דילוג לתוכן המרכזי

מבחן לדוגמה 1 של משרד החינוך - שאלון 571

5 יח"ל · שאלון 035571 · 7 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

כאן תמצאו את המבחן לדוגמה 1 של משרד החינוך בשאלון 571, כל 7 השאלות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שאלות קצרות: אינדוקציה, זהות טריגונומטרית, הסתברות גאומטרית ואסימפטוטות

שאלה זו בנויה מארבעה סעיפים א-ד שאינם תלויים זה בזה. בבחינה עונים על שלושה מהם.

בסדרה מתקיים: an+1=an+3n+3n2a_{n+1}=a_n+3n+3n^2.

א(1).

הוכח: אם ידוע כי עבור kk טבעי מסוים מתקיים: ak=k3−k+2a_k=k^3-k+2, אז ak+1=(k+1)3−(k+1)+2a_{k+1}=(k+1)^3-(k+1)+2.

א(2).

האם מתשובתך לסעיף א(1) נובע שלכל nn טבעי בסדרה, בהכרח מתקיים: an=n3−n+2a_n=n^3-n+2? נמק.

ב.

בדוק נכונות / אי נכונות הטענה הבאה. אם הטענה נכונה - הוכח אותה, אם לא הצג דוגמה נגדית.

אם זוויות α\alpha ו-β\beta של משולש מקיימות את השוויון sin⁡2α=sin⁡2β\sin2\alpha=\sin2\beta אז המשולש הוא שווה שוקיים.

במשחק מחשב בכל שלב במשחק מופיעה דמות במקום אקראי על גבי משטח משולש. המשולש מחולק על ידי שלושת קטעי האמצעים ל-4 משולשים (DD, EE, FF הם אמצעי הצלעות ABAB, BCBC, ACAC בהתאמה, כמתואר בסרטוט).

ABCDEF
ג.

מהי ההסתברות שהדמות מופיעה בתוך המקבילית DFCEDFCE?

ד.

לפניך שלוש פונקציות:

f(x)=x2−1(x+1)(x+2);g(x)=x2x2−4;h(x)=x3−1(x−2)(x+1)f(x)=\frac{x^2-1}{(x+1)(x+2)}\quad;\quad g(x)=\frac{x^2}{x^2-4}\quad;\quad h(x)=\frac{x^3-1}{(x-2)(x+1)}

לאיזו מהן התכונה הבאה:

לפונקציה יש שתי נקודות אי הגדרה, אסימפטוטה אופקית אחת ואסימפטוטה אנכית אחת.

נמק בחירתך על ידי הסבר להתאמה ועל ידי פסילת האחרות.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

ak+1=ak+3k+3k2=k3+3k2+2k+2=(k+1)3−(k+1)+2a_{k+1}=a_k+3k+3k^2=k^3+3k^2+2k+2=(k+1)^3-(k+1)+2

לפי כלל הנסיגה עם n=kn=k: ak+1=ak+3k+3k2a_{k+1}=a_k+3k+3k^2.

מציבים את ההנחה ak=k3−k+2a_k=k^3-k+2:

ak+1=k3−k+2+3k+3k2=k3+3k2+2k+2a_{k+1}=k^3-k+2+3k+3k^2=k^3+3k^2+2k+2

מפתחים את הביטוי שצריך לקבל: (k+1)3−(k+1)+2=k3+3k2+3k+1−k−1+2=k3+3k2+2k+2(k+1)^3-(k+1)+2=k^3+3k^2+3k+1-k-1+2=k^3+3k^2+2k+2.

שני הביטויים זהים, ולכן ak+1=(k+1)3−(k+1)+2a_{k+1}=(k+1)^3-(k+1)+2.

טעות נפוצה: לפתח (k+1)3=k3+1(k+1)^3=k^3+1 ולקבל שצריך להגיע ל-k3−k+2k^3-k+2, ואז "להסיק" שהטענה אינה נכונה כי k3+3k2+2k+2≠k3−k+2k^3+3k^2+2k+2\neq k^3-k+2 - הפיתוח הנכון הוא k3+3k2+3k+1k^3+3k^2+3k+1.

סעיף א(2)

תשובה:

לא. הוכח רק שלב המעבר; האיבר a1a_1 אינו נתון ואין בסיס לאינדוקציה (למשל אם a1=5a_1=5 הנוסחה אינה מתקיימת)

הוכחה באינדוקציה צריכה שני שלבים: בסיס (הטענה נכונה עבור n=1n=1) ומעבר (אם נכונה עבור kk, אז גם עבור k+1k+1).

בסעיף א(1) הוכח רק שלב המעבר. האיבר הראשון של הסדרה לא נתון, ולכן אין לנו בסיס.

דוגמה נגדית: סדרה עם a1=5a_1=5 שמקיימת את כלל הנסיגה. כבר a1=5≠13−1+2=2a_1=5\neq1^3-1+2=2, וגם a2=5+3+3=11a_2=5+3+3=11 ואילו לפי הנוסחה 23−2+2=82^3-2+2=8.

(הנוסחה מתקיימת לכל nn רק אם a1=2a_1=2.)

לכן לא נובע שהנוסחה נכונה לכל nn.

טעות נפוצה: לענות "כן", כי "הוכחנו את שלב המעבר". באותו מעבר בדיוק אפשר "להוכיח" גם an=n3−n+5a_n=n^3-n+5, ושתי הנוסחאות אינן יכולות להתקיים יחד - בלי בסיס אין הוכחה.

סעיף ב

תשובה:

הטענה אינה נכונה. דוגמה נגדית: משולש שזוויותיו 30∘,60∘,90∘30^\circ,60^\circ,90^\circ (sin⁡60∘=sin⁡120∘\sin60^\circ=\sin120^\circ)

α\alpha ו-β\beta זוויות במשולש, ולכן 2α2\alpha ו-2β2\beta בין 0∘0^\circ ל-360∘360^\circ.

סינוסים שווים כאשר הזוויות שוות או משלימות ל-180∘180^\circ (שאר הפתרונות יוצאים מהתחום):

2α=2β2\alpha=2\beta או 2α=180∘−2β2\alpha=180^\circ-2\beta

כלומר α=β\alpha=\beta (שווה-שוקיים), או α+β=90∘\alpha+\beta=90^\circ (ישר-זווית).

