דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 471 - מתכונת 7 בדרך לבגרות

4 יח"ל · שאלון 035471 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 471 (4 יח"ל), בדרך לבגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · משך נסיעה ברכבת: התפלגות נורמלית צעד אחר צעד

משך הנסיעה ברכבת בין שתי ערים מתפלג נורמלית, עם ממוצע של 40 דקות וסטיית תקן של 5 דקות.

א.

מהו ציון התקן של נסיעה שנמשכה 50 דקות?

ב.

מהו אחוז הנסיעות שנמשכות פחות מ-50 דקות?

ג.

מהו אחוז הנסיעות שנמשכות בין 35 דקות ל-50 דקות?

ד.

רק 10% מהנסיעות קצרות ממשך מסוים. מהו המשך הזה?

ה.

בשנה מסוימת היו 2,500 נסיעות. בכמה נסיעות צפוי משך הנסיעה להיות ארוך מ-50 דקות?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

2

ציון התקן אומר בכמה סטיות תקן הערך רחוק מהממוצע:

z=x−μσ=50−405=2z=\frac{x-\mu}{\sigma}=\frac{50-40}{5}=2

טעות נפוצה: לחלק את הערך עצמו בסטיית התקן, 505=10\frac{50}{5}=10, בלי להחסיר את הממוצע.

סעיף ב

תשובה:

97.72%

הטבלה המצטברת נותנת ישירות את השטח משמאל לציון התקן:

P(X<50)=Φ(2)=0.9772P(X<50)=\Phi(2)=0.9772

כלומר 97.72%97.72\%.

טעות נפוצה: לענות 1−0.9772=2.28%1-0.9772=2.28\% - זה אחוז הנסיעות שנמשכות יותר מ-50 דקות.

סעיף ג

תשובה:

81.85%

ציון התקן של 35: z=35−405=−1z=\frac{35-40}{5}=-1, ושל 50: z=2z=2 (סעיף א).

P(35<X<50)=Φ(2)−Φ(−1)=0.9772−0.1587=0.8185P(35<X<50)=\Phi(2)-\Phi(-1)=0.9772-0.1587=0.8185

כלומר 81.85%81.85\%.

טעות נפוצה: להתעלם מהסימן של ציון התקן של 35 ולחסר את Φ(1)\Phi(1): 0.9772−0.8413=13.59%0.9772-0.8413=13.59\% - זה האחוז בין 45 ל-50 דקות.

סעיף ד

תשובה:

33.6 דקות

10% מתחתיו: Φ(z)=0.1\Phi(z)=0.1. הערך הקרוב בטבלה: Φ(−1.28)=0.1003\Phi(-1.28)=0.1003, ולכן z=−1.28z=-1.28.

x=μ+zσ=40−1.28⋅5=33.6x=\mu+z\sigma=40-1.28\cdot5=33.6

טעות נפוצה: לקחת z=1.28z=1.28 (בלי הסימן) ולענות 46.446.4 דקות - זה המשך שרק 10% מהנסיעות ארוכות ממנו.

סעיף ה

תשובה:

57 נסיעות

לפי סעיף ב, 97.72%97.72\% מהנסיעות קצרות מ-50 דקות, ולכן 2.28%2.28\% ארוכות ממנו.

0.0228⋅2,500=570.0228\cdot2{,}500=57

טעות נפוצה: לכפול באחוז מסעיף ב ולענות 0.9772⋅2,500=2,4430.9772\cdot2{,}500=2{,}443 נסיעות.

שאלה 2 · מתאם ורגרסיה: שעות למידה וציון במבחן

מורה בדקה את הקשר בין מספר שעות הלמידה של תלמיד למבחן X ובין הציון שקיבל במבחן Y. הנתונים של חמישה תלמידים מוצגים בטבלה שלפניכם.

מספר שעות הלמידה X12345
הציון במבחן Y5560707283
א.

מצאו את הממוצע של מספר שעות הלמידה, והראו כי סטיית התקן של מספר שעות הלמידה היא 2≈1.414\sqrt2\approx1.414.

