. בכל משחק ההסתברות לניצחון היא 0.5 וההסתברות להפסד היא 0.3. התוצאות של שני המשחקים אינן תלויות זו בזו.

א.

מהי ההסתברות שמשחק יסתיים בתיקו?

ב.

מהי ההסתברות שהקבוצה תנצח בשני המשחקים?

ג.

מהי ההסתברות שהקבוצה תנצח לפחות באחד מן המשחקים?

ד.

ידוע שהקבוצה ניצחה לפחות באחד מן המשחקים. מהי ההסתברות שהיא הפסידה באחד מן המשחקים?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.2

שלוש התוצאות מכסות את כל האפשרויות, ולכן סכום ההסתברויות 1:

P(תיקו)=1−0.5−0.3=0.2P(\text{תיקו})=1-0.5-0.3=0.2

טעות נפוצה: להפחית רק את הניצחון ולענות 1−0.5=0.51-0.5=0.5 - זו ההסתברות לתיקו או הפסד.

סעיף ב

תשובה:

0.25

המשחקים בלתי תלויים, ולכן כופלים:

P=0.5⋅0.5=0.25P=0.5\cdot0.5=0.25

טעות נפוצה: לחבר במקום לכפול, 0.5+0.5=10.5+0.5=1 - כאילו בטוח שהקבוצה תנצח בשני המשחקים.

סעיף ג

תשובה:

0.75

המשלים: הקבוצה לא ניצחה באף משחק. בכל משחק 1−0.5=0.51-0.5=0.5, ובשניהם 0.52=0.250.5^2=0.25.

P=1−0.25=0.75P=1-0.25=0.75

טעות נפוצה: לחשב רק "בדיוק ניצחון אחד", 2⋅0.5⋅0.5=0.52\cdot0.5\cdot0.5=0.5, ולשכוח את המקרה של שני ניצחונות.

סעיף ד

תשובה:

0.40.4

זו הסתברות מותנית: P(A∣B)=P(A∩B)P(B)P(A\mid B)=\frac{P(A\cap B)}{P(B)}, כאשר BB - ניצחון לפחות באחד המשחקים (P(B)=0.75P(B)=0.75 מסעיף ג), ו-AA - הפסד באחד המשחקים.

בחיתוך: הקבוצה ניצחה במשחק אחד והפסידה בשני. יש שני סדרים - (ניצחון, הפסד) ו-(הפסד, ניצחון):

P(A∩B)=2⋅0.5⋅0.3=0.3P(A\cap B)=2\cdot0.5\cdot0.3=0.3
P(A∣B)=0.30.75=0.4P(A\mid B)=\frac{0.3}{0.75}=0.4

טעות נפוצה: לספור רק סדר אחד ולקבל 0.5⋅0.30.75=0.2\frac{0.5\cdot0.3}{0.75}=0.2. ההפסד יכול להיות במשחק הראשון או בשני.

שאלה 4 · משולש ישר זווית במערכת צירים: תיכון ושטח

בסרטוט שלפניכם משולש ABCABC שקודקודיו A(−8,0)A(-8,0), B(0,4)B(0,4), C(−6,6)C(-6,6). BEBE הוא תיכון לצלע ACAC.

ABCE
א.

הראו כי ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

ב.

מצאו את משוואת הצלע ACAC.

ג(1).

מצאו את שיעורי הנקודה EE ואת אורך הקטע ECEC.

ג(2).

מצאו את אורך הצלע CBCB ואת גודל הזווית CEBCEB.

ד.

מצאו את שטח המשולש ABEABE. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

mAC⋅mCB=3⋅(−13)=−1m_{AC}\cdot m_{CB}=3\cdot\left(-\frac13\right)=-1

mAC=6−0−6−(−8)=62=3,mCB=4−60−(−6)=−26=−13m_{AC}=\frac{6-0}{-6-(-8)}=\frac62=3,\qquad m_{CB}=\frac{4-6}{0-(-6)}=\frac{-2}{6}=-\frac13
mAC⋅mCB=3⋅(−13)=−1m_{AC}\cdot m_{CB}=3\cdot\left(-\frac13\right)=-1

ולכן AC⊥CBAC\perp CB ו-∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

טעות נפוצה: לחסר את שיעורי ה-yy ואת שיעורי ה-xx בסדר הפוך בשיפוע של CBCB (6−40+6=13\frac{6-4}{0+6}=\frac13), לקבל מכפלה +1+1 ולהסיק שהזווית אינה ישרה.

