בגרות במתמטיקה 571 - קיץ 2023 מועד ב'
5 יח"ל · שאלון 035571 · תשפ"ג · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
כאן תמצאו את בחינת הבגרות במתמטיקה בשאלון 571 (5 יח"ל), מועד קיץ 2023 מועד ב' (תשפ"ג), כל 8 השאלות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.
שאלה 1 · שאלות קצרות: אינדוקציה, מרובע בר-חסימה, גרפים של פונקציות שורש, גרף הנגזרת ואינטגרלים
ענו על שניים מארבעת הסעיפים א–ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.
בעבור כל טבעי הוכיחו באינדוקציה או בדרך אחרת כי מתקיים:
הנקודה B היא אמצע הקטע AC. AB הוא קוטר במעגל שמרכזו O ורדיוסו . מן הנקודה C מעבירים ישר המשיק למעגל בנקודה D. בנקודה A מעבירים משיק נוסף למעגל. שני המשיקים נחתכים בנקודה E (ראו סרטוט).
הוכיחו כי המרובע AODE הוא בר חסימה במעגל.
הביעו באמצעות את רדיוס המעגל החוסם את המרובע AODE.
לפניכם שלוש פונקציות והגרפים א-ד. כל אחת מן הפונקציות מתוארת על ידי אחד מן הגרפים.
, ,
בעבור כל אחת מן הפונקציות, קבעו איזה מן הגרפים מתאר אותה. נמקו את קביעותיכם.
נתונה הפונקציה: , הוא פרמטר טבעי גדול מ-1.
מצאו עבור אילו ערכים של , הגרף הנותר מתאר את הפונקציה .
לפניכם גרף של הפונקציה , המוגדרת לכל . הישרים ו- הם אסימפטוטות של הפונקציה . הפונקציה קעורה כלפי מעלה בכל תחום הגדרתה.
סרטטו סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת .
רשמו את תחומי העלייה והירידה של פונקציית הנגזרת (אם יש כאלה).
נתון: הוא פרמטר.
סדרו את הביטויים (1)-(4) שלפניכם מן הקטן ביותר אל הגדול ביותר (כתבו בצד שמאל את מספרו של הביטוי הקטן ביותר וכן הלאה). (1) (2) (3) (4) המספר 2.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
הוכחה
שלב הבסיס (): אגף שמאל , אגף ימין . שווים.
הנחת האינדוקציה: נניח שעבור מתקיים .
שלב הצעד: נוכיח עבור . הסכום עבור הוא הסכום עבור ועוד האיבר :
, ולכן:
זו הטענה עבור . לפי עקרון האינדוקציה הטענה נכונה לכל טבעי.
(דרך אחרת: זה סכום של סדרה הנדסית עם ו-: .)
טעות נפוצה: להוסיף בצעד את (שכבר נמצא בסכום) במקום , לקבל , ו"להסיק" שהנוסחה לא נכונה.
סעיף ב(1)
הוכחה
הוא רדיוס לנקודת ההשקה של המשיק , ולכן : .
משיק למעגל ב- ו- רדיוס, ולכן .
במרובע הקודקודים ו- נגדיים, וסכום הזוויות בהם . מרובע שבו סכום זוג זוויות נגדיות הוא הוא בר-חסימה.
טעות נפוצה: לחבר זוויות סמוכות, כמו , ולדרוש שסכומן יהיה - במרובע הקודקודים הנגדיים הם ו- (וגם ו-).
סעיף ב(2)
ו- אמצע , ולכן , , .
במשולש (): .
ו- שני משיקים מהנקודה , ולכן . נסמן ; אז .
משפט פיתגורס במשולש ():
המעגל החוסם את : הזוויות ב- וב- ישרות ונשענות על , ולכן קוטר שלו.
הרדיוס: .
טעות נפוצה: לענות - זה אורך הקוטר , לא הרדיוס.
סעיף ג(1)
: גרף ד; : גרף ג; : גרף א
תחומי הגדרה: ו- מוגדרות עבור . : כאשר או - שני קטעים נפרדים.
רק בגרף ג יש שני ענפים נפרדים, ולכן מתוארת בגרף ג.