ב.

נתון כי ממוצע הציונים של חמשת התלמידים הוא 68, וסטיית התקן של הציונים היא 9.778.

אחד מן המספרים 0.9840.984 ו-−0.984-0.984 הוא מקדם המתאם rr בין מספר שעות הלמידה ובין הציון. איזה מהם? נמקו (אין צורך לחשב).

ג.

מצאו את משוואת ישר הרגרסיה לניבוי הציון מתוך מספר שעות הלמידה.

ד.

על פי ישר הרגרסיה, מהו הניבוי לציון של תלמיד שלמד 3.5 שעות?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

xˉ=3\bar x=3, σx=105=2\sigma_x=\sqrt{\frac{10}{5}}=\sqrt2

xˉ=1+2+3+4+55=155=3\bar x=\frac{1+2+3+4+5}{5}=\frac{15}{5}=3

ריבועי הסטיות מהממוצע: 4, 1, 0, 1, 44,\ 1,\ 0,\ 1,\ 4, וסכומם 10.

σx=105=2≈1.414\sigma_x=\sqrt{\frac{10}{5}}=\sqrt2\approx1.414

טעות נפוצה: לשכוח להוציא שורש ולכתוב σx=2\sigma_x=2 - זו השונות, לא סטיית התקן.

סעיף ב

תשובה:

r=0.984r=0.984

בטבלה, ככל שמספר שעות הלמידה גדל, גם הציון גדל - הקשר חיובי.

לכן מקדם המתאם חיובי: r=0.984r=0.984.

טעות נפוצה: לבחור את −0.984-0.984 מתוך מחשבה שהסימן מתאר את עוצמת הקשר. העוצמה נקבעת לפי הערך המוחלט (כאן הוא זהה), והסימן לפי הכיוון.

סעיף ג

תשובה:

y=6.805x+47.585y=6.805x+47.585

b=r⋅σyσx=0.984⋅9.7781.414≈6.805b=r\cdot\frac{\sigma_y}{\sigma_x}=0.984\cdot\frac{9.778}{1.414}\approx6.805

הישר עובר דרך נקודת הממוצעים (3, 68)(3,\ 68):

y−68=6.805(x−3)⇒y=6.805x+47.585y-68=6.805(x-3)\quad\Rightarrow\quad y=6.805x+47.585

טעות נפוצה: לכתוב את המשוואה דרך הנקודה (68, 3)(68,\ 3) - להחליף בין הממוצעים - ולקבל y=6.805x−459.74y=6.805x-459.74.

סעיף ד

תשובה:

71.40

y=6.805⋅3.5+47.585=23.818+47.585≈71.40y=6.805\cdot3.5+47.585=23.818+47.585\approx71.40

טעות נפוצה: להציב x=35x=35 (מספר שעות בלי הנקודה העשרונית) ולקבל ניבוי של 285.76 - יותר מ-100, ולכן ברור שזו טעות.

שאלה 3 · התפלגות נורמלית: שתי גרסאות של מבחן

ציון המעבר במבחן נהיגה עיוני הוא 60. השנה נערכו שתי גרסאות של המבחן: 60% מהנבחנים נבחנו בגרסה א', והשאר בגרסה ב'. הציונים בשתי הגרסאות מתפלגים נורמלית.

בגרסה א' הציון הממוצע הוא 50 וסטיית התקן 10. בגרסה ב' הציון הממוצע הוא 60 וסטיית התקן 15.

א.

מהי ההסתברות שנבחן בגרסה א' עבר את המבחן?

ב.

מהי ההסתברות שנבחן בגרסה ב' עבר את המבחן?

ג.

מהי ההסתברות שנבחן שנבחר באקראי (מבין כל הנבחנים) עבר את המבחן?

ד.

השנה נבחנו 1,500 נבחנים. כמה מהם, בקירוב, עברו את המבחן?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.15870.1587

z=60−5010=1P(X>60)=1−Φ(1)=1−0.8413=0.1587z=\frac{60-50}{10}=1\qquad P(X>60)=1-\Phi(1)=1-0.8413=0.1587

טעות נפוצה: לענות 0.84130.8413 - זו ההסתברות להיכשל.

