דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 471 - מתכונת 6 מעל רמת בגרות

4 יח"ל · שאלון 035471 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 471 (4 יח"ל), מעל רמת בגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · התפלגות נורמלית: זמני סיום במרתון

בעיר מסוימת נערך מרתון בכל שנה. בשנה מסוימת, זמני הסיום של הרצים שסיימו את המרתון התפלגו נורמלית, וזמן הסיום הממוצע היה 255 דקות. רצים שזמן הסיום שלהם קצר מ-225 דקות מקבלים אישור השתתפות במרתון בינלאומי. נתון כי בשנה זו 22.66% מן הרצים שסיימו את המרתון קיבלו אישור השתתפות במרתון הבינלאומי.

א.

מצאו את סטיית התקן של זמני הסיום בשנה זו.

ב.

רצים שזמן הסיום שלהם ארוך מ-325 דקות אינם נכללים בדירוג הרשמי של המרתון. בשנה זו, 1,604 מן הרצים שסיימו את המרתון לא נכללו בדירוג הרשמי.

(1)

מצאו את אחוז הרצים שסיימו את המרתון ולא נכללו בדירוג הרשמי.

(2)

על פי טבלת ההתפלגות הנורמלית, כמה רצים נכללו בדירוג הרשמי ולא קיבלו אישור השתתפות במרתון הבינלאומי?

ג.

בשנה שלאחר מכן, זמני הסיום של הרצים שסיימו את המרתון התפלגו נורמלית, וסטיית התקן הייתה 35 דקות. גם בשנה זו רצים שזמן הסיום שלהם קצר מ-225 דקות קיבלו אישור השתתפות במרתון הבינלאומי. בשנה זו סיימו את המרתון 50,000 רצים בסך הכול. 3,340 מן הרצים קיבלו אישור השתתפות במרתון הבינלאומי.

מצאו את זמן הסיום הממוצע בשנה זו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

S=40S=40 דקות

22.66% מן הרצים סיימו בפחות מ-225 דקות, ולכן Φ(z)=0.2266\Phi(z)=0.2266, כאשר zz הוא ציון התקן של 225.

ההסתברות קטנה מ-0.5, ולכן zz שלילי (225 קטן מהממוצע). בטבלה מחפשים את המשלים: 1−0.2266=0.77341-0.2266=0.7734, ומוצאים Φ(0.75)=0.7734\Phi(0.75)=0.7734.

לפי הסימטריה Φ(−0.75)=0.2266\Phi(-0.75)=0.2266, ולכן z=−0.75z=-0.75.

מציבים בהגדרת ציון התקן:

−0.75=225−255S=−30S-0.75=\frac{225-255}{S}=\frac{-30}{S}
S=300.75=40S=\frac{30}{0.75}=40

סטיית התקן היא 40 דקות.

טעות נפוצה: לפרש את 22.66% כשטח שבין 225 לממוצע ולחפש בטבלה 0.5+0.2266=0.72660.5+0.2266=0.7266. כך מתקבל z≈0.6z\approx0.6 ו-S=300.6=50S=\frac{30}{0.6}=50 דקות. 22.66% הם כל הרצים שסיימו בפחות מ-225 דקות, כלומר כל השטח משמאל ל-225.

סעיף ב(1)

תשובה:

4.01%

ציון התקן של 325:

z=325−25540=7040=1.75z=\frac{325-255}{40}=\frac{70}{40}=1.75

בטבלה: Φ(1.75)=0.9599\Phi(1.75)=0.9599 - זה החלק של הרצים שסיימו בפחות מ-325 דקות.

הרצים שלא נכללו בדירוג סיימו ביותר מ-325 דקות, ולכן לוקחים את המשלים:

P(X>325)=1−0.9599=0.0401P(X>325)=1-0.9599=0.0401

4.01% מן הרצים לא נכללו בדירוג הרשמי.

טעות נפוצה: לענות 95.99% - זה הערך שבטבלה, Φ(1.75)\Phi(1.75), כלומר אחוז הרצים שסיימו בפחות מ-325 דקות. הטבלה נותנת תמיד את השטח משמאל לערך.

סעיף ב(2)

תשובה:

29,332

1,604 רצים הם 4.01% מכל הרצים שסיימו את המרתון, ולכן מספר הרצים הכולל הוא:

N=16040.0401=40,000N=\frac{1604}{0.0401}=40{,}000

הרצים שנכללו בדירוג ולא קיבלו אישור הם אלה שזמן הסיום שלהם בין 225 ל-325 דקות. החלק שלהם הוא המשלים של שני הזנבות:

1−0.2266−0.0401=0.73331-0.2266-0.0401=0.7333
0.7333⋅40,000=29,3320.7333\cdot40{,}000=29{,}332

29,332 רצים נכללו בדירוג הרשמי ולא קיבלו אישור השתתפות.

טעות נפוצה: להחסיר רק את הרצים שלא נכללו בדירוג, 40,000−1,604=38,39640{,}000-1{,}604=38{,}396, ולשכוח את 22.66% שקיבלו אישור השתתפות.

סעיף ג

תשובה:

xˉ=277.5\bar x=277.5 דקות

החלק של הרצים שקיבלו אישור: 334050000=0.0668\frac{3340}{50000}=0.0668, כלומר 6.68% סיימו בפחות מ-225 דקות.

Φ(z)=0.0668\Phi(z)=0.0668: ההסתברות קטנה מ-0.5 ולכן zz שלילי. בטבלה Φ(1.5)=0.9332=1−0.0668\Phi(1.5)=0.9332=1-0.0668, ולכן z=−1.5z=-1.5.