בכל התחום, וחיובית בין ל-0. הגרף שאינו יורד מתחת לציר ה- ויש לו "גבעה" משמאל לראשית: גרף ד.
שלילית עבור וחיובית עבור . השיפוע שלה בראשית: , - הגרף חוצה את הראשית באלכסון. זה גרף א (בגרף ב הגרף שטוח בראשית).
טעות נפוצה: לפשט , לחשוב ש- ו- הן אותה פונקציה, ולשייך את לגרף א.
סעיף ג(2)
אי-זוגי ו-
הגרף הנותר הוא גרף ב: מוגדר עבור , שלילי בקטע , חיובי עבור , ושטוח (משיק אופקי) בראשית.
עבור , ולכן הסימן של הוא הסימן של . עבור רק כאשר אי-זוגי (כאשר זוגי בכל התחום, כמו בגרף ד).
, ועבור מתקיים - הגרף שטוח בראשית, כמו בגרף ב. (עבור זו הפונקציה של גרף א, אבל נתון .)
לכן הגרף הנותר מתאר את לכל אי-זוגי, .
טעות נפוצה: לבדוק רק את ולענות "" - כל חזקה אי-זוגית נותנת גרף מאותה צורה.
סעיף ד(1)
עבור : , עולה מ-0 (אסימפטוטה ) ל- ליד ; עבור : , עולה מ- ליד ל-0; אסימפטוטות: ,
לפי הגרף עולה עבור ויורדת עבור , ולכן עבור ו- עבור .
קעורה כלפי מעלה בכל התחום, ולכן עולה בכל אחד מהקטעים.
כאשר הגרף של מתקרב לאסימפטוטה ונעשה כמעט אופקי, ולכן : לגרף של אסימפטוטה .
ליד הגרף של תלול מאוד: משמאל הוא עולה ל- (), ומימין יורד מ- (). אסימפטוטה אנכית של .
סקיצה (לדוגמה):
טעות נפוצה: לסרטט את עם אסימפטוטה , כמו של - השיפוע של שואף ל-0, ולכן האסימפטוטה האופקית של היא .
סעיף ד(2)
עלייה: , ; ירידה: אין
קעורה כלפי מעלה בכל התחום, כלומר . היא הנגזרת של , ולכן עולה בכל אחד מהקטעים ו-, ואין לה תחומי ירידה.
(אלה שני קטעים נפרדים: אינו בתחום, ו- "קופצת" שם מ- ל-.)
טעות נפוצה: לכתוב ש- יורדת עבור כי יורדת שם - הירידה של אומרת ש-, לא ש- יורדת.
סעיף ד(3)
, כלומר 3, 4, 2, 1
(3): . ו- יורדת עבור , ולכן - הביטוי (3) שלילי.
יורדת עבור ומתקרבת ל-2, ולכן לכל .
(2): השטח מתחת לגרף בקטע באורך 1 שבו גדול מ-: .
(1) לעומת (2): הקטע הוא הקטע מוזז ימינה ב-1, ו- יורדת: לכל בקטע מתקיים . לכן השטח מעל גדול יותר: (1) > (2).
הסדר: .
טעות נפוצה: להחליף בין (1) ל-(2), כאילו עולה עבור , ולקבל את הסדר 3, 4, 1, 2.
שאלה 2 · סדרה חשבונית בת איברים: סכום האיברים האמצעיים ותת-סדרה
נתונה סדרה חשבונית: שבה איברים, וההפרש שלה הוא . נסמן ב- את הסכום של האיברים האמצעיים של הסדרה.
הוכיחו כי: .
נתון כי האיבר הראשון של הסדרה הוא חיובי וכי הסכום של האיברים האמצעיים שווה ל-0.
האם הפרש הסדרה הוא חיובי או שלילי? נמקו את תשובתכם.
ידוע כי מתקיים: .
מצאו את מספר האיברים בסדרה.
מוחקים כמה מן האיברים בסדרה הנתונה, ונוצרת סדרה חשבונית חדשה: . סכום האיברים של הסדרה החדשה הוא 54.
מצאו את .
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
הוכחה
האיברים האמצעיים הם : לפניהם איברים ואחריהם איברים.