סעיף ב

תשובה:

0.50.5

ציון המעבר שווה לממוצע: z=60−6015=0z=\frac{60-60}{15}=0. העקומה הנורמלית סימטרית סביב הממוצע, ולכן בדיוק מחצית מהנבחנים מעליו:

P(X>60)=0.5P(X>60)=0.5

טעות נפוצה: לערבב את נתוני הגרסאות ולחשב z=60−5015≈0.67z=\frac{60-50}{15}\approx0.67, ולקבל 1−0.7486=0.25141-0.7486=0.2514.

סעיף ג

תשובה:

≈0.2952\approx0.2952

P(עבר)=0.6⋅0.1587+0.4⋅0.5=0.0952+0.2=0.2952P(\text{עבר})=0.6\cdot0.1587+0.4\cdot0.5=0.0952+0.2=0.2952

טעות נפוצה: ממוצע פשוט 0.1587+0.52≈0.3294\frac{0.1587+0.5}{2}\approx0.3294, בלי להתחשב בכך ש-60% נבחנו בגרסה א'.

סעיף ד

תשובה:

כ-443 נבחנים

1500⋅0.2952≈4431500\cdot0.2952\approx443

טעות נפוצה: לחשב רק את העוברים בגרסה א' (1500⋅0.6=9001500\cdot0.6=900 נבחנים, 900⋅0.1587≈143900\cdot0.1587\approx143) ולשכוח את גרסה ב'.

שאלה 4 · מעגל דרך שלוש נקודות: מרכז נתון, זווית ושטח

נתונות הנקודות A(5,−2)A(5,-2), B(5,4)B(5,4), C(1,−4)C(1,-4) והנקודה M(1,1)M(1,1).

ABCM
א.

הראו כי הנקודה MM נמצאת במרחק שווה מ-AA, מ-BB ומ-CC.

ב.

מצאו את משוואת המעגל העובר דרך AA, BB ו-CC.

ג.

חשבו את הזווית ABCABC.

ד.

חשבו את שטח המשולש ABCABC.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

MA=MB=MC=5MA=MB=MC=5

MA=(5−1)2+(−2−1)2=16+9=5MA=\sqrt{(5-1)^2+(-2-1)^2}=\sqrt{16+9}=5
MB=(5−1)2+(4−1)2=16+9=5MB=\sqrt{(5-1)^2+(4-1)^2}=\sqrt{16+9}=5
MC=(1−1)2+(−4−1)2=5MC=\sqrt{(1-1)^2+(-4-1)^2}=5

טעות נפוצה: לחבר את הפרשי השיעורים בלי שורש וריבוע, MA=4+3=7MA=4+3=7.

סעיף ב

תשובה:

(x−1)2+(y−1)2=25(x-1)^2+(y-1)^2=25

MM במרחק 5 משלוש הנקודות, ולכן המעגל שמרכזו MM ורדיוסו 5 עובר דרכן:

(x−1)2+(y−1)2=25(x-1)^2+(y-1)^2=25

טעות נפוצה: לכתוב את הרדיוס במקום ריבועו: (x−1)2+(y−1)2=5(x-1)^2+(y-1)^2=5.

סעיף ג

תשובה:

∠ABC≈26.57∘\angle ABC\approx26.57^\circ

ABAB אנכי (x=5x=5), ו-BABA פונה מ-BB כלפי מטה.

mBC=4−(−4)5−1=2m_{BC}=\frac{4-(-4)}{5-1}=2: הזווית של BCBC עם האופק היא θ\theta שבה tan⁡θ=2\tan\theta=2, θ≈63.43∘\theta\approx63.43^\circ.

∠ABC=90∘−63.43∘≈26.57∘\angle ABC=90^\circ-63.43^\circ\approx26.57^\circ

טעות נפוצה: לענות 63.43∘63.43^\circ - זו הזווית של BCBC עם הכיוון האופקי.

