דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 471 - מתכונת 11 מעל רמת בגרות

4 יח"ל · שאלון 035471 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 471 (4 יח"ל), מעל רמת בגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · מקררים: ממוצע וסטיית תקן מתוך אחוזים

אורך החיים של מקרר מדגם מסוים מתפלג נורמלית. 15.87%15.87\% מהמקררים מתקלקלים לפני שעברו 7 שנים, ו-2.28%2.28\% מהמקררים מחזיקים יותר מ-19 שנים.

א.

מצאו את הממוצע ואת סטיית התקן של אורך החיים של מקרר.

ב.

היצרן רוצה לתת אחריות של מספר שנים שלם, כך שיצטרך להחליף לכל היותר 1%1\% מהמקררים. מהי תקופת האחריות הארוכה ביותר שהוא יכול לתת?

ג.

קונים שני מקררים מהדגם, ואורכי החיים שלהם בלתי תלויים. מהי ההסתברות שבדיוק אחד מהם יחזיק יותר מ-15 שנים?

ד.

מקרר מסוים כבר עבד 15 שנים. מהי ההסתברות שהוא יחזיק יותר מ-19 שנים?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

μ=11\mu=11 שנים, σ=4\sigma=4 שנים

15.87%15.87\% מתחת ל-7: Φ(z)=0.1587\Phi(z)=0.1587, ולכן z=−1z=-1: 7−μσ=−1\frac{7-\mu}{\sigma}=-1, כלומר μ−σ=7\mu-\sigma=7.

2.28%2.28\% מעל 19, כלומר 97.72%97.72\% מתחת: Φ(z)=0.9772\Phi(z)=0.9772, z=2z=2: μ+2σ=19\mu+2\sigma=19.

מחסרים את המשוואות: 3σ=123\sigma=12, ולכן σ=4\sigma=4 ו-μ=11\mu=11.

טעות נפוצה: לקחת z=1z=1 עבור "15.87% מתחת ל-7" (לשכוח שהערך מתחת לממוצע) ולקבל μ+σ=7\mu+\sigma=7, μ+2σ=19\mu+2\sigma=19, כלומר σ=12\sigma=12 ו-μ=−5\mu=-5 - ממוצע שלילי, שאין לו משמעות.

סעיף ב

תשובה:

שנה אחת

מחפשים tt כך ש-P(X<t)≤0.01P(X<t)\le0.01. בטבלה Φ(−2.33)=0.0099\Phi(-2.33)=0.0099, ולכן t≤11−2.33⋅4=1.68t\le11-2.33\cdot4=1.68.

מספר שנים שלם שאינו עולה על 1.68: שנה אחת.

בדיקה: שנה אחת - z=1−114=−2.5z=\frac{1-11}{4}=-2.5, Φ(−2.5)=0.0062≤1%\Phi(-2.5)=0.0062\le1\%. שנתיים - z=−2.25z=-2.25, Φ(−2.25)=0.0122>1%\Phi(-2.25)=0.0122>1\%.

טעות נפוצה: לעגל את 1.68 לשנתיים - אז היצרן מחליף 1.22%1.22\% מהמקררים, יותר מהתקרה.

סעיף ג

תשובה:

0.267

z=15−114=1z=\frac{15-11}{4}=1, ולכן p=P(X>15)=1−0.8413=0.1587p=P(X>15)=1-0.8413=0.1587.

"בדיוק אחד" - שני סדרים: הראשון כן והשני לא, או להפך:

2⋅0.1587⋅0.8413≈0.2672\cdot0.1587\cdot0.8413\approx0.267

טעות נפוצה: לחשב רק סדר אחד ולענות 0.1587⋅0.8413≈0.1340.1587\cdot0.8413\approx0.134.

סעיף ד

תשובה:

0.144

זו הסתברות מותנית: התנאי הוא X>15X>15.

P(X>19∣X>15)=P(X>19)P(X>15)=0.02280.1587≈0.144P(X>19\mid X>15)=\frac{P(X>19)}{P(X>15)}=\frac{0.0228}{0.1587}\approx0.144

(המאורע "יותר מ-19" כלול במאורע "יותר מ-15", ולכן החיתוך הוא P(X>19)P(X>19).)

טעות נפוצה: להתעלם מהמידע שהמקרר כבר עבד 15 שנים ולענות P(X>19)=0.0228P(X>19)=0.0228.

שאלה 2 · מתאם ורגרסיה: נתון חסר ותיקון במשתנה המנבא

מאמן כדורסל בדק את הקשר בין מספר שעות האימון השבועיות של שחקן X ובין מספר הנקודות הממוצע שלו במשחק Y. הנתונים של עשרה שחקנים מוצגים בטבלה שלפניכם. אחד הנתונים נמחק, וסומן ב-kk.

שעות אימון בשבוע X1133445577
נקודות למשחק Y6810912kk13151720

נתון כי הממוצע של מספר הנקודות למשחק הוא 12, וסטיית התקן שלו היא 4.099.

א.

מצאו את kk.

ב.

חשבו את סטיית התקן של מספר שעות האימון ואת מקדם המתאם בין מספר שעות האימון ובין מספר הנקודות למשחק.

