דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 2 ברמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · אליפסה, מעגל במוקד, משיק וריבוע - יחס 4:1

נתונה אליפסה שמשוואתה היא x225k2+y29k2=1\frac{x^2}{25k^2}+\frac{y^2}{9k^2}=1. kk הוא פרמטר חיובי. הנקודה FF היא המוקד הימני של האליפסה. נתון מעגל שמרכזו בנקודה FF והוא עובר בנקודת החיתוך של האליפסה עם החלק החיובי של ציר ה-xx.

א.

הביעו באמצעות kk את משוואת המעגל.

הנקודה BB היא נקודת החיתוך של האליפסה עם החלק החיובי של ציר ה-yy. הנקודה DD היא נקודת החיתוך של הקטע BFBF עם המעגל.

ב(1).

מצאו את היחס בין הקטע BDBD ובין הקטע DFDF.

ב(2).

הביעו באמצעות kk את שיעורי הנקודה DD.

ג.

הביעו באמצעות kk את משוואת המשיק למעגל בנקודה DD.

בונים ריבוע שאורך הצלע שלו הוא 12. אחת מצלעות הריבוע נמצאת על המשיק שאת משוואתו מצאתם בסעיף ג. הנקודה BB נמצאת בתוך הריבוע.

ד.

הביעו באמצעות kk את משוואת הישר שעליו נמצאת צלע הריבוע המקבילה למשיק.

נתון כי הנקודה BB היא נקודת המפגש של אלכסוני הריבוע.

ה.

מצאו את הערך של kk.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

(x−4k)2+y2=k2(x-4k)^2+y^2=k^2

a2=25k2a^2=25k^2, b2=9k2b^2=9k^2, ולכן a=5ka=5k, b=3kb=3k.

c2=a2−b2=25k2−9k2=16k2⇒c=4k,F(4k,0)c^2=a^2-b^2=25k^2-9k^2=16k^2\quad\Rightarrow\quad c=4k,\qquad F(4k,0)

האליפסה חותכת את החלק החיובי של ציר ה-xx ב-(5k,0)(5k,0), ולכן הרדיוס r=5k−4k=kr=5k-4k=k.

(x−4k)2+y2=k2(x-4k)^2+y^2=k^2

טעות נפוצה: לחשב c2=a2+b2=34k2c^2=a^2+b^2=34k^2 (כמו בהיפרבולה), כלומר מוקד ב-(34k,0)(\sqrt{34}k,0) ומעגל (x−34k)2+y2=(34−5)2k2(x-\sqrt{34}k)^2+y^2=(\sqrt{34}-5)^2k^2. באליפסה c2=a2−b2c^2=a^2-b^2.

סעיף ב(1)

תשובה:

BD:DF=4:1BD:DF=4:1

B(0,3k)B(0,3k).

BF=(4k)2+(3k)2=5kBF=\sqrt{(4k)^2+(3k)^2}=5k

DD על המעגל, ולכן DF=r=kDF=r=k, ו-BD=BF−DF=5k−k=4kBD=BF-DF=5k-k=4k.

BD:DF=4k:k=4:1BD:DF=4k:k=4:1

טעות נפוצה: לחשב את BFBF כ-a+c=9ka+c=9k, ולקבל BD=8kBD=8k והיחס 8:18:1. BFBF הוא יתר במשולש ישר-זווית עם ניצבים cc ו-bb, ולכן b2+c2=a=5k\sqrt{b^2+c^2}=a=5k.

סעיף ב(2)

תשובה:

D(3.2k,0.6k)D(3.2k,0.6k)

DD נמצאת 45\frac45 מהדרך מ-BB ל-FF:

xD=0+45⋅4k=3.2k,yD=3k+45(0−3k)=0.6kx_D=0+\frac45\cdot4k=3.2k,\qquad y_D=3k+\frac45(0-3k)=0.6k

בדיקה: (3.2k−4k)2+(0.6k)2=0.64k2+0.36k2=k2(3.2k-4k)^2+(0.6k)^2=0.64k^2+0.36k^2=k^2.

טעות נפוצה: לחלק ביחס 14\frac14 מ-BB ולקבל (k,2.25k)(k,2.25k) - היחס 4:14:1 אומר ש-DD קרובה ל-FF, ארבע חמישיות מהדרך מ-BB.

