דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 1 ברמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · אליפסה ומשולש שווה-צלעות: מקום גאומטרי של מעגל ומתיחה לאליפסה

נתונה אליפסה שמשוואתה x216+y2b2=1\frac{x^2}{16}+\frac{y^2}{b^2}=1, bb הוא פרמטר חיובי. ידוע כי המוקדים של האליפסה נמצאים על ציר ה-xx. נסמן את נקודות החיתוך של האליפסה עם ציר ה-yy ב-D1D_1 (מעל ציר ה-xx) ו-D2D_2, את המוקד השמאלי של האליפסה נסמן ב-F1F_1 ואת המוקד הימני שלה ב-F2F_2. נתון כי המשולש F1D1F2F_1D_1F_2 הוא משולש שווה-צלעות.

F₁F₂EM
א(1).

מצאו את הערך של bb.

א(2).

חשבו את שטח המרובע F1D1F2D2F_1D_1F_2D_2.

הציבו במשוואת האליפסה b2=12b^2=12 וענו על סעיפים ב-ד. נקודה E היא נקודה כלשהי על האליפסה. מחברים באמצעות קו ישר את המוקד השמאלי F1F_1 עם הנקודה E וממשיכים את הקו הישר עד לנקודה M (ראו סרטוט), כך שמתקיים EM=EF2EM=EF_2.

ב.

הוכיחו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות M הוא מעגל, ורשמו את משוואתו.

מזיזים את המעגל שמצאתם בסעיף ב ימינה ב-2 יחידות, ומתקבל מעגל אחר. מכפילים ב-34\frac34 את שיעור ה-yy של כל אחת מן הנקודות שעל המעגל האחר, ומתקבל עקום חדש.

ג.

זהו את צורת העקום החדש, ומצאו את משוואתו.

נתון משולש ששניים מקודקודיו הם נקודות החיתוך של העקום החדש עם ציר ה-yy, והקודקוד הנוסף נמצא גם הוא על העקום החדש.

ד.

מצאו את השטח הגדול ביותר האפשרי של המשולש. נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

b=12=23b=\sqrt{12}=2\sqrt3

המוקדים על ציר ה-xx: a2=16a^2=16, a=4a=4, ו-c2=16−b2c^2=16-b^2. המוקדים F1(−c,0)F_1(-c,0), F2(c,0)F_2(c,0), והנקודה D1(0,b)D_1(0,b).

צלעות המשולש: F1F2=2cF_1F_2=2c, ו-D1F1=D1F2=c2+b2D_1F_1=D_1F_2=\sqrt{c^2+b^2}.

c2+b2=a2c^2+b^2=a^2, ולכן D1F1=a=4D_1F_1=a=4 (זה נכון בכל אליפסה: הקודקוד שעל הציר הקטן נמצא במרחק aa מכל מוקד).

משולש שווה-צלעות:

F1F2=D1F1 ⇒ 2c=4 ⇒ c=2F_1F_2=D_1F_1\ \Rightarrow\ 2c=4\ \Rightarrow\ c=2
b2=a2−c2=16−4=12 ⇒ b=23b^2=a^2-c^2=16-4=12\ \Rightarrow\ b=2\sqrt3

טעות נפוצה: להשוות F1F2F_1F_2 ל-D1D2D_1D_2 (כלומר c=bc=b) - זה תנאי לריבוע, לא למשולש שווה-צלעות. כאן משווים את הבסיס 2c2c לשוק D1F1D_1F_1.

סעיף א(2)

תשובה:

83≈13.868\sqrt3\approx13.86

האלכסונים של המרובע הם F1F2F_1F_2 (על ציר ה-xx) ו-D1D2D_1D_2 (על ציר ה-yy); הם מאונכים, ולכן השטח הוא מחצית מכפלתם.

F1F2=2c=4F_1F_2=2c=4, D1D2=2b=43D_1D_2=2b=4\sqrt3:

S=4⋅432=83S=\frac{4\cdot4\sqrt3}{2}=8\sqrt3

בדיקה: המרובע מורכב משני משולשים שווי-צלעות בעלי צלע 4: 2⋅34⋅16=832\cdot\frac{\sqrt3}{4}\cdot16=8\sqrt3.

טעות נפוצה: לכתוב D1D2=bD_1D_2=b במקום 2b2b - הנקודות (0,b)(0,b) ו-(0,−b)(0,-b) רחוקות זו מזו 2b2b.

סעיף ב

תשובה:

(x+2)2+y2=64(x+2)^2+y^2=64

האליפסה: x216+y212=1\frac{x^2}{16}+\frac{y^2}{12}=1, a=4a=4, c=2c=2, F1(−2,0)F_1(-2,0).