האפשרות השנייה נותנת דוגמה נגדית: α=30∘\alpha=30^\circ, β=60∘\beta=60^\circ, והזווית השלישית 90∘90^\circ.

בדיקה: sin⁡60∘=32=sin⁡120∘\sin60^\circ=\frac{\sqrt3}{2}=\sin120^\circ - השוויון מתקיים, אבל לזוויות 30∘,60∘,90∘30^\circ,60^\circ,90^\circ אין שתי זוויות שוות, ולכן המשולש אינו שווה-שוקיים.

הטענה אינה נכונה.

טעות נפוצה: לעבור ישר מ-sin⁡2α=sin⁡2β\sin2\alpha=\sin2\beta ל-2α=2β2\alpha=2\beta, ולהסיק שהטענה נכונה - שוכחים את הפתרון 2α=180∘−2β2\alpha=180^\circ-2\beta.

סעיף ג

תשובה:

12\frac12

קטע אמצעים במשולש מקביל לצלע השלישית ושווה למחציתה: DE=12ACDE=\frac12AC, EF=12ABEF=\frac12AB, DF=12BCDF=\frac12BC.

לכן ארבעת המשולשים ADFADF, DBEDBE, FECFEC ו-EFDEFD חופפים (צ.צ.צ - בכל אחד צלעות באורכים 12AB\frac12AB, 12BC\frac12BC, 12AC\frac12AC), ושטח כל אחד מהם 14SABC\frac14S_{ABC}.

האלכסון EFEF מחלק את המקבילית DFCEDFCE לשני משולשים: DFEDFE ו-FCEFCE. לכן SDFCE=2⋅14SABC=12SABCS_{DFCE}=2\cdot\frac14S_{ABC}=\frac12S_{ABC}.

הדמות מופיעה במקום אקראי, ולכן ההסתברות היא יחס השטחים:

P=SDFCESABC=12P=\frac{S_{DFCE}}{S_{ABC}}=\frac12

טעות נפוצה: לראות את המקבילית כ"חלק אחד מתוך ארבעה" ולענות 14\frac14 - היא מורכבת משניים מארבעת המשולשים.

סעיף ד

תשובה:

f(x)f(x)

ff: אינה מוגדרת ב-x=−1x=-1 וב-x=−2x=-2 (שתי נקודות אי-הגדרה). עבור x≠−1x\neq-1: f(x)=(x−1)(x+1)(x+1)(x+2)=x−1x+2f(x)=\frac{(x-1)(x+1)}{(x+1)(x+2)}=\frac{x-1}{x+2}.

ב-x=−1x=-1 המונה מתאפס גם הוא - נקודת אי-רציפות סליקה ("חור" ב-(−1,−2)(-1,-2)), לא אסימפטוטה. ב-x=−2x=-2 המונה ≠0\neq0 - אסימפטוטה אנכית אחת x=−2x=-2.

מעלת המונה שווה למעלת המכנה (2), ולכן אסימפטוטה אופקית y=1y=1. ff מתאימה.

gg: אינה מוגדרת ב-x=±2x=\pm2, ובשתיהן המונה 4≠04\neq0 - שתי אסימפטוטות אנכיות. נפסלת.

hh: אינה מוגדרת ב-x=2x=2 וב-x=−1x=-1, אבל מעלת המונה (3) גדולה ממעלת המכנה (2), ולכן אין לה אסימפטוטה אופקית. נפסלת.

התשובה: f(x)f(x).

טעות נפוצה: להניח שבכל נקודת אי-הגדרה יש אסימפטוטה אנכית, לפסול את ff ("שתי אסימפטוטות") ולבחור ב-gg - בלי לבדוק שהמונה של ff מתאפס ב-x=−1x=-1.

שאלה 2 · שני ריבועים עם קודקוד משותף במרכז: חפיפה, יחס שטחים ומרובע בר-חסימה

אלכסוני הריבוע ABCDABCD נפגשים בנקודה OO. הנקודה OO היא קודקוד הריבוע OEFGOEFG ששתיים מצלעותיו חותכות את צלעות הריבוע ABCDABCD בנקודות HH ו-KK כמתואר בסרטוט.

ABCDOEFGHK
א.

הוכח כי △OKD≅△OHC\triangle OKD\cong\triangle OHC.

ב.

מהו היחס בין שטח הריבוע ABCDABCD לשטח המרובע OHCKOHCK?

ג.

הוכח כי את המרובע OHCKOHCK ניתן לחסום במעגל.

ד.

שטח הריבוע ABCDABCD הוא 64, CH=2CH=2.

מצא את רדיוס המעגל החוסם את המרובע OHCKOHCK.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

OD=OCOD=OC, ∠ODK=∠OCH=45∘\angle ODK=\angle OCH=45^\circ, ∠DOK=∠COH\angle DOK=\angle COH - חפיפה לפי ז.צ.ז

אלכסוני ריבוע שווים, חוצים זה את זה ומאונכים זה לזה, ולכן OD=OCOD=OC ו-∠DOC=90∘\angle DOC=90^\circ.

אלכסוני ריבוע חוצים את זוויותיו, ולכן ∠ODK=∠OCH=45∘\angle ODK=\angle OCH=45^\circ.

∠HOK=90∘\angle HOK=90^\circ (זווית של הריבוע OEFGOEFG). לכן:

∠DOK=∠DOC−∠KOC=90∘−∠KOC,∠COH=∠HOK−∠KOC=90∘−∠KOC\angle DOK=\angle DOC-\angle KOC=90^\circ-\angle KOC,\qquad \angle COH=\angle HOK-\angle KOC=90^\circ-\angle KOC

כלומר ∠DOK=∠COH\angle DOK=\angle COH.

לפי ז.צ.ז (∠ODK=∠OCH\angle ODK=\angle OCH, OD=OCOD=OC, ∠DOK=∠COH\angle DOK=\angle COH): △OKD≅△OHC\triangle OKD\cong\triangle OHC.