סעיף ד

תשובה:

12

הבסיס ABAB אנכי: AB=4−(−2)=6AB=4-(-2)=6. הגובה מ-CC לישר x=5x=5 הוא הפרש שיעורי ה-xx: 5−1=45-1=4.

SABC=6⋅42=12S_{ABC}=\frac{6\cdot4}{2}=12

טעות נפוצה: לקחת כגובה את BC=80BC=\sqrt{80} ולקבל 380≈26.833\sqrt{80}\approx26.83 - BCBC אינו מאונך ל-ABAB.

שאלה 5 · משולש שווה שוקיים חסום במעגל שמרכזו בראשית

משולש ABCABC חסום במעגל x2+y2=169x^2+y^2=169 שמרכזו MM בראשית הצירים. משוואת הצלע ABAB היא y=−5y=-5. CDCD הוא הגובה לצלע ABAB, והוא עובר דרך MM.

ABCDM
א.

מצאו את שיעורי הקודקודים AA ו-BB (AA משמאל ל-BB).

ב.

הראו כי C(0,13)C(0,13) ו-D(0,−5)D(0,-5).

ג.

הראו כי CA=CBCA=CB.

ד.

חשבו את גודל הזווית ACBACB.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

A(−12,−5)A(-12,-5), B(12,−5)B(12,-5)

מציבים y=−5y=-5:

x2+25=169⇒x2=144⇒x=±12x^2+25=169\quad\Rightarrow\quad x^2=144\quad\Rightarrow\quad x=\pm12

A(−12,−5)A(-12,-5), B(12,−5)B(12,-5).

טעות נפוצה: להעביר אגף עם סימן שגוי, x2=169+25=194x^2=169+25=194, ולקבל x≈±13.93x\approx\pm13.93 - נקודות שאינן על המעגל.

סעיף ב

תשובה:

CDCD על הישר x=0x=0; C(0,13)C(0,13), D(0,−5)D(0,-5)

ABAB אופקי, ולכן הגובה CDCD אנכי. הוא עובר דרך M(0,0)M(0,0), ולכן הוא על הישר x=0x=0.

DD על ABAB: D(0,−5)D(0,-5). CC על המעגל ועל x=0x=0: y2=169y^2=169, y=±13y=\pm13. הקטע CDCD עובר דרך MM, ולכן CC בצד השני של MM ביחס ל-DD: C(0,13)C(0,13).

טעות נפוצה: לבחור C(0,−13)C(0,-13) - הקטע מ-(0,−13)(0,-13) ל-(0,−5)(0,-5) אינו עובר דרך המרכז.

סעיף ג

תשובה:

CA=CB=468=613CA=CB=\sqrt{468}=6\sqrt{13}

CA=(−12−0)2+(−5−13)2=144+324=468CA=\sqrt{(-12-0)^2+(-5-13)^2}=\sqrt{144+324}=\sqrt{468}
CB=(12−0)2+(−5−13)2=468CB=\sqrt{(12-0)^2+(-5-13)^2}=\sqrt{468}

לכן CA=CB=468=613CA=CB=\sqrt{468}=6\sqrt{13}.

טעות נפוצה: לחשב −5−13=−8-5-13=-8 ולקבל 144+64=208\sqrt{144+64}=\sqrt{208}.

סעיף ד

תשובה:

∠ACB≈67.38∘\angle ACB\approx67.38^\circ

במשולש ישר הזווית ACDACD: AD=12AD=12, CD=13−(−5)=18CD=13-(-5)=18.

tan⁡∠ACD=1218=23⇒∠ACD≈33.69∘\tan\angle ACD=\frac{12}{18}=\frac23\quad\Rightarrow\quad\angle ACD\approx33.69^\circ

CDCD חוצה את זווית הראש במשולש שווה השוקיים, ולכן ∠ACB≈67.38∘\angle ACB\approx67.38^\circ.

טעות נפוצה: לקחת CD=13CD=13 (רדיוס) ולקבל tan⁡∠ACD=1213\tan\angle ACD=\frac{12}{13}, כלומר ∠ACB≈85.42∘\angle ACB\approx85.42^\circ.