EE נמצאת בין F1F_1 ל-MM על אותו ישר, ולכן:

F1M=F1E+EM=EF1+EF2F_1M=F_1E+EM=EF_1+EF_2

(השתמשנו בנתון EM=EF2EM=EF_2.) לפי הגדרת האליפסה, סכום המרחקים מהמוקדים קבוע:

EF1+EF2=2a=8 ⇒ F1M=8EF_1+EF_2=2a=8\ \Rightarrow\ F_1M=8

כל נקודה MM נמצאת במרחק 8 מ-F1F_1, ולהפך - לכל נקודה במרחק 8 מ-F1F_1 הקרן מ-F1F_1 חותכת את האליפסה ב-EE שמקיימת EM=8−EF1=EF2EM=8-EF_1=EF_2. המקום הגאומטרי הוא המעגל:

(x+2)2+y2=64(x+2)^2+y^2=64

טעות נפוצה: לכתוב (x−2)2+y2=64(x-2)^2+y^2=64 - המרכז הוא המוקד השמאלי F1(−2,0)F_1(-2,0), ובמשוואה מופיע x−(−2)=x+2x-(-2)=x+2.

סעיף ג

תשובה:

אליפסה: x264+y236=1\frac{x^2}{64}+\frac{y^2}{36}=1

הזזה ימינה ב-2 מביאה את המרכז (−2,0)(-2,0) לראשית:

x2+y2=64x^2+y^2=64

כפל שיעור ה-yy ב-34\frac34: נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-(X,Y)(X,Y) עם X=x0X=x_0, Y=34y0Y=\frac34y_0, ולכן y0=43Yy_0=\frac43Y.

מציבים במשוואת המעגל:

X2+169Y2=64X^2+\frac{16}{9}Y^2=64

מחלקים ב-64:

X264+Y236=1\frac{X^2}{64}+\frac{Y^2}{36}=1

העקום החדש הוא אליפסה שמרכזה בראשית, a=8a=8 על ציר ה-xx ו-b=6b=6 על ציר ה-yy.

טעות נפוצה: להכפיל את yy במשוואה ב-34\frac34 (x2+916y2=64x^2+\frac{9}{16}y^2=64) - כך מתקבלת אליפסה שנמתחה ל-b=323b=\frac{32}{3} במקום שתתכווץ ל-6.

סעיף ד

תשובה:

4848

נקודות החיתוך של x264+y236=1\frac{x^2}{64}+\frac{y^2}{36}=1 עם ציר ה-yy: (0,6)(0,6) ו-(0,−6)(0,-6). הבסיס קבוע, ואורכו 12.

הבסיס נמצא על ציר ה-yy, ולכן הגובה מהקודקוד השלישי (x0,y0)(x_0,y_0) הוא המרחק שלו מציר ה-yy, ∣x0∣|x_0|:

S=12⋅∣x0∣2=6∣x0∣S=\frac{12\cdot|x_0|}{2}=6|x_0|

על האליפסה x02=64(1−y0236)≤64x_0^2=64\left(1-\frac{y_0^2}{36}\right)\le64, ולכן ∣x0∣≤8|x_0|\le8, עם שוויון בקודקודים (±8,0)(\pm8,0).

Smax=6⋅8=48S_{max}=6\cdot8=48

טעות נפוצה: לקחת את הגובה כ-∣y0∣|y_0| כמו כשהבסיס על ציר ה-xx - כשהבסיס אנכי, הגובה הוא המרחק האופקי ∣x0∣|x_0|.

שאלה 2 · וקטורים במנסרה משולשת: יחס 5:2, מישור ונפח

בסרטוט שלפניכם מנסרה ישרה AOBA′O′B′AOBA'O'B' שבסיסה AOBAOB הוא משולש ישר-זווית (∠AOB=90∘\angle AOB=90^\circ). הנקודה KK היא אמצע המקצוע ABAB. הנקודה EE נמצאת על הקטע O′BO'B כך ש-O′E⃗=14⋅O′B⃗\vec{O'E}=\frac14\cdot\vec{O'B}. הנקודה NN נמצאת על הקטע AEAE כך ש-AN→=45⋅AE→\overrightarrow{AN}=\frac45\cdot\overrightarrow{AE}. נסמן: OA→=u‾\overrightarrow{OA}=\underline u, OB→=v‾\overrightarrow{OB}=\underline v, OO′⃗=w‾\vec{OO'}=\underline w.

OABO'A'B'KEN
א(1).

הביעו באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v, w‾\underline w את O′N⃗\vec{O'N}.

א(2).

הוכיחו כי הנקודות KK, NN, O′O' נמצאות על ישר אחד, ומצאו את היחס בין O′KO'K ובין O′NO'N.

נתון: O(0,0,0)O(0,0,0), A(8,0,0)A(8,0,0), E(0,1.5,6)E(0,1.5,6). הקודקוד BB נמצא על החלק החיובי של ציר ה-yy, והקודקוד O′O' נמצא על החלק החיובי של ציר ה-zz.

ב.

מצאו את שיעורי הנקודות NN ו-BB.

ג.

מצאו את משוואת המישור A′KB′A'KB'.

ד(1).