טעות נפוצה: להשתמש ב-OK=OHOK=OH "כי OEFGOEFG ריבוע" ולהוכיח בצ.ז.צ - HH ו-KK אינם קודקודי OEFGOEFG, ו-OK=OHOK=OH הוא מסקנה של החפיפה, לא נתון.

סעיף ב

תשובה:

4:14:1

SOHCK=SOHC+SOCKS_{OHCK}=S_{OHC}+S_{OCK}.

מהחפיפה בסעיף א: SOHC=SOKDS_{OHC}=S_{OKD}. לכן SOHCK=SOKD+SOCK=SOCDS_{OHCK}=S_{OKD}+S_{OCK}=S_{OCD}.

האלכסונים מחלקים את הריבוע לארבעה משולשים חופפים (OA=OB=OC=ODOA=OB=OC=OD והזוויות ב-OO ישרות), ולכן SOCD=14SABCDS_{OCD}=\frac14S_{ABCD}.

היחס: SABCD:SOHCK=4:1S_{ABCD}:S_{OHCK}=4:1.

טעות נפוצה: לבלבל בין המשולש OCDOCD למשולש BCDBCD (חצי ריבוע) ולקבל יחס 2:12:1.

סעיף ג

תשובה:

∠HOK+∠HCK=90∘+90∘=180∘\angle HOK+\angle HCK=90^\circ+90^\circ=180^\circ - זוויות נגדיות משלימות

∠HOK=90∘\angle HOK=90^\circ - זווית של הריבוע OEFGOEFG.

∠HCK=∠BCD=90∘\angle HCK=\angle BCD=90^\circ - זווית של הריבוע ABCDABCD.

אלה זוויות נגדיות במרובע OHCKOHCK, וסכומן 180∘180^\circ. מרובע שבו סכום זוויות נגדיות 180∘180^\circ ניתן לחסום במעגל.

טעות נפוצה: לטעון ש-OHCKOHCK ריבוע ("כל זוויותיו ישרות") - רק ∠O\angle O ו-∠C\angle C ישרות, ו-∠OHC\angle OHC תלויה במיקום הריבוע OEFGOEFG.

סעיף ד

תשובה:

10\sqrt{10}

SABCD=64S_{ABCD}=64, ולכן אורך צלע הריבוע 88.

מהחפיפה בסעיף א: DK=CH=2DK=CH=2, ולכן CK=CD−DK=8−2=6CK=CD-DK=8-2=6.

∠HCK=90∘\angle HCK=90^\circ היא זווית היקפית במעגל החוסם, ולכן היא נשענת על קוטר: HKHK קוטר המעגל.

HK=CH2+CK2=4+36=40=210HK=\sqrt{CH^2+CK^2}=\sqrt{4+36}=\sqrt{40}=2\sqrt{10}

הרדיוס: R=HK2=10R=\frac{HK}{2}=\sqrt{10}.

טעות נפוצה: להניח CK=CH=2CK=CH=2 ולקבל HK=22HK=2\sqrt2 ו-R=2R=\sqrt2 - מהחפיפה DK=CHDK=CH, לא CK=CHCK=CH.

שאלה 3 · משולש שווה-שוקיים ומפגש חוצי הזוויות: זווית, יחס רדיוסים ואורך

במשולש שווה-שוקיים ABCABC (AC=ABAC=AB) זווית הבסיס היא 2α2\alpha. הנקודה EE היא מפגש חוצי-הזווית במשולש ABCABC. המשך CECE חותך את הצלע ABAB בנקודה DD (ראה ציור).

נתון: ECDE=32sin⁡α\frac{EC}{DE}=\frac{\sqrt3}{2\sin\alpha}, ∠BAC>90∘\angle BAC>90^\circ.

ABCDE
א.

מצא את α\alpha.

ב.

מצא את היחס בין רדיוס המעגל החוסם את המשולש ABCABC ובין רדיוס המעגל החסום במשולש ABCABC.

ג.

נתון כי ההפרש בין רדיוס המעגל החוסם את המשולש ABCABC ובין רדיוס המעגל החסום במשולש ABCABC הוא 2 ס"מ.

מצא את אורך הקטע AEAE.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

α=20∘\alpha=20^\circ

BEBE ו-CECE חוצי זוויות הבסיס, ולכן ∠EBC=∠ECB=∠DBE=α\angle EBC=\angle ECB=\angle DBE=\alpha.

במשולש BECBEC שתי זוויות שוות, ולכן EB=ECEB=EC.

∠BED\angle BED זווית חיצונית למשולש BECBEC: ∠BED=α+α=2α\angle BED=\alpha+\alpha=2\alpha. לכן במשולש BDEBDE: ∠BDE=180∘−α−2α=180∘−3α\angle BDE=180^\circ-\alpha-2\alpha=180^\circ-3\alpha.

משפט הסינוסים במשולש BDEBDE:

DEsin⁡α=BEsin⁡(180∘−3α)⇒ECDE=BEDE=sin⁡3αsin⁡α\frac{DE}{\sin\alpha}=\frac{BE}{\sin(180^\circ-3\alpha)}\quad\Rightarrow\quad\frac{EC}{DE}=\frac{BE}{DE}=\frac{\sin3\alpha}{\sin\alpha}

משווים לנתון: sin⁡3αsin⁡α=32sin⁡α\frac{\sin3\alpha}{\sin\alpha}=\frac{\sqrt3}{2\sin\alpha}, ולכן sin⁡3α=32\sin3\alpha=\frac{\sqrt3}{2}.

4α<180∘4\alpha<180^\circ, ולכן 0∘<3α<135∘0^\circ<3\alpha<135^\circ: 3α=60∘3\alpha=60^\circ או 3α=120∘3\alpha=120^\circ, כלומר α=20∘\alpha=20^\circ או α=40∘\alpha=40^\circ.

∠BAC=180∘−4α>90∘\angle BAC=180^\circ-4\alpha>90^\circ פירושו α<22.5∘\alpha<22.5^\circ. לכן α=20∘\alpha=20^\circ (עבור α=40∘\alpha=40^\circ, ∠BAC=20∘\angle BAC=20^\circ).