סעיף ב

תשובה:

y=3x+24y=3x+24

שיפוע 3 דרך A(−8,0)A(-8,0):

y=3(x+8)=3x+24y=3(x+8)=3x+24

בדיקה ב-CC: 3⋅(−6)+24=63\cdot(-6)+24=6.

טעות נפוצה: לכתוב y=3(x−8)y=3(x-8) ולקבל y=3x−24y=3x-24 - הישר הזה לא עובר ב-AA (בשיעור x=−8x=-8 מקבלים y=−48y=-48).

סעיף ג(1)

תשובה:

E(−7,3)E(-7,3), EC=10≈3.162EC=\sqrt{10}\approx3.162

E=(−8−62, 0+62)=(−7, 3)E=\left(\frac{-8-6}{2},\ \frac{0+6}{2}\right)=(-7,\ 3)
EC=(−6+7)2+(6−3)2=10≈3.162EC=\sqrt{(-6+7)^2+(6-3)^2}=\sqrt{10}\approx3.162

טעות נפוצה: לקחת את האמצע של ABAB במקום של ACAC - (−4,2)(-4,2) - ולקבל EC=20≈4.47EC=\sqrt{20}\approx4.47. התיכון לצלע ACAC מגיע לאמצע ACAC.

סעיף ג(2)

תשובה:

CB=40≈6.325CB=\sqrt{40}\approx6.325, ∠CEB≈63.43∘\angle CEB\approx63.43^\circ

CB=62+22=40≈6.325CB=\sqrt{6^2+2^2}=\sqrt{40}\approx6.325

המשולש ECBECB ישר זווית ב-CC (סעיף א):

tan⁡∠CEB=CBEC=4010=2⇒∠CEB≈63.43∘\tan\angle CEB=\frac{CB}{EC}=\frac{\sqrt{40}}{\sqrt{10}}=2\quad\Rightarrow\quad\angle CEB\approx63.43^\circ

טעות נפוצה: לחשב tan⁡=ECCB=12\tan=\frac{EC}{CB}=\frac12 ולקבל 26.57∘26.57^\circ.

סעיף ד

תשובה:

10

שטח המשולש ABCABC (ישר זווית ב-CC):

SABC=12⋅AC⋅CB=12⋅40⋅40=20S_{ABC}=\frac12\cdot AC\cdot CB=\frac12\cdot\sqrt{40}\cdot\sqrt{40}=20

התיכון BEBE מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שטח: ל-ABEABE ול-CBECBE יש בסיסים שווים (AE=ECAE=EC) ואותו גובה מ-BB. לכן:

SABE=202=10S_{ABE}=\frac{20}{2}=10

טעות נפוצה: לענות 20 - זה שטח כל המשולש ABCABC.

שאלה 5 · מעגל במערכת צירים: קוטר, משוואת מעגל וחפיפה

מעגל חותך את ציר ה-yy בנקודות A(0,15)A(0,15) ו-D(0,7)D(0,7). המיתר BDBD מקביל לציר ה-xx, והנקודה BB היא (−16,7)(-16,7). המיתר ACAC חותך את BDBD בנקודה EE.

ABCDE
א.

הסבירו מדוע ABAB הוא קוטר במעגל.

ב.

מצאו את משוואת המעגל.

נתון: AE=BEAE=BE.

ג.

מצאו את שיעורי הנקודה EE.

ד.

הוכיחו כי △CBE≅△DAE\triangle CBE\cong\triangle DAE. (היעזרו בזוויות היקפיות ובזוויות קודקודיות.)

ה.

מצאו את אורך הצלע BCBC.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ היקפית, ולכן ABAB קוטר

ADAD על ציר ה-yy ו-BDBD אופקי, ולכן ∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ.

זווית היקפית ישרה נשענת על קוטר, ולכן ABAB קוטר.

טעות נפוצה: לנמק "כי ABAB עובר דרך מרכז המעגל" - את המרכז עוד לא מצאנו; דווקא מכך ש-ABAB קוטר נמצא את המרכז.

סעיף ב

תשובה:

(x+8)2+(y−11)2=80(x+8)^2+(y-11)^2=80

המרכז באמצע הקוטר ABAB: M(0−162,15+72)=(−8,11)M\left(\frac{0-16}{2},\frac{15+7}{2}\right)=(-8,11).

R2=(0+8)2+(15−11)2=64+16=80R^2=(0+8)^2+(15-11)^2=64+16=80
(x+8)2+(y−11)2=80(x+8)^2+(y-11)^2=80

טעות נפוצה: לקחת R=ABR=AB ולקבל (x+8)2+(y−11)2=320(x+8)^2+(y-11)^2=320.