סעיף ג

תשובה:

−4x+3y+11k=0-4x+3y+11k=0

שיפוע הרדיוס FDFD:

mFD=0.6k−03.2k−4k=0.6k−0.8k=−34m_{FD}=\frac{0.6k-0}{3.2k-4k}=\frac{0.6k}{-0.8k}=-\frac34

המשיק מאונך לרדיוס, ולכן שיפועו 43\frac43:

y−0.6k=43(x−3.2k)⇒3y−1.8k=4x−12.8k⇒−4x+3y+11k=0y-0.6k=\frac43(x-3.2k)\quad\Rightarrow\quad 3y-1.8k=4x-12.8k\quad\Rightarrow\quad -4x+3y+11k=0

טעות נפוצה: לכתוב את משוואת הרדיוס FDFD (שיפוע −34-\frac34) במקום המשיק: 3x+4y−12k=03x+4y-12k=0. המשיק הוא הישר המאונך לרדיוס בנקודת ההשקה.

סעיף ד

תשובה:

−4x+3y+11k−60=0-4x+3y+11k-60=0

הצלע המקבילה: −4x+3y+c=0-4x+3y+c=0, במרחק 12 מהמשיק:

∣c−11k∣16+9=12⇒∣c−11k∣=60⇒c=11k+60 או c=11k−60\frac{|c-11k|}{\sqrt{16+9}}=12\quad\Rightarrow\quad|c-11k|=60\quad\Rightarrow\quad c=11k+60\ \text{או}\ c=11k-60

B(0,3k)B(0,3k) בתוך הריבוע, ולכן בין שני הישרים. ב-BB: −4x+3y=9k-4x+3y=9k. על המשיק −4x+3y=−11k-4x+3y=-11k, ועל הישר השני −4x+3y=−c-4x+3y=-c.

עבור c=11k+60c=11k+60: −c=−11k−60<−11k<9k-c=-11k-60<-11k<9k - BB לא בין הישרים.

עבור c=11k−60c=11k-60: −c=60−11k-c=60-11k, ו-−11k<9k<60−11k-11k<9k<60-11k כש-k<3k<3 - BB בין הישרים.

−4x+3y+11k−60=0-4x+3y+11k-60=0

טעות נפוצה: לבחור את הצד הלא נכון של המשיק, c=11k+60c=11k+60, ולקבל −4x+3y+11k+60=0-4x+3y+11k+60=0. בדיקה עם B(0,3k)B(0,3k) מראה ש-BB אינה בין המשיק לישר הזה.

סעיף ה

תשובה:

k=1.5k=1.5

BB היא מרכז הריבוע, ולכן מרחקה מהמשיק הוא חצי צלע: 6.

d=∣−4⋅0+3⋅3k+11k∣5=20k5=4kd=\frac{|-4\cdot0+3\cdot3k+11k|}{5}=\frac{20k}{5}=4k
4k=6⇒k=1.54k=6\quad\Rightarrow\quad k=1.5

k=1.5<3k=1.5<3, כנדרש בסעיף ד.

טעות נפוצה: להשוות את המרחק לצלע כולה, 4k=124k=12, ולקבל k=3k=3 - ואז BB הייתה על הצלע הנגדית, לא במרכז.

שאלה 2 · שני מישורים עם פרמטר: ישר חיתוך מקביל, זווית ושטח משולש

נתונים שני מישורים, π1\pi_1 ו-π2\pi_2: π1:(k−2)x+y+(k−3)z+3=0\pi_1: (k-2)x+y+(k-3)z+3=0, π2:(k+1)x+y+z−9=0\pi_2: (k+1)x+y+z-9=0. kk הוא פרמטר.

א.

הסבירו מדוע בהכרח שני המישורים נחתכים זה עם זה.

ידוע כי ישר החיתוך בין שני המישורים, ℓ1\ell_1, מקביל לישר ℓ2:x‾=(2,0,5)+m(−1,k,k)\ell_2: \underline{x}=(2,0,5)+m(-1,k,k).

ב(1).

מצאו את הערך של kk.

ב(2).

מצאו הצגה פרמטרית של הישר ℓ1\ell_1.

ב(3).

מצאו את הזווית בין המישורים π1\pi_1 ו-π2\pi_2.

הנקודה P נמצאת על הישר ℓ1\ell_1 ועל מישור [yz][yz]. הנקודות A ו-B הן נקודות החיתוך של ציר ה-yy עם המישורים π1\pi_1 ו-π2\pi_2 בהתאמה.

ג(1).

מצאו את שיעורי הנקודות P, A ו-B.

ג(2).

מצאו את שטח המשולש APB.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

הנורמלים (k−2,1,k−3)(k-2,1,k-3) ו-(k+1,1,1)(k+1,1,1) אינם מקבילים לאף kk.

