דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 571 - מתכונת 4 ברמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035571 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 571 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שאלות קצרות: יחס שטחים בטרפז, מכפלה טלסקופית באינדוקציה, זהויות של ושיקוף והזזה של גרף

ענו על שניים מארבעת הסעיפים א–ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.

לפניכם טרפז ABCDABCD, (AB∥CD)(AB\parallel CD).

ABCD

נתון: שטח המשולש BDCBDC הוא 45 ושטח המשולש ABCABC הוא 18.

א(1).

חשבו את היחס בין אורך הבסיס הגדול ובין אורך הבסיס הקטן של הטרפז ABCDABCD.

א(2).

חשבו את שטח הטרפז ABCDABCD.

ב(1).

בעבור כל nn טבעי, הוכיחו באינדוקציה או בדרך אחרת את הטענה:

(1−122)⋅(1−132)⋅(1−142)⋅…⋅(1−1(n+1)2)=n+22(n+1)\left(1-\frac{1}{2^2}\right)\cdot\left(1-\frac{1}{3^2}\right)\cdot\left(1-\frac{1}{4^2}\right)\cdot\ldots\cdot\left(1-\frac{1}{(n+1)^2}\right)=\frac{n+2}{2(n+1)}
ב(2).

חשבו את המכפלה:

(1−132)⋅(1−142)⋅(1−152)⋅…⋅(1−11002)\left(1-\frac{1}{3^2}\right)\cdot\left(1-\frac{1}{4^2}\right)\cdot\left(1-\frac{1}{5^2}\right)\cdot\ldots\cdot\left(1-\frac{1}{100^2}\right)

בעבור כל אחת מן הטענות (1)-(2) שלפניכם, קבעו אם היא נכונה לכל xx. נמקו.

ג(1).

cos⁡(π−x)=cos⁡(π+x)\cos(\pi-x)=\cos(\pi+x)

ג(2).

cos⁡(π2+x)=cos⁡(x−π2)\cos\left(\frac{\pi}{2}+x\right)=\cos\left(x-\frac{\pi}{2}\right)

לפניכם הגרף של פונקציה f(x)f(x), המוגדרת לכל xx. לפונקציה f(x)f(x) אסימפטוטה אופקית שמשוואתה היא: y=2y=2 (ראו סרטוט), ו-2 נקודות קיצון בדיוק: נקודת מקסימום (1,6)(1,6) ונקודת מינימום (−3,−2)(-3,-2).

נגדיר את הפונקציה: g(x)=3−f(x)g(x)=3-f(x). גם הפונקציה g(x)g(x) מוגדרת לכל xx.

ד(1).

מצאו את משוואת האסימפטוטה האופקית של הפונקציה g(x)g(x). נמקו.

ד(2).

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגן.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

DC:AB=5:2DC:AB=5:2

נסמן ב-hh את גובה הטרפז.

במשולש BDCBDC הבסיס הוא DCDC, והקודקוד BB נמצא על הבסיס העליון - הגובה לבסיס DCDC הוא hh.

במשולש ABCABC הבסיס הוא ABAB, והקודקוד CC נמצא על הבסיס התחתון - הגובה לבסיס ABAB הוא גם hh.

למשולשים בעלי אותו גובה, יחס השטחים שווה ליחס הבסיסים:

DCAB=SBDCSABC=4518=52\frac{DC}{AB}=\frac{S_{BDC}}{S_{ABC}}=\frac{45}{18}=\frac52

היחס בין הבסיס הגדול לבסיס הקטן: DC:AB=5:2DC:AB=5:2.

טעות נפוצה: לכתוב את היחס הפוך, 2:52:5 - זה היחס בין הבסיס הקטן לגדול.

סעיף א(2)

תשובה:

63

האלכסון BDBD מחלק את הטרפז לשני משולשים: BDCBDC ו-ABDABD.

למשולשים ABDABD ו-ABCABC יש בסיס משותף ABAB ואותו גובה hh, ולכן SABD=SABC=18S_{ABD}=S_{ABC}=18.

SABCD=SBDC+SABD=45+18=63S_{ABCD}=S_{BDC}+S_{ABD}=45+18=63

טעות נפוצה: לחשוב שהאלכסון מחלק את הטרפז לשני משולשים שווי שטח, כמו במקבילית, ולקבל 2⋅45=902\cdot45=90.

סעיף ב(1)

תשובה:

הוכחה

נסמן ב-PnP_n את המכפלה שבאגף שמאל. הגורם האחרון בה הוא 1−1(n+1)21-\frac{1}{(n+1)^2}.

בדיקה עבור n=1n=1: P1=1−14=34P_1=1-\frac14=\frac34, ובאגף ימין 1+22⋅2=34\frac{1+2}{2\cdot2}=\frac34. הטענה נכונה.

הנחת האינדוקציה: Pk=k+22(k+1)P_k=\frac{k+2}{2(k+1)}.

צריך להוכיח: Pk+1=k+32(k+2)P_{k+1}=\frac{k+3}{2(k+2)}.

הגורם החדש ב-Pk+1P_{k+1} הוא 1−1(k+2)21-\frac{1}{(k+2)^2}. מפרקים אותו כהפרש ריבועים:

1−1(k+2)2=(k+2)2−1(k+2)2=(k+1)(k+3)(k+2)21-\frac{1}{(k+2)^2}=\frac{(k+2)^2-1}{(k+2)^2}=\frac{(k+1)(k+3)}{(k+2)^2}
Pk+1=Pk⋅(k+1)(k+3)(k+2)2=k+22(k+1)⋅(k+1)(k+3)(k+2)2=k+32(k+2)P_{k+1}=P_k\cdot\frac{(k+1)(k+3)}{(k+2)^2}=\frac{k+2}{2(k+1)}\cdot\frac{(k+1)(k+3)}{(k+2)^2}=\frac{k+3}{2(k+2)}

לפי עקרון האינדוקציה הטענה נכונה לכל nn טבעי.

טעות נפוצה: בשלב הצעד להכפיל שוב בגורם 1−1(k+1)21-\frac{1}{(k+1)^2} (הגורם האחרון של PkP_k) במקום ב-1−1(k+2)21-\frac{1}{(k+2)^2}, ולקבל k(k+2)22(k+1)3\frac{k(k+2)^2}{2(k+1)^3}, שאינו k+32(k+2)\frac{k+3}{2(k+2)}.

סעיף ב(2)

תשובה:

101150\frac{101}{150}

הגורם האחרון הוא 1−110021-\frac{1}{100^2}, כלומר n+1=100n+1=100 ו-n=99n=99. לפי ב(1):

(1−122)⋅(1−132)⋅…⋅(1−11002)=99+22⋅100=101200\left(1-\frac{1}{2^2}\right)\cdot\left(1-\frac{1}{3^2}\right)\cdot\ldots\cdot\left(1-\frac{1}{100^2}\right)=\frac{99+2}{2\cdot100}=\frac{101}{200}

במכפלה המבוקשת חסר הגורם הראשון 1−122=341-\frac{1}{2^2}=\frac34, ולכן מחלקים בו:

101200:34=101200⋅43=101150\frac{101}{200}:\frac34=\frac{101}{200}\cdot\frac43=\frac{101}{150}

טעות נפוצה: להציב בנוסחה ולענות 101200\frac{101}{200}, בלי לשים לב שהמכפלה המבוקשת מתחילה ב-1−1321-\frac{1}{3^2}.