מצאו את המרחק בין הנקודה NN ובין המישור A′KB′A'KB'.

ד(2).

מצאו את נפח הפירמידה NA′KB′NA'KB'.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א(1)

תשובה:

O′N⃗=15u‾+15v‾−25w‾\vec{O'N}=\frac15\underline u+\frac15\underline v-\frac25\underline w

OE→=OO′⃗+14O′B⃗=w‾+14(v‾−w‾)=14v‾+34w‾\overrightarrow{OE}=\vec{OO'}+\frac14\vec{O'B}=\underline w+\frac14(\underline v-\underline w)=\frac14\underline v+\frac34\underline w
AE→=OE→−OA→=−u‾+14v‾+34w‾\overrightarrow{AE}=\overrightarrow{OE}-\overrightarrow{OA}=-\underline u+\frac14\underline v+\frac34\underline w
ON→=OA→+45AE→=u‾−45u‾+15v‾+35w‾=15u‾+15v‾+35w‾\overrightarrow{ON}=\overrightarrow{OA}+\frac45\overrightarrow{AE}=\underline u-\frac45\underline u+\frac15\underline v+\frac35\underline w=\frac15\underline u+\frac15\underline v+\frac35\underline w
O′N⃗=ON→−w‾=15u‾+15v‾−25w‾\vec{O'N}=\overrightarrow{ON}-\underline w=\frac15\underline u+\frac15\underline v-\frac25\underline w

טעות נפוצה: לכתוב ON→=45AE→\overrightarrow{ON}=\frac45\overrightarrow{AE} בלי OA→\overrightarrow{OA} - זה הווקטור מ-AA ל-NN, ולא מ-OO.

סעיף א(2)

תשובה:

O′K⃗=52O′N⃗\vec{O'K}=\frac52\vec{O'N}, O′K:O′N=5:2O'K:O'N=5:2

O′K⃗=OK→−OO′⃗=12u‾+12v‾−w‾\vec{O'K}=\overrightarrow{OK}-\vec{OO'}=\frac12\underline u+\frac12\underline v-\underline w

נחפש λ\lambda כך ש-O′K⃗=λO′N⃗\vec{O'K}=\lambda\vec{O'N}: מהמקדם של u‾\underline u, 12=λ5\frac12=\frac{\lambda}{5}, ולכן λ=52\lambda=\frac52. בדיקה במקדם של w‾\underline w: 52⋅(−25)=−1\frac52\cdot\left(-\frac25\right)=-1 ✓.

O′K⃗=52O′N⃗\vec{O'K}=\frac52\vec{O'N}

הווקטורים מקבילים ויוצאים מאותה נקודה O′O', ולכן KK, NN, O′O' על ישר אחד, ו-O′K:O′N=5:2O'K:O'N=5:2.

טעות נפוצה: לכתוב O′K⃗=12u‾+12v‾\vec{O'K}=\frac12\underline u+\frac12\underline v (לשכוח את −OO′⃗-\vec{OO'}): אז במקדם של w‾\underline w מתקבל 0≠52⋅(−25)0\neq\frac52\cdot\left(-\frac25\right), ומסיקים בטעות שהנקודות אינן על ישר אחד.

סעיף ב

תשובה:

B(0,6,0)B(0,6,0), N(1.6,1.2,4.8)N(1.6,1.2,4.8)

B(0,b,0)B(0,b,0), O′(0,0,h)O'(0,0,h):

E=O′+14(B−O′)=(0, b4, 3h4)=(0,1.5,6)⇒b=6, h=8E=O'+\frac14(B-O')=\left(0,\ \frac b4,\ \frac{3h}4\right)=(0,1.5,6)\quad\Rightarrow\quad b=6,\ h=8

u‾=(8,0,0)\underline u=(8,0,0), v‾=(0,6,0)\underline v=(0,6,0), w‾=(0,0,8)\underline w=(0,0,8), ולפי ON→=15u‾+15v‾+35w‾\overrightarrow{ON}=\frac15\underline u+\frac15\underline v+\frac35\underline w:

N=(1.6, 1.2, 4.8)N=(1.6,\ 1.2,\ 4.8)

טעות נפוצה: להציב b4=6\frac b4=6 ו-3h4=1.5\frac{3h}4=1.5 (לערבב בין השיעורים): b=24b=24, h=2h=2, ומתקבלים B(0,24,0)B(0,24,0) ו-N(1.6, 4.8, 1.2)N(1.6,\ 4.8,\ 1.2). השיעור השני של EE קשור ל-BB, והשלישי ל-O′O'.

סעיף ג

תשובה:

3x+4y−24=03x+4y-24=0

A′(8,0,8)A'(8,0,8), B′(0,6,8)B'(0,6,8), K(4,3,0)K(4,3,0).

A′B′⃗=(−8,6,0)\vec{A'B'}=(-8,6,0), A′K⃗=(−4,3,−8)\vec{A'K}=(-4,3,-8). נורמל (p,q,r)(p,q,r): −8p+6q=0-8p+6q=0 ו-−4p+3q−8r=0-4p+3q-8r=0.