מישורים שאינם נחתכים הם מקבילים (או מתלכדים), ואז הנורמלים שלהם מקבילים.

n‾1=(k−2,1,k−3)\underline n_1=(k-2,1,k-3), n‾2=(k+1,1,1)\underline n_2=(k+1,1,1). אם n‾1=tn‾2\underline n_1=t\underline n_2, הרכיב השני נותן t=1t=1, והרכיב הראשון:

k−2=k+1 ⇒ −2=1k-2=k+1\ \Rightarrow\ -2=1

סתירה. לכן לכל kk הנורמלים אינם מקבילים, והמישורים נחתכים בישר.

טעות נפוצה: לבדוק רק את היחס בין הרכיבים הראשונים ולפתור k−2k+1=k−31\frac{k-2}{k+1}=\frac{k-3}{1} - צריך שכל שלושת היחסים יהיו שווים, והרכיב השני (1 ו-1) כבר קובע שהיחס הוא 1.

סעיף ב(1)

תשובה:

k=1k=1

ℓ1\ell_1 מוכל בשני המישורים, ולכן וקטור הכיוון שלו מאונך לשני הנורמלים; וקטור הכיוון של ℓ2\ell_2, u‾=(−1,k,k)\underline u=(-1,k,k), מקביל אליו ולכן מאונך גם הוא לשניהם.

u‾⋅n‾2=−(k+1)+k+k=k−1=0 ⇒ k=1\underline u\cdot\underline n_2=-(k+1)+k+k=k-1=0\ \Rightarrow\ k=1
u‾⋅n‾1=−(k−2)+k+k(k−3)=k2−3k+2=(k−1)(k−2)\underline u\cdot\underline n_1=-(k-2)+k+k(k-3)=k^2-3k+2=(k-1)(k-2)

ב-k=1k=1 גם הביטוי הזה מתאפס ✓. (k=2k=2 מאפס רק את התנאי הראשון ונפסל.)

k=1k=1.

טעות נפוצה: לפתור רק k2−3k+2=0k^2-3k+2=0 ולהשאיר את k=2k=2 - עבורו u‾=(−1,2,2)\underline u=(-1,2,2) ו-u‾⋅n‾2=1≠0\underline u\cdot\underline n_2=1\ne0, כלומר הישר אינו מקביל ל-π2\pi_2.

סעיף ב(2)

תשובה:

למשל: (0,5,4)+t(−1,1,1)(0,5,4)+t(-1,1,1)

ב-k=1k=1: π1:−x+y−2z+3=0\pi_1: -x+y-2z+3=0, π2:2x+y+z−9=0\pi_2: 2x+y+z-9=0.

כיוון: (−1,1,1)(-1,1,1) (בדיקה: 1+1−2=01+1-2=0 ו-−2+1+1=0-2+1+1=0).

נקודה: מציבים x=0x=0:

y−2z=−3,y+z=9y-2z=-3,\qquad y+z=9

מחסרים את הראשונה מהשנייה: 3z=123z=12, z=4z=4, y=5y=5. הנקודה (0,5,4)(0,5,4).

ℓ1: x‾=(0,5,4)+t(−1,1,1)\ell_1:\ \underline x=(0,5,4)+t(-1,1,1)

טעות נפוצה: לקחת את נקודת המוצא של ℓ2\ell_2, (2,0,5)(2,0,5), כנקודה על ℓ1\ell_1 - הישרים מקבילים, לא מתלכדים: (2,0,5)(2,0,5) אמנם מקיימת את π2\pi_2 (4+0+5−9=04+0+5-9=0), אבל לא את π1\pi_1 (−2+0−10+3=−9≠0-2+0-10+3=-9\ne0).

סעיף ב(3)

תשובה:

60∘60^\circ

n‾1=(−1,1,−2)\underline n_1=(-1,1,-2), n‾2=(2,1,1)\underline n_2=(2,1,1):

n‾1⋅n‾2=−2+1−2=−3,∣n‾1∣=6,∣n‾2∣=6\underline n_1\cdot\underline n_2=-2+1-2=-3,\quad |\underline n_1|=\sqrt6,\quad |\underline n_2|=\sqrt6
cos⁡α=∣−3∣6⋅6=12 ⇒ α=60∘\cos\alpha=\frac{|-3|}{\sqrt6\cdot\sqrt6}=\frac12\ \Rightarrow\ \alpha=60^\circ

טעות נפוצה: לשכוח את הערך המוחלט ולקבל cos⁡α=−12\cos\alpha=-\frac12, כלומר 120∘120^\circ - הזווית בין מישורים היא תמיד חדה (או ישרה).

סעיף ג(1)

תשובה:

P(0,5,4)P(0,5,4), A(0,−3,0)A(0,-3,0), B(0,9,0)B(0,9,0)

במישור [yz][yz]: x=0x=0. על ℓ1\ell_1: −t=0-t=0, t=0t=0, ולכן P(0,5,4)P(0,5,4).