מציבים בהגדרת ציון התקן, כשהפעם הממוצע הוא הנעלם:

−1.5=225−xˉ35-1.5=\frac{225-\bar x}{35}
225−xˉ=−52.5⇒xˉ=277.5225-\bar x=-52.5\quad\Rightarrow\quad\bar x=277.5

זמן הסיום הממוצע הוא 277.5 דקות. בדיקה: 225 קטן מהממוצע, כמו שמתאים לזנב של 6.68%.

טעות נפוצה: לטעות בסימן ולקבל xˉ=225−52.5=172.5\bar x=225-52.5=172.5 דקות. אם רק 6.68% מן הרצים סיימו בפחות מ-225 דקות, הממוצע חייב להיות גדול מ-225.

שאלה 2 · ישר רגרסיה: ערך חסר, מקדם מתאם ונקודה בנקודת הממוצעים

יואב בדק את הקשר הליניארי בין מרחק הריצה שלו (המשתנה xx) לבין מהירות הריצה שלו (המשתנה yy) ב-5 מסלולים א'-ה'. הנתונים מוצגים בטבלה; המהירות במסלול ג' לא נרשמה.

המסלולמרחק (ק"מ) - המשתנה xxמהירות (קמ"ש) - המשתנה yy
א'221414
ב'441212
ג'55?
ד'661010
ה'8899
א.

חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן של xx.

ב.

ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx הוא y=−0.85x+15.25y=-0.85x+15.25.

מצאו את מהירות הריצה של יואב במסלול ג'.

ג.

מצאו את מקדם המתאם rr.

ד.

יואב רץ מסלול שישי באורך 5 ק"מ, ומהירות הריצה שלו בו הייתה 11 קמ"ש. הוא הוסיף את המסלול לנתונים.

האם ישר הרגרסיה ישתנה? האם מקדם המתאם ישתנה? נמקו בלי לחשב מחדש את כל הנתונים.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

xˉ=5\bar x=5, Sx=2S_x=2

xˉ=2+4+5+6+85=5\bar x=\frac{2+4+5+6+8}{5}=5

הסטיות: −3, −1, 0, 1, 3-3,\ -1,\ 0,\ 1,\ 3; ריבועיהן מסתכמים ב-9+1+0+1+9=209+1+0+1+9=20.

Sx=205=2S_x=\sqrt{\frac{20}{5}}=2

טעות נפוצה: לעצור ב-Sx2=4S_x^2=4 ולענות 4. זו השונות; סטיית התקן היא השורש שלה.

סעיף ב

תשובה:

10 קמ"ש

ישר הרגרסיה עובר בנקודת הממוצעים, ולכן:

yˉ=−0.85⋅5+15.25=11\bar y=-0.85\cdot5+15.25=11

נסמן ב-aa את המהירות במסלול ג':

14+12+a+10+95=11 ⇒ 45+a=55 ⇒ a=10\frac{14+12+a+10+9}{5}=11\ \Rightarrow\ 45+a=55\ \Rightarrow\ a=10

טעות נפוצה: להציב x=5x=5 בישר ולענות 11, כאילו הישר עובר בנקודה של מסלול ג'. הישר עובר בנקודת הממוצעים, ולכן 11 הוא הממוצע yˉ\bar y - לא המהירות במסלול ג'.

סעיף ג

תשובה:

r≈−0.95r\approx-0.95

סטיית התקן של yy: הסטיות מ-11 הן 3, 1, −1, −1, −23,\ 1,\ -1,\ -1,\ -2, וסכום ריבועיהן 1616:

Sy=165=3.2≈1.789S_y=\sqrt{\frac{16}{5}}=\sqrt{3.2}\approx1.789

שיפוע הישר b=r⋅SySxb=r\cdot\frac{S_y}{S_x}, ולכן:

r=b⋅SxSy=−0.85⋅21.789≈−0.95r=b\cdot\frac{S_x}{S_y}=-0.85\cdot\frac{2}{1.789}\approx-0.95

טעות נפוצה: לחשוב ש-rr שווה לשיפוע, r=−0.85r=-0.85. השיפוע תלוי ביחידות; rr מתקבל מהשיפוע רק אחרי הכפלה ב-SxSy\frac{S_x}{S_y}.

סעיף ד

תשובה:

לא הישר ולא מקדם המתאם ישתנו

הנקודה החדשה (5,11)(5,11) היא בדיוק נקודת הממוצעים, ולכן הממוצעים xˉ=5\bar x=5, yˉ=11\bar y=11 לא משתנים.

לנקודה החדשה סטייה 0 בשני המשתנים. לכן סכום ריבועי הסטיות של xx, סכום ריבועי הסטיות של yy וסכום המכפלות של הסטיות נשארים כשהיו - רק מספר הנתונים גדל מ-5 ל-6.

השיפוע הוא מנה של שני סכומים: b=∑(x−xˉ)(y−yˉ)∑(x−xˉ)2b=\frac{\sum(x-\bar x)(y-\bar y)}{\sum(x-\bar x)^2} - החלוקה ב-nn מצטמצמת, ולכן bb לא משתנה, והישר עדיין עובר ב-(5,11)(5,11): אותו ישר.

גם r=∑(x−xˉ)(y−yˉ)∑(x−xˉ)2⋅∑(y−yˉ)2r=\frac{\sum(x-\bar x)(y-\bar y)}{\sqrt{\sum(x-\bar x)^2\cdot\sum(y-\bar y)^2}} הוא מנה של אותם סכומים, ולכן לא משתנה.