מהראשונה q=43pq=\frac43p, ואז −4p+4p−8r=0⇒r=0-4p+4p-8r=0\Rightarrow r=0. n‾=(3,4,0)\underline n=(3,4,0).

3x+4y+d=03x+4y+d=0 דרך A′A': 24+d=024+d=0.

3x+4y−24=03x+4y-24=0

טעות נפוצה: להציב את O′(0,0,8)O'(0,0,8) במקום B′B': מ-A′O′⃗=(−8,0,0)\vec{A'O'}=(-8,0,0) ו-A′K⃗\vec{A'K} מתקבל המישור 8y+3z−24=08y+3z-24=0. הקודקוד B′B' הוא (0,6,8)(0,6,8), מעל BB.

סעיף ד(1)

תשובה:

2.882.88

d=∣3⋅1.6+4⋅1.2−24∣9+16=∣9.6−24∣5=14.45=2.88d=\frac{|3\cdot1.6+4\cdot1.2-24|}{\sqrt{9+16}}=\frac{|9.6-24|}{5}=\frac{14.4}{5}=2.88

טעות נפוצה: לחלק ב-3+4\sqrt{3+4} ולקבל 14.47≈5.44\frac{14.4}{\sqrt7}\approx5.44. המכנה הוא אורך הנורמל, 32+42=5\sqrt{3^2+4^2}=5.

סעיף ד(2)

תשובה:

38.438.4

A′B′=64+36=10A'B'=\sqrt{64+36}=10. אמצע A′B′A'B' הוא (4,3,8)(4,3,8), ו-K(4,3,0)K(4,3,0) בדיוק מתחתיו, לכן הגובה מ-KK ל-A′B′A'B' הוא 8.

SA′KB′=12⋅10⋅8=40S_{A'KB'}=\frac12\cdot10\cdot8=40
V=13⋅40⋅2.88=38.4V=\frac13\cdot40\cdot2.88=38.4

טעות נפוצה: לקחת את KA′=89KA'=\sqrt{89} כגובה המשולש: S=589S=5\sqrt{89} ו-V=4.889≈45.28V=4.8\sqrt{89}\approx45.28. KA′KA' אינו מאונך ל-A′B′A'B'; הגובה יורד מ-KK לאמצע A′B′A'B' כי המשולש שווה-שוקיים.

שאלה 3 · מספר מרוכב והופכי שלו, מצולע משוכלל בן 12 צלעות

נתון המספר המרוכב w=r(cos⁡θ+i⋅sin⁡θ)w=r(\cos\theta+i\cdot\sin\theta), r>0r>0, 270∘<θ<360∘270^\circ<\theta<360^\circ.

א.

הביעו באמצעות rr ו-θ\theta הצגה קוטבית של המספר 1w\frac1w.

הנקודה AA במישור גאוס מייצגת את המספר ww, והנקודה BB מייצגת את המספר 1w\frac1w. הנקודה OO היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOBAOB הוא 34\frac{\sqrt3}{4} והזווית AOBAOB היא זווית חדה.

ב.

מצאו את הערך של θ\theta.

נתונות שתי משוואות: I. z6=w6z^6=w^6 II. z6=(w⋅wˉ)3z^6=(w\cdot\bar w)^3. zz הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II.

ג(1).

מצאו כמה קודקודים יש למצולע.

ג(2).

האם כל קודקודי המצולע נמצאים על מעגל אחד שמרכזו בראשית הצירים? נמקו את תשובתכם.

נתון כי שטח המצולע הוא 75.

ד.

מצאו את הערך של rr.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

1w=1r cis(−θ)\frac1w=\frac1r\,cis(-\theta)

1=cis 0∘1=cis\,0^\circ, ובחילוק מחלקים מודולים ומחסרים ארגומנטים:

1w=cis 0∘r cis θ=1r cis(−θ)=1r cis(360∘−θ)\frac1w=\frac{cis\,0^\circ}{r\,cis\,\theta}=\frac1r\,cis(-\theta)=\frac1r\,cis(360^\circ-\theta)

טעות נפוצה: לכתוב את המודול rr במקום 1r\frac1r (כלומר לחשב את wˉ\bar w) - הצמוד הופך רק את הארגומנט, וההופכי הופך גם את המודול.

סעיף ב

תשובה:

θ=330∘\theta=330^\circ

OA=rOA=r, OB=1rOB=\frac1r, ולכן OA⋅OB=1OA\cdot OB=1.