AA: על ציר ה-yy, x=z=0x=z=0, ב-π1\pi_1: y+3=0y+3=0, A(0,−3,0)A(0,-3,0).

BB: x=z=0x=z=0 ב-π2\pi_2: y−9=0y-9=0, B(0,9,0)B(0,9,0).

טעות נפוצה: להציב y=0y=0 כדי למצוא חיתוך עם ציר ה-yy - על ציר ה-yy מתאפסים דווקא xx ו-zz.

סעיף ג(2)

תשובה:

2424

שלוש הנקודות עם x=0x=0, ולכן המשולש במישור [yz][yz].

AB=9−(−3)=12AB=9-(-3)=12 על ציר ה-yy, והגובה מ-PP לציר ה-yy הוא ∣zP∣=4|z_P|=4.

SAPB=12⋅42=24S_{APB}=\frac{12\cdot4}{2}=24

טעות נפוצה: לחשב את ABAB כ-9−3=69-3=6 - צריך את ההפרש בין השיעורים, 9−(−3)9-(-3).

שאלה 3 · מספרים מרוכבים: שורש ריבועי, מקומות גאומטריים מעגליים ושורשים מסדר שלישי

נתונה המשוואה: (z−i)2−3−4i=0(z-i)^2-3-4i=0, zz הוא מספר מרוכב.

א.

פתרו את המשוואה.

נסמן את החלקים הממשיים של פתרונות המשוואה ב-a1a_1 וב-a2a_2 כך ש-a1<a2a_1<a_2.

נתונים שני מקומות גאומטריים:

I. ∣z−ia1∣=2|z-ia_1|=2

II. ∣z−ia2∣=2|z-ia_2|=2

ב.

סרטטו באותה מערכת צירים סקיצה של שני המקומות הגאומטריים.

הישר y=−xy=-x נמצא במישור גאוס. ישר זה חותך את המקומות הגאומטריים שסרטטתם בסעיף ב בראשית הצירים ובשתי נקודות אחרות שמיוצגות על ידי שני המספרים המרוכבים w1w_1 ו-w2w_2.

ג.

פתרו את המשוואה: z3=w1⋅w1‾⋅w2⋅w2‾z^3=w_1\cdot\overline{w_1}\cdot w_2\cdot\overline{w_2}, zz הוא מספר מרוכב.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

z1=2+2iz_1=2+2i, z2=−2z_2=-2

נסמן w=z−iw=z-i: w2=3+4iw^2=3+4i. נציב w=x+yiw=x+yi:

x2−y2=3x^2-y^2=3, 2xy=42xy=4 (כלומר xy=2xy=2), ו-x2+y2=∣3+4i∣=5x^2+y^2=|3+4i|=5.

2x2=82x^2=8, x2=4x^2=4; 2y2=22y^2=2, y2=1y^2=1. xy>0xy>0, ולכן w=2+iw=2+i או w=−2−iw=-2-i.

z=w+iz=w+i: z1=2+2iz_1=2+2i, z2=−2z_2=-2.

טעות נפוצה: לשכוח להוסיף את ii ולענות z=±(2+i)z=\pm(2+i) - אלה הערכים של z−iz-i.

סעיף ב

תשובה:

I: מעגל שמרכזו (0,−2)(0,-2) ורדיוסו 2; II: מעגל שמרכזו (0,2)(0,2) ורדיוסו 2. שניהם משיקים לציר הממשי בראשית.

החלקים הממשיים: 22 ו-−2-2, ולכן a1=−2a_1=-2, a2=2a_2=2.

I: ∣z−(−2i)∣=2|z-(-2i)|=2 - מעגל שמרכזו (0,−2)(0,-2) ורדיוסו 2.

II: ∣z−2i∣=2|z-2i|=2 - מעגל שמרכזו (0,2)(0,2) ורדיוסו 2.

כל מרכז רחוק מהראשית בדיוק רדיוס אחד, ולכן שני המעגלים עוברים בראשית ומשיקים שם לציר הממשי (וזה לזה).

-4-224-4-224III

טעות נפוצה: לסרטט מעגלים שמרכזיהם (−2,0)(-2,0) ו-(2,0)(2,0) על הציר הממשי - המרכזים הם ia1=−2iia_1=-2i ו-ia2=2iia_2=2i.

סעיף ג

תשובה:

z=4z=4, z=−2+23iz=-2+2\sqrt3i, z=−2−23iz=-2-2\sqrt3i

נקודה על הישר y=−xy=-x: z=x−xiz=x-xi.