(סטיות התקן כן קטנות: Sx=20/6S_x=\sqrt{20/6} ו-Sy=16/6S_y=\sqrt{16/6}.)

טעות נפוצה: לטעון ש-rr יגדל בערכו המוחלט "כי הנקודה החדשה נמצאת על ישר הרגרסיה". נקודה על הישר בנקודת הממוצעים לא תורמת דבר לסכומים, ולכן rr נשאר −0.95-0.95.

שאלה 3 · הסתברות מותנית: מבקרים במוזיאון ומדריך קולי

ביום מסוים ביקרו מבקרים במוזיאון. חלק מן המבקרים קנו כרטיס רגיל והשאר קנו כרטיס סטודנט. חלק מן המבקרים שכרו מדריך קולי והשאר לא שכרו. 24% מן המבקרים באותו יום שכרו מדריך קולי. 34\frac34 מן המבקרים ששכרו מדריך קולי קנו כרטיס רגיל. נתון כי מספר המבקרים עם כרטיס רגיל שלא שכרו מדריך קולי גדול פי 4 ממספר המבקרים עם כרטיס רגיל ששכרו מדריך קולי.

א.

מהי ההסתברות לבחור באקראי מן המבקרים באותו יום מבקר עם כרטיס רגיל ששכר מדריך קולי?

ב.

מצאו את אחוז המבקרים עם כרטיס סטודנט.

ג.

בוחרים באקראי מבקר מן המבקרים באותו יום.

ידוע שהמבקר שנבחר קנה כרטיס סטודנט. מהי ההסתברות שהוא שכר מדריך קולי?

ד.

בעלון של המוזיאון נכתב: "אחוז השוכרים מדריך קולי מבין המבקרים עם כרטיס סטודנט גדול מאחוז השוכרים מדריך קולי מבין המבקרים עם כרטיס רגיל".

האם המשפט שנכתב נכון? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.18

"כרטיס רגיל ושכר מדריך קולי" הוא חיתוך של שני מאורעות. ידועות לנו ההסתברות לשכור מדריך קולי, וההסתברות לכרטיס רגיל בתוך השוכרים:

P(רגיל∩מדריך)=P(מדריך)⋅P(רגיל∣מדריך)=0.24⋅34=0.18P(\text{רגיל}\cap\text{מדריך})=P(\text{מדריך})\cdot P(\text{רגיל}\mid\text{מדריך})=0.24\cdot\frac34=0.18

טעות נפוצה: לענות 34=0.75\frac34=0.75 - זה החלק של בעלי כרטיס רגיל מבין שוכרי המדריך הקולי בלבד, ולא מבין כל המבקרים.

סעיף ב

תשובה:

10%

נבנה טבלה דו-ממדית (בשברים מתוך כל המבקרים).

המבקרים עם כרטיס רגיל שלא שכרו מדריך הם פי 4 מאלה ששכרו:

P(רגיל∩בלי מדריך)=4⋅0.18=0.72P(\text{רגיל}\cap\text{בלי מדריך})=4\cdot0.18=0.72
P(רגיל)=0.18+0.72=0.9⇒P(סטודנט)=1−0.9=0.1P(\text{רגיל})=0.18+0.72=0.9\quad\Rightarrow\quad P(\text{סטודנט})=1-0.9=0.1
שכר מדריךלא שכרסה"כ
כרטיס רגיל0.180.720.9
כרטיס סטודנט0.060.040.1
סה"כ0.240.761

10% מן המבקרים קנו כרטיס סטודנט.

טעות נפוצה: לחשב 1−0.18=0.821-0.18=0.82, כלומר לחסר רק את בעלי הכרטיס הרגיל ששכרו מדריך, ולענות 82% - שוכחים את בעלי הכרטיס הרגיל שלא שכרו מדריך.

סעיף ג

תשובה:

0.6

מהטבלה: P(סטודנט∩מדריך)=0.24−0.18=0.06P(\text{סטודנט}\cap\text{מדריך})=0.24-0.18=0.06.

התנאי הוא "כרטיס סטודנט", ולכן מחלקים בהסתברות לכרטיס סטודנט:

P(מדריך∣סטודנט)=P(סטודנט∩מדריך)P(סטודנט)=0.060.1=0.6P(\text{מדריך}\mid\text{סטודנט})=\frac{P(\text{סטודנט}\cap\text{מדריך})}{P(\text{סטודנט})}=\frac{0.06}{0.1}=0.6

טעות נפוצה: לענות 0.060.06 - זו ההסתברות לבחור מכל המבקרים סטודנט ששכר מדריך; כאן כבר ידוע שנבחר סטודנט, ולכן מחלקים ב-0.10.1.

סעיף ד

תשובה:

נכון (60%>20%60\%>20\%)

"אחוז השוכרים מבין המבקרים עם כרטיס סטודנט" חושב בסעיף ג: 0.60.6.

"אחוז השוכרים מבין המבקרים עם כרטיס רגיל" היא הסתברות מותנית - התנאי הוא "כרטיס רגיל":

P(מדריך∣רגיל)=0.180.9=0.2P(\text{מדריך}\mid\text{רגיל})=\frac{0.18}{0.9}=0.2

0.6>0.20.6>0.2: 60% מבעלי כרטיס הסטודנט שכרו מדריך קולי, לעומת 20% מבעלי הכרטיס הרגיל. לכן המשפט נכון.