גם הם סדרה חשבונית בת איברים, ולכן:
בסדרה חשבונית, אם סכום המקומות של שני איברים שווה לסכום המקומות של שני איברים אחרים, גם סכומי האיברים שווים. כאן , ולכן .
(בדיקה: .)
טעות נפוצה: לקחת כאיברים האמצעיים את ולקבל - לפני יש רק איברים.
סעיף ב
הפרש הסדרה שלילי
לפי סעיף א, .
, ולכן : האיבר האחרון קטן מהאיבר הראשון, ולכן הסדרה יורדת וההפרש שלילי.
(אלגברית: , ו-, ולכן .)
טעות נפוצה: להסיק מ- רק ש-, לא לקשר זאת ל-, ולענות שאי אפשר לקבוע את סימן ההפרש.
סעיף ג
39 איברים
לפי סעיף ב , ולכן , ו-.
לפי סעיף ב גם :
מחלקים ב-: , כלומר .
בסדרה 39 איברים.
טעות נפוצה: לפתור את המשוואה עבור ולענות 13 - אבל מספר האיברים בסדרה הוא .
סעיף ד
בסדרה החדשה המקומות עולים ב-3, ולכן זו סדרה חשבונית שהפרשה .
לפי סעיף ג , ולכן האיבר האחרון בסדרה החדשה הוא .
מספר האיברים: המקום של האיבר ה- בסדרה החדשה הוא , ו- נותן .
(מתאים לסעיף ב: . אז .)
טעות נפוצה: לספור את האיברים כ- (בלי להוסיף 1) ולקבל , כלומר .
שאלה 3 · הסתברות מותנית בשני הכיוונים: מנויי עיתון בחיפה ובתל אביב
עיתון יומי המופץ למנויים שגרים בחיפה או בתל אביב בלבד, אמור להישלח אל ביתם בכל יום עד השעה 6:00. מערכת העיתון ערכה סקר בקרב המנויים, ושאלה בנוגע ליום מסוים אם הם קיבלו את העיתון בזמן. כל המנויים השתתפו בסקר וכל אחד מהם ענה כן או לא. מספר המנויים של העיתון גדול מאוד. מתוצאות הסקר עולה כי ההסתברות לבחור באקראי מנוי שקיבל את העיתון בזמן מבין המנויים שגרים בחיפה היא , וההסתברות לבחור באקראי מנוי שגר בחיפה מבין המנויים שקיבלו את העיתון בזמן היא .
נסמן ב- את ההסתברות שמנוי שנבחר באקראי מבין כל המנויים גר בחיפה.
בוחרים באקראי אחד מן המנויים.
הביעו באמצעות את ההסתברות שהמנוי שנבחר גר בתל אביב וקיבל את העיתון בזמן.
נתון כי מספר המנויים שגרים בתל אביב ולא קיבלו את העיתון בזמן גדול פי 1.5 ממספר המנויים שגרים בתל אביב וקיבלו את העיתון בזמן.
כמה אחוזים מן המנויים קיבלו את העיתון בזמן?
מבין המנויים שלא קיבלו את העיתון בזמן, בוחרים באקראי שני מנויים.
מהי ההסתברות שהראשון שנבחר גר בתל אביב והשני שנבחר גר בחיפה?
באותו היום התקשרו למערכת העיתון 6 מנויים שלא קיבלו את העיתון בזמן.
מהי ההסתברות שלכל היותר 4 מהם גרים בחיפה?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נסמן: - המנוי גר בחיפה, - המנוי גר בתל אביב, - המנוי קיבל את העיתון בזמן.
ו-, ולכן .
נתון , כלומר , ולכן .
כל מנוי גר בחיפה או בתל אביב, ולכן .
סעיף ב
56%
לפי הנתון .
לכן .
מצד שני , ולכן , כלומר .
, כלומר מן המנויים קיבלו את העיתון בזמן.
סעיף ג
.
, ו-.
מבין המנויים שלא קיבלו את העיתון בזמן: ו-.
מספר המנויים גדול מאוד, ולכן הבחירה של המנוי הראשון כמעט אינה משנה את ההרכב, והבחירות בלתי תלויות:
.