שאלה 6 · פונקציה רציונלית וערך מוחלט: חקירה מודרכת

נתונה הפונקציה: f(x)=x2+4xf(x)=\frac{x^2+4}{x}.

א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת משוואת האסימפטוטה האנכית שלה.

(2)

הראו שלגרף הפונקציה אין נקודות חיתוך עם הצירים.

(3)

הראו ש-f′(x)=x2−4x2f'(x)=\frac{x^2-4}{x^2}.

(4)

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של f(x)f(x) וקבעו את סוגן.

(5)

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ב.

נתונה הפונקציה: g(x)=∣f(x)∣g(x)=|f(x)|.

(1)

הסבירו מדוע g(x)=−f(x)g(x)=-f(x) לכל x<0x<0, ומצאו את נקודות הקיצון של g(x)g(x) וקבעו את סוגן.

(2)

כמה פתרונות יש למשוואה g(x)=5g(x)=5? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א(1)

תשובה:

x≠0x\neq0; x=0x=0

המכנה xx מתאפס ב-x=0x=0, ולכן התחום x≠0x\neq0.

ב-x=0x=0 המונה 4≠04\neq0, ולכן x=0x=0 (ציר ה-yy) אסימפטוטה אנכית.

טעות נפוצה: לפסול גם את x=±2x=\pm2 - אלה אפסי המונה של הנגזרת (סעיף א(3)), לא של המכנה של ff.

סעיף א(2)

תשובה:

אין חיתוך עם ציר ה-yy (x=0x=0 מחוץ לתחום) ואין עם ציר ה-xx (x2+4>0x^2+4>0).

ציר ה-yy: x=0x=0 אינו בתחום ההגדרה, ולכן אין חיתוך.

ציר ה-xx: x2+4=0x^2+4=0 אין פתרון, כי x2+4≥4x^2+4\ge4.

טעות נפוצה: להציב x=0x=0 רק במונה ולקבל "נקודה" (0,4)(0,4) - ב-x=0x=0 המכנה מתאפס והפונקציה אינה מוגדרת.

סעיף א(3)

תשובה:

f′(x)=2x⋅x−(x2+4)x2=x2−4x2f'(x)=\frac{2x\cdot x-(x^2+4)}{x^2}=\frac{x^2-4}{x^2}

כלל המנה עם u=x2+4u=x^2+4, u′=2xu'=2x, v=xv=x, v′=1v'=1:

f′(x)=2x⋅x−(x2+4)⋅1x2=2x2−x2−4x2=x2−4x2f'(x)=\frac{2x\cdot x-(x^2+4)\cdot1}{x^2}=\frac{2x^2-x^2-4}{x^2}=\frac{x^2-4}{x^2}

טעות נפוצה: לכתוב את המונה בסדר הפוך, (x2+4)−2x⋅x(x^2+4)-2x\cdot x, ולקבל 4−x2x2\frac{4-x^2}{x^2} - נגזרת עם סימן הפוך.

סעיף א(4)

תשובה:

max⁡(−2,−4)\max(-2,-4), min⁡(2,4)\min(2,4)

f′(x)=0f'(x)=0: x2=4x^2=4, x=±2x=\pm2. המכנה x2x^2 חיובי, ולכן הסימן לפי x2−4x^2-4:

xxx<−2x<-2−2-2−2<x<0-2<x<00<x<20<x<222x>2x>2
f′f'+0−−0+
ff↗מקסימום↘↘מינימום↗

f(−2)=8−2=−4f(-2)=\frac{8}{-2}=-4, f(2)=82=4f(2)=\frac82=4.

טעות נפוצה: לקבוע ש-(2,4)(2,4) מקסימום "כי הוא גבוה יותר" ו-(−2,−4)(-2,-4) מינימום. הסוג נקבע לפי סימן הנגזרת משני הצדדים.