טעות נפוצה: להשוות את החיתוכים - 0.060.06 סטודנטים ששכרו מדריך לעומת 0.180.18 בעלי כרטיס רגיל ששכרו - ולקבוע שהמשפט אינו נכון. יש יותר שוכרים עם כרטיס רגיל רק כי יש הרבה יותר מבקרים עם כרטיס רגיל; האחוז בתוך כל קבוצה מחושב בחלוקה בגודל הקבוצה.

שאלה 4 · משולש ישר זווית עם קודקוד משתנה: שטח ויחס שטחים

ABCABC הוא משולש ישר זווית (∠ABC=90∘\angle ABC=90^\circ). נתון: A(−3,15)A(-3,15). הצלע ABAB חותכת את ציר ה-yy בנקודה P(0,11)P(0,11).

הקודקוד CC נמצא על הישר שעובר דרך PP במקביל לציר ה-xx, מימין לציר ה-yy: C(c,11)C(c,11), c>0c>0. הנקודה EE נמצאת על הישר CPCP כך ש-AEAE מקביל לציר ה-yy (ראו סרטוט).

AEPCB
א.

מצאו את משוואת הצלע ABAB ואת אורך הקטע APAP.

ב.

הביעו באמצעות cc את שיעורי הנקודה BB.

ג.

נתון: שטח המרובע AEBCAEBC הוא 742. מצאו את cc.

ד.

מצאו את cc שבעבורו שטח המשולש CBPCBP גדול פי 16 משטח המשולש AEPAEP.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

y=−43x+11y=-\frac43x+11, AP=5AP=5

mAB=11−150−(−3)=−43⇒y=−43x+11m_{AB}=\frac{11-15}{0-(-3)}=-\frac43\quad\Rightarrow\quad y=-\frac43x+11
AP=32+42=5AP=\sqrt{3^2+4^2}=5

טעות נפוצה: לחלק את הפרש ה-xx בהפרש ה-yy ולקבל y=−34x+11y=-\frac34x+11.

סעיף ב

תשובה:

B(0.36c, 11−0.48c)B\left(0.36c,\ 11-0.48c\right)

CB⊥ABCB\perp AB, ולכן mCB=34m_{CB}=\frac34, והישר CBCB: y=34(x−c)+11y=\frac34(x-c)+11.

−43x+11=34x−34c+11⇒2512x=34c⇒x=9c25=0.36c-\frac43x+11=\frac34x-\frac34c+11\quad\Rightarrow\quad\frac{25}{12}x=\frac34c\quad\Rightarrow\quad x=\frac{9c}{25}=0.36c
y=−43⋅9c25+11=11−12c25=11−0.48cy=-\frac43\cdot\frac{9c}{25}+11=11-\frac{12c}{25}=11-0.48c

טעות נפוצה: לקחת mCB=43m_{CB}=\frac43 (רק החלפת סימן) ולקבל B(c2, 11−2c3)B\left(\frac c2,\ 11-\frac{2c}{3}\right).

סעיף ג

תשובה:

c=50c=50

E(−3,11)E(-3,11). האלכסון ECEC על הישר y=11y=11, ואורכו c+3c+3.

גובה המשולש AECAEC: 15−11=415-11=4. גובה המשולש EBCEBC: המרחק של BB מהישר y=11y=11, כלומר 0.48c0.48c.

(c+3)(4+0.48c)2=742⇒0.48c2+5.44c+12=1484\frac{(c+3)(4+0.48c)}{2}=742\quad\Rightarrow\quad0.48c^2+5.44c+12=1484
0.48c2+5.44c−1472=0⇒3c2+34c−9200=0⇒c=50 או c=−18430.48c^2+5.44c-1472=0\quad\Rightarrow\quad3c^2+34c-9200=0\quad\Rightarrow\quad c=50\ \text{או}\ c=-\frac{184}{3}

c>0c>0, ולכן c=50c=50 (ואז B(18,−13)B(18,-13)).

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-2 בנוסחת שטח המשולש, (c+3)(4+0.48c)=742(c+3)(4+0.48c)=742, ולקבל 0.48c2+5.44c−730=00.48c^2+5.44c-730=0, כלומר c≈33.74c\approx33.74.

סעיף ד

תשובה:

c=20c=20

∠AEP=∠CBP=90∘\angle AEP=\angle CBP=90^\circ ו-∠APE=∠CPB\angle APE=\angle CPB (קודקודיות), ולכן △AEP∼△CBP\triangle AEP\sim\triangle CBP. הצלעות המתאימות AP=5AP=5 ו-CP=cCP=c, ויחס הדמיון c5\frac c5.

יחס השטחים של משולשים דומים שווה לריבוע יחס הדמיון:

(c5)2=16⇒c5=4⇒c=20\left(\frac c5\right)^2=16\quad\Rightarrow\quad\frac c5=4\quad\Rightarrow\quad c=20

(בדיקה בעזרת סעיף ב: PB=0.6c=12PB=0.6c=12, CB=0.8c=16CB=0.8c=16, SCBP=96=16⋅6=16⋅SAEPS_{CBP}=96=16\cdot6=16\cdot S_{AEP}.)

טעות נפוצה: להשוות את יחס השטחים ליחס הדמיון עצמו, c5=16\frac c5=16, ולקבל c=80c=80.

