דילוג לתוכן המרכזי

מבחן לדוגמה 3 של משרד החינוך - שאלון 471

4 יח"ל · שאלון 035471 · 7 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

כאן תמצאו את המבחן לדוגמה 3 של משרד החינוך בשאלון 471, כל 7 השאלות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · התפלגות נורמלית: השוואת הישגים בריצה ובקפיצה

ביום ספורט בבית ספר מסוים נמצא כי ההישגים בקפיצה למרחק וההישגים בריצת מאה מטר מתפלגים נורמלית.

יוסי קפץ למרחק 4.9 מטר. ההישג הממוצע בקפיצה למרחק היה 4.6 מטר וסטיית התקן 0.7 מטר.

יוסי רץ מאה מטר ב-11.8 שניות. ההישג הממוצע בריצת מאה מטר היה 12.6 שניות וסטיית התקן 1.1 שניות.

א.

בתחרות ריצה ככל שזמן הריצה קטן יותר, ההישג טוב יותר. מהו אחוז התלמידים בבית ספר שהישגיהם בריצה טובים פחות מההישג של יוסי?

ב.

יוסי יכול לייצג את בית ספרו בתחרות הארצית במקצוע אחד בלבד.

האם כדאי שיוסי יתחרה בקפיצה למרחק או בריצת מאה מטר? נמק.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

76.73%76.73\%

בריצה הישג "טוב פחות" מזה של יוסי הוא זמן ארוך יותר מ-11.8 שניות, ולכן מחפשים את P(X>11.8)P(X>11.8).

ציון התקן של זמן הריצה של יוסי:

z=11.8−12.61.1≈−0.73z=\frac{11.8-12.6}{1.1}\approx-0.73

מהטבלה: Φ(−0.73)=0.2327\Phi(-0.73)=0.2327 - זה אחוז התלמידים שרצו מהר יותר מיוסי.

P(X>11.8)=1−0.2327=0.7673P(X>11.8)=1-0.2327=0.7673

כ-76.73%76.73\% מהתלמידים השיגו בריצה הישג טוב פחות מזה של יוסי.

טעות נפוצה: לקרוא מהטבלה את Φ(−0.73)\Phi(-0.73) ולענות 23.27%23.27\% - זה אחוז התלמידים שרצו מהר יותר מיוסי, כלומר שהישגם טוב יותר.

סעיף ב

תשובה:

כדאי שיתחרה בריצת מאה מטר

משווים את המיקום היחסי של יוסי בשני המקצועות.

קפיצה: ציון התקן

z=4.9−4.60.7≈0.43z=\frac{4.9-4.6}{0.7}\approx0.43

Φ(0.43)=0.6664\Phi(0.43)=0.6664: יוסי קפץ רחוק יותר מ-66.64%66.64\% מהתלמידים, כלומר הישגו טוב מזה של 66.64%66.64\% מהם.

ריצה: מסעיף א, הישגו טוב מזה של 76.73%76.73\% מהתלמידים.

76.73%>66.64%76.73\%>66.64\%, ולכן יחסית לתלמידי בית הספר ההישג של יוסי בריצה טוב יותר - כדאי שיתחרה בריצת מאה מטר.

טעות נפוצה: להשוות את ציוני התקן כמו שהם - 0.43>−0.730.43>-0.73 - ולהסיק שכדאי לו להתחרות בקפיצה. בריצה ציון תקן שלילי הוא הישג טוב, כי זמן קצר מהממוצע.

שאלה 2 · הסתברות: מבחן של שלושה תרגילים, עובר בשניים לפחות

במכללה מסוימת הסטודנטים למחשבים נבחנים בסוף השנה במבחן באלגברה וגאומטריה.

במבחן יש שני תרגילים באלגברה ותרגיל אחד בגאומטריה.

נבחן מקבל בכל תרגיל במבחן ציון עובר או ציון נכשל.

כדי לקבל ציון עובר במבחן כולו על הנבחן לקבל ציון עובר בשני תרגילים לפחות מבין השלושה.