סעיף ג(1)

תשובה:

הטענה נכונה

מפתחים לפי cos⁡(α±β)=cos⁡αcos⁡β∓sin⁡αsin⁡β\cos(\alpha\pm\beta)=\cos\alpha\cos\beta\mp\sin\alpha\sin\beta, כאשר cos⁡π=−1\cos\pi=-1 ו-sin⁡π=0\sin\pi=0:

cos⁡(π−x)=−1⋅cos⁡x+0⋅sin⁡x=−cos⁡x\cos(\pi-x)=-1\cdot\cos x+0\cdot\sin x=-\cos x
cos⁡(π+x)=−1⋅cos⁡x−0⋅sin⁡x=−cos⁡x\cos(\pi+x)=-1\cdot\cos x-0\cdot\sin x=-\cos x

שני האגפים שווים ל-−cos⁡x-\cos x לכל xx, ולכן הטענה נכונה.

טעות נפוצה: לכתוב cos⁡(π+x)=cos⁡x\cos(\pi+x)=\cos x "בגלל המחזוריות" (המחזור של cos⁡\cos הוא 2π2\pi, לא π\pi) ולקבוע שהטענה אינה נכונה.

סעיף ג(2)

תשובה:

הטענה אינה נכונה

cos⁡(π2+x)=cos⁡π2cos⁡x−sin⁡π2sin⁡x=−sin⁡x\cos\left(\frac{\pi}{2}+x\right)=\cos\frac{\pi}{2}\cos x-\sin\frac{\pi}{2}\sin x=-\sin x
cos⁡(x−π2)=cos⁡xcos⁡π2+sin⁡xsin⁡π2=sin⁡x\cos\left(x-\frac{\pi}{2}\right)=\cos x\cos\frac{\pi}{2}+\sin x\sin\frac{\pi}{2}=\sin x

השוויון −sin⁡x=sin⁡x-\sin x=\sin x מתקיים רק כאשר sin⁡x=0\sin x=0, ולא לכל xx.

דוגמה נגדית: עבור x=π2x=\frac{\pi}{2} אגף שמאל הוא cos⁡π=−1\cos\pi=-1 ואגף ימין הוא cos⁡0=1\cos0=1.

הטענה אינה נכונה.

טעות נפוצה: לנמק "קוסינוס זוגית, ולכן אפשר להפוך את הסימן בתוך הסוגריים" - זוגיות נותנת cos⁡(x−π2)=cos⁡(π2−x)\cos\left(x-\frac{\pi}{2}\right)=\cos\left(\frac{\pi}{2}-x\right), ולא cos⁡(π2+x)\cos\left(\frac{\pi}{2}+x\right) - ולקבוע שהטענה נכונה.

סעיף ד(1)

תשובה:

y=1y=1

g(x)=3−f(x)=−f(x)+3g(x)=3-f(x)=-f(x)+3: קודם שיקוף של הגרף של ff ביחס לציר ה-xx, ואחר כך הזזה של 3 יחידות למעלה.

ff שואפת ל-2 בשני הצדדים. לכן −f(x)-f(x) שואפת ל-−2-2, ו-g(x)=3−f(x)g(x)=3-f(x) שואפת ל-3−2=13-2=1.

משוואת האסימפטוטה האופקית של gg: y=1y=1.

טעות נפוצה: להתעלם מסימן המינוס ולהוסיף 3 לאסימפטוטה של ff, ולקבל y=5y=5.

סעיף ד(2)

תשובה:

max⁡(−3,5)\max(-3,5), min⁡(1,−3)\min(1,-3)

שיקוף ביחס לציר ה-xx מעביר נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) ל-(x0,−y0)(x_0,-y_0), וההזזה מעבירה אותה ל-(x0,3−y0)(x_0,3-y_0). שיעור ה-xx לא משתנה.

השיקוף הופך את הגרף "מלמעלה למטה": נקודת מקסימום של ff הופכת לנקודת מינימום של gg, ולהפך.

המקסימום של ff, (1,6)(1,6), עובר ל-(1,3−6)=(1,−3)(1,3-6)=(1,-3) - נקודת מינימום של gg.

המינימום של ff, (−3,−2)(-3,-2), עובר ל-(−3,3+2)=(−3,5)(-3,3+2)=(-3,5) - נקודת מקסימום של gg.

טעות נפוצה: לחשב נכון את הנקודות אבל להשאיר את הסוג של ff, ולענות max⁡(1,−3)\max(1,-3), min⁡(−3,5)\min(-3,5). השיקוף ביחס לציר ה-xx הופך מקסימום למינימום ולהפך.

שאלה 2 · סדרה חשבונית וסדרת הפרשי הריבועים של איברים סמוכים: הפרש, יחס סכומים ואיברים אמצעיים

נתונה סדרה חשבונית A ובה 2n2n איברים (nn הוא מספר טבעי). dd הוא הפרש הסדרה (d≠0d\ne0).

מגדירים סדרה נוספת B באופן הזה: bt=at+12−at2b_t=a_{t+1}^2-a_t^2.

בסדרה B יש 2n−12n-1 איברים.

א.

הוכיחו כי הסדרה B היא סדרה חשבונית, והביעו באמצעות dd את ההפרש שלה.

נסמן ב-SAS_A את סכום האיברים בסדרה A. נסמן ב-SBS_B את סכום האיברים בסדרה B.

ב.

הוכיחו: SB2n−1=d⋅SAn\frac{S_B}{2n-1}=\frac{d\cdot S_A}{n}.

נתון: d=3d=3, SB=5.8⋅SAS_B=5.8\cdot S_A, SB−SA=1440S_B-S_A=1440.

ג(1).

מצאו את nn.

ג(2).

מצאו את סכום שני האיברים האמצעיים בסדרה A.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

הוכחה; ההפרש של B הוא 2d22d^2

לפי נוסחת הפרש ריבועים: bt=(at+1−at)(at+1+at)=d(at+at+1)b_t=(a_{t+1}-a_t)(a_{t+1}+a_t)=d(a_t+a_{t+1}).

bt+1−bt=d(at+1+at+2)−d(at+at+1)=d(at+2−at)=d⋅2d=2d2b_{t+1}-b_t=d(a_{t+1}+a_{t+2})-d(a_t+a_{t+1})=d(a_{t+2}-a_t)=d\cdot2d=2d^2

ההפרש 2d22d^2 קבוע (לא תלוי ב-tt), ולכן B סדרה חשבונית שהפרשה 2d22d^2.

טעות נפוצה: לשכוח את הגורם dd שמחוץ לסוגריים ולענות שההפרש הוא 2d2d.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה: שני הצדדים שווים ל-d(a1+a2n)d(a_1+a_{2n})

בסכום של B כל ריבוע אמצעי מופיע פעם בסימן פלוס ופעם בסימן מינוס, ונשארים רק הקצוות:

SB=(a22−a12)+(a32−a22)+⋯+(a2n2−a2n−12)=a2n2−a12S_B=(a_2^2-a_1^2)+(a_3^2-a_2^2)+\dots+(a_{2n}^2-a_{2n-1}^2)=a_{2n}^2-a_1^2
a2n2−a12=(a2n−a1)(a2n+a1)=(2n−1)d (a1+a2n)a_{2n}^2-a_1^2=(a_{2n}-a_1)(a_{2n}+a_1)=(2n-1)d\,(a_1+a_{2n})

(בין a1a_1 ל-a2na_{2n} יש 2n−12n-1 הפרשים.) לכן SB2n−1=d(a1+a2n)\frac{S_B}{2n-1}=d(a_1+a_{2n}).

מצד שני SA=2n(a1+a2n)2=n(a1+a2n)S_A=\frac{2n(a_1+a_{2n})}{2}=n(a_1+a_{2n}), ולכן d⋅SAn=d(a1+a2n)\frac{d\cdot S_A}{n}=d(a_1+a_{2n}). שני הצדדים שווים.

(אפשר גם לפי נוסחת הסכום של B: b1+b2n−1=d(a1+a2)+d(a2n−1+a2n)=2d(a1+a2n)b_1+b_{2n-1}=d(a_1+a_2)+d(a_{2n-1}+a_{2n})=2d(a_1+a_{2n}), כי a2+a2n−1=a1+a2na_2+a_{2n-1}=a_1+a_{2n}.)