סעיף ד
כל אחד מ-6 המנויים שהתקשרו לא קיבל את העיתון בזמן, ולכן הוא גר בחיפה בהסתברות . מספר המנויים גדול מאוד, ולכן אפשר להתייחס לכך כאל 6 ניסויי ברנולי בלתי תלויים.
"לכל היותר 4" הוא המשלים של "5 או 6":
.
שאלה 4 · משיק, מיתרים מקבילים ודמיון: יחסי שטחים ונקודות על מעגל
מנקודה B, שמחוץ למעגל, העבירו ישר שמשיק למעגל בנקודה C, וישר אחר שחותך את המעגל בנקודות E ו-A, כמתואר בסרטוט. הנקודה D נמצאת על המעגל כך שהמיתר CD מקביל למיתר EA. המיתרים ED ו-AC נחתכים בנקודה K.
הוכיחו: .
נתון: , . נסמן את שטח המשולש CEK ב-.
הביעו באמצעות את שטח המשולש CKD.
נתון: .
הביעו באמצעות את שטח המשולש CEB.
הנקודה O היא מרכז המעגל.
הוכיחו: .
נתון: .
הסבירו מדוע הנקודות E, C, O ו-K נמצאות על מעגל אחד.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
הוכחה
: הזווית בין המשיק למיתר שווה לזווית ההיקפית שנשענת על אותה קשת .
: זוויות מתחלפות בין הישרים המקבילים ו- (הישר הוא הישר ), עם החותך .
לכן (ז.ז.), בהתאמה , , .
טעות נפוצה: לנמק את כ"זוויות מתחלפות" - אינו מקביל ל-; השוויון נובע מהמשפט על זווית בין משיק למיתר.
סעיף ב
טרפז החסום במעגל הוא שווה-שוקיים (מיתרים מקבילים חוסמים קשתות שוות, , ולכן ). לכן טרפז שווה-שוקיים.
ו- הן זוויות היקפיות על הקשתות השוות ו-, ולכן הן שוות, והמשולש שווה-שוקיים: .
.
למשולשים ו- קודקוד משותף , והבסיסים ו- על אותו ישר - יש להם אותו גובה מ-. לכן:
טעות נפוצה: להפוך את היחס, , ולקבל .
סעיף ג
לפי סעיף א , והצלע מתאימה לצלע . יחס הדמיון:
יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון: .
.
טעות נפוצה: להכפיל ביחס הדמיון עצמו ולא בריבועו: .
סעיף ד
הוכחה
היא זווית חיצונית למשולש , ולכן .
לפי סעיף ב , ולכן .
היא זווית מרכזית ו- זווית היקפית, ושתיהן נשענות על הקשת , ולכן .
מכאן .
(דרך אחרת: , והקשתות שוות כי ; לכן שווה לקשת , כמו הזווית המרכזית.)
טעות נפוצה: לחשוב ש- היא "זווית היקפית" על הקשת ולכתוב - הקודקוד נמצא בתוך המעגל, לא עליו.
סעיף ה
, ולכן O ו-K על המעגל שקוטרו CE
(זווית מרכזית והיקפית על הקשת ), ולפי סעיף ד גם .
הנקודות ו- "רואות" את הקטע בזווית ישרה. קודקוד של זווית ישרה שנשענת על קטע נמצא על המעגל שהקטע הוא קוטר שלו.
לכן ו- נמצאות על המעגל שקוטרו , וכך גם ו-: ארבע הנקודות על מעגל אחד.
טעות נפוצה: לכתוב (לשכוח שהזווית המרכזית כפולה מההיקפית) - ואז הנימוק של זווית ישרה לא עובד.
שאלה 5 · טרפז חסום במעגל והמשכי השוקיים: משפט הסינוסים, יחס שטחים ותיכון
נתון טרפז ABCD , החסום במעגל. המשכי הצלעות AD ו-BC נפגשים בנקודה E, כמתואר בסרטוט.
נתון: .
נסמן: , .
מצאו את זוויות המשולש ACE (הביעו באמצעות אם יש צורך).
הביעו באמצעות ו- את אורכי הצלעות AB ו-DC.
נתון כי שטח המשולש ABE גדול פי 3 משטח המשולש DCE.