סעיף ג

תשובה:

E(−6,7)E(-6,7)

EE על BDBD, כלומר E(x,7)E(x,7), ו-xx בין −16-16 ל-00.

BE=x+16BE=x+16, ו-AE2=x2+(15−7)2=x2+64AE^2=x^2+(15-7)^2=x^2+64:

(x+16)2=x2+64 ⇒ 32x+256=64 ⇒ x=−6(x+16)^2=x^2+64\ \Rightarrow\ 32x+256=64\ \Rightarrow\ x=-6

טעות נפוצה: לחשוב ש-EE אמצע BDBD ולענות E(−8,7)E(-8,7). אז BE=8BE=8 אבל AE=64+64≈11.3AE=\sqrt{64+64}\approx11.3 - השוויון לא מתקיים.

סעיף ד

תשובה:

ז.צ.ז.: ∠CBE=∠DAE\angle CBE=\angle DAE, BE=AEBE=AE, ∠BEC=∠AED\angle BEC=\angle AED

∠CBD=∠DAC\angle CBD=\angle DAC - זוויות היקפיות הנשענות על הקשת CDCD.

BE=AEBE=AE (נתון), ו-∠BEC=∠AED\angle BEC=\angle AED (קודקודיות).

לכן △CBE≅△DAE\triangle CBE\cong\triangle DAE לפי ז.צ.ז.

טעות נפוצה: לכתוב את החפיפה △CBE≅△ADE\triangle CBE\cong\triangle ADE - ואז בסעיף ה מקבלים BC=DE=6BC=DE=6 במקום 8.

סעיף ה

תשובה:

8

מהחפיפה, BCBC מתאימה ל-ADAD, ו-AD=15−7=8AD=15-7=8. לכן BC=8BC=8.

טעות נפוצה: להתאים את BCBC ל-DEDE ולענות 6.

שאלה 6 · פונקציה רציונלית, וקיצון של g כש-g'=f-10

נתונה הפונקציה f(x)=x2+16xf(x)=\frac{x^2+16}{x}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים (אם יש כאלה).

ב.

הראו כי f′(x)=1−16x2f'(x)=1-\frac{16}{x^2}, ומצאו את נקודות הקיצון של f(x)f(x) וקבעו את סוגן.

ג.

סרטטו סקיצה של גרף f(x)f(x).

g(x)g(x) היא פונקציה המוגדרת לכל x≠0x\neq0, ונגזרתה מקיימת g′(x)=f(x)−10g'(x)=f(x)-10.

ד.

מצאו את הנקודות שבהן g′(x)=0g'(x)=0, ואת שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון של g(x)g(x) וסוגן.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

x≠0x\neq0; אסימפטוטה x=0x=0 בלבד

המכנה מתאפס ב-x=0x=0 והמונה שם 16, ולכן התחום x≠0x\neq0 והאסימפטוטה האנכית x=0x=0.

מעלת המונה גדולה ממעלת המכנה - אין אסימפטוטה אופקית.

טעות נפוצה: לענות שיש גם אסימפטוטה y=1y=1 (יחס המקדמים המובילים) - הכלל מתאים רק כשהמעלות שוות.

סעיף ב

תשובה:

max⁡(−4,−8)\max(-4,-8), min⁡(4,8)\min(4,8)

f(x)=x+16xf(x)=x+\frac{16}{x}, ולכן f′(x)=1−16x2=x2−16x2f'(x)=1-\frac{16}{x^2}=\frac{x^2-16}{x^2}.

f′=0f'=0 ב-x=±4x=\pm4. סימן f′f' כסימן x2−16x^2-16: חיובי ב-x<−4x<-4 וב-x>4x>4, שלילי ב-−4<x<0-4<x<0 וב-0<x<40<x<4.

f(−4)=−8f(-4)=-8 - מקסימום; f(4)=8f(4)=8 - מינימום.

טעות נפוצה: להחליף את הסוגים כי −8<8-8<8 ולענות min⁡(−4,−8)\min(-4,-8), max⁡(4,8)\max(4,8).

סעיף ג

תשובה:

ענף שמאלי מתחת לציר עם מקסימום (−4,−8)(-4,-8), ענף ימני מעל הציר עם מינימום (4,8)(4,8), אסימפטוטה x=0x=0

x2+16>0x^2+16>0, ולכן אין חיתוך עם ציר ה-xx: f<0f<0 ב-x<0x<0 ו-f>0f>0 ב-x>0x>0.