סעיף א(5)

תשובה:

סקיצה: ענף שמאלי מתחת לציר ה-xx עם מקסימום (−2,−4)(-2,-4), השואף ל-−∞-\infty ליד ציר ה-yy; ענף ימני מעל ציר ה-xx עם מינימום (2,4)(2,4), השואף ל-+∞+\infty ליד ציר ה-yy

ל-x<0x<0: מונה חיובי, מכנה שלילי - הענף מתחת לציר ה-xx; עולה עד (−2,−4)(-2,-4) ויורד ל-−∞-\infty ליד x=0x=0.

ל-x>0x>0: הענף מעל ציר ה-xx; יורד מ-+∞+\infty עד (2,4)(2,4) ועולה.

טעות נפוצה: לחבר את שני הענפים דרך ציר ה-yy - ב-x=0x=0 יש אסימפטוטה, והגרף אינו חוצה אותה.

סעיף ב(1)

תשובה:

min⁡(−2,4)\min(-2,4), min⁡(2,4)\min(2,4)

ל-x<0x<0 מתקיים f(x)<0f(x)<0 (סעיף א(5)), והערך המוחלט של מספר שלילי הוא הנגדי שלו: g(x)=−f(x)g(x)=-f(x). ל-x>0x>0: g(x)=f(x)g(x)=f(x).

הענף השמאלי משתקף: המקסימום (−2,−4)(-2,-4) הופך למינימום (−2,4)(-2,4). הענף הימני נשאר: min⁡(2,4)\min(2,4).

טעות נפוצה: להשאיר את הסוג ולכתוב max⁡(−2,4)\max(-2,4) - אחרי השיקוף זו הנקודה הנמוכה בענף.

סעיף ב(2)

תשובה:

4 פתרונות

בכל ענף של gg הגרף יורד מ-+∞+\infty למינימום 4 ועולה ל-+∞+\infty.

5>45>4, ולכן y=5y=5 חותך כל ענף פעמיים: 4 פתרונות.

(בדיקה: f(x)=5f(x)=5 נותן x=1,4x=1,4, ו-f(x)=−5f(x)=-5 נותן x=−1,−4x=-1,-4.)

טעות נפוצה: לפתור רק f(x)=5f(x)=5 ולענות 2. ∣f(x)∣=5|f(x)|=5 פירושו f(x)=5f(x)=5 או f(x)=−5f(x)=-5.

שאלה 7 · פונקציית שורש: קיצון קצה, חיתוך ושטח מתחת לנגזרת

נתונה הפונקציה f(x)=x+45−xf(x)=x+4\sqrt{5-x}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x), והראו כי f′(x)=1−25−xf'(x)=1-\frac{2}{\sqrt{5-x}}.

ב.

מצאו את נקודות הקיצון של f(x)f(x), כולל נקודות קצה, וקבעו את סוגן.

ג.

מצאו את נקודות החיתוך של גרף f(x)f(x) עם ציר ה-xx.

ד.

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף f′(x)f'(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישר x=−20x=-20.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

x≤5x\le5

הביטוי שבתוך השורש אינו שלילי: 5−x≥05-x\ge0, כלומר x≤5x\le5.

f′(x)=1+4⋅−125−x=1−25−xf'(x)=1+4\cdot\frac{-1}{2\sqrt{5-x}}=1-\frac{2}{\sqrt{5-x}}

טעות נפוצה: לכתוב x<5x<5 - ב-x=5x=5 השורש שווה 0, וזה מותר (הנגזרת היא שאינה מוגדרת שם).

סעיף ב

תשובה:

max⁡(1,9)\max(1,9), min⁡(5,5)\min(5,5)

f′=0f'=0: 5−x=2\sqrt{5-x}=2, x=1x=1. ב-x<1x<1 f′>0f'>0, ב-1<x<51<x<5 f′<0f'<0: מקסימום f(1)=1+4⋅2=9f(1)=1+4\cdot2=9.

הפונקציה יורדת עד קצה התחום, ולכן ב-x=5x=5 מינימום: f(5)=5f(5)=5.

טעות נפוצה: לשכוח את נקודת הקצה ולענות רק max⁡(1,9)\max(1,9).