ההסתברות שסטודנט יקבל ציון עובר באלגברה היא 0.6,

וההסתברות שסטודנט יקבל ציון עובר בגאומטריה היא 0.8.

ההסתברויות לקבל ציון עובר או נכשל בתרגילים השונים אינן תלויות זו בזו.

א(1).

מהי ההסתברות שנבחן יקבל ציון עובר בשלושת התרגילים במבחן?

א(2).

מהי ההסתברות שנבחן יקבל ציון עובר בשני תרגילים במבחן וציון נכשל בתרגיל אחד?

א(3).

מהי ההסתברות שנבחן יקבל ציון עובר במבחן כולו?

ב.

ידוע כי נבחן קיבל ציון עובר במבחן כולו.

מהי ההסתברות שהנבחן קיבל ציון עובר בשני התרגילים באלגברה וציון נכשל בתרגיל בגאומטריה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א(1)

תשובה:

0.288

ההסתברות 0.6 היא לעבור כל אחד משני תרגילי האלגברה, וההסתברויות אינן תלויות, ולכן כופלים:

P=0.6⋅0.6⋅0.8=0.288P=0.6\cdot0.6\cdot0.8=0.288

טעות נפוצה: להתייחס לאלגברה כאל תרגיל אחד ולחשב 0.6⋅0.8=0.480.6\cdot0.8=0.48.

סעיף א(2)

תשובה:

0.456

התרגיל שבו הנבחן נכשל יכול להיות התרגיל בגאומטריה או אחד משני התרגילים באלגברה:

נכשל בגאומטריה: 0.6⋅0.6⋅0.2=0.0720.6\cdot0.6\cdot0.2=0.072.

נכשל באחד מתרגילי האלגברה (שתי אפשרויות - הראשון או השני): 2⋅0.6⋅0.4⋅0.8=0.3842\cdot0.6\cdot0.4\cdot0.8=0.384.

P=0.072+0.384=0.456P=0.072+0.384=0.456

טעות נפוצה: לספור רק סדר אחד של כישלון באלגברה, 0.072+0.6⋅0.4⋅0.8=0.2640.072+0.6\cdot0.4\cdot0.8=0.264.

סעיף א(3)

תשובה:

0.744

עובר במבחן = עובר בשני תרגילים בדיוק או בשלושתם (מאורעות זרים):

P=0.288+0.456=0.744P=0.288+0.456=0.744

טעות נפוצה: לחשב את המשלים של "נכשל בכל התרגילים", 1−0.4⋅0.4⋅0.2=0.9681-0.4\cdot0.4\cdot0.2=0.968 - זו ההסתברות לעבור תרגיל אחד לפחות, לא שניים.

סעיף ב

תשובה:

331≈0.097\frac{3}{31}\approx0.097

זו הסתברות מותנית - התנאי הוא "עבר במבחן":

P(A∣B)=P(A∩B)P(B)P(\text{A}\mid\text{B})=\frac{P(\text{A}\cap\text{B})}{P(\text{B})}

מי שעבר בשני תרגילי האלגברה עבר את המבחן, ולכן החיתוך הוא פשוט 0.6⋅0.6⋅0.2=0.0720.6\cdot0.6\cdot0.2=0.072.

P=0.0720.744=331≈0.097P=\frac{0.072}{0.744}=\frac{3}{31}\approx0.097

טעות נפוצה: לחלק בהסתברות לעבור בדיוק שני תרגילים (0.456) במקום בהסתברות לעבור את המבחן, ולקבל 0.0720.456≈0.158\frac{0.072}{0.456}\approx0.158.

שאלה 3 · טרפז במערכת צירים: אלכסון חוצה זווית ודמיון משולשים

בטרפז ABCDABCD (CD∥ABCD\parallel AB) האלכסון DBDB חוצה את הזווית ADCADC.

אלכסוני הטרפז נפגשים בנקודה EE.

נסמן: ∠ADB=α\angle ADB=\alpha.

ABCDE
א(1).

הוכח: AB=ADAB=AD.

א(2).

הוכח: המשולשים AEBAEB ו-CEDCED דומים.