שאלה 5 · מרובע חסום במעגל במערכת צירים: זווית היקפית, שטח ודמיון משולשים

מרובע ABCDABCD חסום במעגל שמשוואתו (x−1)2+(y−2)2=25(x-1)^2+(y-2)^2=25. המשכי הצלעות ADAD ו-BCBC נפגשים בנקודה EE (ראו ציור).

נתון: A(−4,2)A(-4,2), B(1,−3)B(1,-3), C(4,6)C(4,6), E(6,12)E(6,12).

ABCDE
א.
(1)

חשבו את אורך האלכסון ACAC.

(2)

חשבו את גודל הזווית ABCABC.

(3)

מצאו את שטח המשולש ABEABE.

ב.

הוכיחו כי המשולשים ABEABE ו-CDECDE דומים.

ג.
(1)

מצאו את יחס הדמיון של המשולשים.

(2)

חשבו את שטח המשולש CDECDE.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

AC=80=45≈8.94AC=\sqrt{80}=4\sqrt5\approx8.94

AC=(4−(−4))2+(6−2)2=64+16=80=45AC=\sqrt{(4-(-4))^2+(6-2)^2}=\sqrt{64+16}=\sqrt{80}=4\sqrt5

טעות נפוצה: לחשב 4−(−4)4-(-4) כ-0, ומקבלים AC=4AC=4.

סעיף א(2)

תשובה:

∢ABC≈63.43∘\sphericalangle ABC\approx63.43^\circ

מרכז המעגל O(1,2)O(1,2), רדיוס 5. המשולש AOCAOC שווה שוקיים (OA=OC=5OA=OC=5).

האנך מ-OO ל-ACAC חוצה את המיתר ואת הזווית המרכזית. אם MM אמצע ACAC, אז AM=802=20AM=\frac{\sqrt{80}}{2}=\sqrt{20}, ובמשולש ישר הזווית AMOAMO:

sin⁡∢AOM=AMOA=205≈0.894⇒∢AOM≈63.43∘\sin\sphericalangle AOM=\frac{AM}{OA}=\frac{\sqrt{20}}{5}\approx0.894\quad\Rightarrow\quad\sphericalangle AOM\approx63.43^\circ

∢AOC≈126.87∘\sphericalangle AOC\approx126.87^\circ, והזווית ההיקפית ABCABC הנשענת על אותה קשת היא מחציתה: ∢ABC≈63.43∘\sphericalangle ABC\approx63.43^\circ.

(אפשר גם במשפט הסינוסים: ACsin⁡∢ABC=2R=10\frac{AC}{\sin\sphericalangle ABC}=2R=10, sin⁡∢ABC=8010\sin\sphericalangle ABC=\frac{\sqrt{80}}{10}, והזווית חדה כי BB על הקשת הגדולה.)

טעות נפוצה: במשפט הסינוסים לבחור את הזווית הקהה, 180∘−63.43∘=116.57∘180^\circ-63.43^\circ=116.57^\circ - זו הזווית ADCADC, שנשענת על הקשת הגדולה.

סעיף א(3)

תשובה:

50

mAB=−3−21−(−4)=−1,mAE=12−26−(−4)=1m_{AB}=\frac{-3-2}{1-(-4)}=-1,\qquad m_{AE}=\frac{12-2}{6-(-4)}=1

מכפלת השיפועים −1-1: המשולש ABEABE ישר זווית ב-AA.

AB=52+52=50,AE=102+102=200,SABE=50⋅2002=1002=50AB=\sqrt{5^2+5^2}=\sqrt{50},\qquad AE=\sqrt{10^2+10^2}=\sqrt{200},\qquad S_{ABE}=\frac{\sqrt{50}\cdot\sqrt{200}}{2}=\frac{100}{2}=50

טעות נפוצה: לקחת את AEAE ואת BEBE כניצבים, ומקבלים 200⋅2502≈111.8\frac{\sqrt{200}\cdot\sqrt{250}}{2}\approx111.8.

סעיף ב

תשובה:

∢EDC=∢ABC\sphericalangle EDC=\sphericalangle ABC, ∢E\sphericalangle E משותפת - דמיון ז.ז.

המרובע ABCDABCD חסום במעגל, ולכן סכום הזוויות הנגדיות ABCABC ו-ADCADC הוא 180∘180^\circ.

הזווית EDCEDC צמודה לזווית ADCADC (AA, DD, EE על ישר אחד), ולכן ∢EDC=180∘−∢ADC=∢ABC\sphericalangle EDC=180^\circ-\sphericalangle ADC=\sphericalangle ABC.

הזווית EE משותפת לשני המשולשים.

לכן △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE לפי ז.ז., בהתאמה A↔CA\leftrightarrow C, B↔DB\leftrightarrow D, E↔EE\leftrightarrow E.

טעות נפוצה: להתאים את AA ל-DD ואת BB ל-CC (לפי הסדר שבו הנקודות מופיעות על הישרים) - הזווית EDCEDC שווה ל-∢ABC\sphericalangle ABC, ולכן DD מתאימה ל-BB.

סעיף ג(1)

תשובה:

k=EAEC=5≈2.24k=\frac{EA}{EC}=\sqrt5\approx2.24

EAEA מתאימה ל-ECEC:

EA=102+102=200,EC=22+62=40,k=20040=5EA=\sqrt{10^2+10^2}=\sqrt{200},\qquad EC=\sqrt{2^2+6^2}=\sqrt{40},\qquad k=\sqrt{\frac{200}{40}}=\sqrt5

טעות נפוצה: להתאים את EBEB ל-ECEC, ומקבלים 25040=2.5\frac{\sqrt{250}}{\sqrt{40}}=2.5.