AA ברביע הרביעי (ארגומנט θ\theta), ו-BB ברביע הראשון (ארגומנט 360∘−θ360^\circ-\theta, בין 0∘0^\circ ל-90∘90^\circ). שתי הנקודות סימטריות ביחס לכיוון החיובי של הציר הממשי, וכל אחת במרחק זוויתי 360∘−θ360^\circ-\theta ממנו:

∠AOB=2(360∘−θ)\angle AOB=2(360^\circ-\theta)
SAOB=12⋅r⋅1r⋅sin⁡∠AOB=34⇒sin⁡∠AOB=32S_{AOB}=\frac12\cdot r\cdot\frac1r\cdot\sin\angle AOB=\frac{\sqrt3}{4}\quad\Rightarrow\quad\sin\angle AOB=\frac{\sqrt3}{2}

∠AOB=60∘\angle AOB=60^\circ או 120∘120^\circ; הזווית חדה, ולכן 60∘60^\circ:

2(360∘−θ)=60∘⇒θ=330∘2(360^\circ-\theta)=60^\circ\quad\Rightarrow\quad\theta=330^\circ

טעות נפוצה: לבחור את 120∘120^\circ ולקבל θ=300∘\theta=300^\circ - גם הוא בתחום, ולכן רק הנתון על הזווית החדה מכריע.

סעיף ג(1)

תשובה:

12

משוואה I: w6=r6 cis(6θ)w^6=r^6\,cis(6\theta), ולכן:

z=r cis(θ+60∘k),k=0,…,5z=r\,cis\left(\theta+60^\circ k\right),\qquad k=0,\dots,5

עם θ=330∘\theta=330^\circ הארגומנטים: 330∘,30∘,90∘,150∘,210∘,270∘330^\circ,30^\circ,90^\circ,150^\circ,210^\circ,270^\circ - כולם מהצורה 30∘+60∘m30^\circ+60^\circ m.

משוואה II: wwˉ=∣w∣2=r2w\bar w=|w|^2=r^2, ולכן z6=r6z^6=r^6:

z=r cis(60∘k):0∘,60∘,120∘,180∘,240∘,300∘z=r\,cis(60^\circ k):\quad0^\circ,60^\circ,120^\circ,180^\circ,240^\circ,300^\circ

אין ארגומנט משותף, ולכן יש 6+6=126+6=12 קודקודים.

טעות נפוצה: לחלק את 360∘360^\circ ב-12 כבר בשלב פתרון משוואה אחת - כל משוואה ממעלה 6 נותנת 6 פתרונות במרווחים של 60∘60^\circ.

סעיף ג(2)

תשובה:

כן - לכל הפתרונות מודול rr

לפתרונות של I מודול r66=r\sqrt[6]{r^6}=r, ולפתרונות של II מודול (r2)36=r\sqrt[6]{(r^2)^3}=r.

כולם במרחק rr מהראשית - על המעגל ∣z∣=r|z|=r.

טעות נפוצה: לחשב את המודול של פתרונות II כ-r26\sqrt[6]{r^2} - צריך להעלות קודם בחזקה 3: (r2)3=r6(r^2)^3=r^6.

סעיף ד

תשובה:

r=5r=5

הארגומנטים של 12 הקודקודים הם כל הכפולות של 30∘30^\circ, והם על מעגל ברדיוס rr - מצולע משוכלל בן 12 צלעות.

12 משולשים מרכזיים, בכל אחד שתי צלעות rr וזווית 30∘30^\circ:

S=12⋅12r2sin⁡30∘=3r2=75⇒r2=25⇒r=5S=12\cdot\frac12r^2\sin30^\circ=3r^2=75\quad\Rightarrow\quad r^2=25\quad\Rightarrow\quad r=5

טעות נפוצה: לחשב שטח של משושה (6 משולשים עם זווית 60∘60^\circ) - כך מתעלמים מפתרונות אחת המשוואות.

שאלה 4 · פונקציה מעריכית עם פרמטר, הפונקציה ומקסימום של אינטגרל

נתונה הפונקציה: f(x)=e2x−4ex+m6f(x)=\frac{e^{2x}-4e^x+m}{6}. mm הוא פרמטר.

ידוע כי הישר y=−2y=-2 הוא אסימפטוטה של הפונקציה f(x)f(x).

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

מצאו את mm.

א(3).

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים.

א(4).

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן (אם יש כאלה).

ב.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה: g(x)=1f(x)+12g(x)=\frac{1}{f(x)}+\frac12.

ג(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

ג(2).

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

נתון פרמטר tt בתחום 0<t<ln⁡60<t<\ln6.

ה.

מצאו את הערך של tt שבעבורו ערך הביטוי ∫0tg(x) dx\int_0^t g(x)\,dx הוא מקסימלי. נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א(1)

תשובה:

כל xx

exe^x ו-e2xe^{2x} מוגדרות לכל xx, ולכן ff מוגדרת לכל xx.

טעות נפוצה: לענות x>0x>0 - זה תחום של ln⁡x\ln x, לא של exe^x.

סעיף א(2)

תשובה:

m=−12m=-12

כאשר x→∞x\to\infty, f→∞f\to\infty. כאשר x→−∞x\to-\infty, f→m6f\to\frac m6.