ג.

מצאו את משוואת ישר הרגרסיה לניבוי מספר הנקודות למשחק מתוך מספר שעות האימון.

ד.

לאחר זמן מה התגלה כי ביומן האימונים נרשמו לכל שחקן חצי שעה פחות מזמן האימון האמיתי שלו (מספרי הנקודות נרשמו במדויק).

מצאו את משוואת ישר הרגרסיה לניבוי מספר הנקודות מתוך זמן האימון האמיתי. הסבירו מדוע הניבוי לשחקן שמתאמן בפועל 6 שעות בשבוע זהה לניבוי שנותן הישר מסעיף ג לשחקן שנרשמו לו 5.5 שעות.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

k=10k=10

הממוצע 12 על עשרה שחקנים, ולכן סכום הנקודות הוא 120:

6+8+10+9+12+k+13+15+17+20=110+k=120⇒k=106+8+10+9+12+k+13+15+17+20=110+k=120\quad\Rightarrow\quad k=10

טעות נפוצה: לחלק את סכום תשעת הערכים הידועים ב-9 ולהציב k=1109≈12.2k=\frac{110}{9}\approx12.2 - כלומר להניח שהנתון החסר שווה לממוצע של האחרים.

סעיף ב

תשובה:

σx=2\sigma_x=2, r≈0.951r\approx0.951

xˉ=1+1+3+3+4+4+5+5+7+710=4\bar x=\frac{1+1+3+3+4+4+5+5+7+7}{10}=4

ריבועי הסטיות: 9,9,1,1,0,0,1,1,9,99,9,1,1,0,0,1,1,9,9, וסכומם 40:

σx=4010=2\sigma_x=\sqrt{\frac{40}{10}}=2

מקדם המתאם: r=∑(xi−xˉ)(yi−yˉ)n σxσyr=\frac{\sum(x_i-\bar x)(y_i-\bar y)}{n\,\sigma_x\sigma_y}. מכפלות הסטיות (yˉ=12\bar y=12):

(−3)(−6)+(−3)(−4)+(−1)(−2)+(−1)(−3)+0+0+1⋅1+1⋅3+3⋅5+3⋅8=18+12+2+3+1+3+15+24=78(-3)(-6)+(-3)(-4)+(-1)(-2)+(-1)(-3)+0+0+1\cdot1+1\cdot3+3\cdot5+3\cdot8=18+12+2+3+1+3+15+24=78

r=7810⋅2⋅4.099=7881.98≈0.951r=\frac{78}{10\cdot2\cdot4.099}=\frac{78}{81.98}\approx0.951

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-nn: r=782⋅4.099≈9.51r=\frac{78}{2\cdot4.099}\approx9.51 - מקדם מתאם תמיד בין −1-1 ל-11.

סעיף ג

תשובה:

y=1.95x+4.2y=1.95x+4.2

b=r⋅σyσx=0.951⋅4.0992≈1.95b=r\cdot\frac{\sigma_y}{\sigma_x}=0.951\cdot\frac{4.099}{2}\approx1.95

(ובלי עיגול ביניים: b=78/10σx2=7.84=1.95b=\frac{78/10}{\sigma_x^2}=\frac{7.8}{4}=1.95.)

הישר עובר דרך (4, 12)(4,\ 12): y=1.95(x−4)+12=1.95x+4.2y=1.95(x-4)+12=1.95x+4.2.

טעות נפוצה: לכתוב b=r⋅σxσy=0.951⋅24.099≈0.464b=r\cdot\frac{\sigma_x}{\sigma_y}=0.951\cdot\frac{2}{4.099}\approx0.464 ולקבל y=0.464x+10.14y=0.464x+10.14.

סעיף ד

תשובה:

y=1.95x+3.225y=1.95x+3.225; זה אותו שחקן, והישר החדש הוא הישר הישן מוזז חצי יחידה ימינה (ניבוי 14.925 בשני המקרים)

הזמן האמיתי הוא X′=X+0.5X'=X+0.5. הוספת קבוע ל-X מזיזה את הממוצע ל-4.5, ולא משנה את σx\sigma_x ואת rr - לכן השיפוע נשאר 1.95.

הישר החדש עובר דרך (4.5, 12)(4.5,\ 12):

y=1.95(x−4.5)+12=1.95x+3.225y=1.95(x-4.5)+12=1.95x+3.225

שחקן שמתאמן בפועל 6 שעות נרשם ביומן כ-5.5 שעות. הישר החדש הוא הישר הישן מוזז ב-0.5 ימינה, ולכן:

1.95⋅6+3.225=14.925=1.95⋅5.5+4.21.95\cdot6+3.225=14.925=1.95\cdot5.5+4.2

טעות נפוצה: להוסיף 0.5 לחותך עם ציר ה-yy (כאילו התיקון היה ב-Y) ולקבל y=1.95x+4.7y=1.95x+4.7; כך הניבוי לאותו שחקן היה משתנה, למרות שרק השתנו המספרים ביומן.