מעגל I, x2+(y+2)2=4x^2+(y+2)^2=4: x2+(−x+2)2=4x^2+(-x+2)^2=4, 2x2−4x=02x^2-4x=0, ולכן x=0x=0 או x=2x=2: 2−2i2-2i.

מעגל II, x2+(y−2)2=4x^2+(y-2)^2=4: x2+(−x−2)2=4x^2+(-x-2)^2=4, 2x2+4x=02x^2+4x=0, ולכן x=0x=0 או x=−2x=-2: −2+2i-2+2i.

w⋅w‾=∣w∣2w\cdot\overline w=|w|^2, ולשתי הנקודות ∣w∣2=4+4=8|w|^2=4+4=8. לכן z3=8⋅8=64=64 cis 0∘z^3=8\cdot8=64=64\,\mathrm{cis}\,0^\circ.

zk=4 cis (120∘k),k=0,1,2z_k=4\,\mathrm{cis}\,(120^\circ k),\quad k=0,1,2

z0=4z_0=4, z1=4 cis 120∘=−2+23iz_1=4\,\mathrm{cis}\,120^\circ=-2+2\sqrt3i, z2=4 cis 240∘=−2−23iz_2=4\,\mathrm{cis}\,240^\circ=-2-2\sqrt3i.

טעות נפוצה: לכתוב w⋅w‾=∣w∣=22w\cdot\overline w=|w|=2\sqrt2, לקבל z3=8z^3=8 ולענות z=2 cis (120∘k)z=2\,\mathrm{cis}\,(120^\circ k).

שאלה 4 · חקירת פונקציה מעריכית ושטח עם פרמטר

נתונה הפונקציה: f(x)=ex−41−exf(x)=e^x-\frac{4}{1-e^x}. הפונקציה f(x)f(x) מוגדרת לכל x≠0x\neq0.

א(1).

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

האם לגרף הפונקציה f(x)f(x) יש נקודות חיתוך עם הצירים? נמקו את תשובתכם.

א(3).

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

ב.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה g(x)=−4x+4ln⁡(ex−1)g(x)=-4x+4\ln(e^x-1).

ג(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

ג(2).

הראו כי g′(x)=f(x)−exg'(x)=f(x)-e^x לכל xx בתחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

בנקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) מעבירים אנך לציר ה-xx.

ד.

מצאו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה f(x)f(x), על ידי ציר ה-xx, על ידי האנך ועל ידי הישר x=ln⁡(b)x=\ln(b). b>3b>3 הוא פרמטר. הביעו את תשובתכם באמצעות bb.

נתון כי השטח שמצאתם בסעיף ד שווה ל-b−3+4ln⁡(1.4)b-3+4\ln(1.4).

ה.

מצאו את הערך של bb.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א(1)

תשובה:

x=0x=0; y=−4y=-4 (כש-x→−∞x\to-\infty)

אנכית: 1−ex=01-e^x=0 כש-x=0x=0, והמונה 4 שונה מאפס: x=0x=0.

כש-x→−∞x\to-\infty: ex→0e^x\to0, ו-f(x)→0−41=−4f(x)\to0-\frac41=-4: אסימפטוטה y=−4y=-4.

כש-x→∞x\to\infty: 41−ex→0\frac4{1-e^x}\to0 ו-ex→∞e^x\to\infty - אין אסימפטוטה אופקית.

טעות נפוצה: לכתוב y=4y=4 - שוכחים את המינוס שלפני השבר.

סעיף א(2)

תשובה:

אין

ציר ה-yy: x=0x=0 אינו בתחום.

ציר ה-xx: עם t=ext=e^x (t>0t>0, t≠1t\ne1):

t−41−t=0⇒t−t2=4⇒t2−t+4=0t-\frac4{1-t}=0\quad\Rightarrow\quad t-t^2=4\quad\Rightarrow\quad t^2-t+4=0

הדיסקרימיננטה 1−16<01-16<0 - אין פתרון, ואין חיתוך עם ציר ה-xx.

טעות נפוצה: לכפול במכנה ולקבל t−t2−4=0t-t^2-4=0, ואז לטעות בסימן ולכתוב t2−t−4=0t^2-t-4=0 - למשוואה הזאת יש פתרון חיובי, ומתקבלת נקודת חיתוך שאינה קיימת.