נתון: A(0,3)A(0,3), D(−4,0)D(-4,0), האלכסון BDBD נמצא על ציר ה-xx, הצלע BCBC מאונכת לציר ה-xx והנקודה CC נמצאת ברביע הרביעי (ראה ציור).

ב.

מצא את שיעורי הנקודות BB ו-CC.

ג.

חשב את יחס השטחים של המשולשים CEDCED ו-AEBAEB.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א(1)

תשובה:

הוכחה: ∠ABD=∠ADB=α\angle ABD=\angle ADB=\alpha

DBDB חוצה את הזווית ADCADC, ולכן ∠BDC=∠ADB=α\angle BDC=\angle ADB=\alpha.

AB∥CDAB\parallel CD, ולכן ∠ABD=∠BDC=α\angle ABD=\angle BDC=\alpha (זוויות מתחלפות בין ישרים מקבילים).

במשולש ABDABD: ∠ABD=∠ADB=α\angle ABD=\angle ADB=\alpha, ולכן המשולש שווה שוקיים: מול זוויות שוות מונחות צלעות שוות, AD=ABAD=AB.

טעות נפוצה: לכתוב ש-∠ABD=∠ADB\angle ABD=\angle ADB כי "DBDB חוצה זווית" - חוצה הזווית נותן רק ∠ADB=∠BDC\angle ADB=\angle BDC; את המעבר ל-∠ABD\angle ABD נותנות המקבילות, ובלעדיהן אי אפשר להסיק AB=ADAB=AD.

סעיף א(2)

תשובה:

הוכחה: ז.ז.

∠AEB=∠CED\angle AEB=\angle CED (זוויות קודקודיות).

∠ABE=∠CDE\angle ABE=\angle CDE (זוויות מתחלפות, AB∥CDAB\parallel CD).

לכן △AEB∼△CED\triangle AEB\sim\triangle CED לפי ז.ז.

טעות נפוצה: לכתוב את הדמיון בסדר קודקודים לא מתאים, △AEB∼△DEC\triangle AEB\sim\triangle DEC - אז AA מותאם ל-DD, וכשמשתמשים בדמיון בסעיף ג יוצא יחס צלעות שגוי.

סעיף ב

תשובה:

B(4,0)B(4,0), C(4,−6)C(4,-6)

AD=(0+4)2+(3−0)2=5AD=\sqrt{(0+4)^2+(3-0)^2}=5

מסעיף א(1) AB=AD=5AB=AD=5. BB על ציר ה-xx, נסמן B(b,0)B(b,0):

b2+32=25⇒b=±4b^2+3^2=25\quad\Rightarrow\quad b=\pm4

b=−4b=-4 היא הנקודה DD, ולכן B(4,0)B(4,0).

mAB=0−34−0=−34m_{AB}=\frac{0-3}{4-0}=-\frac34

DC∥ABDC\parallel AB, ולכן משוואת DCDC: y=−34(x+4)y=-\frac34(x+4).

BCBC מאונכת לציר ה-xx, ולכן ל-CC שיעור x=4x=4: y=−34⋅8=−6y=-\frac34\cdot8=-6. C(4,−6)C(4,-6) - ברביע הרביעי, כנדרש.

טעות נפוצה: להפוך את השיפוע ולקחת ל-DCDC שיפוע −43-\frac43 - מתקבל C(4,−1023)C\left(4,-10\frac23\right).

סעיף ג

תשובה:

SCEDSAEB=4\frac{S_{CED}}{S_{AEB}}=4

מסעיף א(2) △AEB∼△CED\triangle AEB\sim\triangle CED, והצלעות המתאימות הן ABAB ו-CDCD.

CD=(4+4)2+(−6−0)2=10,AB=5CD=\sqrt{(4+4)^2+(-6-0)^2}=10,\qquad AB=5

יחס הדמיון CDAB=2\frac{CD}{AB}=2, ויחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון:

SCEDSAEB=22=4\frac{S_{CED}}{S_{AEB}}=2^2=4

טעות נפוצה: לענות שיחס השטחים הוא 2 - זה יחס הדמיון, ויחס השטחים הוא הריבוע שלו.