שאלה 3 · בדיקה מהירה: שיעור חולים לא ידוע ואבחנות שגויות

בדיקה מהירה לשפעת מאבחנת כחולים 85% מהחולים בשפעת ו-4% מהבריאים. ביישוב מסוים נבדקו כל התושבים. שיעור החולים בשפעת ביישוב הוא pp (0<p<10<p<1).

א.

הביעו באמצעות pp את ההסתברות שתושב היישוב אובחן כחולה.

ב.

ביישוב 28.3% מהתושבים אובחנו כחולים. מצאו את pp.

ג.

תושב היישוב אובחן כחולה. מהי ההסתברות שהוא באמת חולה בשפעת?

ד.

הוכיחו כי בכל יישוב שבו בודקים את כל התושבים בבדיקה זו, אחוז התושבים שקיבלו אבחנה שגויה גדול מ-4% וקטן מ-15%. האם ייתכן יישוב שבו 16% מהתושבים קיבלו אבחנה שגויה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.04+0.81p0.04+0.81p

שני מסלולים מובילים לאבחנה "חולה": חולה שאובחן (p⋅0.85p\cdot0.85) ובריא שאובחן ((1−p)⋅0.04(1-p)\cdot0.04).

P(אובחן כחולה)=0.85p+0.04(1−p)=0.04+0.81pP(\text{אובחן כחולה})=0.85p+0.04(1-p)=0.04+0.81p

טעות נפוצה: לשכוח את הבריאים שאובחנו כחולים ולענות 0.85p0.85p.

סעיף ב

תשובה:

p=0.3p=0.3

משווים את הביטוי מסעיף א ל-0.283:

0.04+0.81p=0.283⇒0.81p=0.243⇒p=0.30.04+0.81p=0.283\quad\Rightarrow\quad0.81p=0.243\quad\Rightarrow\quad p=0.3

כלומר 30% מתושבי היישוב חולים בשפעת.

טעות נפוצה: לפתור 0.85p=0.2830.85p=0.283 (בלי הבריאים שאובחנו) ולקבל p≈0.333p\approx0.333.

סעיף ג

תשובה:

0.2550.283≈0.901\frac{0.255}{0.283}\approx0.901

זו הסתברות מותנית: מתוך מי שאובחנו כחולים, מה החלק של החולים באמת.

P(חולה∣אובחן)=P(חולה וגם אובחן)P(אובחן)=0.3⋅0.850.283=0.2550.283≈0.901P(\text{חולה}\mid\text{אובחן})=\frac{P(\text{חולה וגם אובחן})}{P(\text{אובחן})}=\frac{0.3\cdot0.85}{0.283}=\frac{0.255}{0.283}\approx0.901

טעות נפוצה: לענות 0.85 - זו ההסתברות שחולה יאובחן, כלומר התנאי בכיוון ההפוך.

סעיף ד

תשובה:

האחוז הוא 0.04+0.11p0.04+0.11p, ולכל 0<p<10<p<1 הוא בין 4% ל-15%; לכן לא ייתכן 16%

אבחנה שגויה: חולה שלא אובחן (p⋅0.15p\cdot0.15) או בריא שאובחן כחולה ((1−p)⋅0.04(1-p)\cdot0.04).

P(שגויה)=0.15p+0.04(1−p)=0.04+0.11pP(\text{שגויה})=0.15p+0.04(1-p)=0.04+0.11p

הביטוי עולה עם pp. עבור 0<p<10<p<1: 0.04<0.04+0.11p<0.04+0.11=0.150.04<0.04+0.11p<0.04+0.11=0.15.

לכן בכל יישוב אחוז האבחנות השגויות בין 4% ל-15%, ו-16% אינו אפשרי.

טעות נפוצה: לחבר את שני שיעורי הטעות (0.15+0.04=0.190.15+0.04=0.19) ולטעון שאחוז האבחנות השגויות יכול להגיע עד 19%, ולכן 16% אפשרי - כל שיעור טעות חל רק על החלק המתאים באוכלוסייה.

שאלה 4 · טרפז ישר זווית במערכת צירים: שוק בשיפוע 3-

בסרטוט שלפניכם טרפז ישר זווית ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC, ∠D=90∘\angle D=90^\circ). הקודקוד BB נמצא על ציר ה-yy, והקודקוד CC נמצא על החלק השלילי של ציר ה-xx. הבסיס CDCD חותך את ציר ה-yy בנקודה HH. נתון: הנקודה E(3,5)E(3,5) נמצאת על הבסיס ABAB. משוואת שוק הטרפז ADAD היא: y=−3x+24y=-3x+24.

ABCDEOH
א.

מצאו את שיעורי הקודקוד BB.

ב.

נתון כי אורך השוק BCBC של הטרפז הוא 5.

מצאו את שיעורי הקודקוד CC.

ג.

מצאו את גודל הזווית CBOCBO (OO היא ראשית הצירים).

ד.
(1)

מצאו את משוואת הישר CDCD.

(2)

מצאו את גודל הזווית CHBCHB.

ה.

חשבו את שטח המשולש CBECBE.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

B(0,4)B(0,4)

AB∥DCAB\parallel DC ו-∠D=90∘\angle D=90^\circ, ולכן ∠A=90∘\angle A=90^\circ: AB⊥ADAB\perp AD.