טעות נפוצה: לפרק a2n2−a12a_{2n}^2-a_1^2 כ-(a2n−a1)2(a_{2n}-a_1)^2 ולקבל SB=(2n−1)2d2S_B=(2n-1)^2d^2, ביטוי שלא קשור ל-SAS_A - זה הפרש ריבועים, לא ריבוע של הפרש.

סעיף ג(1)

תשובה:

n=15n=15

SB−SA=1440S_B-S_A=1440, ולכן SA≠0S_A\ne0 (אחרת גם SB=5.8⋅0=0S_B=5.8\cdot0=0). מסעיף ב:

SBSA=d(2n−1)n=3(2n−1)n\frac{S_B}{S_A}=\frac{d(2n-1)}{n}=\frac{3(2n-1)}{n}
3(2n−1)n=5.8⇒6n−3=5.8n⇒n=15\frac{3(2n-1)}{n}=5.8\quad\Rightarrow\quad6n-3=5.8n\quad\Rightarrow\quad n=15

טעות נפוצה: לפתוח את הסוגריים כ-3(2n−1)=6n−13(2n-1)=6n-1 ולקבל 0.2n=10.2n=1, n=5n=5.

סעיף ג(2)

תשובה:

20

מציבים SB=5.8SAS_B=5.8S_A במשוואה SB−SA=1440S_B-S_A=1440: 4.8SA=14404.8S_A=1440, SA=300S_A=300 (ו-SB=1740S_B=1740).

ב-A יש 30 איברים, והאמצעיים הם a15a_{15} ו-a16a_{16}. מרחקם מהקצוות שווה, ולכן a15+a16=a1+a30a_{15}+a_{16}=a_1+a_{30}.

a1+a30=2SA30=60030=20a_1+a_{30}=\frac{2S_A}{30}=\frac{600}{30}=20

(בדיקה: a1+a30=20a_1+a_{30}=20 ו-a30−a1=29⋅3=87a_{30}-a_1=29\cdot3=87, ולכן a302−a12=20⋅87=1740=SBa_{30}^2-a_1^2=20\cdot87=1740=S_B.)

טעות נפוצה: לענות 10 - זה SA30\frac{S_A}{30}, ממוצע האיברים, כלומר חצי מסכום שני האיברים האמצעיים.

שאלה 3 · תחרות אפייה בשלושה שלבים: הסתברות מותנית מיחס, מציאת , בייס וברנולי

בתחרות אפייה המתמודדים עוברים שלושה שלבים זה אחר זה: שלב המיון, חצי הגמר והגמר. רק מתמודד שעובר את שלב המיון עולה לחצי הגמר, ורק מתמודד שעובר את חצי הגמר עולה לגמר. מתמודד שעובר את הגמר זוכה בפרס.

ההסתברות שמתמודד יעבור את שלב המיון היא pp (0<p<10<p<1). ההסתברות שמתמודד שעבר את שלב המיון יעבור את חצי הגמר גדולה פי 3 מן ההסתברות שמתמודד יעבור את שלב המיון. ההסתברות שמתמודד יזכה בפרס גדולה פי 4 מן ההסתברות שמתמודד יעבור את שלב המיון ואת חצי הגמר ולא יעבור את הגמר.

א.

מצאו את ההסתברות שמתמודד שעבר את שלב המיון ואת חצי הגמר יעבור את הגמר.

85% מן המתמודדים אינם זוכים בפרס.

ב.

מצאו את הערך של pp.

ג.

ידוע כי מתמודד לא זכה בפרס. מהי ההסתברות שמתמודד זה עבר את שלב המיון?

מבין כל המתמודדים שלא זכו בפרס בוחרים באקראי 6 מתמודדים.

ד.

מהי ההסתברות שלפחות שניים מהם עברו את שלב המיון?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.8

נסמן ב-rr את ההסתברות לעבור את הגמר, בהינתן שהמתמודד הגיע אליו.

ענפי העץ: מיון pp; חצי גמר (בהינתן מיון) 3p3p; גמר (בהינתן חצי גמר) rr.

P(זוכה)=p⋅3p⋅r=3p2r,P(עובר מיון וחצי גמר ונכשל בגמר)=3p2(1−r)P(\text{זוכה})=p\cdot3p\cdot r=3p^2r,\qquad P(\text{עובר מיון וחצי גמר ונכשל בגמר})=3p^2(1-r)

לפי הנתון: 3p2r=4⋅3p2(1−r)3p^2r=4\cdot3p^2(1-r). מחלקים ב-3p2≠03p^2\neq0:

r=4−4r⇒r=0.8r=4-4r\quad\Rightarrow\quad r=0.8

טעות נפוצה: לכתוב את היחס הפוך, 4⋅3p2r=3p2(1−r)4\cdot3p^2r=3p^2(1-r), ולקבל r=0.2r=0.2.

סעיף ב

תשובה:

p=0.25p=0.25

P(זוכה)=1−0.85=0.15P(\text{זוכה})=1-0.85=0.15.

3p2⋅0.8=2.4p2=0.15⇒p2=0.0625⇒p=0.253p^2\cdot0.8=2.4p^2=0.15\quad\Rightarrow\quad p^2=0.0625\quad\Rightarrow\quad p=0.25

(p>0p>0.) בדיקה: ההסתברות לעבור את חצי הגמר היא 3p=0.753p=0.75 - חוקית.

טעות נפוצה: להשוות את 2.4p22.4p^2 ל-0.85 ולקבל p≈0.595p\approx0.595 - ואז 3p≈1.79>13p\approx1.79>1, שאינה הסתברות.

סעיף ג

תשובה:

217≈0.118\frac{2}{17}\approx0.118

כל מי שזכה עבר את שלב המיון, ולכן:

P(עבר מיון ולא זכה)=0.25−0.15=0.1P(\text{עבר מיון ולא זכה})=0.25-0.15=0.1
P(עבר מיון∣לא זכה)=0.10.85=217≈0.118P(\text{עבר מיון}\mid\text{לא זכה})=\frac{0.1}{0.85}=\frac{2}{17}\approx0.118

טעות נפוצה: לחשב בכיוון ההפוך, P(לא זכה∣עבר מיון)=0.10.25=0.4P(\text{לא זכה}\mid\text{עבר מיון})=\frac{0.1}{0.25}=0.4.

סעיף ד

תשובה:

≈0.1506\approx0.1506

הבחירה מתוך המתמודדים שלא זכו, ולכן ההסתברות להצלחה בכל בחירה היא 217\frac{2}{17} (סעיף ג). ניסוי ברנולי עם n=6n=6:

P(לפחות 2)=1−(1517)6−(61)⋅217⋅(1517)5≈1−0.4719−0.3775=0.1506P(\text{לפחות 2})=1-\left(\frac{15}{17}\right)^6-\binom61\cdot\frac{2}{17}\cdot\left(\frac{15}{17}\right)^5\approx1-0.4719-0.3775=0.1506

טעות נפוצה: להשתמש בהסתברות 0.250.25 של כל המתמודדים, ולקבל 1−0.756−6⋅0.25⋅0.755≈0.46611-0.75^6-6\cdot0.25\cdot0.75^5\approx0.4661.

שאלה 4 · ישר המקביל למשיק: דמיון משולשים, יחס שטחים ויחס קטעים במשולש חסום

המשולש ABCABC חסום במעגל. הישר MNMN משיק למעגל בנקודה AA. דרך הקודקוד BB העבירו ישר המקביל ל-MNMN, והוא חותך את הצלע ACAC בנקודה DD. הנקודה EE נמצאת על הקטע BDBD (ראו סרטוט).

ABCDEMN
א.