טעות נפוצה: לפתור רק 3α=60∘3\alpha=60^\circ או לא לבדוק את התנאי, ולהשאיר גם α=40∘\alpha=40^\circ - שם זווית הראש 20∘20^\circ, לא קהה.

סעיף ב

תשובה:

Rr=1sin⁡100∘⋅tan⁡20∘≈2.79\frac Rr=\frac{1}{\sin100^\circ\cdot\tan20^\circ}\approx2.79

נסמן BC=aBC=a. ∠BAC=180∘−80∘=100∘\angle BAC=180^\circ-80^\circ=100^\circ.

משפט הסינוסים המורחב: asin⁡100∘=2R\frac{a}{\sin100^\circ}=2R, ולכן R=a2sin⁡100∘R=\frac{a}{2\sin100^\circ}.

EE מרכז המעגל החסום, ו-rr הוא המרחק מ-EE ל-BCBC. במשולש שווה-השוקיים BECBEC הגובה EMEM ל-BCBC הוא גם תיכון, ולכן BM=a2BM=\frac a2 ו-r=EM=a2tan⁡20∘r=EM=\frac a2\tan20^\circ.

Rr=a2sin⁡100∘a2tan⁡20∘=1sin⁡100∘tan⁡20∘≈10.9848⋅0.3640≈2.79\frac Rr=\frac{\frac{a}{2\sin100^\circ}}{\frac a2\tan20^\circ}=\frac{1}{\sin100^\circ\tan20^\circ}\approx\frac{1}{0.9848\cdot0.3640}\approx2.79

טעות נפוצה: במשפט הסינוסים להשתמש בזווית הבסיס 40∘40^\circ במקום בזווית שמול BCBC, ולקבל 1sin⁡40∘tan⁡20∘≈4.27\frac{1}{\sin40^\circ\tan20^\circ}\approx4.27.

סעיף ג

תשובה:

AE≈1.46AE\approx1.46 ס"מ

R−r=2R-r=2 ו-R≈2.79rR\approx2.79r, ולכן 1.79r≈21.79r\approx2:

r=2Rr−1≈1.117r=\frac{2}{\frac Rr-1}\approx1.117

AEAE חוצה את זווית הראש, ולכן ∠EAB=50∘\angle EAB=50^\circ. מ-EE מורידים אנך ENEN לצלע ABAB; EN=rEN=r (רדיוס המעגל החסום).

sin⁡50∘=ENAE⇒AE=rsin⁡50∘≈1.1170.766≈1.46\sin50^\circ=\frac{EN}{AE}\quad\Rightarrow\quad AE=\frac{r}{\sin50^\circ}\approx\frac{1.117}{0.766}\approx1.46

AE≈1.46AE\approx1.46 ס"מ.

טעות נפוצה: להשתמש בכל זווית הראש, AE=rsin⁡100∘≈1.13AE=\frac{r}{\sin100^\circ}\approx1.13 - AEAE חוצה את הזווית, והזווית במשולש AENAEN היא 50∘50^\circ.

שאלה 4 · ברנולי: מציאת p מיחס הסתברויות, "רוב" והסתברות מותנית

במחנה הקיץ של הצופים, חלק מהחניכים חובשים כובעים אדומים. אם בוחרים באקראי 6 חניכים ההסתברות שבדיוק 3 מהם חובשים כובעים אדומים מהווה 89\frac89 מההסתברות שבדיוק שניים מהם חובשים כובעים אדומים.

א.

בוחרים באקראי חניך. מהי ההסתברות שהוא חובש כובע אדום?

נבחרו באקראי 6 חניכים.

ב(1).

מהי ההסתברות שרוב החניכים שנבחרו אינם חובשים כובעים אדומים?

ב(2).

מהי ההסתברות שהחניך שנבחר שני חובש כובע אדום, אם ידוע שרוב החניכים שנבחרו אינם חובשים כובעים אדומים?

ב(3).

מהי ההסתברות שרוב החניכים שנבחרו אינם חובשים כובעים אדומים, אם ידוע שהחניך הראשון שנבחר חובש כובע אדום?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

p=0.4p=0.4

נסמן ב-pp את ההסתברות שחניך חובש כובע אדום, q=1−pq=1-p. מספר החובשים מתוך 6 מתפלג בינומית.

(63)p3q3=89(62)p2q4⇒20p3q3=89⋅15p2q4\binom63p^3q^3=\frac89\binom62p^2q^4\quad\Rightarrow\quad20p^3q^3=\frac89\cdot15p^2q^4

מחלקים ב-p2q3p^2q^3 (שונה מ-0): 20p=403q20p=\frac{40}{3}q, כלומר 3p=2q=2−2p3p=2q=2-2p, ולכן p=25=0.4p=\frac25=0.4.

טעות נפוצה: לשכוח את המקדמים הבינומיים, לפתור p3q3=89p2q4p^3q^3=\frac89p^2q^4 ולקבל p=89qp=\frac89q, כלומר p=817≈0.47p=\frac{8}{17}\approx0.47.

סעיף ב(1)

תשובה:

17013125≈0.5443\frac{1701}{3125}\approx0.5443

"רוב" מתוך 6 פירושו לפחות 4. כלומר לכל היותר 2 חובשים כובע אדום (X≤2X\le2, כאשר XX מספר החובשים):

P(X≤2)=0.66+6⋅0.4⋅0.65+15⋅0.42⋅0.64=0.046656+0.186624+0.31104=0.54432P(X\le2)=0.6^6+6\cdot0.4\cdot0.6^5+15\cdot0.4^2\cdot0.6^4=0.046656+0.186624+0.31104=0.54432

טעות נפוצה: לכלול גם את המקרה 3 מתוך 6 ("חצי" אינו רוב) ולקבל P(X≤3)≈0.8208P(X\le3)\approx0.8208.

סעיף ב(2)

תשובה:

26105≈0.2476\frac{26}{105}\approx0.2476

AA - החניך השני חובש כובע אדום; BB - לכל היותר 2 חובשים (P(B)=0.54432P(B)=0.54432).