לכן m6=−2\frac m6=-2, ו-m=−12m=-12.

טעות נפוצה: להציב x=0x=0: 1−4+m6=−2\frac{1-4+m}{6}=-2 ולקבל m=−9m=-9.

סעיף א(3)

תשובה:

(0,−52)\left(0,-\frac52\right), (ln⁡6,0)(\ln6,0)

f(x)=e2x−4ex−126f(x)=\frac{e^{2x}-4e^x-12}{6}. f(0)=1−4−126=−52f(0)=\frac{1-4-12}{6}=-\frac52.

u=exu=e^x: u2−4u−12=0u^2-4u-12=0, (u−6)(u+2)=0(u-6)(u+2)=0; u=−2u=-2 נפסל, ex=6e^x=6, x=ln⁡6x=\ln6.

הנקודות: (0,−52)\left(0,-\frac52\right), (ln⁡6,0)(\ln6,0).

טעות נפוצה: להציב e0=0e^0=0 ולקבל f(0)=−2f(0)=-2, כלומר (0,−2)(0,-2).

סעיף א(4)

תשובה:

מינימום (ln⁡2,−83)\left(\ln2,-\frac83\right)

f′(x)=2e2x−4ex6=ex(ex−2)3f'(x)=\frac{2e^{2x}-4e^x}{6}=\frac{e^x(e^x-2)}{3}

f′=0f'=0 כאשר ex=2e^x=2, x=ln⁡2x=\ln2; משמאל f′<0f'<0, מימין f′>0f'>0 - מינימום.

f(ln⁡2)=4−8−126=−83f(\ln2)=\frac{4-8-12}{6}=-\frac83.

טעות נפוצה: לפתור 2ex=42e^x=4 כ-ex=12e^x=\frac12 ולקבל נקודה (−ln⁡2,−5524)\left(-\ln2,-\frac{55}{24}\right).

סעיף ב

תשובה:

יורדת מהאסימפטוטה y=−2y=-2 (מתחתיה) דרך (0,−52)\left(0,-\frac52\right) עד המינימום (ln⁡2,−83)\left(\ln2,-\frac83\right), ואז עולה, חותכת את ציר ה-xx ב-ln⁡6\ln6 ושואפת ל-∞\infty

f(x)+2=e2x−4ex6=ex(ex−4)6<0f(x)+2=\frac{e^{2x}-4e^x}{6}=\frac{e^x(e^x-4)}{6}<0 עבור x<ln⁡4x<\ln4: משמאל הגרף מתחת ל-y=−2y=-2.

0<ln⁡2≈0.690<\ln2\approx0.69, ולכן (0,−2.5)\left(0,-2.5\right) על החלק היורד. אחרי המינימום (0.69,−2.67)(0.69,-2.67) הגרף עולה, חוצה את y=−2y=-2 ב-ln⁡4\ln4, את ציר ה-xx ב-ln⁡6≈1.79\ln6\approx1.79, ועולה לאינסוף.

טעות נפוצה: לשרטט את הענף השמאלי מעל y=−2y=-2 - הביטוי f+2f+2 שלילי שם.

סעיף ג(1)

תשובה:

x≠ln⁡6x\ne\ln6

gg מוגדרת כאשר f(x)≠0f(x)\ne0, כלומר x≠ln⁡6x\ne\ln6.

טעות נפוצה: לענות "כל xx" ולשכוח שהמכנה f(x)f(x) מתאפס.

סעיף ג(2)

תשובה:

x=ln⁡6x=\ln6, y=0y=0 (כאשר x→−∞x\to-\infty), y=12y=\frac12 (כאשר x→∞x\to\infty)

אנכית: x=ln⁡6x=\ln6, שם f→0f\to0.

x→−∞x\to-\infty: g→1−2+12=0g\to\frac1{-2}+\frac12=0: y=0y=0.

x→∞x\to\infty: 1f→0\frac1f\to0, g→12g\to\frac12: y=12y=\frac12.

טעות נפוצה: לכתוב בצד −∞-\infty את y=1−2=−12y=\frac{1}{-2}=-\frac12, בלי להוסיף את 12\frac12.

סעיף ד

תשובה:

עולה מ-y=0y=0 (מעליה) עד מקסימום (ln⁡2,18)\left(\ln2,\frac18\right), יורדת דרך (ln⁡4,0)(\ln4,0) ל-−∞-\infty ליד x=ln⁡6x=\ln6; מימין ל-ln⁡6\ln6 יורדת מ-+∞+\infty לאסימפטוטה y=12y=\frac12; עוברת ב-(0,110)\left(0,\frac1{10}\right)

g′=−f′f2g'=-\frac{f'}{f^2}: gg עולה ב-x<ln⁡2x<\ln2, יורדת ב-ln⁡2<x<ln⁡6\ln2<x<\ln6 וב-x>ln⁡6x>\ln6.