הוכיחו כי △ABD∼△ACB\triangle ABD\sim\triangle ACB.

ב.

הוכיחו כי ADAC=AB2AC2\frac{AD}{AC}=\frac{AB^2}{AC^2}.

נתון: DC=3ADDC=3AD.

ג.

מצאו את היחס ACAB\frac{AC}{AB}.

נתון: שטח המשולש ABCABC הוא 40. נסמן ב-SS את שטח המשולש ADEADE.

ד.

הביעו באמצעות SS את שטח המשולש BECBEC.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הוכחה: ∠A\angle A משותפת ו-∠ADB=∠ABC\angle ADB=\angle ABC (ז.ז.)

הזווית AA משותפת לשני המשולשים (DD על ACAC, ולכן ∠BAD=∠CAB\angle BAD=\angle CAB).

∠NAC=∠ABC\angle NAC=\angle ABC - הזווית בין המשיק ANAN למיתר ACAC שווה לזווית ההיקפית הנשענת על הקשת ACAC מהצד השני של המיתר.

BD∥MNBD\parallel MN, והישר ACAC חותך את שניהם, ולכן ∠ADB=∠NAC\angle ADB=\angle NAC (זוויות מתחלפות).

מכאן ∠ADB=∠ABC\angle ADB=\angle ABC, ולפי ז.ז.: △ABD∼△ACB\triangle ABD\sim\triangle ACB, בהתאמה A↔AA\leftrightarrow A, D↔BD\leftrightarrow B, B↔CB\leftrightarrow C.

טעות נפוצה: לכתוב את הדמיון בהתאמה D↔CD\leftrightarrow C (△ABD∼△ABC\triangle ABD\sim\triangle ABC) ולהסיק ADAC=ABAB=1\frac{AD}{AC}=\frac{AB}{AB}=1, כלומר D=CD=C - מה שאינו נכון.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה: SABDSACB=k2=AB2AC2\frac{S_{ABD}}{S_{ACB}}=k^2=\frac{AB^2}{AC^2} וגם SABDSABC=ADAC\frac{S_{ABD}}{S_{ABC}}=\frac{AD}{AC}

יחס הדמיון מסעיף א:

k=ABAC=ADAB=BDCBk=\frac{AB}{AC}=\frac{AD}{AB}=\frac{BD}{CB}

יחס השטחים של המשולשים הדומים הוא ריבוע יחס הדמיון:

SABDSACB=k2=AB2AC2\frac{S_{ABD}}{S_{ACB}}=k^2=\frac{AB^2}{AC^2}

מצד שני, למשולשים ABDABD ו-ABCABC יש קודקוד משותף BB, והבסיסים ADAD ו-ACAC על אותו ישר - לכן יש להם אותו גובה, ויחס השטחים הוא יחס הבסיסים:

SABDSABC=ADAC\frac{S_{ABD}}{S_{ABC}}=\frac{AD}{AC}

משני השוויונות: ADAC=AB2AC2\frac{AD}{AC}=\frac{AB^2}{AC^2}.

(אפשר גם ישירות: ADAB=ABAC\frac{AD}{AB}=\frac{AB}{AC} נותן AD=AB2ACAD=\frac{AB^2}{AC}, ומחלקים ב-ACAC.)

טעות נפוצה: לכתוב שיחס השטחים שווה ל-kk ולא ל-k2k^2, ולקבל את הטענה השגויה ADAC=ABAC\frac{AD}{AC}=\frac{AB}{AC}, כלומר AD=ABAD=AB.

סעיף ג

תשובה:

ACAB=2\frac{AC}{AB}=2

AC=AD+DC=AD+3AD=4ADAC=AD+DC=AD+3AD=4AD, ולכן ADAC=14\frac{AD}{AC}=\frac14.

לפי סעיף ב:

AB2AC2=14⇒ABAC=12⇒ACAB=2\frac{AB^2}{AC^2}=\frac14\quad\Rightarrow\quad\frac{AB}{AC}=\frac12\quad\Rightarrow\quad\frac{AC}{AB}=2

טעות נפוצה: לכתוב ADAC=13\frac{AD}{AC}=\frac13 (לבלבל בין ACAC ל-DCDC), ולקבל ACAB=3\frac{AC}{AB}=\sqrt3.

סעיף ד

תשובה:

S△BEC=30−3SS_{\triangle BEC}=30-3S

לפי סעיף ב: SABDSABC=ADAC=14\frac{S_{ABD}}{S_{ABC}}=\frac{AD}{AC}=\frac14, ולכן

SABD=404=10,SBDC=40−10=30S_{ABD}=\frac{40}{4}=10,\qquad S_{BDC}=40-10=30

למשולשים ADEADE ו-CDECDE יש קודקוד משותף EE, והבסיסים ADAD ו-DCDC על הישר ACAC. לכן

SCDESADE=DCAD=3⇒SCDE=3S\frac{S_{CDE}}{S_{ADE}}=\frac{DC}{AD}=3\quad\Rightarrow\quad S_{CDE}=3S

הקטע CECE מחלק את המשולש BDCBDC למשולשים BECBEC ו-CDECDE:

SBEC=SBDC−SCDE=30−3SS_{BEC}=S_{BDC}-S_{CDE}=30-3S

טעות נפוצה: להפוך את היחס ולכתוב SCDE=S3S_{CDE}=\frac S3, ולקבל 30−S330-\frac S3.

שאלה 5 · משולש שווה שוקיים ומעגל חסום: המרחק מהקודקוד, זווית כפולה בצורת סינוס ומשפט הקוסינוסים

במשולש שווה שוקיים ABCABC (AC=ABAC=AB) חסום מעגל שמרכזו בנקודה OO ורדיוסו rr (ראו סרטוט). נסמן: ∠ACB=2α\angle ACB=2\alpha.

ABCO
א(1).

הביעו באמצעות rr ו-α\alpha את אורך הקטע AOAO.

א(2).

הביעו באמצעות rr ו-α\alpha את אורך הבסיס BCBC.

נתון כי אורך הקטע BOBO גדול פי 73\frac73 מאורך הקטע AOAO.

ב.

מצאו את sin⁡α\sin\alpha ואת α\alpha.

הציבו sin⁡α=13\sin\alpha=\frac13 וענו על הסעיפים ג-ד. המעגל חותך את הקטע BOBO בנקודה KK. נתון כי אורך הקטע CKCK הוא 33\sqrt{33}.

ג.

מצאו את הערך של rr.

הנקודה EE נמצאת על הצלע CBCB. נתון כי שטח המשולש CKECKE הוא 2.

ד.

חשבו את אורך הקטע BEBE.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

AO=rcos⁡2αAO=\frac{r}{\cos2\alpha}

נסמן ב-TT את נקודת ההשקה של המעגל עם השוק ACAC: OT⊥ACOT\perp AC ו-OT=rOT=r.

∠ABC=∠ACB=2α\angle ABC=\angle ACB=2\alpha, ולכן ∠BAC=180∘−4α\angle BAC=180^\circ-4\alpha.

מרכז המעגל החסום נמצא על חוצה הזווית AA: ∠OAT=180∘−4α2=90∘−2α\angle OAT=\frac{180^\circ-4\alpha}2=90^\circ-2\alpha.

במשולש ישר הזווית ATOATO:

AO=OTsin⁡(90∘−2α)=rcos⁡2αAO=\frac{OT}{\sin(90^\circ-2\alpha)}=\frac{r}{\cos2\alpha}

טעות נפוצה: לחשב את זווית הראש כאילו זווית הבסיס היא α\alpha (∠OAT=90∘−α\angle OAT=90^\circ-\alpha) - מקבלים AO=rcos⁡αAO=\frac{r}{\cos\alpha}.