A∩BA\cap B: השני חובש, ומבין 5 האחרים לכל היותר אחד חובש:

P(A∩B)=0.4⋅(0.65+5⋅0.4⋅0.64)=0.4⋅0.33696=0.134784P(A\cap B)=0.4\cdot\left(0.6^5+5\cdot0.4\cdot0.6^4\right)=0.4\cdot0.33696=0.134784
P(A∣B)=0.1347840.54432=26105≈0.2476P(A|B)=\frac{0.134784}{0.54432}=\frac{26}{105}\approx0.2476

טעות נפוצה: לעצור ב-P(A∩B)≈0.1348P(A\cap B)\approx0.1348 ולא לחלק ב-P(B)P(B) - זו ההסתברות ששני הדברים קורים, לא ההסתברות בהינתן הידיעה.

סעיף ב(3)

תשובה:

10533125≈0.337\frac{1053}{3125}\approx0.337

הראשון כבר חובש כובע אדום. כדי שיהיו לכל היותר 2 חובשים, מבין 5 האחרים (בלתי תלויים בראשון) לכל היותר אחד חובש:

P=0.65+5⋅0.4⋅0.64=0.07776+0.2592=0.33696P=0.6^5+5\cdot0.4\cdot0.6^4=0.07776+0.2592=0.33696

טעות נפוצה: לדרוש לכל היותר 2 חובשים מבין 5 האחרים, ולשכוח שהראשון כבר נספר - מקבלים ≈0.6826\approx0.6826.

שאלה 5 · פונקציות טריגונומטריות: זוגיות, זיהוי גרפים, פרמטר ושטח בין גרפים

נתונות הפונקציות: f(x)=sin⁡2x−sin⁡xf(x)=\sin^2x-\sin x, g(x)=f(x−π2)g(x)=f\left(x-\frac{\pi}{2}\right).

א.

קבע עבור כל אחת מהפונקציות: האם היא זוגית? אי-זוגית? אחרת? נמק קביעותיך.

בסרטוט שלפניך שני גרפים. אחד מתאים לפונקציה g(x)g(x) והשני מתאים לאחת מהפונקציות: h(x)=a⋅sin⁡2xh(x)=a\cdot\sin^2x או k(x)=a⋅cos⁡2xk(x)=a\cdot\cos^2x.

גרף אגרף ב
ABCD
ב(1).

קבע איזה גרף מתאים לפונקציה g(x)g(x) ולאיזו פונקציה k(x)k(x) או h(x)h(x) מתאים הגרף השני. נמק קביעותיך.

ב(2).

ידוע כי שיעורי הנקודה DD, נקודת החיתוך בין שני הגרפים, הקרובה ביותר לציר ה-yy מימינו, הם: (π3,34)\left(\frac{\pi}{3},\frac34\right). מצא את הערך של הפרמטר aa.

ב(3).

מצא את שיעורי הנקודות A,B,CA,B,C שבסרטוט (נקודות חיתוך עם הצירים של גרף א בתחום 0≤x≤π0\le x\le\pi).

ג.

חשב את גודל השטח המסומן בסרטוט. פרט שיקוליך.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ff אינה זוגית ואינה אי-זוגית; g(x)=cos⁡2x+cos⁡xg(x)=\cos^2x+\cos x זוגית

f(−x)=sin⁡2(−x)−sin⁡(−x)=sin⁡2x+sin⁡xf(-x)=\sin^2(-x)-\sin(-x)=\sin^2x+\sin x.

למשל f(π2)=1−1=0f\left(\frac\pi2\right)=1-1=0 ואילו f(−π2)=1+1=2f\left(-\frac\pi2\right)=1+1=2: f(−x)≠f(x)f(-x)\neq f(x) וגם f(−x)≠−f(x)f(-x)\neq-f(x). לכן ff אינה זוגית ואינה אי-זוגית.

sin⁡(x−π2)=−cos⁡x\sin\left(x-\frac\pi2\right)=-\cos x, ולכן g(x)=(−cos⁡x)2−(−cos⁡x)=cos⁡2x+cos⁡xg(x)=(-\cos x)^2-(-\cos x)=\cos^2x+\cos x.

g(−x)=cos⁡2(−x)+cos⁡(−x)=cos⁡2x+cos⁡x=g(x)g(-x)=\cos^2(-x)+\cos(-x)=\cos^2x+\cos x=g(x) (התחום כל הממשיים, סימטרי) - gg זוגית.

טעות נפוצה: לכתוב sin⁡2(−x)=−sin⁡2x\sin^2(-x)=-\sin^2x, לקבל f(−x)=−sin⁡2x+sin⁡x=−f(x)f(-x)=-\sin^2x+\sin x=-f(x) ולהסיק ש-ff אי-זוגית - הריבוע מבטל את הסימן.

סעיף ב(1)

תשובה:

גרף א - g(x)g(x); גרף ב - h(x)=asin⁡2xh(x)=a\sin^2x

g(0)=1+1=2≠0g(0)=1+1=2\neq0, ו-gg מקבלת גם ערכים שליליים (למשל g(3π4)=12−22<0g\left(\frac{3\pi}{4}\right)=\frac12-\frac{\sqrt2}{2}<0).

גרף ב עובר דרך הראשית ואינו יורד מתחת לציר ה-xx, ואילו גרף א חותך את ציר ה-yy בנקודה חיובית AA ויורד מתחת לציר. לכן גרף א הוא של gg.

הגרף השני (גרף ב) עובר דרך (0,0)(0,0): h(0)=asin⁡20=0h(0)=a\sin^20=0, ואילו k(0)=acos⁡20=a≠0k(0)=a\cos^20=a\neq0. לכן גרף ב הוא של h(x)=asin⁡2xh(x)=a\sin^2x.

טעות נפוצה: לבחור ב-k(x)=acos⁡2xk(x)=a\cos^2x כי גם gg בנויה מ-cos⁡\cos - אבל k(0)=a≠0k(0)=a\neq0, וגרף ב עובר בראשית.

סעיף ב(2)

תשובה:

a=1a=1

DD על גרף hh: h(π3)=asin⁡2π3=a⋅(32)2=34ah\left(\frac\pi3\right)=a\sin^2\frac\pi3=a\cdot\left(\frac{\sqrt3}{2}\right)^2=\frac34a.