שיפוע ADAD הוא −3-3, ולכן שיפוע ABAB הוא 13\frac13 (מכפלתם −1-1).

y−5=13(x−3)⇒y=13x+4y-5=\frac13(x-3)\quad\Rightarrow\quad y=\frac13x+4

BB על ציר ה-yy: B(0,4)B(0,4).

טעות נפוצה: לקחת את השיפוע ההפכי בלי לשנות סימן, −13-\frac13: y=−13x+6y=-\frac13x+6 ו-B(0,6)B(0,6) - מכפלת השיפועים חייבת להיות −1-1.

סעיף ב

תשובה:

C(−3,0)C(-3,0)

C(c,0)C(c,0), ו-BC=5BC=5:

c2+(0−4)2=25⇒c2=9⇒c=±3c^2+(0-4)^2=25\quad\Rightarrow\quad c^2=9\quad\Rightarrow\quad c=\pm3

CC על החלק השלילי של ציר ה-xx: C(−3,0)C(-3,0).

טעות נפוצה: לכתוב c2+4=25c^2+4=25 (בלי להעלות את 4 בריבוע) ולקבל c=−21≈−4.58c=-\sqrt{21}\approx-4.58.

סעיף ג

תשובה:

≈36.87∘\approx36.87^\circ

המשולש CBOCBO ישר זווית ב-OO. מול הזווית CBOCBO נמצא הניצב OC=3OC=3, וליד הזווית הניצב OB=4OB=4.

tan⁡∠CBO=OCOB=34⇒∠CBO≈36.87∘\tan\angle CBO=\frac{OC}{OB}=\frac34\quad\Rightarrow\quad\angle CBO\approx36.87^\circ

טעות נפוצה: להחליף בין הניצבים, tan⁡∠CBO=43\tan\angle CBO=\frac43, ולקבל 53.13∘53.13^\circ - זו הזווית BCOBCO.

סעיף ד(1)

תשובה:

y=13x+1y=\frac13x+1

CD∥ABCD\parallel AB, ולכן שיפועו 13\frac13, והוא עובר דרך C(−3,0)C(-3,0):

y=13(x+3)=13x+1y=\frac13(x+3)=\frac13x+1

טעות נפוצה: להשתמש בשיפוע −3-3 של ADAD ולקבל y=−3x−9y=-3x-9 - CDCD מקביל ל-ABAB, ולכן מאונך ל-ADAD.

סעיף ד(2)

תשובה:

≈108.43∘\approx108.43^\circ

H(0,1)H(0,1) - חיתוך CDCD עם ציר ה-yy; B(0,4)B(0,4) מעליה.

זווית השיפוע של CDCD: tan⁡α=13\tan\alpha=\frac13, α=∠HCO≈18.43∘\alpha=\angle HCO\approx18.43^\circ.

∠CHB\angle CHB היא זווית חיצונית למשולש CHOCHO:

∠CHB=90∘+18.43∘=108.43∘\angle CHB=90^\circ+18.43^\circ=108.43^\circ

טעות נפוצה: לחשב את הזווית הפנימית CHO=90∘−18.43∘=71.57∘CHO=90^\circ-18.43^\circ=71.57^\circ - הזווית המבוקשת פונה כלפי BB.

סעיף ה

תשובה:

4.5

הבסיס BEBE נמצא על ABAB והקודקוד CC על CDCD, ולכן גובה המשולש הוא גובה הטרפז - האורך של ADAD.

AA: 13x+4=−3x+24\frac13x+4=-3x+24, 103x=20\frac{10}{3}x=20, x=6x=6: A(6,6)A(6,6).

DD: 13x+1=−3x+24\frac13x+1=-3x+24, 103x=23\frac{10}{3}x=23, x=6.9x=6.9: D(6.9,3.3)D(6.9,3.3).

AD=0.92+2.72=8.1,BE=32+12=10AD=\sqrt{0.9^2+2.7^2}=\sqrt{8.1},\qquad BE=\sqrt{3^2+1^2}=\sqrt{10}
SCBE=1210⋅8.1=1281=4.5S_{CBE}=\frac12\sqrt{10}\cdot\sqrt{8.1}=\frac12\sqrt{81}=4.5

טעות נפוצה: לקחת את BC=5BC=5 כגובה ולקבל 1210⋅5≈7.91\frac12\sqrt{10}\cdot5\approx7.91 - BCBC אינו מאונך ל-BEBE.

שאלה 5 · מיתר אופקי משתנה במעגל: זווית הראש של משולש חסום

נתון המעגל (x+2)2+(y−1)2=36(x+2)^2+(y-1)^2=36 שמרכזו MM. משולש ABCABC חסום במעגל. הצלע ABAB מונחת על הישר y=ky=k, והיא נמצאת מתחת למרכז המעגל (−5<k<1-5<k<1). CDCD הוא הגובה לצלע ABAB, והוא עובר דרך MM (AA משמאל ל-BB).

ABCDM
א.

הביעו באמצעות kk את שיעורי AA ו-BB ואת אורך הגובה CDCD.