סעיף א(3)

תשובה:

min⁡(ln⁡3, 5)\min(\ln3,\ 5)

הנגזרת של 41−ex=4(1−ex)−1\frac4{1-e^x}=4(1-e^x)^{-1} היא 4ex(1−ex)2\frac{4e^x}{(1-e^x)^2}, ולכן:

f′(x)=ex−4ex(1−ex)2=ex(1−4(1−ex)2)f'(x)=e^x-\frac{4e^x}{(1-e^x)^2}=e^x\left(1-\frac4{(1-e^x)^2}\right)

f′(x)=0f'(x)=0 כש-(1−ex)2=4(1-e^x)^2=4: 1−ex=21-e^x=2 (אז ex=−1e^x=-1, נפסל) או 1−ex=−21-e^x=-2, כלומר ex=3e^x=3, x=ln⁡3x=\ln3.

f′>0f'>0 כש-∣1−ex∣>2|1-e^x|>2 (כלומר x>ln⁡3x>\ln3), ו-f′<0f'<0 כש-∣1−ex∣<2|1-e^x|<2 (כלומר x<0x<0 ו-0<x<ln⁡30<x<\ln3).

xxx<0x<00<x<ln⁡30<x<\ln3x=ln⁡3x=\ln3x>ln⁡3x>\ln3
f′(x)f'(x)−−0+
f(x)f(x)↘↘מינימום↗
f(ln⁡3)=3−41−3=3+2=5f(\ln3)=3-\frac4{1-3}=3+2=5

טעות נפוצה: לפתור (1−ex)2=4(1-e^x)^2=4 רק כ-1−ex=21-e^x=2 - הפתרון הזה נפסל, ומי שלא בודק גם 1−ex=−21-e^x=-2 מסיק שאין קיצון.

סעיף ב

תשובה:

ענף שמאלי: יורד מהאסימפטוטה y=−4y=-4 ל-−∞-\infty ליד x=0x=0. ענף ימני: יורד מ-+∞+\infty למינימום (ln⁡3,5)(\ln3,5) ועולה ל-∞\infty

ענף שמאלי (x<0x<0): צמוד ל-y=−4y=-4 משמאל, יורד, ושואף ל-−∞-\infty כש-x→0−x\to0^- (כי 1−ex→0+1-e^x\to0^+).

ענף ימני (x>0x>0): מ-+∞+\infty ליד x=0+x=0^+ (כי 1−ex→0−1-e^x\to0^-) יורד למינימום (ln⁡3,5)(\ln3,5), ואחר כך עולה.

אין חיתוך עם הצירים.

טעות נפוצה: לצייר את הענף הימני מתחיל מ-−∞-\infty - ליד 0+0^+ המכנה 1−ex1-e^x שלילי, ולכן −41−ex→+∞-\frac4{1-e^x}\to+\infty.

סעיף ג(1)

תשובה:

x>0x>0

ex−1>0⇒ex>1⇒x>0e^x-1>0\quad\Rightarrow\quad e^x>1\quad\Rightarrow\quad x>0

טעות נפוצה: לכתוב x>1x>1 (לבלבל בין ex>1e^x>1 ל-x>1x>1) - ex>e0e^x>e^0 פירושו x>0x>0.

סעיף ג(2)

תשובה:

g′(x)=4ex−1=f(x)−exg'(x)=\frac4{e^x-1}=f(x)-e^x

g′(x)=−4+4⋅exex−1=−4(ex−1)+4exex−1=4ex−1g'(x)=-4+4\cdot\frac{e^x}{e^x-1}=\frac{-4(e^x-1)+4e^x}{e^x-1}=\frac4{e^x-1}
f(x)−ex=−41−ex=4ex−1f(x)-e^x=-\frac4{1-e^x}=\frac4{e^x-1}

הביטויים שווים לכל x>0x>0.

טעות נפוצה: לגזור 4ln⁡(ex−1)4\ln(e^x-1) כ-4ex−1\frac4{e^x-1} בלי הנגזרת הפנימית exe^x.

סעיף ד

תשובה:

4ln⁡3(b−1)2b+b−34\ln\frac{3(b-1)}{2b}+b-3

האנך: x=ln⁡3x=\ln3. עבור x>0x>0, f(x)≥5>0f(x)\ge5>0, ולכן השטח הוא האינטגרל מ-ln⁡3\ln3 עד ln⁡b\ln b.

לפי ג(2), f=ex+g′f=e^x+g', ולכן פונקציה קדומה: ex+g(x)=ex−4x+4ln⁡(ex−1)e^x+g(x)=e^x-4x+4\ln(e^x-1).

S=[ex−4x+4ln⁡(ex−1)]ln⁡3ln⁡b=(b−4ln⁡b+4ln⁡(b−1))−(3−4ln⁡3+4ln⁡2)S=\Big[e^x-4x+4\ln(e^x-1)\Big]_{\ln3}^{\ln b}=\big(b-4\ln b+4\ln(b-1)\big)-\big(3-4\ln3+4\ln2\big)
S=b−3+4ln⁡3(b−1)2bS=b-3+4\ln\frac{3(b-1)}{2b}

טעות נפוצה: לשכוח את המקדם 4 בלוגריתמים כשמאחדים אותם ולכתוב ln⁡3(b−1)2b\ln\frac{3(b-1)}{2b} בלבד.