סעיף א(2)

תשובה:

BC=2rcos⁡αsin⁡αBC=\frac{2r\cos\alpha}{\sin\alpha}

נסמן ב-MM את נקודת ההשקה עם BCBC: OM⊥BCOM\perp BC, OM=rOM=r. COCO חוצה את ∠ACB\angle ACB, ולכן ∠OCM=α\angle OCM=\alpha.

במשולש ישר הזווית OMCOMC: CM=rtan⁡αCM=\frac{r}{\tan\alpha}.

המשולש שווה שוקיים, ולכן MM (על חוצה זווית הראש, שהוא גם התיכון) היא אמצע BCBC:

BC=2CM=2rtan⁡α=2rcos⁡αsin⁡αBC=2CM=\frac{2r}{\tan\alpha}=\frac{2r\cos\alpha}{\sin\alpha}

טעות נפוצה: להפוך את היחס ולכתוב CM=rtan⁡αCM=r\tan\alpha - מקבלים BC=2rtan⁡αBC=2r\tan\alpha.

סעיף ב

תשובה:

sin⁡α=13\sin\alpha=\frac13, α≈19.47∘\alpha\approx19.47^\circ

גם BOBO חוצה זווית בסיס, ובמשולש ישר הזווית OMBOMB: BO=rsin⁡αBO=\frac{r}{\sin\alpha}.

rsin⁡α=73⋅rcos⁡2α⇒3cos⁡2α=7sin⁡α\frac{r}{\sin\alpha}=\frac73\cdot\frac{r}{\cos2\alpha}\quad\Rightarrow\quad3\cos2\alpha=7\sin\alpha

במשוואה מופיע sin⁡α\sin\alpha, ולכן מציבים את הצורה cos⁡2α=1−2sin⁡2α\cos2\alpha=1-2\sin^2\alpha:

3−6sin⁡2α=7sin⁡α⇒6sin⁡2α+7sin⁡α−3=0⇒(3sin⁡α−1)(2sin⁡α+3)=03-6\sin^2\alpha=7\sin\alpha\quad\Rightarrow\quad6\sin^2\alpha+7\sin\alpha-3=0\quad\Rightarrow\quad(3\sin\alpha-1)(2\sin\alpha+3)=0

sin⁡α=−32\sin\alpha=-\frac32 נפסל (∣sin⁡α∣≤1|\sin\alpha|\le1, ו-α\alpha חדה). לכן sin⁡α=13\sin\alpha=\frac13 ו-α≈19.47∘\alpha\approx19.47^\circ (זווית הבסיס 2α≈38.94∘2\alpha\approx38.94^\circ).

טעות נפוצה: לכתוב cos⁡2α=1−sin⁡2α\cos2\alpha=1-\sin^2\alpha (לשכוח את המקדם 2) - מתקבל 3sin⁡2α+7sin⁡α−3=03\sin^2\alpha+7\sin\alpha-3=0, sin⁡α≈0.37\sin\alpha\approx0.37 ו-α≈21.71∘\alpha\approx21.71^\circ.

סעיף ג

תשובה:

r=1.5r=1.5

CO=BO=rsin⁡α=3rCO=BO=\frac{r}{\sin\alpha}=3r, ו-OK=rOK=r.

במשולש COBCOB: ∠COB=180∘−α−α=180∘−2α\angle COB=180^\circ-\alpha-\alpha=180^\circ-2\alpha, ולכן cos⁡∠COK=cos⁡(180∘−2α)=−cos⁡2α\cos\angle COK=\cos(180^\circ-2\alpha)=-\cos2\alpha.

cos⁡2α=1−2sin⁡2α=1−29=79\cos2\alpha=1-2\sin^2\alpha=1-\frac29=\frac79, ולכן cos⁡∠COK=−79\cos\angle COK=-\frac79.

משפט הקוסינוסים במשולש COKCOK:

CK2=9r2+r2−2⋅3r⋅r⋅(−79)=10r2+143r2=443r2CK^2=9r^2+r^2-2\cdot3r\cdot r\cdot\left(-\frac79\right)=10r^2+\frac{14}3r^2=\frac{44}3r^2

443r2=33\frac{44}3r^2=33, ולכן r2=94r^2=\frac94 ו-r=1.5r=1.5.

טעות נפוצה: להציב cos⁡(180∘−2α)=cos⁡2α=79\cos(180^\circ-2\alpha)=\cos2\alpha=\frac79 (בלי היפוך הסימן) - מקבלים 163r2=33\frac{16}3r^2=33 ו-r≈2.49r\approx2.49.

סעיף ד

תשובה:

BE=62−4≈4.49BE=6\sqrt2-4\approx4.49

BO=3r=4.5BO=3r=4.5 ו-OK=1.5OK=1.5, ולכן BK=BO−OK=3BK=BO-OK=3.

הגובה מ-KK לצלע CBCB: h=BKsin⁡∠KBC=3sin⁡α=3⋅13=1h=BK\sin\angle KBC=3\sin\alpha=3\cdot\frac13=1.

SCKE=12⋅CE⋅1=2⇒CE=4S_{CKE}=\frac12\cdot CE\cdot1=2\quad\Rightarrow\quad CE=4

cos⁡α=1−19=223\cos\alpha=\sqrt{1-\frac19}=\frac{2\sqrt2}3, ולפי א(2): BC=2rcos⁡αsin⁡α=2⋅1.5⋅22/31/3=62≈8.49BC=\frac{2r\cos\alpha}{\sin\alpha}=2\cdot1.5\cdot\frac{2\sqrt2/3}{1/3}=6\sqrt2\approx8.49 (CE<BCCE<BC, ולכן EE על הצלע).

BE=BC−CE=62−4≈4.49BE=BC-CE=6\sqrt2-4\approx4.49

טעות נפוצה: לחשב את הגובה עם כל הקטע BO=4.5BO=4.5 במקום BKBK - מקבלים h=1.5h=1.5, CE=83CE=\frac83 ו-BE≈5.82BE\approx5.82.

שאלה 6 · פונקציה רציונלית אי-זוגית עם פרמטר, הגרף של ופונקציית הצטברות

נתונה הפונקציה: f(x)=x4−a2x3f(x)=\frac{x^4-a^2}{x^3}, המוגדרת עבור x≠0x\neq0. aa הוא פרמטר חיובי.

הביעו את תשובותיכם באמצעות aa, אם יש צורך.

א(1).

מצאו את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה f(x)f(x) המאונכות לצירים, אם יש כאלה.

א(2).

הראו שהפונקציה f(x)f(x) היא פונקציה אי זוגית.

א(3).

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים, אם יש כאלה.

א(4).

מצאו את תחומי העלייה ואת תחומי הירידה של הפונקציה f(x)f(x), אם יש כאלה.

א(5).

מצאו את תחום הקעירות כלפי מעלה (∪\cup) ואת תחום הקעירות כלפי מטה (∩\cap) של הפונקציה f(x)f(x).

ב.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה גם הפונקציה: g(x)=∣f(x)∣−bg(x)=|f(x)|-b, bb הוא פרמטר חיובי. הפונקציה g(x)g(x) מוגדרת באותו התחום כמו הפונקציה f(x)f(x).

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

ידוע כי אחת מנקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x) היא: (−2,−3.75)(-2,-3.75).

ד.

מצאו את הערכים של aa ו-bb.

נתונה גם הפונקציה: s(x)=∫−2xg(t) dts(x)=\int_{-2}^{x}g(t)\,dt, המוגדרת בתחום: x<−2x<-2.

ה.

מהו סוג נקודת הקיצון של s(x)s(x)? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א(1)

תשובה:

x=0x=0 (אין אסימפטוטה אופקית)

המכנה מתאפס ב-x=0x=0 והמונה שם −a2≠0-a^2\neq0 - אסימפטוטה אנכית x=0x=0.

f(x)=x−a2x3f(x)=x-\frac{a^2}{x^3}: כאשר x→±∞x\to\pm\infty, a2x3→0\frac{a^2}{x^3}\to0 ו-f(x)→±∞f(x)\to\pm\infty (הגרף מתקרב לישר y=xy=x, שאינו מאונך לצירים) - אין אסימפטוטה אופקית.