סעיף ג(2)

תשובה:

10

SABESCDE=k2=5⇒SCDE=505=10\frac{S_{ABE}}{S_{CDE}}=k^2=5\quad\Rightarrow\quad S_{CDE}=\frac{50}{5}=10

טעות נפוצה: לחלק ב-kk ולא ב-k2k^2: 505≈22.36\frac{50}{\sqrt5}\approx22.36.

שאלה 6 · פונקציה רציונלית עם פרמטר: משיקה לציר ומספר פתרונות

נתונה הפונקציה f(x)=4x+axf(x)=\frac{4}{x}+ax, a>0a>0 הוא פרמטר.

א.

הביעו באמצעות aa את שיעורי נקודות הקיצון של f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

ב.

נתונה הפונקציה g(x)=f(x)−8g(x)=f(x)-8. גרף הפונקציה g(x)g(x) משיק לציר ה-xx בנקודה שבה x=1x=1. מצאו את aa.

ג.

הציבו a=4a=4. מצאו את מספר הפתרונות של כל אחת מהמשוואות: g(x)=−16g(x)=-16, g(x)=−10g(x)=-10, g(x)=5g(x)=5. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

max⁡(−2a,−4a)\max\left(-\frac{2}{\sqrt a},-4\sqrt a\right), min⁡(2a,4a)\min\left(\frac{2}{\sqrt a},4\sqrt a\right)

תחום ההגדרה: x≠0x\ne0.

f′(x)=−4x2+a=ax2−4x2f'(x)=-\frac{4}{x^2}+a=\frac{ax^2-4}{x^2}

f′(x)=0⇒x2=4a⇒x=±2af'(x)=0 \Rightarrow x^2=\frac4a \Rightarrow x=\pm\frac{2}{\sqrt a}

המכנה x2x^2 חיובי, ולכן הסימן של f′f' הוא הסימן של ax2−4ax^2-4: חיובי עבור x<−2ax<-\frac{2}{\sqrt a} ועבור x>2ax>\frac{2}{\sqrt a}, ושלילי בין הנקודות האלה (פרט ל-x=0x=0).

לכן ב-x=−2ax=-\frac{2}{\sqrt a} יש מקסימום וב-x=2ax=\frac{2}{\sqrt a} יש מינימום.

f(2a)=4a2+2aa=2a+2a=4af\left(\frac{2}{\sqrt a}\right)=\frac{4\sqrt a}{2}+\frac{2a}{\sqrt a}=2\sqrt a+2\sqrt a=4\sqrt a, ומאחר ש-ff אי-זוגית, f(−2a)=−4af\left(-\frac{2}{\sqrt a}\right)=-4\sqrt a.

מקסימום: (−2a,−4a)\left(-\frac{2}{\sqrt a},-4\sqrt a\right), מינימום: (2a,4a)\left(\frac{2}{\sqrt a},4\sqrt a\right).

סעיף ב

תשובה:

a=4a=4

הנקודה (1,0)(1,0) נמצאת על גרף gg:

g(1)=4+a−8=0g(1)=4+a-8=0

a=4a=4

בדיקה: המשיק בנקודה הוא ציר ה-xx, ולכן g′(1)=f′(1)=−4+a=0g'(1)=f'(1)=-4+a=0, וגם מכאן a=4a=4. (לפי סעיף א, עבור a=4a=4 המינימום של ff הוא (1,8)\left(1,8\right), ולכן המינימום של gg הוא (1,0)(1,0).)

סעיף ג

תשובה:

g(x)=−16g(x)=-16: פתרון אחד; g(x)=−10g(x)=-10: אין פתרון; g(x)=5g(x)=5: שני פתרונות

g(x)=4x+4x−8g(x)=\frac4x+4x-8. לפי סעיף א (עם a=4a=4): מקסימום של ff ב-(−1,−8)(-1,-8) ומינימום ב-(1,8)(1,8), ולכן ל-gg מקסימום (−1,−16)(-1,-16) ומינימום (1,0)(1,0).

בתחום x>0x>0: gg יורדת מ-+∞+\infty (כאשר x→0+x\to0^+) עד 00 ב-x=1x=1, ואחר כך עולה ל-+∞+\infty. בתחום x>0x>0 מתקיים g(x)≥0g(x)\ge0.

בתחום x<0x<0: gg עולה מ-−∞-\infty (כאשר x→−∞x\to-\infty) עד −16-16 ב-x=−1x=-1, ואחר כך יורדת ל-−∞-\infty (כאשר x→0−x\to0^-). בתחום x<0x<0 מתקיים g(x)≤−16g(x)\le-16.

g(x)=−16g(x)=-16: רק נקודת המקסימום x=−1x=-1, פתרון אחד.

g(x)=−10g(x)=-10: הערך −10-10 גדול מ-−16-16 וקטן מ-00, ולכן אין פתרון.

g(x)=5g(x)=5: בתחום x>0x>0 יש פתרון אחד מכל צד של המינימום, ובתחום x<0x<0 אין פתרון. סך הכול שני פתרונות.

שאלה 7 · פונקציית שורש: קיצון, מספר פתרונות וגרף הנגזרת

בציור שלפניכם מוצג גרף הפונקציה: f(x)=(x2+5x−10)5−xf(x)=(x^2+5x-10)\sqrt{5-x}.

א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.

(2)

מצאו את השיעורים של נקודות הקיצון הפנימיות של הפונקציה, וקבעו את סוגן.