סעיף ה

תשובה:

b=15b=15

4ln⁡3(b−1)2b=4ln⁡1.4⇒3(b−1)2b=1.44\ln\frac{3(b-1)}{2b}=4\ln1.4\quad\Rightarrow\quad\frac{3(b-1)}{2b}=1.4
3b−3=2.8b⇒0.2b=3⇒b=153b-3=2.8b\quad\Rightarrow\quad0.2b=3\quad\Rightarrow\quad b=15

b=15>3b=15>3 - מתאים.

טעות נפוצה: להשוות 3(b−1)2b=4⋅1.4\frac{3(b-1)}{2b}=4\cdot1.4 - המקדם 4 מופיע בשני האגפים ומצטמצם, ולא נכנס לארגומנט.

שאלה 5 · פונקציה לוגריתמית רציונלית: חקירה, זיהוי גרף בלי צירים ומלבן

נתונה הפונקציה: f(x)=ln⁡(x)(ln⁡(x))2−1f(x)=\frac{\ln(x)}{(\ln(x))^2-1}.

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

א(3).

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

ב.

לפניכם שלושה גרפים שבהם לא מסומנים הצירים xx ו-yy. הקווים המרוסקים מייצגים את האסימפטוטות של הפונקציה f(x)f(x) המאונכות לצירים, והעיגול הריק מייצג נקודה שבה הפונקציה אינה מוגדרת.

קבעו איזה מן הגרפים מתאים לגרף הפונקציה f(x)f(x), העתיקו אותו, והוסיפו בו את מערכת הצירים.

פרטו את שיקוליכם.

גרף א
גרף ב
גרף ג
ג(1).

האם יש פתרון למשוואה f(x)=0f(x)=0? נמקו את תשובתכם.

ג(2).

מהו הערך של kk שבעבורו יש למשוואה f(x)=kf(x)=k פתרון יחיד? נמקו את תשובתכם.

נתונות הפונקציות: h(x)=(ln⁡(x))2+2h(x)=(\ln(x))^2+2, g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

נסמן מלבן ABCDABCD. הנקודות AA ו-BB הן שתי הנקודות על החלק החיובי של ציר ה-xx שבהן הפונקציה g(x)g(x) אינה מוגדרת ואין לה בהן אסימפטוטה אנכית (AA משמאל ל-BB).

הנקודות CC ו-DD נמצאות על גרף הפונקציה h(x)h(x).

ד.

מהו שטח המלבן ABCDABCD? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x>0x>0, x≠1ex\ne\frac1e, x≠ex\ne e

x>0x>0, והמכנה מתאפס כאשר ln⁡x=±1\ln x=\pm1: x=ex=e או x=1ex=\frac1e.

תחום: x>0x>0, x≠1ex\ne\frac1e, x≠ex\ne e.

טעות נפוצה: להוציא רק את x=ex=e ולשכוח את הפתרון ln⁡x=−1\ln x=-1.

סעיף א(2)

תשובה:

x=1ex=\frac1e, x=ex=e, y=0y=0

אנכיות: x=1ex=\frac1e ו-x=ex=e (המונה שם ∓1≠0\mp1\ne0).

u=ln⁡xu=\ln x: f=uu2−1f=\frac{u}{u^2-1}. כאשר x→∞x\to\infty, u→∞u\to\infty ו-f→0f\to0: y=0y=0.

כאשר x→0+x\to0^+, u→−∞u\to-\infty ו-f→0f\to0 - נקודה ריקה (0,0)(0,0), ולא אסימפטוטה אנכית.

טעות נפוצה: להוסיף את x=0x=0 כאסימפטוטה אנכית - הגבול שם סופי (00).

סעיף א(3)

תשובה:

יורדת ב-0<x<1e0<x<\frac1e, ב-1e<x<e\frac1e<x<e וב-x>ex>e; אין תחומי עלייה

f′(x)=1x((ln⁡x)2−1)−ln⁡x⋅2ln⁡xx((ln⁡x)2−1)2=−(ln⁡x)2+1x((ln⁡x)2−1)2f'(x)=\frac{\frac1x\left((\ln x)^2-1\right)-\ln x\cdot\frac{2\ln x}{x}}{\left((\ln x)^2-1\right)^2}=-\frac{(\ln x)^2+1}{x\left((\ln x)^2-1\right)^2}

המונה (ln⁡x)2+1>0(\ln x)^2+1>0, ולכן f′<0f'<0 בכל התחום: ff יורדת בכל אחד משלושת הקטעים, ואין לה נקודות קיצון.