ב.

נתון כי שטח המשולש ACMACM גדול פי 3 משטח המשולש ADMADM. מצאו את kk, וחשבו את גודל הזווית ACBACB.

ג.

מצאו את kk שבעבורו המשולש ABCABC שווה צלעות.

ד.

לאילו ערכים של kk הזווית ACBACB גדולה מ-60∘60^\circ?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

A(−2−36−(k−1)2,k)A\left(-2-\sqrt{36-(k-1)^2},k\right), B(−2+36−(k−1)2,k)B\left(-2+\sqrt{36-(k-1)^2},k\right), CD=7−kCD=7-k

מציבים y=ky=k:

(x+2)2=36−(k−1)2⇒x=−2±36−(k−1)2(x+2)^2=36-(k-1)^2\quad\Rightarrow\quad x=-2\pm\sqrt{36-(k-1)^2}

הגובה אנכי ועובר דרך M(−2,1)M(-2,1); CC הקצה העליון של הקוטר האנכי, C(−2,7)C(-2,7), ו-D(−2,k)D(-2,k):

CD=7−kCD=7-k

טעות נפוצה: לקחת את CC כמרכז או לשכוח את הרדיוס ולכתוב CD=1−kCD=1-k - זה רק MDMD.

סעיף ב

תשובה:

k=−1k=-1, ∠ACB≈70.53∘\angle ACB\approx70.53^\circ

לשני המשולשים גובה משותף מ-AA לישר CDCD, ולכן יחס השטחים הוא יחס הבסיסים:

CMMD=6∣1−k∣=3⇒∣1−k∣=2\frac{CM}{MD}=\frac{6}{|1-k|}=3\quad\Rightarrow\quad|1-k|=2

k=−1k=-1 או k=3k=3. המיתר מתחת למרכז (k<1k<1), ולכן k=3k=3 נפסל ו-k=−1k=-1.

אז MD=2MD=2, CD=8CD=8, ו-AD=36−4=32AD=\sqrt{36-4}=\sqrt{32}:

tan⁡∠ACD=328≈0.7071⇒∠ACD≈35.26∘,∠ACB≈70.53∘\tan\angle ACD=\frac{\sqrt{32}}{8}\approx0.7071\quad\Rightarrow\quad\angle ACD\approx35.26^\circ,\qquad\angle ACB\approx70.53^\circ

טעות נפוצה: להעלות את יחס הבסיסים בריבוע, (6MD)2=3\left(\frac{6}{MD}\right)^2=3, ולקבל MD=23MD=2\sqrt3 ו-k=1−23k=1-2\sqrt3.

סעיף ג

תשובה:

k=−2k=-2

המשולש שווה שוקיים בכל מקרה (CDCD אנך אמצעי של ABAB). הוא שווה צלעות כאשר ∠ACB=60∘\angle ACB=60^\circ.

הזווית המרכזית ∠AMB\angle AMB נשענת על אותה קשת כמו הזווית ההיקפית ∠ACB\angle ACB, ולכן ∠AMB=120∘\angle AMB=120^\circ. MDMD חוצה אותה (MA=MBMA=MB), ולכן ∠AMD=60∘\angle AMD=60^\circ. במשולש ישר הזווית AMDAMD:

MD=MA⋅cos⁡60∘=6⋅12=3⇒k=1−3=−2MD=MA\cdot\cos60^\circ=6\cdot\frac12=3\quad\Rightarrow\quad k=1-3=-2

(בדיקה: AD=27AD=\sqrt{27}, AB=227AB=2\sqrt{27}, CA=27+81=108=227CA=\sqrt{27+81}=\sqrt{108}=2\sqrt{27}.)

טעות נפוצה: להשתמש בסינוס במקום בקוסינוס, MD=6sin⁡60∘=33MD=6\sin60^\circ=3\sqrt3, ולקבל k=1−33k=1-3\sqrt3.

סעיף ד

תשובה:

−2<k<1-2<k<1

∠ACB=12∠AMB=∠AMD\angle ACB=\frac12\angle AMB=\angle AMD, ובמשולש AMDAMD:

cos⁡∠AMD=MDMA=1−k6\cos\angle AMD=\frac{MD}{MA}=\frac{1-k}{6}

∠AMD\angle AMD חדה, והקוסינוס יורד כשהזווית גדלה. לכן:

∠ACB>60∘  ⟺  1−k6<12  ⟺  1−k<3  ⟺  k>−2\angle ACB>60^\circ\iff\frac{1-k}{6}<\frac12\iff1-k<3\iff k>-2

יחד עם התנאי שהמיתר מתחת למרכז: −2<k<1-2<k<1. ככל שהמיתר מתקרב למרכז, זווית הראש גדלה (עד 90∘90^\circ כשהמיתר קוטר).

טעות נפוצה: לשכוח שהקוסינוס יורד ולהפוך את כיוון האי-שוויון, ולענות −5<k<−2-5<k<-2 - שם המיתר רחוק מהמרכז והזווית קטנה מ-60∘60^\circ.