מצאו את גודל הזווית .
מצאו את הערך של שבעבורו אורך התיכון לצלע EC במשולש AEC הוא .
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א(1)
, ,
היא זווית חיצונית למרובע החסום ABCD, ולכן היא שווה לזווית הפנימית שמולה: .
טרפז החסום במעגל הוא טרפז שווה שוקיים, ולכן גם .
במשולש ABC: .
הנקודות B, C, E על ישר אחד, ולכן צמודה ל-: .
סכום הזוויות במשולש ACE:
(בדיקה: במשולש ABE שתי זוויות הבסיס שוות , ולכן גם משם .)
טעות נפוצה: להפעיל את המשפט "זוויות נגדיות במרובע חסום משלימות" על הזווית החיצונית ולכתוב ; אז ומקבלים .
סעיף א(2)
,
במשולש ABC, לפי משפט הסינוסים (הזווית שמול AC היא ):
במשולש ACD: (צמודה ל-), ו-. לפי משפט הסינוסים:
(כי .)
טעות נפוצה: להפוך את היחס במשפט הסינוסים ולכתוב - כל צלע מחולקת בסינוס הזווית שמולה.
סעיף ב
, ולכן (זוויות מתאימות שוות).
יחס השטחים של משולשים דומים שווה לריבוע יחס הדמיון: , ולכן .
מסעיף א(2):
היא זווית במשולש ACE, ולכן . יש שתי אפשרויות:
, כלומר , או , כלומר .
היא זווית בסיס במשולש ABE (שבו שתי זוויות הבסיס שוות ), ולכן . הפתרון נפסל.
.
טעות נפוצה: לקחת את יחס השטחים כיחס הצלעות, ; אז ומקבלים .
סעיף ג
עבור , מסעיף א(1): ו-.
שתי הזוויות שוות, ולכן המשולש AEC שווה שוקיים: , והזווית ביניהן .
נסמן ב-M את אמצע EC, כך ש-. במשולש ACM, לפי משפט הקוסינוסים:
טעות נפוצה: להציב (בלי הסימן); מקבלים , כלומר ו-.
שאלה 6 · פונקציה רציונלית עם פרמטר: חקירה, גרף שנמצא מעל גרף אחר ושטח ביניהם
נתונה הפונקציה: , הוא פרמטר.
ענו על התת-סעיפים (1)-(5). הביעו את תשובותיכם באמצעות , אם יש צורך.
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה .
מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.
מצאו את שיעור ה- של נקודת הקיצון של הפונקציה , וקבעו את סוגה.
סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה .
נתונה הפונקציה: , המוגדרת באותו התחום שבו מוגדרת הפונקציה .
הוכיחו כי גרף הפונקציה נמצא כולו מעל גרף הפונקציה .
הביעו באמצעות את השטח המוגבל על ידי הגרפים של הפונקציות ו-, על ידי הישר ועל ידי ציר ה-.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א(1)
הפונקציה מוגדרת בכל מקום שבו המכנה שונה מאפס.
המכנה מתאפס רק ב-, ולכן תחום ההגדרה: .
טעות נפוצה: להוציא מהתחום גם את (שבהם המונה מתאפס) ולכתוב - בנקודות האלה הפונקציה מוגדרת ושווה 0.
סעיף א(2)
,
אסימפטוטה אנכית: ב- המכנה מתאפס, והמונה שווה . מאחר ש-, - המונה אינו מתאפס, ולכן אסימפטוטה אנכית.
אסימפטוטה אופקית: , כך שמעלת המונה ומעלת המכנה שוות (2). הפונקציה שואפת ליחס המקדמים המובילים, : .
טעות נפוצה: לחשוב שהמכנה "בריבוע" ממעלה גבוהה יותר מהמונה ולכתוב - אבל ממעלה 2, כמו המונה.
סעיף א(3)
, ,
עם ציר ה-: כשהמונה מתאפס: , (שניהם בתחום, כי ). הנקודות: , .
עם ציר ה-: . הנקודה: .
טעות נפוצה: לכתוב ולקבל את הנקודה .