שאלה 4 · מעגל חסום במשולש ישר זווית במערכת צירים

המשולש ABOABO הוא ישר זווית.

הנקודה OO היא ראשית הצירים.

הצלע AOAO נמצאת על ציר ה-xx, והצלע BOBO נמצאת על ציר ה-yy (ראה ציור).

במשולש ABOABO חסום מעגל שמרכזו CC (הנקודה CC נמצאת ברביע השני).

הצלעות AOAO, BOBO ו-ABAB משיקות למעגל בנקודות DD, EE ו-FF בהתאמה.

ABCDEFO
א(1).

הוכח: המרובע OECDOECD הוא ריבוע.

א(2).

הוכח: המרובע ADCFADCF הוא דלתון.

נתון: D(−2,0)D(-2,0).

ב.

מצא את משוואת המעגל.

נתון: שיפוע הצלע ABAB הוא 34\frac34.

ג(1).

חשב את גודל הזווית CADCAD.

ג(2).

חשב את שטח הטרפז ACEOACEO.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א(1)

תשובה:

הוכחה: מלבן (3 זוויות ישרות) עם צלעות סמוכות שוות

∠DOE=90∘\angle DOE=90^\circ (הצירים מאונכים).

רדיוס מאונך למשיק בנקודת ההשקה: CD⊥AOCD\perp AO ו-CE⊥BOCE\perp BO, ולכן ∠CDO=∠CEO=90∘\angle CDO=\angle CEO=90^\circ.

מרובע עם שלוש זוויות ישרות הוא מלבן, ו-CD=CECD=CE (רדיוסים) - מלבן עם שתי צלעות סמוכות שוות הוא ריבוע.

טעות נפוצה: להסתפק בכך שיש למרובע ארבע זוויות ישרות - כך מוכיחים מלבן בלבד; בלי CD=CECD=CE אין ריבוע.

סעיף א(2)

תשובה:

הוכחה: AD=AFAD=AF, CD=CFCD=CF

AD=AFAD=AF - קטעי משיקים למעגל היוצאים מאותה נקודה AA שווים.

CD=CFCD=CF - רדיוסים.

במרובע ADCFADCF יש שני זוגות של צלעות סמוכות שוות, ולכן הוא דלתון.

טעות נפוצה: לטעון ש-AF=CFAF=CF - אלה קטע משיק ורדיוס, ואין סיבה שיהיו שווים; הזוגות השווים הם AD=AFAD=AF ו-CD=CFCD=CF.

סעיף ב

תשובה:

(x+2)2+(y−2)2=4(x+2)^2+(y-2)^2=4

OECDOECD ריבוע, ולכן CD=OD=2CD=OD=2: הרדיוס 2.

CC נמצאת מעל DD (כי CD⊥AOCD\perp AO) ובמרחק 2 ממנה, ברביע השני: C(−2,2)C(-2,2).

(x+2)2+(y−2)2=4(x+2)^2+(y-2)^2=4

טעות נפוצה: להפוך את הסימנים במשוואה ולכתוב (x−2)2+(y+2)2=4(x-2)^2+(y+2)^2=4 - זה מעגל שמרכזו (2,−2)(2,-2), ברביע הרביעי.

סעיף ג(1)

תשובה:

∠CAD≈18.43∘\angle CAD\approx18.43^\circ

השיפוע של ABAB הוא הטנגנס של הזווית שהישר יוצר עם ציר ה-xx:

tan⁡∠BAO=34⇒∠BAO≈36.87∘\tan\angle BAO=\frac34\quad\Rightarrow\quad\angle BAO\approx36.87^\circ

מרכז המעגל החסום הוא נקודת המפגש של חוצי הזוויות, ולכן ACAC חוצה את הזווית BAOBAO:

∠CAD=36.87∘2≈18.43∘\angle CAD=\frac{36.87^\circ}{2}\approx18.43^\circ

טעות נפוצה: לעצור ב-36.87∘36.87^\circ - זו הזווית BAOBAO כולה, ו-ACAC חוצה אותה.