טעות נפוצה: לכתוב אסימפטוטה y=1y=1 מהמקדמים המובילים - מעלת המונה (4) גדולה ממעלת המכנה (3).

סעיף א(2)

תשובה:

f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x) לכל x≠0x\neq0

התחום x≠0x\neq0 סימטרי.

f(−x)=(−x)4−a2(−x)3=x4−a2−x3=−f(x)f(-x)=\frac{(-x)^4-a^2}{(-x)^3}=\frac{x^4-a^2}{-x^3}=-f(x)

טעות נפוצה: לכתוב (−x)3=x3(-x)^3=x^3, לקבל f(−x)=f(x)f(-x)=f(x) ולהסיק שהפונקציה זוגית.

סעיף א(3)

תשובה:

(−a,0)\left(-\sqrt a,0\right), (a,0)\left(\sqrt a,0\right); אין חיתוך עם ציר ה-yy

x=0x=0 אינו בתחום - אין חיתוך עם ציר ה-yy.

x4−a2=0x^4-a^2=0: (x2−a)(x2+a)=0\left(x^2-a\right)\left(x^2+a\right)=0. x2+a>0x^2+a>0, ולכן x2=ax^2=a ו-x=±ax=\pm\sqrt a.

טעות נפוצה: לעבור מ-x4=a2x^4=a^2 ישר ל-x=±ax=\pm a (להוציא שורש ריבועי פעם אחת בלבד).

סעיף א(4)

תשובה:

תחומי עלייה: x<0x<0 או x>0x>0; תחומי ירידה: אין

f(x)=x−a2x−3f(x)=x-a^2x^{-3}:

f′(x)=1+3a2x−4=1+3a2x4=x4+3a2x4>0f'(x)=1+3a^2x^{-4}=1+\frac{3a^2}{x^4}=\frac{x^4+3a^2}{x^4}>0

הפונקציה עולה בכל אחד מהקטעים x<0x<0 ו-x>0x>0, ואין לה נקודות קיצון.

טעות נפוצה: לטעות בסימן ולכתוב f′=1−3a2x4f'=1-\frac{3a^2}{x^4} - מקבלים "קיצון" ב-x4=3a2x^4=3a^2.

סעיף א(5)

תשובה:

קעירות כלפי מעלה: x<0x<0; קעירות כלפי מטה: x>0x>0

f′′(x)=(1+3a2x−4)′=−12a2x−5=−12a2x5f''(x)=\left(1+3a^2x^{-4}\right)'=-12a^2x^{-5}=-\frac{12a^2}{x^5}

עבור x<0x<0: x5<0x^5<0 ולכן f′′>0f''>0 - קעורה כלפי מעלה. עבור x>0x>0: f′′<0f''<0 - קעורה כלפי מטה.

טעות נפוצה: לשכוח את המינוס שנוצר מגזירת x−4x^{-4} (f′′=12a2x5f''=\frac{12a^2}{x^5}) ולקבל את התחומים הפוכים: ∪\cup עבור x>0x>0.

סעיף ב

תשובה:

שני ענפים עולים, סימטריים ביחס לראשית: ענף שמאלי מ-−∞-\infty דרך (−a,0)\left(-\sqrt a,0\right) ל-+∞+\infty ליד x=0x=0, קעור כלפי מעלה; ענף ימני מ-−∞-\infty ליד x=0x=0 דרך (a,0)\left(\sqrt a,0\right) ל-+∞+\infty, קעור כלפי מטה; אסימפטוטה x=0x=0

ליד x=0x=0 המונה שלילי (−a2-a^2): כאשר x→0−x\to0^-, המכנה x3<0x^3<0 ו-f→+∞f\to+\infty; כאשר x→0+x\to0^+, f→−∞f\to-\infty.

הענף השמאלי עולה מ-−∞-\infty (כאשר x→−∞x\to-\infty), חותך ב-−a-\sqrt a ועולה ל-+∞+\infty, קעור כלפי מעלה; הענף הימני סימטרי לו ביחס לראשית.

סקיצה (עבור a=1a=1):

טעות נפוצה: לסרטט את הענף השמאלי יורד ל-−∞-\infty ליד x=0x=0 (כמו ב-1x\frac1x) - המונה שם שלילי והמכנה שלילי, ולכן f→+∞f\to+\infty.

סעיף ג

תשובה:

גרף זוגי: ∣f(x)∣|f(x)| מוזז למטה ב-bb; נקודות מינימום (חוד) ב-(±a,−b)\left(\pm\sqrt a,-b\right), g→+∞g\to+\infty משני צדי x=0x=0 וכאשר x→±∞x\to\pm\infty; אסימפטוטה x=0x=0

משקפים מעל ציר ה-xx את החלקים שבהם f<0f<0 (x<−ax<-\sqrt a ו-0<x<a0<x<\sqrt a). מתקבל גרף זוגי: ∣f∣|f| יורדת מ-+∞+\infty (ליד 0+0^+) לחוד ב-(a,0)\left(\sqrt a,0\right) ועולה ל-+∞+\infty, וכך גם בצד השמאלי.

מזיזים bb יחידות למטה: החודים ב-(±a,−b)\left(\pm\sqrt a,-b\right).

סקיצה (עבור a=1a=1, b=1b=1):

טעות נפוצה: להשאיר את הענף שליד 0+0^+ יורד ל-−∞-\infty - אחרי הערך המוחלט ∣f∣→+∞|f|\to+\infty גם שם.

סעיף ד

תשובה:

a=4a=4, b=3.75b=3.75

ff עולה בכל ענף ואין לה קיצון, ולכן הקיצון היחיד של ∣f∣|f| הוא באפסים של ff (חוד, ∣f∣=0|f|=0). נקודות הקיצון של gg: (±a,−b)\left(\pm\sqrt a,-b\right).

(−2,−3.75)(-2,-3.75): −a=−2-\sqrt a=-2, כלומר a=4a=4; −b=−3.75-b=-3.75, כלומר b=3.75b=3.75.

טעות נפוצה: לשכוח להעלות בריבוע ולענות a=2a=2.

סעיף ה

תשובה:

נקודת מקסימום (ב-x=−4x=-4)

s′(x)=g(x)s'(x)=g(x) (המשפט היסודי - נכון גם כשהמשתנה משמאל לגבול התחתון).

f(x)=x4−16x3f(x)=\frac{x^4-16}{x^3}. ff עולה ב-x<0x<0 ו-f(−2)=0f(-2)=0, ולכן עבור x<−2x<-2: f<0f<0 ו-g=−f−3.75g=-f-3.75.

−f-f יורדת, ולכן gg יורדת בתחום: g→+∞g\to+\infty כאשר x→−∞x\to-\infty, ו-g(−2)=−3.75<0g(-2)=-3.75<0 - gg מתאפסת פעם אחת.

f(−4)=256−16−64=−3.75f(-4)=\frac{256-16}{-64}=-3.75, ולכן g(−4)=3.75−3.75=0g(-4)=3.75-3.75=0.

עבור x<−4x<-4: g>0g>0 ו-ss עולה; עבור −4<x<−2-4<x<-2: g<0g<0 ו-ss יורדת. ב-x=−4x=-4 נקודת מקסימום.

טעות נפוצה: לחשוב שמשמאל לגבול התחתון הסימנים מתהפכים (ss יורדת כש-g>0g>0) ולענות "מינימום" - הנגזרת היא g(x)g(x) בכל צד של הגבול.