מקסימום: g(ln⁡2)=−38+12=18g(\ln2)=-\frac38+\frac12=\frac18. g(0)=−25+12=110g(0)=-\frac25+\frac12=\frac1{10}.

g=0  ⟺  f=−2  ⟺  ex(ex−4)=0  ⟺  x=ln⁡4g=0\iff f=-2\iff e^x(e^x-4)=0\iff x=\ln4.

x→−∞x\to-\infty: f<−2f<-2, ולכן g→0g\to0 מלמעלה. ליד ln⁡6\ln6: משמאל g→−∞g\to-\infty, מימין g→+∞g\to+\infty. כאשר x→∞x\to\infty, g→12g\to\frac12 מלמעלה.

טעות נפוצה: לסמן ב-x=ln⁡2x=\ln2 מינימום של gg (כמו ב-ff) - כשהופכים פונקציה שלילית, המינימום שלה הופך למקסימום.

סעיף ה

תשובה:

t=ln⁡4t=\ln4

F(t)=∫0tg(x) dxF(t)=\int_0^t g(x)\,dx, ו-F′(t)=g(t)F'(t)=g(t).

בתחום 0<t<ln⁡60<t<\ln6: g>0g>0 עבור t<ln⁡4t<\ln4, ו-g<0g<0 עבור ln⁡4<t<ln⁡6\ln4<t<\ln6. לכן FF עולה עד ln⁡4\ln4 ויורדת אחריו - מקסימום ב-t=ln⁡4t=\ln4.

טעות נפוצה: לבחור t=ln⁡2t=\ln2, נקודת המקסימום של gg - האינטגרל ממשיך לגדול כל עוד gg חיובית.

שאלה 5 · פונקציה מעריכית עם פרמטר: קיצון, השקה לציר ה-, גרף של וחסם לאינטגרל

נתונה הפונקציה: f(x)=8−x−12⋅2−x+mf(x)=8^{-x}-12\cdot2^{-x}+m, mm הוא פרמטר.

בתת-סעיפים (1)-(3) הביעו את תשובותיכם באמצעות mm, אם יש צורך.

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

מצאו את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה f(x)f(x) המאונכות לצירים (אם יש כאלה).

א(3).

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן (אם יש כאלה).

נתון כי גרף הפונקציה f(x)f(x) משיק לציר ה-xx.

ב.

מצאו את הערך של הפרמטר mm.

ג(1).

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ג(2).

היעזרו בסקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x) וסרטטו סקיצה של גרף הפונקציה ln⁡(f(x))\ln\left(f(x)\right).

ד.

הסבירו מדוע: ∫01[ln⁡(f(x))−ln⁡(5)]dx<ln⁡(165)\int_0^1\left[\ln\left(f(x)\right)-\ln(5)\right]dx<\ln\left(\frac{16}{5}\right).

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

כל xx

8−x=18x8^{-x}=\frac{1}{8^x} ו-2−x=12x2^{-x}=\frac{1}{2^x}, והמכנים חיוביים לכל xx. ff מוגדרת לכל xx.

טעות נפוצה: לחפש מכנה שמתאפס ולהוציא את x=0x=0 - אבל 20=12^0=1, ו-2x>02^x>0 לכל xx.

סעיף א(2)

תשובה:

y=my=m (כאשר x→∞x\to\infty); אין אסימפטוטות אנכיות

ff רציפה לכל xx - אין אסימפטוטות אנכיות.

x→∞x\to\infty: 8−x→08^{-x}\to0, 2−x→02^{-x}\to0, ולכן f→mf\to m: אסימפטוטה y=my=m.

x→−∞x\to-\infty: עם t=2−x→∞t=2^{-x}\to\infty, f=t3−12t+m→∞f=t^3-12t+m\to\infty.

טעות נפוצה: לבדוק רק x→−∞x\to-\infty ולהסיק שאין אסימפטוטות בכלל.

סעיף א(3)

תשובה:

min⁡(−1, m−16)\min\left(-1,\ m-16\right)

ln⁡8=3ln⁡2\ln8=3\ln2, ולכן:

f′(x)=−3ln⁡2⋅8−x+12ln⁡2⋅2−x=3ln⁡2⋅2−x(4−4−x)f'(x)=-3\ln2\cdot8^{-x}+12\ln2\cdot2^{-x}=3\ln2\cdot2^{-x}\left(4-4^{-x}\right)

f′=0f'=0 כאשר 4−x=44^{-x}=4, כלומר x=−1x=-1. עבור x<−1x<-1: 4−x>44^{-x}>4, f′<0f'<0; עבור x>−1x>-1: f′>0f'>0. מינימום:

f(−1)=8−12⋅2+m=m−16f(-1)=8-12\cdot2+m=m-16

טעות נפוצה: לגזור בלי הגורם −1-1 של כלל השרשרת, לקבל f′=3ln⁡2⋅2−x(4−x−4)f'=3\ln2\cdot2^{-x}\left(4^{-x}-4\right) ולקבוע בטעות מקסימום ב-(−1,m−16)(-1,m-16).