שאלה 6 · חקירת פונקציה רציונלית עם פרמטר, גרף הנגזרת ושטח

נתונה הפונקציה: f(x)=−12x2−4+bf(x)=\frac{-12}{x^2-4}+b, bb הוא פרמטר.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

ב.
(1)

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה (אם צריך, הביעו באמצעות bb).

(2)

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

ג.

נתון כי הישר y=1y=1 משיק לפונקציה f(x)f(x) בנקודת הקיצון שלה.

מצאו את bb.

הציבו את bb שמצאתם בסעיף ג בפונקציה f(x)f(x) וענו על הסעיפים ד-ו.

ד.
(1)

מצאו את האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

(2)

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ה.

f′(x)f'(x) היא פונקציית הנגזרת של הפונקציה f(x)f(x). לפניכם הגרפים I-III:

גרף I
גרף II
גרף III

אחד מן הגרפים I-III מתאר את פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). קבעו איזה מהם, ונמקו את קביעתכם.

ו.

מצאו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), על ידי הישר x=1x=1, ועל ידי ציר ה-xx.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

x≠2x\neq2, x≠−2x\neq-2

x2−4=0⇒x=±2x^2-4=0\quad\Rightarrow\quad x=\pm2

תחום ההגדרה: x≠2x\neq2 ו-x≠−2x\neq-2.

טעות נפוצה: לשכוח את הפתרון השלילי ולכתוב רק x≠2x\neq2.

סעיף ב(1)

תשובה:

(0,3+b)(0,3+b) נקודת מינימום

f′(x)=0−(−12)⋅2x(x2−4)2=24x(x2−4)2f'(x)=\frac{0-(-12)\cdot2x}{(x^2-4)^2}=\frac{24x}{(x^2-4)^2}

f′(x)=0f'(x)=0 רק ב-x=0x=0. המכנה חיובי, ולכן הסימן של f′f' כסימן של xx: משמאל ל-0 יורדת, מימין עולה - מינימום.

f(0)=−12−4+b=3+bf(0)=\frac{-12}{-4}+b=3+b

טעות נפוצה: לאבד מינוס בנגזרת, לקבל f′=−24x(x2−4)2f'=\frac{-24x}{(x^2-4)^2} ולקבוע "מקסימום".

סעיף ב(2)

תשובה:

ירידה: x<−2x<-2 או −2<x<0-2<x<0; עלייה: 0<x<20<x<2 או x>2x>2

בטבלת הסימנים: x=0x=0 ונקודות אי-ההגדרה x=±2x=\pm2.

x<−2x<-2 ו-−2<x<0-2<x<0: f′<0f'<0; 0<x<20<x<2 ו-x>2x>2: f′>0f'>0.

טעות נפוצה: לכתוב "יורדת ב-x<0x<0, עולה ב-x>0x>0" בלי לפצל ב-x=±2x=\pm2, שבהן הפונקציה אינה מוגדרת.

סעיף ג

תשובה:

b=−2b=-2

הישר האופקי משיק בנקודת הקיצון, ולכן ערך הקיצון הוא 1:

3+b=1⇒b=−23+b=1\quad\Rightarrow\quad b=-2

טעות נפוצה: לחשב −12−4=−3\frac{-12}{-4}=-3 (טעות בסימן), כלומר f(0)=−3+bf(0)=-3+b, ולקבל b=4b=4.

סעיף ד(1)

תשובה:

x=2x=2, x=−2x=-2, y=−2y=-2

f(x)=−12x2−4−2f(x)=\frac{-12}{x^2-4}-2.

אנכיות: x=±2x=\pm2 (המכנה מתאפס והמונה לא).

אופקית: השבר שואף ל-0 באינסוף, ולכן y=−2y=-2.

טעות נפוצה: לכתוב y=0y=0 ולשכוח את הקבוע −2-2 שמזיז את הגרף.

סעיף ד(2)

תשובה:

שני ענפים חיצוניים מתחת ל-y=−2y=-2 (שואפים ל-−∞-\infty ליד x=±2x=\pm2), וקשת בין האסימפטוטות האנכיות עם מינימום (0,1)(0,1), הפתוחה כלפי מעלה

ל-∣x∣>2|x|>2: x2−4>0x^2-4>0 והשבר −12x2−4\frac{-12}{x^2-4} שלילי, ולכן הגרף מתחת ל-y=−2y=-2; משמאל יורד, מימין עולה; ליד x=±2x=\pm2 שואף ל-−∞-\infty.

ל-−2<x<2-2<x<2: השבר חיובי וגדול מ-3 או שווה לו, ולכן הקשת מעל 1: יורדת עד המינימום (0,1)(0,1) ועולה, ושואפת ל-+∞+\infty ליד x=±2x=\pm2.

לגרף אין נקודות חיתוך עם ציר ה-xx.

טעות נפוצה: לצייר את הקשת האמצעית כלפי מטה (כמו בפונקציה שהמונה שלה חיובי). ב-x=0x=0 יש מינימום, והקשת פתוחה כלפי מעלה.