שאלה 7 · פונקציה טריגונומטרית עם פרמטר: אפסים, שיפוע מערך של , קיצון בתחום סגור, גרף הנגזרת ואינטגרל

נתונה הפונקציה: f(x)=(b+cos⁡2x)sin⁡xf(x)=(b+\cos^2x)\sin x, המוגדרת בתחום: −π≤x≤π-\pi\le x\le\pi, bb הוא פרמטר.

א.

האם הפונקציה f(x)f(x) היא זוגית או אי-זוגית? נמקו את תשובתכם.

נתון כי לגרף הפונקציה f(x)f(x) יש בדיוק שלוש נקודות חיתוך עם ציר ה-xx.

ב.

לפניכם שלוש אפשרויות I-III לערכים של bb. קבעו איזו אפשרות יכולה להתאים לפונקציה f(x)f(x), ונמקו את קביעתכם. I. b=0b=0 II. −1<b<0-1<b<0 III. b>0b>0

נתון כי שיפוע המשיק לגרף הפונקציה f(x)f(x), כאשר: cos⁡x=13\cos x=\frac13, הוא: −718-\frac7{18}.

ג.

מצאו את הערך של bb.

הציבו b=12b=\frac12 בפונקציה f(x)f(x), וענו על הסעיפים ד-ו.

ד.

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

ה(1).

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ה(2).

סרטטו סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x).

נתונה הפונקציה g(x)g(x) המקיימת: g(x)=(f(x))2⋅f′(x)g(x)=(f(x))^2\cdot f'(x). הפונקציה g(x)g(x) מוגדרת בתחום: 0≤x≤π0\le x\le\pi.

ו.

חשבו את סך השטחים ברביע הראשון המוגבלים על ידי גרף הפונקציה g(x)g(x) ועל ידי ציר ה-xx.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

אי-זוגית

התחום סימטרי, ו-cos⁡2(−x)=cos⁡2x\cos^2(-x)=\cos^2x, sin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x:

f(−x)=(b+cos⁡2x)(−sin⁡x)=−f(x)f(-x)=(b+\cos^2x)(-\sin x)=-f(x)

לכן ff אי-זוגית.

טעות נפוצה: לטעון ש-ff זוגית כי cos⁡2x\cos^2x 'מבטל' את הסימן - הריבוע נמצא רק על cos⁡x\cos x, והגורם sin⁡x\sin x נשאר אי-זוגי.

סעיף ב

תשובה:

אפשרות III: b>0b>0

f=0f=0 כאשר sin⁡x=0\sin x=0 (x=−π,0,πx=-\pi,0,\pi - שלוש נקודות לכל bb) או cos⁡2x=−b\cos^2x=-b.

I: b=0b=0 - cos⁡x=0\cos x=0, x=±π2x=\pm\frac\pi2: חמש נקודות. נפסל.

II: −1<b<0-1<b<0 - 0<−b<10<-b<1, ו-cos⁡x=±−b\cos x=\pm\sqrt{-b} נותן ארבעה פתרונות חדשים: שבע נקודות. נפסל.

III: b>0b>0 - cos⁡2x=−b<0\cos^2x=-b<0 אין פתרון: בדיוק שלוש נקודות. מתאים.

טעות נפוצה: לשכוח שעבור b=0b=0 הגורם cos⁡2x\cos^2x מתאפס ב-x=±π2x=\pm\frac\pi2, לחשוב שנשארים רק האפסים של sin⁡x\sin x, ולבחור באפשרות I.

סעיף ג

תשובה:

b=12b=\frac12

נגזרת מכפלה, ובגורם cos⁡2x\cos^2x - כלל השרשרת:

f′(x)=2cos⁡x⋅(−sin⁡x)⋅sin⁡x+(b+cos⁡2x)cos⁡x=−2cos⁡xsin⁡2x+bcos⁡x+cos⁡3xf'(x)=2\cos x\cdot(-\sin x)\cdot\sin x+(b+\cos^2x)\cos x=-2\cos x\sin^2x+b\cos x+\cos^3x

מציבים sin⁡2x=1−cos⁡2x\sin^2x=1-\cos^2x: f′(x)=3cos⁡3x+(b−2)cos⁡xf'(x)=3\cos^3x+(b-2)\cos x.

3⋅127+(b−2)⋅13=−718 ⇒ b−23=−12 ⇒ b=123\cdot\frac1{27}+(b-2)\cdot\frac13=-\frac7{18}\ \Rightarrow\ \frac{b-2}3=-\frac12\ \Rightarrow\ b=\frac12

טעות נפוצה: לשכוח את הנגזרת של cos⁡2x\cos^2x ולכתוב f′=(b+cos⁡2x)cos⁡xf'=(b+\cos^2x)\cos x, ומקבלים 13(b+19)=−718\frac13\left(b+\frac19\right)=-\frac7{18}, כלומר b=−2318b=-\frac{23}{18}.

סעיף ד

תשובה:

max⁡(−π,0)\max(-\pi,0), min⁡(−3π4,−22)\min\left(-\frac{3\pi}4,-\frac{\sqrt2}2\right), max⁡(−π2,−12)\max\left(-\frac\pi2,-\frac12\right), min⁡(−π4,−22)\min\left(-\frac\pi4,-\frac{\sqrt2}2\right), max⁡(π4,22)\max\left(\frac\pi4,\frac{\sqrt2}2\right), min⁡(π2,12)\min\left(\frac\pi2,\frac12\right), max⁡(3π4,22)\max\left(\frac{3\pi}4,\frac{\sqrt2}2\right), min⁡(π,0)\min(\pi,0)

f′(x)=3cos⁡3x−32cos⁡x=32cos⁡x(2cos⁡2x−1)=32cos⁡xcos⁡2xf'(x)=3\cos^3x-\frac32\cos x=\frac32\cos x(2\cos^2x-1)=\frac32\cos x\cos2x.

f′=0f'=0: cos⁡x=0\cos x=0, כלומר x=±π2x=\pm\frac\pi2; או cos⁡2x=0\cos2x=0, כלומר x=±π4,±3π4x=\pm\frac\pi4,\pm\frac{3\pi}4.

סימן f′f' ב-[0,π][0,\pi]: ב-(0,π4)(0,\frac\pi4) חיובי, ב-(π4,π2)(\frac\pi4,\frac\pi2) שלילי, ב-(π2,3π4)(\frac\pi2,\frac{3\pi}4) חיובי, ב-(3π4,π)(\frac{3\pi}4,\pi) שלילי. בצד השלילי - לפי אי-הזוגיות.

ערכים: f(π4)=f(3π4)=(12+12)22=22f\left(\frac\pi4\right)=f\left(\frac{3\pi}4\right)=\left(\frac12+\frac12\right)\frac{\sqrt2}2=\frac{\sqrt2}2, f(π2)=12⋅1=12f\left(\frac\pi2\right)=\frac12\cdot1=\frac12, f(±π)=0f(\pm\pi)=0.

ב-[0,π][0,\pi]: מקסימום (π4,22)\left(\frac\pi4,\frac{\sqrt2}2\right), מינימום (π2,12)\left(\frac\pi2,\frac12\right), מקסימום (3π4,22)\left(\frac{3\pi}4,\frac{\sqrt2}2\right), מינימום קצה (π,0)(\pi,0).

ב-[−π,0][-\pi,0] (בסימטריה סביב הראשית): מקסימום קצה (−π,0)(-\pi,0), מינימום (−3π4,−22)\left(-\frac{3\pi}4,-\frac{\sqrt2}2\right), מקסימום (−π2,−12)\left(-\frac\pi2,-\frac12\right), מינימום (−π4,−22)\left(-\frac\pi4,-\frac{\sqrt2}2\right).

טעות נפוצה: לחלק את המשוואה 3cos⁡3x−32cos⁡x=03\cos^3x-\frac32\cos x=0 ב-cos⁡x\cos x ולאבד את הנקודות (±π2,±12)\left(\pm\frac\pi2,\pm\frac12\right).