טעות נפוצה: לחבר במקום לחסר במונה הנגזרת, לקבל 3(ln⁡x)2−13(\ln x)^2-1 ולמצוא "קיצון" ב-x=e±13x=e^{\pm\frac{1}{\sqrt3}}.

סעיף ב

תשובה:

גרף ב; ציר ה-yy עובר בעיגול הריק, וציר ה-xx הוא הישר של האסימפטוטה האופקית (y=0y=0)

x=0x=0 אינו אסימפטוטה (א(2)), ולכן גרף א - שבו אסימפטוטה אנכית נוספת בקצה השמאלי - נפסל.

כאשר x→0+x\to0^+, f→0f\to0: הנקודה הריקה בגובה האסימפטוטה האופקית y=0y=0. בגרף ג העיגול הריק מעל האסימפטוטה - נפסל. לכן גרף ב.

בדיקה: עבור 0<x<1e0<x<\frac1e, ln⁡x<−1\ln x<-1, המונה שלילי והמכנה חיובי, ולכן f<0f<0 - הענף השמאלי יורד מתחת לאסימפטוטה, כמו בגרף ב.

הצירים: ציר ה-yy עובר בעיגול הריק; ציר ה-xx הוא האסימפטוטה האופקית (y=0y=0), והענף האמצעי חוצה אותו ב-(1,0)(1,0).

טעות נפוצה: לבחור בגרף א מתוך הנחה ש-x=0x=0 אסימפטוטה "כמו ב-ln⁡x\ln x" - הגבול כאשר x→0+x\to0^+ הוא 0.

סעיף ג(1)

תשובה:

כן: x=1x=1

f(x)=0  ⟺  ln⁡x=0  ⟺  x=1f(x)=0\iff\ln x=0\iff x=1, ו-x=1x=1 בתחום (המכנה שם −1-1).

כלומר הגרף חוצה את האסימפטוטה האופקית שלו y=0y=0 בנקודה (1,0)(1,0) - אסימפטוטה אופקית מתארת רק את ההתנהגות באינסוף.

טעות נפוצה: לענות "אין פתרון, כי y=0y=0 אסימפטוטה" - גרף יכול לחצות אסימפטוטה אופקית.

סעיף ג(2)

תשובה:

k=0k=0

ff יורדת בכל ענף:

ענף שמאלי: מ-0 (לא כולל) ל-−∞-\infty - טווח (−∞,0)(-\infty,0). ענף אמצעי: מ-+∞+\infty ל-−∞-\infty - כל ערך פעם אחת. ענף ימני: מ-+∞+\infty ל-0 (לא כולל) - טווח (0,∞)(0,\infty).

k>0k>0: פעם באמצעי ופעם בימני - שני פתרונות. k<0k<0: פעם בשמאלי ופעם באמצעי - שניים. k=0k=0: רק באמצעי (x=1x=1) - פתרון יחיד.

טעות נפוצה: לספור גם את הנקודה הריקה (0,0)(0,0) כפתרון של f(x)=0f(x)=0 ולהסיק שאין kk עם פתרון יחיד.

סעיף ד

תשובה:

3(e−1e)≈7.053\left(e-\frac1e\right)\approx7.05

g(x)=1f(x)=(ln⁡x)2−1ln⁡xg(x)=\frac1{f(x)}=\frac{(\ln x)^2-1}{\ln x}, אבל רק היכן ש-ff מוגדרת ושונה מ-0: gg אינה מוגדרת ב-x=1ex=\frac1e, x=ex=e ו-x=1x=1.

ב-x=1x=1 המכנה ln⁡x→0\ln x\to0 - אסימפטוטה אנכית. ב-x=1ex=\frac1e וב-x=ex=e הביטוי שואף ל-0 - "חורים" בגרף, בלי אסימפטוטה. לכן A(1e,0)A\left(\frac1e,0\right), B(e,0)B(e,0).

CC ו-DD מעל BB ו-AA: h(e)=1+2=3h(e)=1+2=3, h(1e)=1+2=3h\left(\frac1e\right)=1+2=3.

SABCD=(e−1e)⋅3=3e−3e≈7.05S_{ABCD}=\left(e-\frac1e\right)\cdot3=3e-\frac3e\approx7.05

טעות נפוצה: לחשב את ABAB כהפרש ערכי ln⁡x\ln x, כלומר 1−(−1)=21-(-1)=2, ולקבל שטח 2⋅3=62\cdot3=6 - ABAB הוא הפרש שיעורי ה-xx: e−1ee-\frac1e.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.