סעיף ה

תשובה:

גרף I

מסעיף ב(2): f′<0f'<0 לכל x<0x<0 בתחום ההגדרה, f′>0f'>0 לכל x>0x>0, ו-f′(0)=0f'(0)=0.

גרף I שלילי משמאל, עובר דרך הראשית וחיובי מימין - מתאים.

גרף III הפוך בסימן. גרף II אינו מתאפס ב-0 - זה גרף הפונקציה ff עצמה.

טעות נפוצה: לבחור בגרף III, מתוך הרגל מהפונקציה שבה המונה חיובי (שם הנגזרת חיובית משמאל). כאן המונה שלילי והסימנים מתהפכים.

סעיף ו

תשובה:

1

f′f' מתאפסת ב-0, ולכן התחום 0≤x≤10\le x\le1; שם f′>0f'>0 והשטח מעל ציר ה-xx.

∫01f′(x) dx=f(1)−f(0)\int_0^1f'(x)\,dx=f(1)-f(0)
f(1)=−12−3−2=2f(0)=1f(1)=\frac{-12}{-3}-2=2\qquad f(0)=1
S=2−1=1S=2-1=1

טעות נפוצה: להציב רק את הגבול העליון ולענות f(1)=2f(1)=2.

שאלה 7 · פונקציית שורש עם פרמטר: פרמטר משטח ומספר פתרונות

נתונה הפונקציה f(x)=x+a4−xf(x)=x+a\sqrt{4-x}, a>0a>0 הוא פרמטר.

א.

הביעו באמצעות aa את שיעורי נקודות הקיצון של f(x)f(x) (כולל נקודות קצה), וקבעו את סוגן.

ב.

נתון: השטח המוגבל על ידי גרף f′(x)f'(x), ציר ה-xx וציר ה-yy הוא 1, ונקודת המקסימום של f(x)f(x) נמצאת ברביע הראשון. מצאו את aa.

ג.

הציבו a=2a=2. מצאו את נקודות החיתוך של גרף f(x)f(x) עם הצירים.

ד.

עבור a=2a=2, מצאו את מספר הפתרונות של המשוואה f(x)=mf(x)=m לכל ערך של mm.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

max⁡(4−a24, 4+a24)\max\left(4-\frac{a^2}{4},\ 4+\frac{a^2}{4}\right), min⁡(4,4)\min(4,4)

התחום: x≤4x\le4. f′(x)=1−a24−xf'(x)=1-\frac{a}{2\sqrt{4-x}}.

f′(x)=0⇒4−x=a2⇒x=4−a24f'(x)=0\quad\Rightarrow\quad\sqrt{4-x}=\frac a2\quad\Rightarrow\quad x=4-\frac{a^2}{4}

משמאל לנקודה 4−x>a2\sqrt{4-x}>\frac a2 ו-f′>0f'>0; מימינה f′<0f'<0 - מקסימום:

f(4−a24)=4−a24+a⋅a2=4+a24f\left(4-\frac{a^2}4\right)=4-\frac{a^2}{4}+a\cdot\frac a2=4+\frac{a^2}{4}

הפונקציה יורדת עד קצה התחום, ולכן (4,4)(4,4) - מינימום (קצה).

טעות נפוצה: להציב 4−x=a244-x=\frac{a^2}{4} בלי השורש ולקבל f=4−a24+a34f=4-\frac{a^2}4+\frac{a^3}{4}.

סעיף ב

תשובה:

a=2a=2

f′f' מתאפסת ב-x0=4−a24x_0=4-\frac{a^2}{4}, והשטח הוא בין x=0x=0 ל-x0x_0; ff היא פונקציה קדומה של f′f':

S=∣f(x0)−f(0)∣=∣4+a24−2a∣=(a−4)24S=\left|f(x_0)-f(0)\right|=\left|4+\frac{a^2}{4}-2a\right|=\frac{(a-4)^2}{4}
(a−4)24=1⇒a−4=±2⇒a=2 או a=6\frac{(a-4)^2}{4}=1\quad\Rightarrow\quad a-4=\pm2\quad\Rightarrow\quad a=2\ \text{או}\ a=6

המקסימום ברביע הראשון: x0>0x_0>0, כלומר a2<16a^2<16, a<4a<4. לכן a=2a=2 (עבור a=6a=6: x0=−5x_0=-5, והמקסימום ברביע השני).

טעות נפוצה: לעצור ב-a=2a=2 או a=6a=6 - בלי להשתמש בנתון על מיקום המקסימום. שני הערכים נותנים שטח 1, אבל רק אחד מתאים.

סעיף ג

תשובה:

(0,4)(0,4), (−2−25, 0)≈(−6.47,0)\left(-2-2\sqrt5,\ 0\right)\approx(-6.47,0)

ציר ה-yy: f(0)=24=4f(0)=2\sqrt4=4.

ציר ה-xx: 24−x=−x2\sqrt{4-x}=-x, ולכן x≤0x\le0. בריבוע: 4(4−x)=x24(4-x)=x^2, x2+4x−16=0x^2+4x-16=0, x=−2±25x=-2\pm2\sqrt5.

−2+25≈2.47>0-2+2\sqrt5\approx2.47>0 - נפסל. נשאר x=−2−25≈−6.47x=-2-2\sqrt5\approx-6.47.