סעיף ה(1)

תשובה:

ב-[0,π][0,\pi]: עולה מהראשית ל-(π4,22)\left(\frac\pi4,\frac{\sqrt2}2\right), יורד ל-(π2,12)\left(\frac\pi2,\frac12\right), עולה ל-(3π4,22)\left(\frac{3\pi}4,\frac{\sqrt2}2\right) ויורד ל-(π,0)(\pi,0); ב-[−π,0][-\pi,0] - סימטרי סביב הראשית

משלבים את הקיצונים, האפסים (−π-\pi, 0, π\pi) ואת אי-הזוגיות. ב-[0,π][0,\pi] הגרף נראה כמו האות M ונשאר מעל הציר.

טעות נפוצה: לסרטט את המינימום (π2,12)\left(\frac\pi2,\frac12\right) על ציר ה-xx (כאילו זה אפס) - לפי סעיף ב אין אפסים מלבד −π-\pi, 0, π\pi.

סעיף ה(2)

תשובה:

גרף זוגי: מקסימום (0,32)\left(0,\frac32\right), אפסים ב-±π4,±π2,±3π4\pm\frac\pi4,\pm\frac\pi2,\pm\frac{3\pi}4, מינימום ב-cos⁡2x=16\cos^2x=\frac16 (ערך −16-\frac1{\sqrt6}), מקסימום ב-cos⁡x=−16\cos x=-\frac1{\sqrt6} (ערך 16\frac1{\sqrt6}), ובקצוות (±π,−32)\left(\pm\pi,-\frac32\right)

f′(x)=3cos⁡3x−32cos⁡xf'(x)=3\cos^3x-\frac32\cos x - זוגית. f′(0)=32f'(0)=\frac32, f′(±π)=−32f'(\pm\pi)=-\frac32.

אפסים: ±π4\pm\frac\pi4, ±π2\pm\frac\pi2, ±3π4\pm\frac{3\pi}4 (הקיצונים של ff).

f′′(x)=−sin⁡x(9cos⁡2x−32)f''(x)=-\sin x\left(9\cos^2x-\frac32\right): קיצוני f′f' ב-x=0x=0 ובנקודות שבהן cos⁡2x=16\cos^2x=\frac16.

ב-cos⁡x=16\cos x=\frac1{\sqrt6}: f′=36(16−12)=−16≈−0.41f'=\frac3{\sqrt6}\left(\frac16-\frac12\right)=-\frac1{\sqrt6}\approx-0.41 (מינימום); ב-cos⁡x=−16\cos x=-\frac1{\sqrt6}: f′=16≈0.41f'=\frac1{\sqrt6}\approx0.41 (מקסימום).

טעות נפוצה: לחשב f′(π)=3−32=32f'(\pi)=3-\frac32=\frac32 (לשכוח ש-cos⁡π=−1\cos\pi=-1 בחזקה שלישית שלילי) ולסרטט את קצות הגרף למעלה.

סעיף ו

תשובה:

26−124=42−124≈0.194\frac{\sqrt2}6-\frac1{24}=\frac{4\sqrt2-1}{24}\approx0.194

ב-[0,π][0,\pi]: sin⁡x≥0\sin x\ge0 ו-12+cos⁡2x>0\frac12+\cos^2x>0, ולכן f≥0f\ge0; הסימן של gg הוא הסימן של f′f'.

g≥0g\ge0 ב-[0,π4][0,\frac\pi4] וב-[π2,3π4][\frac\pi2,\frac{3\pi}4] - שני תחומים ברביע הראשון.

f33\frac{f^3}3 קדומה של gg:

S1=[f33]0π4=13(22)3=212,S2=[f33]π23π4=13(24−18)=212−124S_1=\left[\frac{f^3}3\right]_0^{\frac\pi4}=\frac13\left(\frac{\sqrt2}2\right)^3=\frac{\sqrt2}{12},\qquad S_2=\left[\frac{f^3}3\right]_{\frac\pi2}^{\frac{3\pi}4}=\frac13\left(\frac{\sqrt2}4-\frac18\right)=\frac{\sqrt2}{12}-\frac1{24}
S=S1+S2=26−124≈0.194S=S_1+S_2=\frac{\sqrt2}6-\frac1{24}\approx0.194

טעות נפוצה: לחשב רק את התחום הראשון ולענות 212≈0.118\frac{\sqrt2}{12}\approx0.118.

שאלה 8 · חוט שנחתך לריבוע ולמעגל: סכום שטחים מינימלי

חותכים חוט שאורכו kk לשני חלקים. מחלק אחד של החוט יוצרים ריבוע ומן החלק האחר יוצרים מעגל. נסמן ב-xx את אורך צלע הריבוע.

א.

הביעו באמצעות kk את תחום ההגדרה של xx.

ב.

הביעו באמצעות kk את אורך צלע הריבוע, שעבורו סכום השטחים של שתי הצורות הוא מינימלי.

ג.

הראו כי כאשר סכום השטחים של שתי הצורות הוא מינימלי, אי אפשר לחסום את הריבוע שהתקבל במעגל שהתקבל.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

0<x<k40<x<\frac k4

היקף הריבוע 4x4x, והיקף המעגל k−4xk-4x. שני החלקים חיוביים: 4x>04x>0 ו-k−4x>0k-4x>0.

לכן 0<x<k40<x<\frac k4.

טעות נפוצה: לכתוב 0<x<k0<x<k - הריבוע צורך 4x4x מהחוט.

סעיף ב

תשובה:

x=k4+π≈0.14kx=\frac{k}{4+\pi}\approx0.14k

r=k−4x2πr=\frac{k-4x}{2\pi}, ולכן שטח העיגול (k−4x)24π\frac{(k-4x)^2}{4\pi}:

S(x)=x2+(k−4x)24πS(x)=x^2+\frac{(k-4x)^2}{4\pi}
S′(x)=2x+2(k−4x)(−4)4π=2x−2(k−4x)πS'(x)=2x+\frac{2(k-4x)(-4)}{4\pi}=2x-\frac{2(k-4x)}{\pi}

S′=0S'=0: πx=k−4x\pi x=k-4x, ולכן x=k4+π≈0.14kx=\frac{k}{4+\pi}\approx0.14k.

פרבולה עם מקדם x2x^2 חיובי - מינימום, והנקודה בתוך התחום (0.14<0.250.14<0.25).

טעות נפוצה: לשכוח את הנגזרת הפנימית −4-4 ולקבל 2x−k−4x2π=02x-\frac{k-4x}{2\pi}=0, כלומר x=k4+4π≈0.06kx=\frac{k}{4+4\pi}\approx0.06k.

סעיף ג

תשובה:

הוכחה

במינימום S′=0S'=0: 2x=2(k−4x)π2x=\frac{2(k-4x)}{\pi}, ולכן k−4x2π=x2\frac{k-4x}{2\pi}=\frac{x}{2}, כלומר רדיוס המעגל r=x2r=\frac x2.

ריבוע חסום במעגל כאשר האלכסון שלו הוא קוטר: רדיוס המעגל החוסם הוא חצי אלכסון, 2x2=x2\frac{\sqrt2x}{2}=\frac{x}{\sqrt2}.

x2<x2\frac x2<\frac{x}{\sqrt2}, ולכן אי אפשר לחסום את הריבוע במעגל (המעגל קטן מדי).

(רדיוס x2\frac x2 מתאים בדיוק למעגל החסום בריבוע.)

טעות נפוצה: להשוות את r=x2r=\frac x2 לחצי הצלע ולענות "אפשר לחסום" - חצי הצלע הוא רדיוס המעגל החסום בריבוע; לריבוע החסום במעגל צריך חצי אלכסון.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.