סעיף ב

תשובה:

m=16m=16

ל-ff מינימום יחיד (יורדת ואחר כך עולה), ולכן הגרף משיק לציר ה-xx כאשר ערך המינימום הוא 0: m−16=0m-16=0, m=16m=16.

טעות נפוצה: לדרוש f(0)=0f(0)=0: 1−12+m=01-12+m=0, ולקבל m=11m=11 - נקודת ההשקה היא נקודת הקיצון x=−1x=-1.

סעיף ג(1)

תשובה:

יורדת מ-∞\infty עד המינימום (−1,0)(-1,0) (השקה לציר ה-xx), עולה דרך (0,5)(0,5) ושואפת לאסימפטוטה y=16y=16 מלמטה

עבור m=16m=16: מינימום (−1,0)(-1,0), f(0)=1−12+16=5f(0)=1-12+16=5, ואסימפטוטה y=16y=16 כאשר x→∞x\to\infty.

עבור x>−1x>-1: t=2−xt=2^{-x} מקיים 0<t<20<t<2, ו-f−16=t3−12t=t(t2−12)<0f-16=t^3-12t=t\left(t^2-12\right)<0, ולכן f<16f<16 - הגרף מתקרב לאסימפטוטה מלמטה.

x→−∞x\to-\infty: f→∞f\to\infty.

-2-112345101520(-1,0)(0,5)

טעות נפוצה: לסרטט את הגרף חוצה את ציר ה-xx ב-x=−1x=-1 - ערך המינימום 0, ולכן f≥0f\ge0 והגרף רק נוגע בציר.

סעיף ג(2)

תשובה:

מוגדרת עבור x≠−1x\neq-1; אסימפטוטות x=−1x=-1 ו-y=ln⁡16y=\ln16 (מלמטה, כאשר x→∞x\to\infty); יורדת עבור x<−1x<-1 ועולה עבור x>−1x>-1; חותכת את ציר ה-xx פעם אחת בכל צד של x=−1x=-1 (בערך ב-x≈−1.26x\approx-1.26 וב-x≈−0.66x\approx-0.66), ואת ציר ה-yy ב-(0,ln⁡5)(0,\ln5)

ln⁡f\ln f מוגדרת היכן ש-f>0f>0: לכל x≠−1x\neq-1. אותם תחומי עלייה וירידה כמו ff.

x→−1x\to-1: f→0+f\to0^+, ln⁡f→−∞\ln f\to-\infty - אסימפטוטה x=−1x=-1. x→∞x\to\infty: ln⁡f→ln⁡16\ln f\to\ln16 מלמטה. x→−∞x\to-\infty: ln⁡f→∞\ln f\to\infty.

אפסים: f(x)=1f(x)=1. בענף x<−1x<-1 ff יורדת מ-∞\infty ל-0, ובענף x>−1x>-1 עולה מ-0 עד (כמעט) 16, ולכן בכל ענף יש בדיוק פתרון אחד (בקירוב x≈−1.26x\approx-1.26 ו-x≈−0.66x\approx-0.66).

חיתוך עם ציר ה-yy: ln⁡f(0)=ln⁡5\ln f(0)=\ln5.

-2-11234-4-224

טעות נפוצה: לסמן נקודה (−1,0)(-1,0) על גרף ln⁡f\ln f - שם f=0f=0 ו-ln⁡f\ln f לא מוגדרת; יש אסימפטוטה אנכית.

סעיף ד

תשובה:

עבור x>−1x>-1, f(x)<16f(x)<16, ולכן ln⁡f(x)−ln⁡5<ln⁡165\ln f(x)-\ln5<\ln\frac{16}{5}, והאינטגרל על קטע באורך 1 קטן מ-ln⁡165\ln\frac{16}{5}

בקטע 0≤x≤10\le x\le1 (בתחום x>−1x>-1) לפי סעיף ג(1) f(x)<16f(x)<16, ו-ln⁡\ln עולה:

ln⁡(f(x))−ln⁡5<ln⁡16−ln⁡5=ln⁡165\ln(f(x))-\ln5<\ln16-\ln5=\ln\frac{16}{5}
∫01[ln⁡(f(x))−ln⁡5]dx<∫01ln⁡165 dx=ln⁡165\int_0^1\left[\ln(f(x))-\ln5\right]dx<\int_0^1\ln\frac{16}{5}\,dx=\ln\frac{16}{5}

טעות נפוצה: לכתוב ln⁡(f(x))−ln⁡5=ln⁡(f(x)−5)\ln(f(x))-\ln5=\ln(f(x)-5) ולחסום ב-ln⁡(16−5)=ln⁡11\ln(16-5)=\ln11 - ההפרש של לוגריתמים הוא לוגריתם של מנה, ln⁡f(x)5\ln\frac{f(x)}{5}, והחסם הנכון הוא ln⁡165\ln\frac{16}{5}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.