סעיף ג

תשובה:

(−20,0)(-20,0)

45−x=−x4\sqrt{5-x}=-x. מעלים בריבוע: 16(5−x)=x216(5-x)=x^2, x2+16x−80=0x^2+16x-80=0, (x+20)(x−4)=0(x+20)(x-4)=0.

x=4x=4: 4+4⋅1=8≠04+4\cdot1=8\neq0 - נפסל (אגף ימין −4-4 שלילי). x=−20x=-20: −20+4⋅5=0-20+4\cdot5=0 ✓.

טעות נפוצה: לא לבדוק ולענות (4,0)(4,0) ו-(−20,0)(-20,0).

סעיף ד

תשובה:

9

f′f' מתאפסת ב-x=1x=1 וחיובית בין −20-20 ל-1, ו-ff היא פונקציה קדומה של f′f':

S=∫−201f′(x) dx=f(1)−f(−20)=9−0=9S=\int_{-20}^{1}f'(x)\,dx=f(1)-f(-20)=9-0=9

טעות נפוצה: לקחת את קצה התחום x=5x=5 כגבול עליון ולקבל f(5)−f(−20)=5f(5)-f(-20)=5 - אבל בין 1 ל-5 f′f' שלילית, והשטח הזה אינו חלק מהתחום המבוקש.

שאלה 8 · מלבן בין נקודה על הגרף לאסימפטוטות

לפניכם ציור של גרף הפונקציה f(x)=9x+3f(x)=\frac9x+3 ברביע הראשון.

מנקודה A(t,f(t))A(t,f(t)) שעל הגרף (t>0t>0) העבירו אנכים לאסימפטוטות של הפונקציה, כך שנוצר מלבן.

A
א.

מצאו את משוואות האסימפטוטות של f(x)f(x).

ב.

הראו כי היקף המלבן הוא P(t)=2t+18tP(t)=2t+\frac{18}{t}.

ג.

מצאו את שיעורי AA שבעבורה היקף המלבן מינימלי, ואת ההיקף המינימלי.

ד.

חשבו את שטח המלבן שהיקפו מינימלי.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

x=0x=0, y=3y=3

המכנה מתאפס ב-x=0x=0: אסימפטוטה אנכית x=0x=0 (ציר ה-yy). השבר שואף ל-0 באינסוף: y=3y=3.

טעות נפוצה: לענות y=0y=0 ולשכוח את ה-+3+3.

סעיף ב

תשובה:

P(t)=2t+18tP(t)=2t+\frac{18}{t}

צלע אופקית: מ-x=0x=0 עד x=tx=t, אורך tt. צלע אנכית: מ-y=3y=3 עד y=9t+3y=\frac9t+3, אורך 9t\frac9t.

P=2⋅t+2⋅9t=2t+18tP=2\cdot t+2\cdot\frac9t=2t+\frac{18}{t}

טעות נפוצה: לקחת את הצלע האנכית עד ציר ה-xx (9t+3\frac9t+3) ולקבל P=2t+18t+6P=2t+\frac{18}{t}+6.

סעיף ג

תשובה:

A(3,6)A(3,6); P=12P=12

P′(t)=2−18t2=0⇒t2=9P'(t)=2-\frac{18}{t^2}=0\quad\Rightarrow\quad t^2=9

t>0t>0, ולכן t=3t=3. P′<0P'<0 ב-0<t<30<t<3 ו-P′>0P'>0 ב-t>3t>3 - מינימום.

f(3)=6f(3)=6: A(3,6)A(3,6), P(3)=6+6=12P(3)=6+6=12.

טעות נפוצה: לגזור 18t\frac{18}{t} כ-18t2\frac{18}{t^2} (בלי מינוס) - אז P′>0P'>0 תמיד ואין מינימום.

סעיף ד

תשובה:

9

הצלעות 33 ו-93=3\frac93=3: S=9S=9.

טעות נפוצה: לחשב t⋅f(t)=3⋅6=18t\cdot f(t)=3\cdot6=18 - המלבן שבין AA לצירים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.