-10-5510-20-101020

טעות נפוצה: לחבר את שני הענפים דרך הראשית - x=0x=0 אינו בתחום, והגרף 'קופץ' מ-−∞-\infty ל-+∞+\infty.

סעיף ד

תשובה:

g′(x)=0g'(x)=0 ב-x=2x=2 וב-x=8x=8; מקסימום ב-x=2x=2, מינימום ב-x=8x=8

x+16x=10⇒x2−10x+16=0⇒x=2, x=8x+\frac{16}{x}=10\quad\Rightarrow\quad x^2-10x+16=0\quad\Rightarrow\quad x=2,\ x=8

g′g' הוא גרף ff מוזז 10 למטה: בענף הימני (מינימום (4,8)(4,8) עובר ל-(4,−2)(4,-2)) g′>0g'>0 ב-0<x<20<x<2, g′<0g'<0 ב-2<x<82<x<8, g′>0g'>0 ב-x>8x>8. בענף השמאלי g′<0g'<0.

מקסימום של gg ב-x=2x=2, מינימום ב-x=8x=8.

טעות נפוצה: להפוך את הסוגים ולענות מינימום ב-x=2x=2 ומקסימום ב-x=8x=8 - ב-x=2x=2 הנגזרת g′g' עוברת מחיובית לשלילית, ולכן gg עוברת מעלייה לירידה.

שאלה 7 · פונקציית שורש: קיצון בקצה ושטח מתחת לגרף הנגזרת

נתונה הפונקציה: f(x)=x−4x−3f(x)=x-4\sqrt{x-3}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת הערך f(3)f(3).

ב.

הראו כי f′(x)=1−2x−3f'(x)=1-\frac{2}{\sqrt{x-3}}, ומצאו את שיעורי נקודות הקיצון של f(x)f(x) וקבעו את סוגן.

ג.

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף f(x)f(x) עם ציר ה-xx.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף f(x)f(x).

ה.

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=4x=4 ו-x=7x=7.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

x≥3x\ge3; f(3)=3f(3)=3

x−3≥0x-3\ge0, ולכן x≥3x\ge3. f(3)=3−40=3f(3)=3-4\sqrt0=3.

טעות נפוצה: לכתוב x>3x>3 ולהוציא את נקודת הקצה (3,3)(3,3) מהגרף.

סעיף ב

תשובה:

max⁡(3,3)\max(3,3), min⁡(7,−1)\min(7,-1)

(x−3)′=12x−3\left(\sqrt{x-3}\right)'=\frac{1}{2\sqrt{x-3}}, ולכן f′(x)=1−4⋅12x−3=1−2x−3f'(x)=1-4\cdot\frac{1}{2\sqrt{x-3}}=1-\frac{2}{\sqrt{x-3}}.

f′(x)=0f'(x)=0: x−3=2\sqrt{x-3}=2, x=7x=7. f(7)=7−8=−1f(7)=7-8=-1.

ב-3<x<73<x<7: x−3<2\sqrt{x-3}<2, ולכן f′<0f'<0; ב-x>7x>7: f′>0f'>0. (7,−1)(7,-1) מינימום.

נקודת הקצה (3,3)(3,3): מימינה הפונקציה יורדת - מקסימום.

טעות נפוצה: לא לבדוק את נקודת הקצה ולענות רק min⁡(7,−1)\min(7,-1).

סעיף ג

תשובה:

(4,0)(4,0), (12,0)(12,0)

x=4x−3x=4\sqrt{x-3}. מעלים בריבוע: x2=16(x−3)x^2=16(x-3), x2−16x+48=0x^2-16x+48=0, (x−4)(x−12)=0(x-4)(x-12)=0.

בדיקה: f(4)=4−4=0f(4)=4-4=0 ✓, f(12)=12−12=0f(12)=12-12=0 ✓.

טעות נפוצה: להעלות בריבוע בלי לרבע את 4: x2=4(x−3)x^2=4(x-3), x2−4x+12=0x^2-4x+12=0 - בלי פתרון, ומכאן "אין חיתוך".

סעיף ד

תשובה:

מתחיל ב-(3,3)(3,3), יורד דרך (4,0)(4,0) עד (7,−1)(7,-1), ועולה דרך (12,0)(12,0)

מתחילים בנקודת הקצה (3,3)(3,3), יורדים דרך (4,0)(4,0) עד המינימום (7,−1)(7,-1), ועולים דרך (12,0)(12,0).

246810121416-224

טעות נפוצה: לצייר את הגרף גם משמאל ל-x=3x=3, שם הפונקציה אינה מוגדרת.