סעיף ג(2)

תשובה:

10

במשולש CDACDA (∠CDA=90∘\angle CDA=90^\circ):

AD=CDtan⁡∠CAD=2tan⁡18.43∘≈6AD=\frac{CD}{\tan\angle CAD}=\frac{2}{\tan18.43^\circ}\approx6

(בדיוק: tan⁡∠CAD=13\tan\angle CAD=\frac13, ולכן AD=6AD=6.) AO=AD+DO=6+2=8AO=AD+DO=6+2=8.

CE∥AOCE\parallel AO (CECE מאונך לציר ה-yy), ולכן ACEOACEO טרפז שבסיסיו CE=2CE=2, AO=8AO=8, וגובהו EO=2EO=2:

S=(2+8)⋅22=10S=\frac{(2+8)\cdot2}{2}=10

טעות נפוצה: לחשב את ADAD עם הזווית 36.87∘36.87^\circ, לקבל AD=83AD=\frac83, AO=143AO=\frac{14}{3}, ושטח 203≈6.67\frac{20}{3}\approx6.67.

שאלה 5 · חקירת פונקציה רציונלית וזיהוי גרף הנגזרת

נתונה הפונקציה f(x)=x2−5x+3f(x)=\frac{x^2-5}{x+3}.

בסוף השאלה מופיעים ארבעה גרפים I-IV.

גרף I
גרף II
גרף III
גרף IV
א(1).

מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה.

א(2).

מצא את האסימפטוטות של הפונקציה המקבילות לצירים (אם יש כאלה).

א(3).

מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.

א(4).

מצא את השיעורים של נקודות הקיצון של הפונקציה, וקבע את סוגן.

א(5).

סרטט סקיצה של גרף הפונקציה.

ב(1).

מצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים של פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x).

ב(2).

מבין הגרפים I, II, III, IV שלפניך, איזה גרף מתאר את פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x)? נמק.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x≠−3x\neq-3

המכנה מתאפס ב-x=−3x=-3, ולכן התחום: כל xx פרט ל-x=−3x=-3.

טעות נפוצה: לפסול את אפסי המונה, x=±5x=\pm\sqrt5, ולכתוב x≠±5x\neq\pm\sqrt5 - הפונקציה מוגדרת שם ושווה 0.

סעיף א(2)

תשובה:

אנכית: x=−3x=-3; אין אסימפטוטה אופקית

ב-x=−3x=-3 המכנה מתאפס והמונה 9−5=4≠09-5=4\neq0, ולכן x=−3x=-3 אסימפטוטה אנכית.

מעלת המונה (2) גדולה ממעלת המכנה (1): כש-x→±∞x\to\pm\infty הפונקציה אינה שואפת למספר, ולכן אין אסימפטוטה אופקית.

טעות נפוצה: להפעיל את הכלל של מעלת מונה קטנה ממעלת המכנה ולענות שהאסימפטוטות הן x=−3x=-3 ו-y=0y=0 - כאן מעלת המונה גדולה, והפונקציה אינה שואפת למספר.

סעיף א(3)

תשובה:

(5,0)(\sqrt5,0), (−5,0)(-\sqrt5,0), (0,−53)\left(0,-\frac53\right)

ציר ה-xx: x2−5=0x^2-5=0, x=±5≈±2.24x=\pm\sqrt5\approx\pm2.24 (שניהם בתחום).

ציר ה-yy: f(0)=−53f(0)=\frac{-5}{3}.

נקודות החיתוך: (5,0)(\sqrt5,0), (−5,0)(-\sqrt5,0), (0,−53)\left(0,-\frac53\right).

טעות נפוצה: להציב x=0x=0 רק במונה ולקבל (0,−5)(0,-5).