34a=34\frac34a=\frac34, ולכן a=1a=1.

(בדיקה: g(π3)=14+12=34g\left(\frac\pi3\right)=\frac14+\frac12=\frac34 - DD אכן גם על גרף gg.)

טעות נפוצה: לשכוח את הריבוע, לכתוב a⋅32=34a\cdot\frac{\sqrt3}{2}=\frac34 ולקבל a=32≈0.87a=\frac{\sqrt3}{2}\approx0.87.

סעיף ב(3)

תשובה:

A(0,2)A(0,2), B(π2,0)B\left(\frac\pi2,0\right), C(π,0)C(\pi,0)

AA - חיתוך עם ציר ה-yy: g(0)=1+1=2g(0)=1+1=2, A(0,2)A(0,2).

חיתוך עם ציר ה-xx: cos⁡2x+cos⁡x=cos⁡x(cos⁡x+1)=0\cos^2x+\cos x=\cos x(\cos x+1)=0.

cos⁡x=0\cos x=0: x=π2x=\frac\pi2. cos⁡x=−1\cos x=-1: x=πx=\pi. (שניהם בתחום 0≤x≤π0\le x\le\pi.)

לפי הסרטוט BB קרובה יותר לציר ה-yy: B(π2,0)B\left(\frac\pi2,0\right), C(π,0)C(\pi,0).

טעות נפוצה: לחלק את המשוואה ב-cos⁡x\cos x ולקבל רק cos⁡x=−1\cos x=-1 - כך הולכת לאיבוד הנקודה B(π2,0)B\left(\frac\pi2,0\right).

סעיף ג

תשובה:

934≈3.90\frac{9\sqrt3}{4}\approx3.90

עם a=1a=1: g(x)−h(x)=cos⁡2x−sin⁡2x+cos⁡x=cos⁡2x+cos⁡xg(x)-h(x)=\cos^2x-\sin^2x+\cos x=\cos2x+\cos x.

נקודות החיתוך: cos⁡2x+cos⁡x=2cos⁡2x+cos⁡x−1=(2cos⁡x−1)(cos⁡x+1)=0\cos2x+\cos x=2\cos^2x+\cos x-1=(2\cos x-1)(\cos x+1)=0, כלומר x=±π3x=\pm\frac\pi3 או x=±πx=\pm\pi.

השטח המסומן משתרע מ-x=−πx=-\pi עד x=π3x=\frac\pi3, ובו שני חלקים: בין −π3-\frac\pi3 ל-π3\frac\pi3 גרף א מעל גרף ב, ובין −π-\pi ל-−π3-\frac\pi3 גרף ב מעל גרף א.

פונקציה קדומה: G(x)=12sin⁡2x+sin⁡xG(x)=\frac12\sin2x+\sin x.

S1=∫−π3π3(cos⁡2x+cos⁡x) dx=G(π3)−G(−π3)=2(34+32)=332S_1=\int_{-\frac\pi3}^{\frac\pi3}(\cos2x+\cos x)\,dx=G\left(\tfrac\pi3\right)-G\left(-\tfrac\pi3\right)=2\left(\frac{\sqrt3}{4}+\frac{\sqrt3}{2}\right)=\frac{3\sqrt3}{2}
S2=∫−π−π3(h−g)dx=−[G(−π3)−G(−π)]=−(−334−0)=334S_2=\int_{-\pi}^{-\frac\pi3}\left(h-g\right)dx=-\left[G\left(-\tfrac\pi3\right)-G(-\pi)\right]=-\left(-\frac{3\sqrt3}{4}-0\right)=\frac{3\sqrt3}{4}
S=S1+S2=332+334=934≈3.90S=S_1+S_2=\frac{3\sqrt3}{2}+\frac{3\sqrt3}{4}=\frac{9\sqrt3}{4}\approx3.90

טעות נפוצה: לחשב אינטגרל אחד של g−hg-h מ-−π-\pi עד π3\frac\pi3 - החלק שבו g<hg<h מתקזז, ומתקבל 334≈1.30\frac{3\sqrt3}{4}\approx1.30.

שאלה 6 · סדרה חשבונית עם מספר אי-זוגי של איברים: האיבר האמצעי וסכומי המקומות הזוגיים והאי-זוגיים

נתונה סדרה חשבונית a1,a2,…,a2n+3a_1,a_2,\dots,a_{2n+3} ובה 2n+32n+3 איברים (nn הוא מספר טבעי).

סכום הסדרה גדול פי 43 מן האיבר האמצעי. האיבר האמצעי שונה מ-0.

א(1).

הראה כי סכום הסדרה שווה ל-(2n+3)⋅an+2(2n+3)\cdot a_{n+2}.

א(2).

מצא את מספר האיברים בסדרה.

ידוע כי בסדרה הנתונה סכום האיברים הנמצאים במקומות האי-זוגיים גדול ב-40 מסכום האיברים הנמצאים במקומות הזוגיים.

ב(1).

מצא את האיבר האמצעי.

ב(2).

מצא את סכום הסדרה.

נתון כי הפרש הסדרה הנתונה הוא −a1-a_1.

ג.

קבע אם הסדרה עולה או יורדת.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א(1)

תשובה:

S=(2n+3)(a1+a2n+3)2S=\frac{(2n+3)(a_1+a_{2n+3})}{2} ו-a1+a2n+3=2an+2a_1+a_{2n+3}=2a_{n+2}

an+2a_{n+2} הוא האיבר האמצעי: לפניו n+1n+1 איברים ואחריו n+1n+1 איברים.

S=(2n+3)(a1+a2n+3)2S=\frac{(2n+3)(a_1+a_{2n+3})}{2}

a1+a2n+3=a1+a1+(2n+2)d=2(a1+(n+1)d)=2an+2a_1+a_{2n+3}=a_1+a_1+(2n+2)d=2\left(a_1+(n+1)d\right)=2a_{n+2}.

לכן S=(2n+3)⋅2an+22=(2n+3)⋅an+2S=\frac{(2n+3)\cdot2a_{n+2}}{2}=(2n+3)\cdot a_{n+2}.