(3)

כמה פתרונות יש למשוואה: (x2+5x−10)5−x=−20(x^2+5x-10)\sqrt{5-x}=-20? נמקו את תשובתכם.

ב.

ידוע כי לפונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) של הפונקציה הנתונה יש אסימפטוטה אנכית: x=5x=5. תחום ההגדרה של f′(x)f'(x): x<5x<5.

(1)

רשמו את תחומי החיוביות והשליליות של f′(x)f'(x).

(2)

סרטטו את הסקיצה של פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x).

ג.

חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרף של פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) וציר ה-xx, בתחום: −4≤x≤−3-4\le x\le-3.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א(1)

תשובה:

x≤5x\le5

5−x≥05-x\ge0, ולכן x≤5x\le5.

טעות נפוצה: לכתוב x≥5x\ge5 (להפוך את האי-שוויון בטעות).

סעיף א(2)

תשובה:

min⁡(−3,−322)\min(-3,-32\sqrt2), max⁡(4,26)\max(4,26)

גוזרים מכפלה. הנגזרת של 5−x\sqrt{5-x} היא −125−x\frac{-1}{2\sqrt{5-x}} (כולל הנגזרת הפנימית −1-1):

f′(x)=(2x+5)5−x−x2+5x−1025−xf'(x)=(2x+5)\sqrt{5-x}-\frac{x^2+5x-10}{2\sqrt{5-x}}

מכנה משותף 25−x2\sqrt{5-x}:

f′(x)=2(2x+5)(5−x)−(x2+5x−10)25−x=−5x2+5x+6025−x=−5(x−4)(x+3)25−xf'(x)=\frac{2(2x+5)(5-x)-(x^2+5x-10)}{2\sqrt{5-x}}=\frac{-5x^2+5x+60}{2\sqrt{5-x}}=\frac{-5(x-4)(x+3)}{2\sqrt{5-x}}

f′=0f'=0 ב-x=−3x=-3 וב-x=4x=4 (שתיהן בתוך התחום). המכנה חיובי, והמונה −5(x−4)(x+3)-5(x-4)(x+3) שלילי מחוץ לשורשים וחיובי ביניהם:

x<−3x<-3: יורדת. −3<x<4-3<x<4: עולה. 4<x<54<x<5: יורדת.

f(−3)=(9−15−10)8=−16⋅22=−322≈−45.25f(-3)=(9-15-10)\sqrt8=-16\cdot2\sqrt2=-32\sqrt2\approx-45.25, f(4)=(16+20−10)1=26f(4)=(16+20-10)\sqrt1=26.

לכן min⁡(−3,−322)\min(-3,-32\sqrt2) ו-max⁡(4,26)\max(4,26).

טעות נפוצה: לשכוח את הנגזרת הפנימית −1-1, לקבל מונה −3x2+15x+40-3x^2+15x+40 ואפסים x≈−1.93x\approx-1.93 ו-x≈6.93x\approx6.93 (מחוץ לתחום) - ולפספס את שתי נקודות הקיצון האמיתיות.

סעיף א(3)

תשובה:

2 פתרונות

מספר הפתרונות הוא מספר נקודות החיתוך של הגרף עם הישר y=−20y=-20.

x<−3x<-3: ff יורדת מאינסוף עד −322≈−45.25<−20-32\sqrt2\approx-45.25<-20 - חותכת את y=−20y=-20 פעם אחת.

−3<x<4-3<x<4: ff עולה מ-−45.25-45.25 עד 26 - פעם אחת.

4<x≤54<x\le5: ff יורדת מ-26 עד f(5)=0f(5)=0 - כל הערכים בין 0 ל-26, אין חיתוך.

סך הכול 2 פתרונות.

טעות נפוצה: להסתכל רק על הקטע שבין המינימום למקסימום ולענות "פתרון אחד" - הענף השמאלי, שבו ff יורדת מאינסוף אל המינימום, חותך גם הוא את y=−20y=-20.

סעיף ב(1)

תשובה:

חיוביות: −3<x<4-3<x<4; שליליות: x<−3x<-3, 4<x<54<x<5

f′>0f'>0 היכן ש-ff עולה, ו-f′<0f'<0 היכן ש-ff יורדת (סעיף א(2)).

חיוביות: −3<x<4-3<x<4. שליליות: x<−3x<-3 ו-4<x<54<x<5.

טעות נפוצה: להתעלם מהמקדם −5-5 במונה ולקבוע את הסימן לפי (x−4)(x+3)(x-4)(x+3) בלבד - ואז מתקבל הפוך: חיוביות ב-x<−3x<-3 וב-4<x<54<x<5, שליליות ב-−3<x<4-3<x<4, בסתירה לכך ש-ff עולה מהמינימום למקסימום.

סעיף ב(2)

תשובה:

שלילית משמאל ל-−3-3, חיובית בין −3-3 ל-4, שלילית בין 4 ל-5 ושואפת למינוס אינסוף ליד x=5x=5

אפסים של f′f': x=−3x=-3 ו-x=4x=4. סימנים מסעיף ב(1).

ליד x=5x=5 המונה −5⋅1⋅8=−40<0-5\cdot1\cdot8=-40<0 והמכנה שואף ל-0, ולכן f′→−∞f'\to-\infty.

משמאל (x→−∞x\to-\infty) f′f' שלילית ושואפת למינוס אינסוף (המונה, כ-−5x2-5x^2, גדל מהר יותר מהשורש שבמכנה).