סעיף ה

תשובה:

11

בקטע 4<x<74<x<7, f′<0f'<0 (סעיף ב), ולכן גרף הנגזרת מתחת לציר.

הקדומה של f′f' היא ff:

∫47f′(x) dx=f(7)−f(4)=−1−0=−1\int_4^7f'(x)\,dx=f(7)-f(4)=-1-0=-1

השטח הוא הערך המוחלט: 11.

טעות נפוצה: לענות −1-1 - ערך האינטגרל. האינטגרל שלילי כי הגרף מתחת לציר, והשטח הוא הערך המוחלט שלו.

שאלה 8 · פונקציית שורש: נגזרת, קיצון בקצה התחום והזזה

נתונה הפונקציה: f(x)=x12−xf(x)=x\sqrt{12-x}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.

ב.

הראו ש-f′(x)=24−3x212−xf'(x)=\frac{24-3x}{2\sqrt{12-x}}.

ג.

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של f(x)f(x) וקבעו את סוגן. שימו לב גם לקצה תחום ההגדרה.

ד.

מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים, וסרטטו סקיצה של הגרף.

נתונה הפונקציה g(x)=f(x+12)g(x)=f(x+12).

ה.

מצאו את תחום ההגדרה של g(x)g(x) ואת שיעורי נקודת המקסימום שלה.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

x≤12x\le12

12−x≥012-x\ge0, כלומר x≤12x\le12.

טעות נפוצה: לכתוב x≥12x\ge12 - כשמחלקים ב-−1-1 כיוון אי-השוויון מתהפך.

סעיף ב

תשובה:

f′(x)=12−x−x212−x=24−3x212−xf'(x)=\sqrt{12-x}-\frac{x}{2\sqrt{12-x}}=\frac{24-3x}{2\sqrt{12-x}}

כלל המכפלה, עם (12−x)′=−1212−x\left(\sqrt{12-x}\right)'=\frac{-1}{2\sqrt{12-x}}:

f′(x)=1⋅12−x+x⋅−1212−xf'(x)=1\cdot\sqrt{12-x}+x\cdot\frac{-1}{2\sqrt{12-x}}

מכנה משותף 212−x2\sqrt{12-x}:

f′(x)=2(12−x)−x212−x=24−3x212−xf'(x)=\frac{2(12-x)-x}{2\sqrt{12-x}}=\frac{24-3x}{2\sqrt{12-x}}

טעות נפוצה: לגזור את השורש בלי הנגזרת הפנימית ולקבל 24−x212−x\frac{24-x}{2\sqrt{12-x}}.

סעיף ג

תשובה:

max⁡(8,16)\max(8,16), min⁡(12,0)\min(12,0)

f′(x)=0f'(x)=0: 24−3x=024-3x=0, x=8x=8; f(8)=84=16f(8)=8\sqrt4=16.

ל-x<8x<8 המונה חיובי - עלייה; ל-8<x<128<x<12 שלילי - ירידה. לכן (8,16)(8,16) מקסימום.

בקצה x=12x=12: f(12)=0f(12)=0, והפונקציה יורדת אליו - מינימום בקצה.

טעות נפוצה: לשכוח את נקודת הקצה ולענות רק max⁡(8,16)\max(8,16).

סעיף ד

תשובה:

(0,0)(0,0), (12,0)(12,0); סקיצה: עולה מ-−∞-\infty דרך הראשית ל-(8,16)(8,16), יורדת ל-(12,0)(12,0) ונגמרת

x12−x=0x\sqrt{12-x}=0: x=0x=0 או x=12x=12. החיתוך עם ציר ה-yy הוא אותה נקודה (0,0)(0,0).

הגרף עולה מ-−∞-\infty, עובר בראשית, מגיע ל-(8,16)(8,16), יורד ל-(12,0)(12,0) ונעצר.

טעות נפוצה: לחלק ב-xx ולמצוא רק את (12,0)(12,0).

סעיף ה

תשובה:

x≤0x\le0; max⁡(−4,16)\max(-4,16)

gg היא הזזה של ff ב-12 יחידות שמאלה.

תחום: x+12≤12x+12\le12, כלומר x≤0x\le0.

המקסימום זז גם הוא 12 שמאלה, והגובה לא משתנה: (8−12, 16)=(−4,16)(8-12,\ 16)=(-4,16).

טעות נפוצה: להזיז ימינה ולקבל max⁡(20,16)\max(20,16) ותחום x≤24x\le24.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.