טעות נפוצה: לחשב את מקום האיבר האמצעי כ-2n+32\frac{2n+3}{2} ולכתוב an+1a_{n+1} - במספר אי-זוגי של איברים האמצעי במקום 2n+3+12=n+2\frac{2n+3+1}{2}=n+2.

סעיף א(2)

תשובה:

43 איברים (n=20n=20)

S=43an+2S=43a_{n+2} ולפי א(1) S=(2n+3)an+2S=(2n+3)a_{n+2}.

an+2≠0a_{n+2}\neq0, ולכן מותר לחלק: 2n+3=432n+3=43, כלומר n=20n=20, ובסדרה 43 איברים.

טעות נפוצה: לענות 2020 - זה הערך של nn, ומספר האיברים הוא 2n+3=432n+3=43.

סעיף ב(1)

תשובה:

a22=40a_{22}=40

בסדרה 43 איברים: במקומות האי-זוגיים (1,3,…,431,3,\dots,43) יש 22 איברים, ובמקומות הזוגיים (2,4,…,422,4,\dots,42) - 21.

Sodd−Seven=a1+(a3−a2)+(a5−a4)+⋯+(a43−a42)=a1+21d=a22S_{\text{odd}}-S_{\text{even}}=a_1+(a_3-a_2)+(a_5-a_4)+\dots+(a_{43}-a_{42})=a_1+21d=a_{22}

a22a_{22} הוא האיבר האמצעי (n+2=22n+2=22), ולכן a22=40a_{22}=40.

טעות נפוצה: לזווג (a1−a2)+(a3−a4)+…(a_1-a_2)+(a_3-a_4)+\dots כאילו יש 21 זוגות שלמים, לקבל −21d=40-21d=40 ולהגיע ל-d=−4021d=-\frac{40}{21} - נשאר בלי זוג האיבר a43a_{43}.

סעיף ב(2)

תשובה:

17201720

S=43⋅a22=43⋅40=1720S=43\cdot a_{22}=43\cdot40=1720.

טעות נפוצה: להכפיל במספר האיברים שבמקומות האי-זוגיים, 22⋅40=88022\cdot40=880 - זה הסכום של המקומות האי-זוגיים בלבד.

סעיף ג

תשובה:

עולה (a1=−2a_1=-2, d=2d=2)

a22=a1+21d=a1−21a1=−20a1=40a_{22}=a_1+21d=a_1-21a_1=-20a_1=40, ולכן a1=−2a_1=-2 ו-d=−a1=2>0d=-a_1=2>0.

ההפרש חיובי - הסדרה עולה.

טעות נפוצה: לראות את הסימן מינוס ב-"d=−a1d=-a_1" ולהסיק ש-d<0d<0 והסדרה יורדת - הסימן של dd תלוי בסימן של a1a_1, ו-a1a_1 כאן שלילי.

שאלה 7 · פונקציה רציונלית עם פרמטר: חקירה, סקיצה ונפח גוף סיבוב

נתונה הפונקציה h(x)=ax3−1h(x)=ax^3-1.

א.

היעזר בפונקציה y=x3y=x^3 וסרטט סקיצה לגרף הפונקציה h(x)h(x) עבור: a>0a>0 ועבור a<0a<0.

נתונה הפונקציה f(x)=xax3−1f(x)=\frac{x}{ax^3-1}, a>0a>0.

ענה על סעיף ב. אם יש צורך הבע בעזרת aa.

ב(1).

מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים.

ב(2).

כתוב את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה f(x)f(x) המקבילות לצירים.

ב(3).

מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

ב(4).

סרטט סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ג.

נתון a=1a=1. מהו נפח גוף הסיבוב הנוצר מסיבוב סביב ציר ה-xx של השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה f(x)f(x), ציר ה-xx ועל ידי האנך לציר ה-xx בנקודת הקיצון של הפונקציה?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

a>0a>0: עולה, חותכת את ציר ה-yy ב-(0,−1)(0,-1) ואת ציר ה-xx ב-(1a3,0)\left(\frac{1}{\sqrt[3]a},0\right); a<0a<0: יורדת, דרך (0,−1)(0,-1), חותכת את ציר ה-xx ב-x=1a3<0x=\frac{1}{\sqrt[3]a}<0

ax3ax^3 מתקבל מ-y=x3y=x^3 במתיחה אנכית פי ∣a∣|a|, ואם a<0a<0 גם בשיקוף ביחס לציר ה-xx. h(x)=ax3−1h(x)=ax^3-1 - הזזה של 1 כלפי מטה.

a>0a>0: הגרף עולה (כמו x3x^3), נקודת הפיתול (0,−1)(0,-1), וחיתוך עם ציר ה-xx: ax3=1ax^3=1, x=1a3>0x=\frac{1}{\sqrt[3]a}>0. לכן h<0h<0 עבור x<1a3x<\frac{1}{\sqrt[3]a} ו-h>0h>0 עבור x>1a3x>\frac{1}{\sqrt[3]a}.

a<0a<0: הגרף יורד, עובר דרך (0,−1)(0,-1), וחותך את ציר ה-xx ב-x=1a3<0x=\sqrt[3]{\frac1a}<0 (משמאל לציר ה-yy).

טעות נפוצה: עבור a<0a<0 לסמן את החיתוך עם ציר ה-xx מימין לראשית, ב-x=1∣a∣3x=\frac{1}{\sqrt[3]{|a|}} - הגרף היורד עובר ב-(0,−1)(0,-1), ולכן הוא חוצה את ציר ה-xx רק משמאל.

סעיף ב(1)

תשובה:

(0,0)(0,0) בלבד

f(0)=0−1=0f(0)=\frac{0}{-1}=0 - חיתוך עם ציר ה-yy בראשית.

f(x)=0f(x)=0 רק כאשר המונה x=0x=0. לכן נקודת החיתוך היחידה עם הצירים: (0,0)(0,0).