הסקיצה: עולה מהשליליים, חוצה את ציר ה-xx ב-−3-3, "גבעה" חיובית, חוצה שוב ב-4, ויורדת למינוס אינסוף ליד הקו x=5x=5.

טעות נפוצה: לסרטט את f′f' שואפת ל-+∞+\infty ליד x=5x=5 - אבל בקטע 4<x<54<x<5 היא שלילית.

סעיף ג

תשובה:

322−42≈3.2532\sqrt2-42\approx3.25

בתחום −4≤x≤−3-4\le x\le-3 הנגזרת שלילית (סעיף ב(1)), ולכן השטח הוא מינוס האינטגרל.

ff היא פונקציה קדומה של f′f':

S=−∫−4−3f′(x) dx=−(f(−3)−f(−4))=f(−4)−f(−3)S=-\int_{-4}^{-3}f'(x)\,dx=-\left(f(-3)-f(-4)\right)=f(-4)-f(-3)

f(−4)=(16−20−10)9=−42f(-4)=(16-20-10)\sqrt9=-42, f(−3)=−322f(-3)=-32\sqrt2:

S=−42+322=322−42≈3.25S=-42+32\sqrt2=32\sqrt2-42\approx3.25

טעות נפוצה: לחשב f(−3)−f(−4)=42−322≈−3.25f(-3)-f(-4)=42-32\sqrt2\approx-3.25 ולענות בתשובה שלילית - בלי הסימן מינוס של שטח מתחת לציר.

שאלה 8 · בעיית קיצון במעגל: משולש חסום ומיתר מוגבל

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO ורדיוסו 13 ס"מ. המיתר EFEF מאונך לקוטר ABAB וחותך אותו בנקודה DD, הנמצאת בין OO ל-BB.

נסמן OD=xOD=x.

xABODEF
א.

הביעו באמצעות xx את שטח המשולש AEFAEF.

ב.

מצאו את xx שבעבורו שטח המשולש AEFAEF מקסימלי. איזה משולש מתקבל אז? נמקו.

ג.

נוסף תנאי: אורך המיתר EFEF הוא לכל היותר 20 ס"מ. מהו השטח הגדול ביותר האפשרי של המשולש AEFAEF?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

S(x)=(13+x)169−x2S(x)=(13+x)\sqrt{169-x^2}

הקוטר המאונך למיתר חוצה אותו, ולכן ED=DF=169−x2ED=DF=\sqrt{169-x^2} (פיתגורס במשולש ODEODE) ו-EF=2169−x2EF=2\sqrt{169-x^2}.

AD=13+xAD=13+x הוא הגובה לבסיס EFEF:

S(x)=12⋅EF⋅AD=(13+x)169−x2,0≤x<13S(x)=\frac12\cdot EF\cdot AD=(13+x)\sqrt{169-x^2},\qquad 0\le x<13

טעות נפוצה: לקחת את EDED כבסיס המשולש (במקום EF=2EDEF=2ED) ולכתוב S=12(13+x)169−x2S=\frac12(13+x)\sqrt{169-x^2}.

סעיף ב

תשובה:

x=6.5x=6.5; משולש שווה צלעות

S′(x)=169−x2−x(13+x)169−x2=169−13x−2x2169−x2=−(2x−13)(x+13)169−x2S'(x)=\sqrt{169-x^2}-\frac{x(13+x)}{\sqrt{169-x^2}}=\frac{169-13x-2x^2}{\sqrt{169-x^2}}=\frac{-(2x-13)(x+13)}{\sqrt{169-x^2}}

S′=0S'=0 ב-x=6.5x=6.5; S′>0S'>0 משמאל ו-S′<0S'<0 מימין - מקסימום.

ב-x=6.5x=6.5: EF=2169−42.25=2126.75=133EF=2\sqrt{169-42.25}=2\sqrt{126.75}=13\sqrt3, ו-AE=AD2+ED2=19.52+126.75=507=133AE=\sqrt{AD^2+ED^2}=\sqrt{19.5^2+126.75}=\sqrt{507}=13\sqrt3. גם AF=AEAF=AE (סימטריה), ולכן המשולש שווה צלעות.

טעות נפוצה: לחשב את EFEF כ-126.75≈11.26\sqrt{126.75}\approx11.26 (בלי להכפיל ב-2), לקבל EF≠AEEF\ne AE ולהסיק שהמשולש שווה שוקיים בלבד.

סעיף ג

תשובה:

130+1069≈213.07130+10\sqrt{69}\approx213.07 סמ"ר

EF≤20  ⟺  169−x2≤10  ⟺  x2≥69  ⟺  x≥69≈8.31EF\le20\iff\sqrt{169-x^2}\le10\iff x^2\ge69\iff x\ge\sqrt{69}\approx8.31.

התחום החדש הוא 69≤x<13\sqrt{69}\le x<13. לפי סעיף ב, SS יורדת לכל x>6.5x>6.5, ולכן בתחום הזה השטח הגדול ביותר מתקבל בקצה x=69x=\sqrt{69}:

S(69)=(13+69)⋅10=130+1069≈213.07S(\sqrt{69})=(13+\sqrt{69})\cdot10=130+10\sqrt{69}\approx213.07

טעות נפוצה: להשתמש בקיצון שבסעיף ב, S(6.5)≈219.54S(6.5)\approx219.54, בלי לבדוק שב-x=6.5x=6.5 אורך המיתר הוא 133≈22.5>2013\sqrt3\approx22.5>20.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.