טעות נפוצה: לבחור את x=−2+25≈2.47x=-2+2\sqrt5\approx2.47 - שם f≈4.94≠0f\approx4.94\neq0.

סעיף ד

תשובה:

m<4m<4: פתרון אחד; 4≤m<54\le m<5: שני פתרונות; m=5m=5: פתרון אחד; m>5m>5: אין פתרון

עבור a=2a=2: ff עולה ב-x<3x<3 מ-−∞-\infty עד המקסימום 5, ויורדת ב-3<x≤43<x\le4 מ-5 עד 4 (נקודת הקצה (4,4)(4,4)).

- m>5m>5: אין פתרון. m=5m=5: פתרון אחד (x=3x=3).

- 4≤m<54\le m<5: פתרון אחד בענף העולה ואחד בענף היורד (עבור m=4m=4: x=0x=0 ו-x=4x=4).

- m<4m<4: רק בענף העולה - פתרון אחד.

טעות נפוצה: לענות שעבור m=4m=4 יש פתרון אחד (x=4x=4) - שוכחים שגם הענף העולה מגיע לגובה 4, ב-x=0x=0.

שאלה 8 · בעיית קיצון: שטח מתחם משלושה חלקים

מתכנן עיר תכנן כיכר. הכיכר מורכבת משלושה חלקים המחוברים זה לזה: רחבת כניסה - המלבן ABCDABCD; מדרחוב - המלבן BEFCBEFC; גן משחקים - הריבוע EGHKEGHK. הנקודות A,B,E,GA, B, E, G נמצאות על ישר אחד, כמתואר בסרטוט.

ABEGDCFKH

אורך הקטע AGAG הוא 16 מטרים. אורך הצלע EGEG גדול פי 3 מאורך הצלע ABAB. נסמן ב-xx את אורך הצלע ABAB.

א.

הביעו באמצעות xx את אורך הצלע BEBE.

ב.

נתון כי שטח רחבת הכניסה הוא 9 מ"ר.

(1)

הביעו באמצעות xx את אורך הצלע ADAD.

(2)

הביעו באמצעות xx את השטח הכולל של הכיכר.

ג.

מצאו את הערך של xx שבעבורו השטח הכולל של הכיכר הוא מינימלי.

ד.

האם ייתכן שהשטח הכולל של הכיכר הוא 80 מ"ר? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

BE=16−4xBE=16-4x

AB+BE+EG=16⇒x+BE+3x=16⇒BE=16−4xAB+BE+EG=16\quad\Rightarrow\quad x+BE+3x=16\quad\Rightarrow\quad BE=16-4x

טעות נפוצה: להחסיר רק את EGEG ולכתוב BE=16−3xBE=16-3x.

סעיף ב(1)

תשובה:

AD=9xAD=\frac9x

x⋅AD=9x\cdot AD=9, ולכן AD=9xAD=\frac9x.

טעות נפוצה: לכתוב AD=9xAD=9x (לכפול במקום לחלק).

סעיף ב(2)

תשובה:

S(x)=9x2+9+9(16−4x)x=9x2+144x−27S(x)=9x^2+9+\frac{9(16-4x)}{x}=9x^2+\frac{144}{x}-27

רחבה: 9. מדרחוב: BE⋅BC=(16−4x)⋅9xBE\cdot BC=(16-4x)\cdot\frac9x (כי BC=ADBC=AD). גן: (3x)2=9x2(3x)^2=9x^2.

S(x)=9+144−36xx+9x2=9x2+144x−27S(x)=9+\frac{144-36x}{x}+9x^2=9x^2+\frac{144}{x}-27

טעות נפוצה: לחשב את שטח הריבוע כ-3x23x^2 ולקבל S=3x2+144x−27S=3x^2+\frac{144}{x}-27.

סעיף ג

תשובה:

x=2x=2

תחום: x>0x>0 ו-16−4x>016-4x>0, כלומר 0<x<40<x<4.

S′(x)=18x−144x2=0⇒x3=8⇒x=2S'(x)=18x-\frac{144}{x^2}=0\quad\Rightarrow\quad x^3=8\quad\Rightarrow\quad x=2

S′(1)=18−144<0S'(1)=18-144<0 ו-S′(3)=54−16>0S'(3)=54-16>0, ולכן x=2x=2 מינימום.

טעות נפוצה: לגזור 144x\frac{144}{x} כ-144x2\frac{144}{x^2} בלי מינוס; אז x3=−8x^3=-8 ו-x=−2x=-2, מחוץ לתחום.

סעיף ד

תשובה:

לא

x=2x=2 הוא המינימום המוחלט בתחום (יורדת לפניו, עולה אחריו).

S(2)=36+72−27=81S(2)=36+72-27=81

השטח תמיד לפחות 81 מ"ר, ולכן 80 מ"ר אינו אפשרי.

טעות נפוצה: להציב x=2x=2 בנוסחה שבה שטח הריבוע 3x23x^2 ולקבל שטח מינימלי 12+72−27=5712+72-27=57, ומכאן לענות "כן".

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.