סעיף א(4)

תשובה:

max⁡(−5,−10)\max(-5,-10), min⁡(−1,−2)\min(-1,-2)

f′(x)=2x(x+3)−(x2−5)⋅1(x+3)2=x2+6x+5(x+3)2=(x+1)(x+5)(x+3)2f'(x)=\frac{2x(x+3)-(x^2-5)\cdot1}{(x+3)^2}=\frac{x^2+6x+5}{(x+3)^2}=\frac{(x+1)(x+5)}{(x+3)^2}

f′(x)=0f'(x)=0 ב-x=−5x=-5 וב-x=−1x=-1. המכנה חיובי, והסימן הוא הסימן של (x+1)(x+5)(x+1)(x+5):

xxx<−5x<-5−5-5−5<x<−3-5<x<-3−3-3−3<x<−1-3<x<-1−1-1x>−1x>-1
f′(x)f'(x)++0−-לא מוגדרת−-0++
f(x)f(x)↗מקסימום↘↘מינימום↗
f(−5)=25−5−2=−10,f(−1)=1−52=−2f(-5)=\frac{25-5}{-2}=-10,\qquad f(-1)=\frac{1-5}{2}=-2

מקסימום (−5,−10)(-5,-10), מינימום (−1,−2)(-1,-2). (ערך המקסימום קטן מערך המינימום - הם על ענפים שונים של הגרף.)

טעות נפוצה: לקבוע את הסוג לפי הערכים - "−10<−2-10<-2, ולכן (−5,−10)(-5,-10) מינימום ו-(−1,−2)(-1,-2) מקסימום" - במקום לפי סימן הנגזרת.

סעיף א(5)

תשובה:

ענף שמאלי: עולה מ-−∞-\infty למקסימום (−5,−10)(-5,-10) ויורד ל-−∞-\infty ליד x=−3x=-3; ענף ימני: יורד מ-+∞+\infty ליד x=−3x=-3, חותך ב-−5-\sqrt5, מינימום (−1,−2)(-1,-2), עולה דרך (0,−53)\left(0,-\frac53\right) ו-(5,0)(\sqrt5,0) ל-+∞+\infty

מרכזים: אסימפטוטה x=−3x=-3, מקסימום (−5,−10)(-5,-10), מינימום (−1,−2)(-1,-2), חיתוכים (±5,0)(\pm\sqrt5,0) ו-(0,−53)\left(0,-\frac53\right).

ליד האסימפטוטה המונה חיובי (4): משמאל המכנה שלילי קטן - f→−∞f\to-\infty; מימין חיובי קטן - f→+∞f\to+\infty.

הענף השמאלי כולו מתחת לציר ה-xx; הענף הימני יורד מ-+∞+\infty, חותך את ציר ה-xx ב-−5-\sqrt5, מגיע למינימום, ועולה דרך (0,−53)\left(0,-\frac53\right) ו-(5,0)(\sqrt5,0).

טעות נפוצה: לסרטט את הענף הימני כולו מתחת לציר ה-xx כי המינימום שלילי - ולשכוח שליד x=−3x=-3 מימין הגרף מגיע מ-+∞+\infty וחותך את הציר ב-−5-\sqrt5.

סעיף ב(1)

תשובה:

x=−3x=-3, y=1y=1

f′(x)=x2+6x+5(x+3)2=(x+3)2−4(x+3)2=1−4(x+3)2f'(x)=\frac{x^2+6x+5}{(x+3)^2}=\frac{(x+3)^2-4}{(x+3)^2}=1-\frac{4}{(x+3)^2}

ב-x=−3x=-3 המכנה מתאפס והמונה 9−18+5=−4≠09-18+5=-4\neq0: אסימפטוטה אנכית x=−3x=-3.

מעלות המונה והמכנה שוות (2), יחס המקדמים 11\frac11: אסימפטוטה אופקית y=1y=1.

טעות נפוצה: לכתוב y=0y=0 כי "השבר 4(x+3)2\frac{4}{(x+3)^2} שואף ל-0" - ולשכוח את ה-1 שלפניו.

סעיף ב(2)

תשובה:

גרף IV

מה ידוע על f′f': אסימפטוטה אנכית x=−3x=-3 ואופקית y=1y=1; f′(x)=1−4(x+3)2<1f'(x)=1-\frac{4}{(x+3)^2}<1 לכל xx, ולכן הגרף מתחת ל-y=1y=1 ומתקרב אליה מלמטה; ליד x=−3x=-3, f′→−∞f'\to-\infty משני הצדדים; f′f' מתאפסת ב-x=−5x=-5 וב-x=−1x=-1.