טעות נפוצה: להוסיף את (1a3,0)\left(\frac{1}{\sqrt[3]a},0\right) (איפה ש-h=0h=0) כנקודת חיתוך - שם המכנה מתאפס ו-ff אינה מוגדרת.

סעיף ב(2)

תשובה:

x=1a3x=\frac{1}{\sqrt[3]a}, y=0y=0

המכנה מתאפס כאשר ax3=1ax^3=1, כלומר x=1a3x=\frac{1}{\sqrt[3]a}, והמונה שם שונה מ-0 - אסימפטוטה אנכית x=1a3x=\frac{1}{\sqrt[3]a}.

מעלת המונה (1) קטנה ממעלת המכנה (3), ולכן f(x)→0f(x)\to0 כאשר x→±∞x\to\pm\infty: אסימפטוטה אופקית y=0y=0.

טעות נפוצה: לחלק את המקדמים המובילים ולכתוב y=1ay=\frac1a - זה נכון רק כשהמעלות שוות.

סעיף ב(3)

תשובה:

עולה: x<−12a3x<-\frac{1}{\sqrt[3]{2a}}; יורדת: −12a3<x<1a3-\frac{1}{\sqrt[3]{2a}}<x<\frac{1}{\sqrt[3]a} וגם x>1a3x>\frac{1}{\sqrt[3]a}. מקסימום ב-(−12a3,232a3)\left(-\frac{1}{\sqrt[3]{2a}},\frac{2}{3\sqrt[3]{2a}}\right)

f′(x)=(ax3−1)−x⋅3ax2(ax3−1)2=−2ax3−1(ax3−1)2=−2ax3+1(ax3−1)2f'(x)=\frac{(ax^3-1)-x\cdot3ax^2}{(ax^3-1)^2}=\frac{-2ax^3-1}{(ax^3-1)^2}=-\frac{2ax^3+1}{(ax^3-1)^2}

המכנה חיובי בכל תחום ההגדרה, ולכן הסימן של f′f' הפוך לסימן של 2ax3+12ax^3+1.

2ax3+1=02ax^3+1=0 כאשר x3=−12ax^3=-\frac{1}{2a}, כלומר x=−12a3x=-\frac{1}{\sqrt[3]{2a}}. משמאל לנקודה 2ax3+1<02ax^3+1<0 ו-f′>0f'>0; מימינה f′<0f'<0.

עולה: x<−12a3x<-\frac{1}{\sqrt[3]{2a}}. יורדת: −12a3<x<1a3-\frac{1}{\sqrt[3]{2a}}<x<\frac{1}{\sqrt[3]a} וגם x>1a3x>\frac{1}{\sqrt[3]a} (האסימפטוטה מפרידה בין שני קטעי הירידה).

מקסימום: ax3=−12a x^3=-\frac12, ולכן f=x−32=−23x=232a3f=\frac{x}{-\frac32}=-\frac23x=\frac{2}{3\sqrt[3]{2a}}.

טעות נפוצה: לטעות בסימן במונה ולכתוב (ax3−1)+3ax3=4ax3−1(ax^3-1)+3ax^3=4ax^3-1, ולקבל קיצון ב-x=14a3x=\frac{1}{\sqrt[3]{4a}} - נקודה מימין לראשית, שבה בפועל f′<0f'<0.

סעיף ב(4)

תשובה:

משמאל: עולה מ-y=0y=0 (מעל הציר) עד המקסימום, יורד דרך (0,0)(0,0) ל-−∞-\infty ליד x=1a3x=\frac{1}{\sqrt[3]a}; מימין לאסימפטוטה: יורד מ-+∞+\infty ל-00 (מעל הציר)

סימן ff: עבור x<0x<0 המונה והמכנה שליליים (h<0h<0 לפי סעיף א) - f>0f>0. עבור 0<x<1a30<x<\frac{1}{\sqrt[3]a}: מונה חיובי ומכנה שלילי - f<0f<0. עבור x>1a3x>\frac{1}{\sqrt[3]a}: f>0f>0.

ענף שמאלי: מתקרב ל-y=0y=0 מלמעלה כאשר x→−∞x\to-\infty, עולה עד המקסימום (−12a3,232a3)\left(-\frac{1}{\sqrt[3]{2a}},\frac{2}{3\sqrt[3]{2a}}\right), יורד, עובר דרך (0,0)(0,0) ושואף ל-−∞-\infty כאשר x→(1a3)−x\to\left(\frac{1}{\sqrt[3]a}\right)^-.

ענף ימני: יורד מ-+∞+\infty (ליד האסימפטוטה) ומתקרב ל-y=0y=0 מלמעלה.

טעות נפוצה: לשרטט את הענף השמאלי מתחת לציר ה-xx "כי x<0x<0" - גם המכנה שלילי שם, ולכן f>0f>0.

סעיף ג

תשובה:

V=π9≈0.35V=\frac\pi9\approx0.35

עבור a=1a=1: f(x)=xx3−1f(x)=\frac{x}{x^3-1}, ונקודת הקיצון ב-x0=−123x_0=-\frac{1}{\sqrt[3]2} (ושם x03=−12x_0^3=-\frac12).

השטח המוגבל הוא בין x0x_0 ל-00 (שם f≥0f\ge0 ונחתך ציר ה-xx בראשית).

V=π∫x00x2(x3−1)2dxV=\pi\int_{x_0}^{0}\frac{x^2}{(x^3-1)^2}dx

3x23x^2 היא הנגזרת של x3−1x^3-1, ולכן ∫x2(x3−1)2dx=−13(x3−1)+C\int\frac{x^2}{(x^3-1)^2}dx=-\frac{1}{3(x^3-1)}+C:

V=π[−13(x3−1)]x00=π(13−13⋅32)=π(13−29)=π9≈0.35V=\pi\left[-\frac{1}{3(x^3-1)}\right]_{x_0}^{0}=\pi\left(\frac13-\frac{1}{3\cdot\frac32}\right)=\pi\left(\frac13-\frac29\right)=\frac\pi9\approx0.35

טעות נפוצה: לשכוח את המקדם 13\frac13 שבא מהנגזרת הפנימית 3x23x^2, ולקבל V=π3≈1.05V=\frac\pi3\approx1.05.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.