סעיף א(4)
, מינימום
גוזרים לפי כלל המנה:
מצמצמים ב-:
כאשר (ומאחר ש-, - הנקודה בתחום, משמאל לאסימפטוטה).
טבלת סימנים - חשוב להתחשב גם בסימן המכנה :
ב- נקודת מינימום.
טעות נפוצה: לקבוע את הסימן רק לפי המונה (חיובי ואז שלילי) ולקבוע "מקסימום" - המכנה שלילי בכל הקטע והופך את הסימן.
סעיף א(5)
אסימפטוטות , . משמאל ל-3: הגרף מגיע מ- (מלמטה), יורד דרך ו- למינימום שלילי ב-, עולה דרך , חוצה את ושואף ל- ליד . מימין ל-3: יורד מ- ושואף ל- מלמעלה
מרכזים את הנתונים: אסימפטוטות , ; חיתוכים , ; מינימום ב-, שערכו .
ליד המונה חיובי () והמכנה חיובי משני הצדדים, ולכן משני צדי האסימפטוטה.
יחס לאסימפטוטה האופקית:
כש- ההפרש שלילי - הגרף מתחת ל-. הגרף חוצה את ב- (שנמצא בין ל-3), ומימין ל-3 ההפרש חיובי - הגרף מתקרב ל- מלמעלה.
סדר הנקודות משמאל לימין: .
טעות נפוצה: לסרטט את הענף השמאלי יורד ל- ליד - המונה ב- חיובי והמכנה ריבוע, ולכן משני הצדדים.
סעיף ב(1)
לכל
מחשבים את ההפרש (לשתי הפונקציות אותו מכנה):
המונה (כי ), והמכנה ריבוע חיובי לכל . לכן בכל התחום, כלומר גרף נמצא כולו מעל גרף .
טעות נפוצה: לחסר בלי סוגריים, , לקבל ו"להוכיח" שגרף מעל גרף .
סעיף ב(2)
בקטע גרף מעל גרף (סעיף ב(1)), ולכן
טעות נפוצה: לטעות בסימן בהצבת הגבול התחתון, , ולקבל .
שאלה 7 · פונקציה עם שורש במכנה: אסימפטוטות שונות ב-, זיהוי גרף ושטח מתחתיו
נתונה הפונקציה: .
בסוף השאלה מופיעים ארבעה גרפים, I-IV:
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
האם גרף הפונקציה חותך את הצירים? נמקו את תשובתכם.
מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה .
מצאו את תחום העלייה ואת תחום הירידה של הפונקציה .
נתון כי לפונקציה אין נקודות פיתול.
סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה .
היעזרו בגרף הפונקציה , וקבעו איזה מן הגרפים I-IV שבסוף השאלה מתאר את גרף הנגזרת השנייה . נמקו את קביעתכם.
חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת השנייה , על ידי ציר ה- ועל ידי הישרים: ו-.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א(1)
או
הביטוי שבתוך השורש צריך להיות אי-שלילי, והשורש נמצא במכנה, ולכן הוא חייב להיות שונה מאפס - אי-שוויון חזק:
פרבולה פתוחה כלפי מעלה עם אפסים ב- וב-0: חיובית מחוץ לשורשים.
תחום ההגדרה: או .
טעות נפוצה: לפתור ולכתוב או - בנקודות האלה המכנה מתאפס.
סעיף א(2)
לא
ציר ה-: אינו בתחום ההגדרה, ולכן אין חיתוך.
ציר ה-: רק כשהמונה מתאפס, , כלומר - שאינו בתחום. לכן אין חיתוך.
הגרף אינו חותך את הצירים.
טעות נפוצה: לאפס את המונה, לקבל ולענות שהגרף עובר בראשית - בלי לבדוק את התחום.
סעיף א(3)
, ,
אסימפטוטה אנכית - בודקים את קצוות התחום:
כש-: המונה שואף ל- והמכנה ל-, ולכן : אסימפטוטה אנכית.
כש-: - אין אסימפטוטה ב- (הגרף מתחיל בנקודה ריקה בראשית).
אסימפטוטות אופקיות: .
כש-: , ולכן : .
כש-: , ולכן : .
טעות נפוצה: לכתוב גם כש- ולקבל רק את האסימפטוטה .