גרף I חיובי כולו ושואף ל-+∞+\infty ליד האסימפטוטה - נפסל. גרף II אין לו אסימפטוטה אופקית - נפסל. גרף III רציף, בלי אסימפטוטה אנכית - נפסל.

גרף IV: מתחת לאסימפטוטה אופקית חיובית, יורד ל-−∞-\infty משני צדי האסימפטוטה האנכית, וחותך את ציר ה-xx פעמיים - זה גרף f′(x)f'(x).

טעות נפוצה: לבחור את גרף I - לחשוב שליד אסימפטוטה אנכית של ff גם f′f' "עולה לאינסוף"; כאן ff יורדת משני צדי x=−3x=-3, ולכן f′→−∞f'\to-\infty.

שאלה 6 · פולינום עם פרמטר: קיצון, משיק ושטח מורכב

בציור מוצגת סקיצה של הפונקציה f(x)=2x3−9x2+12x−af(x)=2x^3-9x^2+12x-a, aa הוא פרמטר.

א.

מצא את שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), והוכח שאחת מהן היא מקסימום והאחרת היא מינימום.

נתון כי שיעור ה-yy של נקודת המינימום הוא −2-2.

ב.

חשב את הערך של הפרמטר aa.

ג.

מעבירים משיק לגרף הפונקציה f(x)f(x) בנקודת החיתוך של הגרף עם ציר ה-yy, ומעבירים אנך לציר ה-xx דרך נקודת המקסימום של הפונקציה.

חשב את השטח המוגבל על ידי המשיק, על ידי האנך, על ידי גרף הפונקציה f(x)f(x) ועל ידי ציר ה-xx (השטח המקווקו בציור).

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

x=1x=1 מקסימום, x=2x=2 מינימום

f′(x)=6x2−18x+12=6(x2−3x+2)=6(x−1)(x−2)f'(x)=6x^2-18x+12=6(x^2-3x+2)=6(x-1)(x-2)

f′(x)=0f'(x)=0 ב-x=1x=1 וב-x=2x=2 (לא תלוי ב-aa).

xxx<1x<1111<x<21<x<222x>2x>2
f′(x)f'(x)++0−-0++
f(x)f(x)↗מקסימום↘מינימום↗

הנגזרת עוברת מחיובית לשלילית ב-x=1x=1 - מקסימום; משלילית לחיובית ב-x=2x=2 - מינימום.

טעות נפוצה: לפרק x2−3x+2x^2-3x+2 עם סימנים הפוכים, (x+1)(x+2)(x+1)(x+2), ולקבל נקודות קיצון ב-x=−1x=-1 וב-x=−2x=-2.

סעיף ב

תשובה:

a=6a=6

המינימום ב-x=2x=2:

f(2)=16−36+24−a=4−a=−2⇒a=6f(2)=16-36+24-a=4-a=-2\quad\Rightarrow\quad a=6

טעות נפוצה: להציב את שיעור ה-xx של המקסימום, f(1)=5−a=−2f(1)=5-a=-2, ולקבל a=7a=7.

סעיף ג

תשובה:

1

עם a=6a=6: f(x)=2x3−9x2+12x−6f(x)=2x^3-9x^2+12x-6, f(0)=−6f(0)=-6, f′(0)=12f'(0)=12. המשיק: y=12x−6y=12x-6, והוא חותך את ציר ה-xx ב-x=12x=\frac12.

האנך דרך המקסימום: x=1x=1 (מ-f(1)=−1f(1)=-1 עד ציר ה-xx).

f(x)−(12x−6)=2x3−9x2=x2(2x−9)<0f(x)-(12x-6)=2x^3-9x^2=x^2(2x-9)<0 ב-0<x<10<x<1, כלומר המשיק מעל הגרף.

מפצלים ב-x=12x=\frac12, שם הגבול העליון מתחלף מהמשיק לציר ה-xx:

S1=∫012((12x−6)−f(x))dx=∫012(9x2−2x3)dx=[3x3−x42]012=38−132=1132S_1=\int_0^{\frac12}\big((12x-6)-f(x)\big)dx=\int_0^{\frac12}(9x^2-2x^3)dx=\Big[3x^3-\frac{x^4}{2}\Big]_0^{\frac12}=\frac38-\frac1{32}=\frac{11}{32}
S2=∫121(0−f(x))dx=−[x42−3x3+6x2−6x]121=2132S_2=\int_{\frac12}^{1}\big(0-f(x)\big)dx=-\Big[\frac{x^4}{2}-3x^3+6x^2-6x\Big]_{\frac12}^{1}=\frac{21}{32}
S=1132+2132=1S=\frac{11}{32}+\frac{21}{32}=1

טעות נפוצה: לחשב את השטח בין המשיק לגרף מ-0 עד 1 בלי לפצל, ∫01(9x2−2x3)dx=2.5\int_0^1(9x^2-2x^3)dx=2.5 - כך נכלל גם משולש שנמצא מעל ציר ה-xx.

שאלה 7 · בעיית קיצון: היקף מרבי של מלבן

נתון מלבן ABCDABCD.

הנקודה FF היא אמצע הצלע BCBC.

EE היא נקודה על הצלע ADAD, כך ש-EFEF מאונך ל-ADAD.

הנקודה KK נמצאת על EFEF כך ש-EK=KC=10EK=KC=10 ס"מ (ראה ציור).

FC=xFC=x.

ADCBFEK
א.

הבע את FKFK באמצעות xx.

ב.

חשב את אורך צלע המלבן BCBC שעבורו היקף המלבן ABCDABCD יהיה מקסימלי (תוכל להשאיר שורש בתשובתך).

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

FK=100−x2FK=\sqrt{100-x^2}

EF⊥ADEF\perp AD ו-AD∥BCAD\parallel BC, ולכן EF⊥BCEF\perp BC: המשולש KFCKFC ישר זווית ב-FF.

לפי משפט פיתגורס, עם היתר KC=10KC=10:

FK2+FC2=KC2⇒FK=100−x2FK^2+FC^2=KC^2\quad\Rightarrow\quad FK=\sqrt{100-x^2}

(0<x<100<x<10.)

טעות נפוצה: לחבר במקום לחסר - FK=100+x2FK=\sqrt{100+x^2} - כאילו FKFK הוא היתר.

סעיף ב

תשובה:

BC=85≈17.89BC=8\sqrt5\approx17.89 ס"מ

FF אמצע BCBC, ולכן BC=2xBC=2x. AB=EF=EK+KF=10+100−x2AB=EF=EK+KF=10+\sqrt{100-x^2}.

P(x)=2⋅2x+2(10+100−x2)=4x+20+2100−x2,0<x<10P(x)=2\cdot2x+2\left(10+\sqrt{100-x^2}\right)=4x+20+2\sqrt{100-x^2},\qquad0<x<10
P′(x)=4+2⋅−2x2100−x2=4−2x100−x2P'(x)=4+2\cdot\frac{-2x}{2\sqrt{100-x^2}}=4-\frac{2x}{\sqrt{100-x^2}}
P′(x)=0⇒2100−x2=x⇒4(100−x2)=x2⇒x2=80P'(x)=0\quad\Rightarrow\quad2\sqrt{100-x^2}=x\quad\Rightarrow\quad4(100-x^2)=x^2\quad\Rightarrow\quad x^2=80

x=80=45≈8.94x=\sqrt{80}=4\sqrt5\approx8.94 (הפתרון השלילי נפסל).

בדיקת סוג: P′(1)=4−299>0P'(1)=4-\frac{2}{\sqrt{99}}>0, P′(9)=4−1819≈−0.13<0P'(9)=4-\frac{18}{\sqrt{19}}\approx-0.13<0 - מקסימום.

BC=2x=85≈17.89BC=2x=8\sqrt5\approx17.89 ס"מ.

טעות נפוצה: לעצור ב-x=45x=4\sqrt5 ולענות שזה אורך BCBC - אבל x=FCx=FC הוא חצי מהצלע.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.