סעיף א(4)
עלייה: ; ירידה:
המכנה חיובי בכל התחום, ולכן סימן הוא סימן :
עבור : - עלייה. עבור : - ירידה.
טעות נפוצה: לשכוח את ה- בנגזרת השורש, לקבל במונה , ולהסיק שהפונקציה יורדת בשני התחומים.
סעיף ב
ענף ימני (): יוצא מהנקודה הריקה , עולה ושואף ל- מלמטה. ענף שמאלי (): יורד מ- (מתחתיה) ושואף ל- ליד
ענף ימני: מתחיל בגבול 0 בראשית (נקודה ריקה), עולה כל הזמן ושואף ל-4. מאחר שהוא עולה אל 4, כל ערכיו קטנים מ-4 - הגרף מתחת לאסימפטוטה.
ענף שמאלי: כש- הוא שואף ל-, והוא יורד כל הזמן עד ליד . לכן כל ערכיו קטנים מ- - הגרף מתחת ל-.
אין נקודות פיתול, ולכן כל ענף שומר על כיוון קעירות אחד (קעור כלפי מטה).
טעות נפוצה: לסרטט את הענף השמאלי בין לציר ה- - פונקציה יורדת שמתחילה ב- חייבת להיות מתחת ל-.
סעיף ג
גרף I
ענף ימני: הפונקציה עולה אל האסימפטוטה והשיפוע שלה קטן ושואף ל-0 - הגרף קעור כלפי מטה, .
ענף שמאלי: הפונקציה יורדת אל ליד , והשיפוע הולך ונעשה שלילי יותר - קעורה כלפי מטה, .
אין נקודות פיתול, ולכן בכל אחד מהענפים. הגרף שבו שני הענפים מתחת לציר ה- הוא גרף I.
טעות נפוצה: לבחור את גרף II - לפי סימן (שלילי משמאל, חיובי מימין) במקום לפי הקעירות.
סעיף ד
היא פונקציה קדומה של . בקטע מתקיים (סעיף ג), ולכן
טעות נפוצה: לצמצם בטעות את שבמונה עם שבמכנה, כאילו ; אז ומקבלים .
שאלה 8 · בעיית קיצון טריגונומטרית: הפרש קטעים במלבן ובמשולש ישר זווית
הנקודה E היא אמצע הקטע AB.
על הקטע AB בונים מלבן ABCD ומשולש ישר זווית AFB, , כמתואר בסרטוט.
נתון: , .
נסמן את אורך הקטע AB ב-.
מהו תחום הערכים האפשרי בעבור ? הסבירו את תשובתכם.
הביעו באמצעות ו- את ההפרש בין אורך הקטע CE לאורך הקטע AF.
מצאו את הערך של שבעבורו ההפרש בין אורך הקטע CE לאורך הקטע AF הוא מינימלי.
בעבור הערך של שמצאתם בסעיף ג, מצאו את היחס בין שטח המלבן ABCD לשטח המשולש AFB.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
היא זווית חדה במשולש ישר הזווית AFB (הזווית הישרה היא ב-F), ולכן , כלומר .
(גם זווית חדה במשולש ישר הזווית EBC, אבל זה תנאי חלש יותר.)
טעות נפוצה: להסתפק בתנאי מהמשולש EBC ולענות - שוכחים שגם צריכה להיות זווית חדה.
סעיף ב
במשולש EBC (ישר זווית ב-B): הוא הניצב שמול הזווית , ולכן :
במשולש AFB (ישר זווית ב-F): AB הוא היתר ו-AF הניצב שליד הזווית :
טעות נפוצה: לכתוב (EB הוא הניצב שמול , לא שלידה) ולקבל .
סעיף ג
.
(השתמשנו ב-.)
בתחום : , ולכן כאשר
עבור : , ו-; עבור : . לכן ב- מינימום.
טעות נפוצה: לגזור את כ- (בלי הכפל ב-2 של הנגזרת הפנימית); מקבלים ו-.
סעיף ד
4
עבור : במשולש EBC, , ולכן
במשולש AFB: , , :
טעות נפוצה: לכתוב (להפוך את היחס במשולש EBC), ולקבל יחס .